תוצאות החיפוש שלכם

המאמר עבר רענון וחודש לטובת קוראי הבלוג שלנו - לקראת חודש הטבע והמאקרו ב חדר כושר לצילום , במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את כל האלמנטים הדרושים לצילום מאקרו ופריחה מהממים, בתקופה הכי יפה של הטבע הישראלי. כאשר אנו מצלמים פרח, הנטייה הראשונית היא למקד את תשומת הלב כולה אליו – בצבעיו העזים, בצורתו הייחודית או במרקם העדין של עלי הכותרת. אך דווקא הרקע, שלעתים נתפס כמשני, הוא אחד המרכיבים הקריטיים ביותר להצלחת התמונה . בקולנוע או בתיאטרון, הרקע איננו רק תפאורה – הוא מסייע לספר את הסיפור ולהעשיר אותו, להוביל את עין הצופה וליצור את האווירה הרצויה. הוא נותן את הקונטקסט של ההתרחשות, ועוזר לשחקן הראשי להוביל את הנרטיב. אנלוגיה נוספת שבעיניי עוזרת להבין את חשיבות הרקע היא מתחום האוכל. לכל מנה יש קונספט מסוים - השם של המנה, הרעיון הקולינרי והמהות. למשל, כשאתם אוכלים סביך - אתם יודעים בוודאות שיהיו בו חצילים וביצים. מעבר לכך - יתכן ויהיו בו גם תפוחי אדמה, סלט ירקות וטחינה. אתם יודעים בוודאות שלא יהיה בו רוטב שוקולד או כל דבר אחר שממש לא שייך לטעמים המרכזיים. וזה בדיוק תפקידו של הרקע בצילום - ליצור מסגרת עבור האובייקט הראשי, להוסיף תוכן ויזואלי שיתרום לסיפור שתרצו לספר אך בצורה מעודנת, כזו שלא תגנוב את הפוקוס של הצופה. כלנית בעמק האלה. שימו לב איך הרקע נקי ומציג את הפרח בצורה ברורה, ללא הסחות דעת מיותרות הרקע כחלק מהסיפור הצילומי בדיוק כפי שנרצה להציג את הפרח במיטבו, חשוב להקדיש מחשבה מודעת לרקע ולוודא שהוא משרת את המסר של התמונה . רקע שמתאים בצורה מושלמת ישלים את התמונה ויעניק לה תחושת עומק ואווירה. לעומת זאת, רקע עמוס, מבולגן או בעל צבעים ואלמנטים מסיחים עלול לפגוע באיכות הוויזואלית של הצילום ולמשוך את תשומת הלב לכיוון הלא נכון. תורמוס בעמק האלה, על רקע חרדל צהבהב. המרקמים המטושטשים של החרדל מייצרים אוירה נעימה וטבעית ולא גונבות את הפוקוס מהפורמוס שאלו את עצמכם: מה הרקע מוסיף לתמונה?  האם הוא מחזק את התחושה שאני רוצה להעביר או שהוא רק "שם"? האם הרקע מכיל אלמנטים מיותרים?  האם צבעי הרקע משתלבים בצורה הרמונית עם צבע הפרח? חפצים זרים ומלאכותיים יכולים לייצר סיפור שאינו טבעי. עלים יבשים, אבנים או צמחיה מלאת פרטים, כמו גם כתמי צבע ואור בולטים עלולים להסיח את תשומת ליבו של הצופה מהפרח המרכזי. רקע בגוון ובתאורה הדומה לפרח עלול "לבלוע" אותו ולעומת זאת, רקע בצבע ותאורה שונים מהאובייקט הראשי יכול להדגיש את הפרח ולגרום לו לבלוט יותר. הרקע צריך להיות שקט ונקי, אך בו זמנית גם להוסיף רובד נוסף לתמונה, בין אם על ידי צבעוניות משלימה, טשטוש מחמיא או יצירת אווירה נכונה. אדום צהוב וירוק - הרמזור של הטבע. סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) החשיבות של רקע אחיד ונקי – במיוחד בסביבה הקרובה לאובייקט כאשר הרקע עמוס מדי, גם התמונה העוצמתית ביותר עלולה להפוך למבלבלת וללא ממוקדת. הרקע הקרוב במיוחד לאובייקט צריך להיות נקי ואחיד ככל האפשר  כדי לא ליצור "רעש ויזואלי" שיפריע להבליט את הפרח. הרקע מספר סיפור עם ערך מוסף, אך לא גונב מהאובייקט החשוב בפריים איך להשיג רקע חלק ונקי? צילום "בגובה העיניים" או בגובה הפרח אחת הטכניקות היעילות ביותר ליצירת רקע אחיד היא הצבת המצלמה בגובה הפרח  או מעט מתחתיו. בכך מרחיקים את הרקע, מה שגורם לו להיות מטושטש ורך יותר, וכך מתקבלת תחושת הפרדה ברורה בין הפרח לרקע. שימוש בצמצם פתוח (f/2.8 עד f/5.6) כאשר משתמשים בצמצם פתוח, עומק השדה הרדוד יטשטש את הרקע ויהפוך אותו למרקם צבעוני אוורירי ורך, עם בוקה עדין ויפהיפה. חיפוש אחר רקעים פשוטים חפשו אזורים שבהם הרקע יהיה אחיד יחסית – בעל צבע אחיד ותאורה מאוזנת, עם עדיפות לצבעים ואור שונים מהפרח עצמו. מקמו את הפרח על רקעים כמו שיח רחוק, עלים ירוקים דלי פרטים ואזורים קונטרסטיים, פרחים נוספים בעלי צבע פחות רווי או אזור מוצל בעל צבעים רכים. שינוי קל של הזווית   לפעמים, רק על ידי הזזת המצלמה כמה סנטימטרים ימינה או שמאלה, ניתן להסיר אלמנט מסיח מהפריים וליצור קומפוזיציה נקייה וממוקדת יותר. אדום צהוב וירוק - הרמזור של הטבע. שימוש ברקע ליצירת מסגור טבעי מסגור הוא כלי עוצמתי בצילום – הוא לא רק תוחם את הנושא, אלא גם מושך את עין הצופה בצורה מכוונת אל הנקודה החשובה בתמונה. ניתן ליצור מסגור בעזרת הרקע באופן טבעי ובכך להפוך את הקומפוזיציה לעוצמתית ומעניינת יותר. מסגור באמצעות כתם צבע ברקע כאשר מצלמים פרח צבעוני על רקע של פרחים נוספים, ניתן להשתמש ב כתם צבעוני  ברקע כדי להדגיש את האובייקט המרכזי. לדוגמה, כלנית אדומה יכולה להצטלם נפלא על רקע מטושטש של כלניות נוספות בגוונים דומים – מה שיוצר תחושת המשכיות ואחדות. שימוש בטכניקת החשיפה הכפולה, כאשר פריים אחד חד והשני מטושטש כדי לקבל רקע "עוטף" וחלומי מסגור באמצעות אור וצל משחקי אור ברקע יכולים להוסיף עומק וליצור מסגרת טבעית לפרח. לדוגמה, אם השמש יוצרת הבהרה של אזור מסוים מאחורי הפרח, ניתן להשתמש בכך כ"מסגרת של אור"  שתדגיש את הפרח ותעניק לו נוכחות דרמטית. מסגור באמצעות אלמנטים טבעיים ענפים מטושטשים בקדמת הפריים, גבעולים שמובילים את העין אל הנושא הראשי, או פרחים אחרים שיוצרים "חלון" דרכו רואים את האובייקט המרכזי – כל אלה יכולים להוסיף תחושת תלת-ממדיות ולהעצים את ההרמוניה הצילומית. רקע בהיר ורך ממסגר את הכלנית ואילו שורה של כלניות נוספות ברקע הרחוק ממסגרות את הכלנית הראשית מלמעלה סיכום הרקע הוא לא פרט שולי הוא לא "הדבר הזה שנכנס לפריים פשוט כי הוא נמצא מאחורי הפרח". הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהצילום הרקע הוא לא פחות חשוב מהאובייקט הראשי . הוא קובע את האווירה, מסייע בהדגשת הפרח המרכזי, מספק מסגרת טבעית ומשפיע על הסיפור שהתמונה מספרת. בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם פרחים, הקדישו כמה שניות נוספות לבחירת הרקע – וודאו שהוא נקי, מחמיא, ומוסיף ערך לצילום . בכך תוודאו שהתמונה שלכם לא תהיה רק "עוד תמונת פרח על רקע מטושטש", אלא יצירה אומנותית שמספרת סיפור טבע טהור - עם עומק, רגש ואווירה ייחודית. מאחל לכם אביב מלא בפריחה וצבע, השראה והגשמת חלומות. שלכם, ויקטור. רוצים לתרגל את הידע בפועל ולאמן את שרירי הצילום והכשרון שלכם? הצטרפו אלינו ל חדר כושר לצילום , מועדון הצילום הרשמי של פוטוטיפס, לחודש שמתמקד בצילום מאקרו ופריחה, בהובלתו של נדב בגים. שם נלמד ונתרגל איך לצלם את הטבע בצורה הכי יפה שרק אפשר. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

המאמר עבר רענון וחודש לטובת קוראי הבלוג שלנו - לקראת חודש הטבע והמאקרו ב חדר כושר לצילום , במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את כל האלמנטים הדרושים לצילום מאקרו ופריחה מהממים, בתקופה הכי יפה של הטבע הישראלי. אחחח... החורף הישראלי. כמה עוצמות יש בו, כמה גיוון, כמה צבע. אחד הנושאים הנפלאים לצילום בתקופה זו של השנה זה הפריחה המהממת שמציפה את היערות והשטחים הטבעיים בכל רחבי הארץ. איזה עונג צרוף זה לתבונן בצבעוניות המשגעת שלה, שאף סרגל סטורציה בלייטרום לעולם לא יצליח להשיג. מהערבה ועד הגולן, מים התיכון ועד לים המלח, ישראל שלנו יכולה להתגאות בפריחה מרשימה ביותר של אינספור זנים וצמחים - תורמוסים, כלניות, אירוסים ועוד. האם אתם כבר חברים ב קבוצת הפייסבוק שלנ ו? קשה להסביר ברמה הפסיכולוגית מדוע העין שלנו נמשכת ליופי שהפריחה הזו מייצרת. אינטואיטיבית, יכול לשער שזה הצבעוניות הרבה שמאפיינת אותה ומושכת את עינינו. המרקמים השונים והמעניינים שבתוך העלים מוסיפים המון תוכן צילומי ומגרות את העין. אולי זה המיקוד בפרטים הקטנים של הטבע ולאו דווקא הסתכלות כוללת על הנוף. ברמה האישית, יכול להגיד לכם שהמשיכה שלי לצילומי טבע והפריחה החורפית נובעת בעיקר מהפשטות והרוגע המלווים את סגנון הצילום הזה. כאמור, קשה להסביר זאת ואולי גם אין צורך. אני בטוח שכל אחד מכם ידע לתת את התשובה הכי טובה עבור עצמו. מה שלא יהיה, אם כבר מצלמים פרחים - כדאי לעשות את זה בצורה הכי יפה ופוטוגנית שאפשר. כך גם אנחנו נאהב את הצילומים שלנו ונתלהב מהם יותר וגם נעשה טוב בלב לסביבה הקרובה שלנו - המשפחה, החברים והצופים במגוון המדיות המקוונות. על הדרך, אף נתרום את חלקנו בהעלאת המודעות לטבע ולשמירה עליו בקרב הציבור הכללי. במאמר הזה ריכזתי עבורכם כמה מהטיפים המובילים שלי לצילום פרחים בהם אני משתמש בעצמי בכל פעם שאני יוצא לשטח. מקווה שהם יעשירו את עולמכם ויעזרו לכם לקבל פריימים לפנתיאון האישי שלכם ולתפארת מדינת ישראל. סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פוטו טיפ מס' 1 - לפני הכל - שימרו על הטבע הטיפ הבסיסי והחשוב ביותר מבין כולם שכמובן לא קשור כלל לצילום עצמו. פריחת החורף היא מטריפה ללא ספק. אינספור סוגי פרחים בכל רחבי הארץ וזה דבר פשוט מופלא. כדי שהפריחה תמשיך להיות כה מופלאה עלינו להקפיד ולשמור על כמה כללים כדי שנוכל לשלב את האהבה שלנו לצילום לאהבת הטבע והארץ. כל שאבקש מכם הוא: לדרוך רק על השבילים ודרכי העפר לא לקטוף את הפרחים, גם אם הם לא מוגנים לא לפגוע בשום דרך בתוצרת החקלאית שלעיתים נתקלים בה במהלך הסיורים לוותר על פריים אם צילומי פוגע בטבע ו/או החקלאים להישמע להוראות החקלאים או בעלי תפקיד בשטח, הם עובדים קשה בשבילנו בשום אופן אין להשאיר שום סימן לכך שביקרנו באזור - לכלוך, שקיות, אוכל שעלול להזיק לחיות הבר ועוד מוזמנים להוריד את התמונה ולהפיץ את קול הקורא הזה לעוד צלמים וחברים. אם נעלה המודעות בקרב הציבור הרחב זה יעזור גם לאחרים להתנהל בצורה ראויה ולשמור על הטבע המהמם שלנו. פוטו טיפ מס' 2 - חשבו מדוע אתם אוהבים לצלם פרחים האם הפתעתי אתכם? האם ציפיתם שישר אכתוב על צמצם פתוח שייצר רקע מטושטש? מהי מהות הצילום בעיניכם? That is THE question בעיניי, אחד הדברים החשובים שכל צלמת וצלם צריכים לעשות לפני שמצלמים זה לחשוב על מה שמניע אותם לצלם את מה שהם מצלמים. האם זה האתגר לצלם משהו שאף אחד אף פעם לא צילם? האם זה הרצון להביע את עצמנו והצד האומנותי שבנו? האם זה הסקרנות הטבעית שטבועה בנו עמוק בנשמה? אפשר לחפש את התשובה במובן הכללי והפילוסופי - מדוע אנחנו בכלל מצלמים? כאן, מרכז העניין הוא בצילום פרחים אז הכוונה שלי היא לעודד חשיבה מעמיקה על מדוע בא לנו כל כך לצלם פרחים בטבע. בפתיח הקצר סיפרתי לכם על כמה סיבות אפשריות שמושכות אותנו בצילום פרחים. אתם מוזמנים לחשוב עליהן ולהוסיף מספר סיבות נוספות משלכם. אם תחשבו כמה רגעים על ה"למה" - ה-"מה" וה-"איך" יהיו לכם הרבה יותר ברורים. ברגע שתזקקו את הסיבה (או הסיבות) לכך שאתם אוהבים לצלם פרחים - כך תדעו לכוון טוב יותר לצילום הרצוי שבאמת מבטא את ה"אני הפנימי" שלכם. לא סתם פרח אדום עם רקע מטושטש אלא יצירת אומנות שיצרתם בידיכם ומצלמתכם. פוטו טיפ מס' 3 - בנו את הפריים הרצוי בדמיון ותכננו את הדרך להגשמתו כהמשך ישיר לפוטו טיפ המעט פילוסיפי מקודם, כאן אנחנו מכינים את הנחיתה העדינה על הקרקע ומתחילים לדבר תכלס. הרעיון הוא לראות מבעוד מועד את ה-Vision הכללי שלכם של התמונה שתקבלו בסשן. אין כאן כוונה שתחשבו כמו צלמי סטודיו או מוצר ששולטים בצורה מוחלטת על כל היבט בצילום שלהם. יותר, תנסו לדמיין את הפריים הרצוי, תחשבו על המרכיבים שלו ותכננו את השלבים הנדרשים לקבלתו והציוד שיעזור לכם להגשים את החזון. למשל, איזה פרח תרצו לצלם ומה הצבעים המרכזיים שלו? איזה צבעים משלימים כדאי שיהיו בתמונה? מהי התחושה שתרצו ליצור אצל הצופה? למשל, צילום צבעוני ומואר יצור תחושה אופטימית ואילו צילום אפל עם מעט צבעים יצור תחושה עצובה או קודרת. האם תרצו לצלם מקבץ של פרחים או פרח אחד בודד? אם תצלמו באזור חשוך (או מואר), באילו הגדרות צילום כדאי להשתמש? משהו שיכול לעזור לכם בטיפ הזה הוא השראה מצלמים אחרים. שימו לב - לא העתקה, השראה. חפשו צילומים של צלמים שאתם אוהבים ומעריכים, תבחנו את התמונות שלהם ותרשמו לעצמכם את הנקודות מהם התרשמתם במהלך ההתבוננות. תתחברו לרגש שנוצר אצלכם כצופים ותנסו לכוון גם את הצילומים שלכם לאותו הרגש. תשימו לב לקומפוזיציה ומיקום האובייקטים בפריים, מהם החיתוכים בקצוות הפריים, מהו הרקע ואיך הוא תומך באובייקט המרכזי, האם יש משהו בקדמת הפריים וכד'. כל הסיפור הזה יכול לקחת לכם לא יותר מ-10 דקות, אבל מבטיח לכם שתופתעו כמה הזמן הזה הוא השקעה מצוינת לקבלת התוצר המרשים שאתם מחפשים. פוטו טיפ' מס' 4 - בצעו מחקר מקדים ללוקיישן כפי שאתם רואים, הטיפים ממשיכים לגעת יותר ויותר בפרקטיות והצילומים עצמם, אז אל דאגה, נדבר על צמצמים בקרוב. מחקר מקדים ללוקיישן זה משהו שכדאי לעשות תמיד, עד כמה שאפשר. ככל שתהיו מוכנים יותר לפני הצילומים, ככה ההנאה שלכם מהתהליך והתוצאה הסופית יהיו איכותיות יותר. תשאלו את עצמכם מספר שאלות מכווינות ותנסו לענות עליהם מראש. תיעזרו בפורומים השונים לצילום, הצלמים מהם אתם שואבים השראה או החבר האינטרנטי של כולנו - גוגל. אפריד את הטיפ לשני היבטים חשובים למחקר- הצילומי והגיאוגרפי. מחקר צילומי איזה פרחים ישנם בלוקיישן הנבחר? מהם תנאיי התאורה באזור (על זה, בטיפ הבא)? איזה דברים מעניינים נוספים באזור יכולים לעניין אותנו שיעשירו את הסשן? מחקר גיאוגרפי איך מגיעים ללוקיישן? זה נשמע מובן מאליו, אבל הכרתי המון מקרים בהם אנשים חזרו בידיים ריקות, מתוסכלים רק כי לא ידעו על איזו דרך עפר צידית או פירצה בגדר שמובילה לספוט הרצוי. תבדקו דרכי הגעה והסדרי חניה במקום. האם האזור רטוב ובוצי? האם יש סכנות כלשהן שכדאי שתהיו מוכנים לקראתם? האם יהיה מקום לפרוס מחצלת ולהנות על הדרך גם מפיקניק טעים? הערת צד - גם הגינה הציבורית מתחת לבית יכולה להיות לוקיישן נפלא ונוח לצילומים. פוטו טיפ מס' 5 - ציוד מומלץ לא מרגיש לי נכון להנחות אתכם עם איזה ציוד ועדשות להשתמש כי ציוד זה רק הכלי למימוש החזון האומנותי שלנו. תשימו לב שרוב הטיפים שבמאמר הזה ניתנים למימוש גם לצלמי הסמארטפונים. אך אם בכל זאת תתעקשו, אז המה כמה המלצות קצרות. מצלמה כל מצלמה תעשה את העבודה. כמובן, שהמצלמות המקצועיות בעלות השליטה בכל פרמטרי הצילום - פוקוס, צמצם, תריס, ISO וכו' יעזרו לכם לדייק את הצילומים, בתנאי שאתם יודעים מה אתם עושים. עדשות גם כאן, אין המלצה גורפת. אפשר לצלם פרחים עם כל עדשה שהיא, תלוי מה תרצו להציג לצופה. זוכרים את הטיפ השני בו אמרתי לבנות מראש את האימאג' הרצוי? בהתאם לאימאג' תדעו גם באיזה עדשות להתשמש. תרצו פריים רחב? 24-70 תעשה את העבודה בצורה נפלאה. תרצו לצלם פרטים קטנים או רק פרח קטן אחד? עדשת טלה בדמות 70-200 תהיה בחירה מצוינת. תרצו "לקרב" אליכם אובייקט שנמצא רחוב או ממש "לדחוס" את הרקע?עדשות סופר טלה (למשל, 200-500) הן התשובה. אל תשכחו גם מעדשות מאקרו לצילום הפרטים הקטנים באמת של הפרחים. פוטו טיפ מס' 6 - ההגדרות בקצרה סוף סוף! מדברים על צמצמים! משולש החשיפה - צמצם זה קל. תשתמשו בצמצם ה(כמעט) הכי פתוח של העדשה שלכם. F/2.8 או F/4. לרוב נרצה להכניס הרבה אור למצלמה ולבודד את האובייקט מהרקע (בשפת אינסטוש: "לעשות שהרקע יהיה מטושטש"). (בא לכם לקרוא מאמר קליל על ההבדל בין משולש החשיפה לברז בירה ?) (ומה עם מאמר מעמיק על הצמצם ?) משולש החשיפה - תריס מהירות התריס תהיה גבוהה יחסית, כדי למנוע את המריחה של הפריים בעקבות רעידות הידיים שלכם וגם בגלל התנועה האפשרית של הפרח בעקבות הרוח. כמה גבוהה? כלל האצבע הפופולרי למהירות התריס אומר שבאורך מוקד מסוים היא צריכה להיות בקירוב אחד חלקי אותו אורך המוקד (במצלמות פול פריים, עם תיקון של 1.5 במצלמות קרופ וללא התחשבות במייצב). הייתי ממליץ על מהירות תריס הכפולה מההמלצה, לפחות. כלומר, אם הצילום מתבצע באורך מוקד של 200 מ"מ, הייתי מצלם במהירות תריס 1/400 ואף גבוה מכך. (יש גם מאמר על התריס !) משולש החשיפה - ISO הפרמטר המשלים. כמו תמיד, ה-ISO צריך להיות הכי נמוך האפשרי, כך שתתקבל חשיפה נכונה בעקבות ההגדרה של שני הפרמטרים הראשונים. זה יהיה הפרמטר שישתנה במעבר בין אזור מוצל לאזור מואר. באור מלא, הפרמטר הזה יהיה 100 או משהו באזור. בצל, הוא עלול להגיע גם ל-800, ע"מ לשמור על אותה רמת חשיפה. היעזרו בהיסטוגרמה למציאת החשיפה הנכונה. וודאו כי היא מתארת נכון את הסצינה שמולכם (אם הסצינה חשוכה, זה בסדר שההיסטוגרמה נוטה שמאלה, וההיפך). שימו לב שהיא לא נוגעת בצידה הימני (כלומר, אין לכם פיקסלים שרופים ללא מידע) וגם לא בצידה השמאלי (כלומר, אין לכם אזורים חשוכים לגמרי). פוקוס נושא הפוקוס איכשהו מסבך צלמים בתחילת הדרך. לפחות במקרה הזה הוא פשוט מאד. ההמלצה שלי היא לעבוד עם פוקוס יחיד (Single Auto Focus) עם נקודת פוקוס אחת בלבד. בצורה זו, נוכל להתפקס בקלות על הפרח הרצוי, ותוך כדי המשך לחיצה על החזקת כפתור הפוקוס (או בעזרת חצי הלחיצה) להזיז את המצלמה לצדדים או מעלה-מטה כדי לשנות את הקומפוזיציה. חפשו את החלקים המשמעותיים של הפרח ותתפקסו עליהם (למשל, חשוב יותר שהגבעול או העלה הקדמי והגדול יהיו בפוקוס, ולאו דווקא העלה הקטן מאחור). אם אתם מתקשים למצוא פוקוס על העלה, תנסו להתפקס על הקצוות שלו שבד"כ יהיו בעלי קונטרסטיות גבוהה שתקל על האלגוריתם. בנוסף, תוכלו להזיז את נקודת הפוקוס ולמקם אותה במדויק במיקום של האובייקט המרכזי כדי שלא תצטרכו להזיז את המצלמה בחיפוש הקומפוזיציה המחודש. פוטו טיפ מס' 7 - הגיעו בשעות תאורה איכותית נו? כמה פעמים כבר שמעתם "תגיעו בשעת הזהב"? אז זהו, שכלל לא חובה לכוון אך ורק לשעת הזהב. השעות הקרובות לזריחה (קצת אחריה) או לשקיעה (קצת לפניה) בהחלט יכולות לתת המון אופי לתאורה של האובייקטים הקטנים והצבעוניים שלשמם התכנסנו כאן היום. הצבעים הזהובים תמיד יעשו טוב לצילומים שלנו ואם יש לכם אפשרות, תזמנו את ההגעה שלכם בשעות האלה. עם זאת, בצילומי פרחים אפשר להגיע גם בשעות הצהריים בהן השמש גבוהה, התאורה ישירה וקשה ועדיין להצליח לקבל תוצאות נהדרות. ולמה אני שובר כאן מוסכמות? כמה סיבות. נתחיל מזה שהרבה מאזורי הפריחה המעניינים נמצאים בתוך חורשות או יערות - אזורים מוצלים במשך רוב חלקי היום. שנית, הפרחים לרוב קטנים ונמוכים וסביר שנמצא אותם בצמוד לשיח קטן או עץ שיעטפו אותם בצל, כך שהתאורה עליהם תהיה רכה ועדינה. בנוסף, גם אם יש אלומת אור חזקה על הפרח, אפשר לנצל זאת לטובתנו. צילום בתת חשיפה משמעותית עם הקפדה על רקע כהה (על כך, ממש עוד מעט) יצור עבורנו תמונות מרשימות מלאות בקונטרסט ועוצמה. תגיעו בשעה שתגיעו, תמיד כדאי לנצל את הסיטואציה לטובתנו. פוטו טיפ מס' 8 - שחקו עם האור הדרך הקלאסית להאיר את הפרחים היא בעזרת מקור אור אשר צובע את הפרח מלפנים (כלומר, כשהשמש נמצאת איפשהו מאחורי הצלמים). תאורה כזו ללא ספק יכולה להחמיא לפרח, לא סתם קוראים לזה קלאסיקה. אם תרצו לגוון וליצור פריימים מעניינים ופחות קלאסיים, תנסו לחפש צורות אור פחות סטנדרטיות ותראו איך "משחקי אור" יכולים לתרום לצילומים שלכם. למשל, תסתובבו ותסתכלו ב-180 מעלות לצילום הקלאסי. חפשו תאורה אחורית שתצבע את קווי המתאר החיצוניים של הפרח ותבליט אותו מהרקע. עוד אופציה זה לחפש תאורה צידית שתעבוד בצורה דומה לתאורה אחורית אך עם טוויסט דינמי מעניין בו אחד הצדדים יהיה מואר יותר מהצד השני. אפשרות נוספת היא חיפוש של אלומות אור קטנות שעוברות בין הענפים והעלים הרבים בדרכן מהשמש לעבר הפרח. בצורה זו אפשר ליצור תמונות עוצמתיות ומלאות ברגש בהן הפרח עצמו מואר מאד ואילו הרקע חשוך וקודר. פוטו טיפ מס' 9 - צלמו "בגובה העיניים" יתכן ותצחקו עליי, או אפילו תפסיקו לקרוא את המאמר ותעזבו את הקבוצה, אבל חשוב שתדעו שגם לפרחים יש נשמה ואופי. איני אומר זאת ממקום קלישאתי / פילוסופי / "מרחף" אלא ממקום של אמן וצלם. לכל אובייקט צילומי יש אופי מסוים והתפקיד שלנו כצלמים הוא להציג אותו לצופה בצורה המרגשת ביותר. גם לשעון בצילום סטודיו יש אופי. הוא יכול להיות צבעוני, מקושקש ומיועד לילדים או גרפי מאד, מוקפד ומוכוון לקהל יעד בוגר יותר. כך גם לפרחים - עדינים או קשוחים, רכים או קשים, אופטימיים או עצובים. אחת הדרכים להנגיש את האופי של אובייקט לצופה היא לצלמו "בגובה העיניים". זה מאד ברור כשמדובר בצילום ילדים ו/או חיות. מקווה שבעקבות הטיפ זה יהפוך להיות ברור גם בצילום פרחים בטבע. צילום בגובה הפרח יהפוך את הפרספקטיבה לכזו שתציג את הפרח בזווית הטבעית שלו והתוצאה תהיה פוטוגנית יותר. סביר שנראה יותר פרטים מעניינים מתחת לעלים. הרקע של הפרח יהיה רחוק יותר ומטושטש יותר ויאפשר לנו יותר גמישות בחיפוש אחר רקע אחיד ונעים. בנוסף, נוכל לכלול אובייקטים מעניינים ומטושטשים בקדמת הפריים שיוסיפו עומק ועניין לסיפור הצילומי. כמובן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. פרחים מסוימים נראים פחות טוב מהצד ודווקא צילום מלמעלה יהיה יפה יותר עבורם. יתכן ואתם תראו משהו שונה שראוי לצלם דווקא מלמטה, או בזווית אחרת. אתם האמנים ואתם תחליטו מה מתאים בכל סיטואציה. פוטו טיפ מס' 10 - כמה דגשים לקומפוזיציה אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בצילום הוא הקומפוזיציה שמבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בפריים. קומפוזיציה מוצלחת יכולה להפוך פריים יפה לפריים לפנתיאון וחשוב להשקיע את הזמן והמשאבים כדי למצוא אותה. בעיניי, חוקי הקומפוזיציה המוכרים (כלל השלישים, הסימטריה, הולכת העין וכד') נהדרים אך הם לא יותר מאשר כללי אצבע ראשוניים, מעין נקודת פתיחה לבניית הפריימינג הסופי. חשוב לדעת לדייק בהם אך יותר מכך - חושב לדעת לשבור אותם וללכת בניגוד להמלצות הסטנדרטיות כדי להפיק משהו ייחודי. קומפוזיציה היא מושג גדול ומורכב וישנם אינספור מדריכים מעמיקים ברשת שיעזרו לכם ללמוד את הנושא. לפיכך, לא ארחיב כאן על הכללים הרבים אבל כן אתן כמה דגשים עיקריים שבעיניי רלוונטיים לצילום פרחים. תמסגרו את האובייקט המרכזי דרך מצוינת להבליט את הפרח היא ע"י בניית מסגרת עוטפת סביבו שתמקד את עין הצופה ותוביל אותו לעבר היפיוף. המסגרת יכולה להיות פיזית ומאד ברורה, כמו למשל, מקבץ עלים או ענפים שעוטפים את הפרח ממספר כיוונים. המסגרת יכולה להיות גם פחות ברורה ונראית לעין. למשל, רקע כהה בקרבה המיידית של הפרח המואר יצור מסגור של חשיפה. רקע בצבע מסוים השונה מצבע הפרח יצור מסגור של צבע. חפשו רקע שמעשיר את הסיפור ושיהיה נקי ומוקפד לרקע יש תפקיד חשוב לא פחות מהאובייקט הראשי. הרקע הוא זה שיספר את הסיפור הנלווה לסיפור הראשי, זה שילך לתת המודע של הצופה. לכן, כדאי מאד שהרקע יתחבר לוויז'ן שלכם שתרצו להמחיש בצילום. לדוגמא, פרח אדום על רקע ירוק - צהוב יתן לצופה תחושה של טבע, טוהר, אופטימיות. רקע של גדר תיל תתן לצופה תחושה של מלכוד וחוסר נוחות. רקע של פח וזבל מפוזר יתן לצופה תחושה של... (אתם כבר תשלימו). מעבר לכך, הקפידו על רקע נקי ואחיד בקרבתו המיידית של הפרח. הימנעו מענפים או עלים צמודים לנושא המרכזי שיגנבו מהפוקוס של הצופה. אם הרקע ברובו חשוך אך יש בו "כיסים" של אור, נסו להרחיק אותם מהפרח, שכן, גם הם עלולים "ללכלך" אותו ולמשוך את תשומת ליבו של המתבונן. תוסיפו גורם מאזן אחד מכללי הקומפוזיציה שיכולים לתרום רבות לסיפור הטבעי של הצילום הוא כלל הגורם המאזן. כשהפרח עומד לבדו בפריים, הוא עלול לשדר בדידות וליצור תחושה עצובה לצופים. אובייקט מאזן ברקע יכול להפיג את תחושת הבדידות ולהוסיף הקשר חזק יותר לסיפור. זה יכול להיות פרח מאותו הסוג כמו הפרח הראשי, קטן ומטושטש בפריים. זה יכול להיות פרח צבעוני אחר או מספר פרחים בצבעים שונים. זה יכול להיות "כיס אור" קטנה ועדינה. שימו לב שהאובייקט המאזן לא גונב מדי מהפוקוס ומהווה צלע משלימה לנושא הראשי. הוסיפו שכבה מעניינת בקדמת הפריים הטיפ הזה מתחבר בצורה מושלמת לעוד כמה טיפים שכתבתי מקודם, כמו "לצלם בגובה העיניים" ו"למסגר את הפרח". לא רק מה שמתרחש מאחורי הפרח הוא חשוב אל גם מה שלפניו. פריים עמוק יותר בעל מספר רבדים ושכבות יכול ליצור תחושה תלת מימדית חזקה אצל הצופה ולהרשים אותו מעבר למצופה. צילום מלמטה או מגובה הפרח יעזור לכם להוסיף לצילום אזור קטן ומטושטש בעל מרקמים עדינים ומלטפים. נסו לכלול פס של דשא או מקבץ פרחים בקדמת הפריים. נסו, כאמור, למסגר את האזור המרכזי בעזרת אותו האזור המטושטש שמתחתיו. שלבו את כל הטיפים שכתבתי על הרקע, כגון ניקיון ואחידות גם במקרה הזה. הקפידו על חיתוכים חיתוך הפריים בצורה לא סימפטית או גסה יכול לפגוע באיכות הצילומית של הפריים שלכם, גם אם כל יתר הדברים עובדים בו מצוין. תחשבו מה תרצו לכלול בפריים ומה להוציא ממנו. תזכרו שבמקרים רבים - כל המוסיף גורע, וכל הגורע מוסיף. תשאירו ספייס מסביב לפרח ואל תחתכו קרוב מדי לקצה. הקפידו לשמור מקום גם לגורמים המאזנים שברקע. מצד שני, אם כבר החלטתם לחתוך אובייקט מסוים, תחתכו במרכזו כדי שזה יראה כאילו זאת כוונת המשורר ולא כטעות. לסיכום מקווה מאד שהמאמר הזה יעלה בכם את המוטיבציה לצאת החוצה ולצלם את נפלאות הטבע הצעוניות האלה שמתעוררות לחיים בתקופת החורף הקריר. כמו שאני תמיד אומר, אם כבר מצלמים, אז עדיף לצלם בצורה כמה שיותר יפה ומרגשת. כזו שתגרום לנו להתאהב בצילום כל פעם מחדש ותמשוך עוד ועוד אנשים לתחום הנפלא הזה. כפי שראיתם, זה יכול להיות בזריחה או בשקיעה, במקום רחוק ומיוחד או בפינה הירוקה ממש מתחת לבית. העיקר שנצא, נחווה ונצלם כמה שיותר. שלכם, תמיד. ויקטור. רוצים לתרגל את הידע בפועל ולאמן את שרירי הצילום והכשרון שלכם? הצטרפו אלינו ל חדר כושר לצילום , מועדון הצילום הרשמי של פוטוטיפס, לחודש שמתמקד בצילום מאקרו ופריחה, בהובלתו של נדב בגים. שם נלמד ונתרגל איך לצלם את הטבע בצורה הכי יפה שרק אפשר. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

המאמר עבר רענון וחידוש - לקראת חודש הטבע והמאקרו ב חדר כושר לצילום , במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את כל האלמנטים הדרושים לצילום מאקרו ופריחה מהממים, בתקופה הכי יפה של הטבע הישראלי. חודש מרץ הוא אחד החודשים הקסומים ביותר לצלמים. אחרי חורף גשום, השדות מתכסים בשמיכות של צבעים וגוונים, והאור האביבי הופך כל טיול בשדות לסט צילומים טבע מרהיב וצבעוני. אך כדי שהצילומים שלכם יהיו יותר מרק "עוד תמונה יפה", אלא כאלה שמספרים סיפור ומייצרים תחושה של חיבור לטבע, נדרשת מחשבה והבנה עמוקה יותר של מספר עקרונות בצילום. כשהטבע בשיאו, הלב נפתח במאמר זה נצלול לעולם הצילום הטבעי ונגלה איך להפוך תמונות של פרחים, שדות ונופים לאומנות מלאה חיים, מרגשת ומעוררת השראה . מה הסיפור שהתמונה שלכם מספרת? דמיינו שאתם מטיילים בטבע. מסביבכם שדה כלניות שפורח במלוא הדרו, כל עלי הכותרת רוטטים קלות ברוח האביבית. אתם מרימים את המצלמה, מכוונים את העדשה ומתכוננים ללחוץ על המחשף (כפתור הצילום). אבל חכו עם זה רגע. לפני שאתם מצלמים – עצרו וחשבו טיפה מעבר לפריים היפה שבא לכם לצלם. איזה סיפור או רגש תרצו להעביר לצופה? האם אתם רוצים להציג מרחבים אינסופיים של פריחה שופעת? או אולי דווקא להתמקד בפרח בודד על רקע טבעי נקי בצורה מינימליסטית? רוך, עדינות, שלווה צילום שדה רחב עם אלפי פרחים פורחים יכול לשדר תחושת חיים, התחדשות, עוצמה ושפע. פרח בודד, מכוסה בטיפות טל, על רקע מטושטש – ישדר רוך, שבריריות ורומנטיקה. צילום בפרספקטיבה נמוכה עם אור שמש המגיע מאחור יכול להדגיש שקיפות יפהפייה של עלי הכותרת וליצור תמונה קסומה ומוארת. אז איך להחליט מה צלם בתוך מגוון התחושות והסיטואציות האפשריותס? לפני שאתם מצלמים, הקדישו כמה שניות להתבוננות והעמקה בסצינה שלפניכם . הביטו סביב, נסו להבין מה הכי מושך את תשומת לבכם, נסו להתחבר לתחושה שאתם חווים מול הנוף המהמם, חשבו איך להעביר את אותה התחושה לצופה. בחירת הסיפור תעזור לכם לקבל מספר החלטות שידייקו את הצילום שלכם. למשל, עם איזו עדשה כדאי לצלם - רחבה, טלה או מאקרו? על איזה אזור להתמקד בתוך הנוף - זה שמלא בפרטים או זה שיש בו פריטים בודדים ומבודדים? מה תהיה הקומפוזיציה ומה יהיה מיקום האובייקטים השונים? עם איזה אור כדאי לי לעבוד ואיך לחזק בעזרתו את התחושה שארצה ליצור אצל הצופה? אין כאן נכון או לא נכון. יש את מה שאתם רוצים ליצור. הדבר הכי נכון זה שתייצרו את הרעיון הצילומי מהלב ולפי האינטואיציה האישית שלכם ואז כל מה שנותר לכם זה לצלם את הסיפור בצורה הכי מדהימה שרק אפשר. סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) קומפוזיציה בצילום פרחים – איך להדגיש את היופי? קומפוזיציה היא הדרך בה אנו מסדרים את האלמנטים השונים בפריים וקובעים את יחסי הגומלין ביניהם. היא זו שתקבע אם התמונה תהיה מעניינת או שגרתית, אם היא תמשוך את עיני הצופה או תיעלם בין אלפי תמונות אחרות. הקסם של היער בחירת זווית צילום – איך היא משפיעה על התחושה בתמונה? צילום מלמעלה (Top Down View) - כאשר מצלמים פרח מזווית עליונה, מקבלים מבט מחקרי ומסודר, כמו מבט של חוקר בוטניקה שבוחן את המבנה הגיאומטרי של הפרח. זווית צילום כזו מייצרת לרוב תחושה של צילום תיעודי, עם תמונות שצפוי שנראה באתרי טיולים לקהל הרחב או ויקיפדיה. מעבר לתחושה התיעודית, הרקע בצילום מזווית גבוהה הוא הרצפה. לרוב, רקע כזה פחות מעניין וגם קרוב יחסית לאובייקט עצמו, מה שיקשה על אפקט הטשטוש שלו והבידוד של הפרח מבסביבה. לטעמי האישי, הייתי נמנעת מהזווית הזו מנקודת המבט האומנותית. צילום בגובה העיניים של הפרח (Eye-Level View) - כאשר מתכופפים לצלם את הפרח בדיוק בגובה העיניים, ואף נשכבים לפניו - מתקבלת תחושה של חיבור אישי יותר עם הנושא והתמונה הופכת להיות לפורטרט של ממש ולא לעוד צילום של פרח יפה. זווית זו מעבירה תחושת אינטימיות וקרבה  ומומלצת לפרחים עם מבנה ייחודי, כמו צבעונים, רקפות ולוטוסים. מעבר לתחושה האינטימית, זווית צילום כזו מאפשרת לנו לכלול אלמנטים נוספים בקדמת הפריים שיהיו מטושטשים ויוסיפו לתחושת העומק. בנוסף, הרקע בזווית כזו רחוק יותר מהאובייקט מה שיעזור לאפקט הטשטוש. צילום נמוך כלפי מעלה (Low Angle Shot) - אם תצלמו את הפרח מזווית נמוכה, כך שהוא "נשקף" כלפי השמיים, תקבלו פריים שבו הפרח נראה עוצמתי, גדול מהחיים ואפילו הירואי . טכניקה זו עובדת מעולה בתוך מקבץ גדול של פרחים ויכולה להציג זוויות צילום מעניינות ולא שגרתיות. בחירת רקע נקי ותואם לסיפור הצילומי רקע מטושטש ורך מייצר הפרדה ויזואלית בינו לבין האובייקט המרכזי ובצורה כזו מבליט אותו עבור הצופה. שימוש בצמצם פתוח (f/2.8 עד f/5.6) יאפשר בדיוק את זה - יצירת רקע חלק ואוורירי בעוד שהפרח נותר חד ומדויק. טכניקה זו יוצרת תחושת עומק בתמונה וגורמת לה להיראות אומנותית יותר. תזכרו שהצמצם הוא לא הגורם היחיד שמשפיע על הטשטוש - אלא גם המרחק של הרקע ביחס למרחק שלכם מהפרח. ככל שהרקע רחוק יותר מהפרח, כך הטשטוש יהיה משמעותי יותר – ולכן זווית נמוכה בגובה הפרח תעזור ליצור רקע חלק ומבודד, שידגיש את יופיו של הפרח בצורה המקסימלית. כדי להשיג רקע נקי, חפשו אזורים שבהם הרקע אחיד יחסית ורחוק מהאובייקט  – למשל שמיים בהירים, שיח או עץ עם עלים ירוקים עם טקסטורה רכה. הימנעו מרקע עמוס בפרטים קטנים ונקודות צבע שיכולות להפריע לעין ולקחת חלק מהפוקוס של הצופה מהפרח. וודאו כי כל מה שנמצא ברקע תומך ומחזק את הסיפור המרכזי. למשל, רקע של עץ ירוק יתחבר לסיפור הטבעי של הסצינה ואילו רכב חונה פחות. נושא הרקע בצילום בכלל ובצילום פרחים בפרט הוא עד כדי כך חשוב, שהחלטתי להקדיש לו מאמר אחד שלם, שישלח אליכם כמה ימים אחרי פרסום המאמר הזה. האור – איך להשתמש בו נכון בצילום פרחים? האור הוא האלמנט החשוב ביותר בצילום , והוא זה שיקבע אם התמונה שלכם תהיה עדינה ורכה או עוצמתית ודרמטית. לעוצמת האור, לצבע שלו והזווית ממנה הוא מגיע יש תפקיד מרכזי בסיפור שתרצו לספר והדרך בה תבנו את הקומפוזיציה, וכדאי שתתנו לו את המקום הראוי בתכנון הצילום שלכם. שעות הזהב (Golden Hour) - בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות השקיעה, השמש נמוכה יותר בשמיים, והאור חם, רך ומלטף. גם אור ישיר שפוגע בפרחים עדיין יהיה עדין מספיק כדי ליצור אוירה נעימה שמתאימה לרוב צילומי הפריחה והטבע. זהו הזמן המושלם לצילום פרחים, כיוון שהאור מוסיף לתמונה תחושה של תקווה ואופטימיות. נסו להגיע דווקא בזריחה לאזורי הפריחה שאתם אוהבים, שכן קרוב לוודאי שהם יהיו פחות עמוסים במטיילים וצלמים נוספים. יום מעונן – התאורה הרכה והמושלמת - כאשר השמיים מעוננים, האור הופך להיות רך ואחיד, הצלליות עדינות יותר והצבע יראה אפרפר יותר מאשר בשעת הזהב ופחות רווי. בתנאים כאלה ניתן ליצור אוירה יותר פסטורלית ואף מסתורית למדי. הזהרו שלא ליצור תמונות שטוחות ומשעממות מדי מבחינת האור, כי גם אם האובייקטים מהממם והקומפוזיציה מושלמת, האור הוא זה שיכתיב את ההצלחה של הפריים. אור אחורי (Backlight) - כאשר השמש נמצאת מאחורי הפרח, היא יוצרת הילה קסומה ושקיפות מרהיבה בעלים , וכן, מדגישה את קווי המתאר החיצוניים שלו. האור הקונטרסטי מאפשר לצופה לראות את הפרח בדרך פחות מוכרת ושגרתית. בצורה כזו ניתן לשלב ברקע "נקודות אור" בין הצמחיה והעלים כדי ליצור אפקט בוקה חלומי ומעניין. רוך, עדינות, שלווה פוקוס ו עומק שדה בצילום פרחים אחד ההיבטים החשובים ביותר בצילום פרחים הוא השליטה בעומק השדה ובפוקוס. הבחירה שלכם באילו אזורים בתמונה להיות חדים ובאילו להיות מטושטשים תשפיע ישירות על הסיפור שהתמונה מספרת ועל הרגש שהיא תעביר. עומק השדה לא רק קובע את מידת החדות בתמונה, אלא גם משמש ככלי להדגשת הפרח ולהכוונת העין של הצופה אל האלמנט החשוב ביותר בפריים. עומק שדה רדוד – כשהפרח הוא גיבור התמונה כאשר משתמשים בצמצם פתוח (f/2.8 – f/5.6), מתקבל עומק שדה רדוד, כלומר האזור שבפוקוס קטן מאוד ואילו הרקע והאלמנטים שלפני ואחרי הפרח הופכים למטושטשים. טכניקה זו מעולה לצילום פרחים בודדים, במיוחד כאשר רוצים לבודד אותם מהסביבה ולהעניק להם מראה רך וחלומי. מעבר לכך, בצמצמים פתוחים תוכלו לקבל בוקה (Bokeh) חלומי ואוורירי (בוקה היא הדרך בה הטשטוש נראה ברקע). ככלל, בעדשות היותר איכותיות ובצמצמים הפתוחים יותר הבוקה יהיה רך ונעים, וזה יוסיף לתמונה תחושת אומנותיות ורוגע. עומק שדה רחב – כאשר הרקע הוא חלק מהסיפור אם אתם מצלמים שדה פרחים נרחב ורוצים שאזורים נרחבים ממנו יופיעו בפוקוס, כדאי לבחור בצמצם סגור יותר (f/8 – f/16), מה שיאפשר למקד לא רק את הפרח הקרוב אליכם, אלא גם את השדה והנוף שמאחוריו. עומק שדה רחב מתאים לצילומים שבהם הרקע הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור, כמו למשל שדה צבעונים אינסופי או מרבד כלניות ששוטף את העין בצבעים. עומק שדה רדוד, כדי לבודד את הפרח מהרקע עומק שדה רחב ליצירת חדות ברוב חלקי התמונה דיוק הפוקוס – איך להבטיח שהתמונה תהיה חדה היכן שצריך? נקודת הפוקוס – תמיד מומלץ למקד את הפוקוס על האזור המשמעותי ביותר של הפרח. אם מדובר בפרח בודד, מקמו את הפוקוס על מרכז הפרח או על אחד מעלי הכותרת הקדמיים. אם מדובר בפרח עם אבקנים בולטים, כדאי לוודא שהאבקנים יהיו בפוקוס, שכן הם נקודת עניין מרכזית. שימוש בפוקוס ידני (Manual Focus) – במקרים רבים, במיוחד בצילומי מאקרו, המצלמה עלולה להתקשות לקבוע את נקודת הפוקוס הנכונה. שימוש בפוקוס ידני יאפשר לכם לשלוט בדיוק היכן תהיה החדות ולמנוע טעויות פוקוס. העמדה נכונה של המצלמה – כדי להבטיח שהפרח כולו יהיה חד במידת הצורך, נסו לצלם אותו במקביל למישור החדות של המצלמה, כך שכל האובייקט יהיה באותו עומק שדה ולא תיווצר ירידה בחדות בין חלקים שונים בפרח. ל סיכום – לצלם פרחים עם רגש, לא רק עם מצלמה צילום פרחים הוא דרך נפלאה לספר סיפור  – סיפור ישראלי של חיים, של טבע, של אור וצל. סיפור עם אופטימיות וצבע שכל כך נדרש בתקופה החשוכה שעברנו בשנה וחצי האחרונות. בפעם הבאה שאתם יוצאים לשדה פורח, עצרו לרגע, התבוננו בפרחים שמולכם, וחשבו: איך אני מספר את הסיפור שלהם בצורה אסתטית ומרגשת, עבורי ועבור הצופים בתמונות שלי? שימו לב לקומפוזיציה והמיקום של האובייקטים השונים, הוציאו החוצה את כל מה שלא תורם לסיפור המוביל. הקפידו להתאים את תנאיי התאורה לסיפור ולחזון שלכם. שחקו עם הפוקוס ועומק השדה כדי להוביל את מבטו של הצופה לאזור שנראה לכם הכי מעיין. ובעיקר - צאו לטבע המהמם של מדינתנו היפה וצלמו תמונות מרהיבות שעדיין לא צילמתם. רוצים לתרגל את הידע בפועל ולאמן את שרירי הצילום והכשרון שלכם? הצטרפו אלינו ל חדר כושר לצילום , מועדון הצילום הרשמי של פוטוטיפס, לחודש שמתמקד בצילום מאקרו ופריחה, בהובלתו של נדב בגים. שם נלמד ונתרגל איך לצלם את הטבע בצורה הכי יפה שרק אפשר. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

שנתחיל ללמוד על פוקוס וחדות? זהו רגע מתסכל שכל צלם מכיר: חזרתם מיום צילומים מתיש, עברתם על התמונות במסך הגדול של המחשב, וגיליתם שדווקא ה"פריים של החיים" שלכם - זה שתזמנתם מושלם - פשוט לא חד. לא מדובר בטעות של מתחילים, זה קורה גם למנוסים שבינינו: המצלמה לא "תפסה" את הפוקוס, היד רעדה בדיוק ברגע הלא נכון, או שהגדרתם מהירות תריס שפשוט לא התאימה לסיטואציה. בדיוק בשביל זה יצרנו את ה פוטו-באדי  - ה"חבר-הטלפוני" הדיגיטלי האישי שלכם שנמצא איתכם בכיס (בנייד) ומבטיח שלעולם לא תחזרו שוב עם תמונות מטושטשות. לפני שנחשוף את הכלי החדש, בואו נבין את הפיזיקה של הפוקוס והחדות דרך שלושה שלבים קריטיים שישמשו אתכם בכל סשן צילום. צילום מסך של הפוטו-באדי החדש שלנו - צ'קליסט לתמונות חדות סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) שלב 1: איך לצלם תמונות חדות? - צ'קליסט "בדיקת מערכות" לפני סשן הצילומים צילום חד מתחיל הרבה לפני הלחיצה על ההדק. קורה לא מעט שצלמים נוטים לדלג על הבסיס או לשכוח מה צריך לעשות כדי לצלם תמונות חדות. זוהי טעות יחסית נפוצה בקרב צלמים מתחילים וגם המנוסים. בואו נעבור זריז על 8 הטיפים המרכזיים שחשוב לזכור לפני כל סשן צילום. ואם אתם דואגים שלא תזכרו אותם - אל דאגה, כל הטיפים הללו נמצאים בפוטו-באדי החדש שיצרנו עבורכם. על זה - עוד מעט :) קרנבל המסיכות בונציה - מקום מושלם לצלם דמויות מרהיבות (וחדות) על רקע מטושטש של הקסם של העיר כוונו את הדיופטר:  הגלגלת הקטנה ליד העינית. אם היא לא מכוונת לעין שלכם, אתם תראו מטושטש גם כשהמצלמה מפקסת מושלם - וזה יגרום לכם לטעויות בתיקון ידני. הגדירו את שיטת הפוקוס:  אל תנחשו. AF-S  (פוקוס יחיד) לאובייקטים סטטיים, ו- AF-C  (פוקוס עוקב) לכל מה שזז. בחרו את נקודות הפוקוס:  עזבו את המצב האוטומטי. בחרו נקודה בודדת לדיוק מקסימלי (למשל על העין בפורטרט) או אזור ממוקד לצילום בתנועה. בחרו את הצמצם המתאים:  זכרו את השפעת עומק השדה. צמצם פתוח (f/2.8) ייתן רקע מטושטש וקולע, בעוד צמצם סגור (f/13) יבטיח חדות מקצה לקצה בנופים. מהירות תריס מתאימה:  חדות אופטית לא מספיקה - צריך להקפיא תנועה. חוק האצבע לסטטי: מהירות התריס צריכה להיות לפחות 1 חלקי אורך המוקד . יציבות ואחיזה:  יד ימין על הגריפ, יד שמאל תומכת בעדשה מלמטה, מרפקים צמודים לגוף ועין צמודה לעינית. אתם החצובה של עצמכם. עבדו עם חצובה:  אם אתם בחשיפות ארוכות או בתנאי תאורה קשים מאוד - אל תנסו להיות גיבורים, חצובה היא הפתרון היחיד. ניקיון זה הכל:  כתם שומן קטן על העדשה יכול להרוס את החדות של העדשה היקרה ביותר. נקו את העדשה והשתמשו במפוח לחיישן במידת הצורך. שלב 2: למה התמונה לא חדה? האבחון כדי לתקן את הבעיה, צריך קודם להבין את המקור שלה. חדות נפגעת משתי סיבות עיקריות, והאבחנה ביניהן קריטית: מריחת תנועה (Motion Blur) אם אתם רואים "קווים" קטנים או מריחה בכיוון מסוים - הבעיה היא בד"כ מהירות תריס. היד שלכם רעדה או שהאובייקט היה מהיר מדי למצלמה, ומהירות התריס האיטית מרחה את התמונה. במקרה הזה, הפתרון הוא להעלות את מהירות התריס לערך המתאים לאופי התנועה. למשל, בצילום אובייקט סטטי - כלל האצבע אומר שמהירות התריס צריכה להיות אחד חלקי אורך המוקד. למשל, בצילום עם עדשת 200 מ"מ, מהירות התריס המינימלית היא 1/200 השניה (מבלי להיות יותר מדי פרפקציוניסט ולדבר גם על גודל החיישן ומייצב התמונה). לא רוצים לזכור את זה בע"פ? אין בעיה, בפוטו-באדי הוספנו מחשבון מהירות תריס מומלצת שיתן לכם המלצות למהירות תריס כמעט בכל סיטואציה שבה תתקלו. המשיכו לקרוא :) טשטוש או מריחה? זאת השאלה! פספוס פוקוס (Optical Blur) אם כל התמונה מטושטשת, "חלבית" או שהפוקוס נמצא בכלל באזור הלא נכון בתמונה (על הענף מאחורי המצולמת) - הבעיה היא אופטית. המצלמה פשוט בחרה בנקודה הלא נכונה או שעומק השדה היה רדוד מדי (צמצם פתוח מדי). הנה רשימת הבדיקות המהירה שכדאי לכם לעשות כדי להחזיר את הפוקוס למקום: אפסו את מיקום נקודת הפוקוס:  לעיתים קרובות נקודת הפוקוס "בורחת" לקצוות הפריים בלי שנשים לב, והמצלמה מתמקדת על הרקע. החזירו את הנקודה למרכז או למיקום המדויק של האובייקט החשוב. דייקו את שיטת הפוקוס בצילום אובייקט סטטי:  אם האובייקט לא זז, עבדו עם AF-S (פוקוס יחיד) ונקודת פוקוס אחת בלבד. זה המצב המדויק ביותר שמונע מהמצלמה "לחפש" הרפתקאות במקומות אחרים בפריים. שפרו את המעקב בצילום אובייקט בתנועה:  מצלמים אובייקט זז? ודאו שאתם ב-AF-C (פוקוס עוקב) עם אזור פוקוס רחב יותר, והקפידו "לצוד" את האובייקט עם נקודות הפוקוס לאורך כל התנועה. שימו לב למלכודת הפוקוס הידני:  בדקו שלא עברתם בטעות למצב MF (במתג שעל העדשה או בהגדרות). במצב זה המצלמה תאפשר לכם לצלם גם כשהכל מטושטש, בלי להתריע. אל תגזימו עם ה-Zoom-In:  לפעמים אנחנו מגדילים את התמונה על מסך המצלמה עד לרמת הפיקסל וזה נראה מטושטש, למרות שבפועל התמונה חדה לגמרי. הסתכלו על התמונה כולה לפני שאתם מוחקים. בחרו צמצם בחוכמה:  אם הצמצם פתוח מדי (f/1.4), עומק השדה כל כך רדוד שכל תזוזה קלה שלכם תגרום לפספוס. אם הוא סגור מדי (f/22), אתם עלולים לסבול מ"דיפרקציה" - תופעה אופטית שפוגעת בחדות הכללית של העדשה. בדקו שוב את מהירות התריס:  גם אם לא רואים מריחה ברורה, לפעמים חוסר חדות קל נובע ממהירות תריס גבולית שיוצרת "מיקרו-רעידות". העלאה קלה של המהירות יכולה לפתור את הבעיה פלאים. טיפ זהב:  אם אתם מצלמים פורטרט, לעולם אל תרדו ממהירות של 1/160. גם אם המצולם נראה סטטי, תמיד יש תנודות מיקרוסקופיות של הגוף והידיים. שלב 3: מה עושים כשהמצלמה לא מצליחה להתמקד? אין דבר מלחיץ יותר מאשר ללחוץ על הכפתור ו... כלום. המצלמה מסרבת לצלם. לרוב, המצלמה פשוט מנסה להגן עליכם מתמונה גרועה ולא חדה. היא לא מצליחה "לנעול" פוקוס ולכן היא לא משחררת את התריס. למה זה קורה ואיך לגרום למצלמה להתפקס נכון ולצלם? עברתם לפוקוס ידני?  ודאו שהמתג על העדשה או המצלמה נמצא על מצב AF ולא עבר בטעות ל-MF. במצב ידני המצלמה תצלם גם כשהכל מטושטש, אבל במצב אוטומטי היא תסרב לצלם עד שתנעל פוקוס. אתם קרובים מדי?  לכל עדשה יש "מרחק פוקוס מינימלי". אם אתם מנסים לצלם אובייקט קרוב מדי לקצה העדשה, היא לא תצליח להתמקד. קחו צעד אחורה ונסו שוב. חסר קונטרסט?  המצלמה שלכם צריכה "קצוות", פרטים או הבדלי צבע כדי להבין מרחק. אם תנסו להתפקס על שמיים כחולים חלקים או קיר לבן אחיד - המצלמה "תשתגע" ולא תצליח להינעל על הפוקוס. מתג מגביל הפוקוס (Focus Limiter):  בחלק מהעדשות (בעיקר עדשות טלה ומאקרו) יש מתג שמגביל את טווח מרחקי הפוקוס. ודאו שהוא לא מכוון לטווח שמונע מהעדשה להתמקד במרחק הנוכחי שלכם. אתם במצב פוקוס עוקב (AF-C)?  זכרו שבמצב זה המצלמה לא נותנת "אישור נעילה" (צפצוף או ריבוע ירוק קבוע), אלא ממשיכה לחפש ולתקן פוקוס כל הזמן. זה תקין לגמרי, במיוחד אם האובייקט זז, אך זה יוצר אשליה שהמצלמה לא מתפקסת. נקודת הפוקוס "ברחה"?  בדקו אם נקודת הפוקוס שלכם נמצאת במרכז או במיקום הרצוי. לפעמים היא בורחת לקצוות הפריים והמצלמה פשוט מנסה להתפקס על משהו שבכלל לא נמצא שם. חשוב לזהות אלמנטים קונטרסטיים בפריים ולהתפקס עליהם ולא על טקסטורות חלקות או השמיים בהם המצלמה תתקשה לנעול את הפוקוס איך להשתמש במחשבון מהירות התריס החדש שלנו? אחת השאלות הנפוצות ביותר בשטח היא: "על איזו מהירות תריס כדאי לי לצלם?". צילום מסך של המחשבון למהירות תריס מהפוטו-באדי החדש המחשבון של הפוטו-באדי לוקח את הניחושים מחוץ למשוואה. הוא משקלל עבורכם את חוקי האופטיקה (כמו כלל "1 חלקי אורך המוקד" לצילום סטטי) יחד עם הדינמיקה של הסצנה שלכם. בין אם אתם מצלמים פורטרט של אדם שזז קצת, ילד שרץ, או נוף שדורש חשיפה ארוכה - המחשבון מתרגם את הסיטואציה להמלצה מדויקת למהירות תריס. חשוב לזכור שהמחשבון יתן לכם רק את נקודת הפתיחה, המלצה ראשונית שתעזור לכם למצוא את ההגדרה הנכונה להתחיל ממנה. כמו תמיד, כדאי להפעיל שיקול דעת בנודע לסיטואציה שבה אתם נמצאים, הרעיון הצילומי והאומנותי שלכם, לאור וכד'. צילום מסך של חלונית ההמלצה למהירות תריס בצילום תנועה מהירה הכירו את ה"פוטו-באדי" החדש שלכם לצילומים חדים מאמרים ותוכן תיאורטי זה מעולה, אבל זה לא נותן פתרון מלא כשאתם מצלמים בשטח. כדי שלא תצטרכו לשנן את כל מה שנכתב במאמר בשטח, יצרנו עבורכם את הפוטו-באדי לצילומים חדים. הוא מעין מיני-אפליקציה באתר שלנו, מותאמת למובייל ומיועדת לשימוש בזמן אמת. מה תמצאו שם? צ'קליסט לתמונות חדות:  כל הטיפים וההמלצות לפני שאתם יוצאים לצלם, מעין תזכורת ורענון למה נדרש כדי לקבל תמונות חדות מדריך אבחון מהיר לתמונות לא חדות:  כלי שיעזור לכם להבין מדוע התמונה לא חדה ומה כדאי לכם לעשות כדי לתקן את זה. צ'קליסט ל"למה המצלמה לא מתפקסת?" : כלי שיעזור לכם להבין מדוע המצלמה לא מוצאת את הפוקוס ומה כדאי לכם לעשות עם זה. מחשבון מהירות תריס דינמי:  אתם מגדירים מה אתם מצלמים ובאיזו סיטואציה ומקבלים המלצה למהירות התריס. מכאן, אתם מתחילים "לשחק" עם ההגדרות, אבל לא מתוך ניחוש אלא בצורה חכמה ומושכלת. גישה ישירה ל"אור", המנטור הדיגיטלי שלנו מבוסס ה-AI - מבוסס Chat GPT שיעזור לכם בצ'ט חופשי ויענה לכל שאלה ספציפית שלא מצאתם לה תשובה בפוטו באדי. קישור ישיר לפוטו-באדי - צ'קליסט לתמונות חדות ולסיכום - חדות אינה המלצה, היא אחד מאבני היסוד בצילום בסופו של דבר, חשוב לי שתזכרו את הדבר הבא - שליטה בפוקוס ובעומק שדה היא לא מותרות או "תוספת אמנותית" לסגנון צילום כזה או אחר - זהו קו פרשת המים שמפריד בין צלם חובב שמנחש ומקווה לטוב, לבין צלם בעל גישה מקצועית ששולט בפריים שלו ויודע איך לדייק אותו. בעוד שדברים מסוימים כמו חשיפה או צבעים אפשר לתקן בחדר העריכה, פוקוס שפוספס הוא טעות שאי אפשר לחזור ממנה. זה יכול להיות ההבדל בין תמונה שנשארת במגירה לבין תמונה מרהיבה שמרגשת את הצופה. אם נמאס לכם להסתמך על ניחושים ועל המצבים האוטומטיים במצלמה, שמפספסים הרבה, ואתם מוכנים לקחת בעלות מלאה על החדות והמיקוד בתמונות שלכם - הקורס המלא שלנו "פוקוס ועומק שדה בצילום" הוא הדבר הבא שכדאי שתעשו אחרי קריאת המאמר. ממליץ על זה בבטחון מלא, בטח אחרי שעשרות מהמנויים בתוכנית שלנו "חדר כושר לצילום" כבר עשו את הקורס והעידו כמה הוא עזר להם לשדרג את הצילומים שלהם ולשלוט בשיטות הפוקוס השונות, מעבר לידע התיאורטי שהם צברו. אני מחכה לכם שם, בקורס, במהלכו נהפוך את כל הידע הטכני הזה לטבע שני עבורכם, כדי שברגע האמת בשטח, הראש שלכם יהיה פנוי ליצירה ולא לתפעול בעיות, הגדרות וניחושים. אל תשאירו את החדות שלכם ליד המקרה - הצטרפו עכשיו לקורס המלא אני כאן לעזרתכם, בכל שאלה, ממוקד ומפוקס לעזור לכם לשדרג את כישורי הצילום שלכם, בנושא הפוקוס ובכלל. באהבה, ויקטור. אם תרצו להמשיך ללמוד ולקחת את השליטה המלאה לידים בנושא הפוקוס ועומק השדה אני מזמין אתכם להירשם לקורס הדיגיטלי - הראשון מסוגו בישראל: "פוקוס ועומק שדה בצילום - איך לצלם תמונות חדות" האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו)

מבוא: כולנו מתוסכלים מהתמונה המטושטשת לכל צלמת וצלם, מהמתחילים ביותר ועד למנוסים מאד, קרה הרגע המתסכל הזה: חוזרים הביתה אחרי יום צילומים, מעלים את התמונות למסך הגדול ומגלים שהתמונה המושלמת, זאת שתפסנו בה את הרגע המדויק, יצאה מטושטשת. "אבל הייתי בטוח שהפוקוס היה נעול!", אנחנו ממלמלים לעצמנו. התחושה הזו, של פספוס טכני ברגע האמת, היא אחת הנפוצות והמטרידות ביותר בעולם הצילום. הפתרון, במרבית המקרים, לא נמצא בשדרוג הציוד או בלימוד טכניקות מסובכות, אלא בהבנה של כמה אמיתות בסיסיות, ולעיתים מפתיעות, על האופן שבו פוקוס באמת עובד. מאמר זה מזקק עבורכם חמיש טעויות נפוצות מרכזיות שצלמים עושים כשהם לא מקבלים תמונות חדות. מתוך הטעויות הנפוצות, תוכלו לזהות את הדרכים להימנע מהן ויותר חשוב מכך - להבין את הפוקוס לעומק ולהפוך אותו לכלי יצירתי בשליטתכם המלאה. האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) טעות נפוצה מס' 1 - המצלמה שלכם היא (כנראה) לא הבעיה כאשר תמונות יוצאות לא חדות באופן יחסית עקבי, האינסטינקט הראשוני של צלמים רבים הוא להאשים את הציוד. המחשבה "אולי המצלמה שלי לא מספיק טובה" או "אני צריך עדשה יקרה יותר" היא טעות נפוצה שגורמת ללא מעט עוגמת נפש והוצאות מיותרות (על המחלה "ציודיטיס" שמעתם?). האמת היא, שברוב המכריע של המקרים, הציוד הוא לא הגורם המגביל. חוסר חדות נובע כמעט תמיד מטעויות פשוטות של הצלמים עצמם שניתנות לתיקון בעזרת שימוש נכון יותר בטכניקה או בהגדרות המצלמה, ולא מציוד פגום או לא מספק. גם מצלמות בסיסיות לגמרי יכולות להפיק תמונות חדות באופן יוצא דופן כאשר משתמשים בהן נכון. שדרוג המצלמה או העדשה לא יפתור בעיות בסיסיות בשיטות העבודה, הבנה של עקרונות הפוקוס ועומק שדה והדרך לעבוד איתם נכון ומדויק. ההשקעה הכספית הגדולה עלולה להוביל לאכזבה נוספת, שכן, אם לא משנים את ההרגלים ומשדרגים את ההבנה, גם ציוד יקר ומתקדם יותר לא יעזור. המצלמה והעדשה, איכותיים ככל שיהיו, הן לא ערובה לתמונות חדות. ידע, טכניקה, שימוש נכון בכלים השונים - בהחלט כן חשוב להגיד שבהחלט יש מקום לדיון על הציוד בכל מה שקשור לפוקוס. עדשות איכותיות יותר או מצלמות עם אלגוריתמים מתקדמים ומהירים יותר בהחלט יכולים לעזור - ליעל את תהליכי העבודה בנושא הפוקוס, לשדרג את אחוזי ההצלחה לתמונות חדות יותר ולשדרג את חווית השימוש בשיטות הפוקוס בפרט ובצילום בכלל. אבל (וזה אבל מאד חשוב) - זה יקרה אך ורק במידה ואתם יודעים איך לנצל את היתרונות של הציוד היקר והמתקדם יותר. תנו סכין סופר חדה ותנור מתקדם לטבח מתחיל - לא בטוח שתקבלו מנה טעימה במיוחד. תנו סכין קהה וטוסטר אובן ישן לשף מנוסה - ככל הנראה תקבלו מנת גורמה "ללקק את האצבעות". כשבא לכם לרוץ לחנות צילום, ודאו שאתם שולטים ביסודות ובטכניקות הפוקוס - השקיעו בלמידה ותרגול של טכניקות צילום ופוקוס מדויק לפני שאתם רכשים ציוד יקר שלא בטוח שיעזור לכם. טעות נפוצה מס' 2 - פוקוס הוא עניין של מרחק, לא של מיקום בפריים זוהי אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר: צלמים רבים מאמינים שאם הם ממקמים את נקודת הפוקוס במרכז המסך, כל מה שיימצא במרכז התמונה יהיה חד. כמו כן, תופעת צד של הטעות הזו, היא לחפש פוקוס עם כל המסך. במקרה כזה, אחרי ביצוע הפוקוס, מופיעים הרבה ריבועים ירוקים בכמה אזורים בתמונה, מה שמייצר אשליה שכל הפריים בפוקוס. זו טעות מהותית והנה ההסבר למה. פוקוס הוא עניין של מרחק מהמצלמה , לא של מיקום בתוך הפריים. אם תסתכלו על הסצינה מהצד, כאשר אתם מתפקסים על אובייקט, המצלמה נועלת את הפוקוס על מרחק ספציפי - "מרחק הפוקוס". כל מה שנמצא באותו מרחק מדויק מהמצלמה יהיה חד (גם אם הוא נמצא בצדדים ולא איפה שנקודת הפוקוס ממוקמת), וייצור מישור דמיוני המקביל לחיישן המצלמה, הנקרא "מישור הפוקוס". העץ הבודד בפארק תמנע. מרחק פוקוס של כ-30 מטר, מהמצלמה ועד העץ. של מה שנמצא קרוב או רחוק יותר כבר לא יהיה בפוקוס מושלם לדוגמה, אם צילמתם פורטרט והתפקסתם על עין של אדם שנמצאת במרחק 3 מטרים מכם, מישור הפוקוס נקבע ל-3 מטרים. כעת, כל אובייקט אחר שיימצא בדיוק באותו מרחק של 3 מטרים - למשל העין השנייה של המצולם - יהיה גם הוא בשיא החדות. לעומת זאת, אפו של המצולם, שנמצא מעט קרוב יותר, או אוזנו, שנמצאת מעט רחוק יותר, כבר יהיו פחות חדים. כמו כן, אובייקטים שנמצאים במרחקים יותר גדולים (2 מטר, 4 מטר, 10 מטר...) גם הם לא יהיו חדים. ככל שמרחק האובייקט רחוק יותר ממישור הפוקוס (בכיוון "קדימה/אחורה") כך הוא יהיה מטושטש יותר. הבנה זו היא מפתח קריטי לפענוח הסיבה לכך שחלקים מסוימים מהנושא שלכם חדים ואחרים לא. בשורה התחתונה, זכרו את שלושת הנקודות הבאות - (1) שפוקס מושלם יכול להיות רק במרחק מסוים מהמצלמה (מרחק פוקוס), (2) שכל מה שנמצא באותו המרחק מהמצלמה (מישור פוקוס) גם הוא יהיהי חד ולאו דווקא מה שנמצא בצידי האובייקט הראשי ו-(3) כל מה שנמצא קרוב או רחוק יותר יהיה מטושטש. טעות נפוצה מס' 3 - לשליטה בפוקוס יש מימד רביעי: זמן בדרך כלל אנחנו חושבים על פוקוס במונחים מרחביים ואופטיים - מה חד ומה מטושטש בתוך גבולות הפריים. אבל אם תחשבו על זה, במציאות התפיסה היא רחבה יותר. אני קורא לזה "פוקוס ב-4 מימדים". שלושת המימדים הראשונים הם המרחב הגיאומטרי (קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה, למעלה-למטה), אך המימד הרביעי, והקריטי לא פחות, הוא ה זמן . יתכן מאד ובזמן הצילום הפוקוס האופטי, זה שאחראי על המימדים המרחביים, הוא מושלם. התפקסתם נכון, עם שיטת הפוקוס הנכונה ועל האובייקט הרצוי. נפלא! אבל מה קורה אם האובייקט נמצא בתנועה? הכלי ששולט במימד הזמן בצילום הוא מהירות התריס. כדי שתמונה של אובייקט בתנועה תהיה חדה באמת, לא מספיק להשיג פוקוס אופטי מושלם. אנחנו חייבים גם להשתמש במהירות תריס גבוהה מספיק כדי "להקפיא" את התנועה שלו בזמן. אם מהירות התריס תהיה איטית מדי, מימד הזמן "יימרח", והתוצאה תהיה טשטוש תנועה, או "מריחה", גם אם הפוקוס האופטי היה מדויק. המטריות של יפו העתיקה. הפריים אינו חד, אבל לא עקב חוסר חדות אופטית אלא עקב מריחה שנובעת משימוש במהירות תריס איטית יחסית. במקרה הזה, הפריים צולם כך עם כוונה, תוך שימוש במהירות תריס איטית יחסית ותנועה מכוונת של המצלמה כדי ליצור משהו מעניין וציורי, בטכניקת ICM. חשוב לזכור גם את מימד הזמן כשמחפשים חדות בתמונה. בלא מעט מקרים, צלמים מראים לי תמונות לא לגמרי חדות של פורטרט עם האמירה "התפקסתי על העין שלו, ראיתי ריבוע ירוק והכל היה בסדר. למה התמונה לא חדה? מה אני מפספס?". אבחנה זריזה של הנתונים מראה כי אותו פורטרט צולם במהירות תריס איטית מדי, למשל 1/40. זה יכול לנבוע מטעות בהגדרות משולש החשיפה, או הסתמכות יתר על מוד A (עדיפות צמצם) שתבנאים מסוימים, כדי לקבל חשיפה מאוזנת, עלולה לחשב מהירות תריס איטית מדי. ב-1/40 - תנועה הידיים שלנו בזמן הצילום וכן תנועה קלה של המודל עלולים למרוח אותו והתוצאה תהיה - תמונה שלא מספיק חדה. לחשוב על מהירות התריס ככלי לשליטה במימד הזמן של החדות פותח עולם שלם של אפשרויות יצירתיות והבנה עמוקה יותר בכל מה שקשור לפוקוס בצילום. טעות נפוצה מס' 4 - אתם נותנים יותר מדי כוח למצלמה להחליט מה חשוב בתמונה זוהי נקודה חשובה מאד ואחת הטעויות הנפוצות בקרב צלמים רבים - אם אתם משתמשים במצב בחירת אזור פוקוס אוטומטי (למשל, Auto-area AF או Multi-Zone AF), אתם למעשה מוותרים על אחת ההחלטות האמנותיות החשובות ביותר בצילום - על מה תרצו למקד את מבטו של הצופה (תרתי משמע) ומהו הסיפור של התמונה שלכם. במצב זה, המצלמה סורקת את כל הפריים ומחליטה בעצמה על מה להתמקד. לרוב, האלגוריתם שלה יבחר באובייקט הקרוב ביותר לעדשה או באזור המואר ביותר בסצנה. הבעיה? ייתכן מאוד שזה כלל לא הנושא שאותו התכוונתם לצלם או לא הנושא שהייתם רוצים שיהיה חד. האובייקט הקרוב ביותר הוא לעתים קרובות פרט שולי בחזית הפריים, והאזור המואר ביותר יכול להיות סתם כתם של אור שמש על הקיר. בשני המקרים, הסיפור שלכם עלול ללכת לאיבוד. שימוש באזור חיפוש פוקוס גדול מדי עלול לגרום למצלמה להתמקד על האזור הלא רצוי. מומלץ לדייק את שיטת הפוקוס וגודל אזור החיפוש בהתאם לסיטואציה. במקרה הזה, החתולה הייתה סטטית למדי, והשתמשתי בנקודת פוקוס בודדת בשיטת Single כשאת הפוקוס חישבתי על העין הקרובה אליי. קחו את השליטה בחזרה לידיים שלכם. כשאתם מצלמים משהו סטטי (נוף, רחוב, פורטרט של אדם עומד) עברו לשיטת פוקוס יחיד (Single Focus) בשילוב עם מצב של נקודת פוקוס בודדת, ומקמו אותה באופן מודע ומדויק על הנושא המרכזי שלכם (אלמנט חשוב בנוף, או העין של האדם). זה ימקד לא רק את האלמנט החשוב בתמונה ברמה החזותית אלא גם אתכם כצלמים וכן את הצופים ביצירותיכם לעבר הסיפור המרכזי. הנה אתגר עבורכם:  ב-50 התמונות הבאות שתצלמו, התחייבו להשתמש אך ורק בנקודת פוקוס בודדת. אני מבטיח שתופתעו לגלות עד כמה הצילום שלכם הופך מכוון ומדויק יותר. רק כך תוכלו להבטיח שאתם מציבים את מישור הפוקוס  בדיוק על נושא הסיפור שלכם, ולא במקום שהאלגוריתם בחר עבורכם. בצילום אובייקטים בתנועה, בד"כ נכון להשתמש בפוקוס עוקב, במידה והתנועה מהירה יחסית והאובייקט כל הזמן מתרחק או מתקרב אליכם. במקרה זה, בהחלט נכון להגדיל את אזור חיפוש הפוקוס למספר נקודות פוקוס (או ריבוע/מלבן במצלמות מירורלס). בצורה כזו, יהיה לכם קל יותר לעקוב אחרי האובייקט התזזיתי ולתת למצלמה "להתביית" עליו. עם זאת, גם במקרה זה מומלץ שלא לבחור את כל המסך בתור אזור חיפוש פוקוס, כי המצלמה עלולה להתפקס על אובייקטים הלא רצויים, שנמצאים ברקע או בקדמת הפריים. התאמה נכונה ומודעת בין ההתרחשות בסצינה (סטטית או בתנועה) לבין שיטת הפוקוס (יחיד או עקוב) וכן בין אזור חיפוש פוקוס (נקודה / אזור חיפוש גדול יותר) יכולה לשדרג משמעותית את הטכניקה שלכם מה שיגרום לכם לצלם תמונות חדות ומדויקות יותר. טעות נפוצה מס' 5 - לפעמים, התמונה ה"לא חדה" היא דווקא המוצלחת יותר המרדף אחר חדות טכנית מושלמת יכול להפוך לאובססיה. חשוב לזכור שבעוד שהמאמר מוקדש להשגת חדות ולהימנע מטעויות, הוא גם מלמד שחדות היא בסופו של דבר כלי, לא המטרה עצמה. מוזמנים לקרוא את המאמר הבא שמדבר בדיוק על זה - מה זה פוקוס בצילום ואיך להשתמש בו ככלי אומנותי . תמונה שמצליחה ללכוד רגש עוצמתי, רגע ייחודי או קומפוזיציה מרתקת תהיה תמיד בעלת ערך רב יותר מתמונה חדה לחלוטין אך סטרילית וחסרת נשמה. אשתף אתכם בסיפור אישי הממחיש זאת היטב: בתחילת דרכי כצלם, צילמתי את זוגתי בטיול בתאילנד ברגע אותנטי של צחוק מתגלגל במהלך ביקור בחוות פילים שמטרתה להציל את הפילים מסחר לא חוקי. בשלב הסינון, פסלתי את התמונה כי לטעמי הפרפקציוניסטי דאז, היא לא הייתה "חדה מספיק". למזלי, מיכל זוגתי זכרה את הרגע המיוחד, שאלה לגבי התמונה הזו בוסופו של דבר לא נתנה לי לגנוז אותה. היום, בזכות הרגש שהיא לוכדת, זו אחת התמונות האהובות עלינו ביותר. "הפיל אותה מצחוק" תמונה מהטיול שלנו לתאילנד, בחווה לשיקום פילים והצלתם מסחר לא חוקי. תמונה שכמעט וגנזתי עקב פרפקציוניזם יתר, שכן היא לא סופר חדה, או יותר נכון - מרוחה, כי צולמה במהירות תריס של 1/60. חשוב שלא לתת לדיוק יתר לשלוט בנו ולזכור מה חשוב באמת בצילום. זכרו - פוקוס הוא לא המהות והוא לא המטרה. הוא הכלי למימוש חזון ויזואלי ואומנותי. סיכום: הפוקוס האמיתי שלכם כצלמים המסע לצילום טוב יותר אינו מסתכם בשליטה טכנית בהגדרות ובחדות. הוא דורש הבנה עמוקה יותר - היכולת להשתמש בכלים כמו פוקוס מתוך כוונה, כדי להנחות את עינו של הצופה ולספר סיפור. המיקוד בחמשת הטעויות הנפוצות הללו והדרכים להימנע מהן הוא הצעד ראשון בשינוי התפיסה מטכנאות לאמנות. אני מזמין אתכם להפסיק לתת לחדות לנהל אתכם, ולהתחיל לנהל את הפוקוס שלכם. שאלו את עצמכם את השאלה היחידה שחשובה באמת: "מה הסיפור שתרצו לספר ואיך הפוקוס עוזר לכם להדגיש אותו?". שלכם באהבה, ויקטור אם תרצו להמשיך ללמוד ולקחת את השליטה המלאה לידים בנושא הפוקוס ועומק השדה אני מזמין אתכם להירשם לקורס הדיגיטלי - הראשון מסוגו בישראל: "פוקוס ועומק שדה בצילום - איך לצלם תמונות חדות" סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פרטים והרשמה לחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

האם אתם כבר חברים ב קהילת הפייסבוק שלנו - פוטו טיפס ? הקדמה - החיים קצרים מדי "וואו, לקח לי שלושה ימים לערוך את הסשן מחוף פלמחים. לא יאמן - הרי הייתי שם רק כמה שעות בזמן השקיעה!!" אם רק הייתי יודע שיש קיצור לסימון התמונות בדגל, במקום ללכת כל פעם לתפריט הראשי, הייתי חוסך שעות! אם רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי משפט דומה מאחד התלמידים שלי... תארו לכם מקרה קלאסי. חזרתם מטיול, סשן או אירוע, הורדתם את התמונות מהמצלמה למחשב וכל מה שאתם רוצים לעשות בשלב הזה זה לערוך את התמונות ולראות אותן בתצורתן הסופית. מה שאתם לא רוצים לעשות זה להשקיע שעות על גבי שעות בעבודת הסינון והעריכה, תהליך שעלול לתסכל ואף להוציא את החשק מהעשייה. אני משער שרוב קוראי הבלוג שלנו עובדים עם תוכנת לייטרום, תוכנת הדגל של חברת Adobe לעריכה וסידור התמונות לצלמים - מעין אחותה הקטנה של Photoshop. לייטרום מגיעה עם סט של קיצורי דרך שימושיים ונוחים שמשפרים את ה-Workflow ומקצרים משמעותית את זמן העבודה. למשל, במקום לחפש את הכפתור של Auto Tone בפאנל הבסיס, ניתן ללחוץ Ctrl + U על המקלדת. פשוט לא? חסך לכם 2-3 שניות? תוסיפו לזה עוד קיצור אחד או שניים, תכפילו את זה במאות תמונות מכל טיול או סשן ותקבלו חיסכון של כמה שעות עבודה לפחות. מיותר לציין את היתרונות העצומים של השימוש בקיצורים (אז למה אני מציין? זה הביטוי, מה נעשה?). זהו בדיוק נושא המאמר הזה - כל הקיצורים השימושיים שיש בתוכנת לייטרום. כי החיים קצרים מדי מכדי שלא נשתמש בהם! החמישיה הפותחת - הקיצורים האהובים עליי וטיפים כלליים לכל מי שרוצה להתחיל ממש ממש מהר ולא להמשיך לקרוא וללמוד על יתר הקיצורים (המ המ... מומלץ מאד, לא סתם השקעתי במאמר)... אלו הם הקיצורים שאני מוצא הכי שימושיים עבורי אלו מכם שרוצים ללמוד את כל יתר הקיצורים השימושיים, פשוט תמשיכו לקרוא. טיפ 1 - איפוס סרגלים בלייטרום - דאבל קליק דאבל קליק על סרגל כלשהו בלייטרום יאפס אותו לערכו הבסיסי (ה-Default). למשל, שיניתם את הסליידר של Exposure ל- +0.67 והתמונה מעט בהירה מדי? במקום לנסות לקלוע ל-0 עם העכבר, דאבל קליק על המילה Exposure יעשה עבורכם את העבודה. כדי לאפס את כל הסרגלים במשפחה מסוימת - דאבל קליק על השם של המשפחה. למשל, שיחקתם עם הסטורציה של כל הצבעים בפאנל ה-HSL? דאבל קליק על המילה Saturation יאפס את כל הסליידרים. טיפ 2 - ויזואליזציה של אפקט מסוים - לחיצה על Alt ניתן להמחיש ויזואלית כמעט כל סרגל בלייטרום על ידי לחיצה על Alt במקלדת בשילוב של גרירה של אותו הסליידר. למשל, לחיצה על Alt וגרירת הסליידר של Whites בפאנל ה-Basic יראה בשחור את כל הפיקסלים שאינם "שרופים" ובלבן את הפיקסלים השרופים. בצורה דומה, לחיצה על Alt וגרירת הסרגל Masking בפאנל Detail תציג בלבן את האזורים עליהם מופעל חידוד התמונה ובשחור את אלו שהחידוד אינו פעיל בהן. טיפ 3 - עבודה עם Solo Mode כשנעבוד במודול Develop קרוב לוודאי שנתרכז בתפריט אחד בלבד בכל רגע נתון. לכן, במקום לגלול המון מעלה מטה כדי להגיע לתפריט הרצוי - עדיף שרק אותו התפריט יהיה פתוח לעינינו. זה בדיוק מוד העבודה Solo Mode. מרחפים מעל התפריטים השונים, לוחצים על הכפתור הימני בעכבר ובוחרים Solo Mode. ככה פשוט. ניתן לבחור באפשרות הזו פעם אחת בלבד ולהשאר עם ההגדרה לעד. טיפ 4 - ההמלצות הן אישיות במאמר ריכזתי את כל הקיצורים בהם אני אישית משתמש. ישנם עוד קיצורים רבים בתוכנת לייטרום, רובם מתיחסים לתפריטים בהם איני נוהג להשתמש. לפיכך, גם אם הקיצור קיים, הוא אינו חוסך זמן ולא יעיל מבחינתי. כמו תמיד, אני מעודד אתכם להמשיך לחקור ולחפש קיצורים שימושיים נוספים (גוגל למשל?) ולהשתמש בהם לצרכים שלכם. מוזמנים לשתף אותי במציאות שלכם - אשמח ללמוד תמיד דברים חדשים. טיפ 5 - "הקיצורים לא עובדים אצלי" אחת הבעיות הנפוצות בקרב הצלמים בארץ - המקלדת במצב עברית (או כל שפה אחרת שאינה אנגלית). העבירו את המקלדת שלכם למצב אנגלית והכל יתקתק. טיפ 6 - ההבדל בין חלונות לתפוחים כל הקיצורים כאן מותאמים למקלדת Windows טיפוסית (חובבי המאקים למיניהם - נא לא לסקול אותי באבנים). כל מי שיש לו מחשב עם מערכת אחרת, יתכן וחלק מהקיצורים יראו אחרת. ההבדל המרכזי בין מערכת ווינדוז למאק היא ש-Ctrl הופך להיות Cmd ו-Alt הופך להיות Opt. אם משהו לא עובד כראוי, אנא בידקו בגוגל כיצד הקישור הספציפי צריך לעבוד עם מערכת ההפעלה שלכם. טיפ 7 - קשה באימונים, קל במלחמה אם רק התחלתם לעבוד עם קיצורים - שאפו! אם כבר עבדתם ועדיין המאמר הזה חידש לכם - נהדר! מה שבטוח, שבהתחלה עבודה עם הקיצורים עלולה להיות מעט מעיקה, כי לא תמיד זוכרים מה כל קיצור עושה. אל תוותרו ותחזרו לעשות את הפעולות The Old Way. תנסו להזכר או תחזרו למאמר הזה ותתרעננו לגבי הקיצור הרלוונטי. עם הזמן, ההתמדה תשתלם לכם והקיצורים יהפכו להיות אינטואיטיביים ויחסכו המון זמן ועצבים. הקיצורים השימושיים בלייטרום זהו, הגענו לעיקר של המאמר. תהנו ו... תקצרו! ניווט בתוכנה איך להגיע ממקום למקום בלחיצת כפתור אחת. הסתרת פאנלים ותפריטים ניתן להסתיר חלק או את כל התפריטים והפאנלים על מנת לפקס את העין על התמונה עליה אנחנו עובדים. מבין כל אלו, לרוב אני משתמש בקיצור Shift + Tab כדי להסתיר את כל התפריטים ולהתמקד בתמונה עצמה. סימון התמונות אחד השימושים הכי קלאסיים לקיצורים - סימון בלחיצת כפתור (במקום לבזבז זמן בחיפוש בתפריט הראשי וכדומה). תהליך סימון התמונות האישי שלי כולל שני שלבים: (1) סימון התמונות "עוברות מסך" בעזרת הדגל (P). (2) מבין כל התמונות המדוגלות - בחירת התמונות הטובות ביותר (כן כן, אלו שמפילות לסתות) בעזרת דירוג של חמישה כוכבים (לחיצה על 5). יש לכם שיטות סימון אחרות? אשמח לשמוע עליהן :) פתיחת תפריטים במודול Develop גם כאן, במקום לחפש את הכפתור של תפריט כלשהו עם העכבר, לחיצת כפתור אחת והתפריט הרלוונטי מוכן לעבודה! תפריט החיתוך (R) ופתיחת הפילטרים (M למדורג ו- Shift + M לפילטר הרדיאלי) מאד שימושיים עבורי. גם שימוש ב(W) המאפשר עבודה יעילה על האיזון הלבן מאד פופולרי. ישנן עוד אופציות לקיצורים בתוך כל תפריט כשזה, על כך בהמשך המאמר. קיצורים לעריכה יעילה במודול Develop מספר קיצורים המשפרים משמעותית את תהליך העבודה, כמו למשל Ctrl + U שמייצר עריכה אוטומטית לבהירות והטונים או Ctrl + Shift + U המבצע חישוב לאיזון לבן אוטומטי. קיצורים הפעילים בתפריט כלי החיתוך (Crop Tool) חלק מהתפריטים נפתחים עם אופציות נוספות לקיצורים שימושיים, במקרה הזה - כלי החיתוך. קיצורים הפעילים בתפריט כלי הסרת אובייקטים (Spot Removal Tool) זהו המקום לעבוד על הסרת ההפרעות והלכלוכים בתמונה. הכלי הזה בלייטרום בסיסי ומאפשר הסרה של אובייקטים קטנים ומבודדים ע"י העתקת פיקסלים ממקום אחר בתמונה בעל מאפיינים דומים. טיפ לצלמי הנופים שביניכם - מומלץ לשים לב לאופציה של הסרת לכלוכי חיישן - Visualize Spots ממש מתחת לתמונה. הלכלוכים מופיעים בד"כ על רקע שמיים או עניים כשמצלמים בצמצם סגור יחסית. הכלי מציג את הלכלוכים בצורה נוחה לטיפול והסרה. קיצורים הפעילים בתפריט כלי המברשת (Adjustment Brush Tool) לטעמי, מאד נוח לשנות את גודל המברשת בעזרת ] או [ או להציג את האזור ה"צבוע" בעזרת O. קיצורים הפעילים בתפריטי הפילטרים (Filter Tools) שימו לב לאופציה היחסית חדשה בגרסאות לייטרום האחרונות - ניתן להוסיף אזורים נוספים בתמונה שיושפעו מפעולת הפילטר בעזרת כלי המברשת. ייצוא ומחיקה עקרונית, את פעולות הייצוא והמחיקה נעשה פחות מאשר פעולות עריכה השונות. עם זאת, הקיצורים האלה עדיין חוסכים כמה שניות מהחיים ועוזרים לעבוד בצורה יעילה יותר. בחירת התמונות אל תתבלבלו בין הקיצורים לסימון התמונות. כאן מדובר בבחירת התמונות מתוך רצועת התמונות איתן נרצה לעשות פעולה כלשהי - למשל לייצא את כולם או לסנכרן בין ההגדרות. הקיצורים כאן דומים מאד לקיצורים המקבילים ב-Windows. קיצורי תצוגה קיצורים שימושיים מאד העוזרים להתמקד בתמונה או להשוות אותה לעריכה המקורית או תמונת ייחוס אחרת. העתקת הגדרות וסנכרון העתקת ההגדרות מתמונה לתמונה היא פעולה שנעשה פעמים רבות במהלך העבודה בלייטרום והקיצורים האלה הופכים לשימושיים למדי. לסיכום איזה כיף שהגעתם עד הלום! הקיצורים בלייטרום הם אחד מאבני היסוד של עבודה יעילה ומהירה וחשיבותם אינה מותלת בספק. מקווה שנהניתם מהטיפים שבמאמר הזה ושתתחילו ליישם אותם ממש בקרוב. אשמח לשמוע את דעתכם - איזה קיצורים אהבתם במיוחד? האם המאמר עזר לכם? האם שיפרתם את תהליכי העבודה שלכם? אם תשכחו קיצור מסוים - המאמר יהיה זמין עבורכם תמיד! אם תרצו להרשם לקורס לייטרום אונליין שאני מעביר ישירות למחשב ביתכם - אין זו אגדה ! מאחל לכם שבוע נהדר! שלכם, ויקטור 😘 כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

הקדמה אם יש משהו אחד שמאפיין את כל הצלמים בעולם זה הרצון לקבל תמונות כמה שיותר חדות. מה זה פוקוס? That Is The Question! במסגרת "חודש פוקוס" שמתחיל במאי במועדון "לומדים צילום קבוע" החלטתי לכתוב סדרת מאמרים באחד הנושאים החשובים בעולם הצילום - פוקוס, עומק שדה וכל מה שקשור לזה. כנסיית Santa Barbara המקסימה, אי שם במרחבי מוראביה. בתמונה זו חשוב שכל האלמנטים יהיו בפוקוס, גם הכנסיה, גם העצים העוטפים אותה וגם המרקמים הושנים של השדה שמסביב. (צולם במהלך טיול הצילום שלנו לאזור, באפריל 2023) עם זאת, לפני שנתחיל לדבר על הטכניקות השונות לקבלת תמונות חדות והפרמטרים הנדרשים לכך, בואו נדבר על "מה זה בכלל פוקוס" . ככל שנבין יותר טוב מה המושג הזה אומר, ככה נדע טוב יותר מה באמת אנחנו מחפשים. רמז - פוקוס בעיניי הוא לא רק החדות של התמונה. הסתקרנתם? המשיכו לקרוא! האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פוקוס = מיקוד התרגום המילולי של פוקוס לעברית הוא מיקוד. כשאנחנו מדברים על מיקוד בחיים, אנחנו מדברים על הצלילות במחשבה שלנו על נושא מסוים. כשאנחנו ממוקדים, אנחנו רואים בבירור את הדרך לעבר היעדים שעלינו להשיג והחלומות שנרצה להגשים ופועלים בצורה מתמדת ויעילה כדי לקלוע למטרות שלנו. למשל, ברגעים אלו ממש אתם קוראים את המאמר הזה, רושמים לעצמכם הערות, מתרגלים את הנלמד בפועל עם המצלמה שלכם. בקיצור - אתם ממוקדים. כך גם בצילום. ברמה הקונספטואלית, כדי להציג לצופה סיפור צילומי מסוים בדרך מסוימת נרצה להוביל אותו לעבר הסיפור. ההובלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מובנים - באור, בצבע, בקומפוזיציה וכמובן גם בחדות. לכל אחד מהאלמנטים האלה יש את הדרך משלו להוביל את הצופה לעבר המסר המרכזי בתמונה ואפשר לדבר ימים ולילות על כל אחד מהם. נוף סתווי ומעורפל אי שם בסלובניה. האובייקט החד מושך את עין הצופה ומבהיר לו בצורה חד משמעית מיהו השחקן המרכזי בתמונה. האור הוא אחד מאבני היסוד בצילום, שכן עצם המילה Photography פירושה הוא "ציור באור" (בתרגום חופשי מיוונית). כשיש אור - יש צילום. לא סתם George Eastman אמר את אחד המשפטים העוצמתיים בנושא האור: Know light and you will know the key to photography. הצבע משחק תפקיד לא פחות חשוב מהאור באינטרפרטציה שלנו של העולם הויזואלי בכלל ובצילום בפרט. הקומפוזיציה, זאת שאחראית על מבנה הפריים והרכבת התמונה המלאה מסך חלקיה, גם לה השפעה רבה על היכולת של הצופה להבין את הסיפור המרכזי. במאמר הזה נשאר ממוקדים ונדבר בעיקר על נושא החדות. מה זה חדות / פוקוס? כשאובייקט מסוים בפוקוס - הוא נראה חד וברור לצופה, בולט מבין כל יתר האובייקטים המרכיבים את התמונה. ברמה הטכנית, אם נעשה קלוזאפ על אזור חד בתמונה, ממש ברמת הפיקסלים הבודדים נגלה שישנו מעבר ברור וחד משמעי בין הגוונים השונים ושהקונטרסטיות בין כל פיקסל לשכנו גבוהה. באזורים בתמונה בהם אין פוקוס, יש מעבר מתון והדרגתי בין הגוונים כך שלא רואים את הגבולות בין האזורים השונים בצורה ברורה. כדי להדגים בצורה פשוטה מה זה פוקוס ואיך נראה היעדר פוקוס אפשר להסתכל על שתי התמונות הגרפיות הבאות שמורכבות משני אזורים - האחד בהיר והשני כהה. הדגמה פשוטה למהי חדות מול מהו טשטוש בתמונה החדה הגבול בין שני האזורים הוא חד וברור ואילו בתמונה שאינה בפוקוס, הגבול אינו ברור והגוונים משתנים בהדרגה. בתמונה הבאה, תמונה של נוף קלאסי אתם יכולים לראות שרוב האובייקטים שבתמונה נמצאים בפוקוס. התמונה הזו צולמה כך בכוונת תחילה, כאשר הרצון שלי היה להציג לצופה את כל המרחב בצורה ברורה וחדה. נוף אביבי במרחבי מוראביה, חבל ארץ קסום בצ'כיה. בתמונה זו חשוב שכל הפריים יהיה בפוקוס כדי להציג לצופה את הנוף במלוא עוצמתו בתמונה הזו אתם רואים פורטרט של אדם כאשר הדמות מופיעה בצורה ברורה בתמונה. ואילו הרקע וקדמת הפריים מטושטשים מכיוון שכאן רציתי לבודד את האובייקט מהרקע. "חושב על החיים". עדל, הנהג הבדואי שליווה אותנו בטיול הצילום בירדן אתם יכולים להבין שבחלק מהמקרים נרצה שהפוקוס יהיה בכל חלקי התמונה ואילו במקרים אחרים נרצה שרק חלק מהפריים יהיה בפוקוס. ישנם מקרים מעניינים בהם אפילו נרצה שלא יהיה פוקוס בכלל. שדות שיבולים בקרבת יער המגינים איך משיגים את זה? בעזרת כלים כמו עומק שדה, שיטות פוקוס שונות, אפקטים של הקפאה או מריחה וכולי. על כל הנושאים האלה נדבר בהמשך המאמר, או במאמרים הבאים. . פוקוס ב"ארבעה מימדים" אולי זה יפתיע אתכם, אבל פוקוס אופטי בלבד, אינו מספיק כדי שהנושא יהיה חד וברור. אלמנט אחד נוסף נדרש לצורך כך והוא אלמנט ההקפאה. העולם שלנו מתנהל בפועל ב-4 מימדים. שלושת הראשונים הם המימדים המרחביים או הגיאומטריים (קדימה - אחורה, ימינה - שמאלה ולמעלה - למטה). המימד הרביעי הוא מימד הזמן. אם ברצוננו ללכוד אובייקט חד וברור בתמונה, הוא צריך להיות חד בכל ארבעת המימדים. התנפצות גלים מרשימה בחוף Kinard בדרום מערב אירלנד. מעבר לפוקוס האופטי, יש כאן גם הקפאה של הרגע בעזרת מהירות תריס גבוהה. לא מספיק שהנושא יהיה חד בהיבט הגיאומטרי אלא גם שתנועתו, המתבטאת בשינוי המיקום שלו בתמונה, תהיה קטנה יחסית ולא תייצר מריחה. בנוסף, גם המצלמה עצמה מייצרת תנועות ורעידות, למשל כשאנחנו מצלמים מהיד וגם אותה צריך לקחת בחשבון בכל הקשור למימד הזמן והקפאת התנועה. זה בדיוק המקום לציין את הבלבול הקיים בקרב צלמים בתחילת הדרך - בין החדות הנובעת מהפוקוס האופטי לבין ההקפאה הנובעת ממהירות התריס. מי שאחראי על המימדים המרחביים הוא הפוקוס האופטי. לקבלת תמונה חדה הפוקוס האופטי חייב להיות מדויק איפה שאנחנו רוצים אותו. על העץ בנוף, על העין בצילום פורטרטים, על הפרח בצילום טבע וכד'. עם זאת, איך אומרים בהנדסה - פוקוס אופטי הוא תנאי הכרחי אך הוא לא מספיק ואנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את מימד הזמן ואת תנועת האובייקט או המצלמה. מי שאחראי על מימד הזמן בצילום הוא התריס שיכול להיות מהיר מאד, מהיר, איטי, או איטי מאד. אותו החוף Kinard אבל בחשיפה מאד איטית - צילום למשך כשלוש דקות כדי לקבל אפקט של מריחה על הגלים והשמיים. צולם על חצובה כדי שהאובייקטים הסטטיים יהיו בפוקוס. אם נרצה לקבל אובייקט חד בכל ארבעת המימדים, אחרי שמצאנו את הפוקוס האופטי המושלם, אנחנו צריכים להבטיח שגם מהירות התריס תהיה מספיק גבוהה. כמה גבוהה? זה כבר תלוי באופי הסצינה וכמה מהר האובייקט נע בתוכה. כמובן, לא צריך לשכוח גם את תנועות הידיים שלנו ורעידות המצלמה ולקחת אותם בחשבון כשמחליטים על מהירות התריס הרצויה. זהו לא קורס במהירות התריס או משולש החשיפה, אבל כן אתן כמה guidelines לגבי מהירות תריס שצפויה להבטיח הקפאה. בכל הנוגע לצילום מהיד ורעידת המצלמה, ישנו כלל אצבע פשוט למדי שמהירות התריס צריכה להיות לפחות אחד חלקי אורך המוקד. כלומר, אם אורך המוקד בצילום מסוים הוא 100 מ"מ, כדאי שמהירות התריס תהיה לפחות 1/100. אם תרצו להקפיד יותר, אז הגדירו מהירות תריס גבוהה יותר. בשלב זה, לא אכנס לניואנסים והדיוקים הקשורים למצלמות קרופ, מייצבים בעדשות וכד'. כלל האצבע שאמרתי הוא בהחלט Good Enough. בכל הנוגע לתנועת האובייקט, כאן העסק נהיה מורכב יותר. ללכוד אדם עומד בפוקוס, מהירות תריס של 1/160 תהיה מעולה. אדם בהליכה או ריצה - הגדירו 1/320. כלב או חיה גדולה בספארי - 1/500 עד 1/800. חיות זריזות בתנועה, ציפורים במעוף וכדומה, המהירות יכולה להגיע גם ל 1/2000 ואף יותר. עגור במעוף באגמון החולה. כדי להקפיא את תנועתו נדרש שילוב של פוקוס אופטי יחד עם מהירות תריס גבוהה יחסית. כאמור, לא אכלול כאן את כל האופציות האפשריות. הדגש המרכזי שלי הוא לחשוב על הסיטואציה שלפניכם, להחליט מהו האפקט הרצוי (הקפאה, מריחה קלה, מריחה משמעותית) ולקבוע את מהירות התריס בהתאם. אין תחליף לחשיבה עצמאית וקבלת החלטות בזמן אמת. הצד השני של הפוקוס - טשטוש / מריחה מה קורה ב"צד השני" של פוקוס? כשאני אומר "הצד השני" אני מתכוון למצבים בהם אין פוקוס, באף מקום בתמונה או רק בחלקים מסוימים בה. כאן חשוב לי לציין שוב את הבלבול בין שני מושגים - טשטוש ומריחה, בלבול הקיים בקרב צלמים מתחילים בכל מה שקשור להיעדר פוקוס. דיברנו בחלק הקודם על הפוקוס האופטי שאחראי על שלושת המימדים המרחביים וכן על ההקפאה שנובעת ממהירות תריס מספיק גבוה. ומה בנוגע למצבים בהם אין לנו פוקוס אופטי או הקפאה? הצד השני של פוקוס אופטי הוא הטשטוש . הטשטוש יכול להגיע במכוון, מתוך רעיון לאפקט אומנותי כלשהו או אפילו בצילום קלאסי בו רק חלק מהפריים מטושטש (הרקע למשל). בנוסף, יש מצבים בהם הפריים מטושוש בטעות, כי לא הצלחנו להגיע לפוקוס אופטי מושלם, בין אם כי הטכניקה שלנו לא הייתה מספיק טובה ובין אם כי המצלמה לא הצליחה למצוא את הפוקוס הנכון. הצד השני של הקפאה הוא המריחה . המריחה מתקבלת בעזרת שימוש במהירות תריס איטית יחסית. ניתן להשתמש במריחה כאפקט אומנותי מרשים למדי, כמו בצילום פאנינג או צילום חשיפות ארוכות של זרימת מים. כמו בטשטוש, גם במקרה זה ניתן יכולה ליפול טעות בהגדרות או בטכניקה והפריים יצא מרוח שלא לפי כוונת המשורר. "בכל מיני כיוונים". שימוש בטכניקת פאנינג בצילום רחוב יכול ליצור תחושה של תנועה וכיווניות. חשוב להבדיל לא רק בין המושגים והגורמים המשפיעים עליהם אלא גם את הצורה בה הם נראים בתוצאה הסופית. טשטוש באזור מסוים בתמונה מאופיין במעברים הדרגתיים ורכים בין הפיקסלים, הן בהיבט הצבע והן בהיבט האור. גם אם מובן מהו האובייקט המצולם אם הוא מטושטש הוא יהיה לא מספיק ברור ולעיתים אף לא ברור בכלל, תלוי במידת הטשטוש. עוד נקודה למחשבה היא מרחק הצפיה יחסית לגודל התמונה. למשל, אם נתבונן בתמונה מסוימת ממסך הטלפון, האובייקט הראשי יכול להראות לנו חד וברור, גם אם הוא לא בפוקוס מושלם. עם זאת, אם נתבונן באותה התמונה מקרוב ועל מסך מחשב או על עותק מודפס נראה מיד את חוסר החדות. חוף פלמחים בשקיעה. כל האלמנטים הסטטים בתמונה חדים עקב הפוקוס האופטי והגלים מרוחים עקב שימוש במהירות תריס איטית. מריחה דומה לטשטוש אך היא מאופיינת בכיווניות מסוימת. המריחה נובעת כאמור ממהירות תריס איטית יחסית והכיווניות שלה מגיעה מהתנועה של האובייקט או של רעידות הידיים שלנו. זריחה ב-Coumeenoole Beach בדרום מערב אירלנד. שימוש במהירות תריס איטית של כחצי שניה מייצר תצורות כיווניות של הגלים המקיפים את הסלעים העוצמתיים אז רק לסכם - ההיפך מפוקוס זה טשטוש. ההיפך מהקפאה הוא מריחה. כל אחד מהם יכול להראות יפה ואומנותי אבל גם יכול לפגוע בפריים אם קרתה טעות בזמן הצילום. פוקוס ככלי אומנותי במהלך שנותיי כמדריך ומנחה צלמים מצאתי שהרבה צלמים מתיחסים לפוקוס כאילו הוא הדבר המרכזי והחשוב ביותר בצילום. לעיתים חלקם שוכחים מהרגש שהתמונה צריכה לייצר והסיפור שמאחוריה ומקדשים את החדות בתמונה כאילו היא הדבר היחיד שחשוב. השיח שלהם לרוב מתמקד בעדשות, הגדרות ושיטות עבודה אשר גורמות לתמונות להיות חדות יותר. אני מסכים עם אותם הצלמים, אבל רק חלקית. הפוקוס הוא חשוב, עובדה שהקדשתי לנושא סדרת מאמרים שלמה. העניין הוא שפוקוס הוא לא אחר מאשר כלי המשרת אותנו להשגת מטרות אומנותיות מסוימות או להעברת מסרים בצורה בה נרצה להעביר אותם. תזכרו, פוקוס הוא לא המהות והוא לא המטרה. הוא הכלי למימוש חזון ויזואלי ואומנותי. תפקידנו כצלמים ואמנים הוא לקחת את הכלי הזה ולהשתמש בו בצורה מושכלת וחכמה. פוקוס ככלי אומנותי - למה אני מתכוון? היעוד של הפוקוס הוא להוביל את הצופה לעבר האלמנטים המרכזיים בסצינה. מעין אמירה שלנו לצופים "הנה, האזור הזה בתמונה חשוב!". הפוקוס יכול להיות קיים בכל התמונה, לדוגמא, בתמונות נוף קלאסית. במקרה הזה אנחנו רוצים להציג את הצופה את כל הסצינה כך שלכל אובייקט ישנה חשיבות בסיפור המצולם. "העץ הבודד" גרסת פוקוס מלא. אחד העצים המפורסמים בחבל מוראביה, צ'כיה "העץ הבודד" גרסת צילום דרך מסגרת בתמונה של פרח בשדה לעומת זאת, נרצה להבליט את הפרח להצהיר לצופה שהוא השחקן המרכזי ורק הוא יהיה בפוקוס ואילו הרקע, קדמת הפריים ופרחים אחרים יהיו מטושטשים ופחות בולטים. "שן הארי" -צולם באחד השדות היפים בהם ביקרנו במוראביה ישנה גם אופציה נהדרת ליצור תמונה ללא פוקוס בכלל ולעשות משהו יצירתי ומעניין, שונה מהסטנדרט. למשל, למרוח את התמונה בכוונת תחילה ולקבל תצורות מעניינות ששוברות את השגרה הויזואלית בה הכל בפוקוס. צילום בחשיפה איטית תוך כדי הזזת התמונה - אין פוקוס אבל יש יצירה צבעונית ומעניינת אם תרצו להמשיך ללמוד ולהתעמק בנושא הפוקוס ועומק השדה אני מזמין אתכם להירשם לקורס הדיגיטלי - הראשון מסוגו בישראל: "פוקוס ועומק שדה בצילום - איך לצלם תמונות חדות" לסיכום אם אסכם את המסר המרכזי שלי אליכם בנושא הפוקוס - השתמשו בפוקוס ככלי להשיג את היעדים האומנותיים שלכם. לא כמטרה. חשבו על הפוקוס כדרך למקד את הצופה לעבר האובייקט המרכזי ולא רק כדי שהוא יראה חד בתמונה. למדו מהו ההבדל בין פוקוס אופטי להקפאה ובין טשטוש לבין מריחה. חשבו איך תוכלו לנצל את כל הכלים האפשריים בנושא הפוקוס כדי ליצור יצירת אומנות יפה ומרגשת. זכרו, שפוקוס הוא לא הדבר היחיד החשוב בצילום. חשוב לחבר אותו לכל יתר הנושאים כמו ההבנה של האור, משולש החשיפה, קומפוזיציה, רגש וכו'. מקווה שאחרי המאמר הזה, חידדתי עבורכם, תרתי משמע, את נושא הפוקוס. במאמרים הבאים אדבר על כמה צדדים טכניים יותר של הפוקוס כמו מהו מישור פוקוס, איך עובד מנגנון הפוקוס במצלמות DSLR ו-Mirrorless. במאמר נפרד אדבר גם על עומק השדה, נושא חשוב שהולך יד ביד עם נושא הפוקוס. אם תרצו ללמוד עוד על נושא הפוקוס ונושאים רבים אחרים, מזמין אתכם להצטרף למועדון "לומדים צילום קבוע" בו תוכלו לצפות בהרצאות ושיעורי צילום בלייב במגוון רחב של נושאים וכן לראות עשרות הרצאות מוקלטות של מיטב הצלמים בארץ ובעולם, כמו עמוס נחום, גלעד בנארי, ג'ארד פולין ועוד. שיהיה לכם לימוד פורה! שלכם, ויקטור סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פרטים והרשמה לחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

חודש ינואר מתקרב ואיתו מתקרבת שנה חדשה, שכולנו תקווה שתהיה הרבה הרבה יותר טובה מהקודמת. גם אנחנו בחדר כושר לצילום מתחילים את השנה בצורה חזקה וממשיכים את ליין הנושאים החודשיים המגוונים בתוכנית. בחודש הקרוב נעסוק בכל מה שקשור בצילום פורטרטים, וכמו תמיד, אנחנו מתחילים א החודש עם מאמר עם כמה טיפים קצרים וקולעים שיעזרו לכם לצלם אנשים בצורה מעניינת ויצירתית יותר. אם תרצו לקחת את הנושא ולהעמיק בו, לתרגל וללמוד הרבה מעבר - מוזמנים להצטרף לחדר כושר לצילום, הפרטים בקישור הבא . האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) מבוא יש כאן מישהו בקהל הקוראים של הבלוג שלא היה רוצה לצלם פורטרט מרשים ומרגש? כזה שבאמת לוכד את המהות של האדם שמולנו ומרגש ומשמח גם אותנו כצלמים וגם את המצולמים שלנו? צילום פורטרטים ואנשים הוא תחום צילום רחב מימדים וישנן המון דרכים לגשת אליו - בסטודיו, ברחוב, בבית או בטבע. לעתים קרובות מדי, אנחנו מוצאים את עצמנו עם תמונה של "פנים יפות" ותו לא, משהו שחסר בו עומק, סיפור, התפעלות. האמת הכואבת היא זו: אם הצופה דפדף הלאה בלי להרגיש כלום - פספסנו. הפוסט הזה לא יעסוק בטיפים טכניים או המלצות על קומפוזיציה, אלא יצלול לחמישה רעיונות עמוקים ונוגדי-אינטואיציה שמבדילים בין תמונה טכנית טובה לפורטרט בלתי נשכח שמספר סיפור. "הנסיך" של פטרה, ירדן פוטו טיפ מס' 1 - הפורטרט החזק ביותר הוא לפעמים זה שאין בו פנים הרעיון של פורטרט ללא פנים אולי נשמע מוזר, אבל הוא אחד הכלים העוצמתיים ביותר לספר סיפור. במקום להתמקד ישירות באדם, אנחנו מתמקדים בסביבה ובחפצים המייצגים אותו. צילום של כיסא ריק בסטודיו של צייר, תקריב על ידיו המיומנות של נגן רחוב, או אפילו חלון מואר של הסבתא שהיא נוהג להביט דרכו - כל אלה יכולים לספר סיפור עשיר ומרגש יותר מתמונת פנים קלאסית. נגן על הכלי שהוא יצר בעצמו, בכניסה לפטרה הקטנה, ירדן הכוח בגישה זו נובע מכך שהיא מאתגרת את הצופה ומפעילה את דמיונו. במקום לקבל את כל המידע באופן ישיר, הצופה נדרש להרכיב את הסיפור בעצמו, מה שיוצר חיבור רגשי עמוק וחזק יותר לדמות שאינה נוכחת בפריים. כן, גם תמונה בלי פנים יכולה להיות פורטרט. כיסא ריק, חלון מואר, ידיים עובדות - לפעמים הסיפור של האדם חזק יותר דווקא כשהוא לא בפריים. תפילה בצפת תפיסת הרגע, שחקן שש בש, באקו אזרבייג'ן פוטו טיפ מס' 2 - הרקע הוא לא תפאורה, הוא חלק מהסיפור בואו נשבור את קלישאת ה"התמקדות בפלג הגוף העליון של הדמות על רקע המטושטש". האובססיה המודרנית ליצירת "בוקה" קרמי היא מובנת - התוצאה אסתטית וממקדת את תשומת הלב בדמות. עם זאת, זוהי לעתים קרובות הזדמנות אדירה שהוחמצה. במקום למחוק את העולם שמאחורי המצולם, צלם מיומן שוקל כיצד להכניס אותו בכוונה לתוך הפריים. ראש הכפר הצועני ללא שם, אלבניה אותה האישה, הרקע כמעט ולא קיים. פורטרט יפה אבל הסיפור השלם נעלם. "פינת העבודה", צפת כאן נכנס לתמונה "הפורטרט הסביבתי", שמטרתו לצלם את האדם בתוך העולם שלו . אמן בסדנה שלו, מוקף בכלי עבודתו, או מנהל במשרד המבולגן שלו, חושפים מידע חיוני על אישיותם, עיסוקם ועולמם הפנימי. הסביבה מספקת הקשר ומספרת מחצית מהסיפור. לפני שאתם לוחצים על הכפתור, שאלו את עצמכם: "האם הרקע מוסיף לסיפור, או שהוא סתם 'מלכלך' את הפריים ומסיח את הדעת מהעיקר?". רוכל בדוכן נעליים בשוק מקומי, באקו אזרבייג'ן פוטו טיפ מס' 3 - הכלי הכי חשוב שלכם נמצא לפני המצלמה, לא עליה מכל האמיתות שנדון בהן, זוהי כנראה החשובה מכולן. אפשר להשקיע אלפי שקלים בציוד המתקדם ביותר, אבל האלמנט המכריע בצילום פורטרט הוא לא טכני, אלא אנושי. היכולת ליצור חיבור ותקשורת עם האדם שמולכם היא זו שתקבע אם התמונה תהיה חיה ומרגשת או קפואה וחסרת נשמה. ניקו, אדם מיוחד במינו שפתח את שערי ביתו וסיפר לנו את סיפור חייו ואומץ הלב המרגש שלו להציל משפחה של יהודים במלחמת העולם השניה. וכל זה אחרי "בוקר טוב" קליל עם חיוך. בראט, אלבניה המטרה היא ליצור "כימיה" (Rapport). דברו עם המצולם, הקשיבו לו, תצחיקו אותו ותגרמו לו להרגיש בנוח. כשאדם מרגיש נינוח ופתוח, הבעות הפנים שלו הופכות לאמיתיות והמבט שלו בעיניים מתמלא בחיים. מצלמה יכולה לתעד מציאות, אבל היא לא יכולה לזייף רגש. העיניים לא משקרות - אם המצולם שלכם מובך, קפוא או מרגיש לא נינוח מול המצלמה, יראו את זה בפריים, ושום פוטושופ לא יתקן מבט כבוי. המצלמה היא רק הכלי, הקשר האנושי הוא המהות. אחרי כמה מילים חמות בשפת הסימנים והחיוכים, נפתחה בפנינו הזדמנות לשמוע את הסיפור של הסבתא המקסימה (לצערי, לא זוכר את שמה) ולצלם עבורה כמה פורטרטים הריגשו אותה מאד. בין היתר היא סיפרה שלרוב אנשים בורחים ממנה ולא מייצרים קשר עין. נפלאות הצילום פוטו טיפ מס' 4 - אל תחפשו אור "מחמיא", חפשו אור "נכון" אור אינו רק כלי טכני שמאפשר חשיפה נכונה; הוא חומר הגלם המרכזי ליצירת אווירה, מצב רוח ורגש בפורטרט. צלמים רבים מחפשים באופן אוטומטי אור "מחמיא" ורך, אך בכך הם מגבילים את היכולת הסיפורית שלהם. הבחירה בסוג התאורה צריכה לנבוע מהסיפור שאתם רוצים לספר. רגע של עצבים במשחק השש בש באחד השווקים בבאקו אזרבייג'ן. אור השמש הישיר רק משדרג את הדרמה אור רך (Soft light): אור של יום מעונן או אור חלון עקיף יוצר תחושה של אינטימיות, רוך ורגש. הוא אידיאלי לפורטרטים שקטים ועדינים. אור קשה (Hard light): אור שמש ישיר יוצר צללים עמוקים ודרמה. הוא מושלם ליצירת תחושה מחוספסת, והוא מאפשר לנו ממש לפסל את הפנים , להדגיש את הקמטים שמספרים את סיפור חייהם של המצולמים ולהבליט קווי אופי חזקים. העיקרון המנחה הוא פשוט: פורטרט גדול לא תמיד זקוק לאור יפה; הוא זקוק לאור הנכון עבור הסיפור שלו. אור חלון עדין מייצר אוירה נינוחה, בדיוק כמו שהסצינה דרשה. הכפר סואטננה, מדגסקר אור בוקר עדין, בפורטרט סביבתי בעיירת ג'ירוקאסטר, אלבניה פוטו טיפ מס' 5 - הזווית שממנה אתם מצלמים קובעת את כל הפסיכולוגיה הבחירה אם לצלם מגובה העיניים, מלמטה או מלמעלה היא הרבה יותר מהחלטה טכנית - היא כלי פסיכולוגי רב עוצמה שקובע את מערכת היחסים בין הצופה לדמות המצולמת. כל זווית מעבירה מסר תת-מודע אחר ומשפיעה על האופן שבו נתפוס את אישיותו של המצולם. צילום פורטרט משפחתי מהזווית של התינוק צילום בגובה העיניים מייצר תחושה נינוחה וטבעית. אלבניה. צילום מלמטה מעצים את הדמויות, עם אם הן ילדים. מדגסקר. בגובה העיניים. מוכר הרימונים בשוק יאסיל בזאר, באקו אזרבייג'ן. בגובה העיניים (Eye Level): זוהי הזווית האינטימית והכנה ביותר. היא יוצרת תחושת שוויון וחיבור ישיר, כאילו הצופה מנהל שיחה אישית עם הדמות. מלמטה (Low Angle): צילום מזווית נמוכה כלפי מעלה מעצים את המצולם. הוא גורם לו להיראות גיבור, סמכותי, חזק וגדול מהחיים. מלמעלה (High Angle): צילום מגבוה מקטין את הדמות. זווית זו יכולה לגרום למצולם להיראות פגיע או קטן. עם זאת, בצילום ילדים, היא יוצרת חמידות ומעבירה תחושת רוך. לפני שאתם בוחרים את מיקום המצלמה, חשבו על התחושה שאתם רוצים לעורר בצופה ועל הסיפור שאתם רוצים לספר על האדם שבפריים. סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פרטים והרשמה לחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא סיכום - צילום פורטרטים צילום פורטרטים הוא אומנות המשלבת מיומנות טכנית עם אינטליגנציה רגשית עמוקה. חמשת הרעיונות הללו נועדו להזיז את המיקוד מההיבט הטכני של "איך לצלם" אל השאלה המהותית יותר של "מה אני רוצה לומר". המעבר הזה במחשבה, מהתמקדות בציוד להתמקדות בסיפור, הוא מה שמבדיל בין חובבים לאמנים. צילום פורטרט זוהי אומנות של התבוננות, תקשורת וסיפור סיפורים. בפעם הבאה שאתם מרימים את המצלמה, אל תשאלו רק "איך האדם הזה נראה?", אלא תשאלו "איזה סיפור אני רוצה לספר עליו?". שתפו אותי כאן בתגובות אם יש לכם תובנות חדשות שלמדתם בזכות המאמר. שיהיה לכם המון בהצלחה! שלכם, ויקטור כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

A snapshot steals life that it cannot return. A long exposure creates a form that never existed. Dieter Appelt חשיפות ארוכות תמיד ריתקו אותי. בעזרתן אפשר לראות את העולם בדרכים שמעולם לא דמיינו שקיימות. מספיק להתבונן בתמונה של מפל מהמם עם שובלים ארוכים של זרימת המים שנמרחים בעדינות על גבי הפריים כדי להבין על מה אני מדבר. טכניקת הצילום הזו במקרים רבים דורשת שימוש בפילטר ND, פילטר מיוחד בעזרתו ניתן לצלם חשיפות ארוכות גם באור יום. זאת בדיוק הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום - להסביר את הקשר בין פילטר ND לבין חשיפות ארוכות ולתאר שלב אחר שלב איך נכון להשתמש בו כדי לקבל תוצרים משמעותיים ומרגשים. חשבתי לנכון לחלק את הנושא לשניים ולכתוב סדרה של שני מאמרים שיתנו לכם את כל המידע הרלוונטי בצורה יעילה ומסודרת. המפל ריו סלסטה בקוסטה ריקה בעל צבע התכלת המהמם Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/14, ISO100, 5sec, Kase ND1000 ב מאמר הראשון בסדרה סיפרתי לכם על הפילטר עצמו - מה המשמעות שלו, אילו פילטרים קיימים בשוק ומהם הפרמטרים שלהם. במאמר הזה שלפניכם, שמח לשתף אתכם שלב אחרי שלב בתהליך העבודה האישי שלי בצילומי חשיפה ארוכה עם הפילטר המדובר. האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) מהו פילטר ND - תזכורת קלה מהמאמר הקודם פילטר ND, תפקידו לחסום חלק מהאור הנכנס לעדשה כדי לאפשר צילום בחשיפות ארוכות גם בתאורת יום מלאה. למה חשיפות ארוכות? כדי להמחיש תנועה של האובייקטים השונים שנעים בפריים במהלך החשיפה. הוא בנוי מזכוכית כהה המתלבשת על העדשה וחוסם את האור בצורה אחידה על פני כל התמונה. זה מזכיר במידה רבה את פעולת משקפי השמש שכולנו שמים ביום שמשי כדי להגן על העיניים. לפירוט, פשוט תחזרו ל מאמר הראשון בסדרה הזו. מה אפשר לעשות בעזרת פילטר ND הפילטר מוסיף מגוון אפשרויות לארגז הכלים שלנו ומאפשר יצירת צילומים שלא ניתן להשיג בלעדיו. הקלאסיקה מדברת על צילום חשיפה ארוכה של זרמי מים - בנחל, במפל או אפילו בים. אישית, אני מאד מתחבר לצילום שכזה, גם אם הוא מעט בנאלי - כי זאת ממש לא מילה גסה. החוף בפלמחים כהרגלו מספק פנינות צילומיות מרהיבות Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 Z Mount F/16, ISO64, 6sec, Kase Filter ND64 גם השמיים אינם הגבול ובסיטואציות בהן ישנם עננים דרמטיים ורוח חזקה ניתן להשתמש בפילטר למריחת העננים על מנת לקבל מרקמים כיווניים מרשימים. לונדון לא מחכה לי Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO100, 30sec, Kase ND64 שימוש בפילטרים חזקים (10 סטופים ומעלה) יאפשר לנו צילום בחשיפות ארוכות במיוחד, של דקות שלמות. זה יכול לשמש אותנו ליצירת צילומים גרפיים נקיים בסגנון Fine Art. נמל תל אביב ביום סגרירי במיוחד Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 180sec Kase ND1000 שימוש נוסף יכול להיות בצילום אורבני בו נרצה למרוח קלות תנועת אנשים ו/או רכבים ולהמחיש את תנועתם בצורה לא שגרתית. צילום רחוב בוורשה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 3sec Hoya ND400 שוק מחנה יהודה התוסס ביום שישי סטנדרטי Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/11 ISO100, 3sec Hoya ND400 הערת צד חשובה ומפתיעה - לא תמיד חייבים להשתמש בפילטר. כפי שאמרתי, לפני הכל, תחשבו על הוויז'ן האומנותי שלכם ועל הסצינה שלפניכם. למשל, אם אתם נמצאים ביער חשוך מול מפל עם זרימה חזקה מאד, יתכן וגם זמן חשיפה קצר יחסית (למשל, 1/3 השניה) יעשה את העבודה. במקרה הזה, אין צורך להשתמש בפילטר וניתן להשיג את התוצאה גם בדרך ה"רגילה", בלעדיו. אי שם בבניאס. צילום קלאסי עם פילטר ND Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO100, 1/6sec, No Filter ניתן למצוא עוד מגוון שימושים יצירתיים למדי לפילטר ולחשיפות ארוכות. ההמלצה שלי היא פשוט לחשוב על סצינות עם תנועה משמעותית והרעיונות הייחודיים פשוט יחשפו את עצמם (מבינים מה עשיתי כאן?). תצאו לשטח ותנסו לקבל צילומים מרשימים ומעניינים. מקסימום, תצליחו. רידינג עטוף בעננים Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO64, 180sec Kase ND1000 + ND64 "השקופים" ברכבת הקלה הירושלמית Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/20, ISO100, 13sec, Hoya ND400 צילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND - הטכניקה - שלב אחר שלב חכם סיני אמר פעם ש-10 הוא מספר עוצמתי ומרשים. לא סתם זהו בדיוק מספר הדברות שניתנו בזמנו כציווי אנושי ומוסרי לעם ישראל. קטונתי מלתת לכם מסרים מוסריים לחיים אבל כן שמח לשתף איתכם את עשרת השלבים איתם אני עובד תמיד בצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND. שלב מקדים - לפני שמצלמים - קודם כל הסיפור בכל סגנון צילום בו תתעסקו, תמיד תזכרו שהטכניקה היא לא המטרה אלא רק הכלי למימוש הוויז'ן האומנותי. נסו להימנע (תמיד) מצילום למען הטכניקה, מגניבה ככל שתהיה. תמיד תחשבו על הסיפור שאתם באים לספר ועל המסר לצופה. הסיפור שבאנו לדבר עליו כאן היום הוא סיפור של תנועה בפריים בודד. זו יכולה להיות תנועת רכבים, אנשים, עננים או מים זורמים. המטרה שלנו כצלמים הוא להעביר את התחושה של התנועה לצופים בצורה הנעימה והמעניינת ביותר. שקיעה מהממת מעל גשר קארל, פראג המטרה הייתה ליצור תחושה של המולה וצפיפות על הגשר בדגש על התנועה של האנשים Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 3sec Kase ND64 סביבון, סוב סוב סוב הטורבינות בגולן עם תנועת להבים קטנה Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/14, ISO 80, 8sec Kase ND1000 שלב 1 - חיפוש קומפוזיציה מהיד לאחר שהגעתם לסצנה הראויה בעיניכם לצילום בחשיפה ארוכה, התחילו מחיפוש אחר הקומפוזיציה הפוטוגנית ביותר שלה. בשלב הזה, החצובה עדיין סגורה והחיפוש אחר הפריים המושלם מבוצע בצורה חופשית עם הידיים והרגליים. תחליטו אם הצילום הוא לאורך או לרוחב, האם תרצו לצלם פריים מלא בפרטים בעדשה רחבה או מהודק וממוקד יותר עם אורך מוקד גבוה יותר. תמצאו זוויות מעניינות (אולי צילום מלמטה שיעצים את האובייקט המרכזי? אולי כדאי לטפס על איזה בולדר כדי לראות יותר פרטים?). הקפידו לשמור על איזון בין האובייקטים הסטטיים בפריים, שיהיו חדים בצילום הסופי לבין האובייקטים שבתנועה שימרחו. נמל יפו בזריחה. לוקיישן שלרוב מקובל לצלם בו שקיעות. חשיבה בניגוד ל"קלאסיקה", חיפוש מעמיק אחר ספוט יפה ותזמון מדויק של הצילום תמיד יביא לתוצאות מרשימות Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/9, ISO100, 45 sec, Kase Filter ND64 שלב 2 - העמדה על חצובה אחרי שמצאתם את ספוט החלומות, זה הזמן להעמיד את המצלמה על החצובה. וודאו כי החצובה יציבה וכל הרגליים נעולות היטב וממוקמות על משטחים יציבים. במידה ואתם בשטח לא מאוזן, אפשר לקצר את אחת הרגליות ולהציב אותה במקום גבוה יותר כדי שראש החצובה והמצלמה יהיו מאוזנים. פוטו טיפ בונוס: הורידו את הרצועה או כל דבר אחר שעלול לטלטל את המצלמה במהלך הצילום ולטשטש את הפריים. בציפיה לשעת החושך מעל מעלה העצמאות במצפה רמון. מוזמנים לקרוא את ה מאמר עם התוצרים של הסשן הזה שלב 3 - דיוק הקומפוזיציה המצלמה על החצובה? יציבה? יופי. סדרו את הידיות השונות בחצובה כך שהמצלמה תהיה הכי קרובה לקומפוזיציה אותה מצאתם בשלב הראשון. אם צריך, הורידו או העלו אותה כדי להתאים לזווית הראיה היפה ביותר ואל תשאירו אותה במצבה הדיפולטיבי. הקפידו ליישר את האופק (ברוב המצלמות ניתן להציג פלס פנימי על המסך ולוודא שהוא ישר וירוק). דייקו את החיתוכים של הפריים בקצוות והקפידו לכלול בתוכו את מה שחשוב לכם ולהוציא ממנו את מה שפחות פוטוגני. שלב 4 - כיבוי מנגנון הייצוב פרט טכני חשוב למדי - לכבות את מנגנון הייצוב בעדשה (או במצלמה, מי שמצלם עם מירורלס מהשנים האחרונות). למה זה חשוב? כדי שהפוקוס של העדשה יהיה מיטבי. תפקיד המייצב הוא להילחם ברעידות הידיים שלנו ולמנוע מריחה של התמונה, במיוחד כשמצלמים במהירויות תריס יחסית נמוכות (למשל, צילום בזמן חשיפה של 1/20 עם עדשת 50ממ). המייצב מפעיל חיישן יעודי במצלמה שמודד את תנועות הידיים שלנו ושולח פולסים נגדיים קטנים לאחד האלמנטים בעדשה (או לחיישן במירורלס). כשהמצלמה על חצובה, אין לנו צורך במייצב, אך המנגנון הזה עדיין עובד ומחפש את התנודות הקטנות (הלא קיימות). זה עלול להכניס הפרעות לתמונה ולפגוע בפוקוס. עדשת ניקון עם כפתורים למעבר בין פוקוס אוטומטי לידני וכן, הדלקה וכיבוי המייצב. בצילום על חצובה מומלץ לבטל את המייצב כיבוי המנגנון מבטיח לנו פריים חד ושקט נפשי (כמובן, בהינתן וביצענו את הפוקוס האופטי כראוי ושהחצובה שלנו וקרקע יציבים). פוטו טיפ בונוס: אל תשכחו להדליק אותו חזרה בסיום הסשן. שלב 5 - צילום עם טיימר או שלט גם אם ברשותכם החצובה הכי יציבה בעולם, אין איך להתחמק מהעובדה שלחיצה על כפתור המחשף תרעיד את המצלמה. בעצם יש - לצלם עם טיימר או שלט. שתי האופציות לגיטימיות ופותרות את הסוגיה. טיימר של 2 או 5 שניות ישהה את הצילום מרגע הלחיצה כך שכל רעידה שבאה בעקבות הלחיצה על המחשף תיעלם. צילום עם שלט (חוטי או אלחוטי) יעשה את העבודה גם כן, רק שהצילום יתחיל מרגע הלחיצה על הכפתור. זה יכול להוות יתרון מסוים על פני הטיימר במקרים בהם הדיוק של תחילת הצילום הוא חשוב (למשל, אם אתם מתזמנים את החשיפה בדיוק לפי תחילת תנועתו של האובייקט המרכזי). הגדרת הטיימר בתפריט של מצלמת ניקון. חפשו את המקבילה של ההגדרה הזו במצלמה שלכם שלב 6 - משולש החשיפה - הגדרת ה-ISO נתחיל מהקל. לרוב, בתמונות כאלה נרצה לקבל את איכות התמונה המקסימלית וכמות רעש מינימלית. לפיכך, מומלץ לבחור את ה-ISO הכי נמוך במצלמה שלכם, 100 ברוב המצלמות, 160 בפוג'י או 200 במצלמות ישנות יותר. רוצים לדעת מהו הקשר בין משולש החשיםה לברז בירה? מוזמנים לקרוא את המאמר הבא שלב 7 - משולש החשיפה - הגדרת הצמצם בשלב הזה, אפשר להתחיל לדבר על הצמצם. כדי לקבוע אותו, בראש ובראשונה, צריך לחשוב על עומק השדה הרצוי. עומק השדה הוא נושא מורכב ובפועל הוא תלוי לא רק בצמצם, אלא גם במרחק שלכם מהסצנה, אורך המוקד ומהי מידת הדיוק הרצויה בפוקוס (כי כולנו יודעים שאין פוקוס מושלם, יש פוקוס "מספיק טוב"). לא אכנס כאן לכל השיקולים בבחירת עומק השדה הנכון. כן אומר שבצילום נוף קלאסי מומלץ לשמור על צמצם סגור יחסית, החל מ F/8 עד F/16. כמובן, כל מקרה לגופו ויש סיטואציות בהן כדאי לפתוח את הצמצם מעבר לטווח הזה. מה שחשוב לזכור, זה שהצמצם ישפיע לא רק על עומק השדה אלא גם על כמות האור הנכנסת לתוך החיישן. כתוצאה מכך, זמן החשיפה עליו נדבר בהמשך עלול להשתנות. כתבתי מאמר שלם על הצמצם. מוזמנים לקרוא אותו בקישור הבא שלב 8 - פוקוס הופתעתם? חשבתם שזה הזמן לקבוע את מהירות התריס? אז זהו, שלפני התריס, ואפילו לפני שמלבישים את הפילטר, צריך לדבר על פוקוס. מדוע עכשיו? כי הפילטר חוסם חלק ניכר מהאור והמצלמה עלולה שלא להצליח להיתפקס, במיוחד עם פילטרים חזקים בשעות הדמדומים. בחירת נקודת פוקוס בודדת אלו מכם שנותנים למצלמה לבחור את נקודת הפוקוס בצורה אוטומטית, זה זמן מצוין להתחיל לעבוד עם נקודת פוקוס בודדת בצילום נוף סטטי (Spot AF בקנון או Single Point AF בניקון, ומשהו דומה ביתר היצרנים). אל תתבלבלו, זה עדיין אומר שהפוקוס הוא אוטומטי. רק שהשליטה על בחירת מיקום נקודת הפוקוס היא בידיכם. איפה למקם את נקודת הפוקוס? אני עובד באחת משתי שיטות. שיטה א' - המרחק ההיפרפוקאלי השיטה הראשונה, הקלאסית בצילום נוף - מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי, המילה הזו שתמיד נשמעת מפחידה ומורכבת. שיטה זו מתאימה יותר לסצנות מלאות בפרטים בהן ישנם אובייקטים מעניינים ומרקמים גם בקדמת הפריים וגם ברקע הרחוק. מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי מבטיח שכל מה שנמצא מאחוריו ועד אינסוף וכל מה שנמצא לפניו, עד למחצית המרחק ממנו למצלמה יהיה בפוקוס. הוא תלוי בעיקר בצמצם ואורך המוקד והחישוב שלו די פשוט. למען הנוחות יש אפליקציות נהדרות שידעו לעשות זאת עבורכם. אני אישית עובד עם Photo Pills שהיא נהדרת גם לעוד מגוון רחב של שימושים. מי שאינו רוצה לחשב אותו, ניתן ללכת על כלל האצבע הבא - מיקוד על אזור שנמצא בערך ברבע התחתון של הפריים. הזיזו את נקודת הפוקוס כלפי מטה, בין חמישית לשליש מתחתית הפריים והתפקסו על אזור קונטרסטי. לרוב, זה יעשה את העבודה בצורה טובה. לחפש אזור קונטסטי באזור רבע התחתון של הפריים ולהתפקס עליו. מוזמנים לקרוא את ה מאמר עם טיפים לצילום נוף ימי איפה למקם את נקודת הפוקוס - שיטה ב' - על אובייקט מרכזי לפי השיטה השניה, הפוקוס מבוצע על האובייקט החשוב בפריים, גם אם הוא נמצא רחוק מאיתנו. שיטת פוקוס זו נחשבת פחות קלאסית והיא מתאימה יותר למקרים בהם ישנו נושא מרכזי ובולט בפריים ואילו כל יתר הסצינה לא כוללת פרטים שחשוב שיהיו בפוקוס, או שבלאו הכי ימרחו עקב המריחה. בתמונה זו התפקסתי על הסלע הענק בחוף פלמחים, כי היה לי חשוב שהוא יהיה בפוקוס מושלם, גם על חשבון איבוד פוקוס קל בקדמת הפריים מעבר לפוקוס ידני במוד פוקוס אוטומטי, המצלמה חייבת לחשב את הפוקוס רגע לפני הצילום, אחרת היא לא תצלם. ישנו סיכוי סביר שהיא לא תצליח להתפקס אחרי שתלבישו עליה את הפילטר מכיוון שהוא לא יאפשר למספיק אור להכנס למצלמה. לפיכך, מומלץ לעבור לפוקוס ידני (Manual Focus) לאחר ביצוע חישוב הפוקוס האוטומטי (AF). כך, הפוקוס ישמר והמצלמה תצלם ללא שום הפרעה ברגע האמת. במידה ושיניתם צמצם, קומפוזיציה או שעשיתם זום אין או אאוט, מומלץ לחזור לבצע את חישוב הפוקוס מחדש. במקרה זה, תצטרכו ככל הנראה להוריד את הפילטר, להתפקס ואז להחזיר אותו שוב. שלב 9 - משולש החשיפה - הגדרת מהירות התריס אחרי ביצוע הפוקוס, זה הזמן להלביש את הפילטר, לקבוע את זמן החשיפה ולצלם. ועכשיו, לשאלת מיליון הדולר. מהי מהירות התריס המומלצת? אין כזו! האם חשיפה של 5 שניות יותר טובה מ 1/2 שניה? ומה עם 150 שניות, זה עדיף מ 15? לא בדיוק השאלות הרלוונטיות . אז מה כן רלוונטי לקביעת מהירות התריס? 1. מה מתרחש בסצינה שלפניכם ואיזו תנועה קיימת בה? 2. איזה סיפור תרצו לספר ומהי התחושה הצפויה אצל הצופה? 3. מהו האור הזמין בסצינה? 4. מהי עוצמת הפילטר שלכם? הטיילת של באקו. חשיפה ארוכה לקבלת מרקם חלק של מי הים הכספי Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/16, ISO100, 183sec, Kase Filter ND1000 התבוננו בסביבה בה החלטתם לצלם, התמקדו באלמנטים שנמצאים בתנועה וחשבו מהי התחושה שתרצו ליצור אצל הצופה. מכאן, ההחלטה על מהירות התריס תהיה קלה יותר. למשל, בואו נבחן סצנה קלאסית של נוף ימי בשקיעה. חשיפה ארוכה מאד תמרח את הגלים והשמיים לחלוטין ותיצור מרקם אחיד ואוירה חלומית ורגועה. באור יום מלא נצטרך להשתמש בפילטר ND חזק במיוחד, למשל של 10 סטופים לפחות או שילוב של מספר פילטרים עוצמתיים. בשעת הדמדומים נוכל להסתפק גם בפילטר חלש יותר. המגדלור של יפו מצד הנמל Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/4.5, ISO100, 51sec, Kase Filter ND1000 + ND64 חשיפה של 5-10 שניות באותה הסצנה תמרח את הגלים אך עדיין תשאיר מספר מרקמים ברורים מה שישמור על המתח של הים הסוער. שובר הגלים ביפו הוא ספוט מפתיע ומרשים לצילומי זריחה על רקע תל אביב המתעוררת Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/16, ISO100, 8sec, Kase Filter ND64 לחלופין, חשיפה של 1/10 השניה (ככל הנראה, ללא פילטר כלל) תיצור שובלי מים מופרדים ומרוחים קלות כך שהצופה יחוש את עוצמת התנועה בצורה אחרת, מחוספסת יותר. סבבה ויקטור, הבנתי את הקונספט, אבל פרקטית, מה אתה ממליץ שאני אעשה? מהירות תריס בתכלס שיטה א' - הפשוטה יותר - ניסוי וטעיה אחרי שמצאתם את הקומפוזיציה, קבעתם את ה-ISO והצמצם, חישבתם את הפוקוס - הלבישו את הפילטר וצלמו עם זמן חשיפה "התחלתי", למשל 2 שניות. בחנו את החשיפה (היעזרו בהיסטוגרמה) ותקנו בהתאם. יצא חשוך? צלמו בזמן חשיפה ארוך יותר. יצא מואר מדי? קצרו את זמן החשיפה. עם הזמן וצבירת ניסיון תדעו לקלוע טוב יותר לזמן החשיפה הנכון בכל סיטואציה. שיטה ב' - עם כמה חישובים פשוטים לפני הלבשת הפילטר, צלמו פריים ניסיון עם מהירות תריס קצרה, כזו שמיועדת רק לבחון את החשיפה, לא כדי לקבל את התוצר הסופי. לאחר שקיבלתם את החשיפה הנכונה בצורה זו, הלבישו את הפילטר וחישבו את זמן החשיפה האקוויוולנטי, בהתאם לעצמה של הפילטר. החישוב הוא ממש פשוט. הכפילו את המספר שלצד המילה ND (למשל, 32 או 400) במהירות התריס. למשל, נניח מצב בו ללא הפילטר, החשיפה הנכונה התקבלה בזמן חשיפה של 1/200 השניה. אם הפילטר שלכם הוא בעוצמה של 5 סטופים (ND32) זמן החשיפה האקוויוולנטי יהיה 32/200 שזה בערך 1/6 השניה. פילטר ND400 (בערך 8.6 סטופים) יביא אתכם לזמן חשיפה של 2 שניות (400/200). מה שלא תבחרו, עדיין תבחנו את ההיסטוגרמה כדי לוודא שקיבלתם חשיפה נכונה והמצלמה לכדה את הפרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. שלב 10 - שינוי האפקט האומנותי כפי שכתבתי בפסקה הקודמת - אין חיה כזו, מהירות תריס מושלמת. יש מהירות תריס שמתאימה לחזון הצילומי שלכם. היא יכולה להיות קצרה או ארוכה. אתם האמנים ואתם תחליטו. אז מה אפשר לעשות כדי לשנות אותו עם סט הכלים שיש ברשותי? החלפת פילטר ND צלמי נוף מקצועיים מחזיקים מספר פילטרים על מנת לאפשר גמישות בזמני החשיפה האפשריים בכל תנאיי תאורה חיצוניים. לרוב, 2 או 3 פילטרים יספיקו. רוצים מריחה קלה? נשתמש בפילטר ND8 (של 3 סטופים). מריחה משמעותית יותר? ND64 או אפילו ND1000 יהיו שימושיים. חשיפה אקסטרא ארוכה? שילוב של שני פילטרים חזקים ישיג לנו הורדה במהירות התריס לדקות שלמות גם באור יום. היער הקסום - הבניאס Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/14, ISO100, 2sec, Kase Filter ND64 סגירת או פתיחת צמצם גם אם יש לכם פילטר אחד בלבד, אל חשש. יש לכם אפשרות להכניס יותר או פחות אור למצלמה בעזרת הצמצם. סגירת הצמצם, למשל מ- F/11 ל F/16 משמעותה סטופ אחד פחות בחשיפה. במקרה הזה אפשר להכפיל את זמן החשיפה פי 2 (למשל מ 2 שניות ל 4, שזה כבר די משמעותי). פתיחתו, למשל מ-F/11 ל-F-8 תוביל לעליה בחשיפה של סטופ אחד והאפשרות להקטין את מהירות התריס פי 2 (למשל, מ-2 שניות ל-1) וכך לקבל אפקט שונה ומעניין. נכון, השיטה הזו אינה אופטימלית, כי אנחנו "פוגעים" במידה מסוימת בעומק השדה. עם זאת, הפגיעה הזו קטנה יחסית, והרווח באפקט המריחה השונה שווה את המחיר. עוד נקודה לזכור היא שהפוקוס משתנה מעט כשמשנים את הצמצם, כך שנצטרך לחשב אותו מחדש. זה יחייב אותנו לחזור כמה צעדים אחורה - להסיר את הפילטר, להתפקס, להלביש אותו חזרה ורק אז לצלם. העלאת ISO הכיוון הזה רלוונטי יותר במקרה בו נרצה להקטין את זמן החשיפה ע"י העלאת ערכי ה-ISO ל-200 או 400. במקרה זה איכות התמונה לא תרד משמעותית, אבל ההשפעה של השינוי ב-ISO על זמן החשיפה יכולה להיות יחסית דרמטית. למשל, אם התמונה הראשונה צולמה ב-ISO100 ובזמן חשיפה של 2 שניות, שינוי ה-ISO ל-400 יוביל לירידה בזמן החשיפה ל-0.5 השניה. היתרון הבולט של הטכניקה הזו הוא שלא צריך לשנות את הצמצם ובעקבות כך, את הפוקוס. פשוט מעלים את ה-ISO ומורידים את זמן החשיפה וממשיכים לצלם. לסיום עצוב שסדרת מאמרים זו עליה עבדתי בשבועות האחרונים מסתיימת לה אבל שמח ומאושר שהגעתם לקו הסיום שלה יחד איתי. בעיניי, זה אומר שאתם באמת משקיעים בתהליך הלימוד ושאתם מלאי תשוקה להמשיך ולהתקדם בעולם הצילום. במאמר הזה ניסיתי לקלוע לכמה שיותר נושאים ותהליכי העבודה הרלוונטיים לצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND בהתאם למגוון השאלות שאני מקבל בהודעות שלכם. כמובן, תוכלו לחזור גם ל מאמר הראשון בסדרה , בו כתבתי על הפילטר עצמו, איך הוא עובד ומהם מאפייניו המרכזיים. כמו תמיד, אשמח מאד לשמוע מכם. האם ואיך המאמר הזה עזר לכם? מה למדתם ממנו והאם יש לכם שאלות כלשהן? מבטיח לענות לכל אחת ואחד מכם. שלכם. ויקטור. סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פרטים והרשמה לחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

מה זה פילטר ND והאם צריך חצובה כדי לצלם איתו? איך לקבוע את זמן החשיפה אם יש לי פילטר של 5 סטופים? המצלמה שלי לא מתפקסת עם הפילטר, מה עליי לעשות? בעקבות השאלות הרבות והחוזרות על הטכניקה בקבוצת הפייסבוק שלנו ובהודעות פרטיות, החלטתי שהגיע הזמן לכתוב מאמר מסודר שיסביר חד וחלק את הנושא - צילום חשיפות ארוכות בעזרת פילטר ND. ואם אדייק, מיני סדרה של שני מאמרים, שלא יהיה עמוס מדי. במאמר הראשון אדבר על מהו בכלל פילטר ND ואיזה סוגי פילטרים קיימים, איך מסמנים את העוצמות שלהם ועוד. ב מאמר השני אחשוף בפניכם את הטכניקות בהן אני משתמש בצילום חשיפות ארוכות עם הפילטר. האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) הפטריות של ים המלח בזריחה Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 Z Mount F/16, ISO64, 20 sec. Kase Filter ND1000 תקציר מנהלים - פילטר ND ב-30 שניות לחסרי הסבלנות, שרוצים הסבר מתומצת ומהיר . פילטר ND הוא זכוכית כהה המורכבת מלפני העדשה. מטרתו לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להגיע לחיישן. בעזרתו ניתן לצלם חשיפות ארוכות יחסית גם באור יום מבלי לשרוף את הפריים. הם מגיעים במגוון צורות, עוצמות ורמות גימור. קצר מדי? אז בוא לא נתעצל ונמשיך לקרוא ולחפור קצת לעומק. פרולוג קצת פילוסופיה על תנועה. החיים שלנו מלאים בתנועה מתמדת. בראש ובראשונה ברמה הקונספטואלית - אנחנו גדלים, לומדים, צומחים, נהיים צלמים טובים יותר. אבל לא פחות חשובה היא התנועה הפיזית. אנחנו הולכים, מטיילים, מתבוננים ברכבים נוסעים או מים זורמים. תנועה בלתי פוסקת, בכל מקום. כאמנים נרצה ליצור אימאג' של התנועה הזו ולהנגיש אותו לצופה בצורת סיפור צילומי מעניין ומרשים. תנועה טיפוסית באיילון Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/16, ISO100, 0.6sec. Kase Filter ND64 התנועה מתבטאת בשינוי כלשהו בסצינה שמתרחש לאורך פרק זמן מסוים. ישנן דרכים רבות להציג אותה בצורה ויזואלית. למשל וידאו, המציג מספר פריימים מתחלפים ברציפות האחד אחרי השני היא אחת הדרכים. כצלמי סטילס, האתגר שלנו שונה ועלינו להציג את התנועה בפריים אחד, או לכל היותר בסדרה קצרה של תמונות בודדות. למזלנו, ספקטרום האפשרויות העומדות לרשותנו הוא די רחב, החל מהקפאה מוחלטת של התנועה ועד למריחתה בעזרת חשיפות מאד ארוכות. במיני סדרת המאמרים הזו אתרכז בטכניקה אחת מיני רבות - זאת המדברת על צילום בחשיפה ארוכה ושימוש בפילטר ND. בואו נתחיל! נמל יפו מתעורר לחיים Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/14, ISO100, 40 sec, Kase Filter ND64 צילום בחשיפה ארוכה באור יום - מדוע צריך פילטר? דמיינו לרגע את הנוף הבא - נחל זורם עם מפל מלא בקצף שנופל לתוכו, צמחיה יפהפייה בצידי הנחל, תאורת זריחה זהובה מהממת. סצינה מושלמת לצילום בחשיפה ארוכה ומריחת זרמי המפל השוצף. כדי לקבל מריחה משמעותית של המפל נרצה לצלם במהירות תריס איטית יחסית, למשל, למשך שניה שלמה. מפל סער במלוא תפארתו Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/13, ISO 100, 0.6 sec, Kase Filter ND64 אם נצלם את הסיטואציה As Is נקבל פריים חשוף מדי כשרובו יתמלא בפיקסלים שרופים ומידע רב שלא ניתן לשחזור. מה עושים? ניתן להקטין את משך החשיפה, למשל לעשירית השניה. אבל אז נפגע באפקט האומנותי שדורש חשיפה ארוכה יותר. ניתן לסגור צמצם עד הסוף, אך גם לו יש גבול מבחינת כמה אור הוא יכול לחסום. מה גם, תופעת הדיפרקציה שמתלווה תמיד לצמצמים סגורים תפגום בחדות הכללית של התמונה. אפשר גם להגיע הרבה לפני הזריחה, בחושך. אבל אז נאבד את הצבעים היפים של זריחה ולא תמיד זה מסתדר עם הלו"ז. ואפשר גם להשתמש בפילטר ND. מהו פילטר ND בדומה למשקפי שמש לעיניים, תפקידו של הפילטר לחסום חלק מהאור שנכנס לתוך העדשה ולאפשר צילום בחשיפה ארוכה יותר ממה שהיה אפשרי בתנאיי תאורה הקיימים. הפילטר עשוי מזכוכית כהה והוא מורכב מלפני העדשה בצורה שמחייבת את האור לעבור דרכו. האותיות ND הן ראשי תיבות של Neutral Density, דהיינו צפיפות נייטרלית. ניתן לומר שה"צפיפות" היא עומדן לעוצמת הפילטר וה"נייטרליות" מתבטאת בעובדה שהפילטר אמור לשמר את כל תכונות האור (צבע, כיוון, אחידות). פילטר ND מעגלי התצורה הפופלרית ביותר שרוב הצלמים משתמשים בה היא פילטר מעגלי אשר מתברג על העדשה. פילטרים כאלה מגיעים במספר גדלים כך שיתאימו לקוטר העדשה שלכם. נהוג לחלק פילטרים מעגליים לשתי תתי קטגוריות - פילטרים בעלי עוצמה קבועה ובעלי עוצמה משתנה. פירוט על שתיהן - בהמשך המאמר. פילטר ND400 מעגלי המחשיך את התמונה ב-8.6 סטופים. זהו פילטר חזק למדי, ולכן מופיע כמעט שחור לגמרי בתמונה פילטר ND מרובע או מלבני צלמי נוף מקצועיים מעדיפים לרוב להשתמש במערכות פילטרים יותר מתוחכמות (ויקרות). במקרה זה הפילטר מגיע כמערכת הכוללת התקן מיוחד שמתלבש על העדשה (בהברגה או עם מנגנון התקנה ייעודי) בשילוב עם פילטר מרובע ש"מחליק" לתוך ההתקן. פילטר מרובע של חברת Kase המתלבש על העדשה בעזרת התקן מיוחד מערכות כאלה מיוצרות ע"י מיטב המותגים ורובן איכותיות מאד. אם אתם מאוהבים בסגנון צילום שכזה והחלטתם להשקיע בטופ - זהו לגמרי הכיוון שלכם. פילטר ND מדורג יתרון בולט נוסף של מערכות "מרובעות" הוא היכולת להשתמש בפילטרים מדורגים, Graduated ND Filters או בקיצור GND. בפילטרים כאלה, חלקה העליון של הזכוכית חשוך ואילו חלקה התחתון שקוף לגמרי. החלוקה הזו עוזרת לצלמי נוף טבעי ואורבני לטפל באחד האתגרים השכיחים בצילום נוף - הטווח הדינמי הרחב. השמיים בד"כ בהירים מאד ואילו הקרקע חשוך למדי. בסיטואציה כזו, המצלמה עלולה להתקשות בלכידת הפרטים המעניינים גם באזור החשוך וגם בבהיר. פילטר מדורג בא לאזן את הפערים, להחשיך את השמיים ולהשאיר את הקרקע כפי שהוא ע"מ לשמר את כל הפרטים בשני האזורים. פילטר GND עם מעבר הדרגתי בין האזור החשוך לבהיר אגב, בצורה מפתיע מעט, גם צלמי כוכבים מוצאים שימוש בפילטרים כאלה, כשהאתגר בד"כ הפוך למה שציינתי קודם. לעיתים קיים זיהום אור קל אשר מאיר על הקרקע וגורם לו להיות בהיר מדי בפריים הסופי ולמשוך את עין הצופה יתר על המידה, בטח בהשוואה לכוכבים. פילטר מדורג המורכב הפוך (החלק החשוך מלמטה) יעזור להתמודד עם התופעה. עוצמת פילטר ND והמושג סטופ הגודל לא קובע, אבל העוצמה כן והיא מבטאת עד כמה חזקה חסימת האור של הפילטר. את עוצמות הפילטרים מגדירים בעזרת המושג סטופ המוכר לכולם. על קצה המזלג, סטופ מייצג הכפלה או חצייה (מלשון חצי) של כמות האור. פילטר שחוסם סטופ אחד של אור מוריד את החשיפה פי 2. פילטר של 3 סטופים יחסום את האור פי 8 (כלומר, חלוקה ב 2 שלוש פעמים, או 2 בחזקת שלוש למתמטיקאים שביניכם). להבנה מעמיקה יותר של המושג סטופ, הכנו לכם שלושה מאמרים שמסבירים את הנושא מ-א ועד ת' סטופ בצילום - מאמר מס' 1 - מהי משמעות המושג סטופ ואיך מחשבים אותו סטופ בצילום - מאמר מס' 2 - שימושים מקובלים במושג סטופ - סיבוב הגלגלת סטופ בצילום - מאמר מס' 3 - שימושים מקובלים והסברים פילטרים בעלי עוצמה קבועה פילטרים שעוצמתם קבועה מורכבים מזכוכית אחת שחוסמת את האור בצורה אחידה. ישנם פילטרים חלשים יחסית, למשל של 2, 3 או 5 סטופים. פילטרים של 6 סטופים ויותר נחשבים לחזקים יותר ויאפשרו הגדלה משמעותית של זמן החשיפה. פילטרים בעוצמה קבועה יכולים לבוא הן בתצורה המעגלית המתברגת על העדשה והן בצורה המלבנית / ריבועית. פילטר ND64 מרובע של חברת Kase פילטרים בעוצמה משתנה (Variable Density) ישנם פילטרי ND מעגליים בהם ניתן לשנות את עוצמת חסימת האור. פילטרים אלו מורכבים משתי זכוכיות בעלות תכונות חסימה והכוונת אור שונות. ניתן לשלוט על עוצמת הפילטר ע"י סיבוב אחת הזכוכיות. על פניו, זה נשמע חלומי - היכולת לשנות את עוצמת חסימת האור בזמן אמת ולאפשר שליטה טובה יותר באפקט האומנותי המושג בעזרת זמן חשיפה משתנה. בפועל, רוב הפילטרים האלה פוגעים באיכות התמונה בצורה משמעותית, מעוותים צבעים ומייצרים תצורות צבע וחשיפה מוזרות (למשל, תופעת ה-X המוכרת, או אזורים שלמים בתמונה שהם חשוכים מדי מול אזורים אחרים בהירים). התופעות האלה מתגברות אף יותר בעוצמות החזקות יותר של הפילטר, דווקא במגרש המשחקים שיותר מעניין צלמי סטילס. ההמלצה הכללית שלי לצלמי סטילס - הימנעו מרכישת פילטר בעוצמה משתנה. מפלי הניאגרה המרשימים. ניסיון לחשיפה ארוכה עם פילטר בעוצמה משתנה של חברה ששמה נשמר במערכת. לכו תטפלו בזה בלייטרום הסימונים המקובלים על פילטר ND ישנם שני סוגי סימונים עיקריים לפיהם ניתן לקבוע את עוצמת הפילטר - סימון לפי פקטור הפילור וסימון פי הצפיפות האופטית. בואו נבהיר את הדברים (או נחשיך, תלוי איך מסתכלים על זה). פקטור הפילטר Filter Factor סימונים מוכרים לדוגמא: ND32, ND8, ND400 וכו'. הפקטור, שהוא המספר שרשום לצד הצמד ND אומר "פי כמה פחות אור הפילטר מעביר". בדוגמאות הקודמות, ND8 אומר שהפילטר חוסם פי 8 אור ואילו פילטר ND400 חוסם פי 400. ככה פשוט. פילטר ND400 של חברת Hoya שימו לב שלא לבלבל בין הפקטור לבין מספר הסטופים שהפילטר חוסם. הם לא אותו הדבר! למשל, פילטר ND8 אינו חוסם 8 סטופים, אלא 3 בלבד בלבד. ולמה זה? בואו נבין איך זה עובד. כל סטופ בעוצמת הפילטר = חלוקה של החשיפה פי 2. בדוגמא עם פילטר ND8 חסימה של סטופ אחד שוות ערך לחצי מהחשיפה. בסטופ השני נקבל רבע מהחשיפה. בסטופ השלישי נקבל שמינית מהחשיפה המקורית, כלומר, פי 8 פחות אור. לפיכך, ND8 חוסם שלושה סטופים של אור. אם נמשיך ל-ND16 נקבל פילטר של 4 סטופים, ND32 חוסם 5 סטופים ואילו ND64 הוא פילטר של 6 סטופים. לחובבי המתמטיקה, הנוסחה לחישוב היא: פקטור = 2 בחזקת מספר הסטופים. חלק מהפילטרים חוסמים מספר לא שלם של סטופים. למשל, ND400 הוא פילטר של בערך 8.6 סטופים (400 נמצא בין 256 שהוא 2 בחזקת 8 לבין 512 שהוא 2 בחזקת 9). ND1000 מייצג עוצמה של 10 סטופים, אם כי המספר המדויק היה צריך להיות 1024... צפיפות אופטית Optical Density סימונים מוכרים לדוגמא: ND 0.9, ND 1.8 וכד'. לטעמי, שיטה זו קצת פחות אינטואיטיבית מהקודמת אך עדיין כדאי להכיר אותה כי חלק מהחברות המובילות משתמשות דווקא בה. לא אכנס כאן לכל הטרמינולוגיה הפיזיקלית והמתמטית סביב נושא חסימת האור, אבל רק אציג את הרעיון בגדול (זהירות, עוד נוסחה לפניכם). במילים - הצפיפות האופטית של הפילטר היא הלוגריתם על בסיס 10 של פקטור הפילטר (מהשיטה הקודמת). כלומר, המספר 10 בחזקת הצפיפות האופטית יתן לנו את הפקטור. כמה דוגמאות. 10 בחזקת 0.9 יתן לנו בערך 8, כלומר לפי שיטת סימון זו, ND 0.9 הוא שווה ערך לסימון ND8 בשיטה הקודמת - פילטר של 3 סטופים. פילטר של 6 סטופים יסומן כ-ND 1.8 (שווה ערך ל ND64 בשיטה הקודמת) כי 10 בחזקת 1.8 שווה בערך ל 64. לסיכום שיטות הסימון אם כל המתמטיקה בלבלה אתכם, זה ממש בסדר. מה שחשוב באמת זה שתכירו את הסימונים השונים ותדעו להבין מהם את עוצמת הפילטר שברשותכם ומה הוא מאפשר לכם לעשות. ריכזתי עבורכם טבלה שמסכמת את העוצמות השונות והסימונים המתאימים, כמו גם דוגמא למהירות תריס אקוויוולנטית עם הפילטר, ביחס לכמה מהירויות תריס "בסיס" ללא הפילטר (1/1000, 1/200 ו-1/15). טבלת עוצמות של פילטרי ND טיפוסיים והסימונים שלהם מילה על צילום וידאו ופילטר ND בעוצמה משתנה צלמי וידאו מצלמים חלקים נרחבים מהחומרים שלהם בקצב פריימים של 25fps. במקרה כזה מומלץ לצלם במהירות תריס של 1/50sec כדי ליצור תחושה של תנועה חלקה וטבעית. זה לא תמיד אפשרי בתנאי תאורה מסוימים ולכן נאלצים הם להשתמש בפילטר ND, בד"כ בעוצמה חלשה יחסית. העניין הוא שוידאו לרוב תזזיתי יותר מאשר סטילס ותנאי התאורה עלולים להשתנות מהר מאד. במקרים אלו, דווקא פילטר בעוצמה משתנה יכול להיות שימושי למדי ויש הצדקה לרכוש אחד כזה למען נוחות העבודה וכדי לא להתעסק בהחלפה מתמדת של פילטרים בעוצמה קבועה. העיוותים והפגיעה באיכות התמונה שהזכרתי קודם יהיו קטנים יחסית בעוצמות החשכה החלשות של 1-3 סטופים כפי שצלמי הוידאו צריכים. מה שלא יהיה, כדאי לעשות מחקר מקדים ולרכוש פילטר מושקע ואיכותי של חברה מוכרת כדי שההשקעה באמת תניב את הפירות. מילה על פילטר מקטב - Polarizer פילטר מקטב בהגדרתו אינו חלק מובנה במשפחת פילטרי ND ותפקידו שונה. עם זאת, חשוב לדבר עליו לצד אחיו הגדול כי יש לו מקום ראוי בתיק של כל צלם טבע שרוצה לדייק את עבודותיו. תפקידו המרכזי הוא להקטין ואף למנוע השתקפויות ממשטחים חלקים כמו מים, חלונות וכדומה. הוא מורכב משתי זכוכיות המחוברות אחת לשניה שמעבירות את קרני האור בצורה שונה. סיבוב של אחת הזכויות יגרום לאור המשתקף על גבי המשטח להיחלש כך שנוכל לראות את האובייקטים שמאחורי ההשתקפות. פילטר מקטב של חברת Kase יעילות הפילטר תלויה מאד בתנאיי הסביבה, כיוון מקור האור וכו' ולא תמיד ההשתקפות תיעלם. יותר מכך, יהיו מקרים בהם דווקא כן נרצה השתקפות חזקה כך ששימוש בפילטר יהיה מיותר. מה הקשר בין פילטר מקטב ל-ND? פילטר מקטב מוריד את כמות האור בערך בסטופ עד סטופ וחצי, כתלות בדגם, ביצרן וכו'. לפיכך, מעבר לתפקדו הראשי להעלים השתקפויות, הוא פועל גם כמעין פילטר ND חלש. ניתן לנצל זאת במידה ונרצה לצלם מריחות קלילות בלבד, או להוסיף אותו לפילטר ND הראשי כדי להוריד עוד יותר את מהירות התריס. פטריה בים המלח, מכוסה במים Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/14, ISO 100, 33 sec, Kase Filter ND1000 + PL השורה התחתונה - ההמלצה שלי לפילטר ND איזו חברה ורמת גימור לרכוש? ישנן חברות רבות המייצרות פילטרי ND והרמה שלהם יכולה להשתנות מקצה לקצה. ההמלצה שלי היא להשקיע כמה מאות שקלים לפחות בפילטר איכותי של חברה מוכרת - ההנאה מהתוצרים מובטחת. פילטרים זולים של חברות לא מוכרות מאד לא מומלצות, ולמרות החסכון בכסף, האיכות ברוב המקרים תפגע משמעותית. כפי שכתבתי קודם, ממליץ לכל צלמי הסטילס לרכוש פילטרים בעוצמה קבועה ולא להתפתות לפילטרים משתנים שאיכותם נטולה בספק. מי שמחפש את רמת הגימור והאיכות הגבוהים ביותר של המותגים המובילים (והיקרים) ביותר יכול ללכת על הפילטרים של חברת Lee Filters (המלבניים עם ההתקן המיוחד) או B&W. אלו מכם שמחפשים פילטרים איכותיים מאד במחירים יותר נוחים יכולים ללכת על חברות כמו Hoya, Nisi או Haida שמספקים יחס עלות תועלת מעולה לצלמים חובבים ומקצועיים כאחד. למה לשים לב ברכישת פילטר? שימו לב שהפילטר מתאים לקוטר העדשה הרחבה שלכם שסביר שהיא בעלת הקוטר הגדול ביותר. הרי ברוב המקרים תשתמשו בפילטר דווקא איתה. בהמשך, תוכלו לרכוש מתאמים זולים ליתר הקטרים בעדשות האחרות שלכם. איזו עוצמה לרכוש? אין תשובה נכונה. פילטר חלש יחסית (עד 5 סטופים) יתאים למריחות קלות באור יום או משמעותיות יותר בשעות הדמדומים. פילטר חזק (מעל 6 סטופים) יאפשר לכם חשיפות די ארוכות באור יום ומאד ארוכות בשעות בין הערביים. תחשבו איפה ומתי תצלמו, איזה אפקט תרצו לייצר בתמונות שלכם ותחליטו בהתאם. אם יש אפשרות, תרכשו שני פילטרים בשתי עוצמות שיתנו לכם מרווח פעולה רחב יותר. כאמור, אל תתבלבלו בסימונים! למשל, פילטר ND8 חוסם שלושה סטופים בלבד. תחזרו למאמר הזה כדי לוודא שאתם רוכשים פילטר בעוצמה הרצויה. לסיכום מקווה שהסקירה הזו עוזרת לכם להבין סוף סוף מהו פילטר ND ומה כדאי לבחון בשלב הרכישה. ב מאמר הבא , השני בסדרה זו, אכתוב על שיטת העבודה שלי עם הפילטר והטכניקה המומלצת. בנוסף, אפרט על מגוון האפשרויות שניתן לנשיג בעזרתו מהבחינה האומנותית עם מספר דוגמאות מעניינות. אם יש לכם שאלות - אני כאן עבורכם, תמיד. מוזמנים לכתוב לי כאן או ב קבוצת הפייסבוק שלנו כדי שעוד צלמים ילמדו מהתשובות. שלכם. ויקטור סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו (שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו) פרטים והרשמה לחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?