למה התמונה לא חדה? - 5 טעויות נפוצות של צלמים בנושא פוקוס ועומק שדה (ואיך להימנע מהן)

ויקטור זיסלין
לפני 5 ימים
זמן קריאה 7 דקות

מבוא: כולנו מתוסכלים מהתמונה המטושטשת

לכל צלמת וצלם, מהמתחילים ביותר ועד למנוסים מאד, קרה הרגע המתסכל הזה: חוזרים הביתה אחרי יום צילומים, מעלים את התמונות למסך הגדול ומגלים שהתמונה המושלמת, זאת שתפסנו בה את הרגע המדויק, יצאה מטושטשת. "אבל הייתי בטוח שהפוקוס היה נעול!", אנחנו ממלמלים לעצמנו. התחושה הזו, של פספוס טכני ברגע האמת, היא אחת הנפוצות והמטרידות ביותר בעולם הצילום.

הפתרון, במרבית המקרים, לא נמצא בשדרוג הציוד או בלימוד טכניקות מסובכות, אלא בהבנה של כמה אמיתות בסיסיות, ולעיתים מפתיעות, על האופן שבו פוקוס באמת עובד. מאמר זה מזקק עבורכם חמיש טעויות נפוצות מרכזיות שצלמים עושים כשהם לא מקבלים תמונות חדות. מתוך הטעויות הנפוצות, תוכלו לזהות את הדרכים להימנע מהן ויותר חשוב מכך - להבין את הפוקוס לעומק ולהפוך אותו לכלי יצירתי בשליטתכם המלאה.

האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים

(שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו)

טעות נפוצה מס' 1 - המצלמה שלכם היא (כנראה) לא הבעיה

כאשר תמונות יוצאות לא חדות באופן יחסית עקבי, האינסטינקט הראשוני של צלמים רבים הוא להאשים את הציוד. המחשבה "אולי המצלמה שלי לא מספיק טובה" או "אני צריך עדשה יקרה יותר" היא טעות נפוצה שגורמת ללא מעט עוגמת נפש והוצאות מיותרות (על המחלה "ציודיטיס" שמעתם?).

האמת היא, שברוב המכריע של המקרים, הציוד הוא לא הגורם המגביל. חוסר חדות נובע כמעט תמיד מטעויות פשוטות של הצלמים עצמם שניתנות לתיקון בעזרת שימוש נכון יותר בטכניקה או בהגדרות המצלמה, ולא מציוד פגום או לא מספק. גם מצלמות בסיסיות לגמרי יכולות להפיק תמונות חדות באופן יוצא דופן כאשר משתמשים בהן נכון.

שדרוג המצלמה או העדשה לא יפתור בעיות בסיסיות בשיטות העבודה, הבנה של עקרונות הפוקוס ועומק שדה והדרך לעבוד איתם נכון ומדויק. ההשקעה הכספית הגדולה עלולה להוביל לאכזבה נוספת, שכן, אם לא משנים את ההרגלים ומשדרגים את ההבנה, גם ציוד יקר ומתקדם יותר לא יעזור.

פוקוס עומק שדה בצילום איך לצלם תמונות חדות

המצלמה והעדשה, איכותיים ככל שיהיו, הן לא ערובה לתמונות חדות. ידע, טכניקה, שימוש נכון בכלים השונים - בהחלט כן

חשוב להגיד שבהחלט יש מקום לדיון על הציוד בכל מה שקשור לפוקוס. עדשות איכותיות יותר או מצלמות עם אלגוריתמים מתקדמים ומהירים יותר בהחלט יכולים לעזור - ליעל את תהליכי העבודה בנושא הפוקוס, לשדרג את אחוזי ההצלחה לתמונות חדות יותר ולשדרג את חווית השימוש בשיטות הפוקוס בפרט ובצילום בכלל. אבל (וזה אבל מאד חשוב) - זה יקרה אך ורק במידה ואתם יודעים איך לנצל את היתרונות של הציוד היקר והמתקדם יותר.

תנו סכין סופר חדה ותנור מתקדם לטבח מתחיל - לא בטוח שתקבלו מנה טעימה במיוחד. תנו סכין קהה וטוסטר אובן ישן לשף מנוסה - ככל הנראה תקבלו מנת גורמה "ללקק את האצבעות".

כשבא לכם לרוץ לחנות צילום, ודאו שאתם שולטים ביסודות ובטכניקות הפוקוס - השקיעו בלמידה ותרגול של טכניקות צילום ופוקוס מדויק לפני שאתם רכשים ציוד יקר שלא בטוח שיעזור לכם.

טעות נפוצה מס' 2 - פוקוס הוא עניין של מרחק, לא של מיקום בפריים

זוהי אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר: צלמים רבים מאמינים שאם הם ממקמים את נקודת הפוקוס במרכז המסך, כל מה שיימצא במרכז התמונה יהיה חד. כמו כן, תופעת צד של הטעות הזו, היא לחפש פוקוס עם כל המסך. במקרה כזה, אחרי ביצוע הפוקוס, מופיעים הרבה ריבועים ירוקים בכמה אזורים בתמונה, מה שמייצר אשליה שכל הפריים בפוקוס. זו טעות מהותית והנה ההסבר למה.

פוקוס הוא עניין של מרחק מהמצלמה, לא של מיקום בתוך הפריים. אם תסתכלו על הסצינה מהצד, כאשר אתם מתפקסים על אובייקט, המצלמה נועלת את הפוקוס על מרחק ספציפי - "מרחק הפוקוס". כל מה שנמצא באותו מרחק מדויק מהמצלמה יהיה חד (גם אם הוא נמצא בצדדים ולא איפה שנקודת הפוקוס ממוקמת), וייצור מישור דמיוני המקביל לחיישן המצלמה, הנקרא "מישור הפוקוס".

העץ הבודד בפארק תמנע. מרחק פוקוס של כ-30 מטר, מהמצלמה ועד העץ. של מה שנמצא קרוב או רחוק יותר כבר לא יהיה בפוקוס מושלם

לדוגמה, אם צילמתם פורטרט והתפקסתם על עין של אדם שנמצאת במרחק 3 מטרים מכם, מישור הפוקוס נקבע ל-3 מטרים. כעת, כל אובייקט אחר שיימצא בדיוק באותו מרחק של 3 מטרים - למשל העין השנייה של המצולם - יהיה גם הוא בשיא החדות. לעומת זאת, אפו של המצולם, שנמצא מעט קרוב יותר, או אוזנו, שנמצאת מעט רחוק יותר, כבר יהיו פחות חדים. כמו כן, אובייקטים שנמצאים במרחקים יותר גדולים (2 מטר, 4 מטר, 10 מטר...) גם הם לא יהיו חדים. ככל שמרחק האובייקט רחוק יותר ממישור הפוקוס (בכיוון "קדימה/אחורה") כך הוא יהיה מטושטש יותר. הבנה זו היא מפתח קריטי לפענוח הסיבה לכך שחלקים מסוימים מהנושא שלכם חדים ואחרים לא.

בשורה התחתונה, זכרו את שלושת הנקודות הבאות - (1) שפוקס מושלם יכול להיות רק במרחק מסוים מהמצלמה (מרחק פוקוס), (2) שכל מה שנמצא באותו המרחק מהמצלמה (מישור פוקוס) גם הוא יהיהי חד ולאו דווקא מה שנמצא בצידי האובייקט הראשי ו-(3) כל מה שנמצא קרוב או רחוק יותר יהיה מטושטש.

טעות נפוצה מס' 3 - לשליטה בפוקוס יש מימד רביעי: זמן

בדרך כלל אנחנו חושבים על פוקוס במונחים מרחביים ואופטיים - מה חד ומה מטושטש בתוך גבולות הפריים. אבל אם תחשבו על זה, במציאות התפיסה היא רחבה יותר. אני קורא לזה "פוקוס ב-4 מימדים". שלושת המימדים הראשונים הם המרחב הגיאומטרי (קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה, למעלה-למטה), אך המימד הרביעי, והקריטי לא פחות, הוא הזמן.

יתכן מאד ובזמן הצילום הפוקוס האופטי, זה שאחראי על המימדים המרחביים, הוא מושלם. התפקסתם נכון, עם שיטת הפוקוס הנכונה ועל האובייקט הרצוי. נפלא! אבל מה קורה אם האובייקט נמצא בתנועה?

הכלי ששולט במימד הזמן בצילום הוא מהירות התריס. כדי שתמונה של אובייקט בתנועה תהיה חדה באמת, לא מספיק להשיג פוקוס אופטי מושלם. אנחנו חייבים גם להשתמש במהירות תריס גבוהה מספיק כדי "להקפיא" את התנועה שלו בזמן. אם מהירות התריס תהיה איטית מדי, מימד הזמן "יימרח", והתוצאה תהיה טשטוש תנועה, או "מריחה", גם אם הפוקוס האופטי היה מדויק.

המטריות של יפו העתיקה. הפריים אינו חד, אבל לא עקב חוסר חדות אופטית אלא עקב מריחה שנובעת משימוש במהירות תריס איטית יחסית. במקרה הזה, הפריים צולם כך עם כוונה, תוך שימוש במהירות תריס איטית יחסית ותנועה מכוונת של המצלמה כדי ליצור משהו מעניין וציורי, בטכניקת ICM. חשוב לזכור גם את מימד הזמן כשמחפשים חדות בתמונה.

בלא מעט מקרים, צלמים מראים לי תמונות לא לגמרי חדות של פורטרט עם האמירה "התפקסתי על העין שלו, ראיתי ריבוע ירוק והכל היה בסדר. למה התמונה לא חדה? מה אני מפספס?". אבחנה זריזה של הנתונים מראה כי אותו פורטרט צולם במהירות תריס איטית מדי, למשל 1/40. זה יכול לנבוע מטעות בהגדרות משולש החשיפה, או הסתמכות יתר על מוד A (עדיפות צמצם) שתבנאים מסוימים, כדי לקבל חשיפה מאוזנת, עלולה לחשב מהירות תריס איטית מדי. ב-1/40 - תנועה הידיים שלנו בזמן הצילום וכן תנועה קלה של המודל עלולים למרוח אותו והתוצאה תהיה - תמונה שלא מספיק חדה.

לחשוב על מהירות התריס ככלי לשליטה במימד הזמן של החדות פותח עולם שלם של אפשרויות יצירתיות והבנה עמוקה יותר בכל מה שקשור לפוקוס בצילום.

טעות נפוצה מס' 4 - אתם נותנים יותר מדי כוח למצלמה להחליט מה חשוב בתמונה

זוהי נקודה חשובה מאד ואחת הטעויות הנפוצות בקרב צלמים רבים - אם אתם משתמשים במצב בחירת אזור פוקוס אוטומטי (למשל, Auto-area AF או Multi-Zone AF), אתם למעשה מוותרים על אחת ההחלטות האמנותיות החשובות ביותר בצילום - על מה תרצו למקד את מבטו של הצופה (תרתי משמע) ומהו הסיפור של התמונה שלכם.

במצב זה, המצלמה סורקת את כל הפריים ומחליטה בעצמה על מה להתמקד. לרוב, האלגוריתם שלה יבחר באובייקט הקרוב ביותר לעדשה או באזור המואר ביותר בסצנה.

הבעיה? ייתכן מאוד שזה כלל לא הנושא שאותו התכוונתם לצלם או לא הנושא שהייתם רוצים שיהיה חד. האובייקט הקרוב ביותר הוא לעתים קרובות פרט שולי בחזית הפריים, והאזור המואר ביותר יכול להיות סתם כתם של אור שמש על הקיר. בשני המקרים, הסיפור שלכם עלול ללכת לאיבוד.

שימוש באזור חיפוש פוקוס גדול מדי עלול לגרום למצלמה להתמקד על האזור הלא רצוי. מומלץ לדייק את שיטת הפוקוס וגודל אזור החיפוש בהתאם לסיטואציה. במקרה הזה, החתולה הייתה סטטית למדי, והשתמשתי בנקודת פוקוס בודדת בשיטת Single כשאת הפוקוס חישבתי על העין הקרובה אליי.

קחו את השליטה בחזרה לידיים שלכם. כשאתם מצלמים משהו סטטי (נוף, רחוב, פורטרט של אדם עומד) עברו לשיטת פוקוס יחיד (Single Focus) בשילוב עם מצב של נקודת פוקוס בודדת, ומקמו אותה באופן מודע ומדויק על הנושא המרכזי שלכם (אלמנט חשוב בנוף, או העין של האדם). זה ימקד לא רק את האלמנט החשוב בתמונה ברמה החזותית אלא גם אתכם כצלמים וכן את הצופים ביצירותיכם לעבר הסיפור המרכזי.

הנה אתגר עבורכם: ב-50 התמונות הבאות שתצלמו, התחייבו להשתמש אך ורק בנקודת פוקוס בודדת. אני מבטיח שתופתעו לגלות עד כמה הצילום שלכם הופך מכוון ומדויק יותר. רק כך תוכלו להבטיח שאתם מציבים את מישור הפוקוס בדיוק על נושא הסיפור שלכם, ולא במקום שהאלגוריתם בחר עבורכם.

בצילום אובייקטים בתנועה, בד"כ נכון להשתמש בפוקוס עוקב, במידה והתנועה מהירה יחסית והאובייקט כל הזמן מתרחק או מתקרב אליכם. במקרה זה, בהחלט נכון להגדיל את אזור חיפוש הפוקוס למספר נקודות פוקוס (או ריבוע/מלבן במצלמות מירורלס). בצורה כזו, יהיה לכם קל יותר לעקוב אחרי האובייקט התזזיתי ולתת למצלמה "להתביית" עליו. עם זאת, גם במקרה זה מומלץ שלא לבחור את כל המסך בתור אזור חיפוש פוקוס, כי המצלמה עלולה להתפקס על אובייקטים הלא רצויים, שנמצאים ברקע או בקדמת הפריים.

התאמה נכונה ומודעת בין ההתרחשות בסצינה (סטטית או בתנועה) לבין שיטת הפוקוס (יחיד או עקוב) וכן בין אזור חיפוש פוקוס (נקודה / אזור חיפוש גדול יותר) יכולה לשדרג משמעותית את הטכניקה שלכם מה שיגרום לכם לצלם תמונות חדות ומדויקות יותר.

טעות נפוצה מס' 5 - לפעמים, התמונה ה"לא חדה" היא דווקא המוצלחת יותר

המרדף אחר חדות טכנית מושלמת יכול להפוך לאובססיה. חשוב לזכור שבעוד שהמאמר מוקדש להשגת חדות ולהימנע מטעויות, הוא גם מלמד שחדות היא בסופו של דבר כלי, לא המטרה עצמה. מוזמנים לקרוא את המאמר הבא שמדבר בדיוק על זה - מה זה פוקוס בצילום ואיך להשתמש בו ככלי אומנותי. תמונה שמצליחה ללכוד רגש עוצמתי, רגע ייחודי או קומפוזיציה מרתקת תהיה תמיד בעלת ערך רב יותר מתמונה חדה לחלוטין אך סטרילית וחסרת נשמה.

אשתף אתכם בסיפור אישי הממחיש זאת היטב: בתחילת דרכי כצלם, צילמתי את זוגתי בטיול בתאילנד ברגע אותנטי של צחוק מתגלגל במהלך ביקור בחוות פילים שמטרתה להציל את הפילים מסחר לא חוקי. בשלב הסינון, פסלתי את התמונה כי לטעמי הפרפקציוניסטי דאז, היא לא הייתה "חדה מספיק". למזלי, מיכל זוגתי זכרה את הרגע המיוחד, שאלה לגבי התמונה הזו בוסופו של דבר לא נתנה לי לגנוז אותה. היום, בזכות הרגש שהיא לוכדת, זו אחת התמונות האהובות עלינו ביותר.

"הפיל אותה מצחוק"

תמונה מהטיול שלנו לתאילנד, בחווה לשיקום פילים והצלתם מסחר לא חוקי. תמונה שכמעט וגנזתי עקב פרפקציוניזם יתר, שכן היא לא סופר חדה, או יותר נכון - מרוחה, כי צולמה במהירות תריס של 1/60. חשוב שלא לתת לדיוק יתר לשלוט בנו ולזכור מה חשוב באמת בצילום.

זכרו - פוקוס הוא לא המהות והוא לא המטרה. הוא הכלי למימוש חזון ויזואלי ואומנותי.

סיכום: הפוקוס האמיתי שלכם כצלמים

המסע לצילום טוב יותר אינו מסתכם בשליטה טכנית בהגדרות ובחדות. הוא דורש הבנה עמוקה יותר - היכולת להשתמש בכלים כמו פוקוס מתוך כוונה, כדי להנחות את עינו של הצופה ולספר סיפור. המיקוד בחמשת הטעויות הנפוצות הללו והדרכים להימנע מהן הוא הצעד ראשון בשינוי התפיסה מטכנאות לאמנות.

אני מזמין אתכם להפסיק לתת לחדות לנהל אתכם, ולהתחיל לנהל את הפוקוס שלכם. שאלו את עצמכם את השאלה היחידה שחשובה באמת: