פרולוג
(כן, יש מילה כזו, זאת לא רק התפלצפות ספרותית).
לאחרונה יצא לי לקבל הרבה פניות עם בקשות להסברים איך מצלמים בהופעות חיות. איזה ISO לשים? עם איזו עדשה לעבוד? איך להתפקס בתנאי תאורה מוגבלים?... אז החלטתי לכתוב את המאמר הזה, שמרכז את הטיפים וההמלצות שלי לצילום הופעות, הרבה מעבר לסוגיית הצמצם וסוג העדשה. כל אלו מכם שאוהבים את שני העולמות המרתקים האלה, מוזיקה וצילום – המאמר הזה עבורכם.
אורית "טיטי" שחף מלהקת היהודים
Nikon D750, Nikkor 70-200 F/4 @ F/4, 70mm 1/320sec, ISO1250
חשוב לי להבהיר שבכתבה אני מתייחס לשיטות עבודה וטכניקות שונות שמצאתי שעובדות היטב עבורי על מנת לקבל את התוצאה בה אני מעוניין. אין זה אומר שזאת הדרך היחידה. כל צלם והסגנון האומנותי שלו, שיטות העבודה והטכניקות הייחודיות שלו.
עם זאת, הכתבה הזו יכולה להוות נקודות פתיחה טובה לצלמים מתחילים, ממנה תוכלו לפתח את הסגנון הייחודי והרגלים משלכם. כמובן, גם הצלמים הממולחים מבינכם עלולים לחדש משהו או לבסס עוד יותר את מה שאתם כבר יודעים. כדי לעשות קצת סדר בבלאגן, הכתבה מחולקת למספר מקטעים, כל אחד מדבר על היבט אחר בצילום הופעות:
אז בואו נתחיל...
מבוא
לטעמי, אחד האתגרים הגדולים ביותר בצילום הופעות הינו האור, או יותר נכון, היעדר האור. גם במועדונים הרציניים והגדולים יותר בסקייל הישראלי (סטייל רידינג, בארבי, וכו'), בעלי מערכות תאורה מאובזרות ומתוחכמת, האור אינו מספק (בטח לא בהשוואה לצילום טבע באור יום, למשל) ונדרשת מיומנות רבה לעבוד נכון עם התאורה הקיימת.
בנוסף לכמות האור הקטנה יחסית, התאורה בהופעות מתחלפת בקצב מסחרר, גם בעוצמה, גם בצבע וגם בכיוון. נוסיף למשוואה גם את העובדה שלא לכולנו יש את המזל והיכולת לצלם במקומות כאלה, וחלקנו מתחילים את קריירת צילום ההופעות בפאבים קטנים וחשוכים, כך שהאתגר רק גדל.
אחד האתגרים הגדולים בצילום הופעות הוא היעדר האור
Nikon D750, Nikkor 70-200F/4 @ F/4, 70mm 1/320sec, ISO1250
כמובן, האתגר לא מסתיים כאן. איך ליצור פריים אומנותי שהאמן באמת יאהב ואף ישתמש בו לפרסום או פוסטר? איך הקהל נכנס לתמונה (ליטרלי, ולא רק...)? איך אנחנו מתמודדים עם מגבלות הציוד שברשותנו? ומה אם הבטיחו לי תשלום סמלי, ובפועל אמרו שאשלם על הבירה שלי בעצמי? ומה לגבי זכויות יוצרים על התמונות? ואיך אני משיג אישור כניסה לצלם הופעה של הפו פייטרז??? אפשר לשאול כאן עוד אינסוף שאלות שממחישות את מגוון האתגרים בהם צריך לעמוד צלם הופעות ממולח. הסוגיות האחרונות שהעליתי (זכויות יוצרים, אישורים, וכו'), אינן קשורות לצילום עצמו, ולכן לא אדבר עליהן בכתבה זו. הן לקוחות מהעולם של הגדולים ביותר, ולפני שמגיעים אליו, כדאי מאד שנכיר טוב טוב את האתגרים הבסיסיים יותר.
במאמר זה אני מניח הנחה סבירה בעולם שלנו, שאתם כבר בהופעה, מרצון טוב שלכם ושל המצולמים, וכל סוגיה שאינה קשורה לצילום עצמו לא רלוונטית בשלב זה.
ועכשיו...
עכשיו באמת מתחילים :)
הציוד הנדרש
מצלמה
אומרים שהמצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש לכם באותו הרגע. אז עם כל הכבוד לאמירה הזו, כנראה שאם יש לכם רק סמארטפון בכיס, תוכלו לצלם כמה תמונות נחמדות, אך לא תצאו עם תמונות אפיות מהמופע, גם לא עם אייפון החדש ביותר.
אישית, אני יותר מתחבר למשפט האומר שהדבר הכי חשוב במצלמה זה הבן אדם העומד מאחוריה, אתם, הצלמים. נכון, מצלמות חדשות יותר ו/או בעלות חיישן גדול יותר יתמודדו טוב יותר עם ISO גבוה הנדרש בהופעות (אפרט על כך בהמשך). אבל, אם אתם יודעים מה אתם עושים, כל מצלמת DSLR או מירורלס תעשה את העבודה ותספק תמונות נהדרות. תמיד אפשר להשקיע יותר, אבל זה כבר עניין של תקציב, אליו אני לא נכנס.
מוקי בהופעה בפסטיבל הBOOM BOX
צילום: ליהי מרקוביץ
התחילו לצלם עם המצלמה שיש לכם כיום. למדו, השתפרו. הבינו מה המגבלות של הציוד שלכם, הכירו מהו הרעש הדיגיטלי הנסבל מבחינתכם (ובעיקר, הבלתי נסבל), הגיעו למצב של מיצוי יכולות המצלמה שיש לכם ורק אז חשבו על לכוון גבוה יותר.
אתם כבר שם? מעולה! מגוון המצלמות המתאימות לצילום הופעות הולך וגדל בימינו ככל שהטכנולוגיות של החיישנים מתקדמות וביצועי ה-ISO נהיים טובים יותר. לא אמליץ כאן על דגמים ספציפיים, שכן, זאת אינה מהות המאמר. אעיד רק על המצלמה הישנה שלי, הניקון D750 שבעיניי היא אחת ההצלחות המדהימות של העשור האחרון, עבור ניקון בפרט ועולם הצילום בכלל. וכמובן, גם הרכישה האחרונה, הניקון Z7ii המפלצתית שמביאה תוצאות פשוט נהדרות.
זה הצלם ולא המצלמה. כל מצלמה ברמת מתחילים ומעלה תעשה את העבודה אם אתם יודעים מה אתם עושים.
Nikon D750, Nikkor 70-200 F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1600
עדשות
כל עדשה עם מפתח צמצם כמה שיותר גבוה (מספרי f נמוכים) יכולה להתאים לצילום הופעות.
ה"לחם והחמאה" של עולם צילום ההופעות הוא שתי עדשות קלאסיות: 24-70 ו-70-200, שתיהן עם מפתח צמצם מקסימלי של f/2.8 (או המקבילות שלהן בחיישן קרופ). הן מאפשרות הרבה גמישות בכל הנוגע לזום, ומפתח הצמצם שלהם מספיק גדול כדי לאפשר להרבה אור להיכנס לעדשה.
עדשות prime (אורך מוקד קבוע) גם כן מומלצות, בגלל האופטיקה המעולה שלהן (לרוב, איכותית יותר מעדשות הזום) ומפתח הצמצם הרחב. ממליץ בחום על 50mm f/1.8 שהיא בחירה מעולה, והמחיר שלה נמוך יחסית, גם בניקון וגם בקנון. אגב, היא תתאים גם למצלמת קרופ, רק שתצטרכו לעמוד קצת יותר רחוק ע"מ לתפוס את אותו הפריים (אורך המוקד האפקטיבי הוא כ-75ממ). המגבלה של העדשות האלה היא... ניחשתם נכון! אורך המוקד הקבוע. תצטרכו לעשות "זום עם הרגליים".
מה שחשוב שתזכרו, כמו שכתבתי על המצלמה, תתחילו עם סט העדשות שיש לכם, ואם וכאשר תראו שהעדשה היא זו שמגבילה אתכם, תתקדמו למוצרים איכותיים יותר.
החבילה הקלאסית, מעולה לצילום הופעות. עדשות 24-70 ו- 70-200.
פלאש
לא נשתמשים בפלאש בהופעות חיות. נקודה.
הסיבה העיקרית לכך היא שהפלאש מייצר תאורה לבנה אחידה, שמתנגשת עם התאורה הטבעית של המקום והורסת את הוייב האמיתי מההופעה. מעבר לכך, הבזקי הפלאש מפריעים הן למופיעים והן לקהל, ואתם לא רוצים להיות "הצלם המעצבן הזה". סיבה נוספת נגד שימוש בפלאש – עשן בהופעות. הפלאש יאיר את העשן שממש קרוב אליכם, ולא את האובייקטים הרצויים, וזה אף פעם לא נראה טוב.
ניתן להשתמש בפלאש לפני ואחרי ההופעה, לתמונות של קהל המעריצים, מינגלינג, מאחורי הקלעים, וכו'.
חצובה
למרות שלכאורה מדובר ב"צילום לילה" בתאורה מוגבלת בהופעה זזים המון, גם המופיעים, גם הקהל וגם הצלמים ע"מ לתפוס את הרגעים המיוחדים, שמתחלפים ממש מהר. לפיכך, החצובה אינה נדרשת, ועלולה אף להגביל אתכם, כמובן, אלא אם יש לכם איזשהו אפקט מריחה מיוחד בראש.
ציוד נוסף
תיק צילום נוח, כזה ששומר על הציוד ומאפשר שליפה מהירה של עדשה נוספת והחלפה נוחה עם העדשה הנוכחית יכול להיות מאד מועיל. גם פאוצ' יעודי לעדשה נוספת יכול להתאים.
