שאלה שנשאלת לא מעט ע"י צלמים, במיוחד בעונת הטיולים היא "אילו עדשות לקחת איתי?".
מצד אחד, חופשות וטיולי צילום הם נדירים יחסית ולא נרצה לפספס שום פריים, אולם מהצד השני לא נרצה לטייל עם משקל כבד מדי ולסכן ציוד יקר. מאחר ואני רק צלם אחד בעל שתי דיעות (יהודי, בכל זאת), החלטתי לפנות לחברים צלמים, חובבים ומקצוענים, ותיקים ומנוסים ולשאול אותם מספר שאלות:
מהו סוג הצילום שאת/ה מעדיפ/ה?
אילו עדשות לקחת לטיולים האחרונים?
מה הסיבה לבחירה?
האם זו היתה בחירה מוצלחת?
מה היית משנה?
שמח שחלק גדול מהחברים שלי ענו על השאלון והנה לפניכם כמה מהתשובות שלבטח תוכלו לשאוב מהן השראה בבחירת הציוד לטיול הבא שלכם.
שרון אילון
אני מצלמת בעיקר ברחוב ולכן משתמשת בעיקר בעדשות עדשת זום 28-75mm f/2.8 ועדשת פריים 35mm, f/1.4.
הבחירה בעדשת זום לטיול היא קלאסית בעיני. היא ורסטילית, נותנת מענה למגוון סיטואציות, וחוסכת סחיבה של מספר עדשות פריים שבעיני היא מכבידה ומיותרת. אני אוהבת את הקלילות שהיא מאפשרת.
הבחירה לצרף אליה עדשת פריים, מעבר לעליונות הברורה שלה באיכות האופטיקה, נבעה בעיקר מהצמצם הפתוח שלה שמאפשר לי צילומים גם בתנאי תאורה קשים, צילומי לילה וכו'. זו היתה בחירה מוצלחת מאד עבורי כצלמת רחוב. לא הייתי משנה כלום. הצלחתי לצלם כל מה שרציתי עם שתי העדשות האלה. צילומי רחוב, צילומי לילה ופורטרטים.
בוריס סוחודרב
אני אוהב לצלם נופים, אדריכלות, פרטים קטנים ו-snapshots ולכן אני מעדיף להיות מוכן לכל מצב. אני לוקח איתי 3 עדשות שמכסות את כל הטווחים השימושיים: 16-35mm f/4, 24-70mm f/2.8, 70-200mm f/2.8.
אסף סופרין
לפני כל טיול לחו״ל אני מתלבט, ממש כמו כולם. אם זה טיול שמטרתו העיקרית היא צילום אז אני לקוח באמת הרבה ציוד. אבל לרוב, הטיול משולב בעבודה או משפחה ויש עוד הרבה ציוד ואילוצים אחר שצריך להתחשב בהם.
לרוב, אני לוקח את ה 24-70mm f/2/.8 כעדשה עיקרית ולוקח איתי גם 16-35mm ו-70-200, שתיהן F4 ולא F/2.8 שהן קלות יותר. בפועל אני מוצא שבטיולים האלה, דווקא האייפון שלי (13 פרו) משמש כמצלמה העיקרית. יש בו 3 עדשות וביצועים מעולים. הן עד כדי כך טובות שלפעמים אני כלל לא מוציא את המצלמה הכבדה שאני סוחב על הגב. פשוט כי קל יותר לשלוף את הנייד.
כך קרה למשל עם התמונה הזו שצולמה בסיביליה. הנייד היה נגיש וזמין ולצילום כזה - המהירות והדיסקרטיות חשובים ביותר. אז לסיכום לטיולים שלי אני מביא גם מצלמה עם העדשות, גם רחפן וגם נייד איכותי שעם כל המקצועיות שלי, מככב באופן מפתיע ואף מעצבן.
שלמה גלמן
אני אוהב לצלם אנשים ועדשת 50mm f/1.8 מעולה מבחינתי: value for money הכי מוצלח בשוק, קטנה ולא כבדה. בעקבות אורך המוקד הקבוע, היא מחייבת אותי לזוז הרבה כדי לספר את הסיפור. לדעתי זה היתרון הגדול שלה - ממש צריך להיכנס לסיפור כדי לצלם אותו. האם זו בחירה מוצלחת? תלוי. לא תמיד אני מצליח לצלם את מה שאני רוצה. תמורה למחיר? בהחלט גבוהה, אבל היא גם מגבילה בצילום פורטרטים. אם הייתי מצלם בעיקר פורטרים, כנראה הייתי בוחר עדשה אחרת כמו 85mm או 100mm.
אנטון מיכל
אין לי העדפה לגבי סוג הצילום ולכן לטיולים האחרונים לקחתי רק עדשה אחת: 24-105mm f/4. בחרתי בה כי זו עדשה מאוד גמישה ולא גדולה מידי, מאוד חדה ואיכותית. בדיעבד זאת הייתה בחירה מעולה, אם כי הייתי רוצה משהו קצת יותר טוב לצילום בלילה (עם צמצם יותר פתוח).
אריק דנינו
אני מצלם בעיקר נופים ובעלי חיים ולטיול האחרון לקחתי קיט רחב מאד: עדשת קיט 18-135mm, עדשה עם צמצם פתוח 18-50mm f/2.8, סופר-טלפוטו 150-600mm ומאקרו 60mm. בנוסף גם רחפן ומצלמת גופרו.
רציתי מנעד גדול של אופציות צילום החל מהזוויות הרחבות ביותר ועד לצילום תקריב, הכולל וידאו. אמנם זו היתה בחירה כבדת משקל אך מוצלחת למדי וככל הנראה הייתי מתחרט אם לא הייתי עושה אותה. לטיולים הבאים, הייתי רוצה להוסיף עדשת ביניים כמו 70-200mm, עם מפתח צמצם נמוך של f/2.8
גילה קולר
הטיול האחרון שלי היה לסקוטלנד והתמקד בצילום נופים ולכן לקחתי איתי 15-35mm ו-70-200mm. לעיתים אני גם לוקחת 85mm או מאקרו אולם זה לא חובה. הסיבה שלקחתי את העדשות הללו היא כי הן מכסות טווחים שונים שמתאימים לסגנון הצילום שלי, אם כי ניתן לקחת 24-105mm אם הציוד כבד מידי או למי שמתעצל להחליף עדשה. עדשות שאין בהן צורך אני משאירה במלון, כי לפעמים משקל התרמיל מגיע ל 10 ק"ג עם כל הציוד הנלווה לצילום וזה כבר יותר מדי עבורי.
בוריס ליברמן
אני צלם רחוב ומעדיף ציוד מינימליסטי גם במשקל וגם בגודל, אולם ללא ויתור על איכות. לכן אני משתמש בעיקר בעדשות ידניות אותן אני מתאם למצלמת ללא מראה איכותית. לטיול האחרון לקחתי עדשת Voigtlander Nokton 35mm f/1.2 ו-Voigtlander Color Skopar 21mm f/3.5. בחרתי את שתיהן בגלל גודלן, החדות והניגודיות המצויינת שהן מפיקות. הייתי מאד מרוצה מהבחירות שלי ובהחלט לא הייתי משנה אותן.
ויקטור זיסלין
כשאני יוצא לטייל בחו"ל, אני קורא לזה "צילום מסעות וחוויות" ואוהב את הגיוון שיש לטיולים להציע - נופים, טבע, אנשים, תרבויות, צילום אורבני וכד'. לטיול חוויתי ללא דגש מסוים אקח 14-30 לצילום רחב מקרוב כדי לייצר תחושה של עומק וקרבה עבור הצופה. כמו כן, אקח גם 70-200 לצילום פרטים ותקריבים מעניינים. אוסיף גם חצובת טיולים שתאפשר צילום חשיפות ארוכות שאני מאד אוהב, פילטרים, בטריות, כרטיסי זכרון, הארדיסק לגיבוי ועוד. בטיולים לפי נושא, אוסיף לארסנל את הדברים הרלוונטיים. למשל, לטיול לקוסטה ריקה אקח עדשת סופר טלה לצילום ציפורים ועדשת מאקרו לכל היצורים המדהימים שישי שם. לטיול נופים באיסלנד אקח חצובה מסיבית ולא רק חצובת טיולים קלה שתעוף ברוח העוצמתית שיש שם וכד'.
ולסיום... אני, מנואל כהנא
אני בעיקר מצלם ברחוב אבל גם מאד אוהב נופים וארכיטקטורה. בטיולים האחרונים לקחתי 3 עדשות: סופר רחבה (15-35), טלפוטו (70-200) ובינונית (בסביבות 50). הסט הזה מגוון מאד ומאפשר הזדמנויות צילום רבות ללא צורך בהחלפות תכופות של עדשות. אני גם משתדל לרכוש עדשות עם הגנה נגד רטיבות, כי אני מטייל לא מעט באירופה בסתיו ויש לי חיבה לא מוסברת לצילום רחוב בגשם. בטיול הבא ככל הנראה אחליף את עדשת ה-70-200 עם צמצם 2.8 בעדשה עם צמצם 4 כדי לחסוך במקום ומשקל ואוסיף עדשת 24-70 שחסרה לי בטיול האחרון.
סיכום
לכל צלם יש העדפות שונות כשמדובר בחיפוש אחר הפשרה המושלמת בין משקל וגודל לבין איכות. לדעתי כל אחת מהבחירות שהופיעו בסקר שלי לגיטימית: מהגישה המקסימליסטית של בוריס סוחודרב ואריק דנינו ועד הגישה המינימליסטית של בוריס ליברמן ושלמה גלמן.
גילה קולר ואנטון מיכל ממליצים על עדשת 24-105 עם צמצם קבוע של f/4, שהיא פשרה מצוינת בין שימושיות למשקל קל. כמעט בכל הפלטפורמות קיימת גרסה של העדשה הזאת: בקנון זאת RF 24-105mm f/4, בסוני FE 24-105mm f/4 G, בניקון 24-120mm f/4, בפוג'יפילם XF 16-80mm f/4 ובמיקרו 4/3 קיימת 12-100mm f/4 של אולימפוס. לטעמי היא יכולה לכסות כמעט כל סוג של צילום, פרט לתנאי קיצון כמו צילום בעלי חיים וציפורים ותנאי תאורה בעיתיים במיוחד.
עוד עדשה פופולרית במיוחד לטיולים היא עדשה סופר רחבה שמתחילה בטווח של 14-16 מ"מ או 9-11 מ"מ עבור מצלמות קרופ. זו עדשה נהדרת לצילום נופים וארכיטקטורה, לצד התאמה מעולה גם לצילום רחוב שמאפשרת להכנס ממש אל תוך ה"אקשן".
עדשת הטלפוטו הפופולרית ביותר היא כמובן ה-70-200 מ"מ עם צמצם f/2.8. אמנם זו עדשה גדולה וכבדה במרבית הפלטפורמות ושוקלת בדרך כלל קרוב ל-1.5 קילוגרם ואף יותר, אולם השימושיות שלה היא כמעט אין סופית. כמעט בכל המערכות קיימת אלטרנטיבה קטנה וקלה יותר עם צמצם f/4, שמעניקה איכות כמעט זהה במחיר של סטופ אחד של אור. בכל זאת יש לציין לטובה את חברת קנון, שיצרה זוג עדשות 70-200 קומפקטיות במיוחד שמתאימות במיוחד למקום המצומצם הקיים בתיק (עימך הסליחה, ויקטור הניקוניסט המושבע, הייתי חייב).
לבסוף, למרות שהמאמר התמקד בעדשות, יש לזכור גם את המצלמה עצמה: מצלמות מודרניות מפיקות תוצאות נהדרות גם ברגישויות (איזו) גבוהות ולכן לעיתים ניתן להתפשר על מפתח הצמצם כדי לחסוך במשקל. בנוסף, הרזולוציה של מרבית המצלמות גבוהה מאד, לפחות 20 מגה פיקסלים, מה שמאפשר לחתוך חלק מהתמונה במקרה שחסר קצת טווח. כמו כמן, ניתן גם לחבר כמה תמונות לפנורמה במקרה של עדשה לא רחבה מספיק.
שתהיה לכולם חופשה נעימה וצילומים נהדרים!
קצת עליי, למי שלא מכיר
נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים.
מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם