top of page
חיפוש

חמישה דברים שלמדתי השנה ושלושה חלומות לשנה הבאה - מסר אישי מויקטור זיסלין

עודכן: 28 בנוב׳ 2023


"נו, אז איך זה להיות עצמאי?"

שאל אותי חבר לפני כמה ימים, אחרי שלא ראיתי אותו מאז שעשיתי את המהלך הכי מפחיד וחשוב בחיי.


 



רקע


אחרי יום כיפור מלא במחשבות, חשבון נפש והבטחות לשנה החדשה, בפוסט הזה החלטתי לשתף איתכם את הגרסה האישית שלי ל- New Years Resolutions. סיכום המסע המחשבתי במהלך יום כיפור, משהו שכתבתי מכל הלב ובלי לרגע לחשוב "מה יחשבו עליי".



ויקטור זיסלין, פוטו טיפס - בית הספר לצילום חוויתי

תמונה נפלאה שאני אוהב במיוחד, שצילום חבר יקר בשם רובי יהב במהלך סדנת נופים חורפיים בבתרונות רוחמה


למי שלא יודע על מה אני מדבר, טיפה רקע

עד לפני שנה (וואו, איך שהזמן טס...) עבדתי כמהנדס אלגוריתמים במשרה מלאה. אתם יודעים, קריירה רצינית ומשמעותית, עם שני תארים בהנדסה, ומגוון תפקידים מאתגרים ומעניינים בתעשיות מתקדמות. קריירה שכל אמא פולניה הייתה גאה בה. טוב, לא ב-100% כי תמיד אפשר לעשות גם דוקטורט :)


לפני (כמעט) בדיוק שנה - החלטתי לעשות את הצעד הכי משוגע של חיי. מעבר לשינוי סטטוס "שכיר" לסטטוס "עצמאי" - השינוי האמיתי היה קונספטואלי. עזבתי לא רק עבודה אלא תפיסה שלמה עליה התחנכתי מגיל אפס - לעבוד במקום מסודר ובטוח במקצוע ראוי ומכובד ולהתקדם לאט לאט ובטוח בסולם האפשרויות וההזדמנויות הזמינות. סוויצ' בראש שנראה קל לעשות אבל בפועל היה אחד הדברים הקשים שעשיתי בחיי.



"אז איך זה להיות עצמאי" אתם שואלים?


אז זהו, שאני לא כל כך מתחבר למילה הזו, "עצמאי" ולא קורא לעצמי בשם הזה. ואני לא מתיחס להגדרה החשבונאית הרשמית, אלא לתחושה הפנימית ומהות העשייה שלי מאז עזבתי את תפקידי האחרון כמהנדס.

המילה "עצמאי" מרמזת על משהו שעושים "לבד" ו"בכוחות עצמי".


אז זהו, שאיני פועל לבד בעסק וממש לא הכל קורה בכוחות עצמי. יש עוד עשרות אנשים המעורבים בעשייה - צוות הגרעין של בית הספר לצד צלמים ופרילנסרים נוספים אשר מובילים את הסירה קדימה ועוזרים לי לנווט אותה.


וגם, אני שואל את עצמי - איך אפשר להגיד את המילה "עצמאי" כשמעבר לכל האנשים הנפלאים המעורבים, מיכל, אישתי האהובה ושותפתי לחיים, שנמצאת שם בכל פעולה והחלטה, עוזרת ותומכת ומאפשרת לכל החגיגה הזו להתקיים?


עבורי, מה שיותר מאפיין את כל העשייה היא המילה הכה פופולרית בימינו - יזמות.



"איך זה להיות יזם" אתם שואלים?


מדהים ברמות שלא דמיינתי שזה אי פעם יהיה וגם מאתגר ברמות ש(כמעט) בלתי אפשרי להכיל.

רק להמחשה, ככה זה נראה, פחות או יותר:


התרגשות מהעשייה, הגשמה עצמית, הצלחה, ועוד הצלחה, ועוד אחת, ואז נפילה, פרויקט שלא צלח, חוסר בטחון, "אפקט הדומינו" של טעויות, ושוב עליה מפתיעה, עוד אבן דרך משמעותית, עוד טירוף חדש שמצליח, ושוב ירידה, יום בעננים, יום על הרצפה, חודש על הגל, וחודש נחנק מתחתיו, תקופה של רוח גבית חזקה ומקדמת ואז זמנים של ברקס בגלגלים וחוסר וודאות.


חיים שלמים שהם רכבת הרים של six flags, לא פחות!


כל מי שחושב שליזום ולפתוח עסק זה נטו "ללכת עם הלב" ו"להגשים חלום" רואה רק חלק קטן מהעשייה.



עצלן קוסטה ריקה טיול צילום לחול

ביזמות, אסור להיות עצלנים




אגלה לכם סוד


מה שרואים בפייסבוק וברשתות החברתיות זו רק חצי מהאמת. בפייסבוק רואים את ההצלחות, את התמונות המרהיבות מיעדים מטורפים, את הפנים המאושרות של המטיילים ומשתתפי הסדנאות, את המסרים מעוררי ההשראה והסיפוק מכל העשייה, את החוויות האדירות, את סיפורי ההצלחה, שלשמחתי יש הרבה כאלה.


אבל יש גם דברים שלא ממש פופולרי לפרסם בפייסבוק וזה את הצד השני של אותו המטבע.


לא רואים את העבודה הסופר מאתגרת שצריך לעשות כדי להגיע לכל סיפורי ההצלחה הללו. לא רואים את הכנת התכנים הלימודיים ותכנון הטיולים, לא רואים את שיחות הטלפון האינסופיות עם ספקים והלקוחות. לא רואים את ההתמודדות עם האתגרים שלעיתים נראים בלתי עבירים. לא רואים את ההתעסקות הסיזיפית בלוגיסטיקה ותפעול כל המערכת.


לא רואים את כל הטעויות שנעשות ברמה הכמעט יום-יומית ולא רואים את הכשלונות. לא רואים את הפרויקטים שלא צלחו או כאלה לא יצאו לדרך. לא רואים את הלחץ והתסכול שלעיתים מתלווה לכל העשייה. לא רואים את האכזבות. לא רואים את המחירים שצריך לשלם על כל העשייה הבלתי פוסקת הזו.


אינני מתלונן חלילה, ההיפך הוא הנכון! אני רק רוצה לשתף אתכם כמה נקודות שפחות נהוג לשתף ברשתות החברתיות. וגם, זאת דרכי להזכיר לעצמי שאני הוא זה שבוחר בדרך הזו ואני הוא זה שמקבל החלטה כל יום מחדש להמשיך ולהתמיד בה.




מרתון צילום פוטו טיפס - בית הספר לצילום חוויתי

משתתפי מרתון הצילום של פוטוטיפס בעכו כמה ימים אחרי ראש השנה.

ברשתות החברתיות הכל נראה מושלם ומוצלח. בפועל, יש המון עשיה מאתגרת כדי לגרום לכל זה לקרות.





ו"למה" אתם שואלים? למה כל "הכאב ראש" הזה?


פשוט מאד.


כי כשהולכים לישון בלילה עם הידיעה ש"זה זה", כשתחושת הסיפוק מהעשייה שווה כל כך הרבה יותר מאשר המחיר שצריך לשלם על הדאגות והאתגרים - זאת התשובה ל"למה".


לעזור למישהי ללמוד משהו חדש
לגרום למישהו להתאהב באומנות הצילום.
לראות מבט מאושר של מישהו שעזרתי לו להגשים חלום להגיע ליעד בלתי מושג, מנטלי או יעד פיזי מדהים איפשהו בעולם.
לדעת שמעבר לכל הרומנטיקה, יש כאן עשייה עסקית שמצליחה לייצר פרנסה ראויה למשפחה שלי ועוד כמה עשרות אנשים שמהווים חלק בלתי נפרד מהעשייה.

כל המחשבות הללו ממלאות אותי בגאווה ותחושות הכי טהורות של "לעשות משהו טוב בחיים האלה".


בשביל מה אם לא בשביל זה אנחנו על הפלנטה הזו?


חמישה דברים שלמדתי בשנה האחרונה


חבר טוב אמר לי פעם ש"ניסיון זה מה שאתה מקבל כשאתה לא מקבל את מה שאתה רוצה".

אז ישבתי והתמקדתי נטו בלחשוב על הניסיון שהרווחתי השנה מכל העשייה המטורפת הזו: מה אני לומד מההצלחות ובעיקר - מה אני לומד מהאתגרים והכשלונות? בכל זאת - מהנדס, אז החלטתי ליצור רשימה של חמישה נושאים אותם אני לוקח איתי לשנה הבאה.


למידה 1 - עבודה עם אנשים היא מרתקת ומדהימה 👥


בזכות העיסוק בצילום והדרכה, זכיתי לפגוש מאות רבות של אנשים נהדרים ומרתקים. תלמידים, צלמים חובבים, קולגות למקצוע, ספקי שירותים, בעלי עסקים קטנים וגדולים. כל אחת ואחד מהם הוא עולם ומלואו - בתחומי העיסוק, בצורות חשיבה ותפיסות, בחלומות האישיים והדרכים להגשים אותם.


בזכות המפגשים האנושיים הללו, אני לומד המון על הטבע האנושי ועל הייחודיות של כל אחד מאיתנו, וזה פשוט מרתק!


שלא תטעו, לא הכל דבש. יש גם אינטרקציות כואבות ומזיקות, עם אנשים שבאים להרוס ולפגוע. זהו גם כן חלק מהלימוד, וצריך לדעת להתמודד גם עם סיטואציות פחות נעימות.




טיול צילום לצ'כיה ומוראביה - פוטו טיפס בית הספר לצילום חוויתי

בעזרת חיבור לאנשים הנכונים אפשר להגיע רחוק.

מתוך טיול צילום למוראביה (צ'כיה) באפריל 2023, אחרי עוד חיבור מוצלח לצלם הפולני פיוטר סשפייץ



למידה 2 - ניהול זמן הוא חשוב, אבל ניהול עצמי חשוב יותר ⏳


הזמן מקבל משמעות אחרת במוד עבודה של יזמות ובעלות על עסק. הפריבילגיה של 8 עד 17 הסתיימה.

מצד אחד יש את כל הגמישות לעשות מה שבא לי מתי שבא לי ויש לכך יתרונות רבים. מצד שני, כפי שתראו בלמידה הבאה על 100% אחריות, זה לא תמיד עומד במבחן המציאות.


ישנן פעולות שפשוט חייבות להתבצע ומהר, בטח כאלה שיש בהן אחריות כלפי אנשים אחרים. ישנן פעולות שאפשר לדחות או לא לבצע כלל. ישנן פעולות דחופות אך לא מאד חשובות. ישנן פעולות ממש חשובות אבל את התועלת מהן נראה רק בעוד הרבה מאד זמן.


המנטורים העסקיים הפחות מוצלחים מדברים על ניהול זמן והכלים לייעל את העשיה. ניהול זמן אמנם חשוב, אבל הוא לא באמת פותר את מגבלת ה-24 שעות ביממה.


המנטורים היותר מוצלחים מדברים על ניהול עצמי בתוך מגבלות הזמן הקיימות, וזהו הבדל תהומי מהגישה הקודמת.


בניהול עצמי אנחנו כנים עם עצמנו עד הסוף ומזהים מה *באמת* חשוב ולא מה שאנחנו "חושבים" או הסביבה "מכתיבה" שחשוב. מזה נגזר כל הנושא של ניהול זמן, וכמה זמן אנחנו משקיעים על כל דבר, וגם איך אנחנו חיים בשלום עם זה שחלק מהדברים פשוט לא יקרו, כי בטווח הארוך הם לא חשובים מספיק.



למידה 3 - האחריות ע ל ה כ ל היא ב-100% שלי 💯


אין יותר תירוצים של "אכלו לי שתו לי".
אין "לא נורא, נעשה את זה מחר"
אין "מה לעשות, זאת תקופה קשה"

כל החלטה ופעולה משפיעה. כך גם כל חוסר החלטה והיעדר פעולה משפיעה.


למדתי שהבחירה היא תמיד שלי והאחריות היא תמיד שלי. עם מי לעבוד ועם מי לא? מה לעשות ומה לא? איך להציג את הדברים ובאיזה סגנון תקשורת? איך לנהל את הזמן ולמה לתת עדיפות? מתי לפתור בעיות ומתי לשחרר ולהכיל?


כל הצלחה (או חוסר הצלחה) היא תולדה של החלטות שנלקחו ואוסף הפעולות שבוצעו, בין אם בשלבי התכנון והבניה ובין אם בתגובה מושכלת לאירועים בזמן אמת.


החלק הקל בקבלת אחריות זה כל דבר מוצלח שקורה כתוצאה מפעולה ישירה שלי.


אבל מה קורה כשהדברים פחות מצליחים? או כשנכנסים לתחום האפור בו גורמים נוספים משפיעים על ההצלחה או היעדר הצלחה? מה עם החלטות של אנשים אחרים? מה עם תנאים חיצוניים כמו מזג אויר או אינפלציה במשק?


שם זה הופך להיות הרבה יותר קשוח, והאצבע קלה מאד על הדק ההאשמות של אחרים והסביבה, "אכלו לי, שתו לי" סטייל.


אז זהו, שגם באזורים האפורים הללו - כל מה שקורה תחת קורת הגג שיצרתי הינו באחריות מלאה שלי. האתגר שלי זה להפנים שכך הוא המצב, לברך על כל ההצלחות, ולקחת אחריות גם על הטעויות.




טיול צילום אזרבייג'ן - פוטו טיפס בית הספר לצילום חוויתי

תמונה במסגר ג'ומה בעיר העתיקה של באקו, מתוך טיול הצילום השלישי שהובלתי ליעד המרתק.

אחד הפריימים שאני הכי אוהב מאותו הטיול, דווקא בזכות זה שהייתה כאן יוזמה ועבודת בימוי קלה כדי לקבל את הרגע הקסום הזה.



למידה 4 - הסיפוק מההצלחות מתעצם פי 10 🤩


זה קצת כמו ההבדל בין להגיע לנוף מרהיב עם הרכב, לצלם רבע שעה ולחזור הביתה, מול הליכה של שעות במסלול מאתגר וקשוח ולהגיע לאותה התצפית ולצלם אותה למרות העייפות.


Same Same But Different


הערך של ההישג הרבה יותר גבוה כשמצליחים להשיג אותו למרות ואף בזכות כל הקשיים שבדרך.


למידה 5 - אפשר לראות את הקושי בכל הזדמנות, ואפשר לראות הזדמנות בכל קושי 📈


כל כך הרבה פעמים שאמרתי לעצמי "די, זה קשה מדי, זה לא בשבילי, אולי אני אפרוש מכל הטירוף הזה??"

תפיסת העולם הזו של "לראות הזדמנות בכל קושי" הופכת להיות הרגל שאני חייב להודות שאני עדיין מתקשה לפתח. כי לפעמים, עם כל כוח הרצון והאופטימיות, ישנם מצבים שבהם פשוט בלתי אפשרי לראות אפילו גרגיר קטן של למידה או תועלת שאפשר להפיק מהם.


ועדיין, אני מאמין שתמיד תמיד תמיד יש דרך להפוך כל סיטואציה, גם המאתגרת ביותר, ולהפיק ממנה משהו מועיל. יתכן שעדיין לא מצאתי את הדרך ולא ראיתי את האור בקצה המנהרה. אבל אין לי ספק שהם שם וכל מה שאני צריך לעשות זה להמשיך לחפש. למדתי, שכשאני מכריח את עצמי לחפש, כנגד כל הסיכויים, בכוח, ביזע ודמעות - בהרבה מקרים אני גם מצליח.



עצלן קוסטה ריקה טיול צילום לחול

פריים מתוך כפר צועני צבעוני במיוחד באלבניה.


לא הרבה מכירים את הסיפור של הטיול ההוא לאלבניה (שמור במערכת), אבל מי שהיה שם יודע דבר או שניים על לקיחת אחריות וניצול הזדמנות שבאה בעקבות קושי גדול.



לסיכום - שלוש הבטחות לשנה הקרובה


יש לי עוד המון על הלב, אבל נראה לי שאסיים כאן, בלשתף איתכם שלושה חלומות / הבטחות / איחולים לשנה הקרובה.

איחול - אמן ואצליח לעמוד בכל האתגרים שהחיים יזמנו לי בשנה הקרובה, להתמיד בעשייה ולהמשיך ליצור כמה שיותר ערך לכמה שיותר אנשים - לעזור, לתמוך, להגשים חלומות.
חלום - אמן והשנה אצליח להוציא לאור חלום אישי ומרגש - הספר שאני עובד עליו כבר שנתיים, שכולי תקווה שבאמת יעזור לצלמים להיות אמנים שלמים ויצירתיים יותר.
הבטחה מיוחדת למיכל, אישתי האהובה - האדירה והחשובה מכל - אמן ואצליח להיות אבא לא פחות ממושלם לקטנה שהולכת להדהים את העולם בהופעת בכורה חלומית ממש בקרוב.

תודה שקראתם ❤️


שלכם, מעריך, אוהב,

שתהיה לכולם שנה נפלאה!


ויקטור.




 

הפעילויות שלנו מעניינות אתכם?


המשיכו לגלול ותקבלו את כל הפרטים.


 



 
 

 
 


 
 

 
 

 
 

 
 

311 צפיות3 תגובות

3 comentários


שוקי טופר
שוקי טופר
15 de out. de 2023

נהנתי לקרא את המהלך שעשית משכיר בעבודה קבועה לעצמאי שממש את החלומות, נהנתי לקרא את הטיפים שלך לחיים.

חשוב לי להזכיר שגם בארץ יש לנו לוקיישנים מעולים לצילום. וגם שצילום היום הרבה אנשים עושים באמצעות הנייד שלהם וזה גם תחום שאפשר להתפתח אליו.

Curtir

Manuel Kahana
Manuel Kahana
26 de set. de 2023

מאמר מצוין, כרגיל אצלך אם אני אוכל לסכם בפורמט דומה: - עדיין לא למדתי לנהל את הזמן שלי, אבל אני מבין יותר עד כמה הוא חשוב.

- אובדן, גם אם הייתי מוכן אליו וידעתי שיקרה, עדיין קשה מאד.

- חברים אמיתיים זה דבר אמיתי, זו לא קלישאה.

- דאג לבריאות שלך. אתה תתגעגע אליה כשהיא תתחיל להעלם. - אל תגיד "לא" להזדמנויות. חלומות לשנה הבאה: - להמשיך לטייל. הטיולים די הצילו אותי בשנה שעברה. אני גם רואה בהם מורשת מאבא שלי ז"ל. - להחלים מהפציעה ברגל, להיות מסוגל לעשות מה שעשיתי בעבר.

- לצלם לפחות תמונה אחת לפנטאון... אולי זה עוד יקרה. בהצלחה עם התוספת החדשה, החברה ועוד המון הומור ציני ופגום!

Curtir

Adam Rubinstein
Adam Rubinstein
26 de set. de 2023

שפע ברכות, ובמאמר הזה, בין המרגשים שכתבת, מצאתי לכך הרבה סיבות. אז כמו שאמרו פעם בזמן עבר רחוק: עלה והצלח. ובעיקר שמור על עצמך, על אותו ויקטור שאנחנו מכירים ושאי אפשר שלא לאהוב.

Curtir
bottom of page