רצועה נוחה וחזקה - אחרי כמה הופעות, אתם תרגישו שרצועת הקיט שבאה עם המצלמה לאט לאט ובנחישות שוברת לכם את הצוואר, ואולי גם את הגב. תרכשו רצועה נוחה ואיכותית. אחת ההוצאות היותר מומלצות שלי.
כרטיס זכרון – תבואו להופעה עם כרטיס זכרון ריק וגדול מספיק. בתחילת הדרך של כל צלם הופעות, האצבע על ההדק קלה מאד וחלק מההופעה מסתיימות עם יותר מ-2000 תמונות, ואם תצלמו ב-raw... אקיצר - הבנתם. צריך הרבה מקום בכרטיס. דבר נוסף, תעבדו עם כרטיס זכרון מהיר כדי שהתמונות מהמצלמה ישמרו מהר
יותר ותוכלו "לירות" הרבה תמונות ברצף. בד"כ כרטיסים אלו גם יותר חזקים ורובאסטיים.
בטריה – אחחח כמה פעמים נגמרה לי הבטריה בדיוק שניה לפני הרגע הכי מהפנט בהופעה... האמת? פעם אחת בלבד, אבל פעם אחת יותר מדי שלא אשכח לעולם. תבואו עם בטריות ספייר, כולן טעונות. זה נכתב בדם של אלקטרונים גוססים.
יש רגעים שפשוט אסור לפספס. חשוב שהציוד שלכם יהיה מוכן לכל התרחשות - בטריה מלאה, כרטיסים זכרון מהירים ועוד.
צילום: ליהי מרקוביץ
טכניקות הצילום
משולש החשיפה - צילום במוד ידני
כל סגנון צילום והטכניקה המתאימה לקביעת החשיפה. מחפשים עומק שדה? אפשר לצלם במוד עדיפות צמצם (A ברוב המצלמות או Av בקנון). רוצים לקבל אפקט הקפאה או מריחה? תצלמו במוד עדיפות תריס (S ברוב המצלמה, או Tv בקנון). ה-ISO היא הצלע המשלימה שעוזרת לקבל חשיפה נכונה בתמונה במידת הצורך.
רוצים לדעת מה המשותף בין משולש החשיפה לברז בירה? כנסו למאמר הזה ותדעו.
אישית, ממליץ תמיד לצלם במוד ידני, בו שלושת הצלעות של משולש החשיפה נקבעות על ידכם. זה יגרום לכם להבין טוב יותר איך האור ומשולש החשיפה עובדים ובמובן הרחב, יהפוך אתכם לצלמים טובים יותר.
בהופעות שימוש במוד ידני מומלץ אף יותר מאשר בתחומי צילום אחרים. התאורה בהופעות מתחלפת מאד מהר, מה שעלול לבלבל ולשגע את מד האור המובנה של המצלמה. זה יגרום לטעויות רבות של המצלמה ויוביל לחשיפה לא נכונה בחלק גדול מהתמונות. ולכן, השימוש במוד A או S הוא בעייתי. כמו כן, במצב מסוים המצלמה עלולה לחשב מהירות תריס נמוכה מדי, ותקבלו תמונה מרוחה, שלא בכוונת תחילה.
במוד הידני יש לכם שליטה מלאה על המהירות, הצמצם והרגישות (איזו) לשיפור הדיוק בקבלת הפריים הרצוי.
צילום במוד ידני ישפר את הדיוק שלכם בקבלת חשיפה נכונה ויהפוך אתכם לצלמים טובים יותר
נינט טייב בהופעה חיה
Nikon D750, Tamron 70-200 F/2.8 @ F/2.8, 200mm 1/160sec, ISO1000
צמצם
תבדו עם הצמצם כמעט הכי פתוח שיש לעדשה שלכם (מספר F הכי נמוך, למשל F/4). בתנאיי תאורה קשים, תרצו שכמה שיותר אור יכנס לעדשה. למה "כמעט הכי פתוח" ולא, למשל, F/2.8? כדי שעומק השדה לא יהיה רדוד מדי ותפספסו אובייקטים מעניינים שיצאו מהפוקוס.
צמצם פתוח יכניס יותר אור לתוך המצלמה ויהפוך את עומק השדה לרדוד
Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ F/4, 30mm 1/250sec, ISO1250
מהירות תריס
תלויה מאד באופי ההופעה.
בהופעות רוק אנרגטיות מומלץ לצלם לרוב ב-1/320 או 1/250 כדי להקפיא את הרגע ולמנוע מריחות תנועה לא רצויות. מה שלא יהיה, תשתדלו שלא לרדת מתחת ל-1/160 בהופעות כאלו, בטח אם מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית (זום גדול). אחרת, מעבר לתזזיתיות המתמדת של הנגנים, רעידות הידיים שלכם עלולות להוסיף טשטוש לתמונות.
בהופעות רגועות, בישיבה, אפשר לרדת גם ל-1/125. תחליטו לפי הסיטואציה ובהתאם לניסיון שצברתם.
מהירות התריס תקבע לפי אופי ההופעה. בהופעה רגועה יותר ניתן לרדת למהירות תריס איטית יחסית.
Nikon D750, Tamron 70-200 F/2.8 @ F/3.2, 135mm 1/160sec, ISO2000
רגישות (ISO)
בעיניי, זהו הפרמטר העיקרי אותו אני משנה במהלך ההופעה ע"מ לחשוף נכון את התמונה, הרבה יותר מאשר את הצמצם והתריס.
הצמצם? אמרנו – פתוח. מהירות התריס – לא משתנה כמעט, בהתאם לאופי ההופעה. ISO הוא הצלע השלישית במשולש החשיפה, בלעדיו צילום בכלל וצילום הופעות בפרט היה בלתי אפשרי.
כתבתי, שגם בהופעות הכי גדולות ומושקעות, כמות האור מוגבלת, וכדי לחשוף נכון את התמונה – צריך איזו גבוה. כמה גבוה? תחליטו בהתאם למתרחש. בסיטואציה בה הבמה ממש מוארת – גם איזו 400-800 עלול להספיק. אבל לרוב, אני עובד עם איזו בין 1000 ל-3000. בסיטואציות מסוימות, אפילו 5000 ויותר.
תזכרו - תמונה מגורענת עדיפה על תמונה שאינה חדה בגלל מהירות תריס נמוכה מדי. בנוסף, ישנן דרכים יעילות להתמודד עם הרעש בעיבוד תמונה שאחרי הצילומים. אז גם אם אתם עם מצלמת קרופ, אל תפחדו להעלות את האיזו. כך תלמדו איך המצלמה שלכם פועלת, מהו רעש סביר לדעתכם ובאיזה איזו הוא מתקבל.
תמונה מגורענת עדיפה על תמונה שאינה חדה
Nikon D750, Tamron 15-30mm F/2.8 @ F/2.8, 15mm 1/320sec, ISO2500
תת חשיפה
לטעמי, עדיף לצלם מעט בתת חשיפה מאשר לשרוף פיקסלים. כך תוכלו להנות מעבודה עם איזו מעט נמוך יותר ולקבל פחות רעש בתמונות המקוריות. הרי תוכלו "לשחזר" את החשיפה הנכונה בעזרת הבהרת התמונה ו/או הצלליות בעיבוד בפוסט. כמו כן, תמונה מעט חשוכה תשדר מיסתוריות, ותעביר את האוירה שהייתה בהופעה מההופעה בצורה טובה יותר.
אברהם טל ברגע לפנתיאון.
צילום: ליהי מרקוביץ
פוקוס
לרוב אני עובד עם פוקוס אוטומטי, עם נקודת פוקוס בודדת. כך אני שולט בצורה המדויקת ביותר על מי ועל מה אני מתפקס.
חפשו עצם קונטרסטי או אזור עם מעבר חד בין אור לצל כדי לעזור למנגנון הפוקוס של המצלמה.
זכרו, פוקוס הוא עניין של מרחק ממישור הפוקוס אליכם. הוא לא פונקציה של האזור בפריים עליה התפקסתם.
למשל – אם פני הסולן חשוכים, אל תחפשו את הפוקוס על העין שלו, כי לא תצליחו אלא על השיער או קווי המתאר החיצוניים של גופו כי ככל הנראה הם יהיו מוארים ע"י התאורה האחורית. אפשר גם לחפש פוקוס על הנעליים שלו, שכן מרחק הפוקוס בינם למצלמה יהיה שווה למרחק הפוקוס בין הפנים שלו למצלמה.
אם פני הסולן חשוכות, מומלץ להתפקס על השיער או קווי מתאר גופו הנמצאים באותו מרחק פוקוס מהצלם
Nikon D750, Tamron 24-70mm F/2.8 @ F/2.8, 30mm 1/250sec, ISO1250
שיטת פוקוס
כאמור, בהופעה יש המון תזוזה של המצולמים. לרוב, נעבוד בשיטת פוקוס single בה המצלמה מחפשת את הפוקוס על אובייקט סטטי, וברגע שהפוקוס התקבע, המצלמה לא ממשיכה לחפש אותו יותר. ישנה שיטה נוספת, continuous בה המצלמה כל הזמן מחפשת פוקוס, מה שעוזר בצילום של אובייקטים נעים. לא ארחיב יתר על המידה על השיטה השניה כי היא דורשת מעט יותר ניסיון ומיומנות, אבל מי שמכיר, ניתן להיעזר בה גם בהופעות.
פוקוס ידני
יכול מאד לשפר את התמונות בהופעה, והזריזות בה אתם מצלמים, אבל נדרש המון ניסיון כדי לקבל את הפוקוס הרצוי בכל תמונה. בשלב זה, אלא אם אתם מאד מיומנים, ממליץ שלא לעבוד עם פוקוס ידני.
החלפת עדשות
לעיתים נרצה ליצור קומפוזיציות שונות ו/או לתפוס קלוזאפים מעניינים ונצטרך להחליף את העדשה (למשל מ24-70 ל70-200). אם יש לכם שני גופים, פשוט תהיו עם שתי העדשות על שניהם, ותוכלו להחליף ביניהם בשבריר שניה.
לרובנו אין את הפריוילגיה הזו, ולכן ממליץ על שיטת העבודה הבאה.
תהיו עם עדשה אחת ואת השניה תשמרו במקום בטוח מאחורי הקלעים (או בפאוצ' יעודי עליכם). תצלמו איתה 5-10 דקות. תתמקדו ביתרונות של אורך המוקד שלה. ורק אז תחליפו.
למשל, התחלתם עם עדשה רחבה? תצלמו את כל הלהקה ביחד, הקהל, או אחד הנגנים בתקריב. אחרי שמיציתם, תחליפו לעדשת טלה במקום בטוח, לא בתוך הקהל, או מקום בו אתם עלולים להפיל אותה או שיכנס אליה לכלוך. עם העדשה הזו תצלמו את התמונות הרלוונטיות עבורה (למשל, מרחוק, מאחורי הקהל, תקריב על פני הסולן, או הידיים של הגיטריסט) ואז תחליפו בחזרה. וחוזר חלילה.
לקפוץ על ההזדמנות הראשונה לצלם הופעה חיה!
צילום: ליהי מרקוביץ
ההיבט האומנותי
תזוזה מתמדת
בהופעות ישנן המון התרחשויות מעניינות, ומומלץ לתפוס אותן מכמה שיותר זוויות מיוחדות. אל תישארו במקום אחד ליותר מ-2 דקות. תזוזו! תעמדו צמוד לבמה לתמונות תקריב. תעמדו בצד כדי לתפוס את הבסיסט בפוקוס והזמר מטושטש. תעברו לצד השני. תלכו מאחורי הקהל, לתפוס שוטים של כל הלהקה עם הקהל בקדמת הפריים. תחפשו אם יש מדרגות לאזור כלשהו מעל הבמה, אפשר למצוא שם זוויות מעניינות ביותר.
חשוב לומר שלאן שלא תלכו, תחשבו על הפריים שלכם ועל סיבה מקצועית לחפש ספוט חדש. אל תטיילו באולם רק למען התזוזה עצמה. תרצו לכם רשימה של צילומים "בטוחים" ותכוונו אליהם את המיקומים שלכם בהופעה.
תהיו בתזוזה מתמדת והכניסו הרבה גיוון לתמונות שלכם
המובן מאליו
תנסו לברוח ממנו כמה שיותר.
זה ברור שצריך לצלם את הגיטריסט בזמן הסולו. אבל אולי דווקא הגרופית שמולו עושה תנועה הרבה יותר מעניינת?
זה ברור שצריך לצלם את הלהקה בסיום של כל שיר, כי כנראה התאורן "ישים ווליום" על עוצמת האור (נדבר על זה עוד בהמשך). אבל אולי דווקא הקהל שמוחא כפיים בהיסטריה הוא מוקד העניין?
זה ברור שהסולן הוא מרכז ההופעה ברוב הלהקות. אבל אולי דווקא המתופף הוא דמות הרבה יותר מגניבה ותזזיתית, ודווקא הוא עושה מלא פעלולים ושיגועים?
תחפשו את השונה. מצאתם משהו מעניין? צלמו אותו מהר ואז תסתובבו ב-180 מעלות, אולי יש שם משהו עוד יותר מרתק?
תמיד תנסו להמנע מהמובן מאליו ולחפש זוויות או התרחשויות מעניינות יותר
Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1600
הרגע המכריע
בהופעות יש תזוזה מתמדת של הלהקה, והקהל, במיוחד בהופעות אקסטרה אנרגטיות. מבין התזוזות האלה ישנם אינסוף רגעים קטנים של אושר עם תפיסת רגע מושלמת. תבחרו את הפריים, ותמתינו לתפיסת הרגע. מעבר מטורף של המתופף. קפיצה של הגיטריסט. הבעה מגניבה של הקלידן, מישהו בקהל שמושיט יד לעבר הזמרת.
תזכרו שלא מדובר כאן ב"במקרה תפסתי את הפריים המשוגע הזה". הרגעים האדירים האלה קורים הרבה במהלך ההופעה, וניתן להכין את עצמכם לקראתם. תאזינו לקצב של השיר, תמתינו למעברים מעניינים או פזמונים עוצמתיים, תכינו את ההגדרות במצלמה והקומפוזיציה ופשוט תמתינו לרגע המכריע. מבטיח לכם שהוא יגיע.
תכינו את עצמכם לרגע המכריע, הגדירו את מה שצריך המצלמה, תכינו את הקומפוזיציה, ופשוט חכו לרגע הנכון ללחוץ על הקליק
Nikon D750, Tamron 70-200mm F/2.8 @ F/2.8, 100mm 1/320sec, ISO2000
תאורה
כבר הזכרנו שהתאורה בעייתית בהופעות? תנצלו כל רגע בו יש לכם תאורה טובה. תמתינו לסיום מרשים של שיר, הרבה פעמים התאורן יגביר את התאורה. אם יש פרוז'קטור על אחד הנגנים, תתמקדו בו. אם יש תאורה כבדה על הבמה אבל הגיטריסט חשוך, אפשר לצלם סילואט.
תאורה אחורית היא עוד אפקט מעניין שיכול להפוך את הצילומים שלכם לאקסטרא מיוחדים. תמצאו פנס שנמצא מאחורי אחד הנגנים ותמתינו לרגע בו הנגן יעמוד ממש ביניכם לבין הפנס וצלמו. התאורה האחורית תייצר מעין הילה סביב הנגן, ותדגיש את קווי המתאר החיצוניים שלו בצורה מעניינת ביותר.
גל דה פז ברגע מכונן. תמתינו לתזמון המושלם בו התאורה עובדת לטובתכם
Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 135mm 1/320sec, ISO1600
עשן
אין עשן בלי אש, ואין הופעה בלי עשן. עשן תמיד נראה נהדר בלייב, ועושה אוירה מסתורית ומגניבה עבור הצופים. העניין הוא שבניגוד למציאות, עבורנו הצלמים, העשן לא רק שאינו מצטלם יפה, אלא עושה נזק של ממש לתמונות, הופך אותן לשטוחות לחלוטין וממסך פרטים רבים מהסצינה.
מה עושים? אומרים Challenge Accepted ומנצלים את העשן לטובתנו, ליצירת אפקטים מיוחדים. חפשו את הפנס שמאיר לתוכו וצלמו את הדמות שלכם יחד עם עלומת האור הערפילית. תזהו הפוגות של מכונת העשן כדי ללכוד את המצולמים בתוך חלל ללא עשן. אם יש אפשרות, תיגשו אל מאחורי הבמה וצלמו את הלהקה דרך העשן כשהקהל ברקע.
אין עשן בלי אש?
Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 155mm 1/250sec, ISO1250
פרטים
תתמקדו בפרטים הקטנים של המופע, לעיתים דווקא הם יספרו את הסיפור החזק והמרגש יותר שלה. צלמו את הנעליים של הזמר. צלמו רק את היד של הגיטריסט או הקלידן. צלמו רק את המצילה של המתופף בזמן המכה. תיצרו אימאג' שבו דווקא החוסר של האובייקט השלם מייצר תחושה מלאה וחזקה יותר.
פרטים אינטימיים
Nikon D750, Tamron 70-200mm F/2.8 @ F/3.2 130mm 1/200sec, ISO1600
מרווח וחלל
ועכשיו תעשו בדיוק את ההיפך מהטיפ הקודם. צלמו רחב, תצלמו "גדול", תצלמו "מרשים". תנסו לכלול את האובייקט במלואו בפריים ותנו מקום גם לחללים גדולים וריקים. צלמו תמונה רחבה של הקהל. צלמו את האמן עם פנס מרוחק וחלל ריק ביניהם. צלמו את כל הבמה עם כל המופיעים. כך תוכלו להדגיש את גודל המועדון, וליצור עבור האמן תמונות אפיות ומרשימות.
תמונה רחבה ומרשימה תיצור סיפור מיוחד עבור האמן
Nikon D750, Tamron 24-70mm F/2.8 @ F/4 24mm 1/200sec, ISO2500
ההיבט האנושי
הלהקה
תמיד תזכרו - הדבר החשוב ביותר בסיפור של ערב המופע הוא הלהקה, חבריה והמוזיקה שלה.
הכרות עם חבריה, גם אם קצרה, תהפוך אותם לשותפים שלכם ותגרום להם לרצות לעזור לכם במהלך המופע. אם יש אפשרות, דברו איתם לפני המופע (או לפחות עם מוביל הלהקה), הבינו את הוייב שלהם, תאמו ציפיות של מה חשוב להם בצילומים. נסו להגיע לחדר האומנים ולהריץ איתם איזה שוט או שניים, הכל כדי לייצר אוירה נעימה ורצון לשיתוף פעולה.
מיותר לציין שהכרות עם המוזיקה שלהם הכרחית והיא תכין אתכם להופעה, לקצב שלה, תתן לכם רעיונות מראש לאיך יראו התמונות וכמובן, תשדרג את יכולת הניבוי שלכם של הרגעים המשמעותיים בהופעה.
גשו לבקסטייג', תסתחבקו עם הלהקה, ואפילו תצלמו תמונה אפית שלהם מתכוננים לעליה לבמה
תאורן
אם יש תאורן בהופעה – הוא החבר הכי טוב שלכם. דברו איתו לפני, תשתו בירה, תבקשו ממנו לעזור לכם. בד"כ הם חבר'ה טובים ובשילוב עם גישה חיובית, הם יענו לבקשותיכם. תאורה על הקהל בסיום שיר. ספוט על המתופף במהלך סולו. עד כמה שאפשר - שישתמש כמה שפחות באור אדום (שלצערנו, תאורנים מאד אוהבים). אפילו במהלך ההופעה עצמה, תנו לו סימן להאיר על אובייקט כלשהו. אם מצאתם חן בעיניו בשיחה מקודם – הוא יזרום.
בעלי המקום
אם ישנה אפשרות כזו, דברו עם בעלי המקום, ובעצם עם כל אדם המעורב בהפקת האירוע. תהיו אדיבים, תספרו על עצמכם ומה אתם הולכים לצלם. אם יש לכם בקשות מיוחדות – תבקשו בנימוס. בכל אירוע, ובהופעות בפרט, דברים עלולים להשתבש, והאנשים האלה הם אלו שיתמודדו עם מה שיקרה או לא יקרה. אם באתם להם בטוב – הם יעזרו גם לכם. יותר מזה, כמו בכל דבר בחיים, ההתנהלות שלכם היא המפתח לשיתופי פעולה עתידיים ועבודות שיגיעו לידיכם. תהיו סבבה, יזכרו אתכם לטובה. לא תהיו סבבה? חבל...
קהל
אנחנו, הצלמים צריכים להיות שקופים, ולא להפריע לאנשים להנות מהמופע. תהיו זהירים ואדיבים עם האנשים ובטח לא אלימים. גם אם אתם רואים את המיקום המושלם לשוט של חייכם, אבל עומד לפניכם מעריץ – תוותרו. אל תתפסו מקום של מישהו אחר רק כדי לצלם תמונה שיש לכם בראש. אנשים יותר חשובים מצילום.
עם זאת, ניתן מפעם לפעם לבקש מהאנשים לזוז, בתפיחה קלה על הכתף, עם חיוך גדול. אנשים שבאים להופעות מעריכים אומנות, והם יעריכו אתכם כצלמים ואמנים. הם יזוזו בכיף במידת האפשר ויתנו לכם לעבור, הרי אחרי הכל הם הולכים לראות את עצמם באלבום התמונות מהמופע.
תשלום
אם אתם כבר זמן מה בתחום והתחלתם לקבל תשלום עבור העבודה שלכם – שאפו!
נקודה אחת מאד חשובה בעיניי בהקשר זה. אל תתעסקו בענייני תשלום במהלך או סמוך להופעה. גם אם הצד המזמין מכוון לשם. תגידו בנימוס שתעדיפו לפתור סוגיות כאלה אחרי ההופעה. ההתעסקות בכסף עלולה להכניס אלמנט לא נעים, במיוחד אם משהו לא מסתדר, וחבל שזה ישפיע על הצילום עצמו והמוטיבציה שלכם לעשות את ההכי טוב שלכם.
אם אתם עוד לא שם, ועוד לא מקבלים תמלוגים על העבודה, אל דאגה, זה יבוא. איך? תתייחסו לכל הופעה כאילו הזמינו אתכם לצלם תמורת 5000 ₪. תהיו מקצועיים ומחויבים, תשקיעו עד הסוף. הימנעו מללכת הביתה מוקדם "כי זה בחינם". אל תוותרו על עריכה. זה ישתלם לכם בעתיד.
צילום: ליהי מרקוביץ
עריכת התמונות
צילום ב-Raw
תצלמו ב-Raw. נקודה. ואם להרחיב... העיבוד שאחרי (פוסט) עובד הרבה יותר טוב כאשר עובדים על התמונה הגולמית (raw) ולא על התמונה שעברה עיבוד אוטומטי ע"י המצלמה (jpeg). זה נכון על אחת כמה וכמה בצילום אירועים והופעות, בהן התמונות מאופיינות ברעש דיגיטלי רב, חוסר אחידות בחשיפות, עיוותי צבע, וכו'.
צילום ב-Raw יתן לכם הרבה יותר גמישות בעריכת התמונות בפוסט
Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 135mm 1/320sec, ISO1600
עבורי, רק הגדולה של raw באפשרויות לשנות את האיזון הלבן (white balance) מספיקה כדי לא לצלם יותר jpeg לעולם. כמובן, היתרונות עוד רבים, ואין ספק שזה ישפר משמעותית את התוצר הסופי. אתאר את זה הכי פשוט: זה כמו להכין בצק מקמח ושמרים איכותיים, לפזר אותו על תבנית, לשים מעל רוטב עגבניות עשיר וטעים שהרגע הכנתם, מעל לפזר בצל טרי, זיתים (למי שאוהב, כי אני לא...), אולי תירס, המון מוצרלה טריה, לשים את כל זה בתנור לכך וכך זמן ובסוף לאכול פיצה ביתית נהדרת.
