אישי: על בלוג הצילום של פוטו טיפס וחוויות גדולות מהחיים
- ויקטור זיסלין
- 29 באפר׳ 2020
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 28 בנוב׳ 2023
מאז ומעולם אהבתי לכתוב
כתיבה הייתה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מחיי. לא סיפורים עם גיבורים ודמויות מרתקות, אלא יותר בכיוון של תוכן מעניין ומהנה עבור הסובבים אותי, שיש לו הקשר למשהו מעשי ועדכני.
כל מי שעוקב אחריי במדיות השונות (פייסבוק או אינסטגרם) יודע, שברוב המקרים לא תקבלו ממני תמונה עם כותרת שבלונית בלבד, ולרוב אני משקיע מחשבה רבה באיך לתבלן את הפוסטים שלי בכמה מילים או משפטים ואיך להפוך אותם לקצת יותר מעניינים. האם תמיד אני באמת מצליח לעניין? את זה אתם תגידו, אבל דבר אחד הוא בטוח - אני ממש אוהב את זה! אוהב לכתוב, אוהב לתאר, אוהב לסגנן. הסיפוק מלמצוא תיאור ססגוני לתמונה או להצליח להשתמש במשחק מילים או מטאפורה לתאר סיפור כלשהו, מרתק או משעמם, מתעלה לפעמים אפילו על הסיפוור עצמו.
הסרטון המושקע שעשינו במהלך הטיול שלנו בבולגריה ויוון בספטמבר 2018 מחייב פוסט מרגש וארוך במיוחד, אך הפעם ויתרתי, כי הייתי חייב להתחכם
כתבתי גם כמוזיקאי - חזרה אל העבר הלא רחוק
חלקכם אולי לא יודעים, אבל בעבר הלא רחוק הייתי מוזיקאי והייתה לי להקה (שמה בישראל Sixth Sense ששונתה בהמשך הדרך ל- Between Falls), ואפילו הקלטנו אלבום ממש רציני ומושקע. מעבר לכתיבת השירים בלהקה, שהיו מוצר הבסיס בלעדיו לא הייתה לה זכות קיום, גם כל תחום הקופירייטינג שמסביב עניין אותי מאד . המחשבות על כל הפוסטים עם הסיפורים על הלהקה ומעללותיה, התוכניות לעתיד, התכתבויות עם אנשי מפתח בעולם המוזיקה, יו ניים איט, העסיקו אותי 25 שעות ביממה (קמתי שעה אחת לפני כולם…).
"מוזיקה עבורי הייתה המפלט מהאתגרים של היום יום, המקום לבטא את האומנות והיצירתיות והלהקה הפכה להיות מפעל חיים של ממש באותה התקופה"
בהופעות שונות עם הלהקה לאורך השנים. מי היה מאמין שככה נראיתי רק לפני כמה שנים בודדות?
צילום: אביחי לוי, קטיה מאליקוב
הלהקה כבר אינה פעילה כיום, ולא בטוח מתי והאם אחליט להחזיר אותה לחיים. הלהקה הייתה עבורי המקום לאפשר לפרצי היצירתיות והאומנות להתבטא, והיא צמחה למימדים של מפעל חיים של ממש בשנים בהן הייתה פעילה. ואם אהיה כן לחלוטין, אני יכול לומר כיום שהצילום "גנב" את הספוט לייט שלה, וכבר מספר שנים שהוא הפך להיות למפעל חיים נוסף בחיי. העובדה היא שהרצון שלי לחלוק עם העולם את מה שיש לי להגיד חי ובועט, ולשם כך התכנסנו כאן היום ,בפוסט הראשון של בלוג הצילום שלי.
מסר חשוב שגורם לאנשים לחשוב
לפני כשנתיים חבר טוב שאל אותי, אם כבר אני מתעסק בצילום בצורה מקצועית, ואם כבר אני מדריך צלמים ומלמד צילום, ואם כבר אני ממש אוהב לכתוב, אז למה לא לעשות אחד ועוד אחד ולכתוב בלוג על צילום?
והנה לכם המסר החשוב ביותר בפוסט. באותה תקופה נחשפתי למשפט הזה, משפט שהתאהבתי בו והחלטתי ללכת בעקבות ההמלצה שבו.
If you want to learn something, read about it
If you want to understand something, write about it
If you want to master something, teach it
Yogi Bhajan
שיעור בהיסטוריה (הפרטית שלי)
בעשור האחרון צילום העסיק אותי המון כשאת צעדיי הראשונים עם מצלמה מקצועית התחלתי אי שם ב-2008. זה התחיל כתחביב לנשמה כשהתאהבתי בצילום טבע ונופים בארץ ובחו"ל במהלך מסעות וטיולים עם חברים. לאט ובטוח, למדתי, השתפרתי, אהבתי יותר את מה שעשיתי, וכמו שאומרים, שעם האוכל בא התאבון. הרצון שלי ללמוד, להתקדם ולהתפתח רק צמח, וכיום אני עוסק בצילום בצורה מקצועית, לצד קריירת המהנדס שלי. מצלם חתונות ואירועים, הופעות והפקות שונות ומגוונות. משוגע על כל ההיבטים של Travel Photography ומצלם במסעות וטיולים בארץ וברחבי העולם, וכמובן שמשקיע שעות רבות של חוסר שינה בסיבה לשמה התכנסנו כאן היום - לימוד הצילום והקהילה האהובה פוטו טיפס, הבייבי שלי של השנים האחרונות.
"זה התחיל כתחביב לנשמה כשהתאהבתי בצילום טבע ונופים בארץ ובחו"ל במהלך טיולים עם חברים"
לקט צילומיי מתחילת הדרך שלי כצלם, בין 2008 עד 2012
לשמחתי, השכלתי להבין שכדי להיות מקצועי באמת ולהכיר את רזי המקצוע עד לפרט האחרון, כדאי שאתחיל ללמד. וכך מנעתי מעצמי (קצת בכוח, חייב לציין) את הפריווילגיה של לעגל פינות, לא להבין עד הסוף, להתפשר...
לקט צילומים מהשנים האחרונות בהן הפכתי לעסוק בצילום בצורה מקצועית
הבלוג
הרעיון של הבלוג נולד בעקבות אותה שאלה תמימה של החבר, ולא עזב אותי מאז. חשבתי המון, בחנתי אפשרויות, בניתי את הוויז'ן ולפני קצת יותר משנה אבן הדרך החשובה הזו יצאה לאור.
במקור הבלוג התחיל באתר הרשמי שלי, שם התחלתי לכתוב מאמרים מקצועיים בצילום לצד מאמרים עם המלצות לזוגות מתחתנים וסיפורים אישיים. לאחרונה, החלטתי למתג מחדש את עיסוקיי בצילום ולהפריד את הפעילות שלי כצלם לבין הפעילויות הרבות כמנכ"ל ומדריך צילום בפוטו טיפס.
בעקבות השינוי הוקם האתר בו אתם גולשים כעת, שמרכז את המידע על הקהילה וכל הפעילויות שלנו וכמובן, גם הבלוג.
ממש בימים אלו המאמרים המקצועיים שנכתבו באתר הקודם עושים מעבר חלק למדי לבלוג הזה.
מה צפוי בבלוג?
מאמרים מקצועיים ומושקעים בעולם הצילום, פוטו טיפים קצרים לחסרי סבלנות, המלצות על ציוד, חוויות אישיות, מאמרים על מסעות וטיולים והיד עוד נטויה.
בקשה אישית אליכם
אתם, האנשים היקרים והאהובים שסביבי, המשפחה, החברים, הצלמות והצלמים, ובראש מיכל זוגתי - אתם השמן במדורה הזו שבוערת בי, והתמיכה שלכם בי והפרגונים מחממי הלב מוערכים בעיניי כל כך, ואם רק הייתי יכול, הייתי ממציא פרס נובל לתמיכה רק כדי לתת לכם אותו.
הבקשה הקטנה היחידה שלי אליכם - עיזרו לי לקדם את הקהילה כדי שנוכל להיות גדולים וחזקים יותר. שתפו את הבלוג עם חבריכם הצלמים, הזמינו אותם לקבוצת הפייסבוק שלנו, ספרו להם על הפעילויות שלנו. רק ביחד נוכל לצמוח למשהו שהוא הרבה יותר גדול מהחיים עצמם.
תמיד מוזמנים ליצור קשר, לשאול שאלות ולהציע הצעות מעניינות.
שלכם,
ויקטור.
קישורים רלוונטיים:
פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין
תודה אדם ושלום על התגובות מחממות הלב! שמח שאתם נהנים מהתכנים, מקווה שנחזור לצלם בחוץ בקרוב :)
ויקטור,נהנתי מאוד מהכתוב ומהסרטון.אין ספק שאתה אוהב את עולם הצילום והדרכה של אנשים.אני הצטרפתי לאחרונה לקבוצת הפייס שלך ונהנה מכל רגע וביחוד את ההדרכות הנפלאות.המשך ואתגר את כל הקוראים.אתה נכס בעולם הצילום.
שלום חפץ
יישר כוח!
בהצלחה לך, לנו, לכולנו!