הקדמה קצרה ומתחילים
כחובבי צילום אנחנו עושים את המקסימום כדי להעשיר את הידע והמסוגלות לצאת ולצלם לבד, ללא תלות בשום מדריך או צלם אחר. עם זאת, יציאה לטיול בחו"ל היא לא משהו שאנחנו עושים כל יום ונרצה להפיק ממנה את המיטב כדי שנוכל לחזור עם תחושת סיפוק ותמונות "וואו!".
אז מה עדיף - לתכנן טיול לבד (על כל המשתמע מכך)?
או לצאת לטיול צילום עם קבוצת צילום מאורגנת (על כל המשתמע מכך)?
אני מצלמת מזה 4 שנים ואני מנוסה שנים רבות בטיולים עצמאיים, אבל רק בשנה האחרונה נסעתי לטיולי צילום של ממש, הראשון לאיסלנד בטיול עם קבוצת צלמים ולספרד בטיול צילום עצמאי. בתור אחת שחוותה את שתי האפשרויות, אשמח לשתף כמה תובנות מהטיולים שלי שיעזרו לכם לבחור.
גילוי נאות - אנחנו בפוטוטיפס מפעילים טיולי צילום מקצועיים למגוון יעדים בעולם. במאמר הזה הבאתי את דעתי האישית והבלתי משוחדת בנוגע לטיולים מאורגנים וטיולים עצמאיים, עם היתרונות של כל אחת מהאופציות.
חוף היהלומים ליד לגונת הקרחונים Jökulsárlón - אחד המקומות היפים ביותר באיסלנד
למה להעדיף טיול צילום מאורגן?
שקט נפשי
אי אפשר להתווכח עם זה, טיול מאורגן חוסך המון כאב ראש. מישהו אחר ישב, תכנן וחשב על מסלול מדהים עם כל הפרטים הקטנים והגדולים ולנו נחסכה התעסקות עם מלונות, טיסות, מפות, אפליקציות, תכנוני מזג אויר, קריאת ביקורות, הצלבת מידע וכו'. בין אם אתם מאלה שמתכננים חצי שנה מראש או תוך כדי תנועה בזמן הטיול (כמוני), זו התעסקות שגוזלת זמן רב וכוחות נפשיים.
לרוב, ניתקל בכל מיני קשיים בתהליך התכנון:
- לפעמים אין אפשרויות טובות ולפעמים יש יותר מידי אפשרויות.
- לפעמים עושים מאמצים לעשות מחקר מקיף על לוקיישן רק כדי לגלות שבסוף אין אליו גישה.
- לפעמים מידע באתר מסויים סותר את האתר השני.
- לפעמים מגלים שאין שום דבר מעניין לעשות באזור ולפעמים אפליקציות הניווט מטעות אותנו.
יש הרבה בלת"מים שעלולים לצוץ, וזה בהחלט נחמד ונוח לתת למישהו אחר שמבין עניין את המושכות ולהירגע.
סשן זריחה בחוף השחור של Stokksnes עם הר Vestrahorn ברקע
זמן לנוח בין סשנים
אם כבר מדברים על מנוחה, אין ספק שזמן לנוח ולהירגע בטיול הוא חשוב, זו בכל זאת גם חופשה.
עם זאת, טיול לחו"ל במהותו הוא מוגבל בזמן ורובנו ננסה להספיק הכל, על אחת כמה וכמה בטיול צילום (מישהו אמר להתעורר כל יום ב5 לזריחה?).
במובן הזה, טיול צילום מאורגן מאפשר לנצל את כל הזמן הפנוי למנוחה - אין נהיגה עצמאית ואפשר לנמנם בדרך, אין תכנונים או חיפוש בלתי נגמר אחר מלונות ומקומות לאכול, ובגדול הכל כבר מוכן כדי שנוכל לנצל את הזמן למקסימום ולהיות רעננים בכל סשן צילומי.
סיכוי מקסימלי לתמונות "וואו!"
בטיול צילום המדריך מכיר מראש את המקומות. הוא בחר את הלוקיישנים המיוחדים והיפים ביותר וחסך לנו את כל מקומות ה"סתם" שבדרך. כאשר חוקרים את המקום לבד, במיוחד ביעד חדש לגמרי, מטבע הדברים אנחנו צפויים להגיע למקומות חדשים ולהתאכזב מהם. זה עולה לנו בזמן טיול יקר ואולי אף בפספוס של מקום יפה אחר. בטיול צילום מקצועי ומאורגן כמעט ואין בזבוז זמן מסוג זה ולרוב נוכל להפיק תוצאות איכותיות מכל הסשנים הצילומיים.
בנוסף, העובדה שיש תכנית מסודרת ומדריך שלא מוותר למטיילים "מחייבת" אותנו להגיע לכל היעדים המתוכננים ולא לוותר לעצמנו גם כשאין כוח לקום בבוקר לזריחה או להישאר בקור לצילומי לילה. יש רגעים בטיול שהמוטיבציה יורדת, והעובדה שאנחנו בקבוצה עוזרת לנו ומעודדת אותנו להמשיך למרות הקושי.
באיסלנד לדוגמא, עברנו עם הקבוצה ימי צילומים ארוכים ומעייפים מבוקר עד ערב, ובלילה הייתי עייפה מכדי להתעורר לחפש את הזוהר הצפוני בעצמי (למרות שמאוד רציתי לצלם אותו). למזלי המדריכים חיפשו את הזוהר בזמן שכולם ישנים ודאגו להעיר את הקבוצה כשראו הזדמנות טובה לצילום. כך הרווחתי מספר הזדמנויות לצלם זוהר צפוני, שבוודאות הייתי מפספסת אם לא הייתי במסגרת הזו.
הזוהר הצפוני ליד אגם Myvatn באיסלנד - בזכות המדריכים המעולים
מדריך מקומי - חוסך סטרס ותסכול
התמודדות עם מקום חדש ושפה זרה היא לא דבר פשוט, והרבה פעמים היא גורם מגביל, אפילו במדינות אירופאיות שיודעים בהן אנגלית. כשטיילתי בספרד, קרה לא פעם שניסיתי להבין איך מגיעים למקום או ניסיתי להגיע למקומות עם גישה מוגבלת ולא הצלחתי בגלל קושי לתקשר (וזה עוד עם מידה מסויימת של הבנת ספרדית). לעומת זאת, כשטיילתי באיסלנד בקבוצה ואחד מחברי הקבוצה נפצע, היה מאוד קל למדריכים לתפעל את הסיטואציה בעזרת הנהג המקומי שהכיר את השפה והמקום - כולנו שונאים בירוקרטיה של בית חולים, ועוד באיסלנדית!
יש מצבים רבים בהם ידיעת השפה ועזרה של מדריך מקומי פשוט חוסכת זמן, וחשוב מכך, פותחת דלתות שלעיתים סגורות בפני תייר זר.
שמורת טבע Las Bardenas Reales בצפון ספרד - נאלצנו לוותר על צילומי לילה כי לא הצלחנו לתקשר עם פקחי השמורה המקומיים ולהשיג אישור שהייה מעבר לשעות הפתיחה
יש עם מי להתייעץ
כצלמים אנחנו אוהבים לייצר פריימים ייחודיים "רק שלנו" ולהגיע למקומות חדשים אבל משוב ודעה של קולגות הינם חלק לא פחות חשוב בתהליך. עין נוספת על התמונה יכולה לעזור לנו לצאת מהקופסא ולשנות פרספקטיבה, וצפייה בתמונות של צלמים אחרים ותהליך העבודה שלהם מלמדת אותנו דברים חדשים. בקבוצת צלמים אנו מוקפים בניסיון וידע שאולי לא הכרנו וזו הזדמנות מעולה לספוג ולהשתפר.
שותפים לטיול שמבינים עניין
אין מה לעשות, צלמים הם יצור חריג בנוף התיירותי הרגיל - אנחנו מסתובבים עם ציוד צילום רציני במקום הסמארטפון הקומפקטי, ואנשים נוטים להרים גבה כשפתאום אנחנו משתטחים על הקרקע באמצע שום מקום רק כי ראינו חרק מעניין. כשאנו מטיילים בחברת משפחה או חברים שאינם צלמים נוצרת לעיתים תחושת אי נעימות, אנחנו מרגישים שאנחנו מעכבים, והשותפים שלנו לא מבינים מה יש לצלם כל כך הרבה.
בזמן שאנחנו מוצפים באדרנלין מהשקיעה המדהימה ולא מרגישים את הקור או קופצים ממקום למקום כי הלוקיישן כל כך מגוון, חברינו הלא-צלמים עומדים מהצד ומשתעממים. אז כמה כיף זה להיות מוקפת באנשים שמבינים את השיגעון הזה, מעודדים אותו ומשתתפים בו! החוויה הצילומית מקבלת משמעות אחרת כאשר היא קורית בחברת אנשים שמבינים ומעצימים אותנו.
בנוסף, בקבוצה יש הזדמנות אמיתית לבונדינג וליצירת קשרים ארוכי טווח על בסיס תחום עניין משותף, ואנחנו יכולים להרוויח חברים טובים שימשיכו איתנו גם אחרי הטיול.
למה להעדיף טיול צילום עצמאי?
גמישות
זהו היתרון העיקרי בטיולים עצמאיים בכלל, ובטיול צילום בפרט. היתרון הזה בא לידי ביטוי במיוחד אם התכנית נקבעת תוך כדי תנועה ולא מראש (אם כי גם בתכנון מראש אפשר להזמין לינה עם ביטול חינם ולהיות גמישים).
בטיולים לחו"ל אנחנו נתקלים הרבה פעמים במזג אוויר הפכפך ובאילוצים שלא הכרנו מראש כמו פארק לאומי סגור לרגל חג או אטרקציה שפעילה רק בסופ"ש. היכולת לחשוב מהר ולשנות תוכניות, אם משתמשים בה בחכמה, מאפשרת לנו להוציא את המקסימום מהטיול ולמנוע בזבוז זמן על הגעה למקום בתנאים גרועים לצילום.
עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שזה מאלץ אותנו להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולבדוק את המצב בשטח, וצריך לזכור שהגמישות יכולה להיות כחרב פיפיות, בחלק מהמקרים נרוויח בגדול משינוי היעד המתוכנן ובמקרים אחרים נגלה בדיעבד שבחרנו באפשרות הפחות טובה ונאלץ להתמודד עם תחושת הפספוס.
חדוות הגילוי וההרפתקנות
באופן טבעי האדם הוא יצור סקרן וחוקר, ואצל רבים התכונה הזו מתעצמת מעצם העיסוק בצילום. יש סיפוק מאוד גדול בהגעה למקום וחקירתו דרך הרגליים (או הרכב), היכרות עם המקומיים, הגעה ספונטנית לפינות נסתרות ולא מוכרות והחוויה של להיות בתוך הרגע.
הנוף הנשקף מהמלון ב-Galdeano, עיירה קטנטונת מבודדת שהגענו אליה במקרה כי לא היה מקום באזור שתכננו להגיע במקור
צבירת ביטחון דרך ניסוי וטעיה
אחד היתרונות והחסרונות המשמעותיים של טיול עצמאי. אנחנו אדונים לעצמנו, על כל המשתמע מכך. לפעמים נעשה החלטות מעולות, ולפעמים נפספס. המזל עלול להיות לצידנו ולהתהפך בהינד עפעף. אני יכולה להעיד שהיו מצבים בטיול לספרד של תחושה ששום דבר לא הולך ואפילו רגעי שבירה של ממש: הצטברות של תכניות שלא התממשו או קושי בתכנון הצעד הבא, חוסר הצלחה להגיע ליעד, הערכות זמנים לא נכונות ובחירה לא מוצלחת של מקום לינה.
החדשות הטובות הן, שאחרי כל פעם כזו היה גם רצף של הצלחות, ובשורה התחתונה -הדברים הסתדרו לטובה. המצבים האלה הם בדיוק הדברים שלומדים מהם ומגלים את היכולות שלנו, איפה צריך להשתפר ואיפה לבקש עזרה, וגם איך לשחרר ולהנות מהרגע. מכל חוויה כזו יצאתי בסופו של דבר מחוזקת עם תחושת מסוגלות וביטחון עצמי.
כנסיה נטושה בין שני אגמים, צפון ספרד, בין קטלוניה לאראגון. כמעט לא הצלחנו להגיע ללוקיישן אבל בעזרת הצלבה בין מספר מקורות מידע וקצת אומץ לחקור שבילים לא-מסודרים הגענו בסוף למקום הנכון
אפשרות לחזור ללוקיישן כדי להפיק ממנו את המקסימום
בדומה לגמישות להזיז תוכניות כשמשהו לא מסתדר, בטיול עצמאי יש לנו גם את הגמישות להחליט שלא מיצינו לוקיישן מסויים, נוכל להישאר בו או לחזור אליו בזמן אחר ביום/במזג אויר אחר ללא צורך להמשיך הלאה בתכנית הידועה מראש. אמנם גם בטיולי צילום מאורגנים יש לנו מדריכים שנמצאים שם בדיוק בשביל זה - לקרוא את השטח ולהיות גמישים בעת הצורך, אך גם הם בסופו של דבר מוגבלים מעצם אופי הטיול. אין מה לעשות, צריך להגיע למלון הבא שכבר מוזמן, ושינוי מקום הלינה לקבוצה של כמה אנשים לא עניין של מה בכך.
בטיול עצמאי, ובמיוחד אם אנחנו מטיילים לבד או בחברת מעט אנשים, נוכל לשנות תכניות די בקלות ואפילו לפתוח אוהל בשטח אם נרצה - הכל פתוח.
שילוב אטרקציות מיוחדות או ימי מנוחה
עוד היבט של גמישות בטיול עצמאי היא שילוב של אטרקציות או פעילויות שלא בהכרח היינו יכולים לעשות בקבוצה. התעוררנו בבוקר עם חשק לצניחה חופשית? אין בעיה! נרצה לשלב טרק של שלושה ימים - רק לוודא שיש ציוד ולצאת לדרך. קמנו עם "תחושת נאחס" ולא בא לנו לקום מהמיטה - גם טוב, הבחירה בידינו.
לקבוצת צלמים יש הרבה יתרונות, אך בד"כ "מתכנסים למרכז" באופי הפעילויות כדי שהטיול יתאים לקבוצה הטרוגנית ברמת הכושר והיכולות של המשתתפים. חייבים להתחשב ברצונות ומגבלות הקבוצה ולפעמים נאלץ לוותר על הזדמנויות שלא יחזרו. טיול עצמאי מאפשר לנו להתאים את החוויה לעצמנו באופן אופטימלי ולהרגיש שלא התפשרנו עבור אנשים אחרים.
ביקור שני באגם St. Maurici בפארק הלאומי איגואסטורטס בפירנאים הספרדיים.
המקום היה כל כך יפה שחזרנו פעם נוספת וגם שילבנו טרק יומי באזור.
חיבור ספונטני למטיילים ומקומיים
אחד הדברים הכיפיים בטיול הוא היכולת לשהות במקום וליצור חיבורים אותנטיים עם המקומיים או עם מטיילים אחרים. בטיול עצמאי יש לנו זמן לעשות זאת, וחשוב מכך, מוטיבציה לעשות זאת היות ואנחנו לא בתוך אזור הנוחות של הקבוצה. זו הזדמנות ליצירת רגעים משמעותיים, חיבור ושיח עם אנשים מגוונים מכל העולם. ברוב המקרים החיבורים האלו מייצרים חוויות וזכרונות ייחודיים שלא ניתן לחוות בדרך אחרת.
להגיע ללוקיישן ולהיות לבד
להיות לבד מול נוף מדהים או לוקיישן מיוחד זו חוויה עוצמתית - גם מבחינה צילומית וגם בחוויה הרגשית.
בטיול עצמאי ניתנת לנו האופציה לבחור להיות לבד, כל שנדרש הוא תכנון מתאים.
מבחינה צילומית יש סיפוק רב בתחושה שצילמנו משהו ייחודי, שהוא רק שלנו, בניגוד לחוויה של צילום ב"כיתת יורים" שנעמדים כולם בנקודה מסויימת ומצלמים תמונות דומות. מצד שני, עדיף לא להיות באשליה ש"גילינו את אמריקה" - קשה מאוד למצוא לוקיישנים שאף אחד לא היה בהם בעבר, ורוב הסיכויים שמישהו כבר צילם תמונה דומה לפנינו.
בזכות המיקום המבודד ורק שני אנשים שיושבים בדממה, זכינו במופע של אדום חזה שהתקרב למרחק סנטימטרים בודדים
לסיכום
לכל צלם יש אופי אחר והעדפות שונות בטיולים, לכל אחת משתי הדרכים יש יתרונות וחסרונות.
בטיול צילום מאורגן אנחנו נהנים משקט נפשי, מנוחה, חברה של אנשים בעלי תחום עניין משותף וסיכויים מקסימלים ללמוד המון ולהוציא את התמונות הכי מדהימות שרק אפשר. לצד זה, אנחנו מאבדים את הגמישות ונאלצים להתחשב בקבוצה של אנשים שאיננו מכירים.
בטיול עצמאי אנחנו נהנים מחופש מירבי לעשות ככל העולה על רוחנו, לומדים להסתדר לבד ונהנים מחוויות ייחודיות והתמודדויות שמשפרות אותנו כצלמים וכבני אדם. זאת לצד האפשרות לחוות כשלונות ואכזבות, פספוס ואבדן זמן יקר.
בסופו של דבר אני ממליצה לכל הצלמים לחשוב איך תעדיפו לטייל ולצלם, להתנסות ולהבין מה הכי מתאים לכם, והכי חשוב - להמשיך לטייל, לחקור את העולם ולצבור כמה שיותר חוויות!
נעים מאוד, אני שרית
למי שלא מכיר, שמי שרית כרמון
והצטרפתי לצוות פוטוטיפס לקראת סוף שנת 2022.
אני חובבת צילום מזה כ-4 שנים אבל גוררת את בן זוגי, עידו, לטיולים כבר יותר מ-15 שנה.
התחלתי לצלם עם המצלמה של אבי, חובב צילום בעצמו, אבל נכנסתי לזה בצורה רצינית רק לאחר שהוא קנה לי את המצלמה הראשונה שלי, ומשם השיגעון לצילום פרח וגדל.
למרות שאני אוהבת לצלם כמעט הכל, נופים וטבע הם בנפשי והצילום הוא הדרך שלי לשתף עם העולם את כל היופי שאני רואה מסביבנו ואת החוויה המדהימה של חיבור לטבע.
תודה שקראתם!