אתם עומדים מול קתדרלה בת 700 שנה. מרימים את המצלמה, מחפשים כמה זוויות ותקריבים שונים, לוחצים על הכפתור, מצלמים כמה פריימים בקומפוזיציה של שליש או סימטריה, מצלמים גם את הפרטים הקטנים ונותנים מקום לצלם כמה אובייקטים מעניינים של המבנה כדי לשתף חברים "הנה, תראו איזה יופי". ועדיין משהו מרגיש ש"זה לא זה". ייתכן שהמתנתם לאלומת אור נפלאה שתצבע את האזור המעניין ביותר במבנה וייתכן וצילמתם באור אחיד ומשעמם, כי הרי "אתם לא שולטים בשמש" (אתם כן, לא בשמש כמובן, אלא בשעת ההגעה ובשריר הסבלנות). מבט על כנסיית San Giorgio Maggiore מנקודת תצפית מיוחדת ב Punta Della Dogana בונציה ייתכן והייתה לכם מספיק סבלנות לחכות שקבוצת התיירים תעזוב את הכיכר ולא תיכנס לפריים וייתכן ונאלצתם לכלול אותם בפריים עם האמירה "מקסימום, אוריד אותם בלייטרום". ייתכן וידעתם שכדאי ליישר את הפריים ולעמוד במקום בו הגיאומטריה ממש סימטרית, וייתכן ועמדתם טיפה בצד כי מישהו תפס את המקום לפניכם. כך או כך, אני יכול לשער שעבור חלקכם, כשפתחתם את התמונות במחשב בבית, ראיתם שצילמתם בדיוק את אותה תמונה שמיליון תיירים צילמו לפניכם, או שצילמתם תמונה בה המבנה קצת עקום, או שבשורה התחתונה חזרתם עם כמה פריימים די מעניינים, אבל לא משהו שמייצר לכם פרפרים בבטן ויכנס לפורטפוליו שלכם. מבט למעלה בקתדרלת סן מרקו בונציה - ורטורמה מורכבת מ-11 תמונות (פנורמה אנכית) צילום ארכיטקטורה בטיולים, במיוחד בערים הגדולות הוא אחד הז'אנרים המתגמלים ביותר, מסיבה פשוטה: המבנה לא בורח. יש לכם זמן לחשוב, לזוז, לחפש, לדייק. מעבר לכך, כל מה שעוטף את המבנה - האור, האנשים - משתנה, מה שמייצר הזדמנויות צילום מעניינות ודינמיות, גם בצילום שהוא מאד גרפי בבסיסו. ובכל זאת, רוב התמונות של מבנים וקתדרלות, בין אם מבחוץ ובין אם מבפנים, נראות כמו תיעוד ולא כמו יצירה. המאמר הזה מדבר על הגישה האמנותית, גישת הפיין ארט (Fine Art), ויש לה כלל אחד פשוט: אין "בערך", אין "כמעט". אדריכל תכנן את המבנה הזה ומדד כל סנטימטר. המינימום שאנחנו יכולים לעשות כמחווה עבורו הוא לצלם אותו באותה רמת דיוק. "יש לי רעיון" - מדרגות "הנורה" במדונה השחורה בפראג זהו החלק הראשון מתוך מיני-סדרה בת שני חלקים - כאן אדבר איתכם על העין, הנשמה, האמנות שבצילום ארכיטקטורה. במאמר הבא, בחלק השני של המיני-סדרה, אדבר על הצדדים הטכניים של הצילום - ההגדרות, העדשות והעריכה. פוטו-טיפ מס' 1: סימטריה - או מושלמת או בכלל לא סימטריה כמעט-מושלמת היא הדבר הכי מעצבן בצילום אדריכלות. תחשבו על תמונה שתלויה על הקיר בסלון בזווית של שתי מעלות. אם היא הייתה תלויה באלכסון מובהק, הייתם חושבים שזה רעיון עיצובי מעניין שאפשר להתחבר אליו ואפשר שלא. שתי מעלות? כל מי שנכנס רואה שזה עקום אבל אף אחד לא אומר. מבנה הפרלמנט ההונגרי בבודפשט אז אם בחרתם סימטריה, תתחייבו אליה: · עמדו בדיוק על ציר המרכז - היעזרו באריחי הרצפה, במרכז הדלת או בשביל שמוביל למבנה · הפעילו את קווי הרשת (Grid) במסך ובדקו שכל הצדדים של הפריים "מתנהגים" אותו דבר - ימין-שמאל או מעלה-מטה · שימו לב לגובה המצלמה - אם תצלמו מגובה העיניים מבנה שהמרכז שלו גבוה, הסימטריה האנכית תישבר ותיווצר עקמומיות. לעיתים זה נראה יפה, תלת ממדי ומרשים אבל לעיתים זה שובר את הסימטריה שכיוונתם אליה. הפרלמנט ההונגרי מבפנים והכיוון ההפוך לגיטימי לגמרי: זווית מורגשת של 30-45 מעלות אל החזית, כך שברור לכל מי שמסתכל שזו החלטה אמנותית ולא טעות. בשורה התחתונה, תבחרו את צורת ההנגשה שהכי מתאימה למבנה - סימטריה או אלכסון, ולכו איתה עד הסוף - לא "בערך", ולא "אתקן את זה בלייטרום". דיוק בזמן אמת ישתלם לכם בגדול בתוצאה. גלריית אומברטו בנאפולי פוטו-טיפ מס' 2: קווים מתכנסים - ליישר או להגזים כשמטים את המצלמה כלפי מעלה, הקווים האנכיים של המבנה מתחילים להתקרב זה לזה, והבניין נראה כאילו הוא נופל אחורה. זו לא תקלה, זו פיזיקה של פרספקטיבה, כמו פסי רכבת שנפגשים באופק. יש כאן שתי אפשרויות טובות ואחת גרועה. הטובות: להחזיק את המצלמה מפולסת ולשמור על קווים ישרים לגמרי, או ללכת עד הסוף - לעמוד צמוד לבסיס המגדל, לכוון כמעט אנכית למעלה, ולהפוך את המבנה לחץ שננעץ בשמיים. הגרועה: הטיה של עשר מעלות. היא לא מספיק דרמטית כדי להיראות מכוונת, ומספיק עקומה כדי להיראות כמו טעות. בדיוק כמו בסימטריה. כנסיית סנט ויטוס שבפראג "אל על" - מבט מעלה באזור מגדלי מידטאון פוטו-טיפ מס' 3: ותרו על הבניין השלם הצילום השלם של המבנה הוא הצילום שכבר קיים בכל גלויה. הביטוי האישי שלכם בצילום מתחיל כשאתם מתקרבים. חפשו חזרתיות: שורות מרפסות, רשת חלונות, עמודים, אריחים. חזרתיות יוצרת קצב, קצב מייצר עניין, עניין מייצר סיפור. עקומות וישרים במתחם מידטאון בתל אביב נסו לשלב בתוך הסדר וההיגיון את השבירה של הקצב וההפתעה עבור הצופה. חלון אחד פתוח בין עשרים סגורים. וילון אדום אחד בחזית לבנה. האלמנט השובר הוא מה שהופך דפוס יפה לתמונה עם סיפור. "חלונות 2026" - מידטאון תל אביב אורות וחלונות ונציאניים פוטו-טיפ מס' 4: הסתכלו למעלה (וגם למטה) רוב האנשים מצלמים מבנים מגובה העיניים, כי שם העיניים נמצאות, וזה אחלה. אבל זו הדרך הקלאסית, ולא תמיד המעניינת ביותר. תקרות של קתדרלות, כיפות של כנסיות, גרמי מדרגות לולייניים - שם מסתתרת הגיאומטריה הכי מרשימה, הולכת עין שמושכת את הצופה פנימה וגורמת לו לטייל בפריים. ורטורמה מקתדרלת סנט ויטוס בפראג ולמטה: שלולית אחרי גשם, נהר מתחת לגשר, חזית זכוכית של בניין סמוך. ההשתקפות מכפילה את הגיאומטריה ומוסיפה שכבה של פנטזיה למבנה מוכר. בנוסף, אולי אותם גרמי מדרגות שצילמתם כלפי מעלה נראים פוטוגניים גם כלפי מטה? העין של לובליאנה שלולית פוטוגנית בקרבת עזריאלי, תל אביב פוטו-טיפ מס' 5: מסגרת בתוך מסגרת קשת, שער, חלון, מעבר מקורה - כולם מסגרות מוכנות. מסגור בצילום עושה שני דברים בבת אחת: הוא מוסיף עומק לפריים (קדמה כהה, מבנה מואר ברקע), והוא לוקח את העין של הצופה ביד ומוביל אותה בדיוק לאן שאתם רוצים. פנורמה מתוך הקשתות שבכיכר סן מרקו, ונציה זריחה מעל הכיכר המרכזית של קראקוב שימו לב לחשיפה: חשפו לפי מה שנמצא בתוך המסגרת. המסגרת עצמה תהפוך לצללית כהה ברוב המקרים, וזה בדיוק מה שצריך כדי להוביל את הצופה פנימה. מסגור טבעי סביב הכנסייה מריה מגדלנה בירושלים פוטו-טיפ מס' 6: אדם אחד שווה אלף מטרים גובה של 40 מטר הוא מספר. דמות אנושית קטנה מתחת לקשת של 40 מטר היא תחושה. אדם בפריים נותן לצופה קנה מידה, ולפעמים גם סיפור. הטכניקה שעובדת הכי טוב: בנו את הקומפוזיציה, קבעו את ההגדרות, וחכו. לא לכל אחד - לאדם הנכון. מעיל בצבע בולט, צללית באלומת האור, מישהו שעוצר להסתכל למעלה. זה צילום רחוב בתוך צילום ארכיטקטורה, והשילוב הזה חזק במיוחד. קתדרלת סנט ניקולאס, פראג אור אלוהי, כנסיית הקבר, ירושלים מסגד ג'ומה, שמאחי, אזרבייג'ן. אפשר גם לביים סצינות כדי לכלול אלמנט אנושי ולהעצים את הארכיטקטורה פוטו-טיפ בונוס: קודם הגלויה, אחר כך התמונה שלכם אין שום בעיה לצלם את הצילום המוכר והפופולרי. צלמו אותו, תוציאו אותו מהמערכת. ואז תתחילו לעבוד: להתקרב, להסתכל למעלה, לחפש מסגרת, לחכות לאדם הנכון. שם נמצאת התמונה שאף אחד אחר לא צילם. והחדשות הטובות הן שלא צריך לטוס לפריז כדי להתאמן. מבני הבאוהאוס בתל אביב, גשר המיתרים בירושלים, קניון, תחנת רכבת, חניון מבטון - הגיאומטריה נמצאת בכל מקום. ואם בא לכם לתרגל - בחרו מבנה אחד השבוע וצלמו אותו לפחות בשלוש מתוך הגישות שבמאמר. מתחם הספרייה הלאומית בירושלים - הלובי המוכר הספריה הלאומית בירושלים - אותו לוקיישן, מבט אחר באוקטובר: חודש הארכיטקטורה בחדר כושר לצילום כל מה שקראתם כאן הוא רק הפתיח - השראה, רעיונות ונקודות למחשבה. אוקטובר הקרוב במועדון חדר כושר לצילום שלנו מוקדש כולו לצילום ארכיטקטורה, ויוביל אותו הצלם יובל שיבולי. Eye Contact, Weizmann Institute of Science, Rehovot, Israel צילום: יובל שיבולי ארבעה שבועות של אימון מובנה - הרצאות על טכניקה והשראה בצילום ארכיטקטורה, תרגילי צילום בשטח ומשוב על התמונות שלכם. נרחיב בכל אחד מהפוטו-טיפים האלה והרבה יותר, נצא לצלם, ונבין יחד מה עובד ולמה (וגם מה פחות). זה עבורכם אם אתם רוצים להתחיל לראות (ולצלם) את הבניינים סביבכם בדרך אחרת, או אם אתם מתכננים טיול לעיר גדולה בקרוב, ורוצים לשדרג את כישורי צילום הארכיטקטורה שלכם - זה החודש להצטרף. קישור לכל הפרטים על חדר כושר לצילום ואם אתם רוצים ללמוד גם על הצד הטכני - הגדרות, עדשות, חשיפות ארוכות ותיקון פרספקטיבה - הירשמו לרשימת התפוצה, והחלק השני של המאמר ינחת אצלכם במייל בימים הקרובים. אם המאמר הזה עזר לכם, שתפו אותו עם חבר שתמיד חוזר מטיולים עם אלף תמונות טיפה עקומות של קתדרלות, בפעם הבאה הוא ידע מה לעשות, ויחזור עם 10 תמונות מדויקות מדהימות :) שלכם, ויקטור. צילום: בר אלגרנטי

פתחו עכשיו את הגלריה בטלפון וגללו לחג האחרון. מה אתם רואים? קרוב לוודאי - עשרים תמונות של אותם אנשים, סביב אותו שולחן אם מדובר בחגיגות בבית או מול אותו הנוף בטיול אליו יצאתם, מאותה זווית בדיוק - זווית העמידה של מבוגר. כולם מסתכלים למצלמה. כולם מחייכים. אחלה תיעוד, זכרון מתוק. אבל סביר מאד שאף אחת מהתמונות האלה לא תלויה אצלכם על הקיר. זה לא בגלל שהתמונות רעות, אלא יותר כי הן בעלות אותו האופי התיעודי וכולן עונות על שלוש שאלות פשוטות וברורות - איפה? מתי? מי? סלפי משפחתי מהטיול האחרון לאוסטריה - זכרון מתוק מהחוויה שלנו בחגים הקרובים חצי מהמדינה תצא לטייל עם המשפחה, בישראל האהובה או בחוץ לארץ שתמיד קוסם לנו בתקופת הסתיו. כמובן שגם אנחנו הצלמים ניקח חלק בחוויה, עם המצלמה ביד ורצון לתעד בצורה יפה את רגעי האושר המשפחתיים האלה. זו בדיוק ההזדמנות לדבר על משהו שרוב הצלמים החובבים לא עוצרים לחשוב עליו: יש שתי גישות שונות לגמרי לצלם את האנשים שאתם הכי אוהבים, ורובנו משתמשים רק באחת מהן. שתי גישות שונות - תמונת התיעוד מול התמונה האומנותית תמונת התיעוד לרוב נוצרת עבור הפרוטוקול. היא עונה על השאלה מה היה? מי היה שם, איפה, ואיך כולם נראו. הפנים ברורות, הרקע נוכח, כולם בפריים, אף אחד לא חתוך. בעוד שלושים שנה זו התמונה שתעזור לכם לזהות את הדוד שכבר לא זוכרים איך קראו לו. התמונה האומנותית עונה על שאלה אחרת לגמרי: איך זה הרגיש? היא לא מנסה לתעד את כולם. לפעמים היא בכלל לא מראה פנים. היא מנסה לתפוס אווירה, מרחב, אור, יחס גדלים, רגע, עוצמה או שלווה. אף אחת מהן לא מנצחת. הן פשוט עונות על שני צרכים שונים. הטעות הנפוצה היא לא שאנשים מצלמים תיעוד, אלא שהם מצלמים רק תיעוד, וכשהם מגיעים הביתה הם מרגישים שמשהו חסר ולא מצליחים להצביע על מה. צילום פורטרט תיעודי קליל - מי היה שם? איפה זה היה? איך כולם נראו? תפיסת רגע משפחתי אינטימי - איך זה הרגיש? מתי לעבור מגישה לגישה? אין כאן נוסחה ואל תנסו להפוך את זה לטקס. לא לכל סיטואציה יש גרסה אומנותית, ובחלק מהרגעים התיעוד הוא בדיוק מה שצריך. אבל יש סימן פשוט שכדאי לזהות, מעין תחושת בטן צילומית שאומרת לכם שחסר כאן משהו, שיש כאן הזדמנות לעשות משהו מעבר לנורמה, שבא לכם ליצור ולא רק לתעד. זה אותו השריר שמחפש את הזדמנויות הצילום היצירתיות בכל סיטואציה צילומית אחרת, גם בלי שהמשפחה שם. אם אתם מרגישים את השריר הזה מתחיל לפעול - זה זמן טוב לתת לו לעבוד ולחקור את מרחב ההזדמנויות שלכם, לקחת את האקט התיעודי לאקט האומנותי. לרדת בגובה. להתרחק. לצלם "דרך" דברים, לחכות עוד שלוש שניות לרגע ייחודי. לעיתים לוותר על הפנים, לעיתים לבחון איך אפשר לשלב את בני המשפחה בתוך המרחב בו אתם נמצאים, כאילו הם מודלים בסשן צילום מקצועי, גם אם הם לא מודעים לכך. לפעמים, דווקא בשנייה שאחרי התמונה המסודרת, כשכולם כבר מפסיקים להצטלם וחוזרים להיות עצמם, נמצאות הרבה מהתמונות המרגשות והאותנטיות, שרחוקות מהתיעוד ה"יבש". כדי לעזור לכם להעשיר את התמונות המשפחתיות שתצלמו בטיול הבא, ריכזתי עבורכם 5 פוטו-טיפים שזיהיתי בטיול האחרון שלנו לאוסטריה, שעזרו לי אישית לקבל תמונות שהן לא רק תיעודיות, אלא גם תמונות שאיפשרו לי להביע את החוש האומנותי והרגשי. פוטו-טיפ מס' 1: תנו להם להיות קטנים בתוך הנוף זו הגישה שפותרת את הקונפליקט הגדול של כל צלם נוף שיצא לטייל עם המשפחה: או שאני מצלם נוף, או שאני מצלם אותם - מחייכים, גדולים בפריים על רקע מטושטש. דמות אנושית קטנה בתוך פריים רחב עושה שני דברים בבת אחת. היא נותנת לנוף קנה מידה - פתאום ההר באמת נראה גדול, והנוף מקבל בוסט של חיים ורגש, והתמונה הופכת אותו להרבה יותר אישי. זו כבר לא עוד תמונת נוף או ארכיטקטורה גנרית, זו התמונה שבה הילדה שלכם עומדת מול המבנה המרשים הזה. מיה מתפעלת מוילת הקיסר בעיירת בד אישל טכנית: עדשה רחבה, 16 עד 35 מ"מ, צמצם סביב F/8 עד F/11 כדי לשמור על חדות לכל אורך הפריים. חפשו צבע בולט - מעיל בצבע בולט על רקע ירוק או אפור עובד מצוין. ואל תפחדו שהדמות תהיה קטנה מדי. היא יכולה לתפוס חמישה אחוזים מהפריים ועדיין להיות הנושא שלו. מטיילים בארמון הלברון בזלצבורג פוטו-טיפ מס' 2: רדו לגובה שלהם (ואף יותר למטה) רוב תמונות הילדים בעולם מצולמות מלמעלה, פשוט כי ככה מבוגר עומד. התוצאה היא נקודת מבט של מבוגר על ילד: ראש גדול, גוף מקוצר, רצפה בתור רקע. הזווית העליונה "מקטינה" את הדמות, ומורידה מהמשמעות שלה. תרדו על הברכיים. לפעמים ממש על הבטן. ברגע שהמצלמה נמצאת בגובה העיניים שלהם, שני דברים משתנים - הרקע הופך מרצפה לעולם אמיתי עם עומק, והצופה מסתכל על הילד בגובה הטבעי שלו, מה שהופך את הצילום ליותר אותנטי. זו התאמה קטנה בגוף ששווה יותר מכל שדרוג ציוד או טכניקה. פורטרט שובב של מיה בארמון הלברון בזלצבורג טיפ בונוס: אותו כלל עובד גם בכיוון ההפוך. צילום מלמעלה במאה אחוז, ממש מעל, יכול לתת תמונה גרפית ומדליקה של ילד שוכב על הדשא. או ההיפך, צילום ממש מלמטה יכול להעצים את הדמות ולהפתיע את הצופה. פורטרט בגובה העיניים - מייצר תחושה יותר טבעית ונעימה משחקים בין העצים - במהלך עצירה במסלול המשפחתי בפלורי, בקרבת העיירה Flachau טרמפולינה בגן משחקים טיפוסי - צילום עם הטלפון פוטו-טיפ מס' 3: תפסיקו לבקש מהם להסתכל למצלמה "תסתכלו הנה!" הוא המשפט שהרג לא פחות תמונות של אנשים מאשר טשטוש או טעות בחשיפה. ברגע שביקשתם, הילד עוצר את מה שהוא עשה, מייצר חיוך שהוא לא באמת מרגיש במקרה הטוב, או שמתחיל לעשות "דווקא" ולהתעלם מהבקשות שלכם במקרה הפחות טוב, ואתם מקבלים תמונה של ילד מצטלם במקום תמונה של ילד (מבינים את ההבדל?). אז לצד התמונות המבוימות, צלמו גם את הפעילות שלהם. הוא רץ, מטפס, אוסף אבנים, מתעקש לסחוב את המקל הגדול מדי. זה הנושא - הסיפור, ההתרחשות. הפנים יגיעו לבד, ולרוב דווקא ברגע שהוא שוכח שאתם שם. משתוללים בנתב"ג לפני הטיסה מבחינת הגדרות, כדאי להיות מוכנים מראש: מהירות תריס של 1/500 ומעלה כדי להקפיא ילד שרץ, פוקוס עוקב (AF-C או AI Servo) עם זיהוי עיניים אם המצלמה שלכם תומכת, וצילום ברצף קצר. פספוס תמונה כי הפוקוס לא הספיק זה תסכול מיותר. למדנו שמיה אוהבת לרוץ כמעט בכל הזדמנות שיש. לא צריך לספר סיפור, כי כידוע, תמונה אחת עושה את זה הרבה יותר טוב. פוטו-טיפ מס' 4: צלמו את הקשר והחיבור, לא את האדם התמונות המשפחתיות שמחזיקות הכי הרבה שנים הן כמעט תמיד תמונות שמראות את הקשר והרגש בין בני האדם, לא רק תמונות של האנשים. חיבור בין סבתא ונכדה או שתי אחיות. אבא שמרים את הילד. אמא במשחק עם הילדה שלה. שיחה בין אמא לבת הסיבה פשוטה: כשמצלמים בגישה של לצלם את האדם - התמונה מספרת מי הוא. תמונה של אינטרקציה או פעולה שמביעה את הקשר בין הדמויות מספרת מה יש ביניהם, מייצרת רגש עמוק יותר והתמונה שתווצר מהרגע תהיה אחת שבאמת רוצים לזכור. חפשו את הידיים, את המרחק בין הראשים, את המבטים ברגע שבו אחד מסתכל על השני. מדברים על החיים וכאן דווקא מותר להתקרב. עדשה סביב 50 עד 85 מ"מ, צמצם פתוח יחסית - F/2.8 עד F/4 - שמטשטש רקע מסיח ומשאיר את שני האנשים ואת מה שביניהם. פוטו-טיפ מס' 5: היכנסו לפריים גם אתם ההורה שמצלם הוא האדם הכי חסר בכל אלבום משפחתי בעולם. אתם נמצאים שם בטיול, מצלמים, מתעדים ומייצרים את האומנות שלכם. אתם נוכחים במובן הצילומי אבל לא נמצאים שם במובן הויזואלי. עבורכם ובמיוחד עבור הילדים, שפחות מתרגשים מהצדדים האומנותיים של היצירה שלכם - החוסר של ההורה מורגש, וזאת אחת השאלות המרכזיות שהם ישאלו אתכם. זו לא נקודה טכנית, היא רגשית מאד, אבל יש לה פתרון טכני: חצובה קטנה, טיימר של עשר שניות או שלט מרחוק, ותמונה אחת ביום שבה גם אתם בפנים. אפשר כמובן לבקש ממטיילים אחרים בסביבה שיצלמו אתכם, אפילו עם הטלפון. ואם שום דבר אחר לא אפשרי - גם סלפי יעשה את העבודה :) לא צריך שהתמונה תהיה מושלמת. צריך שהיא תהיה קיימת. פוטו-טיפ בונוס: תנו מקום ל"ויתורים" וחיו איתם בשלום לא הכל ורוד. למשל, יצא שהסנדלר הלך יחף והטיפ האחרון, להכניס את עצמכם לפריים - נכתב במפורש כי אין לי אף תמונה שאינה סלפי עם המשפחה. זה בסדר ואני נאלץ להשלים עם זה, אבל אם יש משהו שהייתי מתקן בחווית הצילום בטיול זה זה. הכי טוב שאני יכול לעשות זה לחלוק את זה איתכם, כדי שלא תעשה את הטעות הזו בעצמכם :) מנקודת מבטי כצלם, בעשרה ימים באוסטריה, בחוויה המשפחתית עם ילדה בת כמעט שלוש ותינוקת בת חודשיים ויתרתי על לוקיישנים מדהימים בשקיעה ובשעה הכחולה, פשוט כי זה בדיוק הזמן של ההתארגנות לערב, הארוחה וזמן האיכות עם המשפחה. הגעתי לאגם Gosausee המרהיב בצהריים, בתנאי האור לא מיטביים, במקום בזריחה וצילמתי שם פריים אחד בודד בלבד. על מקומות אחרים ויתרנו כי היו בהם מסלולים מעט מאתגרים (בטח עם עגלה) או כאלה שהיו במרחק נסיעה ארוך מדי לבנות. בחלק מהזריחות שכן הגעתי אליהן, חתכתי את הסשן מוקדם ממה שהייתי עושה עם צלמים, כי היה צריך להתחיל את יום הטיול עם המשפחה. זריחה באגם Mondsee. כעשר דקות אחרי הפריים הזה, הופיעה שכבת ערפילים מהממת מעל משטח האגם שייצרה אוירה קסומה ביחד עם אור השמש הנמוכה. למרות הקסם, הייתי צריך לקפל את הציוד ולחזור למלון, כדי להתחיל את היום עם המשפחה ויתורים שהיה קשה לי לעשות כצלם, והכי קל בעולם כאבא. הפואנטה היא לא לצלם הכל. לא תצליחו. הפואנטה היא שברגעים שכן מצלמים, תהיו נוכחים, תדעו מה אתם מקבלים ועל מה אתם מוותרים, ושתהיה לכם יותר מגישה אחת בארגז הכלים. מה לעשות בחג הקרוב אל תנסו ליישם את כל חמשת הכיוונים בבת אחת. בחרו שניים שלושה, ותרגלו אותם לאורך כל הטיול הקרוב. אם אני צריך להמליץ על אחד, זה יהיה הטיפ הרביעי - לצלם את החיבור בין הדמויות, החברים או בני המשפחה. הוא לא מאד מורכב לביצוע, דורש מכם להיות קשובים לאינטרקציות בין בני המשפחה, ולתפוס זווית יפה שמציגה את החיבור והרגש בין המצולמים. ובעיקר, הוא זה שיכול לתת לכם תמונה מרגשת באמת שתרצו להדפיס ולתלות. כי בסוף, בעוד עשרים שנה, התמונה שתישאר על הקיר היא זו שמזכירה לכם את החוויה שעברתם ואת הקשר בין האנשים האהובים עליכם. מתנה שממשיכה גם אחרי החג - הגיפט קארד שלנו אם יש בסביבה שלכם מישהו שכל הזמן מצלם את הילדים והנכדים (או בכלל אוהב לצלם) ותמיד אומר שהוא רוצה ללמוד לעשות את זה יותר טוב - המתנה הכי טובה שתוכלו לתת לו היא הגיפט קארד של פוטו טיפס, מתנה חוויתית ומלאה בערך, הרבה יותר מעוד אגרטל לסלון :) הוא ניתן למימוש בסדנאות, בקורסים הדיגיטליים ובחדר כושר לצילום, והמקבל בוחר בעצמו מה מתאים לו ללמוד ומתי. כל הפרטים על הגיפט קארד בקישור הבא. אם המאמר עזר לכם, שתפו אותו עם עוד הורה או סבא שיוצא לטייל ולצלם בחג. שיהיה לכם חג שמח ושנה נפלאה מלאה בהשראה וצילומים נפלאים! 💚 שלכם, ויקטור

יומיים אחרי צילומי הזריחה הראשונים שלי מעל העיירה ורפן שבאלפים האוסטריים (Werfen), קמתי שוב - אבל עשרים דקות מוקדם יותר. נסעתי לאותו לוקיישן בדיוק, אבל עם החלפה בסדר בין שתי התצפיות בהן ביקרתי בסשן הראשון. הפעם הגעתי מוקדם יותר, כעשר דקות לפני השיא של השעה הכחולה, דווקא לתצפית השניה בה הייתי בפעם הראשונה. ידעתי איפה בדיוק להעמיד את החצובה, ידעתי איפה העיירה ממוקמת ביחס לכביש המהיר, מאיזה כיוון האור יגיע ומתי, וידעתי בדיוק איזה פריים אני רוצה. תצפית על עיירת Werfen בשעה הכחולה הסשן הזה ארך שעה וחצי, וגם בו ביקרתי שוב בשתי התצפיות אך בסדר ההפוך והנכון יותר, והוא נתן לי כמה מהתובנות המשמעותיות שלי מהטיול. האם כדאי לתכנן לפרטי פרטים ככל הניתן סשן צילומי זריחה? האם כדאי לוותר על לוקיישן חדש כדי להרוויח את הדיוק של לוקיישן שכבר ביקרתי בו? האם כדאי ללכת עם הלב ולקבל פריים שאני יודע שיהיה ייחודי? מהסשן הזה יצאתי עם עוד תמונות של העיירה, הסביבה שלה והמבצר המרשים Hohenwerfen, חלקן דומות למה שצילמתי יומיים לפני, חלקן מרהיבות ושונות לחלוטין. מה היה שונה? לא הציוד ולא המזל. התכנון המדויק של הסשן שקרה מבעוד מועד, והדיוק שהחלטתי לעשות ולבקר בו שוב. עוד זווית מאותה התצפית. בביקור הראשון הגעתי לספוט הזה אחרי הזריחה, ללא הקסם של השעה הכחולה. אפשר היה לצלם חשיפות ארוכות של הרכבים עם פילטר, אבל התוצאה הייתה אחרת לגמרי, הרבה פחות טובה. זיהוי של הפוטנציאל של הספוט הניע אותי לחזור אליו שוב ולצלם את התמונה הזו. תצפית על עיירת Werfen אחרי הזריחה. פריים שאני מאד אוהב, אבל ללא הקסם של השעה הכחולה. 7 טיפים שימושיים לתכנון סשן צילומי זריחה הביקור הראשון היה אמנם מתוכנן, עם מחקר מקדים של האפשרויות השונות לצילום, אבל אין כמו להיות בדבר האמיתי בשטח. בלי שהתכוונתי, הביקור הראשון הפך לסקאוטינג. במהלכו צילמתי את המבצר משתי תצפיות, מכל אחד משני הצדדים של העמק. הוא לימד אותי איפה עומדים, מה קורה שם מבחינת האור, גם של הזריחה וגם של העיירה ומה בכלל אפשר לקבל מהמקום. והכי חשוב - הוא לימד אותי מהו הסדר הנכון מבין שני הלוקיישנים. הביקור השני מימש את הפוטנציאל של המקום עד הסוף והפך לתוצר של הלמידה והמסקנות אליהן הגעתי. מבצר Hohenwerfen מעורפל הנה נקודה חשובה שכדאי להתיחס אליה: לרוב בטיולים בחו"ל אין לכם הזדמנות לביקור שני. אתם מגיעים ליעד למספר ימים, יש מגוון לוקיישנים לצלם בהם, ולא תמיד התנאים מאפשרים גיחה נוספת לספוט שכבר ביקרתם בו. יש לכם בוקר אחד בכל לוקיישן, וזהו. תכנון טוב עד הסוף הוא בדיוק זה - "ביקור ראשון וירטואלי", רק שאתם עושים אותו מהמלון בערב שלפני, עם הלפטופ או הטלפון. למזלי, הפעם הייתה לי ההזדמנות לבקר במקום שוב. במאמר הזה אני שמח לשתף איתכם 7 פוטו-טיפים שיעזרו לכם לתכנן סשן צילומי זריחה כדי שלא תפספסו אף פריים ותדעו איך להיות הכי מוכנים שרק אפשר לרגעי האמת בהן האור הכי מרהיב ומרשים. פוטו-טיפ מס' 1: חפשו השראה, אבל אל תגיעו כדי להעתיק חיפוש בגוגל תמונות, גיאוטאגים באינסטגרם, לוחות בפינטרסט ואפליקציות לאיתור לוקיישנים - כולם ייתנו לכם תוך עשר דקות מושג על הפוטנציאל של המקום. אבל יש כאן מלכודת. אם אתם מגיעים עם תמונה אחת בראש ומנסים לשחזר אותה, אתם מתחרים בצלמים שהיו שם בעונה אחרת, במזג אוויר אחר ואולי עם עדשה אחרת. את התחרות הזו תפסידו, ובדרך תפספסו את מה שכן קורה מולכם. תשתמשו בהשראה כמיפוי ולא כמטרה. תסתכלו על עשר תמונות מהמקום ותשאלו: מה חוזר בכולן, איפה עומדים, מה משמש כחזית, מה יש ברקע, מהו המוטיב המרכזי בתמונה, וכמובן איך אני מייצר משהו אחר שאף אחד עדיין לא צילם. ראיתי כמה תמונות של המזח באגם Fuschlsee אבל אף אחת מהן לא צולמה מהזווית הזו ולא כללה את הזריחה עצמה פוטו-טיפ מס' 2: תבנו וויז'ן לפני שאתם בונים לוח זמנים בהמשך ישיר לטיפ ההשראה - הוויז'ן הוא הדבר הבא שאתם צריכים לבנות לפני היציאה לשטח. החזון הזה הוא המשפט שאתם אומרים לעצמכם לפני היציאה: "אני רוצה את הטירה באור בוקר עדין, עם מעט ערפילים שעוטפים אותה, ועוד כמה שכבות של נוף שמייצרים תחושת מרחב חזקה". זה לא ציור מדויק, זו הצהרת כוונות. למה זה קריטי? כי בשטח, בחושך, כשקר ואתם עייפים, לא תמיד יש זמן לחשוב מהיסוד. הוויז'ן הוא מה שמאפשר לכם להגיע ותוך שתי דקות לדעת איפה להציב את החצובה, איך לבנות את הפריים והוא גם מה שאומר לכם אם צריך לזוז חמישים מטר כי התכנון בגוגל מפס (Google Maps) לא היה מספיק מדויק. תצפית על מבצר Hohenwerfen מבצבץ בין הערפילים אגם Jagersee בזריחה. הוויז'ן היה ליצור תמונה ברוח התמונות האייקוניות מאגם Lago Di Braies בדולומיטים. חשוב גם לזכור שהוויז'ן הוא לא מדע מדויק ואסור לתת לו לקבע אתכם, הוא יכול להשתנות בהתאם לתנאים בשטח. אולי יש יותר מדי ערפילים שמסתירים את המבצר וכדאי להסתכל 180 מעלות לחפש וויז'ן אחר? אולי המבצר בכלל לא מואר בלילה וכדאי שלא לכלול אותו בצילומי השעה הכחולה כי הוא פשוט לא יראה בתמונה (מה שקרה אצלי בפועל)? פוטו-טיפ מס' 3: לא כל לוקיישן מצטלם בזריחה עצמה "זריחה" היא לא רגע אחד, היא טווח של כשעתיים שבו אופי האור משתנה לגמרי - וכדאי להתאים את זמני הצילום וההגעה ליעד בהתאם לאופי הלוקיישן. נוף אורבני מואר או מבנה מואר נוף כזה מושלם לצילום בשעה הכחולה, כ-40 עד 30 דקות לפני הזריחה הרשמית. זה החלון שבו התאורה המלאכותית והאור הטבעי מאוזנים בעוצמתם, ואחריו האורות נשרפים. בנוסף, השילוב בין הצבעים הזהובים של האור המלאכותי והכחול העמוק בצלליות הופך את הסצינה לעוד יותר מרשימה ומעניינת. בדיוק לזמן הזה חזרתי בסשן השני בעיירת וורפן. זכרו שאם אין אובייקטים המתאימים לשעה הכחולה - אין טעם להקדים רק כדי לסמן ווי, ובהחלט אפשר לאחר את ההגעה ליעד. תצפית על עיירת סנט גילגן בזריחה אגמים והשתקפויות מעט אחרי השעה הכחולה ועד האור הראשון זה זמן מושלם לצלם נופים כאלה, כי הרוח בדרך כלל שקטה ביותר לפני הזריחה והמים רגועים מאד. בהרבה מקרים אחרי הזריחה, מתחילה גם רוח קלה שמייצרת טקסטורות וגלים קטנים על האגמים, שיכולים לפגוע בשלמות של ההשתקפויות. נוף מהאגם Fuschlsee מעט אחרי הזריחה נוף הררי גבוה בחלק מהמקרים, כשהנוף ממוקם בתוך עמקים, עטוף בהרים גבוהים מכל הצדדים, אין טעם להגיע בשעה הכחולה ואפילו לא בזריחה אלא דווקא אחרי הזריחה הרשמית. השמש צריכה זמן לטפס ולגעת בפסגות, והפריים המוצלח ביותר יכול לקרות 20-30 דקות אחרי הזמן שראיתם באפליקציה או בגוגל. הגעה מוקדמת מדי יכולה לתסכל אתכם, גם בגלל העייפות, וגם כי תצטרכו לחכות לא מעט לאור היפה והמרשים. יש לכך גם השפעה פסיכולוגית על הסשנים הבאים בהמשך הטיול, בהם תחליטו לוותר או להגיע מאוחר יותר ודווקא תפספסו את האור המושלם. אגם Gosausee - מצטלם יפה דווקא בבוקר המאוחר השורה התחתונה - מתי להגיע ללוקיישן? תבחנו היטב את אופי הלוקיישן, ואל תכוונו את השעון תמיד לאותה השעה בצורה דיפולטיבית. פוטו-טיפ מס' 4: תבדקו איפה בדיוק השמש תזרח אפליקציה כמו PhotoPills, Sun Surveyor או The Photographer's Ephemeris תיתן לכם את האזימוט המדויק של הזריחה לתאריך ולמיקום שלכם, וחלקן אפילו במציאות רבודה - מרימים את הטלפון מול הנוף ורואים איפה השמש תעלה. זה משנה הכל, כי כיוון הזריחה זז בעשרות מעלות לאורך השנה. לוקיישן שהיה מושלם באוקטובר יכול להיות פחות מעניין באפריל, פשוט כי השמש עולה מאחורי ההר במקום לצידו. בהרים גבוהים זה קריטי אפילו יותר - רכס ממזרח יכול לעכב את האור בחצי שעה שלמה מעבר לזמן הרשמי. תעשו את הבדיקה הזו בערב שלפני, בכיסא נוח, ולא בשטח בחושך. המזח באגם Mondsee, כשהזריחה מגיעה משמאל. הייתי שמח שהשמש הייתה בפריים כך שהמזח היה מכוון את העין אליה, אבל בתקופה בה הייתי זה לא היה אפשרי. פוטו-טיפ מס' 5: מזג האוויר קובע לא פחות מהלוקיישן זה נשמע בנאלי אבל זה חשוב בדיוק כמו לבחון את זמן הזריחה המדויק ולראות תמונה להשראה מהלוקיישן. הכוונה היא לא רק לבדוק את הטמפרטורה ואם יש או אין גשם, זה המובן מאליו. הרעיון הוא לבחון את מזג האוויר יותר לעומק. כמובן, גשם וטמפרטורה משפיעים על ההחלטה אם בכלל כדאי לצאת. אבל זה לא רק הם. מצב העננות ישפיע על אופי הצילומים - שמיים אפורים לגמרי או כחולים לגמרי יכולים להיות משעממים ושמיים בכיסוי עננים של 50-80% יכולים להיות מהממים. עוד נקודה היא גובה העננים - מה שאתם מחפשים זה עננים גבוהים או בינוניים שיתפסו את האור מלמטה. עננים גליים מעל אגם Mondsee עשו את כל ההבדל גם הלחות יכולה להשפיע על היתכנות לערפילי בוקר שקיימים הרבה בנוף אירופאי הררי, בתקופת הקיץ והסתיו. מפת לווין של גשמים יכולה להגיד לכם אם יהיה לכם נוח לצלם - גשם קל מזמן תנאיי צילום יפים ומיוחדים, ואילו תחזית של מבול ככל הנראה תעזור לכם להישאר במיטה החמה ולוותר על הסשן. ממליץ לכם בחום שלא להסתמך על התחזיות הראשוניות שאתם רואים בחיפוש זריז בגוגל, אלא להשתמש באפליקציות יעודיות שחושפות מידע עמוק ומדויק יותר, הרבה יותר מתאימים לתכנון סשן צילומים. דוגמא לאפליקציות כאלה - Windy, Clear Outside, Weather & Radar. פוטו-טיפ מס' 6: תחשבו את לוח הזמנים אחורה טיפ אינטואיטיבי מאד, אבל משהו שלא תמיד לוקחים בחשבון - קחו את שעת הצילום שקבעתם בשלב 3, ותתחילו לגזור אחורה את לוחות הזמנים. גזירת לו"ז 1 - הגעה בפועל 15 דקות לפחות לפני שעת הצילום, כדי לזהות איפה בדיוק נמצא הלוקיישן עצמו וכן לחקור את הלוקיישן וזוויות הצילום השונות בלייב. גם אחרי תכנון מושלם, המציאות תמיד קצת שונה. גזירת לו"ז 2 - זמן ההליכה מהחניה לנקודה, וזה החלק שהכי מפספסים. עשר דקות הליכה ביום הן עשרים בחושך עם חצובה. תבדקו מראש, ותיקחו פנס ראש. גזירת לו"ז 3 - זמן הנסיעה, ותוסיפו לו עוד עשר דקות ספייר - כבישים בהרים בחושך עלולים לקחת יותר זמן נהיגה ממה שאתם מכירים. גזירת לו"ז 4 - זמן ההתארגנות במלון - כל אחד ומה שהוא צריך בבוקר. תהיו כנים עם עצמכם, לא עם הגרסה האופטימית שלכם של לקום ברגע האחרון. עכשיו יש לכם שעת שעון מעורר אמיתית. תכוונו אותה, ותכוונו גם עוד אחת לביטחון. מפל Johannes - דרש מעט חיפוש ואיתור המסלול, וירידה תלולה של כמה דקות. הגעה מעט מוקדמת הספיקה כדי לצלם את הפריים באור שמש יפה שמאיר חלק מהנוף ברקע פוטו-טיפ מס' 7: תכינו הכל בערב - המטרה היא אפס התנגדויות הטיפ שנשמע הכי טריוויאלי הוא בפועל המכריע ביותר, כי הוא לא טכני אלא פסיכולוגי. בארבע לפנות בוקר המוח שלכם מחפש תירוץ לחזור למיטה. כל חיכוך קטן - חיפוש בטרייה, כרטיס לא מפורמט, מעיל שלא יודעים איפה הוא - הופך לתירוץ מצוין. לכן כל מה שאפשר לעשות בערב, תעשו בערב: · תיק צילום ארוז וסגור ליד הדלת, חצובה כבר בתא המטען · בטריות טעונות וכרטיסים מפורמטים · פילטרים נקיים ובמקום קבוע · ביגוד בערימה אחת, כולל שכבה חמה יותר ממה שנראה לכם שצריך · טרמוס או קפה מוכן אני אפילו מגדיר את המצלמה מראש בערב - מצב צילום, ISO בסיסי, פורמט RAW, מיקוד ידני מכויל. בבוקר אני רק לוקח ויוצא. ומה קורה כשהשמיים לא משתפים פעולה? לפעמים תגיעו והשמיים יהיו אפורים ומתים, או שהערפילים מכסים לגמרי את העמק, וזה יקרה גם אחרי התכנון הכי טוב. במקום לארוז ולחזור, תשאלו שתי שאלות. הראשונה: האם יש כאן פריים אינטימי במקום הפריים הרחב - פרטים, מרקמים, עצים בערפל, חשיפה ארוכה על מים. השנייה: האם יש לוקיישן חלופי במרחק עשר דקות נסיעה (שגם עליו כדאי לחשוב בתכנון המקדים) שדווקא מושלם לתנאים האלה. יער או מפל אוהבים יום מעונן הרבה יותר מאשר פסגה. ביום בו השמיים אפורים ואחידים, אפשר לחפש סיפורים ויזואליים אינטימיים על הקרקע, ללא השמיים ומעבר לזה, גם בוקר שיצאתם ממנו בלי כלום הוא סקאוטינג. הוא מלמד אתכם את המקום, ואם תחזרו אליו פעם שנייה - ואני ממליץ לחזור - התכנון של הפעם הבאה יהיה מדויק פי כמה. רוצים לתרגל את זה בשטח? תכנון זריחה מדויק כפי שכתבתי כאן במאמר - הוא בדיוק מה שאנחנו עושים בטיולי הצילום שלנו, רק בקנה מידה של טיול שלם - לוקיישנים שנבחרו בקפידה, מרדף אחרי תנאי האור האופטימליים, החלטות חכמות בזמן אמת כדי לשדרג את החוויה הצילומית. וזריחה אחרי זריחה שבה רואים את התהליך הזה עובד בשטח ולא רק על הנייר. כמובן שזה לא רק בזריחות אלא בכל היבט אפשרי במהלך הטיול :) אם בא לכם לצלם נופים ברמה אחרת, להכיר מקרוב תרבויות מרתקות, לתעד את הטבע בצורה מרשימה עם הנחיה צמודה - מוזמנים לבחון את טיולי הצילום הקרובים שלנו ברחבי העולם. אומר לכם בלב שלם שתחזרו עם אוסף של חוויות של פעם בחיים, וצילומים מדהימים. בקישור הזה רואים את כל הטיולים הקרובים שלנו. ואם המאמר עזר - שתפו אותו עם חברים צלמים וקבעו איתם לאיזה טיול אתם יוצאים ביחד. שלכם, ויקטור

כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית ספריית VOD אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר הצפיה בסרטון זמינה לחברי המועדון חדר כושר לצילום לקבלת גישה לסרטון חזרה לספריה סמנו לצפיה בהמשך סרטון פוטוטיפס אונליין - פרויקט אישי - מאחורי הקלעים של סרטון המסע לבולגריה ויוון שם המרצה כבר ביקרתם בסרטון הזה שיחה חופשית בין ויקטור למיכל על החוויה ומאחורי הקלעים של הכנת סרטון הטיול שלהם לבולגריה ויוון. המפגש התקיים ב-3.2.2021. ז'אנרים וקטגוריות שם הז'אנר

ניווט מהיר המומלצים שלנו חדש בספרייה חדר כושר לצילום כל התכנים הרשימה שלי רוצים להצטרף? כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית ספריית VOD אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר 7 סרטונים המומלצים שלנו: תכנים שבחרנו במיוחד עבורכם סרטון ויקטור זיסלין איך לצלם תמונות חדות יותר - שימוש חכם בכפתור פוקוס אחורי במצלמה הרצאה לימור צדוק טכניקות וגישות נבחרות בצילום תרבויות ויצירת סיפור צילומי סרטון ויקטור זיסלין צילום תרבויות ביעדים מרתקים מסביב לעולם: 5 טיפים שישדרגו את התמונות שלכם שיעור ויקטור זיסלין שיעור בונוס - סוף סוף עושים סדר - ניהול תיקיות תמונות, קטלוג לייטרום וגיבויים - עם ויקטור זיסלין טען עוד 12 סרטונים חדש בספרייה: תכנים שנוספו לאחרונה הרצאה אילן שחם הרצאת השראה - אילן שחם - צילום ספורט ותנועה - ספטמבר 2026 שיעור גלעד בן שץ, ויקטור זיסלין שיעור סיכום - הרגע המכריע - ויקטור זיסלין וגלעד בן שץ - יוני 2025 הרצאה ויקטור זיסלין הרצאת טכניקה בצילום תנועה ספורט - ויקטור זיסלין - ספטמבר 2026 שיעור ויקטור זיסלין, גלעד בן שץ שיעור סיכום - פיין ארט - נובמבר 2025 טען עוד 2 סרטונים חדר כושר לצילום: תוכן בלעדי למנויים חיפוש לפי שנה והנושאים החודשיים איפוס פילטרים מיון לפי נושא חודשי בחרו את הנושא מיון לפי שנים בחרו שנה הרצאה אילן שחם הרצאת השראה - אילן שחם - צילום ספורט ותנועה - ספטמבר 2026 הרצאה ויקטור זיסלין הרצאת טכניקה בצילום תנועה ספורט - ויקטור זיסלין - ספטמבר 2026 לא נמצאו תכנים לפי המיון שביקשת. ניתן לבצע מיון אחר או לאפס את הפילטרים 110 סרטונים כל התכנים בספרייה השתמשו בסינון כדי למצוא בקלות את התוכן שמעניין אתכם סינון תכנים הרצאה אילן שחם הרצאת השראה - אילן שחם - צילום ספורט ותנועה - ספטמבר 2026 הרצאה ויקטור זיסלין שיעור סיכום חודשי - פוקוס - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 1 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 שיעור גלעד בן שץ, ויקטור זיסלין שיעור סיכום - הרגע המכריע - ויקטור זיסלין וגלעד בן שץ - יוני 2025 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 4 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 סרטון ויקטור זיסלין טסים עם ציוד צילום? המדריך המלא לאריזה נכונה ומעבר חלק בצ'ק אין הרצאה ויקטור זיסלין הרצאת טכניקה בצילום תנועה ספורט - ויקטור זיסלין - ספטמבר 2026 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 3 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 הרצאה ויקטור זיסלין עומק שדה ושימושים אומנותיים בפוקוס בצילום שיעור ויקטור זיסלין, גלעד בן שץ שיעור סיכום - פיין ארט - נובמבר 2025 שיעור גלעד בן שץ שיעור משוב 2 - פוקוס ועומק שדה - אוגוסט 2026 הרצאה ויקטור זיסלין כשצילום הופך למסע - ויקטור זיסלין ורותי מנדיל חלבי לא נמצאו תכנים לפי המיון שביקשת. ניתן לבצע מיון אחר או לאפס את הפילטרים טען עוד מספר הסרטונים הרשימה שלי: תכנים ששמרתי לצפייה בהמשך שמרתי לצפייה כבר ביקרתי היעזרו בכפתורים משמאל כדי לעבור בין הסרטונים ששמרתם לבין הסרטונים שכבר צפיתם בהם סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה סרטון שם המרצה שם ההרצאה כדי לבנות רשימת צפייה אישית - צריך להתחבר לאתר התחברו לאזור האישי טען עוד עדיין לא חברים בחדר כושר לצילום? הצטרפו למועדון וקבלו גישה חופשית לכל תכני הספרייה, שיעורי צילום והרצאות בלייב, מפגשי צילום בשטח, שיעורי משוב ועוד המון תוכן ופעילויות שעוזרים להמשיך לצלם, ללמוד ולהשתפר. הצטרפו למועדון

תחרות צילום חודשית לחברי מועדון הצילום חדר כושר לצילום - עם נושא חודשי מתחלף, פידבק מהמנטורים והשראה בין חברים ניווט מהיר הגשת תמונה לתחרות גלריית המשתתפים התמונות הזוכות רוצים להצטרף? כניסת תלמידים חזרה לאתר הבית תחרות צילום חודשית לחברי המועדון אזור מנויים לימוד ואימונים אימונים חודשיים קורסים למנויים לו"ז אימונים ספריית VOD משובים הרשמה לשיעורי משוב מנטור AI פורום מנויים תחרות חודשית חבר מביא חבר ספטמבר 26 - צילום תנועה וספורט חודש המוקדש ללכידת רגעים דינמיים, עבודה עם מהירות, תזמון ותנועה בפריים, ולפיתוח היכולת ליצור תמונות שמרגישות חיות, מדויקות ומלאות אנרגיה. צפיה בגלריית המשתתפים להגשת תמונות מיד טעונים את טופס ההגשה לתחרות נא להמתין עוד טיפה 😉 התמונה לא עלתה לתחרות עקב תקלה טכנית או כי לא מילאתם נכון את כל השדות אנא רעננו את העמוד והגישו שוב איך זה עובד? 1 - צלמו תמונה בנושא החודשי יצירה מקורית שלכם, אחרי עריכה בסיסית, ישור וניקוי, ללא מניפולציות מוגזמות 3 - העלו את הטובות ביותר שימו לב - לא ניתן לשנות או להחליף אחרי ההגשה 2 - הגישו את התמונה בטופס ניתן להגיש עד 3 תמונות בחודש, עד 48 שעות לפני שיעור הסיכום 4 - איך זוכים? התמונה תאושר ע"י צוות השיפוט ותופיע בגלריה תוך 72 שעות הזוכים יוכרזו בשיעור הסיכום הפרס על התמונה הזוכה סדנת צילום מטעם פוטוטיפס בשווי עד 420 ש"ח יצירות ראויות לשבח 1000 נקודות פוטוטיפס למימוש בכל פעילות שלנו (שווי 100 ש"ח) התנאים המלאים להשתתפות קיבלנו את התמונה שלך לתחרות 💚 צוות השיפוט יבחן אותה ובמידה ותאושר (עד 72 שעות) , היא תעלה לכאן, וניתן יהיה לשתף את הגלריה עם משפחה וחברים בינתיים מוזמנים לצפות בעבודות של יתר חברי המועדון שהתקבלו לתחרות תמונות חברי מועדון המשתתפים בתחרות סינון לפי הנושא החודשי התמונות האחרונות נור ישראל נחישות בספורט נור ישראל המהירות לא משנה, מעשים טובים כן נור ישראל לא כל תחרות מסתיימת בניצרון מירה שחם תופסת גל מירה שחם חלף עם הרוח רמי אבני חולפת ברוח רמי אבני בשתי ידיים משה כהן זאב על שתי ידיים משה כהן ספורט בכיף עמי דקלו עוד מעט ונמריא משה כהן משייט עם האופניים קובי שיין אמבה קובי שיין speed קובי שיין אמבה טעינת תמונות נוספות עדיין אין תמונות שהוגשו לתחרות החודשית. מוזמנים להגיש את התמונות שלכם כאן . התמונות הזוכות של חברי המועדון מיון לפי הנושא החודשי Select Topic בודקים בהיסטוריה של תמונות הזוכות ומיד מעדכנים... עדיין לא חברים במועדון חדר כושר לצילום? חברי המועדון נהנים מלימוד, השראה, תרגול, משובים, קהילה ותחרויות הצטרפו גם אתם והתחילו לפתח את כישורי הצילום שלכם כבר היום הצטרפו למועדון