זהו המאמר השני מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה.
מאמר מקדים - מס' 1 - מה משותף בין משולש החשיפה לברז בירה
מאמר מס' 2 - כיצד האור פועל ומהי חשיפה - המאמר הזה
מאמר מס' 3 - מהו הצמצם
מאמר מס' 4 - מהו התריס
מאמר מס' 5 - מהו ISO (בקרוב...)
נתחיל?
תחילת הדרך של כל צלמת או צלם מאופיינת בחשיפה (תרתי משמע) לעולם תוכן חדש ומרתק מלא בשלל מושגים והגדרות וז'רגון מקצועי שלם שכדאי ללמוד ולהבין.
צמד המילים "משולש החשיפה" הוא אחד הקונספטים הראשונים שמכה כרעם ביום בהיר בכל צלם וצלמת, ובצדק, כי זהו אחד הנושאים הבסיסיים ביותר בעולם הצילום והבנתו קריטית להמשך ההתפתחות והלימוד.
בסדרת הכתבות הזו אנסה לתת הסבר פשוט, ענייני וקצר למושג "משולש החשיפה".
משולש החשיפה
רגע לפני שנכניס צורות גיאומטריות ומשולשים לדיון בואו נלך צעד אחורה ונדבר על הבסיס - מהי חשיפה. ואפילו יותר אחורה - מהו אור.
האור
האור, בהגדרתו הפיזיקלית, הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת שלוש תכונות עיקריות - עוצמה, כיוון ואורך גל המבטא את הצבע של האור.
מנקודת מבטם של בני האנוש תחום אורכי הגל הרלוונטיים הוא בין 400 ננו מטר (הצבע הסגול) ל-700 ננו מטר (הצבע האדום), מה שנקרא "הספקטרום הנראה". הצבעים ה"טהורים" מיוצגים ע"י אורכי הגל השונים שעל הסרגל, ואילו גוונים מסוימים או צבעים לא רוויים (כגון, מג'נטה) מיוצגים ע" שילוב של מספר אורכי גל.
אנחנו, הצלמים, יכולים להתיחס לאור כאל חומר הגלם איתו נעבוד ובעזרתו נוכל לבנות את היצירות שלנו, ממש כמו שצייר משתמש ביצירתו במכחול, צבע ונייר וקונדיטור משתמש בקמח, סוכר ושוקולד. לא סתם המילה Photography היא הכלאה בין שתי מילים מהשפה היוונית - פוטו (= אור) ו-גראפוס (= ציור), או בתרגום חופשי: "ציור באור".
לאור, כאמור, שלוש תכונות מרכזיות - עוצמה, כיוון וצבע, והוא נמצא סביבנו בכל רגע נתון. הוא מתחיל את מסעו מאחד ממקורותיו הזמינים (שמש, פנסי רחוב, מדורה, פלאש וכו') ופוגע בעצמים השונים המפוזרים סביבנו (בנינים, עצים, רכבים, חיות, הרים, מודלים...). מהם הוא מוחזר לעבר עצמים רבים נוספים וכך הלאה בסוג של מסע ארוך לעבר כל מי שחפץ לקלוט ולעבד אותו (העיניים שלנו, האנשים, חיות, צמחים, דוודי שמש ו... מצלמות).
ועכשיו בואו נמקד את הדיון לצרכנו ונדבר על החשיפה.
החשיפה
בתהליך הצילום, דרכו של האור מהמציאות לעבר חיישן המצלמה רצופה בתהליכים מגוונים (ובכוונות טובות), כגון מיקוד העלומה בתוך רכיביה השונים של העדשה (כן, גם על זה אפרסם מאמר בהמשך), תיקוני צבע ועיוותים גיאומטריים ועוד. ברגע הלחיצה על כפתור המחשף, החיישן שבתוך המצלמה מתחיל את פעולתו וקולט את האור שמגיע אליו, מעבד אותו, מתרגם אותו לאוסף של אותות חשמליים ומפיק עבורנו את התוצר שאנחנו רואים בסופו של התהליך על גבי המסך - התמונה.
וזאת בדיוק החשיפה.
משולש החשיפה
המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום והם - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום והבנת המושג על בוריו היא בגדר חובה לכל צלם, מנוסה או מתחיל, וחיונית להמשך הלימוד והפיתוח בעולם הצילום.
זאת בדיוק הסיבה שהחלטתי להעמיק בנושא, להסביר אותו בצורה כמה שיותר עניינית וברורה ולתת את הכבוד לכל אחת מצלעות המשולש עם מאמר נפרד משלה.
במאמר הראשון מתוך חמישה הצגתי את האנלוגיה שחשבתי עליה בין משולש החשיפה לברז בירה, משהו שיעזור להבין את המושג בצורה יותר אינטואיטיבית. המאמר הזה, השני בסדרה, הוא מעין הקדמה לנושא משולש החשיפה.
בשלושת המאמרים הבאים אכתוב בצורה מעמיקה יותר על כל אחת מהצלעות - הצמצם, התריס ו-ISO. כאן אתן את תמצית הדברים בלבד.
הצמצם
הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. מוזמנים לקרוא את המאמר המסביר לעומק את המושג צמצם.
התריס
נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן.
האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו". זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים.
לקריאת המאמר על התריס.
רגישות החיישן (ISO)
הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה יורדת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה.
בקרוב אפרסם את יתר הכתבות בסדרה.
עד אז, תמשיכו לצלם כמה שיותר!
משהו חשוב - הפידבק שלכם חשוב לי מאד! הגיבו לפוסט עם שאלות, הצעות, בקשות, תכתבו איך הפוסט עזר לכם, וכמובן תשתפו עם חבריכם הצלמים. זה יעזור לי להמשיך ולספק לכם תוכן רלוונטי וענייני, כזה שבאמת יעזור לכם.
וכמובן, תצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו - פוטו טיפס, ותציצו בעמוד הסדנאות שלנו.
תודה מקרב לב!
ויקטור.
קישורים רלוונטיים:
פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין