top of page
חיפוש

צילום HDR - טווח דינמי רחב - מה זה? טיפים לצילום נכון והמלצות שימושיות

עודכן: 28 בנוב׳ 2023

 

"השמש שרופה לגמרי"

 

אמר לי תלמיד שקדן במיוחד באחת הסדנאות בחוף פלמחים. "אבל אני אוהב את המרקמים הירוקים שעל הסלעים, הם מחוספסים כאלה והתאורה עליהם יפה". אופטימי שכזה, בחר להתמקד בחצי הכוס המלאה.


אבל איך אפשר לצלם כך שאראה גם את השמש, גם את העננים וגם את הסלעים?

מזדהים עם הסיטואציה?

יאללה, קופצים למים.



חוף Beal Ban בזריחה, אירלנד

 


מה זה טווח דינמי?


עצרו רגע הכל והתבוננו סביבכם. שימו לב לאזור הכי בהיר של הסצינה ואז הסיתו את המבט לאזור הכי חשוך.


הטווח הדינמי הוא היחס בעוצמת האור בין האזור הכי בהיר לאזור הכי חשוך. פשוט, לא?


בסצינות קונטרסטיות, עם הבדלים משמעותיים בעוצמת האור בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח דינמי גדול. למשל, תמונת שקיעה או זריחה טיפוסית.


בסיטואציות בהן התאורה אחידה בלי הבדלים משמעותיים בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח הדינמי קטן.




"פטריות בים המלח"

האזור הקרוב לשמש מואר מאד ואילו הקרקע חשוכה מה שמייצר טווח דינמי רחב למדי

 


"זרימות בנחל כזיב"

טווח דינמי קטן יחסית שנוצר בעקבות תאורה עדינה ואחידה באזור מוצל



 
 


מה זה צילום HDR ומתי משתמשים בו?

בקצרה, צילום HDR משמעו צילום מספר תמונות בחשיפות שונות וחיבורן לתמונה אחת בה כל הפרטים נראים לעין, גם באזורים הבהירים וגם החשוכים.


ועכשיו אפרט טיפה יותר לעומק.

החיישנים של המצלמות המודרניות יודעים ללכוד סצינות בעלות טווחים דינמיים רחבים למדי, בסדר גודל של 12 עד 14 סטופים. עם זאת, במקרים מסוימים, הטווח הדינמי של הסצינה שלפנינו כל כך רחב, שאין למצלמות שלנו יכולת לתפוס את כל הפרטים בכל האזורים.


 

מה זה סטופ בצילום?

קראו את סדרת המאמרים שכתבתי על המושג סטופ


 

כך נוצר מצב קיצוני בו, למשל, הקרקע חשוף היטב, ואילו השמיים שרופים לגמרי או לחלופין, השמיים מוארים היטב, אך הקרקע חשוך לחלוטין עד כדי איבוד מוחלט של פרטים ומרקמים.



"הקשתות של תמנע"

חשיפה נכונה של האזור הצמוד לשמש גורמת לחשיפת חסר משמעותית בצלליות, עד כדי איבוד פרטים מוחלט

 



"הקשתות של תמנע"

לעומת זאת, חשיפה נכונה של הקרקע והאזורים המוצללים, גורמת לחשיפת יתר משמעותית בשמיים

 


מה עושים?


צילום HDR, שזה ראשי תיבות של High Dynamic Range.

זוהי טכניקת צילום בה אנחנו "דוחסים" את הטווח הדינמי הרחב (מדי) של הסצינה המצולמת לטווח דינמי קטן יותר, כך שיהיה ניתן לראות את הפרטים בכל האזורים, גם המוארים וגם החשוכים.


בסיס הטכניקה הוא צילום מספר תמונות בחשיפה שונה (חומרי הגלם) ולאחר מכן ביצוע חיבור שלהן ליצירת תמונה אחת בתוכנה יעודית (למשל, לייטרום, כפי שכתבתי במאמר ההמשך למאמר הזה).



"הקשתות של תמנע"

התוצאה הסופית, לאחר חיבור של שלוש תמונות שצולמו בחשיפות שונות.


החיבור בוצע בלייטרום בעזרת אלגוריתם אוטומטי. האלגוריתם לקח את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים הושלמו מהתמונה עם החשיפה ה"אמצעית".



 
 

צילום מספר תמונות בחשיפה שונה

עקרונית, ההבדל בחשיפה בין התמונות יכול להגיע מכל אחת משלושת הפרמטרים של משולש החשיפה - צמצם, תריס ו- ISO.


בפועל, הבדל בצמצם יגרום לשינויים בעומק השדה והפוקוס ואילו ה-ISO ישפיע על האיכות של התמונות כך שהחיבור שלהן יהיה בעייתי. לפיכך, הדבר הנכון הוא לשנות את מהירות התריס. על כך, בהמשך המאמר.


במהלך החיבור התוכנה לוקחת את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ביותר ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים נלקחים מאזורי הביניים מכל התמונות, בהתאם למה שהאלגוריתם מחליט.


התוצאה היא פריים בו כל הפרטים מכל האזורים נראים היטב לעין.


מפל סער בזריחה, הגולן

שילוב של טכניקת החשיפה הארוכה (עם פילטר ND) וצילום HDR


 
 


כמה דגשים חשובים בצילום HDR


עוד לפני שמצלמים, רצוי לחשוב מראש על כמה דגשים שחשוב להקפיד עליהם על מנת להקל על האלגוריתם המחבר את התמונות.


דגש מס' 0 - לא חייבים HDR


לפני הכל, תזכרו שהטכניקה של צילום HDR אינה המטרה אלא רק הכלי שעוזר להתמודד עם האתגר של טווח דינמי רחב מדי. תשתמשו בטכניקה הזו אך ורק אם באמת צריך אותה - כשפריים יחיד לא יכול להכיל את כל הפרטים בסצינה.

אם החלטתם שחייבים HDR אז... (המשיכו לקרוא)


דגש מס' 1 - שמירה על קומפוזיציה זהה

הקומפוזיציה צריכה להיות כמה שיותר דומה בכל התמונות. נסו להימנע משינויים מהותיים בסצינה שיקשו על החיבור.


עמדו יציב או צלמו על חצובה, צלמו ברצף בקצב מהיר, אל תזיזו את המצלמה או תשנו את הזום, אל תשנו הגדרות (פרט למהירות התריס כמובן).

דגש מס' 2 - תאורה קבועה


האופי של התאורה, הצבעים, הכיוונים והעוצמות חייבים להיות גם הם אחידים עד כמה שניתן.

במהלך זריחות ושקיעות, השמש נוטה לשנות את מיקומה יחסית מהר וגם במקרה הזה כדאי לצלם את סדרת התמונות ברצף, בלי עיכובים מיותרים.

דגש מס' 3 - שמירה על הצמצם וה-ISO


עומק השדה (צמצם) ומרחק הפוקוס, כמו גם איכות התמונה (ה-ISO) חייבים גם הם להישאר זהים במהלך הרצף. ההגדרה היחידה שאמורה להשתנות היא זו של מהירות התריס.


אל דאגה, בהמשך המאמר אני כותב איך לעשות זאת בצורה נוחה, בלי לשנות שום דבר בעצמי.


דגש מס' 4 - ווידאו שכל הפרטים נלכדו

לאחר צילום סדרת התמונות, חשוב לוודא כי הפרטים בכל האזורים נלכדו היטב. וודאו כי התמונה החשוכה לכדה היטב את האזורים הבהירים ואילו התמונה הבהירה ביותר לכדה את הפרטים באזורים הכהים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולבחון את התוצאות.





"אל על"

 

דגש מס' 5 - צלמו ב-Raw


כמו תמיד, צלמו ב-Raw כדי לשמר כמה שיותר פרטים בתמונה, הרי זאת כל המטרה של צילום HDR.

דגש מס' 6 - הימנעו מקיצורי דרך


הזהרו מהשימוש במוד HDR המובנה של המצלמה. זה אמנם נוח, כי זה מייצר קובץ מוגמר ישר במצלמה, אך זהו קובץ Jpeg שעבר דחיסה בתוך המצלמה ואפשרויות שליטה שלכם בעריכה יהיו מוגבלות.

דגש מס' 7 - יציבות ופוקוס


בצילום מהיד, ההבדלים במהירות התריס בין התמונות עלולים להשפיע על התמונה מעבר לחשיפה נטו - הם עלולים להכניס מריחות לתמונה, במיוחד התמונה הבהירה ביותר ברצף שצולמה עם מהירות תריס האיטית ביותר.


חשוב להקפיד שמהירות התריס בתמונה הבהירה תהיה מהירה מספיק (לפי הכלל של אחד חלקי אורך המוקד, למי שמכיר).



 
 

זריחה בעמק יזרעאל ממבט ציפור (או כדור פורח)

מהירות הכדור איטית יחסית, כך שניתן להשתמש בטכניקת HDR כדי לראות פרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים



 
 


מה עושים? צילום HDR קלאסי - צילום מהיד במוד Bracketing


ברוב המקרים, זו השיטה העדיפה עליי מפני שהיא נוחה מאד לביצוע והצילום מתבצע מהיד ללא אביזרים מיוחדים.


שיטת העבודה


1. מזהים סיטואציה עם טווח דינמי רחב מאד בה נדרש לצלם HDR.


2. מצלמים תמונת יחוס עם אובייקט שממש לא קשור לסצינה הצילומית, למשל, היד שלכם.


כשתחזרו הביתה עם מאות תמונות מהטיול, התמונה הזו תסמן לכם את תחילת הרצף, במקום שתשברו את הראש "הכל נראה אותו הדבר! מתי לעזאזל התחלתי את הרצף??". תודו לי אחר כך.


תמונה ליחוס בלבד - האצבעות שלי מסמנות את תחילת הרצף.

לא משהו שתדפיסו על קיר ביתכם אבל בהחלט משהו שימושי בשיטת העבודה שלכם.

 


3. מגדירים במצלמה צילום Bracketing או אם אדייק Auto Exposure Bracketing, בקיצור AEB.

טיפ בונוס: חפשו בגוגל איך להגדיר צילום במוד כזה לפי דגם המצלמה שלכם.


למשל: how to define AEB in Nikon Z7ii.



הגדרת Auto Exposure Bracketing במצלמת קנון

 


4. מגדירים את הפרמטרים של ה Bracketing. ברוב המצלמות תוכלו לשלוט על שני פרמטרים - מספר הצילומים והפרשי החשיפה בין צילום לצילום.


5. מספר צילומים - ניתן להגדיר רצפים של 2, 3, 5, 7 ואף 9 תמונות בחשיפות שונות. לטעמי, צילום של 3 תמונות, כפי שנהוג בגישה הקלאסית, או 5 לכל היותר מספיקות ברוב הסיטואציות.


6. הפרש החשיפה בין כל תמונה - ניתן להגדיר קפיצות קטנות של 1/3 הסטופ או 2/3, קפיצות בינוניות של סטופ או שניים וקפיצות גבוהות של 3 סטופים ומעלה. בהנתן ואתם מצלמים 3 או 5 תמונות, קפיצה של סטופ אחד או שניים תספיק.


8. מגדירים צילום מהיר במצלמה (Drive Mode Continuous). אתם הולכים לצלם מהיד, וכפי שכתבתי קודם, חשוב לצלם את התמונות כמה שיותר צמוד האחת לשנייה.


9. בשלב הזה מגיעים לצילום עצמו. לוקחים את המצלמה, בונים את הקומפוזיציה, מתפקסים ומצלמים ברצף את מספר התמונות שהגדרתם ב-AEB. הקפידו להיות יציבים, לקחת אויר רגע לפני הצילום, היו ממוקדים בצילום. ממש כמו ירי צלפים.

כשתבחנו את התמונות, תראו את אותה התמונה בחשיפות שונות. אם בחרתם לצלם שלוש תמונות - אחת תהיה חשוכה, אחת באמצע ואחת בהירה.


10. אזכיר לכם נקודה חשובה - וודאו כי התמונה הבהירה ביותר כוללת את כל האזורים החשוכים והתמונה החשוכה ביותר כוללת את האזורים הבהירים.


זריחה מעל הבולענים בים המלח

 


איך מצלמים תמונות HDR על חצובה


כשהחשיפות קצרות, ניתן להשתמש באותה הטכניקה בדיוק כמו בצילום מהיד. במקרה הזה הקומפוזיציה תהיה זהה בין כל התמונות מה שיעשה את העבודה עוד יותר קלה לאלגוריתם המחבר.


בצילום חשיפות ארוכות (בלילה או ביום עם פילטר ND) נרצה להימנע מלחיצה קבועה על כפתור המחשף למשך כל סדרת התמונות כדי שלא להסתכן בלהרעיד את המצלמה ולקבל תמונות מרוחות. לכן, נצטרך לעשות שתי התאמות קטנות לטכניקת AEB.


הראשונה היא הפוקוס. בצילום על חצובה מומלץ לחשב את הפוקוס בצורה אוטומטית ואז לעבור לפוקוס ידני כדי שהמצלמה תשמור על מרחק הפוקוס בין התמונות ולא נצטרף להתפקס מחדש בין כל פריים.


ההבדל השני הוא שנצטרך להתחיל את הצילום בצורה ידנית בכל פריים, כאמור, כדי לא להחזיק את האצבע על כפתור המחשף במהלך החשיפה ולסכן את הפוקוס.


נקודה למחשבה בחשיפות ארוכות


לא תמיד שיטת HDR תעבוד בשילוב עם חשיפות ארוכות, במיוחד במקרים בהם נצלם מריחות של תנועה רנדומלית כלשהי (למשל, מפלים וכו').

במקרים אלו, שיטת HDR אמנם תלכוד את כל הפרטים בסצינה בהיבט החשיפה. הבעיה היא שהסצינה עצמה תשתנה משמעותית בין כל תמונה ותמונה כך שהתוכנה שתחבר את הפריימים עלולה ליצור עיוותים מוזרים במרקמי המריחה, עם מגוון תצורות היברידיות הלקוחות מהתמונות השונות.




שקיעה בפלמחים.

בסצינות של תנועה רנדומלית משמעותית שימוש בטכניקת HDR עלול להיות בעייתי ומומלץ לשקול לוותר עליה

 


ישנן דרכים לטפל גם בסוגיה זו. למשל, לפתוח את התמונות כ-Layers בפוטושופ ולחבר אותן ידנית, במקום לעבוד עם התוכנה האוטומטית. זה כבר סיפור אחר ולא אתעמק בשיטה זו במאמר.


בנוסף, אפשר לקבל החלטה מקצועית ומחושבת שלא לצלם בטכניקת HDR ו"לשלם את המחיר" של אזור קטן שרוף או חשוך מדי.



חיבור תמונות HDR


המאמר הזה מתמקד בטכניקה הצילומית ואיך עושים זאת בשטח.


מוזמנים לקרוא את המאמר הבא בסדרה זו, שכולל הסבר מפורט ומעמיק איך לחבר את התמונות בתוכנת לייטרום.


מילים אחרונות


צילום HDR פותח עבורנו עולם חדש ומופלא בצילום נופים, במיוחד בסיטואציות בהן פריים אחד אינו מספיק כדי לתפוס את הפרטים בכל הסצינה בהיבט החשיפה.


בעקבות שאלות חוזרות על הטכניקה בקבוצה שלנו ובסדנאות השונות חשבתי שראוי לכתוב מאמר על הנושא שיעזור לכם לצלם תמונות נוף מרהיבות גם בתנאיי תאורה קיצוניים. מקווה שמה שקראתם עד עכשיו עושה את העבודה.

עצוב שגם המאמר הזה מגיע לסיומו, אבל משמחת הידיעה שהוא ממש לא האחרון. אמשיך לכתוב עבורכם תוכן מעמיק ואיכותי על מגוון נושאים בעולם הצילום, אומנותיים, טכניים ואישיים.


עד אז, שתהיה לכם אחלה למידה.


שלכם,

ויקטור.



השמיים הם הגבול, אם רק תרצו להגיע הכי גבוה שאפשר...




 

קישורים נוספים

1 comentário


Max Bihovskiy
Max Bihovskiy
12 de set. de 2021

היי, מאמר, כמו כל האחרים, מצוין!. תודה רבה.

"כשתחזרו הביתה עם מאות תמונות מהטיול, תשברו את הראש "הכל נראה אותו הדבר! מתי לעזאזל התחלתי את הרצף??"". - תודו לי אחר כך.... אילו רק הייתי קורא את המאמר לפני 3 ימים :) :) :)

Curtir
bottom of page