חיפשתי צלם מוכשר ומצאתי שותף ומדריך מעולה לטיול הצילום לאי מדיירה: 5 נקודות שזיהיתי מניתוח התמונות של דוארטה סול
- ויקטור זיסלין
- 2 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
שלושים שניות לגלול.
ואז חמש דקות.
ואז חצי שעה.
כשהתיישבתי לחפש ברשת צלם מקומי שאיתו אפשר לשתף פעולה ולהפיק איתו טיול צילום במדיירה - לא ציפיתי שאסיים בסשן התבוננות מעמיק של צלם אחד שתפס את העין שלי יותר מאחרים - בעיקר בזכות העובדה שהתמונות שלו סיפרו את הסיפור הויזואלי של המקום בדיוק כפי שדמיינתי אותו.
צילום: דוארטה סול
צילום: דוארטה סול
אחרי חיפוש של קולגות פוטנציאליים רבים, נתקלתי בעבודה של דוארטה סול (Duarte Sol) כשחיפשתי מי שמכיר את מדיירה מבפנים - לא כתייר ולא רק כצלם שביקר בלוקיישנים יפים ובנה קומפוזיציות טובות, אלא כמי שגדל בין הסלעים הוולקניים שלה ומצלם אותם מזה שנים. מה שמצאתי לא היה רק תיק עבודות יפה. היה שם משהו שגרם לי להתעמק, לעצור ולשאול: אילו דברים ייחודיים אני רואה בתמונותיו? מדוע התרשמתי מהיצירות שלו יותר מאשר של צלמים טובים אחרים?
כצלם וכמדריך, אני לא יכול פשוט "ליהנות" מתמונה - המוח מיד מפרק אותה לגורמים. אור, קומפוזיציה, טכניקה, תזמון. את מה שפירקתי וחיברתי חזרה לתובנות מעניינות אני רוצה לחלוק איתכם כאן במאמר הזה.
פוטו-טיפ מס' 1: הפכו את מזג האוויר הגרוע לחומר גלם
מדיירה מפורסמת במזג האוויר הלא-צפוי שלה. ענן נמוך, ערפל, גשם קל ואז שמש וכל זה תוך עשרים דקות. רוב הצלמים מחכים שהערפל יתפזר. דוארטה עושה בדיוק הפוך.
באחת התמונות שלו מ-Pico do Arieiro - פסגה בגובה 1,800 מטר - הוא ממוקם מעל שכבת הענן ומצלם ענן נמוך שזורם בין פסגות הבזלת. חשיפה של 20 עד 30 שניות הופכת את כל הסדר: הענן הנוזל הופך לנהר לבן שמתגלגל בין הסלעים. הסלעים, שעמדו שם מאות מיליוני שנה, נשארים חדים. הניגוד הזה הוא לב התמונה.
צילום: דוארטה סול
בתמונה אחרת מ-Ponta de São Lourenço אזור מלא בצוקים וולקניים מרשימים ונוף ימי מרהיב הוא משתמש בשמיים הקודרים ביום קר וסגרירי כדי לייצר ריקוד מרקמים מרשים בעזרת חשיפה ארוכה במיוחד. אני מנחש שפריים כזה הצריך הליכה לא פשוטה ברוח חזקה ומזג אויר בעייתי, אבל התוצאה לגמרי שווה את המאמץ.
צילום: דוארטה סול
הלקח: מזג אוויר "גרוע" הוא לא מכשול - הוא חומר גלם. צריך רק לדעת להיות מעליו, או בתוכו, עם חצובה ופילטר ND מתאים.
פוטו-טיפ מס' 2: כל חשיפה ארוכה צריכה עוגן חד שמוביל את הצופה פנימה
תסתכלו על התמונה מ-Ribeira da Janela - עמודי הבזלת שניצבים בים ואחריה עוד תמונות חופים מרשימות ממדיירה. כל תמונה, ללא יוצא מן הכלל, בנויה על אותו עיקרון: יסוד אחד חד, קבוע, בלתי ניתן לעצירה שמנתב את עין הצופה לתוך הפריים - וכל השאר נמס, זורם, נמרח ומייצר תחושה של תנועה.
צילום: דוארטה סול
צילום: דוארטה סול
צילום: דוארטה סול
תחשבו על זה כמו מנגינה ובס. הבס קובע את המסגרת, שאר הכלים יכולים לעוף, לרקוד, לנוע. בלי בס - המנגינה "רזה", חסרה, חלשה. בלי עוגן חד - תמונת חשיפה ארוכה נראית יותר כמו תרגיל מוצלח בחשיפה ארוכה, לא יצירת אומנות.
עמודי הבזלת של דוארטה הם הבס שלו. הגלים, הקצף, העננים - הם הכלים שמסביב שמובילים את המנגינה. כשאתם שמים חצובה ושוקלים לצלם חשיפות ארוכות, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא "איזה פילטר לשים" אלא:
"מהו העוגן הקבוע שלי בפריים הזה?"
פוטו-טיפ מס' 3: לא רק מהזווית הרגילה - עלו גבוה
רוב צלמי הנוף, בהגעתם לחוף עומדים בגובה פני הים ומסתכלים החוצה אל האופק. זה מעולה, כי יש הרבה לוקיישנים שמתאימים לזה. אבל דוארטה לא מסתפק בזווית ה"קלאסית", הוא עולה לפסגות ומסתכל למטה.
בצוק של Ponta de São Lourenço - חצי האי הוולקני במזרח מדיירה - הוא ממוקם גבוה ומתעד את הסלעים האדומים-כתומים-ירוקים שנופלים אל הים. מה שמתקבל הוא לא "תמונת ים" רגילה - אלא קומפוזיציה גיאולוגית שבה הים הוא הרקע והאדמה היא הנושא. הגוון האדום-חלוד של האדמה הוולקנית, הכחול העמוק של הים, והאיש הקטן שעומד בקצה הגאיה - שלוש שכבות שמספרות סיפור שלם.
נקודת המבט האחרת לא עולה כסף. היא עולה מעט הליכה ולעיתים אף טיפוסים רגליים מאתגרים, אבל זה לחלוטין משתלם אחרי שחווים את הנוף ומקבלים תוצרים מרהיבים שכאלה.
צילום: דוארטה סול
פוטו-טיפ מס' 4: הקדמה היא דמות, לא קישוט או מסגרת
יש תמונה אחת שגרמה לי לעצור לגמרי: כרי חרציות לבנים בפריים הקדמי, ומאחוריהם צוקים, ים, שקיעה - ואיש בודד שעומד בקצה.
צילום: דוארטה סול
צילום: דוארטה סול
הפרחים לא "ממלאים את הפריים". הם לא רק "העוגן" לתמונה. הם לא "משהו ששמים בקדמה הפריים" כפי שלמדנו כולנו בקורסים הבסיסיים בצילום.
הפרחים מספרים לצופה:
אתם כאן לצידו של הצלם, בעונת הפריחה, בשעה הזאת ביום. אתם נמצאים קרוב, שומעים את רחשי הרוח, מרגישים את האוירה, מטיילים ויזואלית בתוך הנוף ונכנסים עם המבט שלכם עמוק פנימה לתוך הפריים
הם יוצרים חום וחיבור, הם מספרים את התזמון של הלוקיישן, מעשירים את הקומפוזיציה. בלעדיהם - תמונת נוף יפה. איתם - רגע שניתן לחוש אותו.
השימוש בעדשה רחבה במקרים האלה מתבקש, ודוארטה עושה את זה בצורה חכמה. לא סתם בונה קומפוזיציה ש"כוללת הכל בנוף" אלא מאתגר את שרירי הדיוק הצילומי שלו כדי לבנות בעזרת העדשה הרחבה קומפוזיציה עמוקה ומרחבית, מבלי שאלמטים זרים יכנסו לפריים.
כשאתם מחפשים אלמנט קדמי, השאלה היא לא "מה ימלא את החלל הריק?" אלא "מה יוסיף שכבת משמעות לסיפור שכבר יש בפריים?"
פוטו-טיפ מס' 5: לדעת מתי לא להתערב
יער הלאוריסילבה (Laurisilva - דפנה) של פאנאל הוא שריד מהיערות שכיסו את אירופה לפני עידן הקרח. מדיירה שמרה על השריד הזה - ודוארטה צילם אותו בתנאים שאין להם שם: ערפל עבה, גזעים מפותלים בני מאות שנה, שלכת ירוקה שמוחה את כל מה שמאחור.
אין שם פילטר ND. אין חשיפה ארוכה. אין תרגיל טכני. רק נוכחות ושקט - ועדשה שמפנה את המקום לסצנה לדבר בעצמה.
צילום: דוארטה סול
צילום: דוארטה סול
לפעמים השיעור הגדול ביותר הוא לדעת מתי לחפש את הפשטות והניקיון. בלי להתערב, בלי טכניקות מסובכות. לתת למציאות לצייר על החיישן ולצרוב זכרונות ויזואליים פשוטים ועוצמתיים.
צילום: דוארטה סול
אחרי שעה של ניתוח - שלחתי הודעה
הסברתי לדוארטה מי אני ומה אני מחפש. הוא ענה. ומשם הכל היסטוריה.
מאז בנינו יחד טיול צילום שיוצא מהמסלולים הרגילים - לא תיירותי, לא צ'קליסט של מקומות, לא לו"ז מדויק. לא טיול שמיועד לתיירים עם מצלמה חסרי סבלנות - אלא מאסטר קלאס לאנשים שמבינים שמדיירה דורשת קצב אחר, איטי יותר, כזה שנותן הזדמנות להתבונן, לשקוע, לדייק ולצלם באמת.
את כל מה שניתחתי כאן - ערפל כחומר גלם, עוגן חד, מבט מלמעלה, קדמה עם משמעות, ושקט שיודע מתי לשמור על עצמו - אנחנו הולכים להוציא לפועל בשטח, בטיול הצילום למדיירה שיצא בשיתוף עם דוארטה באוקטובר הקרוב.
שישה ימי צילום, מיקומים שרוב התיירים לא מגיעים אליהם, ולצידנו - דוארטה סול, אחד שמכיר כל סלע וכל עץ באי הקסום הזה.
אם זה מדבר אליכם, הפרטים המלאים נמצאים כאן:
לסיום - אין כמו לצאת לשטח
מזמין אתכם לאמץ את חמשת הפוטו-טיפים הללו ליצירה שלכם בצילומי נוף בכלל וצילומי חופי ים בפרט. אשמח אם תשתפו אותי ביצירות שלכם אחרי שתצאו לשטח - כאן בתגובות, או בקבוצת הפייסבוק שלנו.
ואני ממשיך למאמר הבא, עוד לא יודע באיזה נושא, אבל בטוח שיהיה לכם מעניין.
באהבה גדולה,
ויקטור
מאמר מעולה, מדוייק ועושה חשק לחזור למדירה היפה.