צילום ציפורים וטבע באגמון החולה - טיפים והמלצות

הקדמה

אין עוררין על עוצמת החוויה האדירה שאנשים עוברים באגמון החולה בתקופת החורף. במהלכו נופשות באגמון עשרות אלפי ציפורים ורואות בו מקום מעולה לנוח במהלך נדידת החורף שלהם. תופעת הטבע המרהיבה הזו מושכת אלפי מבקרים שמגיעים לאזור מדי שנה ומנצלים את ההזדמנות לצפות במספר בלתי נתפס של ציפורים המתעופפות לכל עבר ולשמוע את ציוצם מחריש האוזניים ממרחק כל כך קצר. לא פלא שהאגמון נחשב לגן עדן לצלמי טבע ואף מופיע ברשימה מכובדת למדי של עשרת המקומות המומלצים בעולם לצילום ציפורים.

המוני עגורים פותחים את עיניהם לקראת יום חדש.

Nikon D750 | 92mm | F/8 1/400 sec ISO 320

---

מעבר להתרגשות מהחוויה עצמה, מה שהופך את האגמון לכה פופולרי בקרב צלמים הוא הקלות היחסית בה ניתן לצלם תמונות ציפורים מרהיבות והמספר האסטרונומי של הזדמנויות לצילום "הרגע המכריע". הרי אם תשוו זאת לצילום ציפורים "קלאסי" תראו שהצלמים נאלצים להשתמש בשיטות הסוואה מיוחדות ולהמתין זמן רב להזדמנות לתפוס את אותו הרגע המכריע. ראו ערך "אלן מקפידיאן", הצלם הסקוטי שחיכה 6 שנים וצילם 720000 תמונות רק כדי לתפוס תמונה נדירה של שלדג המשתקף במי אגם צלולים.

אמנם הצילום באגמון הוא קל יותר ואין צורך לחכות 6 שנים על מנת ללכוד רגע יפה, עדיין נדרשת מידת מיומנות ושליטה בטכניקה צילומית מאתגרת בכדי לקבל תוצאות שעושות טוב לעין ולנשמה.

ריב משפחתי או דיון מתורבת?

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1000 sec ISO 320

---

בכתבה זו ריכזתי את הטיפים וההמלצות שמצאתי שעובדים עבורי, רלוונטיים לצילום ציפורים בכלל וצילום באגמון החולה בפרט. אין זה סיכום הכולל את כל הנושאים הרלוונטיים לצילום ציפורים ואני בטוח שיהיו צלמים שמשתמשים בטכניקות נוספות. לטעמי, זה היופי באומנות הצילום, שכל אחד מוצא את הגישה ושיטות עבודה משלו. הכי חשוב שנלמד מכמה שיותר אנשים, ובסופו של דבר נקבל את התמונה המושלמת עבורנו ועבור האנשים שחשובים לנו.

חילקתי את הכתבה למספר תתי נושאים:

1. הערות כלליות לגבי צילום באגמון

2. ציוד מומלץ

3. האתגרים העיקריים

4. כללי קומפוזיציה מומלצים

5. שיטות עבודה ודגשים

6. טכניקות מעניינות

מקווה שתהנו.

---

---

---

כמה הערות וטיפים כלליים

החוויה באגמון תהיה מדהימה ללא שום קשר לצילום, יכול לחתום על זה. אבל אם הצילום באגמון הוא הסיבה העיקרית לשמה אתם שם - כדאי להגיע מוכנים ולעשות כמה התאמות.

אחד הדברים המומלצים ביותר באגמון הוא צילום בזריחה במהלכה רואים (ובעיקר שומעים) את כל העגורים מתעוררים לעוד יום עבודה של העמדות ובניית פוזות מחמיאות לתיירים הרבים. בעיניי, זאת חווייה עוד יותר ייחודית מאשר ביקור סטנדרטי עם המשפחה בשעות היום. מנהלי האתר מודעים לכך ומוציאים עגלות ייעודיות לצלמים בשעות הזריחה.

החסרון? צריך להגיע (ממש) מוקדם - 5 וחצי בבוקר. היתרון העצום? החוויה עצמה, כאמור, מדהימה. במיוחד שאתם זוכים להיכנס ממש לתוך השטח של האגמון, הכי קרוב לעגורים שרק אפשר, ללא הפרעות מצד מטיילים אחרים ועם אנשים ששותפים לאותה התשוקה לצילום והטירוף שגורם להם לקום ב4 לפנות בוקר. באמת שאין מה להוסיף.

אוירה רגועה באגמון

Nikon D750 | 340mm | F/6 1/200 sec ISO 2500

---

תישנו טוב בלילה הקודם, מחקרים מראים שהגורם המשפיע ביותר על הפוקוס בתמונות זה המיקוד של הצלמים. מספיק שבטעות תעבדו עם פוקוס ידני רק כי לא שמתם לב שהאצבע החליקה על הכפתור כדי להרוס את כל הסשן.

תבואו לבושים היטב, שיהיה לכם חמים ונעים ולא ירעדו לכם הידיים מהקור, אתם יודעים, פוקוס בתמונות.

תבואו עם כרטיסי זכרון ריקים, אתם הולכים לצלם כמה מאות ואף אלפי תמונות.

תבואו עם בטריות מלאות, כולל גיבוי. אין דבר מבאס יותר מאשר בטריה ריקה בדיוק כשאתם בשיא החוויה ומרגישים כאילו כל פריים הולך ישירות לעמוד הראשי של הנאשיונל ג'יאוגרפיק.

תעברו על הציוד שלכם יום קודם, תראו שלא חסר דבר, תוודאו שאתם יודעים להפעיל אותו כראוי ושאתם מכירים איך להשתמש בהגדרות השונות שמתאימות לצילום ציפורים (על זה בהמשך).

ציוד מומלץ

---

המלצה שלי: הציוד שיש לכם כרגע. פשוט, לא?

---

השאלה הנפוצה ביותר שמתעוררת בקרב חובבי הצילום שרוצים לצלם באגמון היא איזה ציוד מומלץ. "יש לי רק עדשת 17-50, אין לי מה לעשות באגמון". "האם ה-70-200 שלי תספיק, לא צריך עדשת טלה ממש רצינית?". "האם מצלמת קרופ מתאימה?". אענה בציטוט קלישאתי משהו של אנסל אדאמס: "המרכיב הכי חשוב במצלמה הוא ה-20 ס"מ שמאחוריה" או במילים אחרות - "זה לא המצלמה, זה הצלם". עוד קלישאה? המצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש עליכם באותו הרגע.

אז נכון, צלמי טבע מקצועיים משתמשים בציוד מתקדם ויקר מאד ואביזרי עזר שבהרבה מקרים עושים את ההבדל בין תמונה מדהימה לתמונה שהיא "וואו, בחיים לא ראיתי כזה דבר". וגם נכון, מצלמת ניקון D850 עם כמעט 50 מגה פיקסלים בשילוב עם עדשת 500 מ"מ f/4 יבואו ממש בטוב בצילום ציפורים. אבל רק (והדגש על רק) אם אתם יודעים מה אתם עושים.

צבעי הזריחה משגעים באגמון החולה.

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/800 sec ISO 1250

---

בין אם אתם צלמים בתחילת הדרך, או צלמים מנוסים יותר, הציוד שכבר יש לכם ואתם מכירים היטב ישרת אתכם נאמנה בביקור באגמון, בטח אם זאת רק הפעם הראשונה שלכם. יש לכם רק עדשה רחבה (למשל, 17-50 מ"מ על מצלמת קרופ) או עדשת פריים (למשל, 50 מ"מ)? תצלמו רחב, תצלמו את הנוף שמסביב, תלכו על טכניקת ה"למלא את הפריים" (ועל זה בהמשך). תמיד תלמדו להפוך את ה"חסרון" ליתרון ולקבל תמונות ייחודיות. הטלה הכי ארוכה שלכם היא 70-200? אחלה. הטווח המקסימלי יספיק לכם לתפוס תמונות מרהיבות, בייחוד באגמון בו הציפורים מתעופפות די קרוב לעגלות.

תוסיפו לזה קרופ נכון במהלך עיבוד התמונה ותקבלו פריים מנצח. יש לכם מצלמה ישנה יחסית שקצב הצילום הכי מהיר שלה הוא 3 פריימים לשניה? זה בסדר. יתכן ותפספסו כמה פריימים, אבל עדיין תקבלו מספיק תמונות יפות.

---

המצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש עליכם באותו הרגע

---

תלמדו את הטכניקות השונות שאתאר בהמשך, ותתרכזו בלהפיק את ה-הכי טוב עם הציוד הנוכחי שלכם, ורק אחרי שתרגישו שהגיע הזמן להשתדרג, תשדרגו. אפשר גם להשכיר ציוד בביקור הבא באגמון. ככה תהיו צלמים טובים ומנוסים יותר ותדעו להפיק מהציוד שיש לכם את המיטב. המלצה כללית אומנם, אבל רלוונטית גם בצילום ציפורים.

ציוד נוסף שיכול לעזור

-> פנס ראש להליכה לעגלות ו/או אם צריך לחפש משהו בתיק על העגלה בתחילת הסיור

-> מונופוד או חצובה קטנה, בייחוד לבעלי העדשות הכבדות: יכול להקל על שרירי הידיים, ולעזור לצלם בצורה יציבה יותר. יתכן והשימוש בהן לא יהיה הכי נוח, כי המקום בעגלה מוגבל וישנם סיורים בהם העגלות מלאות בצלמים עד כמעט אפס מקום. לשיקולכם.

האתגרים בצילום ציפורים

אחד האתגרים הגדולים ביותר בהם נתקלים צלמי טבע וחיות בר היא המרחק הרב בין המצולמים לבין הצלם. אם מצלמים אריות בספארי בקניה הרצון להתרחק הוא דווקא של הצלם, מסיבות ברורות למדי. בצילום ציפורים, הן אלו החוששות מהענק הזה שמתקרב אליהן עם איזה גוש חצי מתכתי חצי פלסטיקי בידיו.

במקרה הזה ניתן להשתמש בשיטות הסוואה מיוחדות ולהתכסות בבדים בצבע ירוק/חאקי, או אפילו לצלם ישירות מהחלון של הרכב, שלמרבה האירוניה מפחיד את הציפורים פחות מאשר דמות אנושית שחודרת למרחב שלה. זה כמובן במידה וניתן להגיע איתו קרוב מספיק ללוקיישן. לרוב, במקרים אלו נדרשות עדשות טלה ארוכות מוקד (400 ממ ומעלה) על מנת שהציפור תלכד על גבי החיישן בגודל סביר.

בנוסף, יתכנו מצבים בהם נדרש להמתין זמן רב לקבלת הפריים יפה, בייחוד בלוקיישנים בהם אין הרבה ציפורים, הרי גם ככה הציפורים אינן ממושמעות ואינן עוצרות את התזזיתיות שלהם לבקשתנו.

לשמחתנו, המצב באגמון החולה פועל לטובתנו והציפורים הרבות המתעופפות אל על ולכל עבר נמצאות ממש קרוב אלינו, כך שעדשות טלה ארוכות אינן הכרחיות וההמתנה בין הפריימים המוצלחים היא קצרה.

סיבוב דאעווין.

Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60sec ISO 125

---

עוד המאפיין בולט בצילום ציפורים הוא גורם ההפתעה, משהו שדווקא כן מאפיין את הצילומים באגמון. ההתרחשויות סביבכם הן פתאומיות והכל זז ומשתנה מהר מאד. הציפור שנדלקתם עליה ועפה ממש קרוב תיעלם בעוד חצי שניה, ציפור אחרת פתאום תכנס לכם לפריים או שבדיוק הרקע ישתנה במהרה מהר חשוך לשמיים בהירים. אין זמן לקחת רגע לחשוב, לבנות את קומפוזיציה ברוגע, להעמיד את המצולמים. חייבים להיות עם היד על הדופק ולדעת להגיב מהר לשינויים.

איך מתמודדים? - טיפ מס' 1 - מתכוננים

קודם כל - מתכוננים. התייחסו ליום הצילומים הזה כחוויה מיוחדת שדורשת הכנה מוקדמת. קראו את הכתבה הזו ועוד כתבות בנושא צילום ציפורים, למדו והפנימו את הטכניקות השונות, הכירו את ההגדרות הרלוונטיות במצלמה ודעו להפעיל אותן בעיניים עצומות לכשידרש. מבטיח לכם שהתוצאות יהיו בהתאם.

איך מתמודדים? - טיפ מס' 2 - מתרכזים בטכניקה אחת כל פעם

הגדירו לכם פרקי זמן של כרבע שעה בהם אתם מתרכזים בטכניקת צילום אחת בלבד. למשל, סילואט עם עדשה רחבה (על זה בהמשך). חשבו רגע מה אתם צריכים לעשות עם המצלמה מה הן ההגדרות המתאימות וצלמו. אל תחשבו על טכניקה אחרת, אל תחליפו לעדשה אחרת. תהיו מרוכזים בטכניקה ופשוט צלמו עד שתרגישו כי הגעתם למעין מיצוי, או שקיבלתם את הפריימים הרצויים. רק אז תחליפו טכניקה ו/או עדשה לרבע השעה הבאים, וחוזר חלילה.

---

שיעורים פרטיים בצילום - חווית לימוד אישית ואינטימית - בקצב שלכם ובהתאמה אישית, בנושא שתרצו ללמוד ולחזק

---

כללי האצבע בקומפוזיציה

כנראה שלא אחדש כאן הרבה, גם לא לצלמים ממש מתחילים. עם זאת, לדעתי כדאי להתרענן קצת על כללי האצבע הרלוונטיים ביותר לצילום באגמון, אותם אכתוב בצורה תמציתית.

כלל השלישים

הכלל הראשון שמלמדים בכל קורס יסודות הצילום וגם ככל הנראה הכי שכיח בצילום מאז ומעולם. הרעיון המרכזי הוא לחלק את הפריים לתשעה מלבנים שנוצרים ע"י 4 קווים ולמקם עליהם את האובייקטים המרכזיים בפריים או את הקווים המנחים. למשל בתמונה הזו, הקווים האופקיים מגדירים את גבולות הגזרה של העגורים בפריים מלמעלה ומלמטה לאילו העץ ("האובייקט") נמצא על הקו האנכי הימני.

כלל הסימטריה

כלל קלאסי לסיטואציות בהן מזהים מקום שבו שני צדדים של אותה הסצינה (ימין ושמאל או עליון ותחתון, או שניהם) נראים דומה. כך ניתן להדגיש את הדמיות בתמונה ע"י מיקום קוו הסימטריה במרכז הפריים, כמו בתמונה הזו בה הנוף משתקף באגמון.

השתקפות סימטרית באגמון.

Nikon D750 | 70mm | F/8 1/400 sec ISO 500

---

כלל הולכת העין

כלל פופולרי נוסף הוא כלל הולכת העין או הקווים המתכנסים. בתמונה שבדוגמא רואים נקודה אחת מאד ברורה שכל הקווים בפריים הולכים ומתנקזים אליה. ניתן לראות את התופעה הזו המון בטבע - נהרות, שבילים, כבישים. אגב, הוכלת העין לא חייבת להיות רק על קווים ישרים, אפשר לחפש צורות נוספות כמו האות S, זיגזגים למיניהם, כל עוד ישנה תחושה שמוליכה את עין המתבונן אל עבר האופק או העתיד.

נוף טיפוסי באגמון.

Nikon D750 | 70mm | F/8 1/160 sec ISO 500

---

---

---

כלל העומק

הרבה פעמים אנחנו מקבלים תמונות "שטוחות" שמרגישות דו מימדיות. הדרך להתמודד עם התופעה ולהעשיר את התמונה כך שתקבל תחושה יותר תלת ממדית היא ע"י הכנסה של עצם או אובייקט כלשהו בקדמת הפריים, גם אם הוא קטן ולכאורה חסר משמעות, כמו פס הצמחייה שבתמונה. לעיתים צריך להתכופף או לזוז קלות כדי לשנות את הקומפוזיציה, אבל התוצאה הסופית שווה את זה.

שלווה באגמון.

Nikon D750 | 200mm | F/11 1/500 sec ISO 500

---

כלל המספרים האי זוגיים

ההיסטוריה של האומנות בכלל והצילום בפרט מלמדים כי מספר אי זוגי של עצמים בתמונה בדרך כלל יהיה נעים יותר לעין מאשר מספר זוגי. התופעה לא לגמרי ברורה ברמה הפסיכולוגית, אבל ניתן לנסות להסביר אותה ע"י העובדה שצורת משולש יותר יציבה בטבע מאשר מרובע או קו ובתת המודע שלנו אנחנו אוהבים דברים יציבים. שני עצמים מייצרים מעין "מלחמה" עבור עין המתבונן - על מה להסתכל, במה להתמקד. שלושה עצמים לעומת זאת מייצרים משהו שלם ורגוע יותר.

שלישיית עגורים בזריחה.

Nikon D750 | 200mm | F/9 1/4000 sec ISO 400

---

כלל החלל והרווח

לפעמים ניתן להעצים את התחושה של המתבונן מהתמונה ע"י יצירת חלל גדול בתמונה, שעל פניו אין בו פרטים או עצמים מעניינים, Negative Space בז'רגון המקצועי בלעז. דווקא היעדר הפרטים הוא זה שמייצר את תחושת העוצמה של הפריים. במקרה זה השתדלו להשאיר את הספייס בכיוון אליו פונים העצמים המצולמים כמו בתמונה הזו.

לעבר הזריחה.

Nikon D750 | 200mm | F/7.1 1/3200 sec ISO 250

---

כלל ה"למלא את הפריים"

בניגוד מוחלט לכלל הקודם, ניתן לייצר דרמה ועוצמה לתמונה ע"י מילוי התמונה עד אפס מקום ע"י העצמים השונים. במקרה הזה העין של המתבונן לא תוכל "לנוח" בתוך הפריים אלא תהיה מאותגרת ותנוע בתוכו, כך שההנאה תגיע דווקא מהחספוס ויחסי הגומלין העוצמתיים בין העצמים הרבים בפריים.

למלא את הפריים!

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/320 sec ISO 640

---

שיטות עבודה ודגשים

צילום במוד ידני

גם לצלמים מתחילים וגם למי שכבר חווה דבר או שניים בצילום ומרגיש נינוח עם צורת העבודה, מאד ממליץ לצלם במוד ידני (Manual) של המצלמה על מנת לאפשר שליטה מלאה בשלושת הצלעות במשולש החשיפה: צמצם, תריס ואיזו.

---

יועדים מה ההבדל בין משולש החשיפה לברז בירה?

אם לא, מוזמנים לקרוא את המאמר הבא!

---

משולש החשיפה הוא נושא עצום שראוי לכתבה יעודית, ולכן לא אכנס לפירוט יתר בנושא הזה כאן (מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שכתבתי בנושא: #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה).

כן אומר שבצורה זו נוכל לשלוט ב-100% בפרמטרים שחשובים עבורנו - עומק השדה בו אנחנו מעוניינים (צמצם), האם נרצה להקפיא את הרגע או למרוח את הפריים (צמצם) וה-ISO בהתאם כך שהחשיפה תהיה נכונה. יתכן וכל מה שכתבתי כאן נשמע כמו הודית עבורכם (למה תמיד אומרים סינית?) ואז עדיף שתעבדו בשיטה שתהיה נוחה עבורכם - במוד אוטומטי מלא או המודים החצי אוטומטיים של המצלמה (עדיפות צמצם/עדיפות תריס).

גם במקרה הזה המצלמה תדע לחשב נכון את הגדרותיה בחלק גדול מהפריימים. בהמשך אפרט את הטכניקות השונות בצילום באגמון וההגדרות המומלצות לצילום אם תחליטו לצלם במוד ידני.

ערפילים תמיד מייצרים אוירה מיוחדת , בטח במקום יפה כמו אגמון החולה

---

---

---

פוקוס מתמשך עם אסופת נקודות מיקוד

ברוב המצלמות ישנן הרבה אפשרויות לעשות מיקוד אוטומטי. הדרך הכי פשוטה היא האוטומטית לחלוטין - בה אנו מאפשרים למצלמה לקבל את כל ההחלטות עבורנו, כולל בחירת נקודת הפוקוס עצמה. המצלמה מחפשת את העצם הקרוב ביותר אלינו (שזה בד"כ האובייקט שאנו מצלמים), מחשבת את הפוקוס על הנקודה שנמצאת על האובייקט הזה ובהישמע הביפ המיוחל אנחנו לוחצים על הכפתור עד הסוף ומצלמים.

נשמע חלומי, אך אישית, מאד לא ממליץ להשתמש בשיטה זו, שכן המצלמה תפספס בהרבה צילומים, או כלל לא תאפשר לנו לצלם את הפריים בו אנחנו מעוניינים (למשל, אם נרצה שדווקא האובייקט שבקדמת התמונה יהיה מטושטש והרקע בפוקוס).

השיטה המומלצת יותר, שמאפשרת לנו שליטה מלאה על הפוקוס, היא בחירת נקודת מיקוד ידנית (בד"כ הנקודה המרכזית בעינית) כאשר הפוקוס עצמו מבוצע אוטומטית ע"י המצלמה (Single Shot בניקון או One Shot בקנון). במידה והאובייקט שנרצה שיהיה בפוקוס לא נמצא במרכז התמונה, נתפקס עליו קודם כל עם הנקודה המרכזית ואז נזיז את המצלמה לקבלת הפריים הרצוי, תוך כדי שאנחנו ממשיכים להחזיק את הפוקוס (ע"י חצי לחיצה על המחשף, או האגודל במידה ואתם עובדים עם back button focus, נהוג לקרוא לשיטה זו recomposition).

בצילום ספורט וחיות בר שיטת ה-Single Shot פחות יעילה, שכן קשה מאד להצביע בדיוק מתקבל על הדעת על העצמים הנעים במהירות רבה. כמו כן, לא נרצה ללחוץ על הכפתור כמה פעמים בשניה ולחפש את הפוקוס מחדש אחרי שהאובייקט התקרב או התרחק מאיתנו.

לצורך כך קיימת שיטת המיקוד המתמשך (AI-Servo בקנון או AF-Continuous בניקון). בשיטה זו המצלמה ממשיכה לחשב בעצמה את הפוקוס בצורה רציפה עד ללחיצה המלאה ולכידת התמונה, כך שלא נצטרך להתאמץ לחפש את הפוקוס בעצמנו.

עוד דבר שיקל לנו על החיים הוא שימוש במספר נקודות פוקוס ("אסופת נקודות") ולא נקודה אחת במרכז העינית, למשל, 21 נקודות, או מה שאפשרי במצלמה שלכם.

במקרה זה תעקבו אחרי האובייקט פחות או יותר במרכז אסופת הנקודות ובשילוב עם הפוקוס העוקב המצלמה כבר תעשה את שלה ותחשב את הפוקוס בצורה רציפה על אחת מהנקודות שבאסופה. מנגנון זה הוא לא נטול טעויות מצד המצלמה, אבל לבטח יותר יעיל מאשר לעשות זאת בצורה ידנית.

עגור מורח את הזמן באגמון

Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100

---

צילום מהיר

תגדירו את המצלמה על הצילום רציף הכי מהיר שהיא מאפשרת (מוד צילום continuous). במצלמות הבסיסיות והישנות יותר הקצב יכול להיות 3fps במצלמות המקצועיות ויעודיות לצילום מהיר הקצב מגיע ל10fps ואף יותר.

יציבות

היציבות שלנו, הצלמים, היא עוד אספקט שיכול לתרום לקבלת תוצר יפה ובעיקר חד יותר. בזמן הצילום תעמדו כמה שיותר יציב על שתי הרגליים (לטעמי עמידה עדיפה על ישיבה), תחזיקו היטב את המצלמה עם כמה שיותר נקודות אחיזה (יד שמאל על העדשה, ימין על הגוף, לחי צמודה לעינית). אם יש אפשרות להישען על עצם יציב, תעשו זאת. חשוב שהגוף יהיה נינוח ורפוי. שרירים מתוחים נוטים לרעוד. עוד טיפ קטן - בזמן הצילום תעצרו את הנשימה. זה עושה פלאים ליציבות הגוף וגם גורם לכם להתרכז יותר בצילום עצמו.

טכניקות מומלצות

טכניקה #1 - סילואט

בקצרה, סילואט הוא צילום בו האובייקט מוחשך (כמעט) לחלוטין ואילו הרקע מאחוריו נראה במלוא תפארתו, מואר יפה ובעל צבעים מעניינים. בצילומים כאלה נהוג להדגיש את קווי הגוף החיצוניים כדי שנוכל לזהות את האובייקט, למרות היותו מוחשך. ע"מ לקבל סילואט יפה ננסה לחשוף בצורה נכונה דווקא את הרקע (השמיים או העננים) ולא האובייקט כפי שאנו נוהגים בדרך כלל.

שישיית עגורים.

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/640 sec ISO 400

---

מבחינת הפוקוס הדגש הוא על האובייקט, כך שעומק השדה יכול להיות רדוד יחסית. לכן, נפתח את הצמצם לערכים באזור ה f/4 עד f/5.6, מה שיעזור גם בהכנסת יותר אור לתוך העדשה ויאפשר לנו לעבוד ב-ISO נמוך יותר. מהירות התריס צריכה להיות מספיק גבוהה כדי לתפוס את העצם חד, אך לא יתר על המידה, גם כי אנחנו לא מחפשים את כל הפרטים הכי מדויקים באובייקט וגם כדי (שוב) לאפשר ISO נמוך יותר. משהו בין 1/320 עד 1/500 יעבוד היטב.

ואם כבר ISO, נקבע אותו כך שהרקע יהיה מעט בתת חשיפה. זה יעשה טוב לתמונה וגם יקטין מעט את הרעש הדיגיטלי. בשעות הזריחה המוקדמות עדיין יחסית חשוך באגמון ולכן נצטרך להקפיץ את ה-ISO לערכים של מעל 2000. בזריחה עצמה ואחריה האזור כבר יותר מואר, ואפשר להוריד את הISO לאזור ה-500 או נמוך מכך.

טכניקה #2 - הקפאת התנועה

איזה כיף זה להתבונן בתמונות בהן כל הציפור חדה כמו תער, ורואים בה כל פרט ופרט, החל מהנוצה עד לעישון של העין. ע"מ ליצור תמונה כזו, צריך לתת דגש למהירות התריס, שצריכה להיות מאד גבוהה כדי שהציפור המהירה תישאר "קפואה" בתוך הפריים. 1/1000 נחשב איטי בקרב צלמי ציפורים, אך מספיק ברוב המקרים כדי לתפוס ציפור איטית יחסית כמו העגור. 1/2000 עד 1/4000 ואתם מכוסים. צמצם? הכי פתוח כדי להכניס כמה שיותר אור ולהקטין את עומק השדה. ISO? בהתאם לשעה וכמות האור בסביבה - 2000 ואף יותר בתחילת הזריחה עם מספרים הולכים ויורדים וככל שהזריחה תתקדם.

במלוא העוצמה

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1250 sec ISO 250

---

טכניקה #3 - פאנינג (Panning)

כולנו מכירים את תמונות האופניים המפוקסות ושדרות רוטשילד מרוח ברקע או האופנועים הדוהרים בין הגבהות של הרי ירושלים בזמן שהכביש והיער הסמוך נמרחים בכיוון התנועה של האופנוען. ע"מ לקבל את המריחה הרצויה של הרקע נדרש לצלם במהירות תריס מעט איטית ולסובב את הגוף תוך כדי הצילום בהתאם למהירות וכיוון התנועה של האובייקט.

מריחות יפות שמדגישות בצורה טובה את התנועה מתקבלות בעזרת זמן חשיפה ארוך יחסית. עם זאת, זמן חשיפה ארוך מדי עלול לגרום לטשטוש האובייקט, גם אם הצלם מאד מנוסה בטכניקת הפאנינג. המיומנות היא למצוא את ערך הביניים עבור מהירות התריס כדי לקבל את האובייקט מפוקס ואילו הרקע מרוח בו זמנית.

מהו אותו זמן החשיפה האופטימלי? אין תשובה אחת ברורה. תנועת האופניים ברוטשילד היא יחסית איטית, ולכן מהירות תריס בין 1/30 עד 1/60 יכולים להספיק. הציפורים באגמון עפות מעט מהר יותר, ולכן מהירות תריס של 1/80 עד 1/125 תעשה את העבודה.

עגור מורח את הזמן באגמון

Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100

---

חשוב להדגיש כי ככל שמהירות התריס איטית יותר כך נקבל מריחה ארוכה ויפה יותר של הרקע, אך מצד שני, נדרשת מיומנות גבוהה יותר כדי לקבל את האובייקט בפוקוס. לכן, התנוחה שלכם בצילום פאנינג מאד חשובה.

כפי שכבר כתבתי, תעמדו יציב אך תהיו מספיק גמישים כדי שהתנועה שלכם תהיה חלקה, תחזיקו את המצלמה בצורה יציבה, אל תסובבו את המצלמה רק עם הידיים אלא תסובבו את כל החלק העליון של הגוף מהמותן, תשתמשו בשיטת הפוקוס העוקב. תקדישו מספיק זמן לטכניקה זו, שכן, הרבה מהתמונות שתקבלו לא יהיו משביעות רצון, אבל בסוף סבלנות בתרגול הטכניקה תשתלם.

שאר הפרמטרים? עומק השדה פחות רלוונטי כאן, הרי אנחנו גם ככה מורחים את הרקע, כך שניתן לסגור את הצמצם, לאזור ה-f/8. זה יעזור גם בהיבט של חסימת חלק מאור הרב שנכנס עקב מהירות תריס הנמוכה.ISO? כמו תמיד, בהתאם לתנאי התאורה. הכי נמוך ע"מ לאפשר חשיפה נכונה של הפריים.

---

מאמר מעמיק על טכניקת פאנינג

---

---

---

טכניקה מס' 4 - היי קי (High Key)

היי קי ("מפתח גבוה" בעברית, לא נשמע מי יודע מה) היא טכניקה מיוחדת בה חלק ניכר מהתמונה "שרוף", כלומר, לבן לגמרי ואילו העצמים המרכזיים מאד כהים, קצת דומה לתמונת סילואט. טכניקה זו אינה שגרתית, שכן ברוב המקרים נרצה לקבל פריים שחשוף נכון עם עומק צבע ובהירות עשירים שכולל גם אזורים בהירים לצד אזורים כהים.

שימוש בטכניקה הזו מייצר תחושה קצת סוריאליסטית ומשרה אוירה של שלווה ורוגע. כדאי לציין כי השימוש בהיי קי לאו דווקא מכוון לצילום בשחור לבן כפי שנראה בתמונה, אך בהרבה מקרים זה האפקט שעובד הכי טוב.

באגמון ניתן למצוא מספר סיטואציות בהן הטכניקה הזו רלוונטית. לרוב יהיו אלו סיטואציות רגועות בהן הציפורים שטות באיטיות או אף נחות ללא כל תזוזה בתוך האגם. בהתאם לכך, לא נחפש מהירות תריס גבוהה ל"הקפאת" הפריים ונוכל להסתפק במהירות ביניים, העיקר שהפריים יהיה בפוקוס. הצמצם פתוח ע"מ להכניס כמה שיותר אור לעדשה וה-ISO בהתאם - ע"מ לקבל את חשיפת היתר. כמובן שאפשר יהיה "להוסיף" את שריפת הפיקסלים (להגדיל את הבהירות) בשלב העיבוד.

נוף פסטורלי באגמון, בטכניקת היי קי.

Nikon D750 | 86mm | F/4 1/320 sec ISO 1600

---

מה היצ'קוק היה אומר?

Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1000 sec ISO 200

---

---

מה זה היי קי? קרוא את המאמר הזה ותקבלו את התשובה

---

כמה מילות סיכום

צילום חיות בר בכלל וציפורים בפרט הן נישות ייחודיות בעולם הצילום של ימנו עם אתגרים ייחודיים הן בהיבט האומנותי והן בהיבט הטכני. בעיניי, הסיפוק העצום מצילום של תמונה מוצלחת הולך ומתעצם ככל שהקושי והאתגר העומדים בפנינו עולים בדרך להשיג את התוצר הסופי.

עם זאת, צילום ציפורים אינו נחלתם הבלעדית של צלמי טבע מקצועיים עם ציוד מהטופ ועדשות בעלות של חמש ספרות (בדולרים כמובן). יעידו על כך כל הצלמים המקצועיים יותר ומקצועיים פחות, שמבקרים מדי שנה באגמון החולה ובעוד מקומות יפים ומיוחדים ברחבי הארץ ומקבלים תמונות מהממות שלא היו מביישות אף מגזין טבע בארץ או בחו"ל.

איני מתיימר להיות האוטוריטה ומומחה בצילום ציפורים, אך אני שמח לחלוק מן הידע שצברתי שעזר לי לצלם תמונות יפות שאני באמת אוהב ונהנה לראות. לא כללתי בכתבה הרבה נושאים אחרים שרלוונטיים לנושא והתרכזתי במה יכול לעזור במהלך אותה זריחה קרירה (אך אדירה) באגמון.

למשל, נושא שפסחתי מעליו הוא תהליך העריכה המתרחש אחרי שחוזרים לבית הנעים והחמים, תהליך שיכול לשפר פלאים את התוצר הסופי. זה נושא לכתבה נפרדת, או הייתי אומר, סדרת כתבות.

בסופו של דבר, ככל שנלמד ונתנסה בכמה שיותר סגנונות צילום כך נהפוך לצלמים שלמים יותר ונצליח לעמוד באתגרים שאנו מציבים לעצמנו.

איך הרצל אמר? "אם נרצה…"

תודה ענקית לכם חברים, לכל מי שכותב לי איך המאמרים עוזרים לכם להיות צלמים טובים יותר, זה מרגש אותי מאד ונותן לי את הדלק להמשיך ולהשקיע בכל מאמר ובכל טיפ.

שיהיה ביקור נעים באגמון!

שלכם,

ויקטור.

---

קישורים רלוונטיים:

פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו| עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | סדנת צילום ציפורים מעשית באגמון החולה