אומרים "פעם שלישית גלידה"
קיימת אי בהירות מוחלטת לגבי מקור הביטוי הזה.
אחת הסברות אומרת שמקורו בתרגום חופשי (ולא מדויק) של הביטוי באנגלית "Third Time I Scream". ספק אם ביטוי כזה קיים כלל בשפה האנגלית, אבל זה לא ממש מהותי לדיון כאן.
מה שכן מהותי הוא שעצם הקיום של הפסטיבל הזה, שהיה מוטל בספק אחרי שני ביטולים רצופים עקב משבר הקורונה, הוא בגדר נס. נס שלגמרי הצדיק את ה"צריחה" ("Scream") העוצמתית שנתתי בכניסה לפארק תמנע, רגע אחרי שטעמתי מה-גלידה המשובחת של יוטבתה, בדרכי אל היעד.
השממה של תמנע. לא יותר מ-60 דציבל
ועכשיו ברצינות
אחרי שתי דחיות שבאו בעקבות הסגרים והקורונה ולמרות אינספור האתגרים שבאו בעקבותיהן, דווקא בניסיון השלישי הפסטיבל קרם עור וגידים.
תכלס, היו את כל הסיבות שבעולם שהפסטיבל יתבטל שוב. החשש מעוד סגר, ההנחיות הקפדניות שלא אפשרו התקהלות, המעבר לאמצע השבוע במקום סופ"ש עקב עניינים לוגיסטיים. כמובן, היו עוד עוד המון אתגרים מאחורי הקלעים שלא אכנס אליהם כאן.
ובכל זאת, כנגד כל הסיכויים, הוא יצא לדרך בתחילת מרץ.
כאן המקום לפרגן בענק ומכל הלב למארגנים והמפיקים של הפסטיבל, החברים בתיירות ערבה. ההתמדה שלהם, רצונם לקיים את הפסטיבל למרות האתגרים ויכולתם להתמודד בצורה יעילה עם כל הקשיים הייתה לא פחות ממעוררת השראה.
שאפו!
רוצים לשמוע על הפסטיבל הקרוב, Planet ARAVA 4, שיתקיים במרץ 2022? כנסו לקישור הבא:
על פארק תמנע והסביבה
אין לסת שיכולה להישאר במקום מהמראה המהפנט והעוצמתי של פארק תמנע. גם אם תנסו בכוח להישאר אדישים מול המראות האימתניים של הנופים האלו, שכאילו עשו רילוקיישן הישר ממאדים - לא תצליחו.
הדרך לתמנע ארוכה ו(לא) מפותלת
עבור צלמים, זהו לוקיישן חלומות, שמומלץ להשקיע בו לפחות כמה ימים. הרים אדומים ולבנים, סלעי ענק, קשתות עצומות, צמחיה מיוחדת, פטריות וברגים שהטבע יצר עבורנו, חיות בר וציפורים, בזריחה, בשקיעה, בלילה וביום. מה לא תמצאו כאן.
שקיעה בתמנע
שממה
אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים?
בדרך לעוד סדנא מוצלחת בפסטיבל
הפטריה המפורסמת של תמנע
כל הלוקיישנים הייחודיים האלו מרוכזים בשטח יחסית קטן, ונגישים באמצעות הרכב או הליכה רגלית ברשת שבילים נוחים למדי. לא סתם חלק גדול מהסדנאות בפסטיבל התקיימו דווקא כאן.
הקניון האדום
גם קניון האדום היה חלום קטן עבורי ששמח שהגשמתי במהלך הפסטיבל. באחד הבקרים, בהחלטה ספונטנית למדי, יצאנו כמה חברים לטיול צילום עצמאי באזור. חוויה קלילה שהפכה להיות לאחת הכיפיות עבורי בפסטיבל.
הקניון האדום - הפתעה נעימה לחובבי הטיולים
"אחוות הניקוניסטים"
כמה חברים טובים שהצטרפו לסיור עצמאי בקניון האדום: אבי וזארץ, פול בוגופולסקי, רונן רוזנבלט ועופר מולדובן
וורטורמה (פנורמה אנכית) המורכבת מ-9 תמונות, שצולמה מתוך הקניון האדום
"הר אדם"
עופר מתצפת על הקניון האדום האימתני
היו עוד מקומות מהממים בהם התקיימו סדנאות בפסטיבל, כמו דיונות סמר ובריכות הפלאמינגו. איני כותב עליהם כי לצערי לא הספקתי להגיע לכולם.
על המשתתפים
כמו בכל תחום בחיים, הצלחות מקורן בראש ובראשונה באנשים שמייצרים אותן ובמובן הזה הפסטיבל לא היה יוצא דופן. הקלישאה אומרת ש"צריך שניים לטנגו". בעיניי, הפסטיבל הצליח לא רק בזכות המובילים והמארגנים אלא גם בזכות המשתתפים.
משתתפי סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן בערבה הדרומית. כנגד כל הסיכויים, הפסטיבל יצא לדרך
מטבע הדברים, תרתי משמע, הפסטיבל משך אליו צלמות וצלמים, חובבים ומקצועיים, שהחיבור לטבע והאוויר הפתוח זורם בעורקיהם.
היה שם אוסף אדיר ונדיר של חבר'ה שלא נרתעים מקימה מוקדמת הרבה לפני הזריחה, כאלה שיציאה לשטח ונעליים מלוכלכות היא הדבר הסביר והנכון לעשות, אנשים בעלי תשוקה אמיתית לצילום ורצון לחוות את החיים עד הסוף.
"סבלנות משתלמת". צילום: דורי דרויש.
את דורי פגשתי במהלך סיבוב לקשתות של תמנע. הוא עמד שם מתחת לקשת המרשימה, עם המצלמה על החצובה. כשניגשתי אליו היה זה בשעת הדמדומים. דורי אמר לי שמכוון לצלם שבילי כוכבים. "אבל תצטרך לחכות כאן כמה שעות עד שיחשיך ועד שתקבל מספיק פריימים כדי לקבל שובלים מרשימים" אמרתי לו. "אל תדאג" הוא ענה, "יש לי את הוויז'ן לתמונה הזו כבר מזמן ויש לי מספיק סבלנות כדי להגשים אותו". רק סיפור אחד מיני רבים המתארים את משתתפי הפסטיבל. שמח שזכיתי לדגמן עבורו.
היה יפה לראות את הרבגוניות בקרב המשתתפים. צלמים מתחילים לצד ותיקים, חובבי הנוף לצד חובבי פורטרטים, ניקוניסטים לצד קנוניסטים, סוניסטים ופוג'יסטים (וכמובן הסמארטפוניסטים).
טווח הגילאים הרחב גם כן בלט לעין, עם צלמים צעירים מאד לצד צלמים צעירים ברוחם אבל עם ותק. כולם מתלהבים ביחד מכל אלומת אור השמש ומכל ציפור מצייצת. כולם מתבוננים, לומדים, מקליקים. כולם מרוכזים ביצירת הזכרונות הצילומיים מהחוויה המיוחדת של אותו הרגע.
שמי תמנע בלילה. תמונה שזכתה בפרס הגראנד פרי של הפסטיבל
צילום: פול בוגופולסקי
זריחה בקשתות תמנע. התמונה הזוכה בקטגוריית צילומי נוף.
צילום: אסף סופרין
השועלי של ליאורה. מקום שני בקטגוריית צילום בעלי חיים
צילום: ליאורה לוין
כתבה במאקו עם עוד תמונות נהדרות של משתתפי הפסטיבל
על הסדנאות
מארגני הפסטיבל השקיעו מאוד גם השנה ודאגו למלא את הלו"ז בסדנאות מיוחדות של הצלמים המובילים בתחומם בארץ.
צילומי נוף, ציפורים, כוכבים, חשיפות ארוכות בלילה עם רקדני אש, צילום סוסים, מאקרו, פורטרטים, פוטותרפיה ועוד. היו גם כמה הרצאות מעניינות באולם סגור למי שרצה לקחת אתנחתא מהעשייה הצילומית באוויר הפתוח.
התכניה של פסטיבל "פלאנט ערבה" 3
גיוון הנושאים בסדנאות היה רחב, כך שכל אחד יכול היה למצוא לעצמו את הנישה האהובה עליו. יתרה מכך, נושאי הצילום הרבים איפשרו לצלמים לאתגר את עצמם ולהתנסות בתחומים חדשים, שלאו דווקא נמצאים בלב העשייה היום-יומית שלהם.
כבר עכשיו החלה ההרשמה לפסטיבל פלאנט ערבה 4 שיתקיים במהלך מרץ 2022. מילה ממני (ולא, אין לי שום אחוזים בפסטיבל) - כדאי לשריין מקום כבר עכשיו. כל הפרטים כאן בקישור.
הסיפור האישי שלי
שנה שעברה השתתפתי בפסטיבל כמשתתף מן המניין, ב"אינקוגניטו" מוד. רציתי לנוח מכל העשייה של אותה התקופה, ולהתמקד נטו בצילום ולימוד מחברים מובילים למקצוע. מוזמנים לקרוא במאמר הזה את החוויה האישית שלי מפסטיבל פלאנט ערבה השני.
השנה סגרתי מעגל וחזרתי לפסטיבל כחבר בצוות ההדרכה, לצד כמה מהמנטורים המובילים בארץ, חברים וצלמים נפלאים ומוכשרים. היה זה כבוד עצום עבורי לקחת חלק ושמחתי מאד לתרום את חלקי להצלחת הפסטיבל.
צילום חשיפות ארוכות (וקצרות) עם רקדני אש. מתוך אחת הסדנאות שהובלתי בפסטיבל.
ריקוד ואש: יוגב סעדה
בזמנו, כאשר נעניתי לפניה להדריך בפסטיבל, היו לי כמה וכמה חששות, בטח לאור העובדה שאני תמיד שואף לבצע את עבודתי ברמה הגבוהה ביותר ובעיניי אין מקום לעגל פינות. למשל, ההכרות שלי עם השטח לא הייתה מעמיקה מספיק, התכנים של הסדנאות היו צריכות לעבור התאמות לשטח הערבה, בחלק מהסדנאות היו מעורבים עוד אנשים שמעולם לא הכרתי...
צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג
יש דרך אחת להתמודד עם החששות והאתגרים שאני מאמין בה מאד. חברת נייקי אמרה זאת הכי טוב ואני מיישם את הסלוגן שלהם על בסיס יומי.
Just Do It
תירוצים שמירוצים - אם רוצים שמשהו יקרה ויצליח, פשוט תעשו אותו. תחשבו מראש מה הפערים, איך להתמודד איתם, ,תכננו את הפעולות שנדרשות לגשר עליהם, ופשוט תפעלו.
כך עשיתי. נסעתי יומיים לפני תחילת הפסטיבל לחקור את השטח. דיברתי זמן רב לפני הפסטיבל עם כל האנשים הרלוונטיים ויחד בנינו את התכנית לכל הסדנאות. ביקרתי בכל הלוקיישנים באותן השעות שהסדנאות היו צפויות להתקיים ודייקתי את המסרים שרציתי להעביר למשתתפים.
מתוך סשן מקדים לסדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג
היו גם בלת"מים במהלך הפסטיבל שנפתרו בצורה זריזה ויעילה בעזרתם האדיבה של מארגני הפסטיבל. על הדרך, זכיתי בזמן איכות משלי, שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן. התמקדתי בצילומים האישיים שלי וזכיתי בכמה שעות טובות של נחת בלב ובנשמה.
בסופו של דבר העברתי 4 סדנאות שבעיניי היו מעניינות ומוצלחות. שתי סדנאות של חשיפות ארוכות עם רקדני אש, אחת באגם תמנע והשניה בעמודי שלמה, סדנת צילום פורטרטים בנוף מדברי בעמודי שלמה ו-סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן המקסימה.
צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג
בנוסף העברתי גם הרצאה אחת, "סוף עריכה - במצלמה תחילה" על החיבור בין עולמות הצילום והעריכה.
צילום פורטרטים בעמודי שלמה. מודלית: ג'ניה וורבורג
צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג
חשיפות ארוכות עם רקדנית אש בעמודי שלמה
אמנית האש: מוריאל אביטל
לסיום
לסיכום, כל מה שאוכל להגיד זה - תודה ענקית לכל המעורבים בארגון הפסטיבל! מיכאל אליגולשווילי ודויד אזולאי המפיקים, ליטל שמואלי וליזט סבג, נציגות תיירות ערבה, המדריכים, המשתתפים ועוד עשרות אנשים שלקחו חלק, עזרו ותמכו.
תודה מיוחדת לכל החברים בקהילת הצילום הנפלאה שלנו, פוטוטיפס, שהפגינו נוכחות מכובדת בפסטיבל ולקחו חלק בפעילויות הרבות. עבורי, המפגש איתם בהחלט שדרג את החוויה.
כמובן, החברים הקרובים, המשפחה, ומיכלי האהובה - תודה שאתם שם עבורי, תמיד.
שלכם,
ויקטור.
פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין