Manuel Kahana
מרץ 94 דקות
זה לא הולך להיות זול
כולנו ידענו זאת כשנכנסנו לעסקי הצילום, בין אם באופן מקצועי או כתחביב - ציוד צילום עולה לא מעט ובדרך כלל החלק היקר ביותר בסט הצילום הוא העדשות.
אולי לא כל עדשה בפני עצמה, אבל מנקודת מבט הכללית עדיין מדובר בציוד יקר שמלווה את הצלמים במשך תקופה ארוכה. זו הסיבה שבחירת עדשה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שאנחנו יכולים לקבל בקריירת הצילום שלנו, בכל מה שקשור ברכישת ציוד.
לפני מספר שבועות, התקיים בפוטו טיפס פודקסט זום מיוחד שבו ויקטור העניק כלים לבחירה נכונה של עדשה. המפגש ההוא גרם לי לחשוב על הנושא לעומק ורציתי לכתוב על שני מקרים של צלמים שעלו במהלך המפגש.
שניהם תכננו להתחדש בעדשה חדשה אולם היו מספר שיקולים שהם לא הביאו בחשבון לפני הרכישה. כאשר השיקולים האלו הועלו בפניהם על ידי ויקטור, הם אכן חשבו מחדש על ההחלטה שלהם ולשמחתי, באחד מהמקרים הצלם אכן ויתר על רכישה יקרה שבסבירות די גבוהה הוא היה מתאכזב ממנה.
(הקלטת המפגש - בסיום המאמר, אז המשיכו לקרוא).
רכישת עדשה רחבה - קרופ או פול פריים?
אחד המשתתפים במפגש אמר שהוא מעוניין לרכוש עדשת 24-70 מ"מ. הוא מצא את העדשה שנמצאת ברשותו לא מספיק רחבה עבור צילום של קבוצות של אנשים.
חברים המליצו לו לרכוש את העדשה הזאת כי היא כוללת אורך מוקד רחב למדי של 24 מ"מ אולם גם אורך מוקד טלפוטו קצר של 70 מ"מ שמתאים לפורטרטים. ההמלצה הייתה יכולה להיות טובה אלמלא הפרט הקטן הבא...
מסתבר שהעדשה שבה הוא משתמש כרגע היא עדשה של סיגמא, 18-35 מ"מ עם צמצם 1.8. שאלתי אותו במהלך הלייב אם הוא משתמש במצלמה עם חיישן קרופ, והתברר שכן. ואכן העדשה המדוברת היא עדשה שמתאימה רק למצלמות APS-C, כלומר חיישן שקטן פי 1.5 או 1.6 מחיישן פול-פריים.
עדשת 24-70 מ"מ לא היתה מעניקה לאותו הצל יכולת לצלם תמונות רחבות יותר, בדיוק ההפך! עקב מצלמת הקרופ שברשותו, אורך המוקד האפקטיבי הוא לכל הפחות 38 מ"מ במונחי פול-פריים (מדובר במצלמת קנון). כמובן שזה פחות רחב מעדשת ה-18 מ"מ שכבר קיימת אצלו.
המלצנו למשתתף לחפש עדשה עם אורך מוקד מינימלי של 16 מ"מ או פחות כדי למלא את הדרישה. יש לציין כי אותו משתתף החליט לא לרכוש את העדשה שחשב עליה בסופו של דבר ולעשות מחקר נוסף לפני ההחלטה.
הנה לכם חסכון של כמה אלפי שקלים והמנעות מאכזבה מיותרת.
התמונה הזו במקרה צולמה באורך מוקד שקרוב ל-38 מ"מ. רחב, אבל לא מספיק.
איזה עדשת טלה-פוטו כדאי לקנות? שיקולים שלא תמיד חושבים עליהם
המקרה השני התרחש לאחר המפגש. מדובר במשתתף אחר שרצה לרכוש עדשת Tamron SP 70-200mm f/2.8 עבור חיבור EF של קנון. למי שאינו מכיר, חיבור EF הוא החיבור הנפוץ והותיק של מצלמות ה-DSLR של קנון. המצלמה שאותו אדם רצה לחבר אליה את העדשה היא מדגם Canon R, מצלמה חסרת מראה ותיקה וטובה.
אורך המוקד של 70-200 מ"מ הוא פופולרי מאד ובצדק: רוב העדשות באורך המוקד הזה איכותיות מאד והוא מגוון מאד מבחינת השימושים. מאחר וקנון אינה מאפשרת לחברות נוספות לייצר עדשות צד שלישי עבור מצלמות עם חיבור מסוג RF (החיבור החדש למצלמות חסרות מראה בסדרת R), הוא שקל לרכוש את העדשה הזו (שכאמור מתאימה לחיבור למצלמות הותיקות יותר של קנון) ולהשתמש בה עם מתאם.
יש לציין שבמצלמות ללא מראה של קנון, המתאם עובד מצוין ומאפשר חיבור עדשות ותיקות ללא פגיעה בפונקציונליות או באיכות. ואולם, למרות החיסכון המשמעותי במחיר (מעט פחות מחצי), בכל זאת המלצתי לאותו צלם לשקול לרכוש את העדשה של קנון, ה-RF 70-200 f/2.8L IS. למה? המשיכו לקרוא.
השיקולים מדוע המלצתי לקנות את העדשה של קנון ולא של טמרון
למרות שידעתי שהטמרון איכותית מאד (למעשה, התנסיתי בה בעבר במשך כשבוע), ישנם גורמים נוספים שיש לשקול בקניית עדשה.
המשקל - העדשה של טמרון שוקלת כמעט 40% יותר. פרט חשוב למי שסוחב הרבה ציוד על הגב.
גודל - הקנון קטנה יותר, כי יש לה זום חיצוני. חשוב למי שמעוניין לצלם צילומי רחוב ומעדיף להיטמע בקהל עם ציוד קומפקטי יותר.
מייצב - לקנון מייצב אפקטיבי יותר ועובד במשולב עם המייצב הפנימי במצלמות החדשות יותר. ייצוב הוא קריטי להשגת תמונות חדות כתער, במיוחד בצילום מהיד באורכי מוקד גדולים יותר ובמהירות תריס איטיות יחסית.
מהירות פוקוס - גבוהה יותר בקנון המדוברת. חשוב אם העדשה תשמש לצילום אובייקטים בתנועה.
מרחק הפוקוס המינימלי - קצר יותר בקנון. משמעותי למי שהולך להשתמש בעדשה כזו לצילומים מקרוב כמו בצילום מאקרו.
האיכות האופטית הכוללת - במקרה זה הייתה קצת טובה יותר בקנון.
איך אומרים - אין חכם כבעל ניסיון. היתה לי עדשה 70-200 מ"מ עם צמצם 2.8 במשך שנים, אולם היא היתה גדולה וכבדה מידי ומעולם לא לקחתי אותה לטיולים בחו"ל למרות האיכות הגבוהה שלה, ולא באמת נהניתי ממנה עד הסוף. לעומת זאת עדשת ה-RF הקומפקטית והקלה שהמלצתי לאותו הבחור היא חלק מהקיט הקבוע שלי לטיולים.
ולבסוף, קיים גם שיקול חשוב נוסף, שרבים לא חושבים עליו - תאימות לעתיד. לא ברור מתי קנון תפסיק את התמיכה בעדשות הותיקות עם חיבור ה-DSLR וכדאי ללכת על עדשות לטווח הארוך, שלא נצטרך להחליף אותן שוב בקרוב.
אם נסכם את הפסקה במשפט אחד: במקרה הספציפי הזה, העדשה החדשה והיקרה יותר שימושית הרבה יותר מהעדשה הותיקה והכבדה, גם אם היא זולה יותר.
המפרט הטכני של העדשה ומחירה הוא לא חזות הכל.
לא פחות חשוב, יש להכיר היטב את הציוד שכבר קיים ולוודא תאימות וביצועים, כמו למשל נושא גודל החיישן ואורך המוקד האקוויולנטי, או תאימות בין מערכות DSLR למצלמות חסרות מראה.
מומלץ מאד לצאת לרגע מהקופסה של צרכים מול ביצועים ולוודא מה עוד מקבלים מהחלופות השונות ולנסות לנחש עד כמה תהיה שימושית בעולם האמיתי.
אז זכרו תמיד: לא כל מה שפופולרי יתאים גם לכם ויש להתייחס למכלול הגורמים כאשר מקבלים החלטה על רכישה - ובעיקר את ההתאמה והשימושיות של העדשה לסגנון הצילום הייחודי שלכם.
קנייה נעימה וצילום מהנה!
שלכם,
מנו
מרבית התמונות (פרט לזו שצולמה בעדשת 70-200 ותיקה) צולמו במהלך טיול החורף של פוטוטיפס לסלובניה בינואר האחרון. כל התמונות צולמו על ידי מנואל כהנא והזכויות שמורות לו.
קצת עליי, למי שלא מכיר...
נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים.
מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם
אחרי שתקראו את המאמר, מוזמנים לצפות בהקלטת הפודקסט "איך לבחור את העדשה הבאה שלכם" ולעשות Subscribe לערוץ היוטיוב של פוטוטיפס.