• ויקטור זיסלין

מהו משולש החשיפה - מאמר מס' 4 - התריס

עודכן ב: לפני 4 ימים



זהו המאמר הרביעי מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה


מאמר מקדים - מס' 1 - מה משותף בין משולש החשיפה לברז בירה

מאמר מס' 2 - כיצד האור פועל ומהי חשיפה

מאמר מס' 3 - מהו הצמצם

מאמר מס' 4 - מהו התריס (המאמר הזה)

מאמר מס' 5 - מהו ISO (בקרוב...)





תפקידו של התריס במשולש החשיפה




כפי שבטח כבר קראתם כמה פעמים במאמרים הקודמים, משולש החשיפה מתייחס לשלושת הפרמטרים שמשפיעים על החשיפה של התמונה:


(1) הצמצם - הפתח בתוך העדשה דרכו העובר אור מהמציאות לתוך המצלמה


(2) התריס - נושא המאמר הזה


(3) ה-ISO - מבטא את רגישות החיישן לאור


תפקידו של התריס במשולש החשיפה הוא לאפשר מעבר רציף של האור לעבר החיישן למשך זמן מסוים במהלך הצילום ולחסום אותו בכל זמן אחר, ממש כמו התריסים בחלונות הבתים שלנו.






זמן החשיפה / מהירות התריס


זמן החשיפה קובע באופן ישיר את החשיפה של התמונה, בהנתן צמצם ו-ISO מסוימים. נהוג להציג את זמן החשיפה בשניות על גבי מסך המצלמה, הצג הצידי או בתוך העינית. רוב המצלמות של היום מסוגלות לבצע חשיפה של בין 1/4000 השניה לבין 30 שניות שלמות, וניתן אף להרחיב את הטווח בעזרת שימוש בתריס ידני או שלט.





בז'רגון המקצועי נהוג לדבר דווקא על המושג "מהירות התריס" בהתיחסות לזמן החשיפה. שימוש במושג זה מעט מטעה לדעתי, ויותר נכון ואינטואיטיבי להשתמש דווקא במושג "זמן החשיפה" המדובר. מה שחשוב באמת זה להבין את המשמעות העומדת מאחורי שני המושגים שבפועל מדברים על אותו הדבר.


לדוגמא, זמן חשיפה קצר (מהירות תריס גבוהה, למשל 1/2000 השניה) כמעט ולא יאפשר כניסה של אור למצלמה, ואילו זמן חשיפה ארוך (מהירות תריס איטית, למשל 3 שניות) יגרום לכניסת אור משמעותית לתוך המצלמה.


זמן החשיפה המומלץ מאד תלוי בסיטואיציה בה אנחנו מצלמים והאפקט האומנותי אותו נרצה להשיג, ועל זה - בהמשך המאמר.


זמן חשיפה ארוך מאפשר אפקטים של מריחה של אובייקטים הנמצאים בתנועה. למשל בצילום אורבני בלילה ניתן למרוח את פנסי הרכבים הנוסעים על כביש מהיר. חשיפה של 15 שניות.



מצד שני, זמן חשיפה קצת מאד מאפשר הקפאת תנועה של אובייקטים שנעים מהר. מהירות תריס 1/800 השניה




פעולת התריס במצלמה



כדי להבין את אופן פעולתו של התריס, צריך להכיר איך מתבצע תהליך הצילום כולו, שהתריס הוא חלק ממנו.


במצלמות המודרניות קיימים שני סוגים של מנגנוני התריס - המכאני והאלקטרוני. כל מצלמות ה-DSLR ורוב מצלמות חסרות המראה (Mirrorless) משתמשות במנגנון המכאני ואילו סמארטפונים ומצלמות כיס קטנות משתמשות בתריס האלקטרוני.



תריס במצלמת DSLR



אופן פעולתו של התריס במצלמות DSLR זהה לפעולת התריס במצלמות פילם הישנות והטובות, רק שבמקום הפילם העשוי מחומרים רגישים לאור, כאן אנחנו חושפים לאור את החיישן הדיגיטלי.


המנגנון כולל שני תריסים אשר מורכבים ממש לפני החיישן, אחד מעל החיישן והשני מתחתיו. במצב הסגור, בזמן שאנחנו בונים את הקומפוזיציה, מודדים את האור, מחשבים פוקוס, וכו', התריס התחתון מכסה את החיישן וחוסם את האור ואילו התריס העליון מחכה בסבלנות לצילום. הצילום מתרחשים שלושה תהליכים האחד מיד אחרי השני: (1) המראה הממוקמת לפני התריס מתרוממת, (2) התריס התחתון כיסה את החיישן יורד למטה וחושף אותו לאור (3) התריס העליון יורד למטה בעקבות התחתון, ושוב חוסם את האור. זאת בעצם החשיפה, ופרק הזמן שבין פתיחתו של התריס התחתון לסגירתו של העליון הוא הוא זמן החשיפה.





הערת צד - זאת בדיוק הסיבה שלדעתי השימוש במושג "מהירות תריס" מטעה, שכן הכוונה בו היא לזמן החשיפה בלבד, ולא למהירות בה התריס עולה או יורד.



בתום שלושת השלבים הנ"ל, שני התריסים והמראה חוזרים למקומם מהמקורי, בהיכון לקראת הצילום הבא.




תריס במצלמת Mirrorless



במצלמות חסרות מראה (ניחשתם נכון!) אין מראה אשר מכווינה את האור לעבר העינית. בשלב הכנת הפריים וביצוע כל המדידות, התריסים נמצאים במצב הפתוח שלהם כך שהחיישן הראשי נשאר פתוח וחשוף לאור. מה שהוא לוכד באותו הרגע מוקרן לעבר המסך של המצלמה או העינית האלקטרונית בזמן אמת.


בזמן הצילום, שבריר שניה לפני החשיפה עצמה, התריס התחתון מתרומם וחוסם את האור מהחיישן. החל מרגע זה החשיפה מתחילה והחיישן מקליט את הנתונים. כאן, בדומה ל-DSLR, התריס התחתון יורד, וחושף את החיישן, כאשר התריס העליון נסגר אחרי פרק הזמן המתאים למה שהוגדר כזמן החשיפה. השלב האחרון במהלך הוא העלייה של התריס העליון למקומו המקורי, ובעצם חזרה ל"מצב הכנה לצילום" בו החיישן חשוף בצורה רציפה.




תריס בסמארטפונים ומצלמות כיס





עקב הגודל הקומפקטי של מכשירים אלו ומתוך כוונה להוזיל עלויות השימוש בתריס מכאני בלתי אפשרי כך שמנגנון הצילום במקרה זה משתמש בתריס אלקטרוני.


בדומה למצלמות חסרות מראה, בזמן הכנת הפריים החיישן מופעל וחשוף לאור, מתרגם את מה שהוא רואה בזמן אמת ומקרין את התמונה על גבי המסך. ברגע הצילום המחשב של המצלמה מתחבר לחיישן ולוקח דגימה למשך זמן החשיפה, מקליט אותה ושומר כקובץ. בזמן הזה החיישן ממשיך להיות מחובר כמו מקודם.





התריס והאפקט האומנותי - הקפאה / מריחה



בדומה לצמצם שקובע עבורנו את עומק השדה, גם לתריס ישנו תפקיד אומנותי חשוב למדי.


בואו נדבר רגע על קצוות הטווח של מהירויות תריס אפשריות. ערך גבוה במיוחד (כאמור, 1/4000 השניה) יגרום ללכידה של שבריר השניה מהסצינה ו"יקפיא" כל תנועה שהייתה בה. מהצד שני של הטווח, מהירות תריס נמוכה מאד (נניח 30 שניות) תגרום ללכידה למשך זמן ניכר ו"תמרח" את הפריים וכל תנועה שהייתה בו.


בפועל, תהיה זו החלטתם של הצלמים באיזו מהירות תריס להשתמש בכל סיטואציה. זה יהיה שיקול של האפקט האומנותי הרצוי (למשל, הקפאה, מריחה קלה או מריחה גדולה) תוך התחשבות בסיטואציה והיתרונות והחסרונות שלה (תאורה קיימת, מהירות האובייקט המצולם וכו').



הקפאת רסיסי מים גורמת לתחושת העצמה של פגיעת הגלים בסלעים. חשיפה של 1/800 השניה.



מריחה של הגלים מייצרת תחושה רגועה ו"חלומית". חשיפה של 13 שניות (בשילוב עם פילטר ND).




מהירויות תריס מומלצות



הערה אישית - תהיה זו טעות להמליץ על מהירות תריס מסוימת שתתאים באופן מושלם לסוג צילום מסוים. ישנם יותר מדי משתנים וסוגיות צילומיות שמשפיעות על ההחלטה שלנו - התאורה הקיימת, הוויז'ן הצילומי והאפקט אותו נרצה לקבל, מגבלות ציוד וכו'.


עם זאת, אנסה בכל זאת לתת כמה המלצות כלליות למהירויות תריס המתאימות למספר סגנונות צילום פופולריים. ההמלצות האלה הן קווים מנחים בלבד שיעזרו לכם לקבל תחושה לגבי ההגדרה הנכונה להתחיל ממנה. מטבע הדברים, אינני מתייחס כאן לפרמטרים חשובים נוספים כגון צמצם ופוקוס אלא מתמקד במהירות התריס בלבד.


מכאן זה לגמרי שלכם לנסות ולהתנסות - לשנות את ההגדרות, לחשוב מחוץ לקופסה וליצור משהו מיוחד משלכם, בניגוד לכל ההמלצות.




מהירות תריס מומלצות בצילום מהיד





מהירות תריס מומלצות בעל חצובה







איך התריס משפיע על החדות בצילום מהיד



בני האדם אינם רובוטים והידיים שלנו עלולות להכניס רעידות קלות בזמן הצילום. זה עלול לטשטש את הפריים, גם אם הפוקוס האופטי מושלם (כלומר, אחרי שהתפקסנו נכון על האובייקט הרצוי).


במהירות תריס גבוהה ההשפעה של אותן הרעידות על איבוד הפוקוס תהיה קטנה ואף זניחה. למשל, בהגזמה, מהירות תריס של 1/4000 תקפיא לחלוטין את הרגע והידיים שלנו לא ישפיעו כלל על החדות.


במהירות איטית יחסית, למשל 1/4 השניה, אנחנו עלולים לקבל פריים מטושטש, גם אם נעמוד הכי יציב שרק אפשר. כמובן שבחשיפות ארוכות יותר אין לנו שום ברירה אחרת אלא לצלם על חצובה.


כדי לקבל פריים מפוקס היטב בצילום מהיד, אנחנו צריכים לצלם במהירות תריס גבוהה מספיק כך שרעידות הידיים שלנו לא ישפיעו על התוצאה.



איך יודעים כמה זה מהר מספיק?


תגלגלו מעט למטה ותגלו את כלל האצבע למהירות תריס מספקת שתמיד מומלץ להישמע לו.


גורמים נוספים המשפיעים על החדות

חשוב שלא לבלבל בין הטשטוש הנובע מרעידות הידיים שלנו במהירות תריס איטית לבין טשטוש הנובע מתנועה כלשהי של האובייקט שאנחנו מצלמים.


גם אם נהיה יציבים מאד ואף נצלם על חצובה, אם האובייקט המרכזי נמצא בתנועה מהירה יחסית למהירות הצילום, הוא יהיה מטושטש בפריים. במקרה הזה הדרך היחידה לקבל אובייקט מפוקס היא ע"י העלאה של מהירות התריס לערך אשר "יקפיא" את האובייקט (על כך בהמשך המאמר). אופציה נוספת היא מריחת התנועה ע"י צילום בטכניקת הפאנינג בה אנחנו "עוקבים" אחר האובייקט תוך כדי תנועתו.


בנוסף, שלא נשכח את המובן מאליו - המיקוד האופטי שבעדשה. המיקוד האופטי מתקבל בעזרת מיקום נקודת הפוקוס על האובייקט הרצוי ו "חצי לחיצה" על כפתור המחשף (או Back Button Focus למי שמשתמש) לפני הצילום. הרי אם לא נתפקס כראוי האובייקט יצא מטושטש ללא קשר למהירות התריס או למהירות התנועה שלו.




צילום בטכניקת פאנינג יכול לייצר פריימים מהממים שממחישים תנועה גם בצילום מהיד בחשיפה מעט איטית. אפילו יש לנו מאמר שמדבר על הטכניקה הזו!




כלל אצבע למהירות תריס בצילום מהיד



אז מהי אותה מהירות תריס הקסם שתבטיח לנו תמונה חדה וברורה?


כלל האצבע למצלמות פול פריים בעלות חיישן גדול יחסית אומר שמהירות התריס צריכה להיות לפחות אחד חלקי אורך המוקד של העדשה. כלומר, אם נצלם פריים עם אורך מוקד של 100ממ מהירות התריס המינימלית היא 1/100 שניה. אורך מוקד של 24ממ? מהירות תריס של 1/25 תספיק.


במצלמות קרופ צריך לחלק את המספר הזה ביחס גדלי החיישן, למשל 1.5 במצלמות ניקון או 1.6 בקנון.



בצילום נוף סטטי רחב, נרצה לקבל עומק שדה רחב (צילום בצמצם סגור) ואיכות תמונה מירבית (ISO100). לצורך כך, במקרים מסוימים נצטרך לצלם במהירות תריס איטית יחסית, למשל 1/50 השניה.



ההמלצה שלי: פשוט תכפילו את אורך המוקד פי 2 ואז תחשבו אחד חלקי המספר שיצא כדי לקבל את מהירות התריס הרצויה ולהיות בטוחים. למשל, באורך מוקד של 70ממ, תצלמו במהירות תריס של 1/125 או 1/160.


בכל מקרה, תמיד כדאי להיות כמה שיותר יציבים ולאחוז במצלמה במספר נקודות (יד ימין על הגריפ, שמאל על העדשה, העין צמודה לעינית).







השפעת המייצב על מהירות התריס האפשרית



בעדשות רבות קיים מנגון ייצוב אשר נלחם בגבורה ברעידות הידיים שלנו ועוזר למנוע מהן להשפיע על חדות התמונה. אלו מכם שיש להם מייצב בעדשה (או מייצב חיישן במצלמה שקיים בחלק ממצלמות חסרות המראה) יכולים לנצל אותו ולצלם במהירויות תריס נמוכות יותר ממה שכלל האצבע מנחה.


נהוג למדוד את ה"עוצמה" של מנגנון הייצוב בסטופים והשאלה שנשאלת בהקשר זה היא: "בכמה סטופים נוכל לרדת במהירות התריס מהערך שכלל האצבע מנחה אותנו ועדיין לקבל פריים מפוקס?".



אם תרצו להבין לעומק את המושג "סטופ" בצילום, מוזמנים לקרוא את הסדרה שכתבתי עם #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום.


מבלי להכנס לפירוט יתר, רוב המייצבים מאפשרים להוריד את מהירות התריס ב-2-4 סטופים, כלומר פי 4 עד פי 16.


לדוגמא, צילום באורך מוקד של 100ממ במצלמת קרופ מביא אותנו למהירות תריס של 1/200, כך לפי כלל האצבע. אם קיים מייצב בעדשה, נוכל לרדת במהירות התריס לאזור בין 1/40 או אפילו 1/20 מבלי לפגוע בפוקוס.


המייצב עוזר לנו בתנאי תאורה מוגבלים בהם נרצה להכניס יותר אור ולצלם במהירות תריס נמוכה יותר ולאו דווקא להעלות את ה-ISO.




כלל ה-Sunny 16


זהו כלל אצבע שמקל על הצלמים לקבוע חשיפה נכונה בצהרי יום שטוף שמש. הכלל אומר שעבור צמצם של F/16 חשיפה נכונה של הפריים תתקבל במהירות תריס השווה אחד חלקי ה-ISO. לדוגמא, 1/100 עבור ISO 100 או 1/400 עבור ISO 400.


מהכלל הזה ניתן להגיע בקלות למהירויות תריס גם בצמצמים אחרים. למשל, ב F/11 שזה סטופ אחד של אור יותר מ F/16 (לא בטוחים מה זה סטופ? כנסו למאמר הזה) ו-ISO100 מהירות התריס תהיה 1/200 במקום 1/100, בדיוק פיצוי החשיפה הנדרש של סטופ אחד.




יאללה, מספיק להיום



עצוב, כי כמו כל דבר טוב בחיים, גם המאמר הזה הגיע לסיומו וזה הזמן לחשוב על הדבר הטוב הבא. אני לא יכול לחשוב על משהו נכון יותר מאשר מאמר על ה-ISO שישלים את סדרת ה- #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה, שנכתב בימים אלו ממש.


חשוב לי להגיד לכם שמאמרים ותיאוריה זה נהדר, אבל אין כמו תרגול אמיתי בשטח. צאו לצלם, קחו את הקווים המנחים למהירויות התריס שהמלצתי במאמר הזה, שחקו איתם ותראו איזה תוצאות תקבלו. אין חכם כבעל ניסיון.


אם אהבתם ולמדתם, אשמח לשיתוף המאמר עם החברים שלכם, שגם הם יהנו מהתכנים שיש בבלוג שלנו.


שלכם,

ויקטור.



קישורים רלוונטיים:


המאמר הראשון - מה המשותף בין משולש החשיפה לברז בירה | המאמר השני - האור והחשיפה | המאמר השלישי - מהו הצמצם | פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין


תגיות:


#שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה #סטופ #משולש_החשיפה #צמצם #תריס #מהירות_תריס #ISO