מתי בפעם האחרונה יצאתם לצלם במרחב העירוני והיה לכם משעמם?
מהמר על כך שזה מעולם לא קרה!
צילום אורבני הוא בור ללא תחתית בכל מה שקשור לעושר ויזואלי והזדמנויות הצילום המגוונות שהוא מזמן. זהו ז'אנר שמאפשר לצלמים ליצור אינספור דרכים להציג את ההתרחשויות השונות ולכל אחת מהן לחבר פרשנות ייחודית אחרת של הסיפור שהם באים להציג לצופים.
זה יכול להיות צילום רחוב שמציג את חיי היומיום, צילום דוקומנטרי שמציג את הסיפורים הייחודיים של העיר, צילום ארכיטקטורה שמדגיש את המבנים המרשימים או אפילו שילוב של כולם יחד. צילום אורבני יכול להיות רחב זווית ומלא בעוצמה ופרטים, והוא גם יכול להתבונן פנימה אל תוך הפרטים הקטנים והאינטימיים של הסצינה בעזרת צילום צר זווית. הוא יכול לדבר על המרקם האנושי והחברתי של העיר, להציג דמויות מעניינות שמאפיינות אותה ולספר את הסיפור שלהן. הוא יכול גם לגעת באלמנטים הסטטיים שלה - הבניינים, הכבישים והצדדים הדוממים של הרחוב.
"משולש החשיפה של עזריאלי"
"הנורה". בניין המדונה השחורה בפראג
היופי בצילום האבסטרקטי טמון ביכולת לראות את העיר מנקודת מבט חדשה ולא שגרתית. זהו תהליך של התבוננות פנימה – התמקדות בקווים, במרקמים, בצבעים – ובחינה מרעננת של הפרטים הקטנים שמרכיבים את המרחב האורבני.
כשהעין מתעכבת על הצורות הבסיסיות ביותר שמרכיבות את הפאזל השלם, כשהיא בוחנת לעומק את הטקסטורות והמרקמים הפשוטים ומתמקדת במשחקי הצללים בין הבניינים, נוצר חיבור בלתי שגרתי בין הצלם לעיר, לעיתים עמוק יותר מהרגיל. עבורי, זהו חיפוש אחר דינמיקה חדשה, שקטה ונקיה ברמת האסתטיות שלה בתוך שגרת היום-יום העמוסה. לפעמים דווקא שם, באינטימיות של הפרטים הקטנים, מסתתרות התמונות היפות והעוצמתיות ביותר.
מתחם מידטאון בתל אביב מהווה מגרש משחקים נפלא לצילום אורבני יפהיפה
המאמר הזה נולד מתוך רצון לשתף אתכם באוסף החוויות הצילומיות האישיות שלי ברחבי הגלובוס בכלל ותל אביב בפרט. אז אם גם אתם מרגישים שסגנון הצילום הגיאומטרי והמופשט קורץ לכם - אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר ושבעת הטיפים שבו, וכמובן לצאת לשטח ולהתנסות בהם בעצמכם. לי הטיפים עוזרים כל פעם מחדש.
פוטו טיפ מס' 1 - הקפידו על קצוות פריים נקיים
בעיניי, ניקיון מסגרת התמונה חשוב בכל ז'אנר צילום, ובמיוחד בצילום אורבני וגיאומטרי שאמור להציג לצופה אסתטיקה חזותית מוקפדת במיוחד.
לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי משקיע זמן ארוך יחסית לבנות ולדייק את הפריים ולא מצלם מיד אחרי בניית הקומפוזיציה, ולו רק מהסיבה הזו. אני סורק את המסגרת של התמונה, מוודא שקצוות הפריים נקיות מהפרעות ואלמנטים בולטים, מסדר שוב ושוב את הזווית עד לקבלת מסגרת נקיה, כך שהעין ממוקדת אך ורק באובייקט או הטקסטורה אותה אני רוצה לצלם.
אלמנטים ש"מגיחים" לשוליים, כמו ענפי עץ, תמרורים או מבנים שלא קשורים למבנה המצולם, יכולים להסיח את הדעת מהקוים ומהצורות המרכזיות ולהוריד מהערך האומנותי של התמונה. הדיוק הזה נותן לצופה את ההרגשה שהפריים תוכנן עם הרבה מחשבה, ולא נלקח במקרה "על הדרך".
מרכז היידר אלייב בבאקו, בירת אזרבייג'ן
פוטו טיפ מס' 2 - השתמשו בקווים גיאומטריים בצורות בסיסיות
אם יש משהו שאני תמיד מחפש בעיר – זהו הקווים והצורות הגיאומטריות הכי בסיסיות. המיקוד בצורות הפשוטות אולי נשמע כמו טיפ בנאלי למדי אבל תאמינו לי שהרבה צלמים מפספסים את נקודת המבט הקלאסית הזו ולעיתים מחפשים דווקא את הסרבול ומכבידים על הפריים.
קווים ישרים, מעוקלים, אלכסוניים או שבורים, משולשים ומעגלים, מלבנים ומחומשים – כל אחד מהם מהווה מבחינתי כלי חזותי רב-עוצמה שמפשט את הפריים עבור הצופה ועוזר לו להתבונן בו בצורה נינוחה יותר. הקווים והצורות הללו מדגישים את האופן בו העולם התלת מימדי שלנו בנוי - לגובה, לרוחב ולעומק.
קווים וצורות בבניין ToHa המרשים, בקרבת המתחם של עזריאלי בתל אביב
"אל על" - מבט לעבר גורדי השחקים של מתחם מידטאון
פוטו טיפ מס' 3 - חקרו טקסטורות ומרקמים
המרקמים והטקסטורות העירוניות הם, מבחינתי, הרבה מעבר לרקע או אוירה של המקום – הם יכולים להיות הלב הפועם של הצילום העירוני.
יש משהו מיוחד בעמידה מול מערך חלונות חזרתי המשקף את אור השמש, פאנלים מתכתיים של מבנה מודרני או שילובי אריחים ישנים על קירות, ובחיפוש אחר היופי האסתטי שמסתתר בכל קו, חריץ או שכבה של צבע. לא פעם אני מוצא את עצמי מתבונן ולומד את התצורות שמשתלבות יחד – הנוצץ והמואר מול הכהה, החד והברור מול הקהה, המרובע מול המעוגל. כל אחד מהם חושף טקסטורה ייחודית, מאתגר אותי לחפש את ה"שונה" והיצירתי ומעורר תהיה על התכנון של המבנה והמחשבות שהיו לארכיטקט כשהוא יצר את היצירה שלו.
מהספסלים היותר מעניינים במתחם מידטאון בתל אביב
הטקסטורות האלה לא רק מוסיפות עומק חזותי לתמונה, אלא הן מעוררות תחושה ממשית, כאילו אפשר ממש "לגעת" בתמונה ולחוש את החספוס דרך המסך. כל פריים הופך למסע בזמן – מאריחים דהויים שמרמזים על שנות קיומם ועד פאנלים חדשים ומלוטשים שמשאירים תחושה של חידוש ורעננות. גם אפקטים זמניים כמו גשם על חלונות או השתקפות של עננים מוסיפים משמעות לא צפויה לתמונה.
אור, צל והחלונות של עזריאלי
פוטו טיפ מס' 4 - חפשו השתקפויות
השתקפויות הן דרך נוספת להביא משהו מרענן ויצירתי בצילומים האורבניים.
משטחים של חלונות, שלוליות לאחר הגשם, אפילו מכונית חונה – כל אחד מהם יכול לשמש כמראה שמתפרשת על גבי הפריים ומכפילה את המציאות.
המדרגות הנעות ברכבת הקלה של תל אביב
הקפידו שלא לצלם השתקפות רק לשם צילום ההשקפות. עשו זאת בצורה חכמה ועם מחשבה על הערך המוסף של ההשתקפות לתוצר הסופי. האם ההשתקפות מגלה משהו חדש שמוסיף "פלפל" לסיפור הצילומי? האם היא מכפילה את הסצינה והופכת אותה ליותר עשירה? האם היא גורמת לצופה לעצור ולהעמיק בפריים כדי להבין טוב יותר מה מצולם שם?
השתקפות עננים באחד מהמגדלים במתחם מידטאון בתל אביב
שלולית קטנה שקל מאד לפספס יכולה לעשות פלאים לצילומים שלכם
הכפיל של עזריאלי
פוטו טיפ מס' 5 - הקפידו ליישר את הפריים (או השתמשו באלכסונים)
כשמדובר בצילום אבסטרקט וגיאומטרי, יש חשיבות עליונה לדיוק ויישור הפריים. בתמונות שבהן הקווים משחקים תפקיד מרכזי, כל זווית מעט עקומה עלולה לפגוע בתחושה המדויקת והנקייה שמנסה להציג הצילום. לכן, חשוב לבדוק היטב את הקומפוזיציה בזמן הצילום, ולוודא שכל הקווים הראשיים – בין אם מדובר בקו של בניין, מדרכה או חלון – ישרים ונכנסים לפריים בצורה מדויקת. ככל הניתן, עדיף להתרחק מהמבנה ולעבוד עם עדשת טלה מקרבת, כדי לסדר וליישר את הפרספקטיבה. בנוסף, בחלק מהמצלמות ישנה אפשרות להפעיל קווי רשת על המסך, מה שעוזר למקם את האלמנטים בצורה מאוזנת ומסודרת.
מבט לעבר יציאה מאחת התחנות ברכבת הקלה של תל אביב
מבט מלמעלה על אותן המדרגות, הפעם בזווית, בשילוב עם חשיפה איטית במורחת את המדרגות
עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה שלנו כאן היא לשבור מוסכמות ולחשוב יצירתי. בצילום מופשט, אין לצופה עוגן ברור של מה צריך להיות ישר ומה לא. לכן ניתן "להטעות" את הצופה ולסובב את הפריים בכוונת תחילה, למשל ב-30 או 45 מעלות כך שהקווים יהיו אלכסוניים ויצרו תחושה יותר דינמית.
בין אם החלטתם ללכת על יישור או על אלכסונים, לעיתים תצלמו מבנים גבוהים מלמטה, ולא תהיה לכם שום דרך ליישר את הפרספקטיבה והקווים המובילים ב-100%. אם אחרי הצילום אתם שמים לב שהפריים יצא עקום או שנוצרה הטיה, לייטרום מציעה פתרון פשוט ויעיל: כלי ה-Transform. תחת המודול Develop, תוכלו לבחור את אופציית Auto שתנסה ליישר את הקווים העיקריים בתמונה בצורה אוטומטית. אם אתם מחפשים דיוק רב יותר, ניתן להשתמש באופציות כמו Vertical ו- Horizontal או לשלוט בסרגלי ההטיות הידניות באופן מותאם אישית. תהליך זה לא רק משפר את אסתטיקת הצילום אלא גם מדגיש את תחושת הסדר והגיאומטריה שמאפיינים צילומים אורבניים ואבסטרקטיים.
מוזמנים לצפות בסרטון יוטיוב הבא שמסביר איך ליישר פרספקטיבה בצילום אורבני.
החלונות של עזריאלי - גרסת היישור
החלונות של עזריאלי - גרסת הטרפזים
פוטו טיפ מס' 6 - חישבו בשחור-לבן
לצבע יש תפקיד מרכזי בחיינו, והוא נותן לנו רובד נוסף בתפיסה המרחבית וההבנה של מה העין שלנו רואה. כך גם בצילום, לצבע יש משמעות עבור הצופה ולרוב הוא נותן ערך מוסף משמעותי לסיפור המצולם.
עם זאת, לעיתים, הצבע "גונב" יותר מדי מהפוקוס ודווקא פוגם באיכות החזותית של היצירה. למשל, כשהוא חזק מדי, או ההיפך, כמעט ולא נוכח בסצינה. לפעמים הצבע הוא זה שתופס את העין ונמצא בחוסר תיאום מול האוירה והאופי של המקום שהצלם מנסה להציג.
לפעמים, אני בוחר להוציא את הצבעים מהתמונה להמיר את הצילום לשחור-לבן כדי לתת יותר ביטוי לאלמנטים הבסיסיים של הצילום כמו קומפוזיציה והאור. הקווים, הצללים והמרקמים כולם מקבלים עוצמה משלהם כשהם משתחררים מהצבעים ומדברים בשפה נקייה ומינימליסטית.
מונומנט לזכר "הקדושים המעונים" בפארק העילי בבאקו, בירת אזרבייג'ן
נמל תל אביב
מיקוד באור ובטקסטורות לעיתים הרבה יותר מרשים כשהפריים נקי מצבע
פוטו טיפ מס' 7 - תנועה מכוונת של המצלמה (ICM)
טכניקת ה-ICM (Intentional Camera Movement) היא אחת החביבות עליי בצילום אבסטרקטי.
זהו למעשה ריקוד עדין בין המצלמה לבין הנוף העירוני שמייצר תחושה ציורית של תנועה בפריים שעל פניו אמור להיות סטטי, חד וברור. זוהי ההמחשה המושלמת של המשמעות המוכרת של המילה Photography - ציור באור.
בלי להיכנס לעומק התיאוריה, הבסיס לטכניקת ICM הוא שילוב של מהירות תריס מעט איטית (למשל, 1/20 השניה) עם תנועה מכוונת של המצלמה. לדוגמה, כשאני מוצא בניין עם חלונות שחוזרים על עצמם או קירות בעלי ריבוי של קווים בולטים, תנועה קלה למעלה ולמטה או בכל כיוון אחר בזמן החשיפה המעט ארוכה מעניקה לפריים תחושת תנועה ומריחה אומנותית. בזכות הטכניקה הזו המרקמים השונים הופכים לרכים ואווריריים ונוצרת מעין אשליה מסקרנת של משהו ברור מצד אחד אך מופשט מצד שני.
השפיץ של עזריאלי בתנועה - בטכניקת ICM
דרך נוספת להציג את עזריאלי בתנועה
סצינה פשוטה למדי ברכבת הקלה בתל אביב מקבלת חזות אחרת לגמרי כשמתחילים לצייר באורות והצבעים של התחנה
סיכום
בעולם האורבני, כל צעד מביא איתו פרספקטיבה חדשה וזווית מרעננת שתמיד כיף לגלות.
אני מזמין אתכם להתנסות ולחוות את ז'אנר הצילום המיוחד הזה ולנצל את הזדמנויות הצילום הרבות שהוא מייצר. לא פחות חשוב - תהנו מהדרך ומהלמידה. נסו דברים חדשים, עשו טעויות, למדו מהן, שחקו עם הקווים, התקרבו אל המרקמים או התרחקו מהם, צלמו רחב וגם התמקדו בפרטים הקטנים.
הניחו לעצמכם להתבונן על העיר בדרך שבה מעולם לא דמיינתם. דרך הצורות הבסיסיות ביותר, דרך הקווים הישרים ודרך העקומות.
אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר כאן למטה בתגובות. מה למדתם ממנו? מה הוא חידש לכם? מה כבר ידעתם?
אם תרצו להעמיק יותר וללמוד את התחום איתנו - יש לנו מגוון סדנאות שמתקיימות באופן תדיר, חלקן עוסקות בצילום האבסטרקטי בסביבה אורבנית - בתל אביב, בירושלים ובעוד ערים יפות ומיוחדות של ארצנו.
בקישור הבא תוכלו לראות את כל הסדנאות הקרובות אז רק תבחרו את הנושא שהכי קוסם לכם והירשמו.
שיהיה לכם בהצלחה,
שלכם,
ויקטור.
תגובות