הקדמה
אם יש משהו אחד שמאפיין את כל הצלמים בעולם זה הרצון לקבל תמונות כמה שיותר חדות.
מה זה פוקוס? That Is The Question!
במסגרת "חודש פוקוס" שמתחיל במאי במועדון "לומדים צילום קבוע" החלטתי לכתוב סדרת מאמרים באחד הנושאים החשובים בעולם הצילום - פוקוס, עומק שדה וכל מה שקשור לזה.
כנסיית Santa Barbara המקסימה, אי שם במרחבי מוראביה.
בתמונה זו חשוב שכל האלמנטים יהיו בפוקוס, גם הכנסיה, גם העצים העוטפים אותה וגם המרקמים הושנים של השדה שמסביב.
(צולם במהלך טיול הצילום שלנו לאזור, באפריל 2023)
עם זאת, לפני שנתחיל לדבר על הטכניקות השונות לקבלת תמונות חדות והפרמטרים הנדרשים לכך, בואו נדבר על "מה זה בכלל פוקוס". ככל שנבין יותר טוב מה המושג הזה אומר, ככה נדע טוב יותר מה באמת אנחנו מחפשים.
רמז - פוקוס בעיניי הוא לא רק החדות של התמונה.
הסתקרנתם? המשיכו לקרוא!
פוקוס = מיקוד
התרגום המילולי של פוקוס לעברית הוא מיקוד.
כשאנחנו מדברים על מיקוד בחיים, אנחנו מדברים על הצלילות במחשבה שלנו על נושא מסוים. כשאנחנו ממוקדים, אנחנו רואים בבירור את הדרך לעבר היעדים שעלינו להשיג והחלומות שנרצה להגשים ופועלים בצורה מתמדת ויעילה כדי לקלוע למטרות שלנו.
למשל, ברגעים אלו ממש אתם קוראים את המאמר הזה, רושמים לעצמכם הערות, מתרגלים את הנלמד בפועל עם המצלמה שלכם. בקיצור - אתם ממוקדים.
כך גם בצילום.
ברמה הקונספטואלית, כדי להציג לצופה סיפור צילומי מסוים בדרך מסוימת נרצה להוביל אותו לעבר הסיפור. ההובלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מובנים - באור, בצבע, בקומפוזיציה וכמובן גם בחדות. לכל אחד מהאלמנטים האלה יש את הדרך משלו להוביל את הצופה לעבר המסר המרכזי בתמונה ואפשר לדבר ימים ולילות על כל אחד מהם.
נוף סתווי ומעורפל אי שם בסלובניה. האובייקט החד מושך את עין הצופה ומבהיר לו בצורה חד משמעית מיהו השחקן המרכזי בתמונה.
האור הוא אחד מאבני היסוד בצילום, שכן עצם המילה Photography פירושה הוא "ציור באור" (בתרגום חופשי מיוונית). כשיש אור - יש צילום. לא סתם George Eastman אמר את אחד המשפטים העוצמתיים בנושא האור: Know light and you will know the key to photography.
הצבע משחק תפקיד לא פחות חשוב מהאור באינטרפרטציה שלנו של העולם הויזואלי בכלל ובצילום בפרט. הקומפוזיציה, זאת שאחראית על מבנה הפריים והרכבת התמונה המלאה מסך חלקיה, גם לה השפעה רבה על היכולת של הצופה להבין את הסיפור המרכזי.
במאמר הזה נשאר ממוקדים ונדבר בעיקר על נושא החדות.
מה זה חדות / פוקוס?
כשאובייקט מסוים בפוקוס - הוא נראה חד וברור לצופה, בולט מבין כל יתר האובייקטים המרכיבים את התמונה.
ברמה הטכנית, אם נעשה קלוזאפ על אזור חד בתמונה, ממש ברמת הפיקסלים הבודדים נגלה שישנו מעבר ברור וחד משמעי בין הגוונים השונים ושהקונטרסטיות בין כל פיקסל לשכנו גבוהה. באזורים בתמונה בהם אין פוקוס, יש מעבר מתון והדרגתי בין הגוונים כך שלא רואים את הגבולות בין האזורים השונים בצורה ברורה.
כדי להדגים בצורה פשוטה מה זה פוקוס ואיך נראה היעדר פוקוס אפשר להסתכל על שתי התמונות הגרפיות הבאות שמורכבות משני אזורים - האחד בהיר והשני כהה.
הדגמה פשוטה למהי חדות מול מהו טשטוש
בתמונה החדה הגבול בין שני האזורים הוא חד וברור ואילו בתמונה שאינה בפוקוס, הגבול אינו ברור והגוונים משתנים בהדרגה.
בתמונה הבאה, תמונה של נוף קלאסי אתם יכולים לראות שרוב האובייקטים שבתמונה נמצאים בפוקוס. התמונה הזו צולמה כך בכוונת תחילה, כאשר הרצון שלי היה להציג לצופה את כל המרחב בצורה ברורה וחדה.
נוף אביבי במרחבי מוראביה, חבל ארץ קסום בצ'כיה. בתמונה זו חשוב שכל הפריים יהיה בפוקוס כדי להציג לצופה את הנוף במלוא עוצמתו
בתמונה הזו אתם רואים פורטרט של אדם כאשר הדמות מופיעה בצורה ברורה בתמונה. ואילו הרקע וקדמת הפריים מטושטשים מכיוון שכאן רציתי לבודד את האובייקט מהרקע.
"חושב על החיים". עדל, הנהג הבדואי שליווה אותנו בטיול הצילום בירדן
אתם יכולים להבין שבחלק מהמקרים נרצה שהפוקוס יהיה בכל חלקי התמונה ואילו במקרים אחרים נרצה שרק חלק מהפריים יהיה בפוקוס. ישנם מקרים מעניינים בהם אפילו נרצה שלא יהיה פוקוס בכלל.
שדות שיבולים בקרבת יער המגינים
איך משיגים את זה? בעזרת כלים כמו עומק שדה, שיטות פוקוס שונות, אפקטים של הקפאה או מריחה וכולי. על כל הנושאים האלה נדבר בהמשך המאמר, או במאמרים הבאים. .
פוקוס ב"ארבעה מימדים"
אולי זה יפתיע אתכם, אבל פוקוס אופטי בלבד, אינו מספיק כדי שהנושא יהיה חד וברור. אלמנט אחד נוסף נדרש לצורך כך והוא אלמנט ההקפאה.
העולם שלנו מתנהל בפועל ב-4 מימדים. שלושת הראשונים הם המימדים המרחביים או הגיאומטריים (קדימה - אחורה, ימינה - שמאלה ולמעלה - למטה). המימד הרביעי הוא מימד הזמן. אם ברצוננו ללכוד אובייקט חד וברור בתמונה, הוא צריך להיות חד בכל ארבעת המימדים.
התנפצות גלים מרשימה בחוף Kinard בדרום מערב אירלנד. מעבר לפוקוס האופטי, יש כאן גם הקפאה של הרגע בעזרת מהירות תריס גבוהה.
לא מספיק שהנושא יהיה חד בהיבט הגיאומטרי אלא גם שתנועתו, המתבטאת בשינוי המיקום שלו בתמונה, תהיה קטנה יחסית ולא תייצר מריחה. בנוסף, גם המצלמה עצמה מייצרת תנועות ורעידות, למשל כשאנחנו מצלמים מהיד וגם אותה צריך לקחת בחשבון בכל הקשור למימד הזמן והקפאת התנועה.
זה בדיוק המקום לציין את הבלבול הקיים בקרב צלמים בתחילת הדרך - בין החדות הנובעת מהפוקוס האופטי לבין ההקפאה הנובעת ממהירות התריס.
מי שאחראי על המימדים המרחביים הוא הפוקוס האופטי. לקבלת תמונה חדה הפוקוס האופטי חייב להיות מדויק איפה שאנחנו רוצים אותו. על העץ בנוף, על העין בצילום פורטרטים, על הפרח בצילום טבע וכד'. עם זאת, איך אומרים בהנדסה - פוקוס אופטי הוא תנאי הכרחי אך הוא לא מספיק ואנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את מימד הזמן ואת תנועת האובייקט או המצלמה.
מי שאחראי על מימד הזמן בצילום הוא התריס שיכול להיות מהיר מאד, מהיר, איטי, או איטי מאד.
אותו החוף Kinard אבל בחשיפה מאד איטית - צילום למשך כשלוש דקות כדי לקבל אפקט של מריחה על הגלים והשמיים. צולם על חצובה כדי שהאובייקטים הסטטיים יהיו בפוקוס.
אם נרצה לקבל אובייקט חד בכל ארבעת המימדים, אחרי שמצאנו את הפוקוס האופטי המושלם, אנחנו צריכים להבטיח שגם מהירות התריס תהיה מספיק גבוהה. כמה גבוהה? זה כבר תלוי באופי הסצינה וכמה מהר האובייקט נע בתוכה. כמובן, לא צריך לשכוח גם את תנועות הידיים שלנו ורעידות המצלמה ולקחת אותם בחשבון כשמחליטים על מהירות התריס הרצויה.
זהו לא קורס במהירות התריס או משולש החשיפה, אבל כן אתן כמה guidelines לגבי מהירות תריס שצפויה להבטיח הקפאה.
בכל הנוגע לצילום מהיד ורעידת המצלמה, ישנו כלל אצבע פשוט למדי שמהירות התריס צריכה להיות לפחות אחד חלקי אורך המוקד. כלומר, אם אורך המוקד בצילום מסוים הוא 100 מ"מ, כדאי שמהירות התריס תהיה לפחות 1/100. אם תרצו להקפיד יותר, אז הגדירו מהירות תריס גבוהה יותר. בשלב זה, לא אכנס לניואנסים והדיוקים הקשורים למצלמות קרופ, מייצבים בעדשות וכד'. כלל האצבע שאמרתי הוא בהחלט Good Enough.
בכל הנוגע לתנועת האובייקט, כאן העסק נהיה מורכב יותר. ללכוד אדם עומד בפוקוס, מהירות תריס של 1/160 תהיה מעולה. אדם בהליכה או ריצה - הגדירו 1/320. כלב או חיה גדולה בספארי - 1/500 עד 1/800. חיות זריזות בתנועה, ציפורים במעוף וכדומה, המהירות יכולה להגיע גם ל 1/2000 ואף יותר.
עגור במעוף באגמון החולה. כדי להקפיא את תנועתו נדרש שילוב של פוקוס אופטי יחד עם מהירות תריס גבוהה יחסית.
כאמור, לא אכלול כאן את כל האופציות האפשריות. הדגש המרכזי שלי הוא לחשוב על הסיטואציה שלפניכם, להחליט מהו האפקט הרצוי (הקפאה, מריחה קלה, מריחה משמעותית) ולקבוע את מהירות התריס בהתאם. אין תחליף לחשיבה עצמאית וקבלת החלטות בזמן אמת.
הצד השני של הפוקוס - טשטוש / מריחה
מה קורה ב"צד השני" של פוקוס?
כשאני אומר "הצד השני" אני מתכוון למצבים בהם אין פוקוס, באף מקום בתמונה או רק בחלקים מסוימים בה.
כאן חשוב לי לציין שוב את הבלבול בין שני מושגים - טשטוש ומריחה, בלבול הקיים בקרב צלמים מתחילים בכל מה שקשור להיעדר פוקוס.
דיברנו בחלק הקודם על הפוקוס האופטי שאחראי על שלושת המימדים המרחביים וכן על ההקפאה שנובעת ממהירות תריס מספיק גבוה.
ומה בנוגע למצבים בהם אין לנו פוקוס אופטי או הקפאה?
הצד השני של פוקוס אופטי הוא הטשטוש. הטשטוש יכול להגיע במכוון, מתוך רעיון לאפקט אומנותי כלשהו או אפילו בצילום קלאסי בו רק חלק מהפריים מטושטש (הרקע למשל). בנוסף, יש מצבים בהם הפריים מטושוש בטעות, כי לא הצלחנו להגיע לפוקוס אופטי מושלם, בין אם כי הטכניקה שלנו לא הייתה מספיק טובה ובין אם כי המצלמה לא הצליחה למצוא את הפוקוס הנכון.
הצד השני של הקפאה הוא המריחה. המריחה מתקבלת בעזרת שימוש במהירות תריס איטית יחסית. ניתן להשתמש במריחה כאפקט אומנותי מרשים למדי, כמו בצילום פאנינג או צילום חשיפות ארוכות של זרימת מים. כמו בטשטוש, גם במקרה זה ניתן יכולה ליפול טעות בהגדרות או בטכניקה והפריים יצא מרוח שלא לפי כוונת המשורר.
"בכל מיני כיוונים". שימוש בטכניקת פאנינג בצילום רחוב יכול ליצור תחושה של תנועה וכיווניות.
חשוב להבדיל לא רק בין המושגים והגורמים המשפיעים עליהם אלא גם את הצורה בה הם נראים בתוצאה הסופית.
טשטוש באזור מסוים בתמונה מאופיין במעברים הדרגתיים ורכים בין הפיקסלים, הן בהיבט הצבע והן בהיבט האור. גם אם מובן מהו האובייקט המצולם אם הוא מטושטש הוא יהיה לא מספיק ברור ולעיתים אף לא ברור בכלל, תלוי במידת הטשטוש.
עוד נקודה למחשבה היא מרחק הצפיה יחסית לגודל התמונה. למשל, אם נתבונן בתמונה מסוימת ממסך הטלפון, האובייקט הראשי יכול להראות לנו חד וברור, גם אם הוא לא בפוקוס מושלם. עם זאת, אם נתבונן באותה התמונה מקרוב ועל מסך מחשב או על עותק מודפס נראה מיד את חוסר החדות.
חוף פלמחים בשקיעה. כל האלמנטים הסטטים בתמונה חדים עקב הפוקוס האופטי והגלים מרוחים עקב שימוש במהירות תריס איטית.
מריחה דומה לטשטוש אך היא מאופיינת בכיווניות מסוימת. המריחה נובעת כאמור ממהירות תריס איטית יחסית והכיווניות שלה מגיעה מהתנועה של האובייקט או של רעידות הידיים שלנו.
זריחה ב-Coumeenoole Beach בדרום מערב אירלנד. שימוש במהירות תריס איטית של כחצי שניה מייצר תצורות כיווניות של הגלים המקיפים את הסלעים העוצמתיים
אז רק לסכם - ההיפך מפוקוס זה טשטוש. ההיפך מהקפאה הוא מריחה. כל אחד מהם יכול להראות יפה ואומנותי אבל גם יכול לפגוע בפריים אם קרתה טעות בזמן הצילום.
פוקוס ככלי אומנותי
במהלך שנותיי כמדריך ומנחה צלמים מצאתי שהרבה צלמים מתיחסים לפוקוס כאילו הוא הדבר המרכזי והחשוב ביותר בצילום. לעיתים חלקם שוכחים מהרגש שהתמונה צריכה לייצר והסיפור שמאחוריה ומקדשים את החדות בתמונה כאילו היא הדבר היחיד שחשוב. השיח שלהם לרוב מתמקד בעדשות, הגדרות ושיטות עבודה אשר גורמות לתמונות להיות חדות יותר.
אני מסכים עם אותם הצלמים, אבל רק חלקית. הפוקוס הוא חשוב, עובדה שהקדשתי לנושא סדרת מאמרים שלמה. העניין הוא שפוקוס הוא לא אחר מאשר כלי המשרת אותנו להשגת מטרות אומנותיות מסוימות או להעברת מסרים בצורה בה נרצה להעביר אותם.
תזכרו, פוקוס הוא לא המהות והוא לא המטרה.
הוא הכלי למימוש חזון ויזואלי ואומנותי.
תפקידנו כצלמים ואמנים הוא לקחת את הכלי הזה ולהשתמש בו בצורה מושכלת וחכמה.
פוקוס ככלי אומנותי - למה אני מתכוון?
היעוד של הפוקוס הוא להוביל את הצופה לעבר האלמנטים המרכזיים בסצינה. מעין אמירה שלנו לצופים "הנה, האזור הזה בתמונה חשוב!".
הפוקוס יכול להיות קיים בכל התמונה, לדוגמא, בתמונות נוף קלאסית. במקרה הזה אנחנו רוצים להציג את הצופה את כל הסצינה כך שלכל אובייקט ישנה חשיבות בסיפור המצולם.
"העץ הבודד" גרסת פוקוס מלא. אחד העצים המפורסמים בחבל מוראביה, צ'כיה
"העץ הבודד" גרסת צילום דרך מסגרת
בתמונה של פרח בשדה לעומת זאת, נרצה להבליט את הפרח להצהיר לצופה שהוא השחקן המרכזי ורק הוא יהיה בפוקוס ואילו הרקע, קדמת הפריים ופרחים אחרים יהיו מטושטשים ופחות בולטים.
"שן הארי" -צולם באחד השדות היפים בהם ביקרנו במוראביה
ישנה גם אופציה נהדרת ליצור תמונה ללא פוקוס בכלל ולעשות משהו יצירתי ומעניין, שונה מהסטנדרט. למשל, למרוח את התמונה בכוונת תחילה ולקבל תצורות מעניינות ששוברות את השגרה הויזואלית בה הכל בפוקוס.
צילום בחשיפה איטית תוך כדי הזזת התמונה - אין פוקוס אבל יש יצירה צבעונית ומעניינת
לסיכום
אם אסכם את המסר המרכזי שלי אליכם בנושא הפוקוס - השתמשו בפוקוס ככלי להשיג את היעדים האומנותיים שלכם. לא כמטרה.
חשבו על הפוקוס כדרך למקד את הצופה לעבר האובייקט המרכזי ולא רק כדי שהוא יראה חד בתמונה. למדו מהו ההבדל בין פוקוס אופטי להקפאה ובין טשטוש לבין מריחה. חשבו איך תוכלו לנצל את כל הכלים האפשריים בנושא הפוקוס כדי ליצור יצירת אומנות יפה ומרגשת.
זכרו, שפוקוס הוא לא הדבר היחיד החשוב בצילום. חשוב לחבר אותו לכל יתר הנושאים כמו ההבנה של האור, משולש החשיפה, קומפוזיציה, רגש וכו'.
מקווה שאחרי המאמר הזה, חידדתי עבורכם, תרתי משמע, את נושא הפוקוס.
במאמרים הבאים אדבר על כמה צדדים טכניים יותר של הפוקוס כמו מהו מישור פוקוס, איך עובד מנגנון הפוקוס במצלמות DSLR ו-Mirrorless. במאמר נפרד אדבר גם על עומק השדה, נושא חשוב שהולך יד ביד עם נושא הפוקוס.
אם תרצו ללמוד עוד על נושא הפוקוס ונושאים רבים אחרים, מזמין אתכם להצטרף למועדון "לומדים צילום קבוע" בו תוכלו לצפות בהרצאות ושיעורי צילום בלייב במגוון רחב של נושאים וכן לראות עשרות הרצאות מוקלטות של מיטב הצלמים בארץ ובעולם, כמו עמוס נחום, גלעד בנארי, ג'ארד פולין ועוד.
שיהיה לכם לימוד פורה!
שלכם,
ויקטור