חזרתי לאותה תצפית פעם שנייה והרווחתי בגדול: איך לצלם נוף בזריחה - 7 פוטו-טיפים לתכנון סשן מוצלח

יומיים אחרי צילומי הזריחה הראשונים שלי מעל העיירה ורפן שבאלפים האוסטריים (Werfen), קמתי שוב - אבל עשרים דקות מוקדם יותר. נסעתי לאותו לוקיישן בדיוק, אבל עם החלפה בסדר בין שתי התצפיות בהן ביקרתי בסשן הראשון.

הפעם הגעתי מוקדם יותר, כעשר דקות לפני השיא של השעה הכחולה, דווקא לתצפית השניה בה הייתי בפעם הראשונה. ידעתי איפה בדיוק להעמיד את החצובה, ידעתי איפה העיירה ממוקמת ביחס לכביש המהיר, מאיזה כיוון האור יגיע ומתי, וידעתי בדיוק איזה פריים אני רוצה.

תצפית על עיירת Werfen בשעה הכחולה

הסשן הזה ארך שעה וחצי, וגם בו ביקרתי שוב בשתי התצפיות אך בסדר ההפוך והנכון יותר, והוא נתן לי כמה מהתובנות המשמעותיות שלי מהטיול.

האם כדאי לתכנן לפרטי פרטים ככל הניתן סשן צילומי זריחה?

האם כדאי לוותר על לוקיישן חדש כדי להרוויח את הדיוק של לוקיישן שכבר ביקרתי בו?

האם כדאי ללכת עם הלב ולקבל פריים שאני יודע שיהיה ייחודי?

מהסשן הזה יצאתי עם עוד תמונות של העיירה, הסביבה שלה והמבצר המרשים Hohenwerfen, חלקן דומות למה שצילמתי יומיים לפני, חלקן מרהיבות ושונות לחלוטין.

מה היה שונה? לא הציוד ולא המזל. התכנון המדויק של הסשן שקרה מבעוד מועד, והדיוק שהחלטתי לעשות ולבקר בו שוב.

עוד זווית מאותה התצפית. בביקור הראשון הגעתי לספוט הזה אחרי הזריחה, ללא הקסם של השעה הכחולה. אפשר היה לצלם חשיפות ארוכות של הרכבים עם פילטר, אבל התוצאה הייתה אחרת לגמרי, הרבה פחות טובה. זיהוי של הפוטנציאל של הספוט הניע אותי לחזור אליו שוב ולצלם את התמונה הזו.

תצפית על עיירת Werfen אחרי הזריחה. פריים שאני מאד אוהב, אבל ללא הקסם של השעה הכחולה.

7 טיפים שימושיים לתכנון סשן צילומי זריחה

הביקור הראשון היה אמנם מתוכנן, עם מחקר מקדים של האפשרויות השונות לצילום, אבל אין כמו להיות בדבר האמיתי בשטח. בלי שהתכוונתי, הביקור הראשון הפך לסקאוטינג. במהלכו צילמתי את המבצר משתי תצפיות, מכל אחד משני הצדדים של העמק. הוא לימד אותי איפה עומדים, מה קורה שם מבחינת האור, גם של הזריחה וגם של העיירה ומה בכלל אפשר לקבל מהמקום. והכי חשוב - הוא לימד אותי מהו הסדר הנכון מבין שני הלוקיישנים.

הביקור השני מימש את הפוטנציאל של המקום עד הסוף והפך לתוצר של הלמידה והמסקנות אליהן הגעתי.

מבצר Hohenwerfen מעורפל

הנה נקודה חשובה שכדאי להתיחס אליה: לרוב בטיולים בחו"ל אין לכם הזדמנות לביקור שני. אתם מגיעים ליעד למספר ימים, יש מגוון לוקיישנים לצלם בהם, ולא תמיד התנאים מאפשרים גיחה נוספת לספוט שכבר ביקרתם בו. יש לכם בוקר אחד בכל לוקיישן, וזהו. תכנון טוב עד הסוף הוא בדיוק זה - "ביקור ראשון וירטואלי", רק שאתם עושים אותו מהמלון בערב שלפני, עם הלפטופ או הטלפון. למזלי, הפעם הייתה לי ההזדמנות לבקר במקום שוב.

במאמר הזה אני שמח לשתף איתכם 7 פוטו-טיפים שיעזרו לכם לתכנן סשן צילומי זריחה כדי שלא תפספסו אף פריים ותדעו איך להיות הכי מוכנים שרק אפשר לרגעי האמת בהן האור הכי מרהיב ומרשים.

פוטו-טיפ מס' 1: חפשו השראה, אבל אל תגיעו כדי להעתיק

חיפוש בגוגל תמונות, גיאוטאגים באינסטגרם, לוחות בפינטרסט ואפליקציות לאיתור לוקיישנים - כולם ייתנו לכם תוך עשר דקות מושג על הפוטנציאל של המקום.

אבל יש כאן מלכודת. אם אתם מגיעים עם תמונה אחת בראש ומנסים לשחזר אותה, אתם מתחרים בצלמים שהיו שם בעונה אחרת, במזג אוויר אחר ואולי עם עדשה אחרת. את התחרות הזו תפסידו, ובדרך תפספסו את מה שכן קורה מולכם.

תשתמשו בהשראה כמיפוי ולא כמטרה. תסתכלו על עשר תמונות מהמקום ותשאלו: מה חוזר בכולן, איפה עומדים, מה משמש כחזית, מה יש ברקע, מהו המוטיב המרכזי בתמונה, וכמובן איך אני מייצר משהו אחר שאף אחד עדיין לא צילם.

ראיתי כמה תמונות של המזח באגם Fuschlsee אבל אף אחת מהן לא צולמה מהזווית הזו ולא כללה את הזריחה עצמה

פוטו-טיפ מס' 2: תבנו וויז'ן לפני שאתם בונים לוח זמנים

בהמשך ישיר לטיפ ההשראה - הוויז'ן הוא הדבר הבא שאתם צריכים לבנות לפני היציאה לשטח. החזון הזה הוא המשפט שאתם אומרים לעצמכם לפני היציאה: "אני רוצה את הטירה באור בוקר עדין, עם מעט ערפילים שעוטפים אותה, ועוד כמה שכבות של נוף שמייצרים תחושת מרחב חזקה". זה לא ציור מדויק, זו הצהרת כוונות.

למה זה קריטי? כי בשטח, בחושך, כשקר ואתם עייפים, לא תמיד יש זמן לחשוב מהיסוד. הוויז'ן הוא מה שמאפשר לכם להגיע ותוך שתי דקות לדעת איפה להציב את החצובה, איך לבנות את הפריים והוא גם מה שאומר לכם אם צריך לזוז חמישים מטר כי התכנון בגוגל מפס (Google Maps) לא היה מספיק מדויק.

תצפית על מבצר Hohenwerfen מבצבץ בין הערפילים

אגם Jagersee בזריחה. הוויז'ן היה ליצור תמונה ברוח התמונות האייקוניות מאגם Lago Di Braies בדולומיטים.

חשוב גם לזכור שהוויז'ן הוא לא מדע מדויק ואסור לתת לו לקבע אתכם, הוא יכול להשתנות בהתאם לתנאים בשטח. אולי יש יותר מדי ערפילים שמסתירים את המבצר וכדאי להסתכל 180 מעלות לחפש וויז'ן אחר? אולי המבצר בכלל לא מואר בלילה וכדאי שלא לכלול אותו בצילומי השעה הכחולה כי הוא פשוט לא יראה בתמונה (מה שקרה אצלי בפועל)?

פוטו-טיפ מס' 3: לא כל לוקיישן מצטלם בזריחה עצמה

"זריחה" היא לא רגע אחד, היא טווח של כשעתיים שבו אופי האור משתנה לגמרי - וכדאי להתאים את זמני הצילום וההגעה ליעד בהתאם לאופי הלוקיישן.

נוף אורבני מואר או מבנה מואר

נוף כזה מושלם לצילום בשעה הכחולה, כ-40 עד 30 דקות לפני הזריחה הרשמית. זה החלון שבו התאורה המלאכותית והאור הטבעי מאוזנים בעוצמתם, ואחריו האורות נשרפים. בנוסף, השילוב בין הצבעים הזהובים של האור המלאכותי והכחול העמוק בצלליות הופך את הסצינה לעוד יותר מרשימה ומעניינת. בדיוק לזמן הזה חזרתי בסשן השני בעיירת וורפן.

זכרו שאם אין אובייקטים המתאימים לשעה הכחולה - אין טעם להקדים רק כדי לסמן ווי, ובהחלט אפשר לאחר את ההגעה ליעד.

תצפית על עיירת סנט גילגן בזריחה

אגמים והשתקפויות

מעט אחרי השעה הכחולה ועד האור הראשון זה זמן מושלם לצלם נופים כאלה, כי הרוח בדרך כלל שקטה ביותר לפני הזריחה והמים רגועים מאד. בהרבה מקרים אחרי הזריחה, מתחילה גם רוח קלה שמייצרת טקסטורות וגלים קטנים על האגמים, שיכולים לפגוע בשלמות של ההשתקפויות.

נוף מהאגם Fuschlsee מעט אחרי הזריחה

נוף הררי גבוה

בחלק מהמקרים, כשהנוף ממוקם בתוך עמקים, עטוף בהרים גבוהים מכל הצדדים, אין טעם להגיע בשעה הכחולה ואפילו לא בזריחה אלא דווקא אחרי הזריחה הרשמית. השמש צריכה זמן לטפס ולגעת בפסגות, והפריים המוצלח ביותר יכול לקרות 20-30 דקות אחרי הזמן שראיתם באפליקציה או בגוגל.

הגעה מוקדמת מדי יכולה לתסכל אתכם, גם בגלל העייפות, וגם כי תצטרכו לחכות לא מעט לאור היפה והמרשים. יש לכך גם השפעה פסיכולוגית על הסשנים הבאים בהמשך הטיול, בהם תחליטו לוותר או להגיע מאוחר יותר ודווקא תפספסו את האור המושלם.

אגם Gosausee - מצטלם יפה דווקא בבוקר המאוחר

השורה התחתונה - מתי להגיע ללוקיישן?

תבחנו היטב את אופי הלוקיישן, ואל תכוונו את השעון תמיד לאותה השעה בצורה דיפולטיבית.

פוטו-טיפ מס' 4: תבדקו איפה בדיוק השמש תזרח

אפליקציה כמו PhotoPills, Sun Surveyor או The Photographer's Ephemeris תיתן לכם את האזימוט המדויק של הזריחה לתאריך ולמיקום שלכם, וחלקן אפילו במציאות רבודה - מרימים את הטלפון מול הנוף ורואים איפה השמש תעלה.

זה משנה הכל, כי כיוון הזריחה זז בעשרות מעלות לאורך השנה. לוקיישן שהיה מושלם באוקטובר יכול להיות פחות מעניין באפריל, פשוט כי השמש עולה מאחורי ההר במקום לצידו. בהרים גבוהים זה קריטי אפילו יותר - רכס ממזרח יכול לעכב את האור בחצי שעה שלמה מעבר לזמן הרשמי.

תעשו את הבדיקה הזו בערב שלפני, בכיסא נוח, ולא בשטח בחושך.

המזח באגם Mondsee, כשהזריחה מגיעה משמאל. הייתי שמח שהשמש הייתה בפריים כך שהמזח היה מכוון את העין אליה, אבל בתקופה בה הייתי זה לא היה אפשרי.

פוטו-טיפ מס' 5: מזג האוויר קובע לא פחות מהלוקיישן

זה נשמע בנאלי אבל זה חשוב בדיוק כמו לבחון את זמן הזריחה המדויק ולראות תמונה להשראה מהלוקיישן. הכוונה היא לא רק לבדוק את הטמפרטורה ואם יש או אין גשם, זה המובן מאליו. הרעיון הוא לבחון את מזג האוויר יותר לעומק. כמובן, גשם וטמפרטורה משפיעים על ההחלטה אם בכלל כדאי לצאת. אבל זה לא רק הם.

מצב העננות ישפיע על אופי הצילומים - שמיים אפורים לגמרי או כחולים לגמרי יכולים להיות משעממים ושמיים בכיסוי עננים של 50-80% יכולים להיות מהממים. עוד נקודה היא גובה העננים - מה שאתם מחפשים זה עננים גבוהים או בינוניים שיתפסו את האור מלמטה.

עננים גליים מעל אגם Mondsee עשו את כל ההבדל

גם הלחות יכולה להשפיע על היתכנות לערפילי בוקר שקיימים הרבה בנוף אירופאי הררי, בתקופת הקיץ והסתיו. מפת לווין של גשמים יכולה להגיד לכם אם יהיה לכם נוח לצלם - גשם קל מזמן תנאיי צילום יפים ומיוחדים, ואילו תחזית של מבול ככל הנראה תעזור לכם להישאר במיטה החמה ולוותר על הסשן.

ממליץ לכם בחום שלא להסתמך על התחזיות הראשוניות שאתם רואים בחיפוש זריז בגוגל, אלא להשתמש באפליקציות יעודיות שחושפות מידע עמוק ומדויק יותר, הרבה יותר מתאימים לתכנון סשן צילומים. דוגמא לאפליקציות כאלה - Windy, Clear Outside, Weather & Radar.

פוטו-טיפ מס' 6: תחשבו את לוח הזמנים אחורה

טיפ אינטואיטיבי מאד, אבל משהו שלא תמיד לוקחים בחשבון - קחו את שעת הצילום שקבעתם בשלב 3, ותתחילו לגזור אחורה את לוחות הזמנים.

גזירת לו"ז 1 - הגעה בפועל 15 דקות לפחות לפני שעת הצילום, כדי לזהות איפה בדיוק נמצא הלוקיישן עצמו וכן לחקור את הלוקיישן וזוויות הצילום השונות בלייב. גם אחרי תכנון מושלם, המציאות תמיד קצת שונה.

גזירת לו"ז 2 - זמן ההליכה מהחניה לנקודה, וזה החלק שהכי מפספסים. עשר דקות הליכה ביום הן עשרים בחושך עם חצובה. תבדקו מראש, ותיקחו פנס ראש.

גזירת לו"ז 3 - זמן הנסיעה, ותוסיפו לו עוד עשר דקות ספייר - כבישים בהרים בחושך עלולים לקחת יותר זמן נהיגה ממה שאתם מכירים.

גזירת לו"ז 4 - זמן ההתארגנות במלון - כל אחד ומה שהוא צריך בבוקר. תהיו כנים עם עצמכם, לא עם הגרסה האופטימית שלכם של לקום ברגע האחרון.

עכשיו יש לכם שעת שעון מעורר אמיתית. תכוונו אותה, ותכוונו גם עוד אחת לביטחון.

מפל Johannes - דרש מעט חיפוש ואיתור המסלול, וירידה תלולה של כמה דקות. הגעה מעט מוקדמת הספיקה כדי לצלם את הפריים באור שמש יפה שמאיר חלק מהנוף ברקע

פוטו-טיפ מס' 7: תכינו הכל בערב - המטרה היא אפס התנגדויות

הטיפ שנשמע הכי טריוויאלי הוא בפועל המכריע ביותר, כי הוא לא טכני אלא פסיכולוגי.

בארבע לפנות בוקר המוח שלכם מחפש תירוץ לחזור למיטה. כל חיכוך קטן - חיפוש בטרייה, כרטיס לא מפורמט, מעיל שלא יודעים איפה הוא - הופך לתירוץ מצוין. לכן כל מה שאפשר לעשות בערב, תעשו בערב:

·       תיק צילום ארוז וסגור ליד הדלת, חצובה כבר בתא המטען

·       בטריות טעונות וכרטיסים מפורמטים

·       פילטרים נקיים ובמקום קבוע

·       ביגוד בערימה אחת, כולל שכבה חמה יותר ממה שנראה לכם שצריך

·       טרמוס או קפה מוכן

אני אפילו מגדיר את המצלמה מראש בערב - מצב צילום, ISO בסיסי, פורמט RAW, מיקוד ידני מכויל. בבוקר אני רק לוקח ויוצא.

ומה קורה כשהשמיים לא משתפים פעולה?

לפעמים תגיעו והשמיים יהיו אפורים ומתים, או שהערפילים מכסים לגמרי את העמק, וזה יקרה גם אחרי התכנון הכי טוב. במקום לארוז ולחזור, תשאלו שתי שאלות.

הראשונה: האם יש כאן פריים אינטימי במקום הפריים הרחב - פרטים, מרקמים, עצים בערפל, חשיפה ארוכה על מים.

השנייה: האם יש לוקיישן חלופי במרחק עשר דקות נסיעה (שגם עליו כדאי לחשוב בתכנון המקדים) שדווקא מושלם לתנאים האלה. יער או מפל אוהבים יום מעונן הרבה יותר מאשר פסגה.

ביום בו השמיים אפורים ואחידים, אפשר לחפש סיפורים ויזואליים אינטימיים על הקרקע, ללא השמיים

ומעבר לזה, גם בוקר שיצאתם ממנו בלי כלום הוא סקאוטינג. הוא מלמד אתכם את המקום, ואם תחזרו אליו פעם שנייה - ואני ממליץ לחזור - התכנון של הפעם הבאה יהיה מדויק פי כמה.

רוצים לתרגל את זה בשטח?

תכנון זריחה מדויק כפי שכתבתי כאן במאמר - הוא בדיוק מה שאנחנו עושים בטיולי הצילום שלנו, רק בקנה מידה של טיול שלם - לוקיישנים שנבחרו בקפידה, מרדף אחרי תנאי האור האופטימליים, החלטות חכמות בזמן אמת כדי לשדרג את החוויה הצילומית. וזריחה אחרי זריחה שבה רואים את התהליך הזה עובד בשטח ולא רק על הנייר. כמובן שזה לא רק בזריחות אלא בכל היבט אפשרי במהלך הטיול :)

אם בא לכם לצלם נופים ברמה אחרת, להכיר מקרוב תרבויות מרתקות, לתעד את הטבע בצורה מרשימה עם הנחיה צמודה - מוזמנים לבחון את טיולי הצילום הקרובים שלנו ברחבי העולם. אומר לכם בלב שלם שתחזרו עם אוסף של חוויות של פעם בחיים, וצילומים מדהימים.

בקישור הזה רואים את כל הטיולים הקרובים שלנו.

ואם המאמר עזר - שתפו אותו עם חברים צלמים וקבעו איתם לאיזה טיול אתם יוצאים ביחד.

שלכם,

ויקטור