יומיים אחרי צילומי הזריחה הראשונים שלי מעל העיירה ורפן שבאלפים האוסטריים (Werfen), קמתי שוב - אבל עשרים דקות מוקדם יותר. נסעתי לאותו לוקיישן בדיוק, אבל עם החלפה בסדר בין שתי התצפיות בהן ביקרתי בסשן הראשון. הפעם הגעתי מוקדם יותר, כעשר דקות לפני השיא של השעה הכחולה, דווקא לתצפית השניה בה הייתי בפעם הראשונה. ידעתי איפה בדיוק להעמיד את החצובה, ידעתי איפה העיירה ממוקמת ביחס לכביש המהיר, מאיזה כיוון האור יגיע ומתי, וידעתי בדיוק איזה פריים אני רוצה. תצפית על עיירת Werfen בשעה הכחולה הסשן הזה ארך שעה וחצי, וגם בו ביקרתי שוב בשתי התצפיות אך בסדר ההפוך והנכון יותר, והוא נתן לי כמה מהתובנות המשמעותיות שלי מהטיול. האם כדאי לתכנן לפרטי פרטים ככל הניתן סשן צילומי זריחה? האם כדאי לוותר על לוקיישן חדש כדי להרוויח את הדיוק של לוקיישן שכבר ביקרתי בו? האם כדאי ללכת עם הלב ולקבל פריים שאני יודע שיהיה ייחודי? מהסשן הזה יצאתי עם עוד תמונות של העיירה, הסביבה שלה והמבצר המרשים Hohenwerfen, חלקן דומות למה שצילמתי יומיים לפני, חלקן מרהיבות ושונות לחלוטין. מה היה שונה? לא הציוד ולא המזל. התכנון המדויק של הסשן שקרה מבעוד מועד, והדיוק שהחלטתי לעשות ולבקר בו שוב. עוד זווית מאותה התצפית. בביקור הראשון הגעתי לספוט הזה אחרי הזריחה, ללא הקסם של השעה הכחולה. אפשר היה לצלם חשיפות ארוכות של הרכבים עם פילטר, אבל התוצאה הייתה אחרת לגמרי, הרבה פחות טובה. זיהוי של הפוטנציאל של הספוט הניע אותי לחזור אליו שוב ולצלם את התמונה הזו. תצפית על עיירת Werfen אחרי הזריחה. פריים שאני מאד אוהב, אבל ללא הקסם של השעה הכחולה. 7 טיפים שימושיים לתכנון סשן צילומי זריחה הביקור הראשון היה אמנם מתוכנן, עם מחקר מקדים של האפשרויות השונות לצילום, אבל אין כמו להיות בדבר האמיתי בשטח. בלי שהתכוונתי, הביקור הראשון הפך לסקאוטינג. במהלכו צילמתי את המבצר משתי תצפיות, מכל אחד משני הצדדים של העמק. הוא לימד אותי איפה עומדים, מה קורה שם מבחינת האור, גם של הזריחה וגם של העיירה ומה בכלל אפשר לקבל מהמקום. והכי חשוב - הוא לימד אותי מהו הסדר הנכון מבין שני הלוקיישנים. הביקור השני מימש את הפוטנציאל של המקום עד הסוף והפך לתוצר של הלמידה והמסקנות אליהן הגעתי. מבצר Hohenwerfen מעורפל הנה נקודה חשובה שכדאי להתיחס אליה: לרוב בטיולים בחו"ל אין לכם הזדמנות לביקור שני. אתם מגיעים ליעד למספר ימים, יש מגוון לוקיישנים לצלם בהם, ולא תמיד התנאים מאפשרים גיחה נוספת לספוט שכבר ביקרתם בו. יש לכם בוקר אחד בכל לוקיישן, וזהו. תכנון טוב עד הסוף הוא בדיוק זה - "ביקור ראשון וירטואלי", רק שאתם עושים אותו מהמלון בערב שלפני, עם הלפטופ או הטלפון. למזלי, הפעם הייתה לי ההזדמנות לבקר במקום שוב. במאמר הזה אני שמח לשתף איתכם 7 פוטו-טיפים שיעזרו לכם לתכנן סשן צילומי זריחה כדי שלא תפספסו אף פריים ותדעו איך להיות הכי מוכנים שרק אפשר לרגעי האמת בהן האור הכי מרהיב ומרשים. פוטו-טיפ מס' 1: חפשו השראה, אבל אל תגיעו כדי להעתיק חיפוש בגוגל תמונות, גיאוטאגים באינסטגרם, לוחות בפינטרסט ואפליקציות לאיתור לוקיישנים - כולם ייתנו לכם תוך עשר דקות מושג על הפוטנציאל של המקום. אבל יש כאן מלכודת. אם אתם מגיעים עם תמונה אחת בראש ומנסים לשחזר אותה, אתם מתחרים בצלמים שהיו שם בעונה אחרת, במזג אוויר אחר ואולי עם עדשה אחרת. את התחרות הזו תפסידו, ובדרך תפספסו את מה שכן קורה מולכם. תשתמשו בהשראה כמיפוי ולא כמטרה. תסתכלו על עשר תמונות מהמקום ותשאלו: מה חוזר בכולן, איפה עומדים, מה משמש כחזית, מה יש ברקע, מהו המוטיב המרכזי בתמונה, וכמובן איך אני מייצר משהו אחר שאף אחד עדיין לא צילם. ראיתי כמה תמונות של המזח באגם Fuschlsee אבל אף אחת מהן לא צולמה מהזווית הזו ולא כללה את הזריחה עצמה פוטו-טיפ מס' 2: תבנו וויז'ן לפני שאתם בונים לוח זמנים בהמשך ישיר לטיפ ההשראה - הוויז'ן הוא הדבר הבא שאתם צריכים לבנות לפני היציאה לשטח. החזון הזה הוא המשפט שאתם אומרים לעצמכם לפני היציאה: "אני רוצה את הטירה באור בוקר עדין, עם מעט ערפילים שעוטפים אותה, ועוד כמה שכבות של נוף שמייצרים תחושת מרחב חזקה". זה לא ציור מדויק, זו הצהרת כוונות. למה זה קריטי? כי בשטח, בחושך, כשקר ואתם עייפים, לא תמיד יש זמן לחשוב מהיסוד. הוויז'ן הוא מה שמאפשר לכם להגיע ותוך שתי דקות לדעת איפה להציב את החצובה, איך לבנות את הפריים והוא גם מה שאומר לכם אם צריך לזוז חמישים מטר כי התכנון בגוגל מפס (Google Maps) לא היה מספיק מדויק. תצפית על מבצר Hohenwerfen מבצבץ בין הערפילים אגם Jagersee בזריחה. הוויז'ן היה ליצור תמונה ברוח התמונות האייקוניות מאגם Lago Di Braies בדולומיטים. חשוב גם לזכור שהוויז'ן הוא לא מדע מדויק ואסור לתת לו לקבע אתכם, הוא יכול להשתנות בהתאם לתנאים בשטח. אולי יש יותר מדי ערפילים שמסתירים את המבצר וכדאי להסתכל 180 מעלות לחפש וויז'ן אחר? אולי המבצר בכלל לא מואר בלילה וכדאי שלא לכלול אותו בצילומי השעה הכחולה כי הוא פשוט לא יראה בתמונה (מה שקרה אצלי בפועל)? פוטו-טיפ מס' 3: לא כל לוקיישן מצטלם בזריחה עצמה "זריחה" היא לא רגע אחד, היא טווח של כשעתיים שבו אופי האור משתנה לגמרי - וכדאי להתאים את זמני הצילום וההגעה ליעד בהתאם לאופי הלוקיישן. נוף אורבני מואר או מבנה מואר נוף כזה מושלם לצילום בשעה הכחולה, כ-40 עד 30 דקות לפני הזריחה הרשמית. זה החלון שבו התאורה המלאכותית והאור הטבעי מאוזנים בעוצמתם, ואחריו האורות נשרפים. בנוסף, השילוב בין הצבעים הזהובים של האור המלאכותי והכחול העמוק בצלליות הופך את הסצינה לעוד יותר מרשימה ומעניינת. בדיוק לזמן הזה חזרתי בסשן השני בעיירת וורפן. זכרו שאם אין אובייקטים המתאימים לשעה הכחולה - אין טעם להקדים רק כדי לסמן ווי, ובהחלט אפשר לאחר את ההגעה ליעד. תצפית על עיירת סנט גילגן בזריחה אגמים והשתקפויות מעט אחרי השעה הכחולה ועד האור הראשון זה זמן מושלם לצלם נופים כאלה, כי הרוח בדרך כלל שקטה ביותר לפני הזריחה והמים רגועים מאד. בהרבה מקרים אחרי הזריחה, מתחילה גם רוח קלה שמייצרת טקסטורות וגלים קטנים על האגמים, שיכולים לפגוע בשלמות של ההשתקפויות. נוף מהאגם Fuschlsee מעט אחרי הזריחה נוף הררי גבוה בחלק מהמקרים, כשהנוף ממוקם בתוך עמקים, עטוף בהרים גבוהים מכל הצדדים, אין טעם להגיע בשעה הכחולה ואפילו לא בזריחה אלא דווקא אחרי הזריחה הרשמית. השמש צריכה זמן לטפס ולגעת בפסגות, והפריים המוצלח ביותר יכול לקרות 20-30 דקות אחרי הזמן שראיתם באפליקציה או בגוגל. הגעה מוקדמת מדי יכולה לתסכל אתכם, גם בגלל העייפות, וגם כי תצטרכו לחכות לא מעט לאור היפה והמרשים. יש לכך גם השפעה פסיכולוגית על הסשנים הבאים בהמשך הטיול, בהם תחליטו לוותר או להגיע מאוחר יותר ודווקא תפספסו את האור המושלם. אגם Gosausee - מצטלם יפה דווקא בבוקר המאוחר השורה התחתונה - מתי להגיע ללוקיישן? תבחנו היטב את אופי הלוקיישן, ואל תכוונו את השעון תמיד לאותה השעה בצורה דיפולטיבית. פוטו-טיפ מס' 4: תבדקו איפה בדיוק השמש תזרח אפליקציה כמו PhotoPills, Sun Surveyor או The Photographer's Ephemeris תיתן לכם את האזימוט המדויק של הזריחה לתאריך ולמיקום שלכם, וחלקן אפילו במציאות רבודה - מרימים את הטלפון מול הנוף ורואים איפה השמש תעלה. זה משנה הכל, כי כיוון הזריחה זז בעשרות מעלות לאורך השנה. לוקיישן שהיה מושלם באוקטובר יכול להיות פחות מעניין באפריל, פשוט כי השמש עולה מאחורי ההר במקום לצידו. בהרים גבוהים זה קריטי אפילו יותר - רכס ממזרח יכול לעכב את האור בחצי שעה שלמה מעבר לזמן הרשמי. תעשו את הבדיקה הזו בערב שלפני, בכיסא נוח, ולא בשטח בחושך. המזח באגם Mondsee, כשהזריחה מגיעה משמאל. הייתי שמח שהשמש הייתה בפריים כך שהמזח היה מכוון את העין אליה, אבל בתקופה בה הייתי זה לא היה אפשרי. פוטו-טיפ מס' 5: מזג האוויר קובע לא פחות מהלוקיישן זה נשמע בנאלי אבל זה חשוב בדיוק כמו לבחון את זמן הזריחה המדויק ולראות תמונה להשראה מהלוקיישן. הכוונה היא לא רק לבדוק את הטמפרטורה ואם יש או אין גשם, זה המובן מאליו. הרעיון הוא לבחון את מזג האוויר יותר לעומק. כמובן, גשם וטמפרטורה משפיעים על ההחלטה אם בכלל כדאי לצאת. אבל זה לא רק הם. מצב העננות ישפיע על אופי הצילומים - שמיים אפורים לגמרי או כחולים לגמרי יכולים להיות משעממים ושמיים בכיסוי עננים של 50-80% יכולים להיות מהממים. עוד נקודה היא גובה העננים - מה שאתם מחפשים זה עננים גבוהים או בינוניים שיתפסו את האור מלמטה. עננים גליים מעל אגם Mondsee עשו את כל ההבדל גם הלחות יכולה להשפיע על היתכנות לערפילי בוקר שקיימים הרבה בנוף אירופאי הררי, בתקופת הקיץ והסתיו. מפת לווין של גשמים יכולה להגיד לכם אם יהיה לכם נוח לצלם - גשם קל מזמן תנאיי צילום יפים ומיוחדים, ואילו תחזית של מבול ככל הנראה תעזור לכם להישאר במיטה החמה ולוותר על הסשן. ממליץ לכם בחום שלא להסתמך על התחזיות הראשוניות שאתם רואים בחיפוש זריז בגוגל, אלא להשתמש באפליקציות יעודיות שחושפות מידע עמוק ומדויק יותר, הרבה יותר מתאימים לתכנון סשן צילומים. דוגמא לאפליקציות כאלה - Windy, Clear Outside, Weather & Radar. פוטו-טיפ מס' 6: תחשבו את לוח הזמנים אחורה טיפ אינטואיטיבי מאד, אבל משהו שלא תמיד לוקחים בחשבון - קחו את שעת הצילום שקבעתם בשלב 3, ותתחילו לגזור אחורה את לוחות הזמנים. גזירת לו"ז 1 - הגעה בפועל 15 דקות לפחות לפני שעת הצילום, כדי לזהות איפה בדיוק נמצא הלוקיישן עצמו וכן לחקור את הלוקיישן וזוויות הצילום השונות בלייב. גם אחרי תכנון מושלם, המציאות תמיד קצת שונה. גזירת לו"ז 2 - זמן ההליכה מהחניה לנקודה, וזה החלק שהכי מפספסים. עשר דקות הליכה ביום הן עשרים בחושך עם חצובה. תבדקו מראש, ותיקחו פנס ראש. גזירת לו"ז 3 - זמן הנסיעה, ותוסיפו לו עוד עשר דקות ספייר - כבישים בהרים בחושך עלולים לקחת יותר זמן נהיגה ממה שאתם מכירים. גזירת לו"ז 4 - זמן ההתארגנות במלון - כל אחד ומה שהוא צריך בבוקר. תהיו כנים עם עצמכם, לא עם הגרסה האופטימית שלכם של לקום ברגע האחרון. עכשיו יש לכם שעת שעון מעורר אמיתית. תכוונו אותה, ותכוונו גם עוד אחת לביטחון. מפל Johannes - דרש מעט חיפוש ואיתור המסלול, וירידה תלולה של כמה דקות. הגעה מעט מוקדמת הספיקה כדי לצלם את הפריים באור שמש יפה שמאיר חלק מהנוף ברקע פוטו-טיפ מס' 7: תכינו הכל בערב - המטרה היא אפס התנגדויות הטיפ שנשמע הכי טריוויאלי הוא בפועל המכריע ביותר, כי הוא לא טכני אלא פסיכולוגי. בארבע לפנות בוקר המוח שלכם מחפש תירוץ לחזור למיטה. כל חיכוך קטן - חיפוש בטרייה, כרטיס לא מפורמט, מעיל שלא יודעים איפה הוא - הופך לתירוץ מצוין. לכן כל מה שאפשר לעשות בערב, תעשו בערב: · תיק צילום ארוז וסגור ליד הדלת, חצובה כבר בתא המטען · בטריות טעונות וכרטיסים מפורמטים · פילטרים נקיים ובמקום קבוע · ביגוד בערימה אחת, כולל שכבה חמה יותר ממה שנראה לכם שצריך · טרמוס או קפה מוכן אני אפילו מגדיר את המצלמה מראש בערב - מצב צילום, ISO בסיסי, פורמט RAW, מיקוד ידני מכויל. בבוקר אני רק לוקח ויוצא. ומה קורה כשהשמיים לא משתפים פעולה? לפעמים תגיעו והשמיים יהיו אפורים ומתים, או שהערפילים מכסים לגמרי את העמק, וזה יקרה גם אחרי התכנון הכי טוב. במקום לארוז ולחזור, תשאלו שתי שאלות. הראשונה: האם יש כאן פריים אינטימי במקום הפריים הרחב - פרטים, מרקמים, עצים בערפל, חשיפה ארוכה על מים. השנייה: האם יש לוקיישן חלופי במרחק עשר דקות נסיעה (שגם עליו כדאי לחשוב בתכנון המקדים) שדווקא מושלם לתנאים האלה. יער או מפל אוהבים יום מעונן הרבה יותר מאשר פסגה. ביום בו השמיים אפורים ואחידים, אפשר לחפש סיפורים ויזואליים אינטימיים על הקרקע, ללא השמיים ומעבר לזה, גם בוקר שיצאתם ממנו בלי כלום הוא סקאוטינג. הוא מלמד אתכם את המקום, ואם תחזרו אליו פעם שנייה - ואני ממליץ לחזור - התכנון של הפעם הבאה יהיה מדויק פי כמה. רוצים לתרגל את זה בשטח? תכנון זריחה מדויק כפי שכתבתי כאן במאמר - הוא בדיוק מה שאנחנו עושים בטיולי הצילום שלנו, רק בקנה מידה של טיול שלם - לוקיישנים שנבחרו בקפידה, מרדף אחרי תנאי האור האופטימליים, החלטות חכמות בזמן אמת כדי לשדרג את החוויה הצילומית. וזריחה אחרי זריחה שבה רואים את התהליך הזה עובד בשטח ולא רק על הנייר. כמובן שזה לא רק בזריחות אלא בכל היבט אפשרי במהלך הטיול :) אם בא לכם לצלם נופים ברמה אחרת, להכיר מקרוב תרבויות מרתקות, לתעד את הטבע בצורה מרשימה עם הנחיה צמודה - מוזמנים לבחון את טיולי הצילום הקרובים שלנו ברחבי העולם. אומר לכם בלב שלם שתחזרו עם אוסף של חוויות של פעם בחיים, וצילומים מדהימים. בקישור הזה רואים את כל הטיולים הקרובים שלנו. ואם המאמר עזר - שתפו אותו עם חברים צלמים וקבעו איתם לאיזה טיול אתם יוצאים ביחד. שלכם, ויקטור

פאוור בנק אחד. זה כל מה שהיה צריך כדי להיות מבואס, ובצדק. אחד המשתתפים באחד מטיולי הצילום שלנו ארז אותו בתוך המזוודה, כי הוא היה גדול וכבד יחסית, והוא רצה להקל ולו במעט על המשקל של תיק הצילום שהוא סחב מהרגע שיצא מהבית, כל הדרך לנתב"ג ואז ליעד החלומי. הביטחון בנתב"ג ערך בדיקה בטחונית שגרתית ומשהו במזוודה לא היה נראה להם. הם לא ידעו מה זה בדיוק (אתם כן) אבל אצלם - אם יש ספק - אין ספק. מבלי לבדוק לעומק מה היה במזוודה הם עצרו את הפלואו שלה והיא פשוט לא עלתה למטוס. הבחור נחת ביעד עם שפע של התלהבות לקראת הטיול, עם תיק הצילום על הגב ובלי כלום מעבר לזה. בלי חצובה שגם היא נארזה במזוודה מטעמי נוחות, בלי רוב הבגדים, ועם כמה ימים של אלתורים ותסכולים במקום מיקוד בחוויה ובצילום. והעניין הוא שאני ממש מבין אותו. לא רק את התסכול בימים הראשונים של הטיול, אלא בעיקר את השיקולים באריזות והרצון להקל על עצמו. מי חושב על פאואר-בנק מרוקן שאולי יעשה בעיות? מי חושב שהמזוודה לא תגיע? אירגונים לקראת טיול הצילום הבא לקראת עונת הסתיו של טיולי הצילום שלנו החלטתי לכתוב את מאמר העזר הזה למטיילים שלנו, ולמעשה לכל מי שיוצא לחו"ל כשהמצלמה היא לא פריט לוואי אלא הסיבה לטיול. זה נכון שציוד הצילום הוא רק הכלי בידיים שלנו, והדבר החשוב הוא הידע, הכשרון, העין... ועדיין הציוד הנכון בזמן הנכון יכול להיות ההבדל בין צילום טוב לצילום מעולה. תחנת כוח גרעינים, צולם באחד מטיולי הצילום שלנו לחבל מוראביה, בדרום מזרח צ'כיה. יתכן ויהיו כאן דברים מובנים מאליו שאתם כבר מכירים, ואולי גם דברים חדשים שלא ממש חשבתם עליהם. כך או כך, מזמין אתכם לעבור על הפוטו-טיפים לאריזה נכונה לקראת טיול הצילום הבא שלכם - כדי שלא יהיה שום סיכוי שמשהו יתפספס ויעשה לכם בעיות בצ'ק אין. נקודה אחת לפני שמתחילים: המאמר הזה הוא לא על מה לקחת. על זה כבר כתבתי במאמר הזה, ומי שרוצה גם זווית של ציוד צילום בטיולי הליכה וטרקים ימצא כאן המלצות מצוינות. הפעם מדובר באיך - איך הציוד שאתם כבר יודעים שאתם רוצים שורד את הדרך מהבית עד ללוקיישן, שלם, בזמן ואיתכם. פוטו-טיפ מס' 1: קודם תחליטו איזה טיול זה זו ההחלטה שמכתיבה את כל השאר, ורוב הטעויות באריזה מתחילות מזה שלא עוצרים לשאול אותה. טיול משפחתי שבו גם מצלמים הוא לא טיול צילום. הפוקוס שלכם יילך לילדים, לבני הזוג, לקצב של הקבוצה. תיק ענק על הגב עם המון ציוד יהיה לא פרקטי בעליל והוא יכניס הרבה סרבול ואיטיות לחוויה שלכם. מה גם, בטיול כזה ידוע מראש שתצלמו פחות. תיק גדול, מעבר לעודף הציוד, עלול לגרום להרבה תסכול מהעובדה שאתם לא ממוקדים בצילום. במסע שהצילום הוא מהותו המשוואה מתהפכת: הציוד הוא הסיבה שאתם שם, והנוחות היא זו שמתפשרת. ההחלטה טיול משפחתי עם מצלמה טיול שהצילום הוא מהותו גודל תיק קטן ונוח, מינימום ציוד תיק גב גדול, ציוד מלא, מותאם לצרכים של הטיול עדשות 1-2 ורסטיליות 2-5 לפי ז'אנר הטיול חצובה (בטיול שכולל נופים) חצובת טיולים קלה, אם בכלל חצובה מסיבית ויציבה איפה נוסע הציוד תיק צילום קטן עלייך הכל עלייך, כולל החצובה רמת הסיכון שמותר לקחת בינונית, הנוחות מנצחת נמוכה ככל האפשר משתתפי הטיול של פוטוטריפס למדגסקר. כשמדובר בטיול צילום - לוקחים את התיק הגדול וכל הציוד שיהיה רלוונטי לאופי היעד פוטו-טיפ מס' 2: תיק גב, לא טרולי טרולי הוא הזמנה לבעיות ותקלות, בעיקר מול חברת התעופה. הוא נראה כמו יחידת כבודה, הוא מתגלגל לתוך שדה הראייה של הדיילת, והוא זה שגורם למישהו לומר "בוא נמדוד את זה רגע". לחברות התעופה יש נטיה חזקה לשקול ולמדוד כל טרולי, ולעיתים, בטיסות מלאות אף לחייב את הנוסעים לשלוח אותו לבטן המטוס. הציוד שלנו שוקל לעיתים מעל הערך המותר (8 או 10 קילו) והסיכוי גבוה יותר שהוא לא יעבור את האישור של הדייל/ת לעלות למטוס מאשר תיק גב. הנקודה הזו מתחזקת בטיסות בחו"ל - בארה"ב, באירופה וגם במזרח הרחוק יש נטיה של הדיילים להקפיד יותר על הכללים הנוקשים. תיק גב, לעומת זאת, נראה פחות מאיים, הוא נדחס, ויכול לעבור יותר בקלות "מתחת לרדאר". הוא גם לא נכנס להגדרה הספציפית של חברות התעופה כמו הטרולי, כך שמראש הדיילים פחות מחפשים אותו. בנוסף, אפשר להוציא ממנו מצלמה ועדשה כבדה לכיס של המעיל לפני הדלפק, אפשר לענוד אותו ולהמשיך ללכת, והוא משדר יותר קלילות, גם כשהוא גדול. חשוב לדייק: שום דבר לא מובטח לכם אם תגיעו עם תיק גב. גם תיק גב יכול להישקל אם מישהו החליט ש"היום שוקלים הכל". הסבירות פשוט נמוכה משמעותית, ואנחנו לא מחפשים כאן ודאות אלא להטות את ההסתברות לטובתנו. תיק גב עדיף מכל כך הרבה סיבות מאשר טרולי בטיול צילום פוטו-טיפ מס' 3: כל מה שנטען עולה איתכם למטוס. נקודה סוללות מצלמה, סוללות רחפן, פאוור בנקים, סוללות של פלאש, פנס ראש עם סוללה נטענת - כל דבר עם ליתיום בפנים. הכל בתיק שעולה איתכם לתא הנוסעים, שום דבר בבטן המטוס. זו לא המלצה של פוטו טיפס, זו רגולציה בינלאומית, והאכיפה שלה חדה. אם סוללה נשכחה במזוודה, התרחיש הריאלי הוא בדיוק הסיפור שפתחתי איתו: המזוודה נשלפת, נשארת מאחור, ואתם מגלים את זה בשדה תעופה זר מול מסוע ריק. שני דברים מעשיים: כסו את המגעים של כל סוללה רזרבית, בכיסוי המקורי או בסרט הדבקה, כדי למנוע קצר. ושמרו אותן במקום נגיש בתיק, כי אם יבקשו לראות אותן בביקורת אתם רוצים לשלוף ולהמשיך הלאה. בטריות, פאוואר בנקים, פנסי ראש עם בטריות - רק עליכם במטוס פוטו-טיפ מס' 4: החצובה - הימור מחושב שני שיקולים נפרדים כאן, ואנשים נוטים לערבב ביניהם: איזו חצובה, ואיפה היא נוסעת. איזו חצובה להביא לטיול? אם צילום נופים וחשיפות ארוכות הוא בונוס "על הדרך", חצובת טיולים קלה תעשה את העבודה ולא תהרוס לכם את הגב. אם הטיול הוא טיול צילום נופים בהגדרה (ביעדים כמו דולומיטים, מדיירה או איסלנד), אל תתפשרו. תגיעו עם חצובה רצינית וכבדה, כזו שתחזיק היטב בצילום חשיפות ארוכות גם ברוח חזקה או על קרקע לא יציב. איפה לארוז אותן? זו הנקודה שיכולה להיות ההבדל בין פריים מוצלח לחוסר פריים בכלל. אם הצילום הוא מהות הטיול, החצובה נוסעת עליכם, צמודה לתיק הצילום, לא במזוודה. מזוודות לא תמיד מגיעות, במיוחד בטיסות עם קונקשנים, ואתם ממש לא רוצים לעמוד מול נוף מהמם שדורש חשיפות ארוכות, ולצלם מהיד או להשעין את המצלמה על תיק לא יציב. הרי זאת הסיבה לשמה הגעתם לטיול. אם צילום נופים ו/או חשיפות ארוכות היא בונוס, אפשר להכניס את החצובה למזוודה למען הנוחות ולקחת סיכון מחושב. תדעו שאתם לוקחים אותו, וזה בסדר גמור. בטיול צילום שכל מהותו היא צילום נוף - כדאי להגיע עם חצובה יציבה ומאסיבית צילום כזה וחשיפה של מספר דקות דורש חצובה מאד יציבה ומערכת פילטרים. אם זאת מהות הטיול - עדיף שלא לקחת סיכון ולהביא אותם עליכם פוטו-טיפ מס' 5: הדיילים בדלפק הם אנשים תתכוננו לשיחה. לא לוויכוח, לשיחה. הדיילים הם אנשים, ועם הגישה הנכונה וחיוך אותנטי, הרבה מהבעיות יכולות להיפתר בצורה נעימה ונוחה. הסבירו את עצמכם, תגידו שאתם לומדים צילום וציוד הצילום מאד יקר וחשוב לכם. זה נכון שיש הרבה ציוד (כנראה מעבר למגבלת המשקל) אבל אתם ממש לא יכולים לארוז אותו במזוודה ולשלוח לבטן המטוס. במידה ונוצרת בעיה אמיתית, נסו לקרוא למנהל העמדה ולדבר איתו. זכרו את הכלל היחיד שלא מתגמשים בו - שציוד הצילום לא יורד לבטן המטוס בשום תנאי, ואת זה צריך להגיד באדיבות ובביטחון. כמה דברים שעוזרים: בדקו מראש את מדיניות הכבודה של חברת התעופה הספציפית, כי מי שמצטט את הכללים שלהם נכון מקבל יחס אחר. שימו את העדשה הכבדה בכיס המעיל לפני הדלפק. והכי חשוב, תהיו מוכנים נפשית לשלם על משקל עודף. כמה עשרות דולרים על תיק שנשאר איתכם הם עסקה מצוינת מול עדשה שנוחתת שבורה או לא נוחתת בכלל. Two Smoking Mountains כנסיית סנט ג'והאן בדולומיטים. כדי לצלם את הפריים צריך להעמיד את המצלמה גבוה מעל הגדר שקיימת בלוקיישן (= חצובה גבוהה ויציבה) ולצלם בחשיפה מאד ארוכה של כ-3 דקות (=ערכת פילטרים עם מגוון עוצמות). פוטו-טיפ מס' 6: תיק צילום ייעודי, אבל עם מקום לסנדוויץ' תיק צילום ייעודי הוא לא גחמה. המחיצות, הריפוד ומערכת החלוקה הפנימית הם לא רק גימיק שנראה טוב, זהו ההבדל בין ציוד שמגיע שלם לבין ציוד שמקבל מכה בכל טלטול. מעבר לכך, הנוחות היא שם המשחק, ואם יש ברשותכם תיק צילום שנוח לעבוד איתו ולשלוף ממנו בקלות את האביזר הנכון בזמן הנכון - אל תתפשרו על זה. תיק גב כללי עם סווטשירט מקופל סביב המצלמה הוא לא פתרון. ועם זה, שקלו תיק שיש בו גם מקום לדברים שהם לא צילום. סנדוויץ', בקבוק מים, פליז לשעת הצורך. בשטח, אחרי חמש שעות, זה משנה יותר ממה שנדמה. ולמען הסר ספק, זו לא המלצה על דגם תיק מסוים. זה נושא שלם בפני עצמו ואולי אכתוב עליו מאמר נפרד. פוטו-טיפ מס' 7: הציוד ההיקפי - מונופוד, גימבל, פלאש ורחפן, פילטרים מונופוד לצילום חיות וציפורים, גימבל לעדשות ארוכות, פלאש למי שמשלב אותו בצילום אנשים ותרבויות. כל אלו יכולים להיות שימושיים ביותר בטיולים הרלוונטיים. הכלל פשוט: אם זה טיול משפחתי והציוד הזה הוא תוספת, אפשר להכניס אותו למזוודה, בלי הסוללות כמובן, או לוותר עליו בכלל. אם זה טיול צילום והציוד הזה הוא הסיבה שאתם טסים, הוא עולה איתכם. אין הצדקה להמר על מערכת פילטרים בטיול צילום נופים או גימבל כשכל הטיול בנוי סביב צילום ציפורים ועדשת סופר טלה. קוסטה ריקה מלאה בעמדות מדהימום לצילום קוליברי, זה נוח אבל עדיין מאתגר לצלם את הציפור התזזיתית הזו. לעמוד שעה עם המצלמה ועדשת הסופר טלה על הידיים יכול להיות מייגע, ומונופוד שיקח על עצמו חלק מהמשקל בהחלט יהיה אביזר שימושי עדר כבשים ממבט ציפור - צפון יוון רגע לפני שאתם אורזים רחפן האריזה היא הבעיה הקטנה. כמו המצלמה, גם הרחפן הוא ציוד צילום לכל דבר ומומלץ לארוץ אותו בתיק הצילום העולה למטוס. הסוללות שלו כמובן גם הן עליכם. הבעיה הגדולה היא החוק במדינת היעד. יש מדינות שאוסרות הכנסת רחפנים לחלוטין והמכס מחרים אותם בשדה, לפעמים בלי החזרה. יש מדינות שמאפשרות טיסה אבל אוסרות אותה בפארקים לאומיים ובאתרי מורשת, שזה בדיוק המקומות שבגללם באתם. ויש מדינות שהקנס בהן מגיע לסכומים שהופכים את התרגיל ללא שווה. בדקו את הרגולציה של היעד לפני הטיסה, ואם התשובה עמומה, שקלו ברצינות להשאיר את הרחפן בבית. פוטו-טיפ בונוס #1: הפאוור בנקים עברו רגולציה חדשה בשנה האחרונה חברות התעופה הידקו משמעותית את הכללים בנושא. נכון להיום המסגרת המקובלת היא עד שני פאוור בנקים לנוסע, בתא הנוסעים בלבד, כל אחד עד 100Wh ללא אישור מיוחד. בין 100Wh ל-160Wh נדרש אישור מראש מחברת התעופה, ומעל 160Wh פשוט אסור. נוספו גם כללי שימוש: הרבה חברות אוסרות לטעון את הפאוור בנק עצמו משקע במטוס ודורשות שהוא יישאר גלוי ובהישג יד ולא בתא העליון. איך יודעים מה יש לכם? הנוסחה היא (mAh כפול 3.7) חלקי 1000. פאוור בנק של 20,000mAh הוא בערך 74Wh, כלומר בטווח המותר. חשוב: הכללים משתנים בין חברות, ויש חברות מחמירות יותר. תמיד בדקו את מדיניות חברת התעופה הספציפית שלכם לפני הטיסה. פוטו-טיפ בונוס #2: חשבוניות במכס סיכון לא גדול, אבל קיים, במיוחד עם ציוד חדש: חזרה לישראל דרך המסלול הירוק עם עדשה שנראית חדשה לגמרי יכולה להוביל לשאלות. שמרו את כל החשבוניות של רכישת הציוד בצורה דיגיטלית זמינה, בתיקייה בענן או בטלפון. שתי דקות של סריקה לפני הטיסה חוסכות שיחה לא נעימה בשעה שתיים בלילה בנתב"ג. זריחה באלפי די סיוסי בדולומיטים. לא רק עדשות רחבות, גם עדשות סופר טלה כמו 100-400 יכולות להיות מאד שימושיות, אם אתם מתכוננים מראש ויודעים מה צפוי לכם ביעד מה באמת קורה כאן אריזה של ציוד צילום היא לא רשימת מכולת, היא ניהול סיכונים. בכל החלטה אתם שואלים בעצם שאלה אחת: מה המחיר הצילומי והנפשי שאשלם אם הפריט הזה לא יגיע? מצלמה, עדשות וסוללות הן תשובה חד משמעית - עלינו, תמיד. חצובה וציוד נלווה תלויים באופי הטיול, ולגיטימי לקחת שם סיכון, כל עוד הוא מחושב. השבוע, לפני הטיול הקרוב שלכם, עשו תרגיל אחד: פרסו את כל הציוד על הרצפה וחלקו אותו לשתי ערימות - "בלי זה אין טיול" ו"נחמד שיהיה". הערימה הראשונה נוסעת עליכם. השנייה - תחליטו בהתאם לשיקול דעת בריא. איפה ממשיכים מכאן? את כל מה שכתוב כאן אנחנו חיים בפועל בכל טיול צילום שאנחנו מוציאים. אנחנו שולחים למשתתפים הנחיות אריזה מסודרות לפני היציאה, ובשדה יש מי שיודע להגיד לכם אם החצובה הזאת באמת תחזיק מול הרוח בדולומיטים. בסתיו הקרוב יוצאים לטיולים מהממים בסלובניה בשלכת, דולומיטים בשלכת באוקטובר, ומדיירה בנובמבר. בהמשך, יש גם מגוון עשיר של טיולי תרבות (אתיופיה, הודו) וטבע וחיות (טנזניה, קוסטה ריקה). את כל הטיולים הקרובים אפשר לראות כאן. אם המאמר עזר לכם, שתפו אותו עם חבר שטס בקרוב עם מצלמה. תודו לנו אחרי זה :) שלכם, ויקטור

במסגרת חודש ספטמבר בחדר כושר לצילום - צילום ספורט ותנועה - שמחים לשתף איתכם את המאמר הזה, על אחת הטכניקות הפופולריות והמעניינות בצילום רחוב ובצילום בכלל. תקציר לחסרי סבלנות 😉 לצלמים המנוסים שרק רוצים להתרענן, או אלו מכם שממהרים לצאת לצלם, הנה לכם סקירה קצרצרה של כל הטיפים: 1. תעבדו במוד חשיפה ידני או מוד עדיפות התריס. 2. תקבעו את מהירות התריס בהתאם למהירות האובייקט. '1/30 זאת נקודת פתיחה טובה לרוב צילומי פאנינג. את הצמצם וה-ISO תקבעו בהתאם לתנאיי התאורה, כך שתקבלו חשיפה נכונה. 3. תעבדו עם פוקוס עוקב עם מספר נקודות פוקוס ותמקמו את האובייקט בתוך אסופת הנקודות. לחלופין, ניתן לעבוד עם פוקוס ידני, שנקבע מראש לפי המרחק מהמצלמה לאובייקט. 4. תצלמו בקצב הגבוה ביותר שהמצלמה שלכם מסוגלת. 5. תעמדו יציב, עם שלוש נקודות אחיזה במצלמה, סובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותניים. 6. תצלמו את האובייקט כשהוא נע בקו ישר בניצב אליכם. ועכשיו, בואו נתעמק. הקדמה פאנינג (Panning בלעז) היא טכניקת צילום מגניבה בה ניתן להעביר לצופה תחושה של תנועה בפריים בודד. הרעיון המרכזי הוא צילום אובייקט שנמצא בתנועה, כך שהוא מופיע בפוקוס, וכל השאר (רקע, אובייקטים אחרים) מטושטשים ו"מרוחים" בכיוון התנועה. לפרפקציוניסטים שביניכם, חשוב שתדעו שאין כוונה שהאובייקט יהיה בפוקוס מושלם, כפי שהיה מתקבל בצילום פורטרט, למשל, אבל כן שיהיה "מספיק" בפוקוס, בטח יחסית לרקע המרוח. מה גם, המריחה הקלה של האובייקט תוסיף לתחושת התנועה בתמונה. הטכניקה אינה מסובכת אך כן נדרשת מיומנות מסוימת שבאה בעקבות התנסות רבה ותמונות רבות ש"נזרקות לפח", עד שמגיע הרגע המיוחל ומתקבל פריים "וואו". כיוונים מנוגדים ברוטשילד Nikon D750 | 30mm | F/6.3 1/30 sec ISO 100 הטכניקה כאן נענה על השאלה הפשוטה "אז איך תכלס עושים את זה?" -> בוחרים לוקיישן בו קיימת תנועה ערה של אופניים / רצים / רכבים / ציפורים, שכן לא נרצה לחכות יותר מדי זמן בין כל הזדמנות לצילום. -> נעמדים בנקודה נוחה במרחק סביר מקו התנועה של האובייקט הנבחר, בהתאם לקומפוזיציה הרצויה. חשוב שהמקום יאפשר לכם לזוז בקלות ונטול עצמים זרים שיכנסו לפריים. -> מזהים אובייקט אותו נרצה לצלם, מכוונים עליו את המצלמה תוך הקפדה על מיקומו הנכון בתוך הפריים, בהתאם לקומפוזיציה, ומתחילים להתפקס עליו (נק' 1 בתרשים) -> מתחילים לצלם מספר תמונות ברצף כשהאובייקט קרוב לנקודה בה מסלולו ניצב לכיוון הראיה שלכם (נק' 2 בתרשים) תוך כדי סיבוב הגוף ועקיבה אחרי האובייקט. ממשיכים את מומנטום הצילום עד לנקודה מעט אחרי הכיוון הניצב (נק' 4). -> היעד הוא ללכוד פריים בודד או שניים מתוך הרצף בדיוק כשהאובייקט ניצב אליכם (נק' 3) בה המריחה היא הגבוהה ביותר וכן, מרחק הפוקוס בינכם לאובייקט אינו משתנה. -> עוברים על התמונות וצוהלים משמחה כשמגיעים לפריים המנצח. לפני שנצלול לטיפים המפורטים, בואו נדבר על משולש החשיפה שמשחק תפקיד חשוב בטכניקה. כמה מילים על משולש החשיפה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום (או במילה אחת - "החשיפה") - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, ומגיע לו כתבה שלמה משל עצמו, אותה אכתוב בהמשך. כאן אכתוב את תמצית הדברים, מה שרלוונטי לטכניקת הפאנינג. הצמצם הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו", שזה מה שאנחנו מחפשים בפאנינג. זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים. מהירות תריס איטית (כלומר, זמן חשיפה ארוך יחסית) יגרום לכל גוף הנמצא בתנועה להמרח בתוך הפריים. רגישות החיישן (ISO) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה נפגעת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה. מוזמנים לקרוא את סדרת #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה עבודה במוד עדיפות תריס או מוד ידני צלמים רבים אוהבים לעבוד במוד עדיפות צמצם (A בניקון ,וסוני או Av במצלמות של קנון) שכן, הדגש הוא הרבה פעמים על עומק השדה, וכאמור, הצמצם הוא זה ששולט בו. עם זאת, בצילום בו זמן החשיפה חשוב יותר מאשר עומק השדה, נעדיף לעבוד במוד עדיפות התריס (S בניקון וסוני או Tv בקנון). בצורה זו נוכל לקבוע בדיוק את ערך זמן החשיפה המתאים לכל סיטואציה כאשר מפתח הצמצם וה-ISO יקבעו בהתאם כך שנקבל חשיפה נכונה של התמונה. חלק מהצלמים המנוסים יותר נוטים לעבוד במוד ידני (M ברוב המצלמות) ולקבוע בעצמם את שלושת הצלעות במשולש. זאת אופציה לגיטימית ואף מומלצת לכל מי שרוצה לעבוד טיפה יותר קשה אבל גם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה" . מהירות התריס - כללי אצבע בין אם בחרתם במוד עדיפות התריס או המוד הידני, מה שחשוב בצילום פאנינג זה שנקבע את מהירות התריס על הערך הרצוי, בהתאם לסיטואציה. בואו נדון בכמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבוע את זמן החשיפה. נקודת פתיחה טובה לצילומי פאנינג שמתאימה למגוון סיטואציות תהיה זמן חשיפה של 1/30 השניה. בפועל זמני החשיפה עלולים לנוע בין 1/15 עד 1/125 שניות, כתלות במהירות התנועה של האובייקט, המרחק שלו מהצלם וכמובן האפקט הרצוי (כלומר, מהי ה"מריחה" שאתם רואים בחזון שלכם). אובייקט רחוק כשאנחנו מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית, כל תנועה עדינה שלנו תתבטא בתזוזה מהותית בתמונה, ולכן נשאף לעבוד בזמן חשיפה קצר יותר, למשל 1/80. עבור אובייקט הנע לאט (למשל, בן אדם בריצה) נגדיל מעט את זמן החשיפה ל 1/60 כדי לקבל מריחה משמעותית ואילו עצם הנע מהר (רכב, ציפור במעוף) נצלם ב 1/125. שימו לב לקווי המריחה שהרקע מייצר. במקרה זה הפרספקטיבה תהיה שטוחה יותר ודחיסת הרקע גדולה יותר, וקווי מריחת הרקע יהיו ישרים ומקבילים לכיוון תנועת האובייקט. עגור במעוף באגמון החולה (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 אובייקט קרוב אובייקט קרוב נצלם באורך מוקד נמוך ונצטרך זמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מריחה יפה. עבור אובייקט איטי יחסית (אדם בריצה או רוכב אופניים איטי) נעבוד עם זמן של כ 1/20 ועבור אובייקט זריז יותר (רכב, ציפור) נצלם ב 1/40. במקרה הזה, המריחה תקבל מעין צורה "מעגלית", כתוצאה מכך שקדמת הפריים יותר קרובה אלינו מאשר באובייקט מרוחק, והמריחה שלו קטנה יותר מאשר זו של הרקע הרחוק יותר. משחקים בפארק (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 38mm | F/4.5 1/125 sec ISO 100 צילום פאנינג מבוסס על המון ניסוי וטעיה ואין מתכון יחיד לאיך לבשל את התמונה המושלמת. ככל שתתרגלו יותר, כך תבינו יותר טוב מהו זמן החשיפה המתאים בכל סיטואציה, ותקבלו פריימים שתהיו מרוצים מהם. צמצם ו-ISO נתחיל מהקל, ה-ISO. מכיוון שלרוב נצלם פאנינג באור יום, נקבע את ערכו על המינימום שיש למצלמה להציע, 100 ברוב המצלמות של היום. זה, אגב, מומלץ תמיד, ע"מ שלא להכניס רעש דיגיטלי ולפגוע באיכות התמונה. הצמצם הוא האחרון ברשימה, וערכו יקבע כך שתתקבל חשיפה נכונה של הפריים. בד"כ באור יום הצמצם יהיה סגור יחסית, F/13 או יותר, שכן, אנחנו צריכים לקזז את האור ה"עודף" שנכנס כתוצאה ממהירות התריס האיטית. זה נכון שבמקרה הזה נקבל עומק שדה גדול יותר מהרצוי לכאורה, אבל זה לא משמעותי, שכן אנחנו מטשטשים את הרקע בגלל תנועת האובייקט. במידה ונצלם בשעות הדמדומים או בתנאיי אור חלשים יחסית, נוכל לפתוח את הצמצם, עד שנגיע לערכו הפתוח ביותר בעדשה, למשל F/1.8 או F/2.8. רק אז, כשתמו כל הקיצים נתחיל להעלות את ה-ISO. רוכבים ברוטשילד בשעות אחרי הצהריים (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon Z7ii | 40mm | F/8 1/30 sec ISO 64 שיטת הפוקוס - עוקב עם אסופת נקודות פוקוס (או ידני) ברוב המצלמות המקצועיות, גם אלו ברמת הכניסה, ישנה אפשרות לעבוד עם "פוקוס עוקב" (מוד AF-C או Continuous Auto Focus בניקון וסוני או AI Servo בקנון). זהו מנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי שממשיך לעבוד ולחפש את הפוקוס של האובייקט עליו אנחנו מצביעים כל עוד נמשיך ללחוץ על הכפתור (החצי לחיצה, או back button focus למי שמכיר - על כך בהמשך). מנגנון זה מיועד לצילום אובייקטים בתנועה, למשל, ילד שרץ לכיווננו, או פאנינג, שכן, מרחק הפוקוס משתנה מהר מאד תוך כדי הצילום בגלל התנועה של האובייקט. כדאי לעבוד עם מספר רב של נקודות פוקוס ולמקם את האובייקט בתוך אסופת הנקודות הזו. מספר הנקודות האפשרי יכול להיות 9 במצלמות ברמת כניסה ועד 51 ויותר במצלמות יותר מתקדמות. אין כאן כוונה שהרבה נקודות בפריים יהיו בפוקוס, מחשבה מוטעית הנהוגה בקרב צלמים מתחילים, אלא שהמצלמה תחפש את הפוקוס (האחד והיחיד) מהמידע שהיא תקבל מאחת מהנקודות שבאסופה, לפי האלגוריתם הקיים במחשב המצלמה. מבחינת הטכניקה - מתחילת מהלך הצילום ועד סופו, יש להמשיך להתפקס על האובייקט בצורה רציפה ולהזיז את המצלמה כך שהאובייקט יהיה בתוך אסופת הנקודות. בצורה זו הסיכוי לנעול את הפוקוס על האובייקט בלפחות אחת מהתמונות ברצף גדול יותר. עוקבים אחרי האובייקט תוך כדי תנועתו וממקמים אותו במרכז אסופת נקודות הפוקוס פוקוס קבוע (ידני) שיטת פוקוס מקובלת נוספת היא הפוקוס הידני. במקרה זה נהיה חייבים להעריך מראש באיזו נקודה (או באיזה מרחק מאיתנו) יעבור האובייקט שבתנועה. נמצא את הפוקוס על אותה הנקודה (בצורה ידנית או אוטומטית) ומכאן נמשיך לצלם בפוקוס ידני בלבד ללא מדידת פוקוס כל פעם מחדש (ניתן לבטל את הפוקוס האוטומטי על גבי העדשה, או על המצלמה, בדגמים בהם זה אפשרי). במצב הזה הפוקוס "קפוא", ונוכל לצלם כרצוננו מבלי להתפקס מחדש. הצילום צריך להתחיל כשהאובייקט קרוב לנקודה עליה התפקסנו, ולהסתיים מעט אחרי שהוא חלף על פניה. בפוקוס ידני קודם כל מוצאים את הפוקוס על הנקודה בה האובייקט יחלוף על פניכם, ואז פשוט מצלמים כל פעם שהאובייקט עובר, ללא חיפוש פוקוס מחדש טכניקת הצילום עם פוקוס ידני קבוע. במקרה הזה המיקוד של הצלם הוא על העקיבה נטו, בלי לדאוג לפוקוס צילום מהיר עבור כל אובייקט החולף על פנינו, נרצה לצלם רצף תמונות כדי להגדיל את הסיכוי לפריים מוצלח. לכן, מומלץ לעבוד במוד צילום מהיר (Continuous Shooting או Burst Mode או Continuous Drive Mode במצלמות השונות) בו המצלמה לוכדת הרבה תמונות ברצף, בקצב המהיר ביותר שיש במצלמה. הקצבים האפשריים הם 3 תמונות לשניה במצלמות ישנות יותר, ועד 10 תמונות בשניה ויותר במצלמות מתקדמות ומקצועיות יותר. עמידה יציבה אחד הגורמים החשובים בצילום פאנינג זה היציבות שלכם, הצלמים. הקפידו על שלוש נקודות אחיזה במצלמה (יד ימין על המצלמה, שמאל על העדשה והעינית צמודה לעין) שיקטינו את הרעידות הטבעיות שלכם. בכדי ליצור תנועה חלקה, תעמדו בצורה רפויה וגמישה, ותסובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותן כך שהידיים המחזיקות את המצלמה ישארו באותה התנוחה (אל תסובבו רק את המצלמה עם הידיים). תעצרו את הנשימה לכמה שניות בזמן שאתם מצלמים. כל מה שעובד לכם כדי ליצור תנועה חלקה ויציבה. היציבות שלנו חשובה מאד בכל סוג של צילום, וגם צילום תנועה אינו יוצא דופן היבטים אומנותיים להתמקד באימאג' ולא בטכניקה אמנם חשוב להפנים את הטכניקה ולתרגל אותה, אבל בסופו של דבר באנו ליצור משהו אומנותי, לספר סיפור, להעביר מסר והטכניקה היא רק הכלי בעזרתו נשיג את מבוקשנו. כך התיחסו לצילום פאנינג (וצילום בכלל). תנטבו את המחשבות שלכם לעבר הפריים הרצוי, תעצרו את הנשימה לפני כל רצף צילומים, תיצרו אימאג' של התמונה הרצויה בראש עוד לפני הצילום. זה יעזור לכם לקבל את הפריים המושלם הרבה יותר מאשר דיוק בפרט טכני כזה או אחר. רכבות נותנות הזדמנות מעולה לצילומי פאנינג. העריכה בשחור לבן מוסיפה לפריים תחושה של סיפור המסתתר מאחורי הפריים, מעין אלמנט תיעודי שמגרה את סקרנותו של המתבונן (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 24mm | F/2.8 1/40 sec ISO 800 בניית קומפוזיציה ישנם כללים רבים לקומפוזיציה נכונה, ודרכים אינספור לשבור אותן. אין זה המקום לפרט על כל הכללים, אבל כן אתן מספר דגשים חשובים. כלל השלישים יכול לעבוד טוב בפאנינג. עדיף להשאיר יותר ספייס בכיוון התנועה של האובייקט להרגשה הרמונית יותר. גם כלל הסימטריה בו תמקמו את האובייקט ממש במרכז הפריים יהיה מתאים. שימרו על חלל מספק בכל אחד מהצדדים של האובייקט, כך נוכל לראות את המריחה של הרקע בצורה הטובה יותר. כלל הקומפוזיציה המוכר ביותר הוא כלל השלישים. בצילום תנועה לפי הכלל הזה מומלץ להשאיר את החלל הגדול יותר בכיוון תנועת האובייקט (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60 sec ISO 125 אם החלטתם "לחתוך" את האובייקט (למשל, לצלם רק את הראש של רוכב האופניים) תעשו זאת בטוב טעם כך שחלקו של האובייקט שהשארתם בפריים יקבל משמעות מעניינת. גם הרקע חשוב תשומת הלב לפרטים נוספים בתמונה מעבר לאובייקט שבתנועה תמיד תביא לתוצאות יותר טובות. כדאי שהרקע יהיה שונה מספיק במרקם ובצבע כדי להבליט את האובייקט המצולם. למשל, רוכב אופניים עם חולצה אדומה יצטלם ממש יפה על רקע עצים ירוקים מרוחים. במידת הצורך, תשנו את המיקום שלכם או את זווית הצילום כדי לשנות את הרקע. בנוסף, מומלץ לשלב אובייקטים נוספים בפריים, העומדים במקום, או נעים במהירות או כיוון שונים מהאובייקט המרכזי על מנת לייצר צורת מריחה שונה מהרקע עצמו. הימנעו מלהכניס פחים וזבל או עצמים לא אסטטיים שלא משתלבים טוב עם הסיפור של התמונה. פריים נהדר של הצלם אילן שחם במהלך הג'ירו ד'איטליה שהתקיים בירושלים. דרכו של אילן לספר סיפור מעניין יותר על הג'ירו הייתה לכלול את הקהל בפריים. המריחה של הקהל הדגישה את המהירות הרכיבה הגבוהה. Nikon D810 | 200mm | F/22 1/80 sec ISO 250 כמה סיפורים בפריים אחד אחד הדברים שאני מאד אוהב זה לשלב מספר סיפורים ולהציג אותם באותה התמונה. פאנינג מאפשר לנו לעשות זאת בעזרת שילוב מספר אובייקטים בפריים אשר נעים בכיווניים או מהירויות שונות. במקרה הזה חשוב לבחור את הסיפור המרכזי ולהחליט בהתאם מי הוא האובייקט שיהיה בפוקוס. ברגע שבחרתם, תיישמו את הטכניקה על אותו האובייקט. יתר האובייקטים הנעים בפריים יסתדרו בהתאם. הרעיון אינו פשוט לביצוע בעיקר כי הוא מצריך מידה של מזל לתפוס את התזמון הנכון בו כל האובייקטים בפריים עובדים יחד ומייצרים את הרבגיוניות בתנועתם. אדייק ואומר כי אין זה באמת "מזל" אם כי סבלנות והתמדה - מיצאו את הספוט שעובד עבורכם מבחינת התאורה והקומפוזיציה והישארו בו עד לקבלת הפריים הרצוי. רגע מיוחד מתוך סדנת צילום פאנינג ברוטשילד Nikon Z7ii | 35mm | F/8 1/30 sec ISO 64 טיפ בונוס #1 - האם לעבוד עם חצובה או מונופוד? ישנם צלמים אשר ממליצים לצלם פאנינג על חצובה או מונופוד. מסכים שצורת עבודה זו יכולה לתרום ליציבות המצלמה. עם זאת, איני חובב השיטה ולא ממליץ עליה, כי בעיניי תנועת הגוף שלנו טבעית יותר ומחברת את הצלם לפריים מהבחינה הרגשית לעומת צילום על חצובה בו העבודה היא מקובעת וטכנית יותר. טיפ בונוס #2 עבודה עם Back Button Focus ברוב המצלמות של ימינו ניתן להגדיר מדידת הפוקוס בלחיצה עם האגודל על אחד הכפתורים האחוריים במצלמה (בד"כ מימין לעינית) ולא בחצי לחיצה על הכפתור הצילום. במקרה זה, הפוקוס מתבצע בלחיצה על הכפתור האחורי עם האגודל, והצילום מתבצע כרגיל, בעזרת כפתור הצילום. זהו נושא לפוסט נפרד, אותו אכתוב בהמשך. במשפט אחד אומר כי זאת השיטה המועדפת עליי תמיד, ועבורי יש לה מספר יתרונות שמשפרים מהותית את היציבות שלי והיכולת למצוא את הפוקוס הרצוי בסיטואציות שונות, בטח כשאני מצלם אובייקטים בתנועה. מוזמנים לקרוא את המאמר הבא על שימוש בכפתור פוקוס אחורי. טיפ בונוס #3 איך להפוך את התיאוריה הזו לפרקטיקה? אם בא לכם לצלם תמונות פאנינג מרשימות ומדויקות ולא רק ללמוד את התיאוריה, מזמין אתכם להצטרף למועדון שלנו, חדר כושר לצילום. חודש ספטמבר מוקדש כולו לצילום ספורט ותנועה בו נלמד גם על טכניקת הפאנינג. כמו בכל חודש במועדון צפויה לכם חוויה למידה אחרת מכל מה שאתם מכירים - הרצאות טכניקה והשראה, אתגרי צילום, שיעורי משוב בקבוצות קטנות, קוויזים כיפיים לבחינת הידע, תחרות חודשית עם פרס שווה ומפגש פרונטלי מעשי בו תתרגלו את כל מה שלמדתם במהלך החודש, עם הנחיה וליווי צמוד של המנטורים במועדון. אם בא לכם לבחון את המועדון בלי להתחייב מראש לתקופה ארוכה - מוזמנים להצטרף לחודש אחד של התנסות, עם הטבה ייחודית של 50%. אנחנו מאפשרים את זה בכיף גדול ומתוך אמונה מלאה שאחרי החודש הזה תתמכרו ותרצו להמשיך. כאן מצטרפים ומתחילים לאמן את שרירי הצילום. מילות סיום צילום תנועה בכלל וצילום פאנינג היא טכניקה מהנה ביותר, וגורמת לסיפוק רב כשמתקבל הפריים הרצוי. היא דורשת מעט סבלנות ותרגול, אבל כמו בכל תחום צילום - ככל שתצלמו יותר ותתרגלו יותר, כך תגיעו לתוצאות מדהימות יותר מהר יותר. אשמח מאד אם תכתבו מה דעתכם על המאמר בתגובה לפוסט ואם יש לכם חברים שהמאמר יעזור להם - שתפו אותו איתם והזמינו אותם להצטרף למשפחת פוטוטיפס. שלכם, ויקטור

ניווט מהיר המומלצים של הצוות חדש בספריה חדר כושר לצילום כל התכנים הרשימה שלי רוצים להצטרף? כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית ספריית VOD אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר 4 סרטונים המומלצים של הצוות תכנים שנבחרו בקפידה על ידי צוות חדר כושר לצילום סרטון ויקטור זיסלין איך לצלם תמונות חדות יותר - שימוש חכם בכפתור פוקוס אחורי במצלמה הרצאה ויקטור זיסלין טכניקות נבחרות בצילום יצירתי במרחב הביתי הרצאה לימור צדוק טכניקות וגישות נבחרות בצילום תרבויות ויצירת סיפור צילומי הרצאה ויקטור זיסלין זום בונוס לאור המלחמה - הפסיכולוגיה של הצבע בצילום - עם ויקטור זיסלין טען עוד 12 סרטונים חדש בספריה תכנים חדשים שנוספו לאחרונה שיעור ויקטור זיסלין, גלעד בן שץ שיעור סיכום - פיין ארט - נובמבר 2025 הרצאה ויקטור זיסלין שיעור סיכום חודשי - פוקוס - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 4 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 3 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 טען עוד 0 סרטונים חדר כושר לצילום - כל השיעורים וההרצאות חיפוש לפי שנה והנושאים החודשיים איפוס פילטרים מיון לפי נושא חודשי בחרו את הנושא מיון לפי שנים בחרו שנה לא נמצאו תכנים לפי המיון שביקשת. ניתן לבצע מיון אחר או לאפס את הפילטרים 71 סרטונים כל התכנים בספריה השתמשו בסינון כדי למצוא את מה שמעניין אתכם סינון תכנים שיעור ויקטור זיסלין, גלעד בן שץ שיעור סיכום - פיין ארט - נובמבר 2025 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 2 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 הרצאה ויקטור זיסלין כשצילום הופך למסע - ויקטור זיסלין ורותי מנדיל חלבי הרצאה ויקטור זיסלין שיעור סיכום חודשי - פוקוס - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 1 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 הרצאה ויקטור זיסלין שיעור טכניקה - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 4 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 סרטון ויקטור זיסלין טסים עם ציוד צילום? המדריך המלא לאריזה נכונה ומעבר חלק בצ'ק אין סרטון ויקטור זיסלין איך לצלם תמונות חדות יותר - שימוש חכם בכפתור פוקוס אחורי במצלמה שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 3 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 הרצאה ויקטור זיסלין עומק שדה ושימושים אומנותיים בפוקוס בצילום שיעור אודי מוצני שיעור משוב לחודש צילום יצירתי במרחב הביתי - מס' 2 לא נמצאו תכנים לפי המיון שביקשת. ניתן לבצע מיון אחר או לאפס את הפילטרים טען עוד מספר הסרטונים הרשימה שלי תכנים ששמרתם לצפיה מאוחרת וסרטונים שכבר צפיתם בהם שמרתי לצפייה כבר ביקרתי סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה כדי לבנות רשימת צפייה אישית - צריך להתחבר לאתר התחברו לאזור האישי טען עוד עדיין לא חברים במועדון חדר כושר לצילום? הצטרפו וקבלו גישה חופשית לכל תכני הספרייה, שיעורי צילום והרצאות בלייב, מרתון צילום חודשי בשטח, שיעורי משוב ועוד המון תוכן ופעילויות שעוזרים להמשיך לצלם, ללמוד ולהשתפר. הצטרפו למועדון

כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית ספריית VOD אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר הצפיה בסרטון זמינה לחברי המועדון חדר כושר לצילום לקבלת גישה לסרטון חזרה לספריה סמנו לצפיה בהמשך שיעור שיעור סיכום - צילום דוקומנטרי - אוקטובר 2025 שם המרצה כבר ביקרתם בסרטון הזה שיעור סיכום של חדר כושר לצילום לחודש אוקטובר 2025, שהוקדש לצילום דוקומנטרי. ז'אנרים וקטגוריות שם הז'אנר

כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית ספריית VOD אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר הצפיה בסרטון זמינה לחברי המועדון חדר כושר לצילום לקבלת גישה לסרטון חזרה לספריה סמנו לצפיה בהמשך הרצאה הרצאת השראה - צילום דוקומנטרי - רובי יהב - אוקטובר 2025 שם המרצה כבר ביקרתם בסרטון הזה הרצאת השראה של חדר כושר לצילום לחודש אוקטובר 2025, בהנחיית רובי יהב, שהוקדשה לצילום דוקומנטרי. ז'אנרים וקטגוריות שם הז'אנר