או לחמם פיצה של מעדנות במיקרו.
עיוותי צבע
הצבע האדום מאד בולט בהופעות, שכן הוא נראה יפה על הבמה ותאורנים רבים מאמצים אותו כצבע הראשי שלהם. אבל גם הירוק והכחול והצהוב דומיננטיים בסיטואציות מסוימות.
לצערנו, לא תמיד מה שנראה טוב בלייב נראה גם טוב בתמונות. שלא תבינו אותי לא נכון. בהרבה מהתמונות שלי ושל צלמי הופעות בכירים תמצאו את שלל הצבעים הללו, שכן, הצלם בא לתאר את האווירה האמיתית שהייתה בהופעה, שכללה בין היתר את הצבעים הנ"ל. הבעיה היא שהחיישן לעיתים מפספס את התאורה האמיתית שהייתה בהופעה, כך שהצבעים יוצאים חזקים מדי או לא נכונים בתמונה.
לא אכנס לטכניקות השונות בתיקוני צבע בתוכנות העריכה השונות (זהו נושא שלם שראוי לכתבה לכשעצמו). אבל, אני כן אסב את תשומת ליבכם לנושא כדי שתלכו ליוטיוב ולשלל המדריכים הקיימים כיום ברשת כדי ללמוד לטפל נכון בעיוותי צבע בתמונות דיגיטליות בכלל, והופעות בפרט.
שחור ולבן
גלגל ההצלה של כל צלם הופעות.
הרבה מהבעיות שהזכרתי מקודם נעלמות בשחור לבן. הרעש בולט פחות לעין, לא רואים את עיוותי הצבע, פוקוס לא מושלם נסלח הרבה יותר בש.ל. וכו'.
חשוב לזכור שהשיקול במעבר לשחור לבן הוא בראש ובראשונה אומנותי. המטרה של תמונה בש.ל. היא לעורר תחושות אחרות לגמרי אצל הצופה מאשר תמונה צבעונית. הרעיון הוא לתת דגש למרקמים השונים, למעברים בין אור לצל. התמונה הופכת להיות timeless. כאילו נלקחה מצילומי הופעה של הביטלס משנות ה-60.
אבל ש.ל. גם יכול להיות מלכודת. לא כל תמונה נראית epic בש.ל. לא תמיד כל הבעיות נעלמות. מה גם, שזהו אפקט מיוחד, שאתם לא מעוניינים לעשות בו שימוש מיותר. תבחרו בקפידה אילו תמונות להפוך לש.ל. בין אם בגלל עיוותים ורעש, ובין אם בגלל האוירה שהתמונה משדרת. תזכרו, שלמרות שאנחנו עובדים עם ערוץ צבע אחד בלבד (greyscale), גם בשחור לבן יש מגוון בחירות לסרגלים השונים בתוכנות העריכה, וגם זו מיומנות שיש ללמוד ולהתנסות בה.
תמונה בשחור לבן יכולה ליצור אוירה מיוחדת, חסרת זמן, ואפילו להציל תמונה בה הצבעים המקוריים מוגזמים או לא נכונים
Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1250
עשן
כבר אמרנו שעשן בעייתי לצלמי ההופעות? אז חזרנו מהמופע, מבסוטים על עצמנו, ואז מגלים שבחצי מהתמונות עם העשן, לא הצלחנו לעמוד ולהצליח באתגר. הכל ערפילי. הכל חסר חיים. מה עושים?
לשמחתנו, יש כלי שימושי ביותר בתוכנת לייטרום, ששמו Dehaze. ניחשתם נכון! מטרתו היא להעלים (לפחות חלקית) את העשן מהתמונה, וברוב המקרים הוא יעשה זאת נהדר. הזהרו שלא להגזים עם האפקט - עדיין עדיף להשאיר חלק מהעשן בפריים, על חשבון ירידה משמעותית באיכות התמונה. בתוכנות אחרות, ניתן להגביר את הקונטרסטיות של התמונה, שתעשה עבודה דומה בהעלמת העשן.
לסיכום
זהו. אלו הן שלושים האגורות שלי בצילום הופעות. כל מה שנאמר כאן זה רק על קצה המזלג של צילום הופעות ויש עוד המון מה ללמוד בתחום. כמובן, בלי תרגול המאמר הזה לא שווה את ה-url שהוא כתוב עליו.
תודה רבה לליהי מרקוביץ על שיתוף התמונות הנפלאות שלה במאמר. אם תרצו להעמיק את הידע בצילום הופעות וללמוד בצורה הכי מעשית שאפשר, מזמין אתכם להצטרף למאסטר קלאס המיוחד של פוטוטיפס לצילום הופעות חיות.
יש לכם שאלות או בקשות? הגיבו כאן למטה ואשתדל לענות לכולם במהרה.
שיהיה לכם יום רוק'נ'רול!!!
קישורים רלוונטיים:
מאסטר קלאס בצילום הופעות חיות | פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין