תוצאות החיפוש שלכם

נראה לי שאפשר להתחיל עם משפט שרוב האנשים שחיים בישראל יסכימו איתו: 2024 לא תהיה שנה שנזכור לטובה. המציאות הקשה עדיין כאן, ונראה שלמרות התקוות היא תזלוג גם לתוך 2025. יחד עם זאת, זה מאמר על צילום ואני בהחלט משתמש בחוויה הצילומית כסוג של בריחה מהמציאות והמקום לתת לנפש לנוח. אני מנחש שהתחושה הזו לא זרה גם לכם. לשמחתי השנה היו לי מספר גדול יחסית של הזדמנויות להפיק כמה תמונות שאזכור לעוד הרבה שנים. אז בזכות העובדה שהצילום הוא אחת מנקודות האור הבודדות של השנה האחרונה, אנסה לסכם את השנה הצילומית שעברתי ב-5 רגעים צילומיים. מוזמנים גם אתם לחלוק את נקודות האור שלכם שהצילום הביא לכם ולכתוב לי כאן בתגובות. רגע משמעותי ראשון - אור אדום בלובליאנה במהלך הטיול החורפי של פוטוטיפס לסלובניה, עזבתי את הקבוצה לערב אחד ונסעתי ללובליאנה. זה היה בתחילת ינואר וקישוטי חג המולד טרם הוסרו. התאורה החגיגית כללה גם אור אדום בהיר ממש במרכז כיכר פרשרן, שנחשבת למרכז העיר. ידעתי שכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות בסבלנות למשהו מעניין שיקרה וכאשר הגיע אותו ילד קטן על קורקינט, ידעתי שזו התמונה. כל כך התרגשתי, שאפילו לא שמתי לב שהעדשה לא מכוונת על מפתח צמצם מקסימלי (שנדרש להכנסת כמה שיותר אור למצלמה, בטח בתנאי אור מוגבלים). אולם אני עדיין מרוצה למדי מצילום הרחוב הזה, שנראה כמעט מבוים. לא היה שימוש בטכניקה מיוחדת בצילום הזה, מעבר לזיהוי הסיטואציה והקליק הזריז ברגע האמת, כי אני מעדיף גמישות מקסימלית בצילום רחוב. זה לא עב"מ, זה בסך הכל אחד מאורות החג במרכז לובליאנה ציוד: Canon R5, Canon RF 50mm f/1.2 פרטים: אורך מוקד 50 מ"מ, זמן חשיפה 1/250 שניות, צמצם f/1.6, איזו 1600. רגע משמעותי שני - הזדמנות מעורפלת בבלד (באנגלית זה נשמע יותר טוב - Mist Opportunity) במהלך אותו טיול לסלובניה, ביקרנו פעמיים באגם בלד. בפעם הראשונה איחרנו בגלל תאונה קשה שגרמה לפקק תנועה וגם תנאי הצילום לא היו אופטימליים. הפעם השנייה פיצתה על כך ויותר. זו לא היתה הפעם הראשונה שלי בבלד, אפילו לא כל כך מוקדם בבוקר, אבל זו הפעם הראשונה שחוויתי את המקום בחורף. השילוב היה מושלם של רוח חלשה במיוחד, ערפילים קלים, כפור על הצמחיה וידע שהצטבר. התוצאה היתה סט של תמונות עם צבע שמיים שהשתנה כל כמה דקות ועוד חוויה שאני מקווה שיצא לחוות שוב. מבחינת הטכניקה, פרט לשימוש בחצובה ובפילטרים המפורטים, השתמשתי בטיימר המובנה במצלמה וכמובן שדאגתי לבטל את המייצב במצלמה ובעדשה לפני הצילום. קצת ערפילים, קצת כפור, קצת פילטרים ואגם מופלא אחד ציוד:Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS, Peak Design Travel Tripod Carbon, Benro Geared Head, Haida CPL, Haida soft GND 3-0. פרטים: F/10, iso100, 8sec, 46mm RF 24-70 f/2.8L רגע משמעותי שלישי - כעס ותעוב בבני ברק בפורים האחרון ידידה טובה הזמינה אותי להצטרף אליה לצילום בבני ברק, יעד פופולרי למדי בשנים האחרונות. אני אמנם לא דתי בשום צורה, אבל הגעתי עם החלטה מראש לכבד את תושבי המקום: לא לצלם ללא רשות ולחבוש כובע. בתחילה כמעט הכל עבר באופן רגוע למדי, עם הרבה ילדים חמודים שהוריהם הסכימו שנצלם אותם, אולם דווקא כשפנינו לרחוב צדדי יותר, כמעט הותקפנו על ידי בחור שפשוט ראה אותנו וניסה להתנפל עלינו בזמן שצילמנו קבוצה של בחורי ישיבות מחופשים ורוקדים. אותם בחורי ישיבה עצרו את הבחור הכועס ומנעו ממנו להגיע אלינו. התמונה אולי לא מרשימה מבחינה טכנית, אבל זה בהחלט רגע שאזכור.  בחור ישיבה שלא היה מרוצה מהנוכחות שלנו בבני ברק בפורים. ציוד: Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS פרטים: אורך מוקד 24 מ"מ, זמן חשיפה 1/1600 שניות, צמצם f/2.8, איזו 100. רגע משמעותי רביעי - הפתעה צבעונית לילית באירלנד עד הרגע האחרון התלבתטי אם לנסוע לאירלנד: זו מדינה שבאופן היסטורי היחס שלה לישראל היה אמביוולנטי במקרה הטוב ובתנאים הנוכחיים היחס הפך לעוין למדי. בסופו של דבר החלטתי לצאת, בזכות ההבטחה לנופים ייחודיים, האפשרות להפגש עם ידידה טובה שחיה שם וכמויות גדולות של גינס. שלושת הסיבות התקיימו במלואן בסופו של דבר, אבל אותו לילה היה פשוט הפתעה אדירה: אמנם הסופה המגנטית היתה ברקע החדשות באותו שבוע. אולם רק בערב לפני שחזרנו למלון, רודני המדריך המקומי וזיו המדריך מטעם פוטוטיפס הציעו לנו לחזור למלון, להתרענן ולהתכונן לאפשרות לזוהר הצפוני המרשים ביותר שנראה אי פעם באזור. מבחינתי לא היתה התלבטות: צילום של הזוהר הצפוני הוא משהו שחלמתי עליו שנים. באותו הלילה עברנו בין 3 אתרים שונים עד שהזוהר נחלש. אולי הצילום שהשגתי לא מרשימים מבחינת קומפוזיציה או טכניקה, אבל זו היתה חוויה של פעם בחיים. לצורך הצילום השתמשתי בעדשה סופר-רחבה כדי לתפוס כמה שיותר מהנוף והשמיים, פוקוס ידני בגלל החושך, טיימר של שתי שניות וביטלתי את המייצב. היה גם שימוש באיזו גבוה למדי כדי לקצר את זמן החשיפה, על מנת לשמור על הטקסטורה של הזוהר הצפוני. לעיתים חלומות מתגשמים ללא תכנון, זוהר צפוני באירלנד ציוד: Canon R5, Canon RF 15-35mm f/2.8L IS, Benro Tripod, Benro Geared Head. פרטים: אורך מוקד 15 מ"מ, זמן חשיפה 30 שניות, צמצם f/3.2, איזו 1600.  רגע משמעותי חמישי - כלב נובח לא נושך (ולא מרוצה מהפורטרט שלו) טכנית, התמונה הזאת היא לא תמונה שלי בדיוק, למרות שהיא צולמה על ידי. כשבועיים לפני הצילום, קיבלתי מאמזון משלוח שכלל עדשה חדשה. במקביל שרון (אותה ידידה מהצילום בבני ברק), קיבלה עדשה מאותה סדרה והחלטנו לצאת ולנסות את הציוד החדש. במהלך הטיול הרגלי שלנו בחוף הכלבים בתל אביב, שרון ראתה את אותו צ'יוואווה עם הבעלים שלה והפנתה את תשומת ליבי. אני גם הנמכתי לצלם כאשר ראיתי זוית בה הכלב והקעקוע היו קרובים. הכלב ככל הנראה כעס על כך שהפרענו לו להשתזף בנחת והתחיל לכעוס ולנבוח, כך שהאלמנט המשלים בתמונה נוסף. מה שהייתי עושה אחרת בתמונה הזו דווקא להגדיל את עומק השדה, כך שגם הרגל תראה חדה. מבחינה טכנית, פרט לירידה כמעט לגובה החול על החוף, לא היתה טכניקה מיוחד. גם קעקוע עם פורטרט מלכותי לא מרצה את הצ'יוואווה ציוד: Sony A7 Mark IV, Sony FE 40mm f/2.5G  פרטים: אורך מוקד 40 מ"מ, זמן חשיפה 1/400 שניות, צמצם f/3.2, איזו 100. סיכום ותמונה בונוס כפי שכתבתי בהתחלה, עברה על רובנו שנה מאתגר ואין הבטחה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה - אבל אפשר לקוות שתהיה כזו. אז אני מאחל לכולנו שנה חדשה שבה הדילמות היחידות יהיו האם למקם את הנושא בשלישים או במרכז, להשתמש בעדשה רחבה או טלה ולאיזה טיול לצאת.  אני מזמין גם אתכם לעשות את סיכום השנה שלכם, ולהיזכר בחמשת הרגעים הצילומיים הכי משמעותיים עבורכם (אפשר גם יותר). תאמינו לי שזה יעשה לכם טוב בלב. מנו. אחד מהדובים שהונחו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, על מנת להזכיר את נושא החטופים   קצת עליי, למי שלא מכיר...   נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות.  חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים. מוזמנים לעקוב אחריי ב אינסטגרם כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

נתחיל מה-"מה" מהי קומפוזיציה בצילום?  לצלמים, ובמיוחד צלמים מתחילים, יש נטייה להתמקד בציוד יקר, עדשות, גופי צילום מתקדמים טכנולוגית, פרמטרי צילום, עריכות מורכבות, מערכי תאורה ופוזות של מצולמים. כל אלו כמובן חשובים אך פעמים רבות צלמים דואגים כל כך לגבי הדברים האלו שהם שוכחים מהמהות והדבר החשוב ביותר - שהיא הקומפוזיציה של הצילום . בואו נעשה תרגיל מחשבתי - הביטו בתמונה מעניינת שצילמתם לאחרונה. במבט ראשון נסו לשים לב לתחושה שהיא גורמת לכם - שלווה? התרגשות? שמחה? עצב? אי נוחות? אם התמונה הייתה תלויה סתם כך ברחוב, האם הייתם עוצרים רגע להביט או חולפים על פניה ללא מחשבה נוספת? אם התמונה הייתה עולה בפיד של רשת חברתית, האם הייתם עוצרים רגע ומתבוננים או ממשיכים בגלילה?  נוף הרים ואגמים בשלכת, אנדורה. צילום - שרית כרמון מהי קומפוזיציה - במשפט אחד: קומפוזיציה היא הדרך שבה אנחנו בונים את התמונה שלנו ומסדרים את האלמנטים השונים בתוך הפריים.  המילה קומפוזיציה היא שילוב של שתי מילים - Com = ביחד ו-Position = מיקום. ובתרגום חופשי מאנגלית - מיקום ביחד. קומפוזיציה הינה כלי עוצמתי בידי הצלם שבאמצעותו ניתן לכוון את תשומת ליבו של הצופה לסיפור הויזואלי של מה שהוא רצה ליצור ולשלוט בתחושות שהתמונה מעבירה. קומפוזיציה טובה יכולה ליצור תמונה מעניינת ומרגשת ולהבטיח שהמסר שהצלם רוצה להעביר יתקבל בבהירות, בעוד שקומפוזיציה אחרת של אותה הסצינה יכולה לגרום לתמונה להיראות סתמית ומשעממת - ולכן היא מהווה אחד היסודות החשובים ביותר שצריך להבין בעולם בצילום. האופן שבו אנחנו מארגנים את האלמנטים השונות בתמונה (כאשר אלמנטים יכולים להיות אובייקטים, אור וצלליות, צורות, קווים, צבעים, טקסטורות) הוא הקומפוזיציה של הפריים.  שקיעה ב-Dunquin Pier, דרום מערב אירלנד. צילום - ויקטור זיסלין אפשר להגיד שקומפוזיציה בצילום היא כמו הלחן במוזיקה (ואכן באנגלית composition היא מילה משותפת לכל תחומי האמנות). כמו שסידור התווים במלודיה ובהרמוניה, ויחסי הגומלין בין הכלים השונים המשתתפים ביצירה עובדים יחד כדי להעביר תחושה וסיפור, כך מיקום וסידור האלמנטים בפריים, היחס ביניהם, כיצד הם מדברים אחד עם השני וכיצד הם מובילים את עין הצופה בפריים - כל אלו יעזרו לנו להעביר סיפור ורגש בתמונה ולשדרג את האסתטיקה והמשמעות של הצילום.  בקביעת הקומפוזיציה אנחנו משפיעים כיצד הצופה תופס את התמונה, מאיפה הוא מתחיל להתבונן בה ובאיזה סדר עובר בין האלמנטים בתמונה. ההבדל בין ציירים לצלמים חשוב לציין שקומפוזיציה עוסקת לא רק במה ש"נכנס" לפריים אלא בעיקר במה ש"יוצא ממנו החוצה". בניגוד לתחומי אמנות אחרים כמו ציור או פיסול שבהם האמן מתחיל מאפס ומוסיף את האלמנטים השונים ליצירה, בצלם מתחיל מ-100% המציאות ומוריד את האלמנטים שלא שייכים לסיפור הצילומי. צייר מנוסה ידע להוסיף בדיוק את מה שצריך לראות ביצירתו, ואילו צלם מנוסה יוריד את מה שירצה להסתיר מהצופה. עבור הצלם, הקומפוזיציה משמשת כאמצעי להצגת נקודת מבט אישית על העולם הנמצא מולו כשההחלטה הבלעדית של מה ירד מהמציאות ויגיע לחיישן המצלמה היא בלעדית שלו. כמו כל נושא באומנות, גם בהיבט הקומפוזיציה "מה נכון / לא נכון" הוא נתון לפרשנות, ולכן למען הפשטות בואו נגדיר קומפוזיציה "נכונה", כקומפוזיציה שבה הפריים מאורגן כך שעין הצופה מובלת בתוכו בדיוק באופן שאנחנו  כצלמים רוצים, והוא בנוי בהתאם לנושא ולתחושה שאנחנו  רוצים להעביר.  צילום - שרית כרמון כיצד האלמנטים בתמונה מתייחסים אחד לשני? אגם בלד בערפילי חורף מיוחדים. צילום - ויקטור זיסלין ועכשיו ה"איך" כללי הקומפוזיציה ישנם מספר כללים בסיסיים של קומפוזיציה שיכולים לעזור לנו ליצור תמונות טובות ומעניינות יותר. הכללים הללו הינם בבחינת "קווים מנחי צילום" שניתן לדון בהם וללמד אותם אבך הם אינם חקוקים בסלע. עם למידת הכללים ותרגולם, תוכלו ליצור תמונות יפות ומשמעותיות יותר, ותגלו שיש דברים מסויימים שפשוט "עובדים" טוב יותר מאחרים. מבחינה פסיכולוגית אלו סידורי אלמנטים בפריים שנתפסים כנעימים יותר לעין האנושית , ולכן הם הפכו לכלל מנחה. הבנת הכללים ותרגולם יעזרו לכם לשכלל את הצילומים שלכם וגם את הטכניקה שכן עם הזמן הכללים יהפכו לטבע שני. ככל שתתרגלו יותר, תוכלו באופן אוטומטי לזהות את הסיטואציות המתאימות לכלל כזה או אחר. ככל שתתקדמו, תוכלו לנתח לעומק תמונות ולהבין מה חשוב כדי לשפר אותן - האם זו הקומפוזיציה או אולי פרמטרים או עריכה מיוחדת שצריך להחיל, או אפילו ציוד חשוב שחסר. בהמשך, תגלו תחומים חדשים של יצירתיות באמצעות שבירה מושכלת של כללי הקומפוזציה - הדבר החשוב ביותר הוא להשתמש בדמיון שלכם ולצלם תמונות שחשובות לכם. כל אלו יקרו מעצמם בהמשך וכעת עלינו להתחיל מהבסיס.  כללי הקומפוזיציה הבסיסיים כלל השלישים אחד הכללים החשובים והמוכרים ביותר בקומפוזיציה: כלל זה מחלק את התמונה ל-9 מלבנים שווים ע"י רשת המורכבת מ-2 קווים אופקיים ו-2 אנכיים. לפי חוק השלישים, כדאי למקם את הנושאים המרכזיים של התמונה על הקווים או בנקודות החיתוך שלהם. מכיוון שהעין נמשכת אוטומטית לאזורי החיתוך של הקווים, נרצה למקם אלמנטים מרכזיים של הפריים באזור נקודות ההצטלבות האלו, מה שמייצר איזון ומשיכה ויזואלית. כמו כן, כאשר יש אלמנט קווי משמעותי שמחלק את הפריים לכמה חלקים או שכבות (למשל קו אופק בין הים לשמיים), נעדיף למקם אותו על אחד מקווי השלישים. מיקום הנושא בשליש העליון הימני. צילום - שרית כרמון דוגמאות לשימושים נפוצים בחוק השלישים:  נופים: מיקום קו האופק על השליש העליון או התחתון. פורטרטים: מיקום עיניים של נושא התמונה על אחת מנקודות המפגש של הקווים. צילום אדריכלי: הדגשת קווים אנכיים או אלכסוניים במבנה בצורה שתתיישב עם קווי השלישים מיקום קו האופק בקו השליש התחתון, ובנוסף מיקום המגדל על קו השליש השמאלי. צילום - שרית כרמון כפר הדייגים בקרבת מורונדבה, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין הולכת עין / קווים מובילים הולכת עין היא מרכיב חשוב בכל תמונה שכן היא עוזרת לצופה לשוטט בתמונה, ומאפשרת לנו למשוך אותו לדברים שנרצה להדגיש בפריים. באופן כללי הקומפוזיציה עוזרת לנו להוביל את עין הצופה לגילוי התמונה בצורה מובנת ומתוכננת, ו הולכת עין  מייצרת "דרך" ברורה עבור הצופה ומרכזת את מבטו לעבר נושא או אזור מסוים . בנוסף, שימוש בהולכת עין מייצרת תחושה של תנועה ורצון להמשיך את ההתבוננות. על מנת שהצופה לא ילך לאיבוד בין אלמנטים רבים וכתוצאה מכך יאבד עניין, נרצה להוביל אותו להסתכל על אלמנטים חשובים בפריים וגם לקבוע את הסדר של ההתבוננות.  ניתן לכוון את הצופה באופן אקטיבי בתוך הפריים באמצעות קווים מוליכים . אלו יכולים להיות אלמנטים של קווים ישרים או מתפתלים שלוקחים את הצופה לרוב מקצה כלשהו של התמונה אל עבר האובייקט המרכזי. כמעט כל דבר יכול לשמש בתור קו מוליך: אלמנטים טבעיים כמו נחל זורם, ענף של עץ, אלומת אור אובייקטים מעשה ידי אדם כמו כביש מתפתל, מעקה של מדרגות וכו'.  מעקה המדרגות יוצר הולכת עין לעבר הנושא המרכזי - הזוג. צילום - שרית כרמון ההולכות הכי נעימות הן לרוב אלו שיוצאות קרוב לאחת הפינות (בעיקר התחתונות) של הפריים. הולכת עין ע"י קווים מפותלים היא לרוב עדינה ומייצרת תחושת זרימה בפריים, בעוד הולכה עם קווים ישרים היא יותר חדה ודרמטית ומייצרת תחושה של סדר וקשיחות. שילוב של קווים מוליכים עם בחירה מושכלת של של אור, צבע וחדות יעזרו לנו להוליך את הצופה בתור הפריים ולייצר את התחושה הרצויה. השביל המתפתל יוצא מפינה אחת ומוביל את הצופה לתוך היער. צילום - שרית כרמון מפל ריו סלסטה, קוסטה ריקה. צילום - ויקטור זיסלין קווים אלכסוניים שימוש בקווים אלכסוניים מייצר תחושה של תנועה ועומק ומאפשר לעין הצופה "לשוטט" עוד זמן בתוך הפריים. בניגוד לכך, קווים אופקיים מייצרים יותר תחושה של יציבות ופריים יותר סטטי. מומלץ לשים לב לכמה ניואנסים: ניתן להשתמש בקווים אלכסוניים המתכנסים אל תוך הפריים (converging lines) ובכך לייצר מתח ותלת מימדיות (פרספקטיבה) וגם הולכת עין והכוונה לכיוון אלמנט. אלכסונים ישרים (כמו מרצפות, בניינים), ובמיוחד אם הם סימטריים, יכולים לייצר תחושה של יציבות ועוגן בתמונה. אלכסונים לא חייבים להיות אובייקטים פיזיים בתמונה אלא ניתן להשיג אפקטים של אלכסון באמצעות מעברי אור וצל, צבעים או חלל בין אובייקטים (לדוגמא סדק באדמה). עזריאלי תחת השמש. צילום - ויקטור זיסלין תחושה דינמית הודות למספר רב של קווים אלכסוניים באוריינטציה יותר אורכית. צילום - שרית כרמון קווים אופקיים ותחושת של פריים סטטי. צילום - שרית כרמון קווים אלכסוניים בדמות מעקי מדרגות שיוצאים משתי הפינות התחתונות מייצרים תחושה תלת מימדית הולכה לעבר מרכז הפריים. צילום - שרית כרמון איזון  בניית הפריים באופן שיכיל אלמנטים בכיוונים מנוגדים המאזנים אחד את השני, בצורה שמייצרת יחסי גומלין בין כל חלקי התמונה ומבלי להשאיר אזור אחד של התמונה עמוס ואזור אחר ריקני. הכללת אלמנטים מאזנים יוצרת תחושה יותר הרמונית ונעימה לצופה, ועוזרת לו לשוטט בתמונה ולא להתרכז בנקודה אחת בלבד. חשוב שהאלמנט המאזן גם יתרום לסיפור הצילומי ע"י השלמתו או לחילופין יצירת ניגודיות שמדגישה את המסר הצילומי (טכניקה שנקראת גם juxtaposition עליה נרחיב בהמשך).  איזון בתמונה יכול להיות מאוזן, תרתי משמע - כאשר אלמנטים שווי משקל נמצאים בשני צידי התמונה. למשל, השתקפות המחלקת את התמונה באופן סימטרי. איזון "מאוזן" מייצר בד"כ אפקט של יציבות ושלווה. באופן פרדוקסלי, אפשר להשיג איזון "לא מאוזן" - כאשר נוצר דינמיות על ידי אלמנט חזק באחד הצדדים, ואלמנט יותר חלש/קטן בצד השני. למשל, אלמנט קטן ורחוק יכול לאזן אלמנט גדול וקרוב; אלמנט כהה יכול לאזן שטח מואר. איזון לא מאוזן ייתן אפקט יותר דינמי ומעניין.  רח בתמונה משמש כאלמנט מאזן לכדור הפורח ונותן לו פרופורציה במידה מסויימת. שימו לב כי האלמנטים גם מסודרים בהתאם לחוק השלישים. צילום - שרית כרמון בהקשר נושא האיזון חשוב גם לציין כי אספקט חשוב של איזון הוא יישור של התמונה, למשל: שמירה על קו אופק ישר, או רצפה בזוויות טכעית. בנוסף, כדאי להימנע מ"איזון יתר" של פריים בהמון אלמנטים, שעלולים להתחרות על תשומת הלב של הצופה במקום לאזן זה את זה. מתחם האש אטשג'ח - אזרבייג'ן. צילום - ויקטור זיסלין סימטריה סימטריה היא מקרה פרטי של איזון שבו אנחנו מחלקים את הפריים ל-2 חלקים שווים מלמטה-למעלה / מימין-לשמאל / באלכסון. סימטריה נתפסת באופן טבעי בעין האנושית כהרמונית ומעניינת, ולכן הצופה ימשך אליה. בנוסף היא מייצרת פריים שהוא בהגדרתו מאוזן. פריימים מעניינים במיוחד נוצרים כאשר נוצרת סימטריה לא שגרתית או סימטריה שאינה קיימת פיזית במציאות, למשל השתקפות. פריימים סימטריים עובדים אפילו יותר טוב כאשר הסימטריה קיימת ביותר ממישור אחד, למשל גם מלמעלה למטה וגם מצד לצד. סימטריה עם "טוויסט" - ציור באור עם מנורת לד צבעונית והשתקפות שמייצרת פריים סימטרי. צילום שרית כרמון עץ מנגרובים מרשים, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין מסגור מסגרות הן כמו דלת שמזמינה את הצופה להיכנס לעולם המיוצג בפריים: הן יוצרות מיקוד של הצופה באלמנט הממוסגר ונותנות תחושת מילוי ושלמות של הפריים. המסגור גם נותן קונטקסט חשוב לסביבה של הנושא הממוסגר, ויכול להפוך את הנושא המרכזי לבולט יותר ולהקנות מרקם ועומק לתמונה.  אלמנטים שיוצרים מסגרות יכולים להיות טבעיים כמו ענפים, תצורות סלע מעניינות, או מלאכותיים כמו גדרות, חלונות, ועוד. ניתן גם לייצר מסגרות של אור (אלמנט מואר בודד בתוך סביבה מוצלת) צבע (אלמנט בצבע בולט מהסביבה), וכמובן למסגר אלמנט חד בתוך רקע אחורי או קדמי מטושטש.  מיסגור דמות בתוך פתח של מבנה. צילום - שרית כרמון צילום - שרית כרמון כנסיית סנט ג'והן, סלובניה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות עקרון שניתן לממש לא רק בפוטושופ! השימוש בשכבות מופרדות היטב אחת מהשניה נותן עומק וסדר לתמונה, ומאפשר לצופה "לטייל" בין השכבות בפריים. שכבות יכולות להיווצר ע"י טקסטורות שונות, צבעים או תאורה. שכבות יכולות לייצג גם מספר רבדים של סיפור צילומי ובכך להעצים אותו (לדוגמא: הריסות של מבנה רעוע על רקע נוף). שימוש בשכבות עובד טוב במיוחד בשילוב עם חוקים בסיסיים אחרים כמו חוק השלישים (חלוקת השכבות בתמונה כך שיופרדו בקווי השלישים). זריחה של פעם בחיים ב-Alpe De Suisi - דולומיטים, צפון איטליה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות של טקסטורות בנוף: שכבת העצים הקרובים, לאחריה שכבת הכביש ועמודי התאורה, וברקע שכבות הרים שנוצרות הודות לתאורה אחורית נמוכה ואובך קל פלמינגו בברכות הזורע בשעה הכחולה - שכבות שנוצרות ע"י צבעים וטקסטורות שונות של המים, הפלמינגו, הצמחיה והשמיים מרחב הדובר מרחב הדובר מתייחס לכיוון בפריים שאליו הנושא פונה והמרחב שנותר לידו המאפשר לצופה להשלים בדמיונו את הסיפור בסצנה. כאשר אנו מצלמים אובייקט נרצה לוודא שהוא ממוקם בפריים כך שנשאר מרחב בכיוון שהוא פונה אליו - זה יוצר המשכיות וזרימה בפריים. לדוגמא, אם המבט של המצולם פונה שמאלה, נמקם את המצולם עצמו בשליש הימני כך שנשאר מרחב שאליו הוא מסתכל שמאלה. דוגמא נוספת - עץ או צמח שנוטה לימין, נרצה למקם את העץ בשליש השמאלי של התמונה ולהשאיר מרחב מצידו הימני. אבקוע צב ים בחוף פלמחים בדרכו לחיים חדשים בים. הנושא מביט לכיוון ימין ומוביל את עין הצופה לעבר הגלים המוארים באור שקיעה מבט וכיוון הכלב הרץ פונה ימינה ונתקל מייד בשולי הפריים - גורם לכך שמשהו שהפריים "תקוע" ולא מעודד את הצופה לשוטט בתוכו לסיכום אלו הם חוקי הקומפוזיציה הבסיסיים - היסודות שעליהם בנוי כל נושא הקומפוזיציה בצילום ואבני הבניין שבהם נוכל להשתמש כדי לעצב פריימים שלמים ואסטתיים יותר. זהו המאמר הראשון בסדרת מאמרים על קומפוזיציה, בהמשך נדבר על חוקי קומפוזיציה קצת יותר מתקדמים, כיצד לשלב חוקים מסויימים וממה להימנע, איך לשבור את הכללים, וגם מה כל זה עוזר לנו כשאנחנו רוצים לספר סיפור מצולם. קומפוזיציה היא אחד הנושאים החשובים אותם אנחנו מלמדים ב"חדר כושר לצילום" תוכנית הדגל שלנו שמאמנת את שרירי היצירתיות וכישורי הצילום שלכם. מוזמנים להצטרף כאן בקישור . תודה שקראתם - ונתראה במאמרים הבאים! שלכם, שרית כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

הקדמה קוסטה ריקה – גן עדן לצילום טבע עם Nikon Z8 לפני יומיים חזרתי מטיול צילום בקוסטה ריקה שהדרכתי לצידו של נדב בגים, צלם טבע מוכשר ביותר המתמחה בצילום מאקרו. כשאתה עומד בלב הג'ונגל וצופה בטוקאנים, נשרים וקוליברים  בתנועה מתמדת, אתה מבין כמה קריטי הוא הפוקוס האוטומטי וכמה שהניקון Z8 משדרגת את חוויית הצילום. היכולת של המצלמה לזהות במהירות את הציפור ולנעול עליה תוך שמירה על חדות מירבית, גם בתנאי אור קשים, גם תוך כדי הזזת המצלמה לצורכי מעקב, גם עבור גדלים שונים של האובייקטים המצולמים הפכה כל צילום לחוויה מדהימה. למה פוקוס הוא קריטי בצילום טבע? כשמדובר בצילום טבע, במיוחד בצילום של חיות וציפורים בתנועה, מערכת פוקוס מתקדמת ויעילה יכולה להיות ההבדל בין תמונה חדה ובלתי נשכחת לבין פריים מפוספס. צלמי הטבע שביניכם יודעים היטב מהי המשמעות של היכולת של המצלמה לנעול על אובייקט נע ולשמור עליו בפוקוס וכמה היא קריטית להצלחה של הצילום. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/640sec, ISO12800 ציפורים במעוף, טורפים בשטח או סתם עין של איגואנה בין העלים – כולם דורשים מערכת פוקוס מהירה, מדויקת וחכמה. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ניקון Z8 , אחת המצלמות המתקדמות בשוק, המספקת יכולות פוקוס יוצאות דופן, כולל מעקב משופר אחרי בעלי חיים וציפורים. לפני המסע לקוסטה ריקה השתמשתי בצורה מיטבית בכל היכולות האדירות של שתי המצלמות שלי, ניקון Z7ii ו ניקון Z6ii אך הכרתי גם את המגרעות שהלן. מצלמות אלה מצוינות למגוון רחב של ז'אנרים בצילום כמו נוף, רחוב, פורטרטים ועוד. צילום טבע לצערי הוא לא אחד מהם, שכן מערכת הפוקוס שלהן אמנם טובה, אבל לא מספיק מלוטשת ומפספסת לא מעט כשמדובר במעקב אחר אובייקטים בתנועה מהירה. Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 160mm, F/2.8 1/2500sec, ISO720 כל צלמי הניקון שביניכם שאוהבים לצלם חיות וספורט (ובעצם כל דבר שנמצא רחוק ובתנועה) ממליץ בחום לעבור למצלמות היוקרתיות של ניקון - ה Z8 או ה Z9. חשוב לציין שישנן עוד מצלמות בשוק שמצטיינות בפוקוס הנדרש לצילומי טבע, כמו קנון R5 או סוני A9 iii, ויש מספיק מבחר לכל מי שכבר מושקע במערכות הללו. כניקוניסט מובהק, אדבר כאן רק על הצעצוע החדש בארגז הכלים שלי ועל החוויה האישית שלי איתו. אתן לתמונות לדבר בעד עצמן, גם בהיבט הפוקוס והאלגוריתם של המצלמה אבל בעיקר בהיבט היופי והצבעוניות המדהימה של קוסטה ריקה. אציין שכל התמונות שתראו כאן צולמו בעזרת פוקוס עוקב, המשולב עם מנגנון זיהוי בעלי חיים או ציפורים. אזור חיפוש הפוקוס היה לפרקים כל המסך בחלק מהתמונות, ואילו בחלק אחר השתמשתי באזור פוקוס קטן יותר, כדי לדייק עבור המצלמה את מיקום האובייקט. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO12800 הכירו את ניקון Z8 ומדוע היא נהדרת לצילומי טבע וספורט כדי להבין למה ניקון Z8  היא הבחירה המושלמת לצילום טבע, בואו נתמקד בתכונות שהופכות אותה לכלי העבודה האולטימטיבי למי שרוצה לתפוס את הרגעים הכי מיוחדים בטבע – בין אם זה נשר בתנועה, קוליברי מרפרף ליד פרח או נמר שצץ מתוך הסוואה. ניקון Z8 חולקת את את רוב הטכנולוגיה שלה עם אחותה הגדולה, ה-Z9 הבכירה והותיקה יותר. ביחד, הן מהוות את שתי מצלמות הדגל המובילות של ניקון וממצלמות המובילות בכל שוק הצילום אשר מציבות רף חדש בתחום הזיהוי והמעקב האוטומטי אחרי בעלי חיים וציפורים. מה שמייחד את Z8 הוא שילוב מושלם בין דיוק, מהירות והבינה המלאכותית לזיהוי עצמים , מה שהופך אותה למצלמה מצוינת לצלמי הטבע, במיוחד אלו שמצלמים ציפורים וחיות בתנועה. בואו נסקור חלק מהפיצ'רים שלה הרלוונטיים לצלמי הטבע. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO12800 זיהוי אוטומטי של ציפורים וחיות בר אחת התכונות הכי קריטיות בצילום חיות וציפורים היא היכולת של המצלמה לזהות ולעקוב אחרי אובייקטים בתנועה. ניקון Z8 מצוידת באלגוריתם AI מתקדם המסוגל לזהות ציפורים ובעלי חיים ולנעול עליהם את הפוקוס בדיוק מרבי. המערכת יכולה לזהות לא רק את גוף הציפור, כשהיא יחסית קטנה בפריים אלא גם למקד את העיניים , כשהיא תופסת יותר מקום בתמונה, אפילו כשהיא בתנועה מהירה. בנוסף לציפורים וחיות, המצלמה יודעת לזהות גם אנשים, רכבים ומטוסים, מה שהופך אותה לורסטילית במיוחד בכל מה שקשור לצילום תנועה. הערה אישית אציין שהשימוש בפוקוס עוקב עם זיהוי אוטומטי של ציפורים וחיות עבד מצוין ברוב המקרים, אך הוא לא היה מושלם. לעיתים, הפוקוס הלך לגוף של הציפור ולא לעיניים לצד מקרים בהם הוא לא הצליח להתמקד כלל והלך דווקא לאחד הענפים בקדמת הפריים או לרקע.  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 200mm, F/2.8 1/1000sec, ISO2800  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 200mm, F/2.8 1/3200sec, ISO4500 Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/1600sec, ISO500 493 נקודות פוקוס ויכולת מעקב מתקדמת מערכת הפוקוס של Z8 משתמשת ב- 493 נקודות פוקוס  המפוזרות ברחבי החיישן, מה שמבטיח מעקב חלק ומדויק בכל אזורי הפריים, גם כשהאובייקט נע במהירות גבוהה או מוסתר חלקית מאחורי עלים וענפים. צילום מהיר – 20 תמונות בשנייה ב-RAW דמיינו שאתם בשטח, מול קוליברי צבעונית ותזזיתית ביוחד ש"רוקדת" מול הפרח. כל הנפת כנפיים היא קריטית וכל חלקיק שנייה היא יכולה להיעלם מהפריים. עם Nikon Z8, תוכלו לצלם עד 20 תמונות בשנייה בפורמט RAW  – כלומר, לקבל רצף פריימים שיעזור לכם לבחור את התמונה המושלמת שבה הציפור בדיוק בשיא התנועה, הכנפיים פרושות בצורה מושלמת, והכל חד כתער. בפורמט Jpeg תוכלו לצלם בקצבים אף יותר גדולים, 30 ומעלה בשניה, מה שמאפשר לתפוס רגעים מושלמים של מעוף, נחיתה או ציד.  Nikon Z8, 70-200 F/2.8 @ 120mm, F/2.8 1/640sec, ISO220 מנגנון Pre Release זהו מנגנון המיועד למנוע פספוסים של תחילת תנועה או ההמראה של הציפור, מהרגעים המרשימים שאפשר ללכוד בטבע. המנגנון שומר זמנית את התמונות "אחורה בזמן" למשך שניה (הגדרה שניתן לשנות) לתוך ה-buffer של המצלמה, מבלי לבזבז מקום על כרטיס הזיכרון. ברגע שתלחצו על כפתור המחשף, התמונות הללו ישמרו על הכרטיס ותוכלו לתפוס את האקשן גם אם לא הגבתם מספיק מהר והתחלתם לצלם מאוחר מדי. לדאבוני, בשלב זה המנגנון עובד רק עם תמונות jpeg אבל מקווה שבקרוב יצא עדכון תוכנה שיאפשר עבודה עם המוד הזה גם ב-Raw. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 360mm, F/5.6, 1/3200sec, ISO7200 חיישן 45.7 מגה-פיקסל אתם מצלמים תוכי נדיר על צמרת עץ בגובה 30 מטר. גם עם עדשת 600 מ"מ, הוא עדיין קטן בפריים. אבל עם החיישן העוצמתי של Z8, אפשר לחתוך את התמונה ולשמור על פרטים חדים גם אחרי חיתוך יחסית משמעותי . לכן, גם אם אין לכם עדשה מספיק ארוכה או האפשרות להתקרב פיזית לחיה מוגבלת - היכולת לחתוך ולשמור על איכות גבוהה נותנת לכם הרבה יותר חופש בצילום טבע וציפורים. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/1250sec, ISO450 טווח ISO רחב – צילום בתנאי תאורה מאתגרים בצילום בטבע, אתם לא תמיד מקבלים תאורה אידיאלית. לפעמים האור חזק אשר מגיע מהשמש הישירה, לפעמים הוא עדין ורך כשהשמש מוסתרת ע"י עננות כבדה ולפעמים האור חלש במיוחד כשמצלמים בתוך הג'ונגל. מעבר לכך, השימוש במהירות תריס גבוהה במיוחד אשר מאפיינת צילומי טבע וציפורים (למשל, 1/2000), מחייב אותנו להשלים את האור החסר בעזרת הגברת האו המגיע לחיישן, דהיינו -הISO. ניקון Z8 מאפשרת לכם לצלם בטווח ISO רחב במיוחד של 64–25,600 (ואפילו מעבר), כך שתוכלו לקבל תמונות נקיות יחסית גם בתנאי תאורה נמוכים. Nikon Z8, 105 Macro F/2.8 @ 105mm, F/3.2, 1/1000sec, ISO250 גוף מוקשח ועמידות לתנאי שטח קשים כצלמי טבע, אנחנו לא עובדים בתנאים סטריליים. אנחנו מטיילים בגשם, בשלג, באבק ובבוץ – והציוד צריך לשרוד את זה. ניקון Z8 מגיעה עם גוף חזק ומוקשח, שמסוגל לתפקד במגוון תנאים לא נורמטיביים, עם אטימות טובה נגד גשם לא עצים במיוחד, לצד עמידות לטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 10 מעלות צלזיוס. מסך מתכוונן – צילום מזוויות נמוכות בקלות נניח שאתם רוצים לצלם צפרדע צבעונית ליד שלולית, או צבי מהמם ביער ולכלול חלק מהקרקע בקדמת הפריים. במקום להשתטח על האדמה ולשבור את הגב, המסך המפרקי של Z8 מאפשר לכם לצלם בזוויות נמוכות בנוחות. חיי סוללה מצוינים עם טעינה מהירה צילום טבע משמעותו ימים ארוכים בשטח, ואין דבר יותר מתסכל מסוללה שנגמרת בדיוק כשמתחיל האקשן. Z8 מאפשרת לכם טעינה דרך USB-C, כך שתוכלו להטעין את המצלמה גם מהשטח עם מטען נייד. Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO3600 Nikon Z8, 100-400 F/4..5-5.6 @ 400mm, F/5.6, 1/2500sec, ISO3600 אז מה המסקנה? אם אתם צלמי טבע שמתמודדים עם שלל האתגרים של צילום אובייקטים בתנועה, ואתם עובדים כבר עכשיו עם המערכת של ניקון, ניקון Z8 היא מצלמה שתשנה לכם את כללי המשחק . ניקון Z8 היא לא סתם מצלמה – היא כלי עבודה מתקדם לצלמים שחיים את הטבע . עם פוקוס חכם שעוקב אחרי ציפורים, קצב צילום מטורף, רזולוציה גבוהה שמאפשרת חיתוכים איכותיים, ועמידות לתנאי שטח – היא המצלמה שמאפשרת לצלם את הרגעים הכי פראיים בצורה הכי מדויקת שיש . אפשר כמובן ללכת על אחותה הגדולה והיקרה יותר, ה Z9 האדירה, לה יש יכולות פוקוס דומות, לצד גריפ יעודי לאחיזה אנכית וחיי בטריה משופרים. עם זאת, ה-Z8 תהיה פשרה מעולה, שכן רוב יכולותיה זהות והעלות שלה יותר נמוכה ונוחה. ואם כבר מדברים על חוויות – טיול הצילום הבא לקוסטה ריקה כבר מתארגן. רוצים להצטרף ולצלם בטבע הכי פראי שיש? פרטים בקרוב... Pura Vida! Nikon Z8, 105 Macro F/2.8 @ 105mm, F/3.8, 1/1000sec, ISO3200 כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

סואטננה - כפר קטן במדגסקר - המקום שבו הזמן עצר מלכת הרחק ממסלולי התיירות המוכרים, בלב ההרים הירוקים והנופים הפראיים של מדגסקר, שוכן כפר קטן בשם סואטננה (Soatanana). זהו לא סתם כפר מלגשי טיפוסי – אלא פנינה תרבותית אותנטית שונה מכל מה שאתם מדמיינים על אפריקה בכלל ומדגסקר בפרט. זהו מקום שבו הזמן עוצר מלכת, הלב נפתח, והשקט והשלווה מדברים בקול רם. חברי המשלחת של פוטו טריפס נבלעים בין הלבן המהפנט של הקהילה המקומית בסואטננה עבורנו, הביקור בסואטננה במהלך טיול הצילום שלנו ביולי 2024 היה לא רק חוויית צילום מרתקת, אלא מפגש נדיר עם תרבות, רוח ואנושיות טהורה. בכפר הזה חיים אנשים שחייהם אמנם פשוטים ובסיסיים במובן הפיזי אך עמוקים ועשירים כל כך במובן הרוחני והאנושי. עטופים באהבה, אמונה ושמחה, הם נתנו לנו המון השראה ודוגמה אישית שאושר אמיתי מגיע מבפנים ואינו מותנה בשום דבר חיצוני. זוהי קהילה נוצרית מיוחדת במינה, שמצליחה לשמר ערכים של שלום, כבוד וטוהר במשך למעלה ממאה שנה. בדרך לטקס המיוחד אליו הוזמנו לצלם בשורה הראשונה היסטוריה של אמונה ותקווה סואטננה נוסדה במאה ה-19, בתקופה שבה מדגסקר הייתה תחת השפעת מיסיונרים נוצרים אירופאים וצרפתים. האמונה הנוצרית הגיעה לאי עם מיסיונרים מלונדון ומפריז, שחיפשו להפיץ את הבשורה במקומות המרוחקים ביותר. בעוד שבאזורים רבים נותרה הנצרות כתוספת רופפת למסורות המקומיות, בסואטננה היא הפכה לחלק בלתי נפרד מזהות התושבים. הקהילה בסואטננה דבקה בעקרונות של אהבה, סובלנות ואחדות. הם רואים באמונה לא רק דת אלא דרך חיים – כזו שמשפיעה על כל היבט בחיי היומיום: מהיחס לשכנים, דרך טקסיות שמתלווה לכל אספקט בחייהם ועד לאופן שבו הם מברכים זרים. רגע של מחשבה באור חלון מושלם גם הילדים נרתמים לצילומים עם המון רצון לשתף פעולה עם הצלמים חיים פשוטים, לב פתוח הדבר הראשון שתופס את העין כשמגיעים לסואטננה הוא הלבן – הלבוש הלבן שמאפיין את כל תושבי הכפר, מסמל עבורם טוהר רוחני ושלום פנימי. זהו לא רק סגנון אופנה אלא בחירה מודעת להדגיש את הרוחניות והפשטות. בגדים בסיסיים אך חגיגיים שמקרינים אור פנימי ומחייכים לעולם. סצינות צילומית מרהיבות בכל פינה בכפר חלק הילדים בכל זאת לובשים בגדים צבעוניים וססגוניים בתי המגורים הצנועים והפשוטים, ועם זאת, כל כך צבעוניים ויפים תושבי סואטננה חיים חיי קהילה הדוקים, כאשר הכל מבוסס על ערבות הדדית. אין כאן עושר חומרי, אבל יש עושר אנושי שאין לו תחליף – חום, נדיבות, ואהבה אמיתית לזולת. הבתים פשוטים, עשויים חומרים מקומיים, אבל הדלתות תמיד פתוחות, הלבבות רחבים, והחיוכים – אינסופיים. דווקא הפשטות הזו מעלה נקודה למחשבה – האם באמת צריך כל כך הרבה כדי להיות מאושר, כפי שנהוג לחשוב בעולם המערבי? תושבי סואטננה הראו לנו שאפשר להסתפק במועט, להעריך כל מה שיש, ולמצוא שמחה בלב מבלי לרדוף אחרי הדברים שאין. זה שיעור שלקחנו איתנו הביתה – על הכרת תודה, על פשטות, ועל אהבה בלתי תלויה בדבר. מספיק מבט אחד למצלמה רגע של תפילה הכנסת אורחים שלא מהעולם הזה כשהגענו לכפר, התקבלנו כמו בני משפחה אובדים שחזרו הביתה, לא פחות! החיבוקים, המבט החם בעיניים, האכפתיות לאיך עובר הטיול שלנו עד כה והמילים שהצליחו לחצות את מחסום השפה הפכו את המפגש לחוויה מרגשת עד דמעות. לא היינו "עוד קבוצת תיירים", אלא אורחים של כבוד וכל הכפר כאילו התעורר לחיים בזכות הביקור שלנו. הופתענו מאד מהאירוח המרגש שזכינו לו, שכן באנו עם ציפיות ל"אירוח משפחתי ובסיסי", חוויה כיפית שרובנו מכירים מעוד יעדי עולם שלישי. תושבי הכפר טרחו והכינו עבורנו סעודה חגיגית – אורז, סלט גזר מתובל ואפילו עוף, מאכל שהם עצמם אוכלים רק אחת לשבוע, אם בכלל. מחכים שכל הצלמים יתארגנו כדי לקחת אותנו לטקס המיוחד עבורם, זה היה מאמץ עצום ומחווה נדירה, כמו להגיש לנו את היקר להם ביותר. זה היה כבוד של ממש, וכיבוד שהראה עד כמה הם מעריכים ומכבדים את האורחים שלהם. ההשתדלות שלהם הייתה מרגשת במיוחד. בעיניים מערביות, ייתכן שהאירוח נראה פשוט ובסיסי – כמה קערות פשוטות, ספסלים מעץ, בלי מנות גורמה או כלים נוצצים. אבל דווקא הפשטות הזו הייתה כל כך אמיתית, טהורה ומלאת כוונה. זו הייתה תזכורת חזקה לכך שאירוח לא נמדד במה שמונח על השולחן אלא באהבה שמונחת בלב. יותר מכך - הם ערכו עבורנו גם טקס תפילה פרטי – לא שגרתי ולא מתוכנן, אלא כזה שנבע מהלב ברגע האמת. בתפילותיהם איחלו שלום לכל עם ישראל, וחזרה בטוחה לחטופים ולחיילים שלנו. זו הייתה חוויה עוצמתית ומרגשת, לחוות תפילה כה משמעותית במקום כל כך מרוחק גיאוגרפית אך קרוב ללב. ממש לפי השיר האגדי והכה מוכר של להקת מטאליקה - So Close, No Matter How Far. מבריח נהדר מהבישולים עבור הקבוצה בדרך אל הטקס האהבה לצילום: חיוך בכל פריים אחד הרגעים המיוחדים בחוויה הזו ובטיול כולו היה לגלות עד כמה חברי הקהילה אוהבים להצטלם. י ילדים, מבוגרים, זקני הכפר – כולם נעמדו מול המצלמה בגאווה, בחיוך רחב ובטבעיות מלאה. לא היה מדובר רק בסקרנות כלפי המצלמות והעדשות שלנו, ובטח לא התלהבות מבוימת שמיועדת למשוך תיירים, אלא באהבה אמיתית להנציח רגעים מיוחדים. נרתמים לצילומים עם הרבה תשוקה והבנה שמדובר באומנות והרצון שלנו להנציח רגעים מיוחדים התארגנות בבית, רגעים לפני הלבוש הלבן והתהלוכה לטקס מבט לעבר עתיד טוב יותר לכולנו המפגש עם המצלמה לא היה קר ומרוחק; להפך, הם שיתפו פעולה בהתלהבות, צחקו, הציעו פוזות טבעיות, וביקשו לראות את התמונות מיד לאחר הצילום. הצילום הפך לשפה משותפת, גשר בין תרבויות, שבו המילים והשפה מיותרות כי הרגש לוקח את המושכות ומייצר חיבור אנושי מיוחד. "שלום לחברי הקבוצה" ה"מאמא" של הכפר שדאגה לכל פרט ופרט במהלך הביקור שלנו, ושהכל יתנהל בצורה הכי ראויה ומכובדת סואטננה של היום: מסורת וחיים מודרניים למרות הפשטות, סואטננה אינה מקום תקוע בזמן. הדור הצעיר מתחיל להיחשף לעולם הגדול באמצעות טלפונים חכמים, חינוך מודרני, ומפגשים עם צעט המבקרים מכל רחבי העולם המגיעים למקום. הם לומדים אנגלית ומדעים, ומחוברים לחדשות וענייני העולם הגדול. עם זאת, ודווקא מהמקום של המודעות, הם שומרים על ערכי הליבה שלהם והצביון הייחודי שלהם: כבוד למסורת, לאדמה ולמשפחה. ארכיטקטורה מדהימה כאילו לקוחה מהאגדות הצצה הכנסייה המקומית היא לא רק מקום תפילה, אלא מרכז חברתי שבו מתקיימים אירועים, חגיגות ומפגשים קהילתיים. לצד האמונה הנוצרית, ניתן למצוא סמלים מקומיים מהתרבות המדגסקארית, שילוב מרתק של ישן וחדש, מסורת וקידמה. לסיום - חוויה מרוממת רוח שנשארת בלב כשעזבנו את סואטננה, הרגשנו שלא עזבנו לוקיישן לצילום. עזבנו אנשים, חברים, משפחה. הביקור שם לא היה עוד תחנה במסלול הטיול, אלא רגע של חיבור עמוק, כזה שנכנס ללב ולא עוזב. מהטקסים היותר מיוחדים שזכיתי לחוות אי פעם צדק המדריך המקומי שציין בכל הזדמנות מתחילת הטיול שזה יהיה ההיילט של הטיול כולו, והעובדה שהחלטתי להקדיש מאמר שלם לקהילה המיוחדת הזו רק מחזק את האמירה שלו. הייתה זו חוויה שאי אפשר לתאר במילים בלבד; צריך לראות את האור בעיניים שלהם כשהם מחייכים, להרגיש את החום בכף היד שהם לוחצים, ולשמוע את הצלילים בטקס התפילה המרגש והשירים. מאחל לכולכם חוויות מיוחדות שכאלה, של פעם בחיים, כל פעם מחדש. שלכם, ויקטור המסע הבא למדגסקר יוצא ביולי הקרוב, בהובלתו של צלם התרבויות אמיר בילו. אם אתם רוצים לחוות חוויות שלא יישכחו – סואטננה ומדגסקר מחכים לכם. עם לב פתוח, חיוך רחב, וסיפור שלא תמצאו בשום מקום אחר. לחצו כאן לפרטים על המסע . כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

מאמר זה נכתב לקראת אפריל - חודש צילום משפחה ב חדר כושר לצילום במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את הטכניקה והמהות של צילום משפחה, ילדים, זוגיות ופורטרטים משפחתיים. בדיוק בזמן לאירועי חג הפסח הקרב, נלמד את כל מה שצריך כדי לצלם את המשפחה, בין אם זה באירוע, בטיול משפחתי או בסשן חגיגי שנועד רק למטרה זו. תודה לשרית כרמון, מנהלת התפעול של פוטוטיפס, על העזרה בהכנת המאמר. הקדמה צילום משפחתי הוא אחד הז’אנרים המרגשים והמתגמלים ביותר בעולם הצילום. אין כאן רק עניין של קומפוזיציה ותאורה – מדובר בלכידת רגעים אמיתיים, רגשות כנים ואינטראקציות טבעיות  בין בני המשפחה. כדי להוציא תמונות משפחתיות באיכות גבוהה ובעלות משמעות רגשית, על הצלמים לשלוט לא רק בטכניקה אלא גם ביכולת לגרום למצולמים להרגיש בנוח. במאמר זה נציג פוטו-טיפים מעשיים שיעזרו לכם לשפר את יכולות הצילום המשפחתי שלכם, כך שתוכלו ללכוד את החיוכים האמיתיים, החיבוקים האינטימיים והאווירה המיוחדת של כל משפחה. רגע זוגי מושלם פוטו טיפ מס' 1 - פוקוס ועומק שדה איך להשאיר את כולם בפוקוס? אחד האתגרים המשמעותיים בצילום משפחה הוא שמירה על פוקוס מדויק, במיוחד כשמדובר בקבוצות גדולות, ילדים בתנועה או מצבים בהם עומק השדה משתנה. חשוב לתת את הדעת לכמה פרמטרים שמשפיעים על הפוקוס: 1. מהירות התריס בצילום משפחה, במיוחד כאשר יש ילדים בתנועה, חשוב לוודא שהתמונות לא מרוחות עקב תנועה מהירה. צילום סטטי  – אנשים עומדים ויציבים - מהירות תריס של 1/125 שניות ומעלה תספיק לרוב. ילדים רצים או קופצים  – השתמשו במהירות תריס גבוהה של 1/500 שניות ומעלה כדי להקפיא את התנועה. בצילום אור חלש (שעות ערב בבית)  – השתמשו בחצובה או הגבירו את ה-ISO בהתאם כדי למנוע רעידות. 2. עומק שדה עומק השדה הוא כלי קריטי ביצירת התמונות המשפחתיות האידיאליות. הבנה ושליטה בעומק שדה תאפשר לנו ליצור את אותן תמונות חלומיות שבהן הרקע מטושטש אבל כל בני המשפחה בפוקוס מושלם. עומק השדה נשלט ע"י מפתח הצמצם, מרחק מהמצלמה למצולמים וכן אורך המוקד של העדשה. כאשר רוצים להפריד את המשפחה מהרקע  (למשל בצילום חוץ עם נוף פחות מעניין), השתמשו בצמצם פתוח (f/2.8–f/4) כדי לטשטש את הרקע ולמקד את תשומת הלב במשפחה. שימו לב: בשימוש בעדשת טלה-פוטו (למשל 70-200 מ"מ) אפקט עומק השדה הרדוד יהיה משמעותי יותר, ויושג גם אם הצמצם אינו מאוד פתוח (למשל f/5.6) בצילום קבוצתי שבו כולם צריכים להיות בפוקוס , כדאי להשתמש בצמצם סגור יותר (למשל F/8) ולמקם את כל הנמצאים בערך באותו מרחק מהמצלמה כדי להבטיח חדות אחידה. שימו לב #1: בשימוש בעדשה רחבה (למשל 24 או 35 מ"מ) מתקבל עומק שדה יחסית עמוק גם בצמצמים פתוחים, כלומר לא נצטרך לסגור מאוד את הצמצם כדי להבטיח שכולם בפוקוס. שימו לב #2: בלי קשר לצמצם ואורך המוקד - מצאו לוקיישן שבו הרקע מרוחק מהמשפחה. ככל השרקע רחוק יותר כך קל יותר לטשטש אותו ולבודד את המצומים. עומק שדה רדוד ליצירת עניין בסיפור הצילומי עומק השדה והסיפור נרצה גם להתאים בין הסיפור הצילומי לעומק השדה שבחרנו, לדוגמה: קלוז-אפ של הורה וילד מחובקים  – עומק שדה רדוד שנוכל להשיג עם עדשה טלה וצמצם פתוח משפחה שלמה על רקע נוף מרהיב  – עומק שדה עמוק שנוכל להשיג ע"י צילום רחב בצמצם יחסית סגור עם המון פרטים ברקע. טיפ בונוס: בצילום קבוצות גדולות ייתכן שתצטרכו לעבור לזווית רחבה יחסית, כמו 24-70 מ"מ. עם זאת, היזהרו משימוש בעדשה רחבה מדי (למשל, 14 מ"מ), מכיוון שהיא עלולה לגרום לעיוות של האנשים בקצוות התמונה. אם ניתן, העמידו את כולם בקו ישר, מקביל למצלמה. במידה ומדובר על קבוצה גדולה עם כמה שורות, בקשו מהמשפחה לצמצם את המרווח בין השורות– כך נקטין את ההבדלים במרחק ונשמור על כולם בפוקוס. 4. שיטת הפוקוס שימוש נכון בשיטות פוקוס יבטיח שהתמונה שלכם תהיה חדה בדיוק במקום הנכון ולא תסבול מבעיות של טשטוש לא רצוי. במצבים שונים נבחר בשיטות פוקוס שונות: צילום פורטרטים סטטיים - שימוש בפוקוס ננעל עם נקודת פוקוס בודדת (Auto Focus Single). מצב זה מתאים כאשר המצולמים יושבים או עומדים במקום ולא זזים הרבה. נעדיף למקום את נקודת הפוקוס על העיניים של המצולם הקרוב ביותר למצלמה. צילום ילדים בתנועה או רגעים ספונטניים - שימוש בפוקוס עוקב (AF-C (Continuous AF) / AI Servo AF, ) עם מספר נקודות פוקוס או אזור פוקוס רחב (Wide / Zone AF) - הפוקוס העוקב יאפשר לנו לשמור על הפוקוס גם בסביבה דינמית עם הרבה תנועה ושימוש במספר נקודות פוקוס יעזרו לשמור את האובייקט המרכזי חד ולהפחית בריחת פוקוס לרקע. אופציה של Tracking AF – במצלמות מתקדמות, ניתן להפעיל מעקב אחרי נושא (Subject Tracking), מה שמאפשר למצלמה לזהות ולהינעל על הפנים גם אם הם זזים במהירות טיפ בונוס : שימוש ב-Back Button Focus – אם המצלמה שלכם מאפשרת זאת, הגדרת פוקוס לכפתור אחורי (ולא ללחיצה חצי-דרך על כפתור הצילום) תאפשר יותר שליטה ונוחות בעבודה עם סיטואציות משתנות. חפשו בגוגל איך להגדיר עם האופציה הזו. מסגור והולכת עין לעבור הזוג בעזרת עומק שדה רדוד פוטו טיפ מס' 2 - האור וזמני הצילום כמו בכל סשן צילום אחר, בחירת התאורה והלוקיישן ישפיעו על אופי התמונות והסיפור הצילומי. האור הוא אחד המרכיבים המרכזיים בצילום, ובמיוחד בצילומי משפחה. הבנה וניצול נכון של האור יכולים לשדרג את התמונות ולהעניק להן עומק, רגש ואווירה. כאן נסקור את הדגשים המרכזיים לשימוש באור בצילומי משפחה, כולל סוגי האור המומלצים, זמני הצילום האידיאליים, עוצמת האור, כיוונו, וכיצד לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי של הצילום. סוגי אור מומלצים בצילום משפחה, השאיפה היא לרוב לאור רך ומחמיא שמדגיש את תווי הפנים ומייצר אווירה נעימה. אור רך מתקבל כאשר מקור האור גדול ביחס לנושא הצילום, והוא מפזר את הצללים ומעדן את הקונטרסטיות.  לעומת זאת, אור קשה מגיע ממקור אור קטן או מרוכז, ויוצר צללים חדים וקונטרסט גבוה, מה שעשוי להיות פחות מחמיא בצילומי פורטרט.​ מעבר לכך, כשהאור קשה (למשל, אור שמש ישיר) המצולמים נוטים לקווץ את העיניים כדי לא להסתנוור, משהו שנרצה להימנע ממנו אם המטרה שלנו היא ליצור תמונות מרגשות וטבעיות. אור קשה הוא לא מילה גסה, במיוחד ברוצים לייצר יותר דרמה בפריים ולאו דווקא רכות ועדינות זמני צילום אידיאליים בהנחה שהצילומים שתרצו לעשות הם באור טבעי, זמני הצילום המומלצים ביותר בצילומי משפחה, לפחות בסגנון הצילום הקלאסי הם בשעות ה"זהב" – כשעה לאחר הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בשעות אלו, השמש נמצאת בזווית נמוכה, והאור המתקבל הוא רך, חם ומחמיא. זה נשמע קלישאתי וכנראה אני לא מחדשת לכם כאן, אבל הקלישאות נוצרו לרוב כי הן פשוט נכונות ותמיד טוב להתרענן על העוגנים בצילום שמובילים להצלחה בסשן הצילום הבא שלכם. בנוסף, ניתן לנצל את ה"שעה הכחולה" – הזמן הקצר לאחר השקיעה או לפני הזריחה, בשילוב עם פלאש או בלעדיו, כאשר האור הכחול העדין מוסיף עומק ודרמה לצילומים.​ כמו תמיד, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והרגישו חופשי לנסות לצלם גם באור יום מלא וחזק. רק נסו לעשות זאת עם כוונה אומנותית אמיתית, מתוך רצון להוסיף דרמה וקונטרסטיות לסיפור המצולמים. השתמשו בצלליות החזקות כמוטיב מוביל ביצירה הצילומית שלכם. עוצמת וכיוון האור אור אחורי (Backlight):  כאשר השמש מאחורי הנושא, מתקבל אפקט הילה סביב הדמויות ונוצרת תחושת של דרמה ועומק. שימוש באור אחורי יכול לשדרג מאד את הצילומים שלכם ולייצר תמונות ייחודיות ובזווית מפתיעה. חשוב לשים לב שהפנים והפרטים בגוף המצולמים לא יהיו מוצללות מדי כך שהצופים עדיין יזהו את הפרטים והטקסטורות השונות. ניתן להשתמש במחזירי אור או פלאשים כדי להאיר את הפנים ולהוסיף פרטים.​ אור צדדי (Sidelight):  מאיר את הנושא מהצד, מדגיש טקסטורות ותווי פנים, ומוסיף עומק לצילום. ככלל, צילום שכזה יראה פחות דרמטי מאשר באור אחורי, אך עדיין העניין בתמונה יהיה משמעותי עקב הקונטרסטיות של הסצינה. כדאי לשים לב לאיזון בין הצד המואר למוצל. וכן שהאור הצידי מאיר על אלמנטים שתרצו להדגיש כמו הפנים, העיניים והשיער. אור חזיתי (Frontlight):  כאשר האור מגיע ישירות מול הנושא, הוא מאיר באופן שווה ואחיד את המצולמים. זהו האור בעזרתו ניתן לקבל פורטרטים קלאסיים שמציגים את המצולמים כפי שהם. צריך לשים לב שהאור יהיה בכל זאת מעניין עם תחושת דינמיות מסוימת, שכן, במקרים מסוימים אור כזה עשוי להשטיח את התמונה. אור אחורי עוצמתי מייצר צלליות שאפשר לרתום אותן לתהליך היצירתי פוטו טיפים קצרים לשימוש באור בצילומי משפחה הימנעו מאור שמש ישיר וחזק:  אור שמש ישיר, במיוחד בצהריים, יוצר צללים חדים ולא מחמיאים. העדיפו לצלם בשעות הזהב או במקומות מוצלים השתמשו במחזירי אור (Modifiers):  מחזירי אור יכולים לעזור להפנות אור רך לפנים של המצולמים, למלא צללים ולהאיר אזורים כהים.​ יש מגוון מחזירי אור, בעוצמות שונות ובגוונים שונים (למשל, מחזיר אור כסוף או זהוב חזק, או מחזיר אור לבן ורך). תוכלי ליצור בקלות מחזירי אור סטייל "עשה זאת בבית", למשל עם חתיכת קאפה לבנה. נצלו תנאי מזג אוויר מגוונים:  ימים מעוננים מספקים אור רך וטבעי, שכן העננים משמשים כמפזרי אור טבעיים. מה שאידיאלי לצילומי חוץ גם באמצע היום. ​ שלבו צללים ליצירת עניין:  צללים יכולים להוסיף עומק ועניין לצילום. חפשו דפוסי צללים מעניינים, כמו צללים של עצים או מבנים שממסגרים את המשפחה. הבינו את איכות האור:  מקורות אור בעוצמה גבוהה נוטים לייצר אור קשה, בעוד שמקורות אור בעוצמה נמוכה מייצרים אור רך.  היו מודעים לצבעוניות האור:  אור בשעות הזהב חם יותר, בעוד שאור בצהריים קריר יותר. התאימו את הגדרות האיזון הלבן (White Balance) בהתאם.​ השתמשו בתאורה טבעית בתוך הבית:  בצילום בתוך הבית, התמקמו ליד חלונות גדולים כדי לנצל את האור הטבעי הנכנס. וילונות שקופים יכולים לשמש כמפזרי אור נהדרים. שלבו את האור בהיבט האמנותי:  האור יכול לשמש ככלי לספר סיפור, המכחול בידיים שלכם כדי ליצור אווירה ולהדגיש רגשות. נסו לשלב את האור בצורה יצירתית כדי להעצים את המסר בצילום.​ אחיות ברגעי משחק מרגשים לסיכום פוטו טיפ האור הבנה ושליטה באור הם מפתחות מרכזיים להצלחת צילומי המשפחה הבאים שלכם. בחירת זמני הצילום המתאימים, ניצול סוגי האור השונים, והיכולת לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי, יאפשרו לכם ליצור תמונות מרגשות, מחמיאות ובעלות עומק. זכרו, האור הוא לא רק אמצעי טכני, אלא גם כלי יצירתי שבאמצעותו ניתן לספר את סיפור המשפחה בצורה היפה והאותנטית ביותר.​ פוטו טיפ מס' 3 - הלוקיישן בחירת הלוקיישן לצילומי משפחה היא החלטה מרכזית המשפיעה על האווירה, הסגנון והתוצאה הסופית של התמונות. הלוקיישן הנכון יכול לשקף את אופייה הייחודי של המשפחה, ליצור תחושת נוחות ולהבטיח תמונות מרהיבות. בחלק זה נבחן את הגורמים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת לוקיישן לצילומי משפחה, תוך התמקדות באופי המשפחה, בחירת מקומות נטולי אנשים זרים והקפדה על ניקיון ויזואלי. חבורה ספורטיבית במיוחד, מול טירת טרקאי בליטא התאמת הלוקיישן לאופי המשפחה הצעד הראשון בבחירת הלוקיישן הוא להבין את ההעדפות והתחביבים של בני המשפחה: חיבור לטבע:  אם המשפחה נהנית מפעילויות חוץ, טיולים ופיקניקים, לוקיישנים טבעיים כמו פארקים, חופים, יערות או שדות פתוחים יכולים להיות בחירה אידיאלית. אווירה אורבנית:  למשפחות המעדיפות את הדינמיקה של העיר, אזורים אורבניים עם גרפיטי צבעוני, סמטאות ציוריות או מבנים היסטוריים יכולים להוסיף עניין וייחודיות לתמונות. אווירה ביתית: משפחות מסוימות מרגישות הכי בנוח דווקא בבית, וזה יכול להיות המקום הטבעי והבטוח להפיק סשן צילומים מהמם ומאד אישי. בחירת לוקיישן עם פרטיות ומינימום הפרעות כדאי להבטיח שהצילומים יהיו כמה שיותר אינטימיים ויתמקדו במשפחה עצמה ולא בהפרעות מאנשים זרים או סביבה "רועשת" מדי. זמני צילום:  תכננו את הצילומים בשעות פחות עמוסות, כמו ימי חול או בשעות הבוקר המוקדמות, כדי להימנע מהתקהלות ואנשים זרים ברקע. מקומות פחות מוכרים:  חפשו לוקיישנים שאינם פופולריים במיוחד, אך עדיין מציעים רקעים יפים ותואמים את הסיפור של המשפחה. תיאום מראש:  במקומות ציבוריים כמו מוזיאונים או פארקים לאומיים, שקלו לתאם עם הרשויות המקומיות או לקבל אישור לצילום, במיוחד אם מדובר בקבוצה גדולה או בציוד מקצועי. זוג תל אביבי מקסים שמאוהב בסגנון החיים האורבני הקפדה על ניקיון ויזואלי של הלוקיישן ניקיון ויזואלי מסייע למקד את תשומת הלב במשפחה ולהימנע מהסחות דעת והוא אחד הגורמים המשמעותיים בהצלחה של כל סשן צילום. רקע פשוט:  בחרו מקומות עם רקעים אחידים או עם אלמנטים מינימליסטיים, כמו קירות בצבע אחיד, שדות פתוחים או חורשות. הימנעות מאלמנטים מפריעים:  בדקו את הלוקיישן מראש והימנעו ממקומות עם שלטי פרסום, פחי אשפה, חוטי חשמל או אלמנטים אחרים שעשויים להפריע לקומפוזיציה. סידור המקום:  במידת האפשר, סדרו את האזור לפני הצילום – הזיזו חפצים לא רצויים, נקו לכלוך או עלים יבשים, כדי ליצור סביבה נקייה ומזמינה. טיפים נוספים לבחירת לוקיישן גישה ונוחות:  ודאו שהמקום נגיש לכל בני המשפחה, כולל ילדים קטנים או מבוגרים, ושיש בו מתקנים נוחים כמו חניה, שירותים ומקומות ישיבה. תאורה טבעית:  בחרו לוקיישן המאפשר ניצול מיטבי של תאורה טבעית, במיוחד בשעות הזהב (שעת הזריחה והשקיעה), כדי לקבל אור רך ומחמיא. התאמת הלבוש ללוקיישן:  כדי ליצור הרמוניה בתמונות, התאימו את בגדי המשפחה לפלטת הצבעים של הלוקיישן. לדוגמה, בגדים בצבעים טבעיים יתאימו לצילומים בטבע, בעוד שבגדים עם נגיעות מודרניות יכולים להתאים לסביבה אורבנית. בחירת הלוקיישן המתאים לצילומי משפחה דורשת התחשבות באופי המשפחה, הרצון לפרטיות והקפדה על ניקיון ויזואלי. תכנון מוקדם ובחירה מושכלת של המקום יתרמו ליצירת חוויה נעימה ותמונות מרהיבות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. צילום עצמי ברומא - מתוך פרוייקט מיוחד של מיכל ושלי, לרגל האירוסים שלנו פוטו טיפ מס' 4 - תקשורת, תקשורת, תקשורת תקשורת אפקטיבית עם המשפחה במהלך סשן צילום היא מפתח ליצירת תמונות אותנטיות ומרגשות. הבנה מעמיקה של הציפיות, הצרכים והאופי הייחודי של כל משפחה תורמת לחוויה חיובית ולתוצאות משביעות רצון. בחלק זה נדון בהיבטים המרכזיים של התקשורת עם המשפחה, כולל תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש, ניהול הסשן ותקשורת חיובית ומחמיאה. כשהאוירה בצילומים טובה, אפשר ליצור שיתוף פעולה מהמם עם המשפחה והחברים תיאום ציפיות והבנת אופי המשפחה לפני תחילת הצילומים, חשוב לקיים שיחה מקדימה עם המשפחה כדי להבין את הציפיות שלהם, הסגנון המועדף והאווירה הרצויה. שאלו על תחביבים, פעילויות אהובות, דינמיקה משפחתית והעדפות אישיות. תוכלו אפילו להגדיל ראש ולבקש מהם תמונות לדוגמא שהם אהבו במיוחד, מהרשת או מסשן צילומים של מי מהחברים שלהם. מידע זה יסייע בהתאמת הצילומים לאופי הייחודי של המשפחה וליצירת תמונות המשקפות את מי שהם באמת. בחירת לבוש מתאים הלבוש משפיע רבות על המראה והתחושה של התמונות. המליצו למשפחה לבחור בגדים המתאימים לסטייל שלהם וללוקיישן הנבחר. העדיפו צבעים ניטרליים או פסטליים והימנעו מהדפסים בולטים או לוגואים גדולים, אלא אם זהו האופי של המשפחה. תיאום צבעים בין בני המשפחה יכול ליצור מראה הרמוני ומגובש בתמונות. למשל, אפשר לבחור בגוון מסוים אחיד בין בני המשפחה שיהיה המוטיב הצבעוני המוביל בסשן. לחלופין, אפשר ללכת על שילוב של צבעים משלימים, כמו כחול - צהוב, או ירוק - כתום / אדום. ניהול הסשן: יצירת אווירה נינוחה במהלך הצילומים, שאפו ליצור אווירה רגועה ומהנה מלאה בחיוכים ומחמאות. התחילו בשיחות קלילות, בדיחות או פעילויות משותפות כדי לשבור את הקרח ולהפחית מתחים. עודדו את המשפחה להיות עצמם, לשחק, לצחוק ולהביע רגשות טבעיים. שקלו להתחיל את השיחות ולאט לאט ללכת אחורה ולתת לדינמיקה המשפחתית לתפוס את המושכות. תמונות ספונטניות לרוב משקפות את הקשרים האמיתיים והחום המשפחתי בצורה הטובה ביותר. כשמדברים על כלל המסגור בצילום תקשורת חיובית ומחמיאה החמיאו לבני המשפחה במהלך הצילומים והדגישו את התכונות היפות שלהם. הנחיות ברורות ומחמאות יכולות להגביר את הביטחון העצמי שלהם בעצמם וגם בכם כצלמים ולהוביל לתמונות טבעיות ומחמיאות יותר. זכרו להיות סבלניים וגמישים, ולהתאים את הגישה שלכם בהתאם לתגובות ולצרכים של המשפחה. טיפ בונוס : לעיתים קורה שאנחנו עושים איזושהי טעות - חשיפה לא מדויקת, הפוקוס ברח לרקע וכד'. הנטיה הטבעית שלנו היא לעקם את הפרצוף ולהביע את האכזבה שלנו מעצמנו בקול רם. השתדלו לתפוס את הרגע הזה בזמן, ובמקום לשדר את הבסה למשפחה (שמיד עלולה לחשוב שמשהו לא בסדר איתם) - חייכו, תגידו להם "איזה יופי", תקנו את הטעות במצלמה והמשיכו לצלם. זה ישתלם לכם בגדול! התמודדות עם אתגרים בסשני צילום משפחתיים עשויים להתעורר אתגרים, במיוחד עם ילדים קטנים. היו מוכנים להפסקות קצרות, הביאו אביזרים או משחקים כדי לשמור על עניין, והפגינו גמישות בתכנון. זכרו שהמטרה היא ליהנות מהתהליך וליצור חוויה חיובית שתשתקף בתמונות. תקשורת פתוחה, מכבדת ומותאמת אישית עם המשפחה היא המפתח לסשן צילום מוצלח. על ידי תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש מתאים, יצירת אווירה נינוחה והענקת מחמאות כנות, תוכלו ליצור חוויה מהנה ותמונות משפחתיות מרגשות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. מתוך צילומי בת מצווש, גם האחות הקטנה הצטרפה לצילומים סיכום ויציאה לשטח לצילומים מרהיבים צילום משפחה הוא הרבה יותר מאשר אוסף של פריימים יפים של אנשים קרובים. הוא הזדמנות לעצור לרגע את הזמן, ליצור חוויה מרגשת ומחברת עבור חברי המשפחה ולספר את הסיפור הייחודי שלהם בעזרת תמונות יפות ומרגשות שמתעדות את החום המשפחתי, הקשרים והחיבורים בין חבריה. המטרה שלנו היא ליצור מזכרת שתחמם את הלב גם בעוד שנים. כשרוח טובה נושבת, האור מחמיא, הלוקיישן נכון והתקשורת עם המשפחה כנה ומכילה – הקסם פשוט קורה. אז קחו מצלמה, בחרו מקום, תיאמו עם האנשים האהובים עליכם, וצאו לצלם. הרשו לעצמכם להרגיש אותם ולהתרגש יחד איתם, לשחק עם האור, הקומפוזיציה והטכניקה, ובעיקר – ליהנות. אם אתם רוצים לקחת את הצילום המשפחתי שלכם לרמה הבאה – אפריל הקרוב מוקדש לנושא צילומי המשפחה ב"חדר הכושר לצילום" . מחכים לכם שם עם המון השראה וידע - הרצאות ושיעורים, מפגשים מעשיים, משימות צילום ושיעורי משוב מקצועיים. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

לקראת חודש יוני ב חדר כושר לצילום - במהלכו נעמיק בנושא הרגע המכריע בצילום החודש אנחנו צוללים לעומק אחת היכולות הכי חמקמקות – אבל גם מהחשובות ביותר בצילום: לתפוס את הרגע המיוחד שבו הכול קורה. אותו שבריר שנייה שקובע אם התמונה תתפספס או תהפוך לבלתי נשכחת. הקדמה - כשהזמן מתכנס לרגע ייחודי בצילום, כמו בחיים, לא כל רגע שווה ערך לרגע אחר. יש רגעים "סטנדרטיים" ופשוטים במהלכם אנחנו עושים את הפעולות היומיומיות, כמו לצחצח שיניים, ללכת לעבודה או לאכול ארוחת ערב עם המשפחה. ישנם רגעים מיוחדים יותר, כשאנחנו מטיילים בטבע במהלך הסופ"ש ומגיעים לנוף יפה או הולכים למסעדה אהובה עם החברים ומרימים "לחיים". לצד הרגעים הללו ישנם גם רגעים ייחודיים בהם אנחנו חווים תחושות עוצמתיות ונדירות של רגש מתפרץ של פעם בחיים, שבהם הזמן מרגיש כאילו עצר מלכת - רגע שיא באירוע משפחתי חשוב, הגעה ללוקיישן מרהיב בטיול ליעד אקזוטי או קבלת ידיעה משמחת בעקבות הישג אישי או מקצועי. בצילום, אפשר לקרוא לרגע הזה - הרגע המכריע.  אותו שבריר שנייה שבו התמונה הטובה הופכת לתמונה לפנתיאון - של התרחשות מעניינת במיוחד שמעולם לא קרתה ולעולם לא תקרה עוד בעתיד. זהו הרגע שכל צלמת וצלם שואפים אליו, מחכים לו, מתכוננים אליו. חודש יוני הוא הזדמנות מצוינת לתרגל את נושא הרגע המכריע, במהלכו האור זמין לנו יותר מכל תקופה אחרת עקב הימים הארוכים (ואפשר לצלם גם אחרי יום עבודה ארוך), הרחובות הפעילים והתוססים והנופים המגוונים שאפשר לצלם מהירוק של הצפון ועד לזהוב המדברי בדרום. אבל לפני הכל, בואו נלך רגע אחורה – לבסיס של צילום הרגע המכריע אל מי שלימדו אותנו איך למצוא וללכוד אותו. פרק 1 - השראה: המאסטרים של הרגע הנרי קרטייה ברסון – האיש שידע ללחוץ בדיוק בזמן - Henri Cartier Bresson ברסון, האיש שהגה את המושג "הרגע המכריע" בצילום ואף כתב ספר בנושא, הצלם הצרפתי שנחשב לאבי צילום הרחוב המודרני. הוא לא היה טכני במיוחד. הוא לא ערך, לא חתך, לא "תיקן" תמונות. עבורו, כל צילום טוב נולד באותו רגע אחד  שבו הכל מסתדר: האדם, התנועה, האור והסיפור. בצילומיו – ילד קופץ מעל שלולית בפריז, או רוכב אופניים בתוף סמטה צרפתית קלאסית – יש קסם של ספונטניות מתוזמנת , כאילו המציאות לכדה את הרגע המכריע בעצמה. אבל מאחורי כל פריים כזה עמד תהליך עמוק של התבוננות, סבלנות ועמידה במקום הנכון. צילום: הנרי קרטייה ברסון הדגש של ברסון, יש לאמר בצורה מפתיעה היה דווקא בבניית הקומפוזיציה ולא בתפיסת הרגע. הוא הבין שבפריימינג הנכון, בלוקיישן הנכון ובתזמון הנכון - ההתרחשות הספונטנית תגיע במקודם או במאוחר וכל מה שהיה צריך לעשות זה לבנות קומפוזיציה מעניינת, להשאיר בה מקום להתרחשות אנושית ולהמתין שהיא תגיע ותמלא את הפריים בתנועה. החלטה נחושה ללחוץ ברגע המדויק תביא גם את התוצאה הרצויה. צילום: הנרי קרטייה ברסון מזמין אתכם ללמוד עליו קצת יותר מהכמה פסקאות במאמר הזה, לחפש את יצירותיו בגוגל, לקרוא עליו בעשרות המאמרים בבלוגים השונים ואף לרכוש את הספר שלו באחת החנויות המקוונות. רוברט קאפה – כשאומץ ותזמון מתלכדים קאפה , מהבולטים בצלמי המלחמה של המאה ה-20, תפס רגעים מכריעים לא רק מבחינה אסתטית – אלא גם מוסרית ואנושית. הוא התפרסם בזכות היכולת שלו להיות בדיוק במקום שבו קורה הסיפור , גם אם זה במרכז הקרב. התמונה האיקונית שלו של החייל הספרדי הנופל – שנלכדה בדיוק בשבריר השנייה של הפגיעה – הפכה לסמל עולמי של מחיר המלחמה. צילום: רוברט קאפה אציין שישנן תיאוריות שונות ומשונות לגבי האותנטיות של התמונה המדוברת, בחלקן נטען שהתמונה מבוימת, ומטילות צל של ספק לגבי נאמנותו של קאפה לאמת הטהורה. לא אפתח כאן דיון בנושא השנוי במחלוקת הזה, וקטונתי מלהביע דעה על אחד הגדולים בהיסטוריה של הצילום אלא רק אציין את המשמעות של הרגע המכריע ביצירה הצילומית. קאפה נהג לומר: "If your pictures aren't good enough, you're not close enough." זה בדיוק הסיפור של הרגע המכריע אצלו: לא רק פיזית להיות קרוב – אלא רגשית ונפשית . לדעת להיכנס לסיטואציה, להבין את עוצמתה, ולחכות לרגע שבו התמונה מספרת הכל. הצילום עבור קאפה לא היה רק אומנות – אלא עדות, שליחות, ופעולה אמיצה ברגע הנכון. דורותיאה לאנג – רגש, אנושיות ורגע של עוצמה - Dorothea Lange במהלך השפל הגדול בארה”ב, לאנג לא רק צילמה את המציאות – היא התקרבה אליה. התמונה שלה "אם נוודת", שבה אם מביטה הצידה כששניים מילדיה חובקים את גבה, הפכה לסמל של תקופה. מה שהפך את הצילום הזה לאיקוני היה היכולת שלה לחכות לרגע שבו הכאב נראה לעין ומעביר מסר חד וברור לצופה. ההבעה, המבנה, והרגש – התמזגו לתמונה אחת שמעבירה סיפור שלם בלי מילה אחת. זהו אינו צילום רחוב קלאסי, וסגנון הצילום שונה מצילומיו של ברסון הצרפתי וקאפה האמריקאי, אבל ללא ספק הרגע המכריע כאן בא לידי ביטוי בצורה בולטת למדי. סטיב מק’קרי – המבט שעצר את העולם - Steve McCurry ואז הגיע מק’קרי. צילומו המפורסם של הילדה האפגנית  – בעיניים ירוקות שמפוצצות את העדשה – הוא דוגמה לרגע מכריע חד פעמי שאי אפשר לביים. רק אחרי שיחה מעמיקה, קשר עין ואמון שנבנה – נוצר רגע שבו הילדה פתחה את הלב והנשמה למצלמה. צילום: סטיב מק'קרי זהו הכוח של צילום שמכיל נוכחות, הקשבה, תזמון, והכרה בעומק האנושי . כל אחד מהצלמים הללו לא רק צילם רגעים  – הוא חיפש אותם, יצר להם תנאים, וחיכה להם בסבלנות של משורר. צלמים נוספים ששווה לחקור ולהעמיק בעבודותיהם בנושא "הרגע המכריע" ראוי לציין צלמות וצלמים נהדרים נוספים בהקשר של צילום הרגע המכריע. מוזמנים לעשות חיפוש זריז עליהם בגוגל ולהתרשם מהעבודות שלהם. W. Eugene Smith Robert Doisneau Walker Evans Sophie Calle Paul Graham פרק 2 - מהו הרגע המכריע בצילום? הרגע המכריע, או באנגלית The Decisive Moment , הוא לא סתם מונח טכני. הוא תיאור פיוטי של החיפוש העמוק אחרי רגע שבו מציאות, רגש, אור וקומפוזיציה נפגשים ומשתלבים בהרמוניה מושלמת ומייצרים סיפור עוצמתי ומשמעותי של אותו הרגע. ברסון תיאר זאת כ"כשאלמנטים של הסצנה מתיישבים בפני עצמם בעדשה, ואי אפשר לשנות דבר בלי להרוס את התמונה." הנפת ספר התורה בטקס עליה לרגל בחג השבועות אצל השומרונים זהו רגע נדיר ומיוחד, כזה שמעולם לא קרה בעבר ולעולם לא יקרה עוד שוב. הרגע שבו הזמן עוצר וכל התרחשות "קופאת" לכדי יצירת זכרון ויזואלי חד פעמי. מה שהופך אותו למיוחד הוא דווקא הניגוד שבו: הוא נראה ספונטני לגמרי, כאילו צולם "במקרה" או "בשלוף" – אך מבוסס על תכנון, התבוננות, מוכנות וסבלנות של היוצר והבנה עמוקה של המציאות. ממאמרים נרחבים שפורסמו במגזינים כמו Magnum Photos , LensCulture  ו- PetaPixel , חוזר העיקרון המשותף הבא: “A decisive moment isn't just about what you see – it's about what you anticipate .” כלומר, זה לא הרגע שראיתם או תפסתם במקרה – אלא הרגע שציפיתם לו, הבנתם אותו, והייתם מספיק נוכחים כדי לראות אותו מגיע. צילום רחוב קלאסי בעיירת Bardejov בסלובקיה המושג נולד כאמור מתוך ז'אנר צילום הרחוב והקלאסיקה מדברת על לכידה של התרחשות אנושית ספונטנית ומפתיעה איפשהו במרחב הציבורי. במובן הרחב יותר, ניתן להגיד שהביטוי החזותי של הרגע המכריע יכול להיות מורכב ממספר רב של אלמנטים, כולם ביחד או גם כל אחד לחוד. המוטיב המרכזי שמאחד בין כלל האלמנטים הוא הדינמיקה של הסצינה - התרחשות אנושית מעניינת, אור מיוחד במינו, תנועה קפואה או מרוחה, רגש עוצמתי וכד'. פרק 3 - שלושה אלמנטים קריטיים בתפיסת הרגע בחירת הלוקיישן אף רגע מיוחד ככל שיהיה לא יכול להיות מנותק מההקשר שלו וסיפור הרקע - דהיינו המיקום בוהוא צולם. זה אמנם אינטואיטיבי ואף נדוש לדבר על זה, אבל החשיבות של הלוקיישן היא קריטית ליצירת סיפור ויזואלי חזק, והרגעים הכי טובים מגיעים תמיד מה מקומות שמזמנים אותם . סמטה חשוכה בעיר העתיקה בירושלים בחרו לוקיישן עם עומק ועם הקשר חזק לסיפור שאתם רוצים לספר. חפשו לוקיישן שעוזר לצופה להבין את הסצינה אבל לא לגנוב את הפוקוס מההתרחשות עצמה. כתלות בסיפור חפשו מקומות עם תנועה לצד אלמנטים סטטיים, צורות וגיאומטריה מעניינת, קווי הולכה שיובילו את הצופים אל תוך היצירה שלכם, צבעים שונים וניגודיות. בניית קומפוזיציה מקדימה ופרמטרי חשיפה אף רגע מוצלח (כמעט) לא צולם באופן מפתיע או ספונטני, אלא אחרי התבוננות, מחשבה ותכנון של הפריים משולב בציפיה להתרחשות המעניינת ותזמון מושלם של הקליק. אל תחכו לרגע עצמו כדי להתחיל לבנות את התמונה, הקומפוזיציה וההגדרות כי בזמן שתהיו עסוקים בהכנות, הרגע יחלוף ולעולם לא יחזור עוד. הכינו את מסגרת הפריים ובנו את הקומפוזיציה מראש, בדקו את כל פרמטרי החשיפה והפוקוס ותרגלו את טכניקת הצילום שבה בחרתם "על יבש". המתינו בסבלנות לרגע האמת ותהיו קשובים להתרחשות כדי שהקליק יגיע בול בזמן. סבלנות צילומית כדי לקבל פריים מרשים ומיוחד, חשוב שתהיו בתוך הסיטואציה, עם העין בפוקוס מלא על הפריים הפוטנציאלי, שתרגישו את קצב הרחוב או המקום בו אתם נמצאים ובעיקר - שתהיו סבלניים עד שרגע האמת יגיע. לעיתים תחושו מעין מיצוי של הסצינה ורצון להמשיך הלאה למקום הבא, אחרי שבמשך כמה דקות רצופות שום דבר לא יקרה. זה בדיוק הזמן לתפוס את עצמכם בידיים ולאמן את שריר הסבלנות הצילומית, שהרבה פעמים משתלמת בגדול. נזירה ירושלמית בקרבת כנסיית הקבר הרבה מהפריים הגדולים והמפורסמים ביותר צולמו דווקא אחרי המתנה רבה, לפעמים עשרות דקות ואף יותר מכך. הצלמים הנחושים ביותר ובעלי היכולת להתמיד הם אלה שיזכו ללכוד את הרגעים המיוחדים ביותר, אחרי שרוב הצלמים כבר עזבו מזמן את הסצינה. פרק 4 - רגע ההחלטה המונח "הרגע המכריע" באנגלית, "Decisive Moment" מייצר הבנה מדויקת יותר לנושא החשוב הזה. כדאי לזכור שהמונח לא רק מדבר על ה"רגע המכריע" פשוטו כמשמעו, אלא גם נותן לו פרשנות נוספת שהיא "הרגע של ההחלטה." וכאן טמונה התובנה העמוקה ביותר:הרגע המכריע איננו רק זה שקורה כשהמציאות מייצרת לנו הזדמנות – אלא זה שבו החלטנו לפעול, לנצל את ההזדמנות הזו וללכוד את הפריים. ההחלטה באה לידי ביטוי במספר היבטים, או שלבים אם תרצו, שממחישים את האלמנטים השונים עליהם כתבתי בפרק הקודם. משחקים עם היונים בכיכר המרכזית בקרקוב ההחלטה לצאת לשטח ולצלם. ההחלטה לזהות לוקיישן עם פוטנציאל. החלטה לבנות את הפריים וההגדרות בצורה מסוימת, המתאימה לפריים שנרצה לקבל. החלטנו להמתין בסבלנות להתרחשויות המעניינות והעוצמתיות ביותר. ובסופו של התהליך - החלטנו מתי הוא הרגע הנכון ללחוץ על המחשף ולתעד את הרגע. הצילום הוא תוצאה של בחירה מודעת , לא תגובה אוטומטית. פרק 5 - השראה בצילום נוף בניגוד לצילום רחוב וצילום עיתונאי – ממבט ראשון הנוף הוא ישות סטטית ואינה משתנה, בטוח לא בקצב של רחוב סואן. עם זאת, אם מעמיקים בנושא - מזהים שנוף הוא יצור חי נושם. שכבת ערפל מגיעה ונעלמת בשניות. העננים מייצרים תצורות שונות ומגוונות תוך דקות, השמש מלטפת את הפסגה לרגע אחד ואז פותחת את כל הנוף באור זהוב מיוחד, הרוח מרקידה את העשבים, ענן מטיל צל בדיוק בזמן הנכון. הרגע לו כל הקבוצה חיכתה - שאור השמש יצא מבעד לעננים ויצבע את העמק בזהוב כאן "הרגע המכריע" לא בא מטבע האדם – אלא מטבע העולם. רגע של הרמוניה – בין צבע, גיאומטריה, אור, טקסטורה ואוירה. אולי זה לא מדויק לקרוא לזה "הרגע המכריע" לפי הספר, אבל בהחלט אפשר לשאוב השראה מהאלמנטים השונים שמאפיינים את הגישה בצילום רחוב. גם בצילום נוף צריך לדעת להתבונן ולהכיר את השטח. גם בצילום נוף צריך להעריך מה צפוי לקרות ומתי. גם בצילום נוף צריך לבנות את הפריים ולהמתין דקות ואף שעות לתזמון המדויק שבו האור והאוירה מתלכדים לרגע חד פעמי ומיוחד. גם בצילום נוף צריך לקבל החלטה מתי ללחוץ על ההדק ומתי לא. ערפילי בוקר בהרי הטטרה, רגע לפני שהם נעלמים והאור הופך להיות חזק וקונטרסטי מדי לסיום - מהו הרגע המכריע באמת? מקור המושג הרגע המכריע אמנם בזאנר צילום הרחוב, אבל אפשר לשאוב הרבה השראה מצילום הרחוב גם בז'אנרים נוספים וליישם את העקרונות המאפיינים את הרגע המכריע גם בהם. הרגע המכריע הוא מהות הראיה הצילומית האמיתית, הוא תוצאה של יכולת להתבונן, לראות את מה שמגיע, לבנות את הפריים, להמתין ולהקליק ברגע הנכון. האם זה רגע דרמטי, מעניין, מרגש, חד פעמי? בהחלט. האם הוא נראה ספונטני? בהחלט כן, הוא מרגיש ספונטני – אך מבוסס לרוב על התבוננות, תכנון וסבלנות. האם הוא קורה בכל ז'אנר? חד משמעית – כן. בסמטאות השכונות החרדיות בירושלים והשאלה האמיתית שנותרת פתוחה – מהו הרגע המכריע באמת – בשבילכם? מוזמנים לשתף את המחשבות שלכם והתמונות שלכם של הרגעים המיוחדים ביותר כאן בתגובות. אם למדתם - שתפו את המאמר עם חברים לצילום, הכי כיף ללמוד ביחד. אם תרצו להעמיק בנושא ולהתאמן על יצירת רגעים מכריעים בלתי נשכחים - מוזמנים להצטרף ל חדר כושר לצילום - חודש יוני מוקדש כולו לנושא הרגע המכריע. שיהיה חג שמח! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

החלטתם שהגיע הזמן שהמצלמה שקניתם ב(נניח לרגע)-2500 ש"ח רק לפני שנתיים כבר לא מספיקה לכם כי: - "התמונה לא חדה מספיק" - "לא יוצא לי רקע מטושטש" - "יוצא לי כהה מדי" - "אם רק אקנה מצלמה, יחזור לי החשק לצלם" - "השכן בדיוק קנה את הדגם המתקדם ביותר" - "כרטיס הזכרון מלא" ועוד סיבות יצירתיות למדי שגורמות לכם לשאול את השאלה ה(לא באמת) מתבקשת: האם הגיע הזמן לרכוש מצלמה חדשה? אז רגע לפני שאתם רצים להתיעץ עם הדוד שאול ש"מבין" במצלמות, עושים סקר שוק מעמיק על כל פיצ'ר במצלמות המודרניות ומשקיעים אלפי שקלים בציוד חדש - אנא מכם - קיראו את הטיפים האלה שיהיו רלוונטיים עבורכם יותר מתמיד. תבחנו היטב את הציוד שכבר יש לכם, אולי זה לגמרי מספק? 30 השניות שלי על שדרוג מצלמה פעמים רבות פונים אליי עם השאלה: "יש לי מצלמה X. לאיזו מצלמה אתה ממליץ לי לשדרג?". לרוב היא נשאלת ע"י צלמים צעירים שעשו דבר או שניים בעולם הצילום, והחליטו שהם מעוניינים לשפר את חוויית הצילום שלהם ואת התוצר הסופי. כל פעם מחדש, כשמישהו מחליט להשתדרג ולהוציא אלפי שקלים על ציוד כדי לשפר את יכולות הצילום שלו (שזה מבורך לכשעצמו) אני עוצר אותו לרגע, וממליץ לשקול להשקיע את הכסף בצורה קצת אחרת, בעיניי, נבונה יותר. יש לי המון מה לומר (ולכתוב) בנושא, אבל כאן אתמקד בשלוש נקודות עיקריות, וכן, הן לחלוטין מוצגות לפי סדר החשיבות. טיפ מס' 1 - לימוד צילום ברוב המוחלט של שיחות היעוץ שלי לרכישת מצלמה חדשה עם צלמים צעירים, תמיד אנחנו מגיעים לאותה המסקנה - הרצון לשדרוג נובע משיקולים מוטעים. ברוב המקרים, היו אלה טכניקת הצילום וחוסר הכרות הציוד הקיים הגורמים העיקריים שמנעו מהצלמים לקבל את התוצר לו הם ציפו. התמונות לא היו חדות כי הם השתמשו במנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי לחלוטין, כולל בחירת נקודת הפוקוס, מנגון שטועה לא מעט. לעיתים זה היה עקב הגדרת מהירות תריס נמוכה מדי או עקב מנגנון ייצוב התמונה כבוי. בחלק מהמקרים איכות התמונה הייתה ירודה בגלל צילום ב-jpeg בגודל הקטן ביותר, כי זה מה שאותו דוד שאול המליץ. אלו הן רק מספר דוגמאות בסיסיות ביותר הממחישות שלא הציוד הוא זה שמגביל את אותם הצלמים. סדנא ייחודית | קורס מושקע | מפגשי צילום | סשנים בהפקה עצמית או עם חברים | טיולי צילום | הקצאת זמן לצילומים יעודיים בסגנונות המעניינים אתכם | קריאת בלוגים (כן, תהרגו אותי, כי אני משוחד) | צפייה בסרטוני יוטיוב | רכישת ספר הדרכות מומלץ | השקעה בלימוד עצמי | התיעצויות עם חברים צלמים | השתתפות בקבוצות פייסבוק יעודיות ללימוד צילום | ועוד ועוד ועוד... כל אלו ישדרגו את רמת הצילום שלכם הרבה יותר והרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בטח ובטח יותר מאשר מצלמה חדשה, מתקדמת ככל שתהיה. מה גם - ההנאה והסיפוק מהתהליך יהיו בסדרי גודל משמעותיים יותר מאשר חיישן גדול יותר וצילום בקצב מהיר יותר. מפגש הקהילה שלנו במכון ויצמן למדע ברחובות. הזדמנות מעולה להכיר חובבי צילום נוספים, לתרגל טכניקות מיוחדות, להתיעץ ולעזור לאחרים לצמוח. מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו . טיפ מס' 2 - רכישת אביזרי עזר הגעתם למצב בו אתם מתחילים להרגיש שמיציתם את הציוד שלכם והוא זה שמגביל אתכם ומונע את הפריצה הבאה? הצבעים שהחיישן יודע להוציא לא לגמרי לטעמכם? מצלמים ב-ISO גבוה ומקבלים רעש דיגיטלי מעבר לנסבל? הצילום לא מהיר מספיק לצילומי ספורט או ציפורים בטבע? נהדר. זה אומר שאתם מכירים את הציוד שלכם, יודעים להוציא ממנו (כמעט) את המקסימום, ואתם בכיוון טוב לדעת For Real מה יעזור לכם לקבל תוצר יותר טוב, לא סתם כי "בא לכם לקנות" אלא כי אתם באמת מבינים עניין. זה זמן טוב לשקול לקנות אביזרים הקפיים, בד"כ משמעותית זולים יותר מאשר גוף מצלמה או עדשות, ולשדרג את הצילום שלכם בעזרתם. פילטר nd וחצובה לחשיפות ארוכות, טריגר ופלאש חיצוני לצילום פורטרטים, אביזרי תאורה להפקות צילום ייחודיות, מכפיל לצילום מאקרו, בניית אביזרי עזר בשיטת "עשה זאת בעצמך", יו ניים איט! אין לי ספק שכל אלו, ורעיונות רבים אחרים לאביזרים היקפיים יועילו לכם הרבה מעבר למצופה, יתכן ויותר ממצלמה איכותית יותר. טיפ מס' 3 - ובכן, הגיע הזמן לשדרג מיציתם את כל הטיפים הקודמים? אבל באמת מיציתם? מעולה, עכשיו זה באמת הזמן לשדרוגים! קודם כל - עדשה הדבר הראשון שהייתי משדרג, זה דווקא את העדשות ולא את המצלמה. ההבדל בין עדשה בינונית למעולה הוא עצום, ולרוב יותר גדול מאשר ההבדל בין שתי מצלמות באותם סדרי גודל של מחיר. בעזרת עדשה חדשה ואיכותית יותר תקבלו תמונה חדה יותר, קרוב לוודאי שתוסיפו אפשרות למפתח צמצם גדול יותר ובעקבותיו עומק שדה רדוד יותר, יהיו בה פחות עיוותי צבע ופרספקטיבה, וגם תקבלו שיפור בניראות של הבוקה (Bokeh) שיהיה יפה ונעים יותר לעין, ועוד מספר פרמטרים שישתפרו פלאים. אבל איזו עדשה לבחור? ההמלצה שלי - לכו על עדשה שמוסיפה לכם משהו שעד היום לא היה לכם בכלל. יש לכם 24-70 מ"מ F/2.8 קלאסית? רכישת עדשת 50 מ"מ F/1.4 אמנם תיתן לכם איכות תמונה וחדות גבוהה יותר באורך המוקד הרלוונטי, וזה כמובן חשוב, אך עדיין היא לא תוסיף משהו מהותי בצילום שלכם. במקרה הזה, עדשת 70-200 מ"מ F/2.8 צפויה לשדרג את אפשרויות הצילום שלכם הרבה יותר. יש לכם גם 24-70 וגם 70-200 אבל מהדור הישן? יתכן והעדשות מהדור החדש יהיו מעט איכותיות יותר, אבל השקעה בהן לא תהיה חכמה בעיניי. בסכום דומה תוכלו לרכוש, למשל, עדשת 14-24 מ"מ שתאפשר לכם צילום בזווית מאד רחבה ועדשת מאקרו שתפתח בפניכם תחום צילום חדש לגמרי. בכל מקרה, הכיוון הוא להוסיף משהו שעד היום לא היה לכם ורק אחרי זה לשדרג את הציוד הקיים ולהמשיך את מגמת השיפור המתמדת. המצלמה רק בשלב זה, אחרי שאתם בקיאים בטכניקות צילום מגוונות והפרמטרים השונים במצלמה, אחרי שאתם באמת חשים בצורך לשדרוג ממקום של הבנה מעמיקה, אחרי שיש לכם את העדשות מהאיכותיות שיש לשוק להציע, רק אז הייתי קונה מצלמה חדשה. ואם כבר קונים, תוודאו שהמצלמה כוללת מגוון רחב יותר של פיצ'רים ואפשרויות שלא היו בארגז הכלים שלכם לפני. פסקה לסיום כהרגלי - ציטוט. אנסל אדמס אמר פעם ש"הדבר הכי חשוב במצלמה זה ה 20 סנטימטרים שמאחוריה". אתם, הצלמים, המוח שלכם, העיניים, הלב, הנשמה והיצירתיות. טוב, הוא אמר 12 אינצ'ים, אבל אצלנו זה ה"מטריק סיסטם". אם תיישמו את כל שלושת הטיפים, בדיוק לפי הסדר, מבטיח לכם שמהר מאד תראו איך אתם הופכים להיות צלמים מעולים ואדירים שעושים דברים ייחודיים שימשיכו להפתיע את עצמכם ואת הסביבה שלכם כל פעם מחדש. ואם אתם כבר שם, אשמח לשמוע גם את הטיפים שלכם, איך הגעתם לשם, ובעיקר איך נשארים שם גבוה גבוה על האולימפוס. או על הניקון. או קנון. יום נפלא! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #טיפים_בצילום #ציוד #ציוד_צילום

לצלמים המנוסים שרק רוצים להתרענן, או אלו מכם שממהרים לצאת לצלם, הנה לכם סקירה קצרצרה של כל הטיפים: 1. תעבדו במוד חשיפה ידני או מוד עדיפות התריס. 2. תקבעו את מהירות התריס בהתאם למהירות האובייקט. '1/30 זאת נקודת פתיחה טובה לרוב צילומי פאנינג. את הצמצם וה-ISO תקבעו בהתאם לתנאיי התאורה, כך שתקבלו חשיפה נכונה. 3. תעבדו עם פוקוס עוקב עם מספר נקודות פוקוס ותמקמו את האובייקט בתוך אסופת הנקודות. לחלופין, ניתן לעבוד עם פוקוס ידני, שנקבע מראש לפי המרחק מהמצלמה לאובייקט. 4. תצלמו בקצב הגבוה ביותר שהמצלמה שלכם מסוגלת. 5. תעמדו יציב, עם שלוש נקודות אחיזה במצלמה, סובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותניים. 6. תצלמו את האובייקט כשהוא נע בקו ישר בניצב אליכם. ועכשיו, בואו נתעמק. הקדמה פאנינג (Panning בלעז) היא טכניקת צילום מגניבה בה ניתן להעביר לצופה תחושה של תנועה בפריים בודד. הרעיון המרכזי הוא צילום אובייקט שנמצא בתנועה, כך שהוא מופיע בפוקוס, וכל השאר (רקע, אובייקטים אחרים) מטושטשים ו"מרוחים" בכיוון התנועה. לפרפקציוניסטים שביניכם, חשוב שתדעו שאין כוונה שהאובייקט יהיה בפוקוס מושלם, כפי שהיה מתקבל בצילום פורטרט, למשל, אבל כן שיהיה "מספיק" בפוקוס, בטח יחסית לרקע המרוח. מה גם, המריחה הקלה של האובייקט תוסיף לתחושת התנועה בתמונה. הטכניקה אינה מסובכת אך כן נדרשת מיומנות מסוימת שבאה בעקבות התנסות רבה ותמונות רבות ש"נזרקות לפח", עד שמגיע הרגע המיוחל ומתקבל פריים "וואו". כיוונים מנוגדים ברוטשילד Nikon D750 | 30mm | F/6.3 1/30 sec ISO 100 הטכניקה כאן נענה על השאלה הפשוטה "אז איך תכלס עושים את זה?" -> בוחרים לוקיישן בו קיימת תנועה ערה של אופניים / רצים / רכבים / ציפורים, שכן לא נרצה לחכות יותר מדי זמן בין כל הזדמנות לצילום. -> נעמדים בנקודה נוחה במרחק סביר מקו התנועה של האובייקט הנבחר, בהתאם לקומפוזיציה הרצויה. חשוב שהמקום יאפשר לכם לזוז בקלות ונטול עצמים זרים שיכנסו לפריים. -> מזהים אובייקט אותו נרצה לצלם, מכוונים עליו את המצלמה תוך הקפדה על מיקומו הנכון בתוך הפריים, בהתאם לקומפוזיציה, ומתחילים להתפקס עליו (נק' 1 בתרשים) -> מתחילים לצלם מספר תמונות ברצף כשהאובייקט קרוב לנקודה בה מסלולו ניצב לכיוון הראיה שלכם (נק' 2 בתרשים) תוך כדי סיבוב הגוף ועקיבה אחרי האובייקט. ממשיכים את מומנטום הצילום עד לנקודה מעט אחרי הכיוון הניצב (נק' 4). -> היעד הוא ללכוד פריים בודד או שניים מתוך הרצף בדיוק כשהאובייקט ניצב אליכם (נק' 3) בה המריחה היא הגבוהה ביותר וכן, מרחק הפוקוס בינכם לאובייקט אינו משתנה. -> עוברים על התמונות וצוהלים משמחה כשמגיעים לפריים המנצח. לפני שנצלול לטיפים המפורטים, בואו נדבר על משולש החשיפה שמשחק תפקיד חשוב בטכניקה. כמה מילים על משולש החשיפה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום (או במילה אחת - "החשיפה") - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, ומגיע לו כתבה שלמה משל עצמו, אותה אכתוב בהמשך. כאן אכתוב את תמצית הדברים, מה שרלוונטי לטכניקת הפאנינג. הצמצם הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו", שזה מה שאנחנו מחפשים בפאנינג. זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים. מהירות תריס איטית (כלומר, זמן חשיפה ארוך יחסית) יגרום לכל גוף הנמצא בתנועה להמרח בתוך הפריים. רגישות החיישן (ISO) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה נפגעת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה. מוזמנים לקרוא את סדרת #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה עבודה במוד עדיפות תריס או מוד ידני צלמים רבים אוהבים לעבוד במוד עדיפות צמצם (A בניקון ,וסוני או Av במצלמות של קנון) שכן, הדגש הוא הרבה פעמים על עומק השדה, וכאמור, הצמצם הוא זה ששולט בו. עם זאת, בצילום בו זמן החשיפה חשוב יותר מאשר עומק השדה, נעדיף לעבוד במוד עדיפות התריס (S בניקון וסוני או Tv בקנון). בצורה זו נוכל לקבוע בדיוק את ערך זמן החשיפה המתאים לכל סיטואציה כאשר מפתח הצמצם וה-ISO יקבעו בהתאם כך שנקבל חשיפה נכונה של התמונה. חלק מהצלמים המנוסים יותר נוטים לעבוד במוד ידני (M ברוב המצלמות) ולקבוע בעצמם את שלושת הצלעות במשולש. זאת אופציה לגיטימית ואף מומלצת לכל מי שרוצה לעבוד טיפה יותר קשה אבל גם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה" . מהירות התריס - כללי אצבע בין אם בחרתם במוד עדיפות התריס או המוד הידני, מה שחשוב בצילום פאנינג זה שנקבע את מהירות התריס על הערך הרצוי, בהתאם לסיטואציה. בואו נדון בכמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבוע את זמן החשיפה. נקודת פתיחה טובה לצילומי פאנינג שמתאימה למגוון סיטואציות תהיה זמן חשיפה של 1/30 השניה. בפועל זמני החשיפה עלולים לנוע בין 1/15 עד 1/125 שניות, כתלות במהירות התנועה של האובייקט, המרחק שלו מהצלם וכמובן האפקט הרצוי (כלומר, מהי ה"מריחה" שאתם רואים בחזון שלכם). אובייקט רחוק כשאנחנו מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית, כל תנועה עדינה שלנו תתבטא בתזוזה מהותית בתמונה, ולכן נשאף לעבוד בזמן חשיפה קצר יותר, למשל 1/80. עבור אובייקט הנע לאט (למשל, בן אדם בריצה) נגדיל מעט את זמן החשיפה ל 1/60 כדי לקבל מריחה משמעותית ואילו עצם הנע מהר (רכב, ציפור במעוף) נצלם ב 1/125. שימו לב לקווי המריחה שהרקע מייצר. במקרה זה הפרספקטיבה תהיה שטוחה יותר ודחיסת הרקע גדולה יותר, וקווי מריחת הרקע יהיו ישרים ומקבילים לכיוון תנועת האובייקט. עגור במעוף באגמון החולה (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 אובייקט קרוב אובייקט קרוב נצלם באורך מוקד נמוך ונצטרך זמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מריחה יפה. עבור אובייקט איטי יחסית (אדם בריצה או רוכב אופניים איטי) נעבוד עם זמן של כ 1/20 ועבור אובייקט זריז יותר (רכב, ציפור) נצלם ב 1/40. במקרה הזה, המריחה תקבל מעין צורה "מעגלית", כתוצאה מכך שקדמת הפריים יותר קרובה אלינו מאשר באובייקט מרוחק, והמריחה שלו קטנה יותר מאשר זו של הרקע הרחוק יותר. משחקים בפארק (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 38mm | F/4.5 1/125 sec ISO 100 צילום פאנינג מבוסס על המון ניסוי וטעיה ואין מתכון יחיד לאיך לבשל את התמונה המושלמת. ככל שתתרגלו יותר, כך תבינו יותר טוב מהו זמן החשיפה המתאים בכל סיטואציה, ותקבלו פריימים שתהיו מרוצים מהם. צמצם ו-ISO נתחיל מהקל, ה-ISO. מכיוון שלרוב נצלם פאנינג באור יום, נקבע את ערכו על המינימום שיש למצלמה להציע, 100 ברוב המצלמות של היום. זה, אגב, מומלץ תמיד, ע"מ שלא להכניס רעש דיגיטלי ולפגוע באיכות התמונה. הצמצם הוא האחרון ברשימה, וערכו יקבע כך שתתקבל חשיפה נכונה של הפריים. בד"כ באור יום הצמצם יהיה סגור יחסית, F/13 או יותר, שכן, אנחנו צריכים לקזז את האור ה"עודף" שנכנס כתוצאה ממהירות התריס האיטית. זה נכון שבמקרה הזה נקבל עומק שדה גדול יותר מהרצוי לכאורה, אבל זה לא משמעותי, שכן אנחנו מטשטשים את הרקע בגלל תנועת האובייקט. במידה ונצלם בשעות הדמדומים או בתנאיי אור חלשים יחסית, נוכל לפתוח את הצמצם, עד שנגיע לערכו הפתוח ביותר בעדשה, למשל F/1.8 או F/2.8. רק אז, כשתמו כל הקיצים נתחיל להעלות את ה-ISO. רוכבים ברוטשילד בשעות אחרי הצהריים (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon Z7ii | 40mm | F/8 1/30 sec ISO 64 שיטת הפוקוס - עוקב עם אסופת נקודות פוקוס (או ידני) ברוב המצלמות המקצועיות, גם אלו ברמת הכניסה, ישנה אפשרות לעבוד עם "פוקוס עוקב" (מוד AF-C או Continuous Auto Focus בניקון וסוני או AI Servo בקנון). זהו מנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי שממשיך לעבוד ולחפש את הפוקוס של האובייקט עליו אנחנו מצביעים כל עוד נמשיך ללחוץ על הכפתור (החצי לחיצה, או back button focus למי שמכיר - על כך בהמשך). מנגנון זה מיועד לצילום אובייקטים בתנועה, למשל, ילד שרץ לכיווננו, או פאנינג, שכן, מרחק הפוקוס משתנה מהר מאד תוך כדי הצילום בגלל התנועה של האובייקט. כדאי לעבוד עם מספר רב של נקודות פוקוס ולמקם את האובייקט בתוך אסופת הנקודות הזו. מספר הנקודות האפשרי יכול להיות 9 במצלמות ברמת כניסה ועד 51 ויותר במצלמות יותר מתקדמות. אין כאן כוונה שהרבה נקודות בפריים יהיו בפוקוס, מחשבה מוטעית הנהוגה בקרב צלמים מתחילים, אלא שהמצלמה תחפש את הפוקוס (האחד והיחיד) מהמידע שהיא תקבל מאחת מהנקודות שבאסופה, לפי האלגוריתם הקיים במחשב המצלמה. מבחינת הטכניקה - מתחילת מהלך הצילום ועד סופו, יש להמשיך להתפקס על האובייקט בצורה רציפה ולהזיז את המצלמה כך שהאובייקט יהיה בתוך אסופת הנקודות. בצורה זו הסיכוי לנעול את הפוקוס על האובייקט בלפחות אחת מהתמונות ברצף גדול יותר. עוקבים אחרי האובייקט תוך כדי תנועתו וממקמים אותו במרכז אסופת נקודות הפוקוס פוקוס קבוע (ידני) שיטת פוקוס מקובלת נוספת היא הפוקוס הידני. במקרה זה נהיה חייבים להעריך מראש באיזו נקודה (או באיזה מרחק מאיתנו) יעבור האובייקט שבתנועה. נמצא את הפוקוס על אותה הנקודה (בצורה ידנית או אוטומטית) ומכאן נמשיך לצלם בפוקוס ידני בלבד ללא מדידת פוקוס כל פעם מחדש (ניתן לבטל את הפוקוס האוטומטי על גבי העדשה, או על המצלמה, בדגמים בהם זה אפשרי). במצב הזה הפוקוס "קפוא", ונוכל לצלם כרצוננו מבלי להתפקס מחדש. הצילום צריך להתחיל כשהאובייקט קרוב לנקודה עליה התפקסנו, ולהסתיים מעט אחרי שהוא חלף על פניה. בפוקוס ידני קודם כל מוצאים את הפוקוס על הנקודה בה האובייקט יחלוף על פניכם, ואז פשוט מצלמים כל פעם שהאובייקט עובר, ללא חיפוש פוקוס מחדש טכניקת הצילום עם פוקוס ידני קבוע. במקרה הזה המיקוד של הצלם הוא על העקיבה נטו, בלי לדאוג לפוקוס צילום מהיר עבור כל אובייקט החולף על פנינו, נרצה לצלם רצף תמונות כדי להגדיל את הסיכוי לפריים מוצלח. לכן, מומלץ לעבוד במוד צילום מהיר (Continuous Shooting או Burst Mode או Continuous Drive Mode במצלמות השונות) בו המצלמה לוכדת הרבה תמונות ברצף, בקצב המהיר ביותר שיש במצלמה. הקצבים האפשריים הם 3 תמונות לשניה במצלמות ישנות יותר, ועד 10 תמונות בשניה ויותר במצלמות מתקדמות ומקצועיות יותר. עמידה יציבה אחד הגורמים החשובים בצילום פאנינג זה היציבות שלכם, הצלמים. הקפידו על שלוש נקודות אחיזה במצלמה (יד ימין על המצלמה, שמאל על העדשה והעינית צמודה לעין) שיקטינו את הרעידות הטבעיות שלכם. בכדי ליצור תנועה חלקה, תעמדו בצורה רפויה וגמישה, ותסובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותן כך שהידיים המחזיקות את המצלמה ישארו באותה התנוחה (אל תסובבו רק את המצלמה עם הידיים). תעצרו את הנשימה לכמה שניות בזמן שאתם מצלמים. כל מה שעובד לכם כדי ליצור תנועה חלקה ויציבה. היציבות שלנו חשובה מאד בכל סוג של צילום, וגם צילום תנועה אינו יוצא דופן היבטים אומנותיים להתמקד באימאג' ולא בטכניקה אמנם חשוב להפנים את הטכניקה ולתרגל אותה, אבל בסופו של דבר באנו ליצור משהו אומנותי, לספר סיפור, להעביר מסר והטכניקה היא רק הכלי בעזרתו נשיג את מבוקשנו. כך התיחסו לצילום פאנינג (וצילום בכלל). תנטבו את המחשבות שלכם לעבר הפריים הרצוי, תעצרו את הנשימה לפני כל רצף צילומים, תיצרו אימאג' של התמונה הרצויה בראש עוד לפני הצילום. זה יעזור לכם לקבל את הפריים המושלם הרבה יותר מאשר דיוק בפרט טכני כזה או אחר. רכבות נותנות הזדמנות מעולה לצילומי פאנינג. העריכה בשחור לבן מוסיפה לפריים תחושה של סיפור המסתתר מאחורי הפריים, מעין אלמנט תיעודי שמגרה את סקרנותו של המתבונן (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 24mm | F/2.8 1/40 sec ISO 800 בניית קומפוזיציה ישנם כללים רבים לקומפוזיציה נכונה, ודרכים אינספור לשבור אותן. אין זה המקום לפרט על כל הכללים, אבל כן אתן מספר דגשים חשובים. כלל השלישים יכול לעבוד טוב בפאנינג. עדיף להשאיר יותר ספייס בכיוון התנועה של האובייקט להרגשה הרמונית יותר. גם כלל הסימטריה בו תמקמו את האובייקט ממש במרכז הפריים יהיה מתאים. שימרו על חלל מספק בכל אחד מהצדדים של האובייקט, כך נוכל לראות את המריחה של הרקע בצורה הטובה יותר. כלל הקומפוזיציה המוכר ביותר הוא כלל השלישים. בצילום תנועה לפי הכלל הזה מומלץ להשאיר את החלל הגדול יותר בכיוון תנועת האובייקט (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60 sec ISO 125 אם החלטתם "לחתוך" את האובייקט (למשל, לצלם רק את הראש של רוכב האופניים) תעשו זאת בטוב טעם כך שחלקו של האובייקט שהשארתם בפריים יקבל משמעות מעניינת. גם הרקע חשוב תשומת הלב לפרטים נוספים בתמונה מעבר לאובייקט שבתנועה תמיד תביא לתוצאות יותר טובות. כדאי שהרקע יהיה שונה מספיק במרקם ובצבע כדי להבליט את האובייקט המצולם. למשל, רוכב אופניים עם חולצה אדומה יצטלם ממש יפה על רקע עצים ירוקים מרוחים. במידת הצורך, תשנו את המיקום שלכם או את זווית הצילום כדי לשנות את הרקע. בנוסף, מומלץ לשלב אובייקטים נוספים בפריים, העומדים במקום, או נעים במהירות או כיוון שונים מהאובייקט המרכזי על מנת לייצר צורת מריחה שונה מהרקע עצמו. הימנעו מלהכניס פחים וזבל או עצמים לא אסטטיים שלא משתלבים טוב עם הסיפור של התמונה. פריים נהדר של הצלם אילן שחם במהלך הג'ירו ד'איטליה שהתקיים בירושלים. דרכו של אילן לספר סיפור מעניין יותר על הג'ירו הייתה לכלול את הקהל בפריים. המריחה של הקהל הדגישה את המהירות הרכיבה הגבוהה. Nikon D810 | 200mm | F/22 1/80 sec ISO 250 כמה סיפורים בפריים אחד אחד הדברים שאני מאד אוהב זה לשלב מספר סיפורים ולהציג אותם באותה התמונה. פאנינג מאפשר לנו לעשות זאת בעזרת שילוב מספר אובייקטים בפריים אשר נעים בכיווניים או מהירויות שונות. במקרה הזה חשוב לבחור את הסיפור המרכזי ולהחליט בהתאם מי הוא האובייקט שיהיה בפוקוס. ברגע שבחרתם, תיישמו את הטכניקה על אותו האובייקט. יתר האובייקטים הנעים בפריים יסתדרו בהתאם. הרעיון אינו פשוט לביצוע בעיקר כי הוא מצריך מידה של מזל לתפוס את התזמון הנכון בו כל האובייקטים בפריים עובדים יחד ומייצרים את הרבגיוניות בתנועתם. אדייק ואומר כי אין זה באמת "מזל" אם כי סבלנות והתמדה - מיצאו את הספוט שעובד עבורכם מבחינת התאורה והקומפוזיציה והישארו בו עד לקבלת הפריים הרצוי. רגע מיוחד מתוך סדנת צילום פאנינג ברוטשילד Nikon Z7ii | 35mm | F/8 1/30 sec ISO 64 טיפ בונוס #1 - האם לעבוד עם חצובה או מונופוד? ישנם צלמים אשר ממליצים לצלם פאנינג על חצובה או מונופוד. מסכים שצורת עבודה זו יכולה לתרום ליציבות המצלמה. עם זאת, איני חובב השיטה ולא ממליץ עליה, כי בעיניי תנועת הגוף שלנו טבעית יותר ומחברת את הצלם לפריים מהבחינה הרגשית לעומת צילום על חצובה בו העבודה היא טכנית יותר. טיפ בונוס #2 עבודה עם Back Button Focus ברוב המצלמות של ימינו ניתן להגדיר מדידת הפוקוס בלחיצה עם האגודל על אחד הכפתורים האחוריים במצלמה (בד"כ מימין לעינית) ולא בחצי לחיצה על הכפתור הצילום. במקרה זה, הפוקוס מתבצע בלחיצה על הכפתור האחורי עם האגודל, והצילום מתבצע כרגיל, בעזרת כפתור הצילום. זהו נושא לפוסט נפרד, אותו אכתוב בהמשך. במשפט אחד אומר כי זאת השיטה המועדפת עליי תמיד, ועבורי יש לה מספר יתרונות שמשפרים מהותית את היציבות שלי והיכולת למצוא את הפוקוס הרצוי בסיטואציות שונות, בטח כשאני מצלם אובייקטים בתנועה. עד שאכתוב את המאמר, חיפוש מהיר בגוגל יתן לכם את כל המידע שתצטרכו איך לעבוד בשיטה זו. מילות סיום צילום תנועה בכלל וצילום פאנינג היא טכניקה מהנה ביותר, וגורמת לסיפוק רב כשמתקבל הפריים הרצוי. היא דורשת מעט סבלנות ותרגול, אבל כמו בכל תחום צילום - ככל שתצלמו יותר ותתרגלו יותר, כך תגיעו לתוצאות מדהימות יותר מהר יותר. אשמח מאד אם תכתבו מה דעתכם על המאמר, בתגובה לפוסט או ב קבוצת הפייסבוק שלנו . אם יש לכם חברים שהמאמר יעזור להם - שתפו אותו איתם והזמינו אותם לקבוצה. אם צילום פאנינג מעניין אתכם, מזמין אתכם להצטרף ל סדנא הייחודית שאני מעביר , סדנא כיפית בה נלמד ונתרגל את הטכניקות השונות לצילום תנועה, בין היתר גם פאנינג. שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

זהו הפוסט הראשון בבלוג הצילום שלנו, אחריו יגיעו עוד רבים וטובים בשלל נושאים בעולם הצילום, על כך בהמשך. ועכשיו (תופים...) ברוכים הבאים לאתר הרשמי החדש של קהילת הצילום פוטו טיפס! חברי הקהילה בפריים מסורתי בסיום סדנת צילום פורטרט זוגי בנווה צדק שמי ויקטור זיסלין, מייסד ומנכ"ל פוטו טיפס, מתרגש ומאושר עד השמיים לספר לכם על אבן הדרך החשובה הזו בחיי הקהילה שיוצאת סוף סוף לדרך. חשוב שתדעו ש האתר החדש הוא הרבה מעבר לשם של דומיין ואוסף קישורים. הוא מסמל עבורי את המחויבות להמשך תהליך הצמיחה של הקהילה ומהווה מעין הצהרת כוונות חד משמעית - אנחנו כאן כדי להישאר! מי יתן והאתר הזה יהפוך עם הזמן לאתר הבית שלכם, ממש כפי שהוא הפך להיות הבית האינטרנטי עבורי בחודשים האחרונים. הרמת כוסית לרגש חגיגות שנה להווסדות הקהילה בכנס הצילום של פוטו טיפס בינואר 2020 אמרו לי שיש לי נטיה להתרגש יתר על המידה בהצהרות שכאלה, אז מבלי להכביר במילים אנצל את ההזדמנות להציג בפניכם את הקהילה ומה הולך להיות באתר שלנו. פוטו טיפס - מי אנחנו? הכירו את פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. ​ הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה הרבה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מלאה בהשראה ומעצימה. ​ סדנאות צילום, מפגשים וטיולים בין הפעילויות שלנו תמצאו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב (היכנסו ל רשימת כל האירועים שלנו , נשמח לראותכם כבר במפגש הבא!). כיתת יורים בסדנת צילום ציפורים בזריחה באגמון החולה קבוצת הפייסבוק בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה ב קבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף למעל אלף צלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. בלוג צילום ב בלוג הצילום שלנו תמצאו מגוון מאמרים מקצועיים, טיפים בצילום, סיפורים מטיולים בארץ ובעולם ושיתוף חוויות מרגשות מהאירועים שלנו. ​ הערה חשובה - מי שכבר חבר ועוקב אחר הקהילה לבטח יודע שמאמרים רבים פורסמו כבר בשנה האחרונה במסגרת בלוג הצילום באתר האישי שלי. בתקופה הקרובה כל התכנים הרלוונטיים יעברו משם לבלוג הזה והוא יהפוך להיות המרכזי. מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה לקבלת כל העדכונים. לסיכום לא אחרוג ממנהגי גם הפעם ואגיד תודה ענקית לכם חברים יקרים - לכל אחת ואחד מכם על ההשקעה שלכם בקהילה, אוירת החברות הנפלאה שאתם משרים ועל כל התמיכה שלכם בעשייה שלנו. אם יש לכם שאלות / בקשות / הצעות מוזמנים לכתוב לנו כאן או לדבר איתי ישירות. שיהיה לכולנו המשך שבוע נהדר! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #בלוג_צילום #אישי

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 1 – תפקידי האורות בצילום פורטרט ומעצבי התאורה שמתאימים להם מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי אור ראשי ידוע גם כMain light או Key light האור הראשי שלנו הוא האור העיקרי המאיר את האובייקט (המצולם) ואת פניו. בניגוד ליתר האורות שיכולים להיות מכוונים על ידי טעם אישי וכוונה אומנותית, האור הראשי שלנו צריך להיות מכוון אובייקטיבית לחשיפה "נכונה" על המצולם ומשמש כבסיס עליו אנו מוסיפים את יתר האורות. על האור הראשי ניתן להלביש מספר מרככי תאורה וזאת בהתאם לכוונה האומנותית של הפורטרט, מרככי תאורה נפוצים לאור הראשי הם: סופטבוקס, מטריה וביוטידיש. כמובן שיש עוד המון אביזרים נוספים והכל בהתאם לאיכויות האור שרוצים לקבל והאפקט שרוצים ליצור. סופטבוקס מטריה ביוטידיש פיל לייט - Fill Light מטרת הפיל לייט (אור ממלא) היא לרכך את הצללים ולהפוך את המעברים בין החלקים המוארים של התמונה לחלקים המוצללים שלה להדרגתיים יותר ופחות חדים. נשתמש בפיל לייט כאשר הצללים שהאור הראשי יוצר קשים או כהים מידי ואנו לא רוצים לאבד פרטים באזורים האלו או שאנו מעוניינים בתמונה שמוארת בצורה אחידה יותר ופחות דרמטית. המטרה היא לא לבטל את הצללים לחלוטין אלה לשלוט בהם ובמידת העומק שלהם. שני הכלים הכי נפוצים לשימוש כפיל לייט הם אור נוסף (לרוב עם מרכך תאורה כגון סופטבוקס או מטריה) או רפלקטור שמכוון כך שהוא מחזיר חלק מהאור הראשי בחזרה אל האזורים החשוכים. רפלקטור לבן יחזיר אור רך וטבעי יותר ורפלקטור כסוף יחזיר אור חזק וספקולרי יותר (שלעיתים ייצור את האשליה שיש עוד פלאש בסצינה). פיל לייט מצד שמאל מרכך את הצללים וגורם להם להיות בהירים ועדינים יותר רים לייט - Rim light מטרת הרים לייט היא להבליט את האובייקט מהרקע על ידי יצירת זוהר והארה של מתאר הגוף שלו ו/או פניו. למשל אדם שלובש חולצה שחורה על רקע שחור ואי אפשר לראות את הגבולות הברורים של גופו, הרים לייט יפגע בצד הגוף שלו ושל פניו וייצור פס אור לכל אורך הגבולות האלו. כמה "פס" האור צר או רחב, כמה הוא חזק ואיפה בדיוק הוא פוגע, אלו הדברים שעל הצלם להחליט לפי הכוונה האומנותית שלו וטעמו האישי. מרככי תאורה נפוצים לשימוש כרים לייטס הם: סטריפ סופטבוקס (סופטבוקס צר וארוך) וBarndoors. ניתן ליצור רים לייט עדין גם עם הצד הכסוף של הרפלקטור. דוגמא לשימוש בסטריפ סופטבוקס ליצירת רים לייט מצד ימין הייר לייט - Hair light ההייר לייט (אור שיער) הוא אור שמאוד דומה לרים לייט, רק שבמקום לפגוע בפנים עצמן הוא פוגע בגבולות השיער ונותן לו זוהר והפרדה מהרקע. הייר לייט יכול להיות ממוקם בצידי השיער, או בחלק העליון שלו. ניתן להשתמש כמעט בכל מרכך תאורה או פלאש חשוף כהייר לייט, אבל חשוב להקפיד על המיקום שלו והעוצמה שלו. הייר לייט בשימוש ג'לים צבעוניים הייר לייט שנותן זוהר והפרדה מצד שמאל אור רקע - Background Light אור הרקע הוא אור שמכוונים על הרקע וכלל לא על המצולם. הוא נועד להאיר את הרקע ובכך להפריד את המצולם מהרקע כמו גם ליצור עניין ויזואלי על ידי יצירת gradient על הרקע. אחת הצורות הנפוצות ביותר לאור רקע הוא יצירת וינייט עגול כאשר מרכז הרקע בהיר יותר והוא הולך ומתכהה בצדדים. יש הרבה צורות יצירתיות נוספות בהן ניתן להאיר את הרקע וליצור עליו דפוסי אור שונים. ניתן להפנות אל הרקע פלאש חשוף, Barndoors, מטריה ועוד בהתאם לדפוס האור ותכונות האור שרוצים לקבל. אור רקע מפלאש על חצובת תאורה רצפתית טיפים כלליים · ככל שיש יותר אורות מונחים בקפידה בסצינה הצילום נראה מלוטש, מקצועי ו"מסחרי" יותר. ככל שיש פחות אורות, הצילום מרגיש קז'ואלי, טבעי ואותנטי יותר. השתמשו בתאורה כדי להעביר את התחושה שאתם רוצים ליצור אל הצופה. · אם רוצים לראות באילו מרככי תאורה השתמשו בצילום, במיוחד באור הראשי, הסתכלו בהשתקפות בתוך עיני המצולם, נקודת אור קטנה תהיה פלאש חשוף, אור בינוני בצורת משושה יהיה מטריה, צורות גדולות בהירות וריבועיות יהיו לרוב סופטבוקסים למיניהם, scrim (מסך ריכוך גדול) או חלון וכן הלאה. כמו כן ניתן לראות בד"כ את מספר האורות בהם השתמשו כדי להאיר את הסצינה. · בדקו כל אור בנפרד! בכל פעם שאתם ממקמים אור מסויים, דאגו לכבות את האחרים כדי לראות בדיוק מה הוא עושה ורק אז הדליקו את היתר. לסיכום במאמר הבא נדבר יותר על תכונות ואיכויות האור הנוצרים ממעצבי התאורה השונים והסיבות לשימוש בכל אחד מהם. תודה שקראתם 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו