• Manuel Kahana

מצלמות מירורלס (ללא מראה) - מה זה אומר? תקציר


פוסט אורח מאת מנואל כהנא



כמה מילים להקדמה



לפני שנים רבות, כאשר אחי קנה את מצלמת ה-DSLR הראשונה שבה השתמשתי (אי שם בשנת 2005), הוא שאל אותי "למה צריך עינית אופטית, כאשר בכל מצלמה קומפקטית יש מסך ועינית שמציגים את התמונה ישירות מהמסך?".


לא ידעתי את זה אז, אבל היו לא מעט סיבות שבאותה התקופה העיניות האלקטרוניות לא היו בשימוש נרחב עקב הבעיות הרבות מהן הן סבלו, שלא היו קיימות בעיניות האופטיות.


החיישנים שהיו פעילים לאורך זמן כדי להעביר את התמונה לעינית באופן רציף היו מתחממים מאד, מה שהיה גורם לרעש משמעותי בתמונה. התצוגה החיה הופיעה עם עיכוב מרגיז ומהירות התגובה של המצלמה היתה רחוקה מלהיות מרשימה. בנוסף, שיטת הפוקוס שבה השתמשו במצלמות ללא מראה היתה איטית יחסית.


מסתבר שהשאלה התמימה של אחי עניינה גם את המהנדסים של פנסוניק ואולימפוס, להם היה רעיון כיצד להתמודד עם הבעיות וליצור מוצר שנותן פייט ל-DSLR.

צולם עם Panasonic GX7 ועדשת Pansonic 12-35 f/2.8. זו היתה המצלמה ללא מראה הראשונה שלי.

קיצור תולדות המצלמה ללא מראה


היו זמנים בעבר הרחוק בהם כבר היו מצלמות פילם ללא מראה קופצת. לדוגמה, כל המצלמות הקומפקטיות וכל מצלמות ה-rangefinder, אולם רובן לא איפשרו תצוגה דרך העדשה. טכנית, ה-MILC (או Mirrorless Interchangeable Lens Camera) הראשונה היתה Epson RD-1, שהיתה מצלמת rangefinder דיגיטלית, אולם לא היתה לה תצוגה חיה או פוקוס אוטומטי ולכן לא ניתן להגדיר אותה כמצלמה ללא מראה "אמיתית".


כאמור, בשנת 2008 המהנדסים של פנסוניק ואולימפוס מצאו פשרה שאיפשרה בניית מצלמה עם תצוגה דיגיטלית דרך עדשה שניתן להחליף: הם השתמשו בפורמט הקטן יחסית של מצלמות ארבעה שלישים (four thirds) של אולימפוס ושילבו אותו עם טכנולוגית הוידאו של פנסוניק. התוצאה היתה ה-G1 של פנסוניק, שהשתמשה בפורמט micro four thirds שהוא דומה מאד לפורמט ה-four thirds, אולם עם מרחק קצר יותר בין החיישן לאלמנט האחורי של העדשה. מצלמה זו למעשה ביססה את התבנית לכל המצלמות ללא מראה עד היום.


המצלמה ללא מראה הראשונה: Panasonic Lumix DMC GF-1. מקור: https://www.wikimedia.org

ב-2012 פוג'יפילם הכריזה על מצלמת X-Pro, שהיתה המצלמה הראשונה שהעניקה למשתמש את כל הטוב מכל העולמות: עינית rangefinder אופטית, שבלחיצת כפתור הופכת לעינית דיגיטלית. בשנת 2013 סוני התחילה למכור את מצלמת ה-A7, מצלמת ה-MILC הראשונה עם חיישן בגודל מלא, שגרמה לשינוי דרמטי בעולם הצילום. סוני הפכה לאחר כמה שנים ליצרנית המצלמות השניה בגודלה אחרי קנון, כאשר היא נטלה את ההובלה במכירות מצלמות עם חיישן בגודל מלא.


באיחור קל, בשנת 2018, שנים אחרי המתחרות, גם ניקון וקנון נכנסו לשוק והכריזו על פלטפורמות של מצלמות ללא מראה עם חיישן בגדול מלא (לשתי החברות היו כבר מצלמות ללא מראה עם חיישנים קטנים יותר) בדומה לסוני. במקביל, לייקה, פנסוניק וסיגמה הקימו את L Mount Alliance, שמפתחת מצלמות ועדשות שתואמות למצלמות ללא מראה של שלושת החברות.


כיום, השאיפה של כל היצרנים היא להגיע למצלמות שאינן נופלות מ-DSLR מקצועיות. בשנים האחרונות הופיע מספר דגמים שמתקרבים לכך בצעדי ענק - סוני הביא לעולם את הסדרה A9 ו-A7R, קנון ייצרו את R5 ו-R6 הנהדרות וגם ניקון הצטרפה לחגיגה והשיקה את סדרות ה- Z6-II ו-Z7-II שלהם.


פנסוניק ממשיכה באותו הכיוון בו היא הולכת כבר שנים בניסיון המוצלח למדי לטשטש את הגבול בין מצלמות סטילס למצלמות וידאו עם סדרות ה-GH ו-S. פוג'י גם כן בשלה והיא ממשיכה לייצר את מצלמות חיישן הקרופ שלהן שמעניקות חווית מתשתמש נפלאה של מצלמות פילם, תוך כדי שימוש במיטב הטכנולוגיה המודרנית.


עבור פלח השוק העליון קיימות גם מצלמות ללא מראה עם חיישן בפורמט בינוני מתוצרת האסלבלד ופוג'יפילם ומצלמות rangefinder דיגיטליות של לייקה.


מצלמה ללא מראה מדגם Fujifilm X-T4 עם עדשת 35 מ"מ Fujifilm XF f/1.4. מצלמה מתקדמת עם מראה וחווית שימוש רטרו.


מה ההבדל בין DSLR לבין MILC?



בשתי סוגי המצלמות יש עדשה שמתחלפת, חיישן דיגיטלי, מסך, מעבד וכרטיס זיכרון – אולם בכך פחות או יותר מסתיים הדמיון. מצלמות ללא מראה, כשמן כן הן: אין להן את המראה שמעבירה את התמונה לעינית האופטית. העינית היא למעשה מסך קטן, בטכנולוגית LCD או OLED.


בנוסף, בזכות העובדה שהחיישן חשוף, הפוקוס, מדידת האור וחישוב איזון הלובן מתבצעים ישירות עליו, בניגוד לחיישן נפרד במצלמות DSLR. המידע מועבר ישירות לעינית האלקטרונית ומוצג בזמן אמיתי למשתמש. יש לציין שכיום רוב מצלמות ה-DSLR מאפשרות פונציונליות דומה כאשר מצלמים מהמסך (Live View).


סוני שיווקה את סדרת מצלמות ה-SLT, שהן למעשה פתרון ביניים: מראה שקופה-למחצה וקבועה, שמעבירה חלק מהאור לחיישן הפוקוס וחלק לעינית אלקטרונית. אולם זהו פתרון בעייתי ונראה שסוני זנחה אותו (הדגם האחרון בסדרה שווק ב-2016). הרעיון יושם בעבר גם בכמה מצלמות פילם של קנון.



מה היתרונות של MILC על פני DSLR?



כאמור, העינית הדיגיטלית (EVF או Electronic Viewfinder), מאפשרת תצוגה בזמן אמת של כמעט כל פרמטרי הצילום: חשיפה, איזון צבע, עומק שדה, בנוסף לנקודות פוקוס והיסטוגרמה, מה שמאפשר דיוק בזמן הצילום בשטח. הפוקוס מתבצע על החיישן, מה שמבטל את הצורך בכיול של המצלמה ומשפר גם את הדיוק משמעותית.


אם מדברים על פוקוס, במרבית המצלמות ללא מראה קיימות אפשרויות פוקוס מתוחכמות כמו פוקוס שעוקב אחרי פנים, עיניים ובעלי חיים קיימות במרבית המצלמות. בעיית מהירות הפוקוס נפתרה ברובה, בזכות שימוש בטכנולוגיות מגוונות וחדשניות. התצוגה הדיגיטלית גם מאפשר עזרי פוקוס ידניים כמו focus peaking וזום דיגיטלי, שמקלים מאד על השימוש בעדשות ידניות.

צולם עם Canon EOS R ועדשת Canon RF 70-200 f/2.8L IS, באמצעות פוקוס עוקב עיניים.

מבנה התושבת של מצלמות MILC מאפשר גמישות גדולה יותר בתכנון האופטי, מה שמאפשר לייצר עדשות איכותיות מאד ואף לתאם ולעבוד עם עדשות ידניות בקלות. גם עדשות עם פוקוס אוטומטי בעייתי או עם עומק שדה רדוד נהנות מהדיוק של מערכת הפוקוס.


בנוסף, מצלמות ללא מראה גורמות כיום למהפכה בתחום יצירת הוידאו האיכותי, כאשר הן מאפשרות איכות כמעט-קולנועית במחירים נמוכים בהרבה. לדוגמה, רשת ה-BBC השתמשה כבר לפני כמה שנים במצלמות Sony A7S בצילום מספר סדרות טבע יוקרתיות ובמצלמות Panasonic GH4 בצילומים של Top Gear.


צולם עם Canon EOS R ועדשת Canon EF 24-70 f/2.8L II עם מתאם. פוקוס מדויק גם בתנאי תאורה קשים.


אבל יש גם חסרונות



מצלמות ללא מראה ידועות בזמן הסוללה המצומצם שהן מאפשרות. העובדה שיש חיישן שמזרים וידאו בזמן אמת לעינית או למסך גורמת לצריכת מוגברת של אנרגיה מהסוללה. כתוצאה מכך, עשויה להיות ירידה מסוימת באיכות התמונה, גם בגלל התחממות החיישן וגם בגלל מיקום חיישני פוקוס על חיישן התמונה. לרוב, אותה הירידה באיכות תופיע רק בתנאים קיצוניים.


צלמים מתלוננים גם על העינית האלקטרונית: מאחר ומדובר בוידאו דיגיטלי ומעובד שמוצג לצלם, הוא לעולם לא יהיה חד ב-100% וללא עיכוב כמו בעינית אופטית (OVF או Optical Viewfinder) שמעבירות את המציאות לעינו של הצלם במהירות האור ובלי מתווכים בדרך. גם הצבעים והחשיפה המוצגים בזמן אמת, לעיתים לא תואמים לגמרי את המציאות והתוצאה הסופית. עם זאת, חייבים לציין שעקב החשיבות של הנושא הזה עבור הצלמים, כל היצרניות משקיעות את מירב המאמצים לתקן את העוול והשיפור של השנים האחרונות בהיבט הזה הוא דרמטי.


אם מדברים על פוקוס, הוא עדיין לא זריז כמו במצלמות DSLR מקצועיות ברוב המצלמות. ישנם גם חסרונות פחות מדוברים, כמו העובדה שהחיישן החשוף נוטה לצבור אבק במהירות רבה יותר מאשר ה-DSLR, במיוחד כאשר מחליפים עדשות בשטח.


בנוסף, חשוב להזכיר את העובדה שבניגוד לתפיסה הקיימת, מצלמות ללא מראה הן לא בהכרח קטנות יותר מ-DSLR. גם אם קיימים הבדלים קטנים בגודל הם מתבטלים כמעט לגמרי כאשר מרכיבים עדשה איכותית על המצלמה, שתהיה כבדה לא פחות ממקבילתה במצלמות עם מראות.


צולם עם Canon EOS R ועדשת Canon EF 16-35 f/4L IS עם מתאם. בזמן אמת לא ראיתי שמצלמה היתה בחשיפת יתר.

אז האם כדאי לי לצבוע את ה-DSLR בכחול, לזרוק לים ולקנות מצלמה ללא מראה במקומה?


ההשקעה בפלטפורמת הצילום היא גדולה ולטווח ארוך. אם מדובר בהשקעה חדשה לחלוטין, אז כן: אני חושב שהיתרונות של מצלמות ללא מראה גוברים על החסרונות. ניתן גם לעבור מ-DSLR ל-MILC מאותה חברה עם ביטחון די גבוה שיהיה ניתן להתאים את העדשות.


קנון למשל הגדילה לעשות, ופיתחה לא פחות מ-4 מתאמים שונים שמאפשרים פונקציונליות מלאה כאשר רוצים לחבר עדשות DSRL קיימות (תושבת EF או EFS) למצלמות ללא מראה עם חיישן בגודל מלא (RF). המתאם של ניקון מאפשר שימוש במרבית העדשות המודרניות של החברה ולאחרונה סוני התחילה למכור מתאם מלא עבור עדשות של מצלמות Alpha.


קיימים גם מתאמי צד שלישי המאפשרים חיבור עדשות DSLR של חברות שונות למצלמות ללא מראה, כמו המתאם של Metabones שמאפשר חיבור עדשות קנון EF למצלמות של סוני עם שמירה על תכונות הפוקוס האוטומטי והייצוב. קיימים גם מתאמים "טיפשים" (ללא שליטה אלקטרונית) של חברות כמו Fotodiox המאפשרים לחבר עדשות ידניות של לייקה וצייס למצלמות ללא מראה.



מצלמת Canon EOS R עם עדשת Canon EF 16-35 f/4L IS מתואמת, ליד אגם בלד בסלובניה.

עבור הצלמים שבידם DSLR שהם מרוצים ממנה, בעיקר אלו שמצלמים הרבה על חצובה עם צפיה במסך בזמן אמת (Live View), לא הייתי ממהר. מרבית מצלמות ה-DSLR מעניקות לא מעט מחווית השימוש של מצלמות ללא מראה: פוקוס על החיישן ותצוגת מידע בזמן אמת על המסך. אולי זה לא באותה הנוחות והיעילות של מצלמות עם עינית אלקטרונית שתוכננו מראש לעבוד כך אבל בכל זאת, יתכן שזה פתרון מספק עד שמחירי הציוד ללא מראה ירדו והטכנולוגיה תבשיל לחלוטין.


מחיר הוא עוד פרמטר חשוב במשוואה - מצלמות ללא מראה והעדשות המתאימות יקרות יחסית ותהיה זו השקעה גדולה למדי עבור מי שרק נכנס לעולם הצילום או מחליף ציוד ישן שלא מתאים למערכת החדשה. מגוון העדשות ומצלמות ה-DSLR הוא עצום מבחינת האיכות וטווח המחירים והשוק הזה עדיין חיי וקיים (יחד עם שוק יד שניה התוסס למדי). זה יאפשר כניסה לעולם הצילום עם השקעה נמוכה בהרבה מאשר עם הציוד המקביל של מצלמות ללא מראה.


עוד נקודה מעניינת שחשבתי עליה - אפשר להגיד שהעובדה שהשיפורים הטכנולוגיים שמצלמות MILC מעניקות, כמו למשל תצוגה של התוצאה הסופית בזמן אמת, עשויה לגרום לכך שמתחילים יתאמצו פחות בלימוד תאורית הצילום, תופעה שעלולה ברמה בעתיד.


ואולם, כבר אין ספק שמצלמות ללא מראה הן הכיוון אליו מתקדמת תעשיית הצילום ההולכת ומצטמצמת: סוני, פנסוניק, פוג'י וניקון מייצרות אך ורק מצלמות ללא מראה. קנון כבר הכריזה על הפסקה (כנראה לתמיד) של פיתוח עדשות למצלמות DSLR ונראה שגם ניקון תצטרף אליה, כך שמרבית המאמץ יעבור לפיתוח מצלמות ללא מראה ועדשות עבורן. בכל מקרה כדאי לחקור את הנושא לפני קבלת ההחלטה וכרגיל בפוטוטיפס, יהיו הרבה אנשים שיהיו מוכנים לתת עצה ולסייע בהחלטה.



לסיכום


מצלמות ללא מראה היא כבר לא טכנולוגיה חדשה, אולם היא עדיין מבשילה בקצב מהיר מאד. למצלמות אלו יש יתרונות רבים על מצלמות DSLR, אולם גם כמה חסרונות שצריך להכיר בהם לפני שמקבלים החלטה על רכישה.


בסבירות די גבוהה ניתן להגיד שזהו הכיוון שאליו התעשייה מתקדמת. מצלמות המירורלס מעניקות תצוגה סופית מדויקת למדי בזמן אמת עם אפשרויות רבות שלא קיימות אפילו במצלמות ה-DSLR המקצועיות. אני משוכנע שמי שעובר לצילום במצלמה ללא מראה, כבר לא יחזור ל-DSLR.


צולם עם Fujifilm XT-4 ועדשת Fujifilm XF 16-80 f/4. צולם בחשיפת חסר במתכוון.

קצת עליי, למי שלא מכיר




נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים.

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם



קישורים רלוונטיים:

עמוד האינסטגרם של מנואל כהנא | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו