תוצאות החיפוש שלכם

מאמר זה נכתב לקראת אפריל - חודש צילום משפחה ב חדר כושר לצילום במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את הטכניקה והמהות של צילום משפחה, ילדים, זוגיות ופורטרטים משפחתיים. בדיוק בזמן לאירועי חג הפסח הקרב, נלמד את כל מה שצריך כדי לצלם את המשפחה, בין אם זה באירוע, בטיול משפחתי או בסשן חגיגי שנועד רק למטרה זו. תודה לשרית כרמון, מנהלת התפעול של פוטוטיפס, על העזרה בהכנת המאמר. הקדמה צילום משפחתי הוא אחד הז’אנרים המרגשים והמתגמלים ביותר בעולם הצילום. אין כאן רק עניין של קומפוזיציה ותאורה – מדובר בלכידת רגעים אמיתיים, רגשות כנים ואינטראקציות טבעיות  בין בני המשפחה. כדי להוציא תמונות משפחתיות באיכות גבוהה ובעלות משמעות רגשית, על הצלמים לשלוט לא רק בטכניקה אלא גם ביכולת לגרום למצולמים להרגיש בנוח. במאמר זה נציג פוטו-טיפים מעשיים שיעזרו לכם לשפר את יכולות הצילום המשפחתי שלכם, כך שתוכלו ללכוד את החיוכים האמיתיים, החיבוקים האינטימיים והאווירה המיוחדת של כל משפחה. רגע זוגי מושלם פוטו טיפ מס' 1 - פוקוס ועומק שדה איך להשאיר את כולם בפוקוס? אחד האתגרים המשמעותיים בצילום משפחה הוא שמירה על פוקוס מדויק, במיוחד כשמדובר בקבוצות גדולות, ילדים בתנועה או מצבים בהם עומק השדה משתנה. חשוב לתת את הדעת לכמה פרמטרים שמשפיעים על הפוקוס: 1. מהירות התריס בצילום משפחה, במיוחד כאשר יש ילדים בתנועה, חשוב לוודא שהתמונות לא מרוחות עקב תנועה מהירה. צילום סטטי  – אנשים עומדים ויציבים - מהירות תריס של 1/125 שניות ומעלה תספיק לרוב. ילדים רצים או קופצים  – השתמשו במהירות תריס גבוהה של 1/500 שניות ומעלה כדי להקפיא את התנועה. בצילום אור חלש (שעות ערב בבית)  – השתמשו בחצובה או הגבירו את ה-ISO בהתאם כדי למנוע רעידות. 2. עומק שדה עומק השדה הוא כלי קריטי ביצירת התמונות המשפחתיות האידיאליות. הבנה ושליטה בעומק שדה תאפשר לנו ליצור את אותן תמונות חלומיות שבהן הרקע מטושטש אבל כל בני המשפחה בפוקוס מושלם. עומק השדה נשלט ע"י מפתח הצמצם, מרחק מהמצלמה למצולמים וכן אורך המוקד של העדשה. כאשר רוצים להפריד את המשפחה מהרקע  (למשל בצילום חוץ עם נוף פחות מעניין), השתמשו בצמצם פתוח (f/2.8–f/4) כדי לטשטש את הרקע ולמקד את תשומת הלב במשפחה. שימו לב: בשימוש בעדשת טלה-פוטו (למשל 70-200 מ"מ) אפקט עומק השדה הרדוד יהיה משמעותי יותר, ויושג גם אם הצמצם אינו מאוד פתוח (למשל f/5.6) בצילום קבוצתי שבו כולם צריכים להיות בפוקוס , כדאי להשתמש בצמצם סגור יותר (למשל F/8) ולמקם את כל הנמצאים בערך באותו מרחק מהמצלמה כדי להבטיח חדות אחידה. שימו לב #1: בשימוש בעדשה רחבה (למשל 24 או 35 מ"מ) מתקבל עומק שדה יחסית עמוק גם בצמצמים פתוחים, כלומר לא נצטרך לסגור מאוד את הצמצם כדי להבטיח שכולם בפוקוס. שימו לב #2: בלי קשר לצמצם ואורך המוקד - מצאו לוקיישן שבו הרקע מרוחק מהמשפחה. ככל השרקע רחוק יותר כך קל יותר לטשטש אותו ולבודד את המצומים. עומק שדה רדוד ליצירת עניין בסיפור הצילומי עומק השדה והסיפור נרצה גם להתאים בין הסיפור הצילומי לעומק השדה שבחרנו, לדוגמה: קלוז-אפ של הורה וילד מחובקים  – עומק שדה רדוד שנוכל להשיג עם עדשה טלה וצמצם פתוח משפחה שלמה על רקע נוף מרהיב  – עומק שדה עמוק שנוכל להשיג ע"י צילום רחב בצמצם יחסית סגור עם המון פרטים ברקע. טיפ בונוס: בצילום קבוצות גדולות ייתכן שתצטרכו לעבור לזווית רחבה יחסית, כמו 24-70 מ"מ. עם זאת, היזהרו משימוש בעדשה רחבה מדי (למשל, 14 מ"מ), מכיוון שהיא עלולה לגרום לעיוות של האנשים בקצוות התמונה. אם ניתן, העמידו את כולם בקו ישר, מקביל למצלמה. במידה ומדובר על קבוצה גדולה עם כמה שורות, בקשו מהמשפחה לצמצם את המרווח בין השורות– כך נקטין את ההבדלים במרחק ונשמור על כולם בפוקוס. 4. שיטת הפוקוס שימוש נכון בשיטות פוקוס יבטיח שהתמונה שלכם תהיה חדה בדיוק במקום הנכון ולא תסבול מבעיות של טשטוש לא רצוי. במצבים שונים נבחר בשיטות פוקוס שונות: צילום פורטרטים סטטיים - שימוש בפוקוס ננעל עם נקודת פוקוס בודדת (Auto Focus Single). מצב זה מתאים כאשר המצולמים יושבים או עומדים במקום ולא זזים הרבה. נעדיף למקום את נקודת הפוקוס על העיניים של המצולם הקרוב ביותר למצלמה. צילום ילדים בתנועה או רגעים ספונטניים - שימוש בפוקוס עוקב (AF-C (Continuous AF) / AI Servo AF, ) עם מספר נקודות פוקוס או אזור פוקוס רחב (Wide / Zone AF) - הפוקוס העוקב יאפשר לנו לשמור על הפוקוס גם בסביבה דינמית עם הרבה תנועה ושימוש במספר נקודות פוקוס יעזרו לשמור את האובייקט המרכזי חד ולהפחית בריחת פוקוס לרקע. אופציה של Tracking AF – במצלמות מתקדמות, ניתן להפעיל מעקב אחרי נושא (Subject Tracking), מה שמאפשר למצלמה לזהות ולהינעל על הפנים גם אם הם זזים במהירות טיפ בונוס : שימוש ב-Back Button Focus – אם המצלמה שלכם מאפשרת זאת, הגדרת פוקוס לכפתור אחורי (ולא ללחיצה חצי-דרך על כפתור הצילום) תאפשר יותר שליטה ונוחות בעבודה עם סיטואציות משתנות. חפשו בגוגל איך להגדיר עם האופציה הזו. מסגור והולכת עין לעבור הזוג בעזרת עומק שדה רדוד פוטו טיפ מס' 2 - האור וזמני הצילום כמו בכל סשן צילום אחר, בחירת התאורה והלוקיישן ישפיעו על אופי התמונות והסיפור הצילומי. האור הוא אחד המרכיבים המרכזיים בצילום, ובמיוחד בצילומי משפחה. הבנה וניצול נכון של האור יכולים לשדרג את התמונות ולהעניק להן עומק, רגש ואווירה. כאן נסקור את הדגשים המרכזיים לשימוש באור בצילומי משפחה, כולל סוגי האור המומלצים, זמני הצילום האידיאליים, עוצמת האור, כיוונו, וכיצד לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי של הצילום. סוגי אור מומלצים בצילום משפחה, השאיפה היא לרוב לאור רך ומחמיא שמדגיש את תווי הפנים ומייצר אווירה נעימה. אור רך מתקבל כאשר מקור האור גדול ביחס לנושא הצילום, והוא מפזר את הצללים ומעדן את הקונטרסטיות.  לעומת זאת, אור קשה מגיע ממקור אור קטן או מרוכז, ויוצר צללים חדים וקונטרסט גבוה, מה שעשוי להיות פחות מחמיא בצילומי פורטרט.​ מעבר לכך, כשהאור קשה (למשל, אור שמש ישיר) המצולמים נוטים לקווץ את העיניים כדי לא להסתנוור, משהו שנרצה להימנע ממנו אם המטרה שלנו היא ליצור תמונות מרגשות וטבעיות. אור קשה הוא לא מילה גסה, במיוחד ברוצים לייצר יותר דרמה בפריים ולאו דווקא רכות ועדינות זמני צילום אידיאליים בהנחה שהצילומים שתרצו לעשות הם באור טבעי, זמני הצילום המומלצים ביותר בצילומי משפחה, לפחות בסגנון הצילום הקלאסי הם בשעות ה"זהב" – כשעה לאחר הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בשעות אלו, השמש נמצאת בזווית נמוכה, והאור המתקבל הוא רך, חם ומחמיא. זה נשמע קלישאתי וכנראה אני לא מחדשת לכם כאן, אבל הקלישאות נוצרו לרוב כי הן פשוט נכונות ותמיד טוב להתרענן על העוגנים בצילום שמובילים להצלחה בסשן הצילום הבא שלכם. בנוסף, ניתן לנצל את ה"שעה הכחולה" – הזמן הקצר לאחר השקיעה או לפני הזריחה, בשילוב עם פלאש או בלעדיו, כאשר האור הכחול העדין מוסיף עומק ודרמה לצילומים.​ כמו תמיד, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והרגישו חופשי לנסות לצלם גם באור יום מלא וחזק. רק נסו לעשות זאת עם כוונה אומנותית אמיתית, מתוך רצון להוסיף דרמה וקונטרסטיות לסיפור המצולמים. השתמשו בצלליות החזקות כמוטיב מוביל ביצירה הצילומית שלכם. עוצמת וכיוון האור אור אחורי (Backlight):  כאשר השמש מאחורי הנושא, מתקבל אפקט הילה סביב הדמויות ונוצרת תחושת של דרמה ועומק. שימוש באור אחורי יכול לשדרג מאד את הצילומים שלכם ולייצר תמונות ייחודיות ובזווית מפתיעה. חשוב לשים לב שהפנים והפרטים בגוף המצולמים לא יהיו מוצללות מדי כך שהצופים עדיין יזהו את הפרטים והטקסטורות השונות. ניתן להשתמש במחזירי אור או פלאשים כדי להאיר את הפנים ולהוסיף פרטים.​ אור צדדי (Sidelight):  מאיר את הנושא מהצד, מדגיש טקסטורות ותווי פנים, ומוסיף עומק לצילום. ככלל, צילום שכזה יראה פחות דרמטי מאשר באור אחורי, אך עדיין העניין בתמונה יהיה משמעותי עקב הקונטרסטיות של הסצינה. כדאי לשים לב לאיזון בין הצד המואר למוצל. וכן שהאור הצידי מאיר על אלמנטים שתרצו להדגיש כמו הפנים, העיניים והשיער. אור חזיתי (Frontlight):  כאשר האור מגיע ישירות מול הנושא, הוא מאיר באופן שווה ואחיד את המצולמים. זהו האור בעזרתו ניתן לקבל פורטרטים קלאסיים שמציגים את המצולמים כפי שהם. צריך לשים לב שהאור יהיה בכל זאת מעניין עם תחושת דינמיות מסוימת, שכן, במקרים מסוימים אור כזה עשוי להשטיח את התמונה. אור אחורי עוצמתי מייצר צלליות שאפשר לרתום אותן לתהליך היצירתי פוטו טיפים קצרים לשימוש באור בצילומי משפחה הימנעו מאור שמש ישיר וחזק:  אור שמש ישיר, במיוחד בצהריים, יוצר צללים חדים ולא מחמיאים. העדיפו לצלם בשעות הזהב או במקומות מוצלים השתמשו במחזירי אור (Modifiers):  מחזירי אור יכולים לעזור להפנות אור רך לפנים של המצולמים, למלא צללים ולהאיר אזורים כהים.​ יש מגוון מחזירי אור, בעוצמות שונות ובגוונים שונים (למשל, מחזיר אור כסוף או זהוב חזק, או מחזיר אור לבן ורך). תוכלי ליצור בקלות מחזירי אור סטייל "עשה זאת בבית", למשל עם חתיכת קאפה לבנה. נצלו תנאי מזג אוויר מגוונים:  ימים מעוננים מספקים אור רך וטבעי, שכן העננים משמשים כמפזרי אור טבעיים. מה שאידיאלי לצילומי חוץ גם באמצע היום. ​ שלבו צללים ליצירת עניין:  צללים יכולים להוסיף עומק ועניין לצילום. חפשו דפוסי צללים מעניינים, כמו צללים של עצים או מבנים שממסגרים את המשפחה. הבינו את איכות האור:  מקורות אור בעוצמה גבוהה נוטים לייצר אור קשה, בעוד שמקורות אור בעוצמה נמוכה מייצרים אור רך.  היו מודעים לצבעוניות האור:  אור בשעות הזהב חם יותר, בעוד שאור בצהריים קריר יותר. התאימו את הגדרות האיזון הלבן (White Balance) בהתאם.​ השתמשו בתאורה טבעית בתוך הבית:  בצילום בתוך הבית, התמקמו ליד חלונות גדולים כדי לנצל את האור הטבעי הנכנס. וילונות שקופים יכולים לשמש כמפזרי אור נהדרים. שלבו את האור בהיבט האמנותי:  האור יכול לשמש ככלי לספר סיפור, המכחול בידיים שלכם כדי ליצור אווירה ולהדגיש רגשות. נסו לשלב את האור בצורה יצירתית כדי להעצים את המסר בצילום.​ אחיות ברגעי משחק מרגשים לסיכום פוטו טיפ האור הבנה ושליטה באור הם מפתחות מרכזיים להצלחת צילומי המשפחה הבאים שלכם. בחירת זמני הצילום המתאימים, ניצול סוגי האור השונים, והיכולת לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי, יאפשרו לכם ליצור תמונות מרגשות, מחמיאות ובעלות עומק. זכרו, האור הוא לא רק אמצעי טכני, אלא גם כלי יצירתי שבאמצעותו ניתן לספר את סיפור המשפחה בצורה היפה והאותנטית ביותר.​ פוטו טיפ מס' 3 - הלוקיישן בחירת הלוקיישן לצילומי משפחה היא החלטה מרכזית המשפיעה על האווירה, הסגנון והתוצאה הסופית של התמונות. הלוקיישן הנכון יכול לשקף את אופייה הייחודי של המשפחה, ליצור תחושת נוחות ולהבטיח תמונות מרהיבות. בחלק זה נבחן את הגורמים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת לוקיישן לצילומי משפחה, תוך התמקדות באופי המשפחה, בחירת מקומות נטולי אנשים זרים והקפדה על ניקיון ויזואלי. חבורה ספורטיבית במיוחד, מול טירת טרקאי בליטא התאמת הלוקיישן לאופי המשפחה הצעד הראשון בבחירת הלוקיישן הוא להבין את ההעדפות והתחביבים של בני המשפחה: חיבור לטבע:  אם המשפחה נהנית מפעילויות חוץ, טיולים ופיקניקים, לוקיישנים טבעיים כמו פארקים, חופים, יערות או שדות פתוחים יכולים להיות בחירה אידיאלית. אווירה אורבנית:  למשפחות המעדיפות את הדינמיקה של העיר, אזורים אורבניים עם גרפיטי צבעוני, סמטאות ציוריות או מבנים היסטוריים יכולים להוסיף עניין וייחודיות לתמונות. אווירה ביתית: משפחות מסוימות מרגישות הכי בנוח דווקא בבית, וזה יכול להיות המקום הטבעי והבטוח להפיק סשן צילומים מהמם ומאד אישי. בחירת לוקיישן עם פרטיות ומינימום הפרעות כדאי להבטיח שהצילומים יהיו כמה שיותר אינטימיים ויתמקדו במשפחה עצמה ולא בהפרעות מאנשים זרים או סביבה "רועשת" מדי. זמני צילום:  תכננו את הצילומים בשעות פחות עמוסות, כמו ימי חול או בשעות הבוקר המוקדמות, כדי להימנע מהתקהלות ואנשים זרים ברקע. מקומות פחות מוכרים:  חפשו לוקיישנים שאינם פופולריים במיוחד, אך עדיין מציעים רקעים יפים ותואמים את הסיפור של המשפחה. תיאום מראש:  במקומות ציבוריים כמו מוזיאונים או פארקים לאומיים, שקלו לתאם עם הרשויות המקומיות או לקבל אישור לצילום, במיוחד אם מדובר בקבוצה גדולה או בציוד מקצועי. זוג תל אביבי מקסים שמאוהב בסגנון החיים האורבני הקפדה על ניקיון ויזואלי של הלוקיישן ניקיון ויזואלי מסייע למקד את תשומת הלב במשפחה ולהימנע מהסחות דעת והוא אחד הגורמים המשמעותיים בהצלחה של כל סשן צילום. רקע פשוט:  בחרו מקומות עם רקעים אחידים או עם אלמנטים מינימליסטיים, כמו קירות בצבע אחיד, שדות פתוחים או חורשות. הימנעות מאלמנטים מפריעים:  בדקו את הלוקיישן מראש והימנעו ממקומות עם שלטי פרסום, פחי אשפה, חוטי חשמל או אלמנטים אחרים שעשויים להפריע לקומפוזיציה. סידור המקום:  במידת האפשר, סדרו את האזור לפני הצילום – הזיזו חפצים לא רצויים, נקו לכלוך או עלים יבשים, כדי ליצור סביבה נקייה ומזמינה. טיפים נוספים לבחירת לוקיישן גישה ונוחות:  ודאו שהמקום נגיש לכל בני המשפחה, כולל ילדים קטנים או מבוגרים, ושיש בו מתקנים נוחים כמו חניה, שירותים ומקומות ישיבה. תאורה טבעית:  בחרו לוקיישן המאפשר ניצול מיטבי של תאורה טבעית, במיוחד בשעות הזהב (שעת הזריחה והשקיעה), כדי לקבל אור רך ומחמיא. התאמת הלבוש ללוקיישן:  כדי ליצור הרמוניה בתמונות, התאימו את בגדי המשפחה לפלטת הצבעים של הלוקיישן. לדוגמה, בגדים בצבעים טבעיים יתאימו לצילומים בטבע, בעוד שבגדים עם נגיעות מודרניות יכולים להתאים לסביבה אורבנית. בחירת הלוקיישן המתאים לצילומי משפחה דורשת התחשבות באופי המשפחה, הרצון לפרטיות והקפדה על ניקיון ויזואלי. תכנון מוקדם ובחירה מושכלת של המקום יתרמו ליצירת חוויה נעימה ותמונות מרהיבות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. צילום עצמי ברומא - מתוך פרוייקט מיוחד של מיכל ושלי, לרגל האירוסים שלנו פוטו טיפ מס' 4 - תקשורת, תקשורת, תקשורת תקשורת אפקטיבית עם המשפחה במהלך סשן צילום היא מפתח ליצירת תמונות אותנטיות ומרגשות. הבנה מעמיקה של הציפיות, הצרכים והאופי הייחודי של כל משפחה תורמת לחוויה חיובית ולתוצאות משביעות רצון. בחלק זה נדון בהיבטים המרכזיים של התקשורת עם המשפחה, כולל תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש, ניהול הסשן ותקשורת חיובית ומחמיאה. כשהאוירה בצילומים טובה, אפשר ליצור שיתוף פעולה מהמם עם המשפחה והחברים תיאום ציפיות והבנת אופי המשפחה לפני תחילת הצילומים, חשוב לקיים שיחה מקדימה עם המשפחה כדי להבין את הציפיות שלהם, הסגנון המועדף והאווירה הרצויה. שאלו על תחביבים, פעילויות אהובות, דינמיקה משפחתית והעדפות אישיות. תוכלו אפילו להגדיל ראש ולבקש מהם תמונות לדוגמא שהם אהבו במיוחד, מהרשת או מסשן צילומים של מי מהחברים שלהם. מידע זה יסייע בהתאמת הצילומים לאופי הייחודי של המשפחה וליצירת תמונות המשקפות את מי שהם באמת. בחירת לבוש מתאים הלבוש משפיע רבות על המראה והתחושה של התמונות. המליצו למשפחה לבחור בגדים המתאימים לסטייל שלהם וללוקיישן הנבחר. העדיפו צבעים ניטרליים או פסטליים והימנעו מהדפסים בולטים או לוגואים גדולים, אלא אם זהו האופי של המשפחה. תיאום צבעים בין בני המשפחה יכול ליצור מראה הרמוני ומגובש בתמונות. למשל, אפשר לבחור בגוון מסוים אחיד בין בני המשפחה שיהיה המוטיב הצבעוני המוביל בסשן. לחלופין, אפשר ללכת על שילוב של צבעים משלימים, כמו כחול - צהוב, או ירוק - כתום / אדום. ניהול הסשן: יצירת אווירה נינוחה במהלך הצילומים, שאפו ליצור אווירה רגועה ומהנה מלאה בחיוכים ומחמאות. התחילו בשיחות קלילות, בדיחות או פעילויות משותפות כדי לשבור את הקרח ולהפחית מתחים. עודדו את המשפחה להיות עצמם, לשחק, לצחוק ולהביע רגשות טבעיים. שקלו להתחיל את השיחות ולאט לאט ללכת אחורה ולתת לדינמיקה המשפחתית לתפוס את המושכות. תמונות ספונטניות לרוב משקפות את הקשרים האמיתיים והחום המשפחתי בצורה הטובה ביותר. כשמדברים על כלל המסגור בצילום תקשורת חיובית ומחמיאה החמיאו לבני המשפחה במהלך הצילומים והדגישו את התכונות היפות שלהם. הנחיות ברורות ומחמאות יכולות להגביר את הביטחון העצמי שלהם בעצמם וגם בכם כצלמים ולהוביל לתמונות טבעיות ומחמיאות יותר. זכרו להיות סבלניים וגמישים, ולהתאים את הגישה שלכם בהתאם לתגובות ולצרכים של המשפחה. טיפ בונוס : לעיתים קורה שאנחנו עושים איזושהי טעות - חשיפה לא מדויקת, הפוקוס ברח לרקע וכד'. הנטיה הטבעית שלנו היא לעקם את הפרצוף ולהביע את האכזבה שלנו מעצמנו בקול רם. השתדלו לתפוס את הרגע הזה בזמן, ובמקום לשדר את הבסה למשפחה (שמיד עלולה לחשוב שמשהו לא בסדר איתם) - חייכו, תגידו להם "איזה יופי", תקנו את הטעות במצלמה והמשיכו לצלם. זה ישתלם לכם בגדול! התמודדות עם אתגרים בסשני צילום משפחתיים עשויים להתעורר אתגרים, במיוחד עם ילדים קטנים. היו מוכנים להפסקות קצרות, הביאו אביזרים או משחקים כדי לשמור על עניין, והפגינו גמישות בתכנון. זכרו שהמטרה היא ליהנות מהתהליך וליצור חוויה חיובית שתשתקף בתמונות. תקשורת פתוחה, מכבדת ומותאמת אישית עם המשפחה היא המפתח לסשן צילום מוצלח. על ידי תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש מתאים, יצירת אווירה נינוחה והענקת מחמאות כנות, תוכלו ליצור חוויה מהנה ותמונות משפחתיות מרגשות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. מתוך צילומי בת מצווש, גם האחות הקטנה הצטרפה לצילומים סיכום ויציאה לשטח לצילומים מרהיבים צילום משפחה הוא הרבה יותר מאשר אוסף של פריימים יפים של אנשים קרובים. הוא הזדמנות לעצור לרגע את הזמן, ליצור חוויה מרגשת ומחברת עבור חברי המשפחה ולספר את הסיפור הייחודי שלהם בעזרת תמונות יפות ומרגשות שמתעדות את החום המשפחתי, הקשרים והחיבורים בין חבריה. המטרה שלנו היא ליצור מזכרת שתחמם את הלב גם בעוד שנים. כשרוח טובה נושבת, האור מחמיא, הלוקיישן נכון והתקשורת עם המשפחה כנה ומכילה – הקסם פשוט קורה. אז קחו מצלמה, בחרו מקום, תיאמו עם האנשים האהובים עליכם, וצאו לצלם. הרשו לעצמכם להרגיש אותם ולהתרגש יחד איתם, לשחק עם האור, הקומפוזיציה והטכניקה, ובעיקר – ליהנות. אם אתם רוצים לקחת את הצילום המשפחתי שלכם לרמה הבאה – אפריל הקרוב מוקדש לנושא צילומי המשפחה ב"חדר הכושר לצילום" . מחכים לכם שם עם המון השראה וידע - הרצאות ושיעורים, מפגשים מעשיים, משימות צילום ושיעורי משוב מקצועיים. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! שלכם, ויקטור.

מאמר זה נכתב לקראת חודש הטבע והפריחה ב חדר כושר לצילום , במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את כל האלמנטים הדרושים לצילום טבע ופריחה מהממים, בתקופה הכי יפה של הטבע הישראלי. חודש מרץ הוא אחד החודשים הקסומים ביותר לצלמים. אחרי חורף גשום, השדות מתכסים בשמיכות של צבעים וגוונים, והאור האביבי הופך כל טיול בשדות לסט צילומים טבע מרהיב וצבעוני. אך כדי שהצילומים שלכם יהיו יותר מרק "עוד תמונה יפה", אלא כאלה שמספרים סיפור ומייצרים תחושה של חיבור לטבע, נדרשת מחשבה והבנה עמוקה יותר של מספר עקרונות בצילום. כשהטבע בשיאו, הלב נפתח במאמר זה נצלול לעולם הצילום הטבעי ונגלה איך להפוך תמונות של פרחים, שדות ונופים לאומנות מלאה חיים, מרגשת ומעוררת השראה . מה הסיפור שהתמונה שלכם מספרת? דמיינו שאתם מטיילים בטבע. מסביבכם שדה כלניות שפורח במלוא הדרו, כל עלי הכותרת רוטטים קלות ברוח האביבית. אתם מרימים את המצלמה, מכוונים את העדשה ומתכוננים ללחוץ על המחשף (כפתור הצילום). אבל חכו עם זה רגע. לפני שאתם מצלמים – עצרו וחשבו טיפה מעבר לפריים היפה שבא לכם לצלם. איזה סיפור או רגש תרצו להעביר לצופה? האם אתם רוצים להציג מרחבים אינסופיים של פריחה שופעת? או אולי דווקא להתמקד בפרח בודד על רקע טבעי נקי בצורה מינימליסטית? רוך, עדינות, שלווה צילום שדה רחב עם אלפי פרחים פורחים יכול לשדר תחושת חיים, התחדשות, עוצמה ושפע. פרח בודד, מכוסה בטיפות טל, על רקע מטושטש – ישדר רוך, שבריריות ורומנטיקה. צילום בפרספקטיבה נמוכה עם אור שמש המגיע מאחור יכול להדגיש שקיפות יפהפייה של עלי הכותרת וליצור תמונה קסומה ומוארת. אז איך להחליט מה צלם בתוך מגוון התחושות והסיטואציות האפשריותס? לפני שאתם מצלמים, הקדישו כמה שניות להתבוננות והעמקה בסצינה שלפניכם . הביטו סביב, נסו להבין מה הכי מושך את תשומת לבכם, נסו להתחבר לתחושה שאתם חווים מול הנוף המהמם, חשבו איך להעביר את אותה התחושה לצופה. בחירת הסיפור תעזור לכם לקבל מספר החלטות שידייקו את הצילום שלכם. למשל, עם איזו עדשה כדאי לצלם - רחבה, טלה או מאקרו? על איזה אזור להתמקד בתוך הנוף - זה שמלא בפרטים או זה שיש בו פריטים בודדים ומבודדים? מה תהיה הקומפוזיציה ומה יהיה מיקום האובייקטים השונים? עם איזה אור כדאי לי לעבוד ואיך לחזק בעזרתו את התחושה שארצה ליצור אצל הצופה? אין כאן נכון או לא נכון. יש את מה שאתם רוצים ליצור. הדבר הכי נכון זה שתייצרו את הרעיון הצילומי מהלב ולפי האינטואיציה האישית שלכם ואז כל מה שנותר לכם זה לצלם את הסיפור בצורה הכי מדהימה שרק אפשר. קומפוזיציה בצילום פרחים – איך להדגיש את היופי? קומפוזיציה היא הדרך בה אנו מסדרים את האלמנטים השונים בפריים וקובעים את יחסי הגומלין ביניהם. היא זו שתקבע אם התמונה תהיה מעניינת או שגרתית, אם היא תמשוך את עיני הצופה או תיעלם בין אלפי תמונות אחרות. הקסם של היער בחירת זווית צילום – איך היא משפיעה על התחושה בתמונה? צילום מלמעלה (Top Down View) - כאשר מצלמים פרח מזווית עליונה, מקבלים מבט מחקרי ומסודר, כמו מבט של חוקר בוטניקה שבוחן את המבנה הגיאומטרי של הפרח. זווית צילום כזו מייצרת לרוב תחושה של צילום תיעודי, עם תמונות שצפוי שנראה באתרי טיולים לקהל הרחב או ויקיפדיה. מעבר לתחושה התיעודית, הרקע בצילום מזווית גבוהה הוא הרצפה. לרוב, רקע כזה פחות מעניין וגם קרוב יחסית לאובייקט עצמו, מה שיקשה על אפקט הטשטוש שלו והבידוד של הפרח מבסביבה. לטעמי האישי, הייתי נמנעת מהזווית הזו מנקודת המבט האומנותית. צילום בגובה העיניים של הפרח (Eye-Level View) - כאשר מתכופפים לצלם את הפרח בדיוק בגובה העיניים, ואף נשכבים לפניו - מתקבלת תחושה של חיבור אישי יותר עם הנושא והתמונה הופכת להיות לפורטרט של ממש ולא לעוד צילום של פרח יפה. זווית זו מעבירה תחושת אינטימיות וקרבה  ומומלצת לפרחים עם מבנה ייחודי, כמו צבעונים, רקפות ולוטוסים. מעבר לתחושה האינטימית, זווית צילום כזו מאפשרת לנו לכלול אלמנטים נוספים בקדמת הפריים שיהיו מטושטשים ויוסיפו לתחושת העומק. בנוסף, הרקע בזווית כזו רחוק יותר מהאובייקט מה שיעזור לאפקט הטשטוש. צילום נמוך כלפי מעלה (Low Angle Shot) - אם תצלמו את הפרח מזווית נמוכה, כך שהוא "נשקף" כלפי השמיים, תקבלו פריים שבו הפרח נראה עוצמתי, גדול מהחיים ואפילו הירואי . טכניקה זו עובדת מעולה בתוך מקבץ גדול של פרחים ויכולה להציג זוויות צילום מעניינות ולא שגרתיות. בחירת רקע נקי ותואם לסיפור הצילומי רקע מטושטש ורך מייצר הפרדה ויזואלית בינו לבין האובייקט המרכזי ובצורה כזו מבליט אותו עבור הצופה. שימוש בצמצם פתוח (f/2.8 עד f/5.6) יאפשר בדיוק את זה - יצירת רקע חלק ואוורירי בעוד שהפרח נותר חד ומדויק. טכניקה זו יוצרת תחושת עומק בתמונה וגורמת לה להיראות אומנותית יותר. תזכרו שהצמצם הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על הטשטוש - אלא גם המרחק של הרקע ביחס למרחק שלכם מהפרח. ככל שהרקע רחוק יותר מהפרח, כך הטשטוש יהיה משמעותי יותר – ולכן זווית נמוכה בגובה הפרח תעזור ליצור רקע חלק ומבודד, שידגיש את יופיו של הפרח בצורה המקסימלית. כדי להשיג רקע נקי, חפשו אזורים שבהם הרקע אחיד יחסית ורחוק מהאובייקט  – למשל שמיים בהירים, שיח או עץ עם עלים ירוקים עם טקסטורה רכה. הימנעו מרקע עמוס בפרטים קטנים ונקודות צבע שיכולות להפריע לעין ולקחת חלק מהפוקוס של הצופה מהפרח. וודאו כי כל מה שנמצא ברקע תומך ומחזק את הסיפור המרכזי. למשל, רקע של עץ ירוק יתחבר לסיפור הטבעי של הסצינה ואילו רכב חונה פחות. נושא הרקע בצילום בכלל ובצילום פרחים בפרט הוא עד כדי כך חשוב, שהחלטתי להקדיש לו מאמר אחד שלם, שישלח אליכם כמה ימים אחרי פרסום המאמר הזה. האור – איך להשתמש בו נכון בצילום פרחים? האור הוא האלמנט החשוב ביותר בצילום , והוא זה שיקבע אם התמונה שלכם תהיה עדינה ורכה או עוצמתית ודרמטית. לעוצמת האור, לצבע שלו והזווית ממנה הוא מגיע יש תפקיד מרכזי בסיפור שתרצו לספר והדרך בה תבנו את הקומפוזיציה, וכדאי שתתנו לו את המקום הראוי בתכנון הצילום שלכם. שעות הזהב (Golden Hour) - בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות השקיעה, השמש נמוכה יותר בשמיים, והאור חם, רך ומלטף. גם אור ישיר שפוגע בפרחים עדיין יהיה עדין מספיק כדי ליצור אוירה נעימה שמתאימה לרוב צילומי הפריחה והטבע. זהו הזמן המושלם לצילום פרחים, כיוון שהאור מוסיף לתמונה תחושה של תקווה ואופטימיות. נסו להגיע דווקא בזריחה לאזורי הפריחה שאתם אוהבים, שכן קרוב לוודאי שהם יהיו פחות עמוסים במטיילים וצלמים נוספים. יום מעונן – התאורה הרכה והמושלמת - כאשר השמיים מעוננים, האור הופך להיות רך ואחיד, הצלליות עדינות יותר והצבע יראה אפרפר יותר מאשר בשעת הזהב ופחות רווי. בתנאים כאלה ניתן ליצור אוירה יותר פסטורלית ואף מסתורית למדי. הזהרו שלא ליצור תמונות שטוחות ומשעממות מדי מבחינת האור, כי גם אם האובייקטים מהממם והקומפוזיציה מושלמת, האור הוא זה שיכתיב את ההצלחה של הפריים. אור אחורי (Backlight) - כאשר השמש נמצאת מאחורי הפרח, היא יוצרת הילה קסומה ושקיפות מרהיבה בעלים , וכן, מדגישה את קווי המתאר החיצוניים שלו. האור הקונטרסטי מאפשר לצופה לראות את הפרח בדרך פחות מוכרת ושגרתית. בצורה כזו ניתן לשלב ברקע "נקודות אור" בין הצמחיה והעלים כדי ליצור אפקט בוקה חלומי ומעניין. רוך, עדינות, שלווה פוקוס ו עומק שדה בצילום פרחים אחד ההיבטים החשובים ביותר בצילום פרחים הוא השליטה בעומק השדה ובפוקוס. הבחירה שלכם באילו אזורים בתמונה להיות חדים ובאילו להיות מטושטשים תשפיע ישירות על הסיפור שהתמונה מספרת ועל הרגש שהיא תעביר. עומק השדה לא רק קובע את מידת החדות בתמונה, אלא גם משמש ככלי להדגשת הפרח ולהכוונת העין של הצופה אל האלמנט החשוב ביותר בפריים. עומק שדה רדוד – כשהפרח הוא גיבור התמונה כאשר משתמשים בצמצם פתוח (f/2.8 – f/5.6), מתקבל עומק שדה רדוד, כלומר האזור שבפוקוס קטן מאוד ואילו הרקע והאלמנטים שלפני ואחרי הפרח הופכים למטושטשים. טכניקה זו מעולה לצילום פרחים בודדים, במיוחד כאשר רוצים לבודד אותם מהסביבה ולהעניק להם מראה רך וחלומי. מעבר לכך, בצמצמים פתוחים תוכלו לקבל בוקה (Bokeh) חלומי ואוורירי (בוקה היא הדרך בה הטשטוש נראה ברקע). ככלל, בעדשות היותר איכותיות ובצמצמים הפתוחים יותר הבוקה יהיה רך ונעים, וזה יוסיף לתמונה תחושת אומנותיות ורוגע. עומק שדה רחב – כאשר הרקע הוא חלק מהסיפור אם אתם מצלמים שדה פרחים נרחב ורוצים שאזורים נרחבים ממנו יופיעו בפוקוס, כדאי לבחור בצמצם סגור יותר (f/8 – f/16), מה שיאפשר למקד לא רק את הפרח הקרוב אליכם, אלא גם את השדה והנוף שמאחוריו. עומק שדה רחב מתאים לצילומים שבהם הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור, כמו למשל שדה צבעונים אינסופי או מרבד כלניות ששוטף את העין בצבעים. עומק שדה רדוד, כדי לבודד את הפרח מהרקע עומק שדה רחב ליצירת חדות ברוב חלקי התמונה דיוק הפוקוס – איך להבטיח שהתמונה תהיה חדה היכן שצריך? נקודת הפוקוס – תמיד מומלץ למקד את הפוקוס על האזור המשמעותי ביותר של הפרח. אם מדובר בפרח בודד, מקמו את הפוקוס על מרכז הפרח או על אחד מעלי הכותרת הקדמיים. אם מדובר בפרח עם אבקנים בולטים, כדאי לוודא שהאבקנים יהיו בפוקוס, שכן הם נקודת עניין מרכזית. שימוש בפוקוס ידני (Manual Focus) – במקרים רבים, במיוחד בצילומי מאקרו, המצלמה עלולה להתקשות לקבוע את נקודת הפוקוס הנכונה. שימוש בפוקוס ידני יאפשר לכם לשלוט בדיוק היכן תהיה החדות ולמנוע טעויות פוקוס. העמדה נכונה של המצלמה – כדי להבטיח שהפרח כולו יהיה חד במידת הצורך, נסו לצלם אותו במקביל למישור החדות של המצלמה, כך שכל האובייקט יהיה באותו עומק שדה ולא תיווצר ירידה בחדות בין חלקים שונים בפרח. ל סיכום – לצלם פרחים עם רגש, לא רק עם מצלמה צילום פרחים הוא דרך נפלאה לספר סיפור  – סיפור ישראלי של חיים, של טבע, של אור וצל. סיפור עם אופטימיות וצבע שכל כך נדרש בתקופה החשוכה שעברנו בשנה וחצי האחרונות. בפעם הבאה שאתם יוצאים לשדה פורח, עצרו לרגע, התבוננו בפרחים שמולכם, וחשבו: איך אני מספר את הסיפור שלהם בצורה אסתטית ומרגשת, עבורי ועבור הצופים בתמונות שלי? שימו לב לקומפוזיציה והמיקום של האובייקטים השונים, הוציאו החוצה את כל מה שלא תורם לסיפור המוביל. הקפידו להתאים את תנאיי התאורה לסיפור ולחזון שלכם. שחקו עם הפוקוס ועומק השדה כדי להוביל את מבטו של הצופה לאזור שנראה לכם הכי מעיין. ובעיקר - צאו לטבע המהמם של מדינתנו היפה וצלמו תמונות מרהיבות שעדיין לא צילמתם. רוצים לתרגל את הידע בפועל ולאמן את שרירי הצילום והכשרון שלכם? הצטרפו אלינו ל חדר כושר לצילום , לחודש מרץ שמתמקד בצילום טבע ופריחה. שם נלמד ונתרגל איך לצלם את הטבע בצורה הכי יפה שרק אפשר. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו!

כאשר אנו מצלמים פרח, הנטייה הראשונית היא למקד את תשומת הלב כולה אליו – בצבעיו העזים, בצורתו הייחודית או במרקם העדין של עלי הכותרת. אך דווקא הרקע, שלעתים נתפס כמשני, הוא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר להצלחת התמונה . בקולנוע או בתיאטרון, הרקע איננו רק תפאורה – הוא מסייע לספר את הסיפור ולהעשיר אותו, להוביל את עין הצופה וליצור את האווירה הרצויה. הוא נותן את הקונטקסט של ההתרחשות, ועוזר לשחקן הראשי להוביל את הנרטיב. אנלוגיה נוספת שבעיניי עוזרת להבין את חשיבות הרקע היא מתחום האוכל. לכל מנה יש קונספט מסוים - השם של המנה, הרעיון הקולינרי והמהות. למשל, כשאתם אוכלים סביך - אתם יודעים בוודאות שיהיו בו חצילים וביצים. מעבר לכך - יתכן ויהיו בו גם תפוחי אדמה, סלט ירקות וטחינה. אתם יודעים בוודאות שלא יהיה בו רוטב שוקולד או כל דבר אחר שממש לא שייך לטעמים המרכזיים. וזה בדיוק תפקידו של הרקע בצילום - ליצור מסגרת עבור האובייקט הראשי, להוסיף תוכן ויזואלי שיתרום לסיפור שתרצו לספר אך בצורה מעודנת, כזו שלא תגנוב את הפוקוס של הצופה. כלנית בעמק האלה. שימו לב איך הרקע נקי ומציג את הפרח בצורה ברורה, ללא הסחות דעת מיותרות הרקע כחלק מהסיפור הצילומי בדיוק כפי שנרצה להציג את הפרח במיטבו, חשוב להקדיש מחשבה מודעת לרקע ולוודא שהוא משרת את המסר של התמונה . רקע שמתאים בצורה מושלמת ישלים את התמונה ויעניק לה תחושת עומק ואווירה. לעומת זאת, רקע עמוס, מבולגן או בעל צבעים ואלמנטים מסיחים עלול לפגוע באיכות הוויזואלית של הצילום ולמשוך את תשומת הלב לכיוון הלא נכון. תורמוס בעמק האלה, על רקע חרדל צהבהב. המרקמים המטושטשים של החרדל מייצרים אוירה נעימה וטבעית ולא גונבות את הפוקוס מהפורמוס שאלו את עצמכם: מה הרקע מוסיף לתמונה?  האם הוא מחזק את התחושה שאני רוצה להעביר או שהוא רק "שם"? האם הרקע מכיל אלמנטים מיותרים?  האם צבעי הרקע משתלבים בצורה הרמונית עם צבע הפרח? חפצים זרים ומלאכותיים יכולים לייצר סיפור שאינו טבעי. עלים יבשים, אבנים או צמחיה מלאת פרטים, כמו גם כתמי צבע ואור בולטים עלולים להסיח את תשומת ליבו של הצופה מהפרח המרכזי. רקע בגוון ובתאורה הדומה לפרח עלול "לבלוע" אותו ולעומת זאת, רקע בצבע ותאורה שונים מהאובייקט הראשי יכול להדגיש את הפרח ולגרום לו לבלוט יותר. הרקע צריך להיות שקט ונקי, אך בו זמנית גם להוסיף רובד נוסף לתמונה, בין אם על ידי צבעוניות משלימה, טשטוש מחמיא או יצירת אווירה נכונה. אדום צהוב וירוק - הרמזור של הטבע. החשיבות של רקע אחיד ונקי – במיוחד בסביבה הקרובה לאובייקט כאשר הרקע עמוס מדי, גם התמונה העוצמתית ביותר עלולה להפוך למבלבלת וללא ממוקדת. הרקע הקרוב במיוחד לאובייקט צריך להיות נקי ואחיד ככל האפשר  כדי לא ליצור "רעש ויזואלי" שיפריע להבליט את הפרח. הרקע מספר סיפור עם ערך מוסף, אך לא גונב מהאובייקט החשוב בפריים איך להשיג רקע חלק ונקי? צילום "בגובה העיניים" או בגובה הפרח אחת הטכניקות היעילות ביותר ליצירת רקע אחיד היא הצבת המצלמה בגובה הפרח  או מעט מתחתיו. בכך מרחיקים את הרקע, מה שגורם לו להיות מטושטש ורך יותר, וכך מתקבלת תחושת הפרדה ברורה בין הפרח לרקע. שימוש בצמצם פתוח (f/2.8 עד f/5.6) כאשר משתמשים בצמצם פתוח, עומק השדה הרדוד יטשטש את הרקע ויהפוך אותו למרקם צבעוני אוורירי ורך, עם בוקה עדין ויפהיפה. חיפוש אחר רקעים פשוטים חפשו אזורים שבהם הרקע יהיה אחיד יחסית – בעל צבע אחיד ותאורה מאוזנת, עם עדיפות לצבעים ואור שונים מהפרח עצמו. מקמו את הפרח על רקעים כמו שיח רחוק, עלים ירוקים דלי פרטים ואזורים קונטרסטיים, פרחים נוספים בעלי צבע פחות רווי או אזור מוצל בעל צבעים רכים. שינוי קל של הזווית   לפעמים, רק על ידי הזזת המצלמה כמה סנטימטרים ימינה או שמאלה, ניתן להסיר אלמנט מסיח מהפריים וליצור קומפוזיציה נקייה וממוקדת יותר. אדום צהוב וירוק - הרמזור של הטבע. שימוש ברקע ליצירת מסגור טבעי מסגור הוא כלי עוצמתי בצילום – הוא לא רק תוחם את הנושא, אלא גם מושך את עין הצופה בצורה מכוונת אל הנקודה החשובה בתמונה. ניתן ליצור מסגור בעזרת הרקע באופן טבעי ובכך להפוך את הקומפוזיציה לעוצמתית ומעניינת יותר. מסגור באמצעות כתם צבע ברקע כאשר מצלמים פרח צבעוני על רקע של פרחים נוספים, ניתן להשתמש ב כתם צבעוני  ברקע כדי להדגיש את האובייקט המרכזי. לדוגמה, כלנית אדומה יכולה להצטלם נפלא על רקע מטושטש של כלניות נוספות בגוונים דומים – מה שיוצר תחושת המשכיות ואחדות. שימוש בטכניקת החשיפה הכפולה, כאשר פריים אחד חד והשני מטושטש כדי לקבל רקע "עוטף" וחלומי מסגור באמצעות אור וצל משחקי אור ברקע יכולים להוסיף עומק וליצור מסגרת טבעית לפרח. לדוגמה, אם השמש יוצרת הבהרה של אזור מסוים מאחורי הפרח, ניתן להשתמש בכך כ"מסגרת של אור"  שתדגיש את הפרח ותעניק לו נוכחות דרמטית. מסגור באמצעות אלמנטים טבעיים ענפים מטושטשים בקדמת הפריים, גבעולים שמובילים את העין אל הנושא הראשי, או פרחים אחרים שיוצרים "חלון" דרכו רואים את האובייקט המרכזי – כל אלה יכולים להוסיף תחושת תלת-ממדיות ולהעצים את ההרמוניה הצילומית. רקע בהיר ורך ממסגר את הכלנית ואילו שורה של כלניות נוספות ברקע הרחוק ממסגרות את הכלנית הראשית מלמעלה סיכום הרקע הוא לא פרט שולי הוא לא "הדבר הזה שנכנס לפריים פשוט כי הוא נמצא מאחורי הפרח". הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהצילום הרקע הוא לא פחות חשוב מהאובייקט הראשי . הוא קובע את האווירה, מסייע בהדגשת הפרח המרכזי, מספק מסגרת טבעית ומשפיע על הסיפור שהתמונה מספרת. בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם פרחים, הקדישו כמה שניות נוספות לבחירת הרקע – וודאו שהוא נקי, מחמיא, ומוסיף ערך לצילום . בכך תוודאו שהתמונה שלכם לא תהיה רק "עוד תמונת פרח על רקע מטושטש", אלא יצירה אומנותית שמספרת סיפור טבע טהור - עם עומק, רגש ואווירה ייחודית. מאחל לכם אביב מלא בפריחה וצבע, השראה והגשמת חלומות. שלכם, ויקטור.

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 1 – תפקידי האורות בצילום פורטרט ומעצבי התאורה שמתאימים להם מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי אור ראשי ידוע גם כMain light או Key light האור הראשי שלנו הוא האור העיקרי המאיר את האובייקט (המצולם) ואת פניו. בניגוד ליתר האורות שיכולים להיות מכוונים על ידי טעם אישי וכוונה אומנותית, האור הראשי שלנו צריך להיות מכוון אובייקטיבית לחשיפה "נכונה" על המצולם ומשמש כבסיס עליו אנו מוסיפים את יתר האורות. על האור הראשי ניתן להלביש מספר מרככי תאורה וזאת בהתאם לכוונה האומנותית של הפורטרט, מרככי תאורה נפוצים לאור הראשי הם: סופטבוקס, מטריה וביוטידיש. כמובן שיש עוד המון אביזרים נוספים והכל בהתאם לאיכויות האור שרוצים לקבל והאפקט שרוצים ליצור. סופטבוקס מטריה ביוטידיש פיל לייט - Fill Light מטרת הפיל לייט (אור ממלא) היא לרכך את הצללים ולהפוך את המעברים בין החלקים המוארים של התמונה לחלקים המוצללים שלה להדרגתיים יותר ופחות חדים. נשתמש בפיל לייט כאשר הצללים שהאור הראשי יוצר קשים או כהים מידי ואנו לא רוצים לאבד פרטים באזורים האלו או שאנו מעוניינים בתמונה שמוארת בצורה אחידה יותר ופחות דרמטית. המטרה היא לא לבטל את הצללים לחלוטין אלה לשלוט בהם ובמידת העומק שלהם. שני הכלים הכי נפוצים לשימוש כפיל לייט הם אור נוסף (לרוב עם מרכך תאורה כגון סופטבוקס או מטריה) או רפלקטור שמכוון כך שהוא מחזיר חלק מהאור הראשי בחזרה אל האזורים החשוכים. רפלקטור לבן יחזיר אור רך וטבעי יותר ורפלקטור כסוף יחזיר אור חזק וספקולרי יותר (שלעיתים ייצור את האשליה שיש עוד פלאש בסצינה). פיל לייט מצד שמאל מרכך את הצללים וגורם להם להיות בהירים ועדינים יותר רים לייט - Rim light מטרת הרים לייט היא להבליט את האובייקט מהרקע על ידי יצירת זוהר והארה של מתאר הגוף שלו ו/או פניו. למשל אדם שלובש חולצה שחורה על רקע שחור ואי אפשר לראות את הגבולות הברורים של גופו, הרים לייט יפגע בצד הגוף שלו ושל פניו וייצור פס אור לכל אורך הגבולות האלו. כמה "פס" האור צר או רחב, כמה הוא חזק ואיפה בדיוק הוא פוגע, אלו הדברים שעל הצלם להחליט לפי הכוונה האומנותית שלו וטעמו האישי. מרככי תאורה נפוצים לשימוש כרים לייטס הם: סטריפ סופטבוקס (סופטבוקס צר וארוך) וBarndoors. ניתן ליצור רים לייט עדין גם עם הצד הכסוף של הרפלקטור. דוגמא לשימוש בסטריפ סופטבוקס ליצירת רים לייט מצד ימין הייר לייט - Hair light ההייר לייט (אור שיער) הוא אור שמאוד דומה לרים לייט, רק שבמקום לפגוע בפנים עצמן הוא פוגע בגבולות השיער ונותן לו זוהר והפרדה מהרקע. הייר לייט יכול להיות ממוקם בצידי השיער, או בחלק העליון שלו. ניתן להשתמש כמעט בכל מרכך תאורה או פלאש חשוף כהייר לייט, אבל חשוב להקפיד על המיקום שלו והעוצמה שלו. הייר לייט בשימוש ג'לים צבעוניים הייר לייט שנותן זוהר והפרדה מצד שמאל אור רקע - Background Light אור הרקע הוא אור שמכוונים על הרקע וכלל לא על המצולם. הוא נועד להאיר את הרקע ובכך להפריד את המצולם מהרקע כמו גם ליצור עניין ויזואלי על ידי יצירת gradient על הרקע. אחת הצורות הנפוצות ביותר לאור רקע הוא יצירת וינייט עגול כאשר מרכז הרקע בהיר יותר והוא הולך ומתכהה בצדדים. יש הרבה צורות יצירתיות נוספות בהן ניתן להאיר את הרקע וליצור עליו דפוסי אור שונים. ניתן להפנות אל הרקע פלאש חשוף, Barndoors, מטריה ועוד בהתאם לדפוס האור ותכונות האור שרוצים לקבל. אור רקע מפלאש על חצובת תאורה רצפתית טיפים כלליים · ככל שיש יותר אורות מונחים בקפידה בסצינה הצילום נראה מלוטש, מקצועי ו"מסחרי" יותר. ככל שיש פחות אורות, הצילום מרגיש קז'ואלי, טבעי ואותנטי יותר. השתמשו בתאורה כדי להעביר את התחושה שאתם רוצים ליצור אל הצופה. · אם רוצים לראות באילו מרככי תאורה השתמשו בצילום, במיוחד באור הראשי, הסתכלו בהשתקפות בתוך עיני המצולם, נקודת אור קטנה תהיה פלאש חשוף, אור בינוני בצורת משושה יהיה מטריה, צורות גדולות בהירות וריבועיות יהיו לרוב סופטבוקסים למיניהם, scrim (מסך ריכוך גדול) או חלון וכן הלאה. כמו כן ניתן לראות בד"כ את מספר האורות בהם השתמשו כדי להאיר את הסצינה. · בדקו כל אור בנפרד! בכל פעם שאתם ממקמים אור מסויים, דאגו לכבות את האחרים כדי לראות בדיוק מה הוא עושה ורק אז הדליקו את היתר. לסיכום במאמר הבא נדבר יותר על תכונות ואיכויות האור הנוצרים ממעצבי התאורה השונים והסיבות לשימוש בכל אחד מהם. תודה שקראתם 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 2 - תכונות האור ומעצבי תאורה מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי ב מאמר הראשון בסדרה כתבתי על סוגי האורות הקיימים בצילום סטודיו והצגתי כמה מרככי תאורה שימושיים. עכשיו כשהבנו מהם האורות העיקריים בצילום פורטרטים בואו נדבר קצת על תכונות האור, מהו אור "רך" לעומת אור "קשה" ומה הם הפרמטרים השולטים על תכונות האור. שלוש תכונות מרכזיות כאשר אנו מדברים על אור רך או אור קשה אנו בעצם מתכוונים לשלוש תכונות עיקריות של האור (והצל שנוצר ממנו): 1. כהות הצללים 2. חדות המעברים בין האור לצל 3. הספקולריות (מבריקות) של האור - בעיקר באזורים הבהירים (היילייטס). אור קשה זהו אור שבו המעבר בין האור לצל הוא חד מאוד ולא כולל גווני מעבר רכים. הצללים המתקבלים באזורים החשוכים הם כהים ושחורים מאוד. בנוסף לכך, האזורים הבהירים ביותר – ההיילייטס הם מאוד ספקולריים (מבריקים). כלומר, זהו אור בעל קונטרסטיות מאוד גבוהה. אור רך מתאפיין במעברים עדינים יותר ופחות ברורים בין החלקים המוארים למוצללים. ההיילייטס באזורים המוארים ביותר הם אחידים יותר ולא מבריקים. אור רך או אור קשה? בבחירת סוג האור הרצוי לצילומים הבאים שלנו, כדאי לזכור את המאפיינים המרכזיים של האור. אור קשה נוטה להדגיש קמטים ופגמי עור של המצולמים בעוד שאור רך נוטה להיות סלחני ומחמיא יותר לעור. האם זה אומר שתמיד נרצה להשתמש באור רך בצילומי פורטרט? ממש לא! לאור קשה ישנם מאפיינים רבים שיכולים להיות שימושיים למדי כדי ליצור את האפקט האומנותי שאנו מחפשים. למשל, בצילום פורטרטים דרמטיים עם צללים גרפיים או כאשר אנו מצלמים עם ג'לים צבעוניים. חשוב ללמוד מה הן תכונות האור הנוצרות מכל סט-אפ של תאורה כדי שנוכל לדעת איך להשתמש באור לצרכינו. מהם הפרמטרים הקובעים את איכות האור? 1. עוצמת האור 2. גודל מקור האור 3. מרחק האור מהאובייקט 4. מעצב/מרכך התאורה לפני שאתחיל לפרט על כל פרמטר אני רוצה לתת לכם את אחד הכללים הכי חשובים בצילומי סטודיו וצילום בכלל: "ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר" ולהיפך, ככל שמקור האור קטן יותר ביחס לאובייקט האור שיתקבל יהיה קשה יותר. למשל, בצילומי חוץ בצהרי היום, מקור האור שלנו, השמש, קטן מאד יחסית לאובייקטים סטנדרטיים על פני כדור הארץ, מה שמייצר תאורה קשה וקונטרסטית. ביום מעונן, העננים מתפקדים כמרכך ענקי, והתאורה המתקבלת היא רכה ועדינה. עוצמת האור חוזק האור מושפע מעוצמת מקור האור שלנו, צורתו, שנקבעת בעקבות שימוש במעצבי תאורה שונים וכמובן פרמטרי החשיפה שהגדרנו במצלמה (משולש החשיפה - הצמצם, מהירות התריס והאיזו). מעצבי תאורה ישפיעו בצורה שונה על כמות האור המגיעה אל האובייקט גם כשהפלאש מכוון לאותה עוצמה. בנוסף, גם למרככי תאורה ישנה השפעה רבה על העוצמה, שכן יכולת חסימת ופיזור האור משתנה בין מרכך למרכך. לכן חשוב לעדכן את עוצמת הפלאש בהתאם לשימוש במעצב ו/או מרכך מסוים, ע"מ לקבל את החשיפה הרצויה. גודל מקור האור ככל שמקור האור שלכם גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר. למשל, סופטבוקס גדול המאיר את הפנים של המודל יספק אור רך יותר מסופטבוקס קטן. בנוסף גם גודל האובייקט יחסית לסופט בוקס משפיע על הרכות של האור. סופטבוקס קטן על פעוט יראה רך יותר מאשר על אדם בוגר, הכל עניין של יחס. מרחק האור מהאובייקט גם הסופטבוקס הכי גדול בעולם יהפוך את התאורה לקשה אם ימוקם במרחק מספיק גדול מהאובייקט כי ככל שמרחיקים אותו -אלומת האור שיוצאת ממנו קטנה. כלומר, ככל שתמקמו את מרכך התאורה שלכם קרוב יותר לאובייקט, הוא יהיה גדול יותר ביחס אליו ולכן יספק אור רך יותר. מעצב התאורה לעיתים ידוע גם כמרכך תאורה. השפעתו משמעותית על הדרך בה האור יראה על המצולמים שלכם. תזכרו שלא כל מעצבי התאורה מרככים את האור. חלקם, כמו זום רפלקטור וגרידים למיניהם יהפכו את האור למרוכז, ספקולרי וקשה יותר. מעצבי התאורה השונים ואיכות האור המתקבלת מהם אז על פי הכללים שלמדנו, אם נרצה אור רך מאוד, עלינו למצוא מרכך תאורה שיהיה - גדול, לבן (יצור גוונים טבעיים יותר) ובעל שכבות ריכוך רבות. בקטגוריה זו ניתן למצוא – סופטבוקסים, אוקטגונים, מטריות לבנות עם ריכוך וסקרים (Scrim). אם נרצה אור קשה, עלינו למצוא מעצב תאורה שיהיה – קטן, כסוף, עם מעט שכבות ריכוך אם בכלל. אם נרצה שהאור יהיה אף מרוכז יותר – ניתן להוסיף לו גריד שיכווין את האור בדיוק לאן שאנחנו רוצים. בקטגוריה זו ניתן למצוא – זום רפלקטורים, מגנום רפלקטורים, Barn doors ופלאש חשוף. ומה עם ביוטי דיש? הביוטי דיש נמצא בדיוק באמצע בין אור רך לאור קשה ונהנה מהיתרונות היחסיים של שני העולמות. מצד אחד הוא מספק קונטרסטיות ודרמה, מצד שני הוא לא נראה קשה מדי על העור. ניתן למצוא ביוטי דיש בשני צבעים – לבן וכסוף, הכסוף ייתן יותר ספקולריות והלבן יהיה רך יותר. אז למה בעצם יש מבחר כל כך גדול ומה הייתרונות היחסיים של כל מעצב תאורה? פשוט מאוד – נוחות ואילוצים. לא כולם יכולים להכניס מטריית ענק של מטר וחצי לסטודיו הביתי שלהם בסלון, או לסחוב סופטבוקס שלא מתקפל ליום צילום בלוקיישן מחוץ לסטודיו. לכן יש מרככי תאורה בכל הגדלים והוריאציות ואתם צריכים לבחור את אלו שהכי קרובים לצרכים שלכם. אתם רוצים אור מאוד רך אבל יש לכם מקום רק לסופטבוקס קטן או מטריה בינונית? אין בעיה, דאגו להציב אותם כמה שיותר קרוב לאובייקט על מנת לקבל את האור הכי רך שאתם יכולים להוציא מהם. אם יש לכם מטריה או ביוטי דיש - הוסיפו להם בד ריכוך. אור קשה היתרונות של אור רך הם די ברורים - הוא עדין, נעים לעין, מייצר תחושה רגועה ומחמיא למצולמים. מה עם האור הקשה? מתי נרצה להשתמש בו? מה עושים איתו? אחת התכונות של אור קשה היא שהוא יוצר צללים חדים וכהים יותר, ובמקרים מסוימים זה בדיוק מה שנרצה לראות. בתמונה הימינית כיוונתי ליצירת צל כהה על הרקע וצל גרפי מהכובע על הפנים של המודלית שלא הייתי יכולה להתקבל עם אור רך יותר. בתמונה השמאלית רציתי שרק הפנים של המודלית יהיו מוארים בזמן שכל יתר הגוף שלה יהיה חשוך כך שאוכל למלא את הצל ולצבוע אותו בג'ל אדום. בשני המקרים השתמשתי באור קשה של פלאש חשוף. לסיכום 1. זכרו את הכלל - ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט האור יהיה רך יותר, ולהיפך. 2. דעו איזה אור אתם צריכים למטרה האומנותית שלכם. 3. השתמשו בסט-אפ הנכון לקבלת האור המתאים למשימה. במאמר הבא נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. תודה שקראתם 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 3 - דפוסי תאורה בצילום פורטרט מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי במאמרים הקודמים בסדרה דיברנו על תפקידי האורות השונים בצילום פורטרטים (אור ראשי, רים לייט, פיל לייט וכו), על תכונות ואיכויות האור ועל מעצבי התאורה השונים. במאמר זה נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. כאשר אני אומרת דפוס תאורה אני מתכוונת לצורת הצללים המתקבלת על פני המצולם בעת שאנו מאירים אותו בעזרת האור הראשי שלנו. הערה חשובה: שימו לב שאני מדברת רק על דפוס הצל המתקבל מהאור הראשי. בלי קשר לאורות המשניים – פיל לייט, רים לייט וכו' עליהם דיברנו ואותם אפשר להוסיף בלי קשר לדפוס התאורה המרכזי. המאמר הראשון: צילום פורטרטים בסטודיו - סוגי אורות ומרככי תאורה המאמר השני: צילום פורטרטים בסטודיו - תכונות האור ומעצבי תאורה דפוסי התאורה בצילום פורטרטים 1. תאורת Paramount ידועה גם כButterfly Lighting זהו דפוס תאורה שבו פני המצולם/מת מוארות לחלוטין מלבד צל קטן המזכיר צורת פרפר המתקבל מתחת לאף. מכאן גם קיבל את שמו -באטרפליי. השם פארמונט ניתן לו כיוון שבימי הזוהר של הוליווד כל הכוכבניות של ענקית הסרטים פארמונט צולמו רק כשהן מוארות בדפוס תאורה זה. אפקט נוסף של דפוס תאורה זה הוא שהוא "חוצב" ומדגיש את עצמות הלחיים על ידי העמקת הצללים שמתחתן. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור הראשי בדיוק במרכז ביחס לפני המצולם/מת ומעל גובה העיניים. כמה גבוה? ככל שנעלה את האור יותר גבוה כך הצל שמתחת לאף יתארך, הצל שמתחת לצוואר יתארך ואפקט "חציבת" עצמות הלחיים יהיה מודגש יותר. אבל אחרי גובה מסוים נתחיל לקבל אפקט "גולגולת", עצמות הגבה יעשו צל כבד מתחת לעיניים, נאבד את החזרי האור בעיניים מהאור הראשי (הCatch lights) והמצולם יתחיל להראות כמו ובכן – גולגולת. אז האתגר כאן הוא למצוא את הגובה הנכון שיחמיא למצולם/מת שלנו. פוטו טיפ לדפוס תאורה זה: אתם ודאי שואלים/ות את עצמכם/ן, אם האור ממוקם בדיוק במרכז אז איך אנחנו אמורים לצלם מבלי שהסטנד או אפילו ראש הפלאש עצמו יחסמו לנו את פני המצולם/ת? או, אז גם כאן יש מספר משחקים שאפשר לעשות. אחד הוא למצוא מרכך תאורה לא מאוד גדול – למשל ביוטי דיש, או סופטבוקס מלבני שאנו נסובב לרוחב במקום לאורך. משחק שני הוא להרים את הפלאש גבוה מספיק כדי לצלם מתחתיו או להתכופף טיפה מתחתיו. ולגבי הסטנד, צריך לצלם מאחד הצדדים שלו או הפתרון הכי יעיל ונוח – להביא סטנד עם זרוע בום שתחזיק את הפלאש באוויר מעל פני המצולם/מת ותעניק לכם מרחב נקי מהפרעות לצלם בו. תאורת באטרפלי 2. תאורת לולאה (loop lighting) זהו דפוס תאורה שבו האף יוצר צל לולאתי שנוטה לכיוון אחת מהלחיים. כיצד ליצור דפוס תאורה זה : לוקחים את האור מהמרכז ומזיזים אותו קצת לאחד הצדדים. ככל שנזיז אותו יותר מהמרכז לכיוון צד אחד כך הצל שנוצר מהאף יהיה אלכסוני וארוך יותר. בתמונה ניתן לראות תאורת לופ בה האור מגיע מהצד הימני ויוצר צל מהאף הנוטה מעט לכיוון הלחי שבצד שמאל. בנוסף יש כאן רים לייט משמאל (הוא לא האור הראשי שלנו, אז לא להתבלבל). 3. תאורת רמברנט תאורה זו קרויה על שם הצייר המפורסם רמברנט מתקופת הבארוק שכן הוא נהג לצייר את דמויותיו כשהן מוארות בדפוס התאורה הזה בהרבה מציוריו. זהו דפוס תאורה בו חצי מהפנים מוארת והחצי השני מוצל מלבד משולש אור קטן שמתקבל על הלחי, מתחת לעין. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: כאשר מזיזים את האור מהמרכז לאחד הצדדים בכ-45 מעלות, בסופו של דבר הצל שנוצר מתאורת הלולאה מתחבר עם הצל של הלחי ו"נסגר" כך שהוא משאיר רק משולש אור קטן מתחת לעין. טיפ לדפוס תאורה זה: זהו דפוס תאורה שמאוד מחמיא לגברים ויוצר פורטרט דרמטי ומחוספס. בתמונה ניתן לראות תאורת רמברנט בה האור הראשי מאיר את פני המצולם משמאל ויוצר משולש אור מתחת לעין הימנית. בנוסף בצד ימין יש רים לייט (אז שוב לא להתבלבל ממנו הוא לא האור הראשי שלנו). 4. תאורה מפצלת (split lighting) בדפוס תאורה זה חצי מהפנים מוארות והחצי השני מוצל. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור בזווית של 90 מעלות לפנים של המצולם/ת, כך שיאיר רק צד אחד שלו/ה. בתמונה ניתן לראות תאורה שבה חצי מהפנים מוארות על ידי האור הראשי שלנו וחצי מהן בצל מוחלט משוואה סופר פשוטה וסופר חשובה שכדאי לזכור בצילום פורטרטים: "יותר צללים = יותר דרמה" ככל שהפורטרט מלא יותר בצללים כך התוצאה המתקבלת היא דרמטית יותר. תאורת רמברנט היא דרמטית יותר מתאורת לופ ותאורה מפצלת היא דרמטית יותר משתיהן, אך ישנו פרמטר נוסף שקובע את כמות הצללים: Short light VS long light לונג לייט, או אור ארוך מתקבל כאשר הצד המואר של הפנים מופנה כלפי המצלמה. שורט לייט או אור קצר מתקבל כאשר הצד המוצל הוא זה שפונה למצלמה. שורט לייט הוא כאמור לפי כלל היותר צללים = יותר דרמה, יותר דרמטי מטבעו. מצד ימין - לונג לייט, הצד המואר של הפנים מופנה למצלמה. מצד שמאל - שורט לייט, הצד המוצל של הפנים מופנה למצלמה. כדי להחליט איזה דפוס תאורה יעבוד עבורנו (ועבור המצולם/ת) שלנו הכי טוב נרצה לשאול את עצמנו שתי שאלות : 1. מה הקונספט והאווירה הרצויה לצילום? למשל האם מדובר בפורטרט עסקי עבור עו"ד או בצילום ביוטי מואר של מודלית, האם האווירה שאנחנו רוצים ליצור היא מוארת וקלילה או חשוכה ודרמטית או איפשהו בין לבין? 2. איזה דפוס תאורה יחמיא למצולם/ת שלכם/ן? לדוגמא האם יש להם מבנה פנים שדפוס תאורה מסוים יחמיא לו יותר מאחרים? לסיכום איך מתכננים סשן צילומי פורטרט? 1. מחליטים על הקונספט של הצילומים שיכול להיות מוכתב על ידי צרכי הלקוח/ה או על פי הכוונה האומנותית שלכם/ן – זהו הבסיס שכל ההחלטות ה"טכניות" מתקבלות על פיו. 2. בוחרים את הסטינג, מרככי התאורה ודפוס התאורה שיתאימו למטרה שלכם/ן. 3. מתחשבים בנתונים הפיזיים של המצולם/ת ומנסים למצוא את התאורה שהכי תחמיא לו/לה ע"י שימוש מושכל בכל הכלים שעומדים לרשותכם/ן – בחירת עדשה, בחירת תאורה, בחירת מרכך תאורה, בחירת זוויות צילום וכו. 4. מנסים דברים שונים, בוחנים את התוצאה ומשפרים עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר. תודה שקראתם/ן 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

סואטננה - כפר קטן במדגסקר - המקום שבו הזמן עצר מלכת הרחק ממסלולי התיירות המוכרים, בלב ההרים הירוקים והנופים הפראיים של מדגסקר, שוכן כפר קטן בשם סואטננה (Soatanana). זהו לא סתם כפר מלגשי טיפוסי – אלא פנינה תרבותית אותנטית שונה מכל מה שאתם מדמיינים על אפריקה בכלל ומדגסקר בפרט. זהו מקום שבו הזמן עוצר מלכת, הלב נפתח, והשקט והשלווה מדברים בקול רם. חברי המשלחת של פוטו טריפס נבלעים בין הלבן המהפנט של הקהילה המקומית בסואטננה עבורנו, הביקור בסואטננה במהלך טיול הצילום שלנו ביולי 2024 היה לא רק חוויית צילום מרתקת, אלא מפגש נדיר עם תרבות, רוח ואנושיות טהורה. בכפר הזה חיים אנשים שחייהם אמנם פשוטים ובסיסיים במובן הפיזי אך עמוקים ועשירים כל כך במובן הרוחני והאנושי. עטופים באהבה, אמונה ושמחה, הם נתנו לנו המון השראה ודוגמה אישית שאושר אמיתי מגיע מבפנים ואינו מותנה בשום דבר חיצוני. זוהי קהילה נוצרית מיוחדת במינה, שמצליחה לשמר ערכים של שלום, כבוד וטוהר במשך למעלה ממאה שנה. בדרך לטקס המיוחד אליו הוזמנו לצלם בשורה הראשונה היסטוריה של אמונה ותקווה סואטננה נוסדה במאה ה-19, בתקופה שבה מדגסקר הייתה תחת השפעת מיסיונרים נוצרים אירופאים וצרפתים. האמונה הנוצרית הגיעה לאי עם מיסיונרים מלונדון ומפריז, שחיפשו להפיץ את הבשורה במקומות המרוחקים ביותר. בעוד שבאזורים רבים נותרה הנצרות כתוספת רופפת למסורות המקומיות, בסואטננה היא הפכה לחלק בלתי נפרד מזהות התושבים. הקהילה בסואטננה דבקה בעקרונות של אהבה, סובלנות ואחדות. הם רואים באמונה לא רק דת אלא דרך חיים – כזו שמשפיעה על כל היבט בחיי היומיום: מהיחס לשכנים, דרך טקסיות שמתלווה לכל אספקט בחייהם ועד לאופן שבו הם מברכים זרים. רגע של מחשבה באור חלון מושלם גם הילדים נרתמים לצילומים עם המון רצון לשתף פעולה עם הצלמים חיים פשוטים, לב פתוח הדבר הראשון שתופס את העין כשמגיעים לסואטננה הוא הלבן – הלבוש הלבן שמאפיין את כל תושבי הכפר, מסמל עבורם טוהר רוחני ושלום פנימי. זהו לא רק סגנון אופנה אלא בחירה מודעת להדגיש את הרוחניות והפשטות. בגדים בסיסיים אך חגיגיים שמקרינים אור פנימי ומחייכים לעולם. סצינות צילומית מרהיבות בכל פינה בכפר חלק הילדים בכל זאת לובשים בגדים צבעוניים וססגוניים בתי המגורים הצנועים והפשוטים, ועם זאת, כל כך צבעוניים ויפים תושבי סואטננה חיים חיי קהילה הדוקים, כאשר הכל מבוסס על ערבות הדדית. אין כאן עושר חומרי, אבל יש עושר אנושי שאין לו תחליף – חום, נדיבות, ואהבה אמיתית לזולת. הבתים פשוטים, עשויים חומרים מקומיים, אבל הדלתות תמיד פתוחות, הלבבות רחבים, והחיוכים – אינסופיים. דווקא הפשטות הזו מעלה נקודה למחשבה – האם באמת צריך כל כך הרבה כדי להיות מאושר, כפי שנהוג לחשוב בעולם המערבי? תושבי סואטננה הראו לנו שאפשר להסתפק במועט, להעריך כל מה שיש, ולמצוא שמחה בלב מבלי לרדוף אחרי הדברים שאין. זה שיעור שלקחנו איתנו הביתה – על הכרת תודה, על פשטות, ועל אהבה בלתי תלויה בדבר. מספיק מבט אחד למצלמה רגע של תפילה הכנסת אורחים שלא מהעולם הזה כשהגענו לכפר, התקבלנו כמו בני משפחה אובדים שחזרו הביתה, לא פחות! החיבוקים, המבט החם בעיניים, האכפתיות לאיך עובר הטיול שלנו עד כה והמילים שהצליחו לחצות את מחסום השפה הפכו את המפגש לחוויה מרגשת עד דמעות. לא היינו "עוד קבוצת תיירים", אלא אורחים של כבוד וכל הכפר כאילו התעורר לחיים בזכות הביקור שלנו. הופתענו מאד מהאירוח המרגש שזכינו לו, שכן באנו עם ציפיות ל"אירוח משפחתי ובסיסי", חוויה כיפית שרובנו מכירים מעוד יעדי עולם שלישי. תושבי הכפר טרחו והכינו עבורנו סעודה חגיגית – אורז, סלט גזר מתובל ואפילו עוף, מאכל שהם עצמם אוכלים רק אחת לשבוע, אם בכלל. מחכים שכל הצלמים יתארגנו כדי לקחת אותנו לטקס המיוחד עבורם, זה היה מאמץ עצום ומחווה נדירה, כמו להגיש לנו את היקר להם ביותר. זה היה כבוד של ממש, וכיבוד שהראה עד כמה הם מעריכים ומכבדים את האורחים שלהם. ההשתדלות שלהם הייתה מרגשת במיוחד. בעיניים מערביות, ייתכן שהאירוח נראה פשוט ובסיסי – כמה קערות פשוטות, ספסלים מעץ, בלי מנות גורמה או כלים נוצצים. אבל דווקא הפשטות הזו הייתה כל כך אמיתית, טהורה ומלאת כוונה. זו הייתה תזכורת חזקה לכך שאירוח לא נמדד במה שמונח על השולחן אלא באהבה שמונחת בלב. יותר מכך - הם ערכו עבורנו גם טקס תפילה פרטי – לא שגרתי ולא מתוכנן, אלא כזה שנבע מהלב ברגע האמת. בתפילותיהם איחלו שלום לכל עם ישראל, וחזרה בטוחה לחטופים ולחיילים שלנו. זו הייתה חוויה עוצמתית ומרגשת, לחוות תפילה כה משמעותית במקום כל כך מרוחק גיאוגרפית אך קרוב ללב. ממש לפי השיר האגדי והכה מוכר של להקת מטאליקה - So Close, No Matter How Far. מבריח נהדר מהבישולים עבור הקבוצה בדרך אל הטקס האהבה לצילום: חיוך בכל פריים אחד הרגעים המיוחדים בחוויה הזו ובטיול כולו היה לגלות עד כמה חברי הקהילה אוהבים להצטלם. י ילדים, מבוגרים, זקני הכפר – כולם נעמדו מול המצלמה בגאווה, בחיוך רחב ובטבעיות מלאה. לא היה מדובר רק בסקרנות כלפי המצלמות והעדשות שלנו, ובטח לא התלהבות מבוימת שמיועדת למשוך תיירים, אלא באהבה אמיתית להנציח רגעים מיוחדים. נרתמים לצילומים עם הרבה תשוקה והבנה שמדובר באומנות והרצון שלנו להנציח רגעים מיוחדים התארגנות בבית, רגעים לפני הלבוש הלבן והתהלוכה לטקס מבט לעבר עתיד טוב יותר לכולנו המפגש עם המצלמה לא היה קר ומרוחק; להפך, הם שיתפו פעולה בהתלהבות, צחקו, הציעו פוזות טבעיות, וביקשו לראות את התמונות מיד לאחר הצילום. הצילום הפך לשפה משותפת, גשר בין תרבויות, שבו המילים והשפה מיותרות כי הרגש לוקח את המושכות ומייצר חיבור אנושי מיוחד. "שלום לחברי הקבוצה" ה"מאמא" של הכפר שדאגה לכל פרט ופרט במהלך הביקור שלנו, ושהכל יתנהל בצורה הכי ראויה ומכובדת סואטננה של היום: מסורת וחיים מודרניים למרות הפשטות, סואטננה אינה מקום תקוע בזמן. הדור הצעיר מתחיל להיחשף לעולם הגדול באמצעות טלפונים חכמים, חינוך מודרני, ומפגשים עם צעט המבקרים מכל רחבי העולם המגיעים למקום. הם לומדים אנגלית ומדעים, ומחוברים לחדשות וענייני העולם הגדול. עם זאת, ודווקא מהמקום של המודעות, הם שומרים על ערכי הליבה שלהם והצביון הייחודי שלהם: כבוד למסורת, לאדמה ולמשפחה. ארכיטקטורה מדהימה כאילו לקוחה מהאגדות הצצה הכנסייה המקומית היא לא רק מקום תפילה, אלא מרכז חברתי שבו מתקיימים אירועים, חגיגות ומפגשים קהילתיים. לצד האמונה הנוצרית, ניתן למצוא סמלים מקומיים מהתרבות המדגסקארית, שילוב מרתק של ישן וחדש, מסורת וקידמה. לסיום - חוויה מרוממת רוח שנשארת בלב כשעזבנו את סואטננה, הרגשנו שלא עזבנו לוקיישן לצילום. עזבנו אנשים, חברים, משפחה. הביקור שם לא היה עוד תחנה במסלול הטיול, אלא רגע של חיבור עמוק, כזה שנכנס ללב ולא עוזב. מהטקסים היותר מיוחדים שזכיתי לחוות אי פעם צדק המדריך המקומי שציין בכל הזדמנות מתחילת הטיול שזה יהיה ההיילט של הטיול כולו, והעובדה שהחלטתי להקדיש מאמר שלם לקהילה המיוחדת הזו רק מחזק את האמירה שלו. הייתה זו חוויה שאי אפשר לתאר במילים בלבד; צריך לראות את האור בעיניים שלהם כשהם מחייכים, להרגיש את החום בכף היד שהם לוחצים, ולשמוע את הצלילים בטקס התפילה המרגש והשירים. מאחל לכולכם חוויות מיוחדות שכאלה, של פעם בחיים, כל פעם מחדש. שלכם, ויקטור המסע הבא למדגסקר יוצא ביולי הקרוב, בהובלתו של צלם התרבויות אמיר בילו. אם אתם רוצים לחוות חוויות שלא יישכחו – סואטננה ומדגסקר מחכים לכם. עם לב פתוח, חיוך רחב, וסיפור שלא תמצאו בשום מקום אחר. לחצו כאן לפרטים על המסע .

נתחיל מה-"מה" מהי קומפוזיציה בצילום?  לצלמים, ובמיוחד צלמים מתחילים, יש נטייה להתמקד בציוד יקר, עדשות, גופי צילום מתקדמים טכנולוגית, פרמטרי צילום, עריכות מורכבות, מערכי תאורה ופוזות של מצולמים. כל אלו כמובן חשובים אך פעמים רבות צלמים דואגים כל כך לגבי הדברים האלו שהם שוכחים מהמהות והדבר החשוב ביותר - שהיא הקומפוזיציה של הצילום . בואו נעשה תרגיל מחשבתי - הביטו בתמונה מעניינת שצילמתם לאחרונה. במבט ראשון נסו לשים לב לתחושה שהיא גורמת לכם - שלווה? התרגשות? שמחה? עצב? אי נוחות? אם התמונה הייתה תלויה סתם כך ברחוב, האם הייתם עוצרים רגע להביט או חולפים על פניה ללא מחשבה נוספת? אם התמונה הייתה עולה בפיד של רשת חברתית, האם הייתם עוצרים רגע ומתבוננים או ממשיכים בגלילה?  נוף הרים ואגמים בשלכת, אנדורה. צילום - שרית כרמון מהי קומפוזיציה - במשפט אחד: קומפוזיציה היא הדרך שבה אנחנו בונים את התמונה שלנו ומסדרים את האלמנטים השונים בתוך הפריים.  המילה קומפוזיציה היא שילוב של שתי מילים - Com = ביחד ו-Position = מיקום. ובתרגום חופשי מאנגלית - מיקום ביחד. קומפוזיציה הינה כלי עוצמתי בידי הצלם שבאמצעותו ניתן לכוון את תשומת ליבו של הצופה לסיפור הויזואלי של מה שהוא רצה ליצור ולשלוט בתחושות שהתמונה מעבירה. קומפוזיציה טובה יכולה ליצור תמונה מעניינת ומרגשת ולהבטיח שהמסר שהצלם רוצה להעביר יתקבל בבהירות, בעוד שקומפוזיציה אחרת של אותה הסצינה יכולה לגרום לתמונה להיראות סתמית ומשעממת - ולכן היא מהווה אחד היסודות החשובים ביותר שצריך להבין בעולם בצילום. האופן שבו אנחנו מארגנים את האלמנטים השונות בתמונה (כאשר אלמנטים יכולים להיות אובייקטים, אור וצלליות, צורות, קווים, צבעים, טקסטורות) הוא הקומפוזיציה של הפריים.  שקיעה ב-Dunquin Pier, דרום מערב אירלנד. צילום - ויקטור זיסלין אפשר להגיד שקומפוזיציה בצילום היא כמו הלחן במוזיקה (ואכן באנגלית composition היא מילה משותפת לכל תחומי האמנות). כמו שסידור התווים במלודיה ובהרמוניה, ויחסי הגומלין בין הכלים השונים המשתתפים ביצירה עובדים יחד כדי להעביר תחושה וסיפור, כך מיקום וסידור האלמנטים בפריים, היחס ביניהם, כיצד הם מדברים אחד עם השני וכיצד הם מובילים את עין הצופה בפריים - כל אלו יעזרו לנו להעביר סיפור ורגש בתמונה ולשדרג את האסתטיקה והמשמעות של הצילום.  בקביעת הקומפוזיציה אנחנו משפיעים כיצד הצופה תופס את התמונה, מאיפה הוא מתחיל להתבונן בה ובאיזה סדר עובר בין האלמנטים בתמונה. ההבדל בין ציירים לצלמים חשוב לציין שקומפוזיציה עוסקת לא רק במה ש"נכנס" לפריים אלא בעיקר במה ש"יוצא ממנו החוצה". בניגוד לתחומי אמנות אחרים כמו ציור או פיסול שבהם האמן מתחיל מאפס ומוסיף את האלמנטים השונים ליצירה, בצלם מתחיל מ-100% המציאות ומוריד את האלמנטים שלא שייכים לסיפור הצילומי. צייר מנוסה ידע להוסיף בדיוק את מה שצריך לראות ביצירתו, ואילו צלם מנוסה יוריד את מה שירצה להסתיר מהצופה. עבור הצלם, הקומפוזיציה משמשת כאמצעי להצגת נקודת מבט אישית על העולם הנמצא מולו כשההחלטה הבלעדית של מה ירד מהמציאות ויגיע לחיישן המצלמה היא בלעדית שלו. כמו כל נושא באומנות, גם בהיבט הקומפוזיציה "מה נכון / לא נכון" הוא נתון לפרשנות, ולכן למען הפשטות בואו נגדיר קומפוזיציה "נכונה", כקומפוזיציה שבה הפריים מאורגן כך שעין הצופה מובלת בתוכו בדיוק באופן שאנחנו  כצלמים רוצים, והוא בנוי בהתאם לנושא ולתחושה שאנחנו  רוצים להעביר.  צילום - שרית כרמון כיצד האלמנטים בתמונה מתייחסים אחד לשני? אגם בלד בערפילי חורף מיוחדים. צילום - ויקטור זיסלין ועכשיו ה"איך" כללי הקומפוזיציה ישנם מספר כללים בסיסיים של קומפוזיציה שיכולים לעזור לנו ליצור תמונות טובות ומעניינות יותר. הכללים הללו הינם בבחינת "קווים מנחי צילום" שניתן לדון בהם וללמד אותם אבך הם אינם חקוקים בסלע. עם למידת הכללים ותרגולם, תוכלו ליצור תמונות יפות ומשמעותיות יותר, ותגלו שיש דברים מסויימים שפשוט "עובדים" טוב יותר מאחרים. מבחינה פסיכולוגית אלו סידורי אלמנטים בפריים שנתפסים כנעימים יותר לעין האנושית , ולכן הם הפכו לכלל מנחה. הבנת הכללים ותרגולם יעזרו לכם לשכלל את הצילומים שלכם וגם את הטכניקה שכן עם הזמן הכללים יהפכו לטבע שני. ככל שתתרגלו יותר, תוכלו באופן אוטומטי לזהות את הסיטואציות המתאימות לכלל כזה או אחר. ככל שתתקדמו, תוכלו לנתח לעומק תמונות ולהבין מה חשוב כדי לשפר אותן - האם זו הקומפוזיציה או אולי פרמטרים או עריכה מיוחדת שצריך להחיל, או אפילו ציוד חשוב שחסר. בהמשך, תגלו תחומים חדשים של יצירתיות באמצעות שבירה מושכלת של כללי הקומפוזציה - הדבר החשוב ביותר הוא להשתמש בדמיון שלכם ולצלם תמונות שחשובות לכם. כל אלו יקרו מעצמם בהמשך וכעת עלינו להתחיל מהבסיס.  כללי הקומפוזיציה הבסיסיים כלל השלישים אחד הכללים החשובים והמוכרים ביותר בקומפוזיציה: כלל זה מחלק את התמונה ל-9 מלבנים שווים ע"י רשת המורכבת מ-2 קווים אופקיים ו-2 אנכיים. לפי חוק השלישים, כדאי למקם את הנושאים המרכזיים של התמונה על הקווים או בנקודות החיתוך שלהם. מכיוון שהעין נמשכת אוטומטית לאזורי החיתוך של הקווים, נרצה למקם אלמנטים מרכזיים של הפריים באזור נקודות ההצטלבות האלו, מה שמייצר איזון ומשיכה ויזואלית. כמו כן, כאשר יש אלמנט קווי משמעותי שמחלק את הפריים לכמה חלקים או שכבות (למשל קו אופק בין הים לשמיים), נעדיף למקם אותו על אחד מקווי השלישים. מיקום הנושא בשליש העליון הימני. צילום - שרית כרמון דוגמאות לשימושים נפוצים בחוק השלישים:  נופים: מיקום קו האופק על השליש העליון או התחתון. פורטרטים: מיקום עיניים של נושא התמונה על אחת מנקודות המפגש של הקווים. צילום אדריכלי: הדגשת קווים אנכיים או אלכסוניים במבנה בצורה שתתיישב עם קווי השלישים מיקום קו האופק בקו השליש התחתון, ובנוסף מיקום המגדל על קו השליש השמאלי. צילום - שרית כרמון כפר הדייגים בקרבת מורונדבה, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין הולכת עין / קווים מובילים הולכת עין היא מרכיב חשוב בכל תמונה שכן היא עוזרת לצופה לשוטט בתמונה, ומאפשרת לנו למשוך אותו לדברים שנרצה להדגיש בפריים. באופן כללי הקומפוזיציה עוזרת לנו להוביל את עין הצופה לגילוי התמונה בצורה מובנת ומתוכננת, ו הולכת עין  מייצרת "דרך" ברורה עבור הצופה ומרכזת את מבטו לעבר נושא או אזור מסוים . בנוסף, שימוש בהולכת עין מייצרת תחושה של תנועה ורצון להמשיך את ההתבוננות. על מנת שהצופה לא ילך לאיבוד בין אלמנטים רבים וכתוצאה מכך יאבד עניין, נרצה להוביל אותו להסתכל על אלמנטים חשובים בפריים וגם לקבוע את הסדר של ההתבוננות.  ניתן לכוון את הצופה באופן אקטיבי בתוך הפריים באמצעות קווים מוליכים . אלו יכולים להיות אלמנטים של קווים ישרים או מתפתלים שלוקחים את הצופה לרוב מקצה כלשהו של התמונה אל עבר האובייקט המרכזי. כמעט כל דבר יכול לשמש בתור קו מוליך: אלמנטים טבעיים כמו נחל זורם, ענף של עץ, אלומת אור אובייקטים מעשה ידי אדם כמו כביש מתפתל, מעקה של מדרגות וכו'.  מעקה המדרגות יוצר הולכת עין לעבר הנושא המרכזי - הזוג. צילום - שרית כרמון ההולכות הכי נעימות הן לרוב אלו שיוצאות קרוב לאחת הפינות (בעיקר התחתונות) של הפריים. הולכת עין ע"י קווים מפותלים היא לרוב עדינה ומייצרת תחושת זרימה בפריים, בעוד הולכה עם קווים ישרים היא יותר חדה ודרמטית ומייצרת תחושה של סדר וקשיחות. שילוב של קווים מוליכים עם בחירה מושכלת של של אור, צבע וחדות יעזרו לנו להוליך את הצופה בתור הפריים ולייצר את התחושה הרצויה. השביל המתפתל יוצא מפינה אחת ומוביל את הצופה לתוך היער. צילום - שרית כרמון מפל ריו סלסטה, קוסטה ריקה. צילום - ויקטור זיסלין קווים אלכסוניים שימוש בקווים אלכסוניים מייצר תחושה של תנועה ועומק ומאפשר לעין הצופה "לשוטט" עוד זמן בתוך הפריים. בניגוד לכך, קווים אופקיים מייצרים יותר תחושה של יציבות ופריים יותר סטטי. מומלץ לשים לב לכמה ניואנסים: ניתן להשתמש בקווים אלכסוניים המתכנסים אל תוך הפריים (converging lines) ובכך לייצר מתח ותלת מימדיות (פרספקטיבה) וגם הולכת עין והכוונה לכיוון אלמנט. אלכסונים ישרים (כמו מרצפות, בניינים), ובמיוחד אם הם סימטריים, יכולים לייצר תחושה של יציבות ועוגן בתמונה. אלכסונים לא חייבים להיות אובייקטים פיזיים בתמונה אלא ניתן להשיג אפקטים של אלכסון באמצעות מעברי אור וצל, צבעים או חלל בין אובייקטים (לדוגמא סדק באדמה). עזריאלי תחת השמש. צילום - ויקטור זיסלין תחושה דינמית הודות למספר רב של קווים אלכסוניים באוריינטציה יותר אורכית. צילום - שרית כרמון קווים אופקיים ותחושת של פריים סטטי. צילום - שרית כרמון קווים אלכסוניים בדמות מעקי מדרגות שיוצאים משתי הפינות התחתונות מייצרים תחושה תלת מימדית הולכה לעבר מרכז הפריים. צילום - שרית כרמון איזון  בניית הפריים באופן שיכיל אלמנטים בכיוונים מנוגדים המאזנים אחד את השני, בצורה שמייצרת יחסי גומלין בין כל חלקי התמונה ומבלי להשאיר אזור אחד של התמונה עמוס ואזור אחר ריקני. הכללת אלמנטים מאזנים יוצרת תחושה יותר הרמונית ונעימה לצופה, ועוזרת לו לשוטט בתמונה ולא להתרכז בנקודה אחת בלבד. חשוב שהאלמנט המאזן גם יתרום לסיפור הצילומי ע"י השלמתו או לחילופין יצירת ניגודיות שמדגישה את המסר הצילומי (טכניקה שנקראת גם juxtaposition עליה נרחיב בהמשך).  איזון בתמונה יכול להיות מאוזן, תרתי משמע - כאשר אלמנטים שווי משקל נמצאים בשני צידי התמונה. למשל, השתקפות המחלקת את התמונה באופן סימטרי. איזון "מאוזן" מייצר בד"כ אפקט של יציבות ושלווה. באופן פרדוקסלי, אפשר להשיג איזון "לא מאוזן" - כאשר נוצר דינמיות על ידי אלמנט חזק באחד הצדדים, ואלמנט יותר חלש/קטן בצד השני. למשל, אלמנט קטן ורחוק יכול לאזן אלמנט גדול וקרוב; אלמנט כהה יכול לאזן שטח מואר. איזון לא מאוזן ייתן אפקט יותר דינמי ומעניין.  רח בתמונה משמש כאלמנט מאזן לכדור הפורח ונותן לו פרופורציה במידה מסויימת. שימו לב כי האלמנטים גם מסודרים בהתאם לחוק השלישים. צילום - שרית כרמון בהקשר נושא האיזון חשוב גם לציין כי אספקט חשוב של איזון הוא יישור של התמונה, למשל: שמירה על קו אופק ישר, או רצפה בזוויות טכעית. בנוסף, כדאי להימנע מ"איזון יתר" של פריים בהמון אלמנטים, שעלולים להתחרות על תשומת הלב של הצופה במקום לאזן זה את זה. מתחם האש אטשג'ח - אזרבייג'ן. צילום - ויקטור זיסלין סימטריה סימטריה היא מקרה פרטי של איזון שבו אנחנו מחלקים את הפריים ל-2 חלקים שווים מלמטה-למעלה / מימין-לשמאל / באלכסון. סימטריה נתפסת באופן טבעי בעין האנושית כהרמונית ומעניינת, ולכן הצופה ימשך אליה. בנוסף היא מייצרת פריים שהוא בהגדרתו מאוזן. פריימים מעניינים במיוחד נוצרים כאשר נוצרת סימטריה לא שגרתית או סימטריה שאינה קיימת פיזית במציאות, למשל השתקפות. פריימים סימטריים עובדים אפילו יותר טוב כאשר הסימטריה קיימת ביותר ממישור אחד, למשל גם מלמעלה למטה וגם מצד לצד. סימטריה עם "טוויסט" - ציור באור עם מנורת לד צבעונית והשתקפות שמייצרת פריים סימטרי. צילום שרית כרמון עץ מנגרובים מרשים, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין מסגור מסגרות הן כמו דלת שמזמינה את הצופה להיכנס לעולם המיוצג בפריים: הן יוצרות מיקוד של הצופה באלמנט הממוסגר ונותנות תחושת מילוי ושלמות של הפריים. המסגור גם נותן קונטקסט חשוב לסביבה של הנושא הממוסגר, ויכול להפוך את הנושא המרכזי לבולט יותר ולהקנות מרקם ועומק לתמונה.  אלמנטים שיוצרים מסגרות יכולים להיות טבעיים כמו ענפים, תצורות סלע מעניינות, או מלאכותיים כמו גדרות, חלונות, ועוד. ניתן גם לייצר מסגרות של אור (אלמנט מואר בודד בתוך סביבה מוצלת) צבע (אלמנט בצבע בולט מהסביבה), וכמובן למסגר אלמנט חד בתוך רקע אחורי או קדמי מטושטש.  מיסגור דמות בתוך פתח של מבנה. צילום - שרית כרמון צילום - שרית כרמון כנסיית סנט ג'והן, סלובניה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות עקרון שניתן לממש לא רק בפוטושופ! השימוש בשכבות מופרדות היטב אחת מהשניה נותן עומק וסדר לתמונה, ומאפשר לצופה "לטייל" בין השכבות בפריים. שכבות יכולות להיווצר ע"י טקסטורות שונות, צבעים או תאורה. שכבות יכולות לייצג גם מספר רבדים של סיפור צילומי ובכך להעצים אותו (לדוגמא: הריסות של מבנה רעוע על רקע נוף). שימוש בשכבות עובד טוב במיוחד בשילוב עם חוקים בסיסיים אחרים כמו חוק השלישים (חלוקת השכבות בתמונה כך שיופרדו בקווי השלישים). זריחה של פעם בחיים ב-Alpe De Suisi - דולומיטים, צפון איטליה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות של טקסטורות בנוף: שכבת העצים הקרובים, לאחריה שכבת הכביש ועמודי התאורה, וברקע שכבות הרים שנוצרות הודות לתאורה אחורית נמוכה ואובך קל פלמינגו בברכות הזורע בשעה הכחולה - שכבות שנוצרות ע"י צבעים וטקסטורות שונות של המים, הפלמינגו, הצמחיה והשמיים מרחב הדובר מרחב הדובר מתייחס לכיוון בפריים שאליו הנושא פונה והמרחב שנותר לידו המאפשר לצופה להשלים בדמיונו את הסיפור בסצנה. כאשר אנו מצלמים אובייקט נרצה לוודא שהוא ממוקם בפריים כך שנשאר מרחב בכיוון שהוא פונה אליו - זה יוצר המשכיות וזרימה בפריים. לדוגמא, אם המבט של המצולם פונה שמאלה, נמקם את המצולם עצמו בשליש הימני כך שנשאר מרחב שאליו הוא מסתכל שמאלה. דוגמא נוספת - עץ או צמח שנוטה לימין, נרצה למקם את העץ בשליש השמאלי של התמונה ולהשאיר מרחב מצידו הימני. אבקוע צב ים בחוף פלמחים בדרכו לחיים חדשים בים. הנושא מביט לכיוון ימין ומוביל את עין הצופה לעבר הגלים המוארים באור שקיעה מבט וכיוון הכלב הרץ פונה ימינה ונתקל מייד בשולי הפריים - גורם לכך שמשהו שהפריים "תקוע" ולא מעודד את הצופה לשוטט בתוכו לסיכום אלו הם חוקי הקומפוזיציה הבסיסיים - היסודות שעליהם בנוי כל נושא הקומפוזיציה בצילום ואבני הבניין שבהם נוכל להשתמש כדי לעצב פריימים שלמים ואסטתיים יותר. זהו המאמר הראשון בסדרת מאמרים על קומפוזיציה, בהמשך נדבר על חוקי קומפוזיציה קצת יותר מתקדמים, כיצד לשלב חוקים מסויימים וממה להימנע, איך לשבור את הכללים, וגם מה כל זה עוזר לנו כשאנחנו רוצים לספר סיפור מצולם. קומפוזיציה היא אחד הנושאים החשובים אותם אנחנו מלמדים ב"חדר כושר לצילום" תוכנית הדגל שלנו שמאמנת את שרירי היצירתיות וכישורי הצילום שלכם. מוזמנים להצטרף כאן בקישור . תודה שקראתם - ונתראה במאמרים הבאים! שלכם, שרית

הקדמה קוסטה ריקה – גן עדן לצילום טבע עם Nikon Z8 לפני יומיים חזרתי מטיול צילום בקוסטה ריקה שהדרכתי לצידו של נדב בגים, צלם טבע מוכשר ביותר המתמחה בצילום מאקרו. כשאתה עומד בלב הג'ונגל וצופה בטוקאנים, נשרים וקוליברים  בתנועה מתמדת, אתה מבין כמה קריטי הוא הפוקוס האוטומטי וכמה שהניקון Z8 משדרגת את חוויית הצילום. היכולת של המצלמה לזהות במהירות את הציפור ולנעול עליה תוך שמירה על חדות מירבית, גם בתנאי אור קשים, גם תוך כדי הזזת המצלמה לצורכי מעקב, גם עבור גדלים שונים של האובייקטים המצולמים הפכה כל צילום לחוויה מדהימה. למה פוקוס הוא קריטי בצילום טבע? כשמדובר בצילום טבע, במיוחד בצילום של חיות וציפורים בתנועה, מערכת פוקוס מתקדמת ויעילה יכולה להיות ההבדל בין תמונה חדה ובלתי נשכחת לבין פריים מפוספס. צלמי הטבע שביניכם יודעים היטב מהי המשמעות של היכולת של המצלמה לנעול על אובייקט נע ולשמור עליו בפוקוס וכמה היא קריטית להצלחה של הצילום. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/640sec, ISO12800 ציפורים במעוף, טורפים בשטח או סתם עין של איגואנה בין העלים – כולם דורשים מערכת פוקוס מהירה, מדויקת וחכמה. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ניקון Z8 , אחת המצלמות המתקדמות בשוק, המספקת יכולות פוקוס יוצאות דופן, כולל מעקב משופר אחרי בעלי חיים וציפורים. לפני המסע לקוסטה ריקה השתמשתי בצורה מיטבית בכל היכולות האדירות של שתי המצלמות שלי, ניקון Z7ii ו ניקון Z6ii אך הכרתי גם את המגרעות שהלן. מצלמות אלה מצוינות למגוון רחב של ז'אנרים בצילום כמו נוף, רחוב, פורטרטים ועוד. צילום טבע לצערי הוא לא אחד מהם, שכן מערכת הפוקוס שלהן אמנם טובה, אבל לא מספיק מלוטשת ומפספסת לא מעט כשמדובר במעקב אחר אובייקטים בתנועה מהירה. Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 160mm, F/2.8 1/2500sec, ISO720 כל צלמי הניקון שביניכם שאוהבים לצלם חיות וספורט (ובעצם כל דבר שנמצא רחוק ובתנועה) ממליץ בחום לעבור למצלמות היוקרתיות של ניקון - ה Z8 או ה Z9. חשוב לציין שישנן עוד מצלמות בשוק שמצטיינות בפוקוס הנדרש לצילומי טבע, כמו קנון R5 או סוני A9 iii, ויש מספיק מבחר לכל מי שכבר מושקע במערכות הללו. כניקוניסט מובהק, אדבר כאן רק על הצעצוע החדש בארגז הכלים שלי ועל החוויה האישית שלי איתו. אתן לתמונות לדבר בעד עצמן, גם בהיבט הפוקוס והאלגוריתם של המצלמה אבל בעיקר בהיבט היופי והצבעוניות המדהימה של קוסטה ריקה. אציין שכל התמונות שתראו כאן צולמו בעזרת פוקוס עוקב, המשולב עם מנגנון זיהוי בעלי חיים או ציפורים. אזור חיפוש הפוקוס היה לפרקים כל המסך בחלק מהתמונות, ואילו בחלק אחר השתמשתי באזור פוקוס קטן יותר, כדי לדייק עבור המצלמה את מיקום האובייקט. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO12800 הכירו את ניקון Z8 ומדוע היא נהדרת לצילומי טבע וספורט כדי להבין למה ניקון Z8  היא הבחירה המושלמת לצילום טבע, בואו נתמקד בתכונות שהופכות אותה לכלי העבודה האולטימטיבי למי שרוצה לתפוס את הרגעים הכי מיוחדים בטבע – בין אם זה נשר בתנועה, קוליברי מרפרף ליד פרח או נמר שצץ מתוך הסוואה. ניקון Z8 חולקת את את רוב הטכנולוגיה שלה עם אחותה הגדולה, ה-Z9 הבכירה והותיקה יותר. ביחד, הן מהוות את שתי מצלמות הדגל המובילות של ניקון וממצלמות המובילות בכל שוק הצילום אשר מציבות רף חדש בתחום הזיהוי והמעקב האוטומטי אחרי בעלי חיים וציפורים. מה שמייחד את Z8 הוא שילוב מושלם בין דיוק, מהירות והבינה המלאכותית לזיהוי עצמים , מה שהופך אותה למצלמה מצוינת לצלמי הטבע, במיוחד אלו שמצלמים ציפורים וחיות בתנועה. בואו נסקור חלק מהפיצ'רים שלה הרלוונטיים לצלמי הטבע. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO12800 זיהוי אוטומטי של ציפורים וחיות בר אחת התכונות הכי קריטיות בצילום חיות וציפורים היא היכולת של המצלמה לזהות ולעקוב אחרי אובייקטים בתנועה. ניקון Z8 מצוידת באלגוריתם AI מתקדם המסוגל לזהות ציפורים ובעלי חיים ולנעול עליהם את הפוקוס בדיוק מרבי. המערכת יכולה לזהות לא רק את גוף הציפור, כשהיא יחסית קטנה בפריים אלא גם למקד את העיניים , כשהיא תופסת יותר מקום בתמונה, אפילו כשהיא בתנועה מהירה. בנוסף לציפורים וחיות, המצלמה יודעת לזהות גם אנשים, רכבים ומטוסים, מה שהופך אותה לורסטילית במיוחד בכל מה שקשור לצילום תנועה. הערה אישית אציין שהשימוש בפוקוס עוקב עם זיהוי אוטומטי של ציפורים וחיות עבד מצוין ברוב המקרים, אך הוא לא היה מושלם. לעיתים, הפוקוס הלך לגוף של הציפור ולא לעיניים לצד מקרים בהם הוא לא הצליח להתמקד כלל והלך דווקא לאחד הענפים בקדמת הפריים או לרקע.  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 200mm, F/2.8 1/1000sec, ISO2800  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 200mm, F/2.8 1/3200sec, ISO4500 Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/1600sec, ISO500 493 נקודות פוקוס ויכולת מעקב מתקדמת מערכת הפוקוס של Z8 משתמשת ב- 493 נקודות פוקוס  המפוזרות ברחבי החיישן, מה שמבטיח מעקב חלק ומדויק בכל אזורי הפריים, גם כשהאובייקט נע במהירות גבוהה או מוסתר חלקית מאחורי עלים וענפים. צילום מהיר – 20 תמונות בשנייה ב-RAW דמיינו שאתם בשטח, מול קוליברי צבעונית ותזזיתית ביוחד ש"רוקדת" מול הפרח. כל הנפת כנפיים היא קריטית וכל חלקיק שנייה היא יכולה להיעלם מהפריים. עם Nikon Z8, תוכלו לצלם עד 20 תמונות בשנייה בפורמט RAW  – כלומר, לקבל רצף פריימים שיעזור לכם לבחור את התמונה המושלמת שבה הציפור בדיוק בשיא התנועה, הכנפיים פרושות בצורה מושלמת, והכל חד כתער. בפורמט Jpeg תוכלו לצלם בקצבים אף יותר גדולים, 30 ומעלה בשניה, מה שמאפשר לתפוס רגעים מושלמים של מעוף, נחיתה או ציד.  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 120mm, F/2.8 1/640sec, ISO220 מנגנון Pre Release זהו מנגנון המיועד למנוע פספוסים של תחילת תנועה או ההמראה של הציפור, מהרגעים המרשימים שאפשר ללכוד בטבע. המנגנון שומר זמנית את התמונות "אחורה בזמן" למשך שניה (הגדרה שניתן לשנות) לתוך ה-buffer של המצלמה, מבלי לבזבז מקום על כרטיס הזיכרון. ברגע שתלחצו על כפתור המחשף, התמונות הללו ישמרו על הכרטיס ותוכלו לתפוס את האקשן גם אם לא הגבתם מספיק מהר והתחלתם לצלם מאוחר מדי. לדאבוני, בשלב זה המנגנון עובד רק עם תמונות jpeg אבל מקווה שבקרוב יצא עדכון תוכנה שיאפשר עבודה עם המוד הזה גם ב-Raw. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 360mm, F/5.6, 1/3200sec, ISO7200 חיישן 45.7 מגה-פיקסל אתם מצלמים תוכי נדיר על צמרת עץ בגובה 30 מטר. גם עם עדשת 600 מ"מ, הוא עדיין קטן בפריים. אבל עם החיישן העוצמתי של Z8, אפשר לחתוך את התמונה ולשמור על פרטים חדים גם אחרי חיתוך יחסית משמעותי . לכן, גם אם אין לכם עדשה מספיק ארוכה או האפשרות להתקרב פיזית לחיה מוגבלת - היכולת לחתוך ולשמור על איכות גבוהה נותנת לכם הרבה יותר חופש בצילום טבע וציפורים. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/1250sec, ISO450 טווח ISO רחב – צילום בתנאי תאורה מאתגרים בצילום בטבע, אתם לא תמיד מקבלים תאורה אידיאלית. לפעמים האור חזק אשר מגיע מהשמש הישירה, לפעמים הוא עדין ורך כשהשמש מוסתרת ע"י עננות כבדה ולפעמים האור חלש במיוחד כשמצלמים בתוך הג'ונגל. מעבר לכך, השימוש במהירות תריס גבוהה במיוחד אשר מאפיינת צילומי טבע וציפורים (למשל, 1/2000), מחייב אותנו להשלים את האור החסר בעזרת הגברת האו המגיע לחיישן, דהיינו -הISO. ניקון Z8 מאפשרת לכם לצלם בטווח ISO רחב במיוחד של 64–25,600 (ואפילו מעבר), כך שתוכלו לקבל תמונות נקיות יחסית גם בתנאי תאורה נמוכים. Nikon Z8, 105 Macro F/2.8 @ 105mm, F/3.2, 1/1000sec, ISO250 גוף מוקשח ועמידות לתנאי שטח קשים כצלמי טבע, אנחנו לא עובדים בתנאים סטריליים. אנחנו מטיילים בגשם, בשלג, באבק ובבוץ – והציוד צריך לשרוד את זה. ניקון Z8 מגיעה עם גוף חזק ומוקשח, שמסוגל לתפקד במגוון תנאים לא נורמטיביים, עם אטימות טובה נגד גשם לא עצים במיוחד, לצד עמידות לטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 10 מעלות צלזיוס. מסך מתכוונן – צילום מזוויות נמוכות בקלות נניח שאתם רוצים לצלם צפרדע צבעונית ליד שלולית, או צבי מהמם ביער ולכלול חלק מהקרקע בקדמת הפריים. במקום להשתטח על האדמה ולשבור את הגב, המסך המפרקי של Z8 מאפשר לכם לצלם בזוויות נמוכות בנוחות. חיי סוללה מצוינים עם טעינה מהירה צילום טבע משמעותו ימים ארוכים בשטח, ואין דבר יותר מתסכל מסוללה שנגמרת בדיוק כשמתחיל האקשן. Z8 מאפשרת לכם טעינה דרך USB-C, כך שתוכלו להטעין את המצלמה גם מהשטח עם מטען נייד. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO3600 Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO3600 אז מה המסקנה? אם אתם צלמי טבע שמתמודדים עם שלל האתגרים של צילום אובייקטים בתנועה, ואתם עובדים כבר עכשיו עם המערכת של ניקון, ניקון Z8 היא מצלמה שתשנה לכם את כללי המשחק . ניקון Z8 היא לא סתם מצלמה – היא כלי עבודה מתקדם לצלמים שחיים את הטבע . עם פוקוס חכם שעוקב אחרי ציפורים, קצב צילום מטורף, רזולוציה גבוהה שמאפשרת חיתוכים איכותיים, ועמידות לתנאי שטח – היא המצלמה שמאפשרת לצלם את הרגעים הכי פראיים בצורה הכי מדויקת שיש . אפשר כמובן ללכת על אחותה הגדולה והיקרה יותר, ה Z9 האדירה, לה יש יכולות פוקוס דומות, לצד גריפ יעודי לאחיזה אנכית וחיי בטריה משופרים. עם זאת, ה-Z8 תהיה פשרה מעולה, שכן רוב יכולותיה זהות והעלות שלה יותר נמוכה ונוחה. ואם כבר מדברים על חוויות – טיול הצילום הבא לקוסטה ריקה כבר מתארגן. רוצים להצטרף ולצלם בטבע הכי פראי שיש? פרטים בקרוב... Pura Vida! Nikon Z8, 105 Macro F/2.8 @ 105mm, F/3.8, 1/1000sec, ISO3200

הקדמה שאלו את עצמכם לרגע: מתי לאחרונה ראיתם או צילמתם תמונה שגרמה לכם להרגיש כאילו אפשר ממש להיכנס לתוכה?   סביר להניח שהתבוננתם בשלב כזה או אחר בתמונות שזו בדיוק התחושה בהן, בין אם צולמו כך באופן מכוון או לא. אם כן, רוב הסיכויים שהפרספקטיבה היא הסיבה לתחושה המיוחדת הזו. לפני הכל - מהי פרספקטיבה בצילום? בקיצור, פרספקטיבה עוזרת לנו לתרגם את העולם התלת מימדי במציאות לעולם הדו מימדי של היצירה הצילומית תוך שמירה על תחושת העומק והמרחב. מרגיש כאילו אתם נכנסים לתוך הפריים? צילום: שרית כרמון אסביר. בצילום סטילס אנו לוקחים סצנה מציאותית מהעולם האמיתי שהינה תלת מימדית ו"צורבים" אותה בתוך תוצר דו-מימדי - תמונה בעלת מימדי אורך ורוחב בלבד. בלית ברירה, בהמרה הזו הולך לאיבוד מימד העומק. הפרספקטיבה היא הדרך שבה אנו מחזירים את העומק חזותי (לא להתבלבל עם עומק שדה), ויוצרים אשליה של מרחק ותלת-מימדיות, בתמונה דו-ממדית. היא מאפשרת לנו לקבל תחושה חזקה של נקודת המבט הייחודית של הצלם ו להתמצא ולהבין את העולם שמוצג בתוך הפריים - מה גדול יותר, מה קרוב יותר וכו'. פרספקטיבה בצילום היא לא רק אמצעי טכני וקומפוזיציוני – היא כלי שמספר סיפור. ע"י שימוש במספר טכניקות פשוטות אך חשובות, הפרספקטיבה מאפשרת לנו: להדגיש אובייקטים ליצור תחושת קירבה או ריחוק להוביל את עין הצופה בתוך הפריים בשורה התחתונה - הפרספקטיבה מאפשרת לנו להפוך את הצפייה בתמונה לחוויה של התבוננות! במאמר זה נעמיק (תרתי משמע) בתכונות המיוחדות של פרספקטיבה ונבין כיצד ליצור אותה טכנית, וכיצד ולהשתמש בה במכוון ובצורה אומנותית, תוך שימוש בטכניקות שיפיחו חיים בצילומים שלכם. במסגרת הפעילות של " חדר הכושר לצילום " , אנחנו פותחים את שנת 2025 בנושא החשוב הזה בצילום ומקדישים את חודש ינואר להבנת מושג הפרספקטיבה בצילום . במאמר הבא אסביר בהרחבה על המושג של פרספקטיבה, איך היא משמשת אותנו כצלמים ואתן גם כמה טיפים פרקטיים לשימוש מושכל בתלת מימדיות ופרספקטיבה. אני מזמינה את כל מי שהנושא מעניין אותו ורוצה לקבל עוד עומק בצילומים שלו (תרתי משמע) לבוא להתאמן איתנו ב "חדר כושר לצילום". צילום: שרית כרמון מושגי יסוד: סוגי פרספקטיבה 1. קווים מתכנסים ופרספקטיבה ליניארית קומפוזיציה שכוללת קווים מקבילים שנראים מתכנסים במרחק (למשל מקצוות הפריים לכיוון מרכזו) יוצרים תחושת עומק ברורה ומחזקים את ההבנה המרחבית של הצופה ע"י יצירת "מסע ויזואלי" בתוך הפריים. אלמנטים נפוצים שיכולים לשמש כקווים מתכנסים יכולים להיות לדוגמה: כבישים, מסילות רכבת או שדרות עצים. אלמנטים כאלו יוצרים "מסדרונות" ויזואליים שמושכים את העין פנימה אל עומק התמונה. קווים מתכנסים עובדים טוב במיוחד כשמדובר בסצנות ארכיטקטוניות או נופים אורבניים. לדוגמה, מסילות רכבת המובילות לעבר אופק רחוק יוצרות אשליה של עומק אינסופי. המפקדה הסורית בגולן - אשליה של מסדרון ארוך אינסופי בזכות הקווים המתכנסים שיוצאים מכל פינות התמונה ומתרכזים לנקודה אחת במרכז. צילום: שרית כרמון 2. פרספקטיבה של גודל (גאומטרית) בפרספקטיבה גאומטרית, האופן שבו אובייקטים משתנים בגודלם בהתאם למרחקם מהמצלמה יוצר תחושת עומק. ככל שאובייקט קרוב יותר למצלמה, כך הוא נראה גדול יותר ביחס לאובייקטים רחוקים. כאשר אובייקטים קרובים נראים גדולים ואילו הרחוקים קטנים, נוצרת אשליה של הבדלי גדלים שונים ואלו בתורם יוצרים תחושת עומק טבעית מכיוון שזהו האופן שבו אנו רואים את הדברים במציאות (תחשבו למשל על תחושת הגודל היחסי של מטוס רחוק טס בשמיים, לעומת אותו מטוס שעומד מטרים ספורים ממכם בעת שאתם עומדים לעלות עליו בנתב"ג). באופן זה, מיקום אובייקטים בקדמת הפריים מול אובייקטים דומים ברקע, כמו אדם או חפץ, יעזור ליצור השוואה טבעית בין הגדלים שאותה המוח שלנו יפרש כעומק. פרספקטיבת גודל: הסוס הקרוב תופס חצי מהפריים ואילו האיש נראה כדמות קטנטנה במרחק (אפקט מודגש במיוחד הודות לזווית הצילום ואורך המוקד הרחב) - יחד עם המסגור הטבעי שנוצר מתקבלת סצנה עם המון עומק ודינמיות. צילום: שרית כרמון תת-סוג: פרספקטיבה מאולצת (Forced Perspective) סוג פרספקטיבה שהוא קצת גימיקי אבל יכול לשמש לפעמים לצרכים אומנותיים, או להוספת פן יצירתי והומוריסטי לצילומים. זו טכניקה שבה משנים באופן יזום את הזווית והמרחק בין האובייקטים בצילום וביחס למצלמה כדי ליצור אשליות אופטיות או אפקטים דרמטיים. הטכניקה משחקת על הדרך שבה העין שלנו מפרשת את הגודל והמרחק בתמונה (פרספקטיבת גודל). לדוגמה: צילום שבו נראה כאילו אדם "מחזיק" את מגדל פיזה בידו. זה מושג על ידי הצבת האדם קרוב למצלמה והעמדת מגדל פיזה ברקע הרחוק. 3. פרספקטיבה אווירית (אטמוספרית) פרספקטיבה אווירית (Aerial Perspective) היא תופעה פיזיקלית המשפיעה על צבעיהם וחדותם של אובייקטים רחוקים. ככל שאובייקט רחוק יותר, הוא ייראה פחות חד וכחלחל יותר, בשל חלקיקי האוויר, הלחות והאבק שבין המצלמה לאובייקט. האפקט הזה בולט מאוד בצילומי נוף, כמו תמונת הרים המשתרעים עד לאופק. ההר הראשון ייראה חד ועשיר בצבעים, בעוד שההרים המרוחקים יתמזגו יותר ויותר עם השמיים ויקבלו גוון כחלחל-אפרפר. תופעה זו לא רק מדגישה מרחק, אלא גם מוסיפה לתמונה אווירה רכה ומיסטית, במיוחד כאשר מצלמים בשעות הבוקר המוקדמות או בערב, אז הלחות גבוהה והאפקט האווירי מורגש יותר. עדר כבשים בשקיעה, אנדלוסיה, ספרד. פרספקטיבה אווירית: הצבעים הכהים ותאורת השקיעה על הנושא בקדמת הפריים לעומת ערפיליות ורכות במרחק עוזרים להעניק לפריים תחושה של מרחב גדול ונוף משתרע עד האופק. צילום: שרית כרמון שכבות שכבות בנוף סלובניה טיפוסי. צילום: ויקטור זיסלין טכניקות מתקדמות לשימוש בפרספקטיבה 1. שימוש בעדשות הנכונות עדשות רחבות (16-35 מ"מ): כלי רב עוצמה ליצירת עומק ודרמה ע"י העצמת האלמנטים הקרובים לעדשה והקטנת האובייקטים הרחוקים ממנה. למעשה אפקט הפרספקטיבה נוצר מעיוות אינהרנטי בעדשות מסוג זה - העדשה הרחבה מעוותת את הסצנה ומגזימה את ההבדלים בגודל בין מה שקרוב ומה שרחוק. עדשת fish-eye לדוגמה, היא מקרה קצה של אותו עיוות. צילום בעדשה רחבה: עלי השלכת בקדמת הפריים נראים גדולים ומשמעותיים עקב אורך המוקד הרחב וקרבתם לפריים ביחס למפל הנראה קטן ברקע. צילום: שרית כרמון כאשר משתמשים בעדשה רחבה, האלמנטים הקרובים נראים גדולים מאד, כאילו "קופצים" החוצה מתוך התמונה, בעוד שהמרחק בין אלמנטים שונים בתמונה נראה מוגדל באופן משמעותי. תכונה זו הופכת את העדשות הרחבות לבחירה פופולרית בצילומי נוף, אדריכלות וסצנות רחבות אחרות. פרספקטיבת הגודל הטבעית של אורך מוקד רחב יוצרת אשליית עומק שעובדת טוב במיוחד כאשר משלבים אלמנט עוגן בפורגראונד קרוב מאוד לעדשה. עוגן יכול להיות כל חפץ או פרט בולט שמושך את העין או ממסגר את הסצינה. אלמנט העוגן הקרוב לעדשה ייראה דומיננטי וחד, בעוד שהשדה והאופק יעמיקו את תחושת המרחב בתמונה. צילום בעדשה רחבה: המדרכה והמדרגות נראות גדולות יותר מאשר הגונדולות ובטח הקתדרלה ברקע, מה שמייצר תחושה מאד תלת מימדית. צילום: ויקטור זיסלין כנסיית יאמניק בסלובניה, צילום בזווית רחבה כשהעץ המרשים עוטף את הנוף. צילום: ויקטור זיסלין פוטוטיפ מעשי: בשימוש בעדשה רחבה, השתדלו לכלול אלמנט יחסית קרוב בקדמת הפריים שיעזור לייצר פרספקטיבת גודל בתוך התמונה. עדשות טלה (70-200 מ"מ):  "דוחסות" את הפריים, מצמצמות את ההבדלים הנתפסים בגודל ובמרחק בין אלמנטים קרובים ורחוקים. כלומר נוצרת אשליה של השוואת הגודל בין מה שרחוק ומה שקרוב. אפקט הדחיסה הזה מייצר אצל הצופה תחושה של אינטימיות וקרבה לרקע, הגדלה יחסית של אובייקטים רחוקים ומתן נוכחות מרשימה לאותם אובייקטים. עם זאת, זה מגיע על חשבון השטחה של התמונה ואובדן תחושת העומק. פוטוטיפ מעשי: כדי להימנע מהשטחת יתר של התמונה או אם נרצה לייצר בכל זאת תחושה של עומק, יש להשיג הפרדה של הנושא מהרקע בדרך שאינה קשורה לגודל האלמנטים, לדוגמה: ע"י עומק שדה רדוד (שמושג ע"י צמצם פתוח) או הבדלי תאורה/צבע שיוצרים ניגודיות. צילום הסוס ממרחק באמצעות עדשת טלה היוצרת דחיסה וקרבה לרקע - גודל הסוס בפריים דומה לגודל העץ הראשון (הצהוב) למרות שבפועל העץ גדול מהסוס פי כמה. ההפרדה והעומק בתמונה נוצרים בכל זאת ע"י הבדלי תאורה בין הנושא לרקע "שלושת האחיות" - הצוקים המפורסים בדרום מערב אירלנד מייצרים פרספקטיבה צרה ודחוסה בעזרת השימוש בעדשת טלה. צילום: ויקטור זיסלין שוב מבט לעבר כנסיית יאמניק היפהיפיה, האם בזווית צרה יותר עם עדשת 100-400. צילום: ויקטור זיסלין  2. שימוש בזוויות צילום יצירתיות זווית שבה אתם מצלמים יכולה לשנות את הדרך שבה הצופה תופס את הפרספקטיבה ואת תחושת העומק בתמונה. זווית נמוכה:  מעניקה גובה וגודל לאובייקטים ומעניקה להם אפקט של עוצמה ודומיננטיות. בנוסף, צילום מזווית נמוכה יכול לעיתים לעזור להשיג רקע יותר נקי מאחורי הנושא המרכזי. זווית נמוכה מתאימה לצילום אדריכלות (כשרוצים להעצים את המבנה או החלל), צילומי רחוב יצירתיים או פורטרטים דרמטיים. לדוגמה, צילום עץ גדול או מבנה מזווית נמוכה גורם להם להיראות מרשימים וגדולים יותר ממה שהם במציאות. צילום מזוית מאוד נמוכה מעצים את הגובה של הנושא, והופך אותו לדומיננטי ומשמעותי במיוחד אם הוא קרוב באופן יחסי למצלמה. צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: אם יש לכם אובייקט שאתם רוצים להעצים - רדו נמוך! אם צריך, אל תתביישו לשבת על הברכיים או להשתטח על הקרקע. כתרגיל, מומלץ לנסות לצלם את אותו אובייקט בגבהים שונים (כל שאר הפרמטרים צריכים להישאר דומים) ולבחון כיצד התוצאה משתנה. עם הזמן והתרגול תתחילו לחוש מתי הסצנה "מבקשת" את הזוית הנמוכה הדרמטית. זווית גבוהה:  מקטינה ומרחיקה את הנושא, יוצרת תחושת ריחוק של הצופה מהסצנה, ובו בזמן יכולת להתבונן בהמון אלמנטים בתוך מרחב גדול (מבט ממעוף הציפור). לדוגמה: צילום עירוני מגג של מבנה גבוה יכול להעניק לצופה מבט פנורמי שמראה את הפריסה המרחבית של העיר. צילום קו הרקיע של תל אביב בזמן שקיעה, מגג אחד המגדלים באזור. צילום: שרית כרמון צילום גשר מעל נהר בעדשת טלה ובזווית כמעט ישרה כלפי מטה. צילום: שרית כרמון פוטוטיפס מעשי: זוית צילום "ממעוף הציפור" היא זווית מאוד לא שגרתית עבור העין האנושית, וככזו יש לה פוטנציאל אדיר ליצירת תמונות ייחודיות שיגרמו לצופה להשתהות בהתבוננות. נסו למצוא נקודות גובה או השתמשו ברחפן וצמלו כאשר המצלמה מכוונת במאונך לקרקע. זווית אלכסונית:  מוסיפה תנועה ודינמיות לתמונה. לדוגמה: צילום של רחוב עירוני מהצד, שבו המבנים נראים כאילו הם "נופלים" לתוך הפריים, מוסיף עניין ומתח ויזואלי, לעומת צילום של סצנה דומה מזווית ישרה ממול הנושא, שמייצרת תחושה של יותר יציבות ופחות עומק. צילום בניין הפרלמנט ההונגרי בבודפשט מספוט שנמצא בדיוק ממול הבניין. צילום: שרית כרמון צילום אותו בניין הפרלמנט ההונגרי מזווית אלכסונית (יחד עם שימוש בפרספקטיבה לינארית וקווים מתכנסים), מדגיש הרבה יותר את גודלו ומייצר תחושה של "טיול בעיר", באופן משמעותי בהרבה מאשר התמונה הקודמת. צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: בצילום מזוית אלכסונית, היזהרו מעיוותים שייווצרו בקו האופק ובמימד האנכי של התמונה. הקפידו על פריים מדוייק שבו הקווים האנכיים (במיוחד במרכז הפריים) נשארים אנכיים ולא נוטים לצד מסויים. אם יש לכם פלס פנימי במצלמה, היעזרו בו ליישור הפריים ושמירה על גיאומטריה הגיונית. 3. שכבות בפריים קומפוזיציה שמכילה שכבות הינה עוד טכניקה חשובה להדגשת הפרספקטיבה ויצירת תחושת עומק בתמונה דו-ממדית, במיוחד כאלו "דחוסות" יותר שצולמו בעדשות טלה, או תמונות שאין בהן נקודת התכנסות של קווים. השכבות מחלקות את המרחב לתחומים ברורים, יוצרות סדר התבוננות, ומעניקות תחושה של מרחק ותלת-ממדיות. נהוג לחלק את הפריים לשלוש שכבות עיקריות: קדמת הפריים (Foreground): האזור הקרוב ביותר למצלמה. כולל אובייקטים שממוקמים בצורה שמושכת את תשומת הלב מידית ומספקים נקודת התחלה להתבוננות. מרכז הפריים (Midground): החלק האמצעי שבו לרוב נמצא הנושא העיקרי של התמונה. זהו ה"סיפור" המרכזי של הפריים. הרקע (Background): האזור הרחוק ביותר בתמונה – כולל אלמנטים משניים כמו שמיים, הרים או בניינים מרוחקים. השכבות יוצרות תחושת סדר בתמונה ומספקות לצופה "מפה" להתמצאות ויזואלית. כל שכבה תורמת לחוויה שונה: הקדמה יוצרת עניין ראשוני, המרכז מעגן את המבט, והרקע מוסיף מרחב והקשר. תמונת נוף אגם והרים עם שכבות ברורות: שכבת העצים והקרקע הקרובה (Foreground); שכבת האגם (Midground); ושכבת ההרים ושכבת השמיים (Background). צילום: שרית כרמון יצירת שכבות בנוף מהמם בדולומיטים שבצפון איטליה. הפריים נראה מרשים ותלת מימדי יותר בזכות השכבות שממלאות אותו. צילום: ויקטור זיסלין שימוש אומנותי בעומק שדה שימוש בעומק שדה רדוד: הדגשת הנושא העיקרי בפוקוס וטשטוש אלמנטים בקדמת הפריים ו/או הרקע שמסביבו. פוטוטיפס מעשי: כדי להשיג עומק שדה רדוד יש להשתמש באורך מוקד צר (למשל 200 מ"מ) או פתיחת צמצם למשל f/2.8 (או שילוב ביניהם). ארמון אלהמברה, אנדלוסיה, ספרד. שימוש בעומק שדה רדוד יחד עם שכבות צבע ליצירת שכבות ותחושת עומק שמספרת סיפור קצת שונה על המבנה העתיק המצולם ברקע. הפרחים משמשים גם כמסגרת שמגדירה את גבולות הגזרה של הפריים ושולחת את עין הצופה אל הרקע. צילום: שרית כרמון לקריאה נוספת על ההשפעה של הצמצם על עומק השדה קראו את המאמר הבא . 5. חפיפות מבוקרות או מסגור טבעי שילוב שכבות שבהן אלמנט אחד חלקית "מסתיר" אלמנט אחר מייצר עומק. אלמנטים בקדמת הפריים שממוקמים "על גבי" אלמנטים שמאחוריהם או ממסגרים אותו (כמו ענפי עץ או קשת) עוזרים לצופה להתמקד בנושא העיקרי ולהרגיש את העומק. פוטוטיפ מעשי: אם אתם משתמשים באלמנטים חופפים הקפידו על פריים יחסית נקי שלא יהיו בו יותר מ-2-3 אלמנטים שעולים אחד על השני. פוטוטיפ מעשי: דייקו את הקומפוזיציה ושימו לב שהחפיפה בין האובייקטים מכוונת ולא נראית בטעות - עדיף חפיפה של חלקים גדולים עם כוונה ומטרה מאשר חפיפה של קצוות אלמנטים שנראית מרושלת ומקרית. פסל העכביש מול מוזיאון הגוגנהיים, בילבאו, ספרד. מיקום הפסל בקדמת הפריים ולפני המבנה המיוחד יחד באופן שיוצר מסגור מסויים. זאת, יחד עם שילוב אלמנט אנושי, נותנים פרספקטיבה יוצאת דופן וסיפור ייחודי על המקום. צילום שרית כרמון 6. שימוש בצבעים או טקסטורות: ניגוד צבעים או טקסטורות בין השכבות עוזר להפריד אותן בצורה ברורה. לדוגמה, קדמת פריים ירוקה יכולה להדגיש אגם כחול ברקע. טקסטורות שונות, כמו מרקם מחוספס של סלעים בקדמת הפריים לעומת משטחים חלקים של מים או שמיים ברקע, יוסיפו עניין ותחושת מרחק. פוטוטיפ מעשי: לפריים נקי ומושך סרקו את הסצנה ומצאו קומפוזיציה שבה שכבות הצבע מופרדות היטב ואינן מתערבבות. שכבות הנוצרות מהבדלי הצבע והטקסטורה בין החלק הקדמי האפור (העץ על הסלע), החלק המרכזי של העצים בשלכת, והרקע - הרים כחלחלים ושמיים 7. שימוש בהבדלי תאורה שימוש באור וצל כדי להבליט את הנושא המרכזי וליצור קונטרסט בין שכבות ע"י צללים או כתמי אור. שכבות ההרים והעננים מודגשות ע"י התאורה בשקיעה: האור האחורי מייצר שכבות המוארות באופן הדרגתי, מקדמת הפריים החשוכה ועד האופק באור אחרון . צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: תאורה אחורית מתאימה לשכבות ויוצרת קווי מתאר בין שכבות, ואילו תאורה צידית עובדת מצויין עם אובייקטים בעלי גיאומטריה או צורה מעניינת שכן היא יוצרת הצללות שמבליטות את המבנה התלת-ממדי של האובייקט. פוטוטיפים לצילום מעשי - דוגמאות לשילובי טכניקות שעובדים טוב במיוחד: שילובים חכמים של הטכניקות שהוצגו קודם יאפשרו לכם להבליט את תחושת העומק והמרחב בתמונה, ויעניקו לצופה חוויה ויזואלית מטריפה. הנה כמה הצעות הגשה שיתנו לכם השראה. 1. צילום ארכיטקטורה של קתדרלה: עדשה רחבה + זווית נמוכה + קווים מתכנסים שימוש בעדשה רחבה יוצר עיוות פרספקטיבי, שמעצים את גודל האלמנטים ומדגיש את הגובה המרשים של המבנה, בעוד קווי האדריכלות מתכנסים לכיוון תקרת המבנה, ומובילים את עין הצופה אל פרטי הקישוטים. צילום מזווית נמוכה מגביה את האובייקטים עוד יותר ומוסיף תחושת דרמטיות. כל אלו עובדים יחד מעולה ליצירת פרספקטיבה לינארית עם המון עוצמה וגובה, כאשר השילוב עובד הכי טוב כשהקווים יוצאים מהפינות התחתונות של הפריים. קתדרלת סנט ויטוס, פראג. הזוית הנמוכה והצילום בעדשה רחבה עוזרים ליצור פרספקטיבה של גובה וגודל עצום. העיטורים בפינות בחדר ממוקמים בפריים כך שיוצאים בקצוותיו ומתכנסים למרכז - מובילים את הצופה מהפינות התחתונות ועד לתקרה המעוטרת. צילום: שרית כרמון 2. צילום רחוב בתנועה: מסגור טבעי + קווים מנחים + זווית אלכסונית מסגור טבעי יוצר נקודת מבט של "הצצה" לתוך חלל נפרד ומושך את עין הצופה אל הנושא המרכזי, בעוד שהקווים מובילים את המבט דרך התמונה. הוספת זווית אלכסונית מחזקת את תחושת המסע והתנועה. למשל בצילום רחוב, צילום דרך גשר או מעבר מקורה, כשהקווים המנחים של המבנה מובילים את עין הצופה לנקודת עניין (focal point) במרחק. העומק והפרספקטיבה מושגים ע"י שילוב מנצח של קווים מתכנסים של הכביש שמובילים לעבר המגדל ומסגור ע"י הגשר בעוד שהדינמיות והתנועה מועצמים ע"י הזווית והחשיפה הארוכה שיוצרת מריחה קלה של התנועה. צילום: שרית כרמון 3. צילום נוף בשעת הזהב: שכבות בפריים + משחקי תאורה + זוית נמוכה השימוש באור וצל וכיוון תאורה מעניין מוסיף מימד נוסף של עומק ומפריד בין שכבות קדמיות, מרכזיות ורקע. האור האחורי (Backlight) מוסיף קווי מתאר ברורים בין השכבות. הזוית הנמוכה עוזרת להשיג את ההצללות בקדמה הפריים ומייצרת נקודת מבט מגובה הקרקע שגורמת לצופה להרגיש שהוא עומד בתוך הסצנה. החוף למרגלות הר וסטרהורן באיסלנד. תאורת הזריחה פוגעת בשכבות הקרקע וההר ומייצרת צללים שמעצימים את ההבדלים בין השכבות ונותנים עומק ופרספקטיבה צילום: שרית כרמון שדות מוראביה המרהיבות, חבל ארץ קסום במזרח צ'כיה. צילום: ויקטור זיסלין לסיכום עכשיו, לאחר שהבנתם את יסודות הפרספקטיבה, נסו לשלב את הטכניקות בצילומים שלכם. פרספקטיבה בצילום היא כלי עוצמתי להוספת עומק, עניין ודינמיות לתמונות ואני מקווה שהטכניקות שהוסברו במאמר הזה כמו שימוש בעדשות רחבות, זוויות יצירתיות, קווים מתכנסים ושכבות בפריים ישמשו אתכם לשדרוג ארגז הכלים הצילומי שלכם ויעזרו לכם ליצור תמונות אומנותיות ומשמעותיות. לנוחיותכם, הנה סיכום קצר עם כמה נקודות לסיכום הנושא - לגזור ולשמור! פרספקטיבה ליניארית:  השתמשו בקווים מתכנסים כמו כבישים ושדרות כדי להוביל את עין הצופה לעומק התמונה. פרספקטיבת גודל:  ליצירת תחושת מרחק הדגישו את הבדלי הגודל בין אובייקטים קרובים ורחוקים ע"י התקרבות או התרחקות מהם. פרספקטיבה מאולצת:  משחק עם מיקום וזוויות ליצירת אשליות אופטיות מפתיעות ומעניינות. פרספקטיבה אווירית:  נצלו את האפקט הטבעי של אובייקטים רחוקים מטושטשים וכחלחלים כדי להעצים את העומק בצילומי נוף. עדשות רחבות:  מעולות להעצמת תחושת העומק, במיוחד בשילוב אלמנטים קרובים לעדשה. עדשות טלה:  מצמצמות את המרחב ודוחסות את הפריים, על מנת לפצות על כך מצריכות שילוב משחקי תאורה/שכבות/עומק שדה רדוד/וכו' ליצירת אשליית עומק. שכבות בפריים:  הפרידו בין שכבות באמצעות תאורה, עומק שדה וטקסטורות. אז יאללה, צאו לשטח ופשוט תנסו! שחקו עם זוויות שונות, חפשו מסגרות טבעיות ונצלו עדשות מגוונות כדי ליצור צילומים עשירים ועמוקים. תרגלו שליטה בכל אחת מהטכניקות בנפרד ולאחר שתרגישו בנוח עם כל אחת, התחילו לשלב אותן בצורה חכמה כדי להעשיר את התמונות שלכם עם תחושת עומק ומרחב. מחכה כבר לראות את היצירות שלכם! ואם קראתם עד כאן, סימן שאתם באמת באים ללמוד ולהעמיק בנושא. מוזמנים להצטרף ל חדר כושר לצילום , תוכנית הדגל שלנו. ינואר 2025 הוא "חודש פרספקטיבה" מה נעמיק בכל הנושאים עליהם כתבתי במאמר. תודה שקראתם! שלכם, שרית