מדוע אין לי 24-70?
מי שמכיר אותי יודע שאין לי בתיק הצילום את עדשת 24-70 F/2.8 שכולם מגדירים כ"מאסט".
בעיניי, העדשה היא כלי לממש חזון ויזואלי מסוים ולא המטרה, ואני מכניס למשפחה רק עדשות שמתאימות למה שאני רוצה ואוהב לצלם. כך, אגב, אני פועל גם ברכישת כל ציוד צילום - מצלמות, תיקים, חצובות, אביזרים שונים וכד'.
ניסוי כלים ראשון עם העדשה החדשה - Nikkor 24-120 F/4 Z Mount
ההחלטות שלי לרכישת ציוד מבוססות לא על "מה נחשב" או מה יש לאחרים, אלא על שיקולים מקצועיים מתוך הבנה של מה באמת יעשה טוב לצילומים שלי.
הסיבה שעד היום לא הייתה לי 24-70 היא שלא ממש התחברתי לטווח ה"ביניים" של אזור ה50 מ"מ.
בצד האחד של טווח אורכי המוקד, אני אוהב לצלם "רחב וקרוב", בטווחים של 14 עד 30 מ"מ, כדי להמחיש לצופה את העומק של הסצינה ולהדגיש את התלת מימד שלה. בצד השני, אני אוהב לצלם "אינטימי" ולהתמקד בפרטים הקטנים, ואז אני משתמש בעדשת הדגל של ניקון, ה-70-200 F2.8 או ה-100-400 המעולה.
צילום רחב ותלת מימדי של המגדלור בעיירה Portmagee בדרום מערב אירלנד - עדשת Nikkor 14-30 F/4
"פרטים אינטימיים" של חוף Kinard בדרום מערב אירלנד. צולם עם עדשת Nikkor 100-400
כאמור, טווח אורכי המוקד באזור ה-50 מ"מ פחות מושך אותי, כי הוא מרגיש "לא פה ולא שם". כמובן, שזהו השיקול האישי שלי וישנם צלמות וצלמים רבים שעפים על הטווח הזה.
במאמר הקצר הזה החלטתי לחלוק איתכם את המחשבה שעומדת מאחורי רכישת עדשת Nikkor 24-120 F/4 Z Mount בתקווה שהמחשבה הזו תעזור לכם בשאלה שנשאלת כל כך הרבה בקרב צלמים חובבים - "איך לבחור עדשה חדשה".
אז למה רכשתי בכל זאת את ה-24-120
הסיבה הראשונה
לעיתים, בכל זאת מצאתי את עצמי שהטווח הזה חסר לי, במיוחד בצילומי נוף אורבני וארכיטקטורה, שהעדשה הרחבה מעוותת מדי את הסצינה או לא מגיעה לפריימינג המדויק שאני רוצה (במקרים אלו נאלצתי לעשות קרופ על הפריימינג הרצוי וכך איבדתי רזולוציה)
החשיבות של פריימינג נכון ומיושר בצילום אורבני וחיתוך מדויק (תרתי משמע) של הסצינה מתאפשר בזכות הטווח הורסטילי של עדשת 24-120
הסיבה הנוספת והלא פחות חשובה
נוחות
כן כן, דווקא אני שתמיד מקדש את האיכות ומזניח את הנוחות.
ישנם מקרים בהם ממש ממש נוח להסתובב עם עדשה אחת. סיור אורבני קליל, טיול עם המשפחה או החברים או בסיטואציות בהן אני לא יכול להביא תיק צילום עם כמה עדשות. הטווח של 24-120 מעולה ומאפשר לי גם צילום רחב יחסית, וגם תקריבים ופורטרטים שיספקו את חשקי ליבי.
האם הצמצם F/4 לא מגביל אותי? בהחלט כן, אבל לא תמיד.
האם העדשה פחות איכותית מה-24-70 האגדית? אכן, אבל לא בהרבה.
האם זה פחות "סקסי" להגיד שזאת העדשה שיש לי? אולי.
בעיניי - הרבה יותר סקסי לדעת מה עושים עם הציוד ולצלם ממש ממש יפה.
כל אלו הם מחירים שאני מוכן לשלם בצורה מודעת ומושכלת בתמורה למה שהעדשה הזו יודעת לתת לי. מה גם, העלות שלה יותר מ-פי 2 נמוכה יותר.
"ציור באור" בתחנת הרכבת הקלה של תל אביב, עם ה-24-120 החדשה
לסיום - מהו המסר שלי אליכם?
לפני כל רכישת ציוד - במיוחד רכישות של אלפי שקלים - תמיד בצעו מחקר מעמיק על הציוד, והתאימו אותו לצורך האמיתי שלכם. ברחו מכל מה ש"נהוג" לעשות או מה ש"סקסי" ועשו רכישות חכמות שבאמת ישדרגו אתכם, בין אם באיכות ובין אם בנוחות.
טיפ בונוס
מה שישדרג בעיקר את הצילום שלכם זה לא הציוד!
מה כן ישדרג אתכם? הלמידה, ההתמדה, הלימוד מטעויות, החוויות שתחשפו אליהן בזכות העיסוק בצילום.
צאו לצלם, חוו את הצילום בשטח, הרשמו לקורסים, השתתפו בסדנאות, טוסו לטיולי צילום בחו"ל.
אכן אני משוחד, אבל מאמין בזה בכל הלב. אשמח מאד אם תבואו ללמוד בסדנאות והטיולים של פוטו טיפס, אבל מבחינתי תוכלו לעשות זאת בכל מקום אחר שעושה את עבודתו נאמנה - העיקר שתלמדו ותצמחו, כצלמים וכאנשים.
שלכם,
ויקטור.
פריימינג מדויק של המדרגות הנעות (והנאות) באחת מתחנות הרכבת הקלה בתל אביב. שימוש בעדשת 24-120 החדשה
נ.ב.
תודה מיוחדת לאביעד ארליך ויגאל עמר מארליך - מרכז הצילום הישראלי על השירות המקצועי והאדיב, ובמובן על התמיכה המשמעותית בעשייה של פוטוטיפס!
כיף להתחדש :)