ויקטור זיסלין
- 18 בפבר׳ 2020
- זמן קריאה 9 דקות

צילום פאנינג (Panning) ומריחת תנועה - כל מה שרציתם לדעת על הטכניקה והתביישתם לשאול - טיפים והמלצות

עודכן: 28 בנוב׳ 2023

לצלמים המנוסים שרק רוצים להתרענן, או אלו מכם שממהרים לצאת לצלם, הנה לכם סקירה קצרצרה של כל הטיפים:

1. תעבדו במוד חשיפה ידני או מוד עדיפות התריס.

2. תקבעו את מהירות התריס בהתאם למהירות האובייקט. '1/30 זאת נקודת פתיחה טובה לרוב צילומי פאנינג. את הצמצם וה-ISO תקבעו בהתאם לתנאיי התאורה, כך שתקבלו חשיפה נכונה.

3. תעבדו עם פוקוס עוקב עם מספר נקודות פוקוס ותמקמו את האובייקט בתוך אסופת הנקודות. לחלופין, ניתן לעבוד עם פוקוס ידני, שנקבע מראש לפי המרחק מהמצלמה לאובייקט.

4. תצלמו בקצב הגבוה ביותר שהמצלמה שלכם מסוגלת.

5. תעמדו יציב, עם שלוש נקודות אחיזה במצלמה, סובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותניים.

6. תצלמו את האובייקט כשהוא נע בקו ישר בניצב אליכם.

ועכשיו, בואו נתעמק.

הקדמה

פאנינג (Panning בלעז) היא טכניקת צילום מגניבה בה ניתן להעביר לצופה תחושה של תנועה בפריים בודד. הרעיון המרכזי הוא צילום אובייקט שנמצא בתנועה, כך שהוא מופיע בפוקוס, וכל השאר (רקע, אובייקטים אחרים) מטושטשים ו"מרוחים" בכיוון התנועה.

לפרפקציוניסטים שביניכם, חשוב שתדעו שאין כוונה שהאובייקט יהיה בפוקוס מושלם, כפי שהיה מתקבל בצילום פורטרט, למשל, אבל כן שיהיה "מספיק" בפוקוס, בטח יחסית לרקע המרוח. מה גם, המריחה הקלה של האובייקט תוסיף לתחושת התנועה בתמונה.

הטכניקה אינה מסובכת אך כן נדרשת מיומנות מסוימת שבאה בעקבות התנסות רבה ותמונות רבות ש"נזרקות לפח", עד שמגיע הרגע המיוחל ומתקבל פריים "וואו".

כיוונים מנוגדים ברוטשילד

Nikon D750 | 30mm | F/6.3 1/30 sec ISO 100

הטכניקה

כאן נענה על השאלה הפשוטה "אז איך תכלס עושים את זה?"

-> בוחרים לוקיישן בו קיימת תנועה ערה של אופניים / רצים / רכבים / ציפורים, שכן לא נרצה לחכות יותר מדי זמן בין כל הזדמנות לצילום.

-> נעמדים בנקודה נוחה במרחק סביר מקו התנועה של האובייקט הנבחר, בהתאם לקומפוזיציה הרצויה. חשוב שהמקום יאפשר לכם לזוז בקלות ונטול עצמים זרים שיכנסו לפריים.

-> מזהים אובייקט אותו נרצה לצלם, מכוונים עליו את המצלמה תוך הקפדה על מיקומו הנכון בתוך הפריים, בהתאם לקומפוזיציה, ומתחילים להתפקס עליו (נק' 1 בתרשים)

-> מתחילים לצלם מספר תמונות ברצף כשהאובייקט קרוב לנקודה בה מסלולו ניצב לכיוון הראיה שלכם (נק' 2 בתרשים) תוך כדי סיבוב הגוף ועקיבה אחרי האובייקט. ממשיכים את מומנטום הצילום עד לנקודה מעט אחרי הכיוון הניצב (נק' 4).

-> היעד הוא ללכוד פריים בודד או שניים מתוך הרצף בדיוק כשהאובייקט ניצב אליכם (נק' 3) בה המריחה היא הגבוהה ביותר וכן, מרחק הפוקוס בינכם לאובייקט אינו משתנה.

-> עוברים על התמונות וצוהלים משמחה כשמגיעים לפריים המנצח.

לפני שנצלול לטיפים המפורטים, בואו נדבר על משולש החשיפה שמשחק תפקיד חשוב בטכניקה.

כמה מילים על משולש החשיפה

המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום (או במילה אחת - "החשיפה") - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו).

זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, ומגיע לו כתבה שלמה משל עצמו, אותה אכתוב בהמשך. כאן אכתוב את תמצית הדברים, מה שרלוונטי לטכניקת הפאנינג.

הצמצם

הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור.

התריס

נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו", שזה מה שאנחנו מחפשים בפאנינג. זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים.

מהירות תריס איטית (כלומר, זמן חשיפה ארוך יחסית) יגרום לכל גוף הנמצא בתנועה להמרח בתוך הפריים.

רגישות החיישן (ISO)

הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה נפגעת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה.

מוזמנים לקרוא את סדרת #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה

עבודה במוד עדיפות תריס או מוד ידני

צלמים רבים אוהבים לעבוד במוד עדיפות צמצם (A בניקון ,וסוני או Av במצלמות של קנון) שכן, הדגש הוא הרבה פעמים על עומק השדה, וכאמור, הצמצם הוא זה ששולט בו.

עם זאת, בצילום בו זמן החשיפה חשוב יותר מאשר עומק השדה, נעדיף לעבוד במוד עדיפות התריס (S בניקון וסוני או Tv בקנון). בצורה זו נוכל לקבוע בדיוק את ערך זמן החשיפה המתאים לכל סיטואציה כאשר מפתח הצמצם וה-ISO יקבעו בהתאם כך שנקבל חשיפה נכונה של התמונה.

חלק מהצלמים המנוסים יותר נוטים לעבוד במוד ידני (M ברוב המצלמות) ולקבוע בעצמם את שלושת הצלעות במשולש. זאת אופציה לגיטימית ואף מומלצת לכל מי שרוצה לעבוד טיפה יותר קשה אבל גם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה" .

מהירות התריס - כללי אצבע

בין אם בחרתם במוד עדיפות התריס או המוד הידני, מה שחשוב בצילום פאנינג זה שנקבע את מהירות התריס על הערך הרצוי, בהתאם לסיטואציה. בואו נדון בכמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבוע את זמן החשיפה.

נקודת פתיחה טובה לצילומי פאנינג שמתאימה למגוון סיטואציות תהיה זמן חשיפה של 1/30 השניה. בפועל זמני החשיפה עלולים לנוע בין 1/15 עד 1/125 שניות, כתלות במהירות התנועה של האובייקט, המרחק שלו מהצלם וכמובן האפקט הרצוי (כלומר, מהי ה"מריחה" שאתם רואים בחזון שלכם).

אובייקט רחוק

כשאנחנו מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית, כל תנועה עדינה שלנו תתבטא בתזוזה מהותית בתמונה, ולכן נשאף לעבוד בזמן חשיפה קצר יותר, למשל 1/80. עבור אובייקט הנע לאט (למשל, בן אדם בריצה) נגדיל מעט את זמן החשיפה ל 1/60 כדי לקבל מריחה משמעותית ואילו עצם הנע מהר (רכב, ציפור במעוף) נצלם ב 1/125.

שימו לב לקווי המריחה שהרקע מייצר. במקרה זה הפרספקטיבה תהיה שטוחה יותר ודחיסת הרקע גדולה יותר, וקווי מריחת הרקע יהיו ישרים ומקבילים לכיוון תנועת האובייקט.

עגור במעוף באגמון החולה (צילום: ויקטור זיסלין)

Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100

אובייקט קרוב

אובייקט קרוב נצלם באורך מוקד נמוך ונצטרך זמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מריחה יפה. עבור אובייקט איטי יחסית (אדם בריצה או רוכב אופניים איטי) נעבוד עם זמן של כ 1/20 ועבור אובייקט זריז יותר (רכב, ציפור) נצלם ב 1/40. במקרה הזה, המריחה תקבל מעין צורה "מעגלית", כתוצאה מכך שקדמת הפריים יותר קרובה אלינו מאשר באובייקט מרוחק, והמריחה שלו קטנה יותר מאשר זו של הרקע הרחוק יותר.

משחקים בפארק (צילום: ויקטור זיסלין)

Nikon D750 | 38mm | F/4.5 1/125 sec ISO 100

צילום פאנינג מבוסס על המון ניסוי וטעיה ואין מתכון יחיד לאיך לבשל את התמונה המושלמת. ככל שתתרגלו יותר, כך תבינו יותר טוב מהו זמן החשיפה המתאים בכל סיטואציה, ותקבלו פריימים שתהיו מרוצים מהם.

צמצם ו-ISO

נתחיל מהקל, ה-ISO. מכיוון שלרוב נצלם פאנינג באור יום, נקבע את ערכו על המינימום שיש למצלמה להציע, 100 ברוב המצלמות של היום. זה, אגב, מומלץ תמיד, ע"מ שלא להכניס רעש דיגיטלי ולפגוע באיכות התמונה.

הצמצם הוא האחרון ברשימה, וערכו יקבע כך שתתקבל חשיפה נכונה של הפריים. בד"כ באור יום הצמצם יהיה סגור יחסית, F/13 או יותר, שכן, אנחנו צריכים לקזז את האור ה"עודף" שנכנס כתוצאה ממהירות התריס האיטית. זה נכון שבמקרה הזה נקבל עומק שדה גדול יותר מהרצוי לכאורה, אבל זה לא משמעותי, שכן אנחנו מטשטשים את הרקע בגלל תנועת האובייקט.

במידה ונצלם בשעות הדמדומים או בתנאיי אור חלשים יחסית, נוכל לפתוח את הצמצם, עד שנגיע לערכו הפתוח ביותר בעדשה, למשל F/1.8 או F/2.8. רק אז, כשתמו כל הקיצים נתחיל להעלות את ה-ISO.

רוכבים ברוטשילד בשעות אחרי הצהריים (צילום: ויקטור זיסלין)

Nikon Z7ii | 40mm | F/8 1/30 sec ISO 64

שיטת הפוקוס - עוקב עם אסופת נקודות פוקוס (או ידני)

ברוב המצלמות המקצועיות, גם אלו ברמת הכניסה, ישנה אפשרות לעבוד עם "פוקוס עוקב" (מוד AF-C או Continuous Auto Focus בניקון וסוני או AI Servo בקנון). זהו מנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי שממשיך לעבוד ולחפש את הפוקוס של האובייקט עליו אנחנו מצביעים כל עוד נמשיך ללחוץ על הכפתור (החצי לחיצה, או back button focus למי שמכיר - על כך בהמשך).

מנגנון זה מיועד לצילום אובייקטים בתנועה, למשל, ילד שרץ לכיווננו, או פאנינג, שכן, מרחק הפוקוס משתנה מהר מאד תוך כדי הצילום בגלל התנועה של האובייקט.

כדאי לעבוד עם מספר רב של נקודות פוקוס ולמקם את האובייקט בתוך אסופת הנקודות הזו. מספר הנקודות האפשרי יכול להיות 9 במצלמות ברמת כניסה ועד 51 ויותר במצלמות יותר מתקדמות.

אין כאן כוונה שהרבה נקודות בפריים יהיו בפוקוס, מחשבה מוטעית הנהוגה בקרב צלמים מתחילים, אלא שהמצלמה תחפש את הפוקוס (האחד והיחיד) מהמידע שהיא תקבל מאחת מהנקודות שבאסופה, לפי האלגוריתם הקיים במחשב המצלמה.

מבחינת הטכניקה - מתחילת מהלך הצילום ועד סופו, יש להמשיך להתפקס על האובייקט בצורה רציפה ולהזיז את המצלמה כך שהאובייקט יהיה בתוך אסופת הנקודות. בצורה זו הסיכוי לנעול את הפוקוס על האובייקט בלפחות אחת מהתמונות ברצף גדול יותר.

עוקבים אחרי האובייקט תוך כדי תנועתו וממקמים אותו במרכז אסופת נקודות הפוקוס

פוקוס קבוע (ידני)

שיטת פוקוס מקובלת נוספת היא הפוקוס הידני. במקרה זה נהיה חייבים להעריך מראש באיזו נקודה (או באיזה מרחק מאיתנו) יעבור האובייקט שבתנועה. נמצא את הפוקוס על אותה הנקודה (בצורה ידנית או אוטומטית) ומכאן נמשיך לצלם בפוקוס ידני בלבד ללא מדידת פוקוס כל פעם מחדש (ניתן לבטל את הפוקוס האוטומטי על גבי העדשה, או על המצלמה, בדגמים בהם זה אפשרי).

במצב הזה הפוקוס "קפוא", ונוכל לצלם כרצוננו מבלי להתפקס מחדש. הצילום צריך להתחיל כשהאובייקט קרוב לנקודה עליה התפקסנו, ולהסתיים מעט אחרי שהוא חלף על פניה.

בפוקוס ידני קודם כל מוצאים את הפוקוס על הנקודה בה האובייקט יחלוף על פניכם, ואז פשוט מצלמים כל פעם שהאובייקט עובר, ללא חיפוש פוקוס מחדש

טכניקת הצילום עם פוקוס ידני קבוע. במקרה הזה המיקוד של הצלם הוא על העקיבה נטו, בלי לדאוג לפוקוס

צילום מהיר

עבור כל אובייקט החולף על פנינו, נרצה לצלם רצף תמונות כדי להגדיל את הסיכוי לפריים מוצלח. לכן, מומלץ לעבוד במוד צילום מהיר (Continuous Shooting או Burst Mode או Continuous Drive Mode במצלמות השונות) בו המצלמה לוכדת הרבה תמונות ברצף, בקצב המהיר ביותר שיש במצלמה. הקצבים האפשריים הם 3 תמונות לשניה במצלמות ישנות יותר, ועד 10 תמונות בשניה ויותר במצלמות מתקדמות ומקצועיות יותר.

עמידה יציבה

אחד הגורמים החשובים בצילום פאנינג זה היציבות שלכם, הצלמים. הקפידו על שלוש נקודות אחיזה במצלמה (יד ימין על המצלמה, שמאל על העדשה והעינית צמודה לעין) שיקטינו את הרעידות הטבעיות שלכם. בכדי ליצור תנועה חלקה, תעמדו בצורה רפויה וגמישה, ותסובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותן כך שהידיים המחזיקות את המצלמה ישארו באותה התנוחה (אל תסובבו רק את המצלמה עם הידיים). תעצרו את הנשימה לכמה שניות בזמן שאתם מצלמים. כל מה שעובד לכם כדי ליצור תנועה חלקה ויציבה.

היציבות שלנו חשובה מאד בכל סוג של צילום, וגם צילום תנועה אינו יוצא דופן

היבטים אומנותיים

להתמקד באימאג' ולא בטכניקה

אמנם חשוב להפנים את הטכניקה ולתרגל אותה, אבל בסופו של דבר באנו ליצור משהו אומנותי, לספר סיפור, להעביר מסר והטכניקה היא רק הכלי בעזרתו נשיג את מבוקשנו. כך התיחסו לצילום פאנינג (וצילום בכלל).

תנטבו את המחשבות שלכם לעבר הפריים הרצוי, תעצרו את הנשימה לפני כל רצף צילומים, תיצרו אימאג' של התמונה הרצויה בראש עוד לפני הצילום. זה יעזור לכם לקבל את הפריים המושלם הרבה יותר מאשר דיוק בפרט טכני כזה או אחר.

רכבות נותנות הזדמנות מעולה לצילומי פאנינג. העריכה בשחור לבן מוסיפה לפריים תחושה של סיפור המסתתר מאחורי הפריים, מעין אלמנט תיעודי שמגרה את סקרנותו של המתבונן (צילום: ויקטור זיסלין)

Nikon D750 | 24mm | F/2.8 1/40 sec ISO 800

בניית קומפוזיציה

ישנם כללים רבים לקומפוזיציה נכונה, ודרכים אינספור לשבור אותן. אין זה המקום לפרט על כל הכללים, אבל כן אתן מספר דגשים חשובים.

כלל השלישים יכול לעבוד טוב בפאנינג. עדיף להשאיר יותר ספייס בכיוון התנועה של האובייקט להרגשה הרמונית יותר. גם כלל הסימטריה בו תמקמו את האובייקט ממש במרכז הפריים יהיה מתאים. שימרו על חלל מספק בכל אחד מהצדדים של האובייקט, כך נוכל לראות את המריחה של הרקע בצורה הטובה יותר.

כלל הקומפוזיציה המוכר ביותר הוא כלל השלישים. בצילום תנועה לפי הכלל הזה מומלץ להשאיר את החלל הגדול יותר בכיוון תנועת האובייקט (צילום: ויקטור זיסלין)

Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60 sec ISO 125

אם החלטתם "לחתוך" את האובייקט (למשל, לצלם רק את הראש של רוכב האופניים) תעשו זאת בטוב טעם כך שחלקו של האובייקט שהשארתם בפריים יקבל משמעות מעניינת.

גם הרקע חשוב

תשומת הלב לפרטים נוספים בתמונה מעבר לאובייקט שבתנועה תמיד תביא לתוצאות יותר טובות. כדאי שהרקע יהיה שונה מספיק במרקם ובצבע כדי להבליט את האובייקט המצולם. למשל, רוכב אופניים עם חולצה אדומה יצטלם ממש יפה על רקע עצים ירוקים מרוחים. במידת הצורך, תשנו את המיקום שלכם או את זווית הצילום כדי לשנות את הרקע.

בנוסף, מומלץ לשלב אובייקטים נוספים בפריים, העומדים במקום, או נעים במהירות או כיוון שונים מהאובייקט המרכזי על מנת לייצר צורת מריחה שונה מהרקע עצמו.

הימנעו מלהכניס פחים וזבל או עצמים לא אסטטיים שלא משתלבים טוב עם הסיפור של התמונה.

פריים נהדר של הצלם אילן שחם במהלך הג'ירו ד'איטליה שהתקיים בירושלים. דרכו של אילן לספר סיפור מעניין יותר על הג'ירו הייתה לכלול את הקהל בפריים. המריחה של הקהל הדגישה את המהירות הרכיבה הגבוהה.

Nikon D810 | 200mm | F/22 1/80 sec ISO 250

כמה סיפורים בפריים אחד

אחד הדברים שאני מאד אוהב זה לשלב מספר סיפורים ולהציג אותם באותה התמונה. פאנינג מאפשר לנו לעשות זאת בעזרת שילוב מספר אובייקטים בפריים אשר נעים בכיווניים או מהירויות שונות.

במקרה הזה חשוב לבחור את הסיפור המרכזי ולהחליט בהתאם מי הוא האובייקט שיהיה בפוקוס. ברגע שבחרתם, תיישמו את הטכניקה על אותו האובייקט. יתר האובייקטים הנעים בפריים יסתדרו בהתאם.

הרעיון אינו פשוט לביצוע בעיקר כי הוא מצריך מידה של מזל לתפוס את התזמון הנכון בו כל האובייקטים בפריים עובדים יחד ומייצרים את הרבגיוניות בתנועתם.

אדייק ואומר כי אין זה באמת "מזל" אם כי סבלנות והתמדה - מיצאו את הספוט שעובד עבורכם מבחינת התאורה והקומפוזיציה והישארו בו עד לקבלת הפריים הרצוי.

רגע מיוחד מתוך סדנת צילום פאנינג ברוטשילד

Nikon Z7ii | 35mm | F/8 1/30 sec ISO 64

טיפ בונוס #1 -

האם לעבוד עם חצובה או מונופוד?

ישנם צלמים אשר ממליצים לצלם פאנינג על חצובה או מונופוד. מסכים שצורת עבודה זו יכולה לתרום ליציבות המצלמה. עם זאת, איני חובב השיטה ולא ממליץ עליה, כי בעיניי תנועת הגוף שלנו טבעית יותר ומחברת את הצלם לפריים מהבחינה הרגשית לעומת צילום על חצובה בו העבודה היא טכנית יותר.

טיפ בונוס #2

עבודה עם Back Button Focus

ברוב המצלמות של ימינו ניתן להגדיר מדידת הפוקוס בלחיצה עם האגודל על אחד הכפתורים האחוריים במצלמה (בד"כ מימין לעינית) ולא בחצי לחיצה על הכפתור הצילום. במקרה זה, הפוקוס מתבצע בלחיצה על הכפתור האחורי עם האגודל, והצילום מתבצע כרגיל, בעזרת כפתור הצילום. זהו נושא לפוסט נפרד, אותו אכתוב בהמשך. במשפט אחד אומר כי זאת השיטה המועדפת עליי תמיד, ועבורי יש לה מספר יתרונות שמשפרים מהותית את היציבות שלי והיכולת למצוא את הפוקוס הרצוי בסיטואציות שונות, בטח כשאני מצלם אובייקטים בתנועה.

עד שאכתוב את המאמר, חיפוש מהיר בגוגל יתן לכם את כל המידע שתצטרכו איך לעבוד בשיטה זו.

מילות סיום

צילום תנועה בכלל וצילום פאנינג היא טכניקה מהנה ביותר, וגורמת לסיפוק רב כשמתקבל הפריים הרצוי. היא דורשת מעט סבלנות ותרגול, אבל כמו בכל תחום צילום - ככל שתצלמו יותר ותתרגלו יותר, כך תגיעו לתוצאות מדהימות יותר מהר יותר.

אשמח מאד אם תכתבו מה דעתכם על המאמר, בתגובה לפוסט או בקבוצת הפייסבוק שלנו.

אם יש לכם חברים שהמאמר יעזור להם - שתפו אותו איתם והזמינו אותם לקבוצה.

אם צילום פאנינג מעניין אתכם, מזמין אתכם להצטרף לסדנא הייחודית שאני מעביר, סדנא כיפית בה נלמד ונתרגל את הטכניקות השונות לצילום תנועה, בין היתר גם פאנינג.

שלכם,

ויקטור

קישורים רלוונטיים:

סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו