תוצאות החיפוש שלכם

הנה לכם טיפ קטן שיכול לשדרג משמעותית את צילומי הנוף שלכם. שלבו אובייקט אנושי קטן בפריים ברוב המקרים "האנשה" של נוף טבעי או אורבני מרשים ורחב אופקים תקפיץ את הצילום בכמה רמות. "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה". צלם מטפס לנקודת תצפית גבוהה, ואדי רם, ירדן ומדוע? גורם אנושי קטן מכניס פרופורציה לנוף ומייצר הבנה אצל הצופה עד כמה הסצינה עצומה ומרשימה. זה יכול להיות אדם, בית, רכב או אפילו חיה. הרעיון הוא לכלול אובייקט מוכר שיתן לצופה נקודת יחוס לגבי עוצמתה של הסצינה המצולמת. בצילום כזה כדאי שמצד אחד האובייקט יהיה קטן יחסית ולכאורה לא משמעותי אך מצד שני יבלוט מעל פני השטח כך שהצופה יבין מיד במה מדובר. מראה סטייל "מקס הזועם", ואדי רם, ירדן שימו לב שהשילוב האנושי צריך לבוא בטוב טעם. דמות אחת או כמה דמויות שנראות טוב ביחד, מייצרות קונטקסט אחיד ומשתלבות היטב עם הנוף יעבדו נהדר. קבוצה של 50 תיירים סיניים פזורים בפריים פחות. האנשה חייתית בפארק הלאומי ג'וזייגו, סין זוג מטיילים בדרך לכבוש את הפסגה, חבל סוואנטי, גאורגיה עכשיו שנחשפתם לסוד, כל פעם שחבריכם יתפעלו מצילומי הנוף המשודרגים שלכם, הפנו אותם לטיפ הזה כדי שגם הם ילמדו ויצליחו לקבל צילומי נוף מהממים. שיהיה לכולנו בהצלחה! שלכם, ויקטור. סלפי בזריחה בבולענים של ים המלח שלנו קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור תגיות: #צילום_נופים #טיולי_צילום #טיפים_בצילום

שלום פוטו טיפסים יקרים ולכל קוראי בלוג הצילום שלנו! הנה לכם אפקט מגניב שאפשר לקבל בצילום בחשיפה ארוכה בלילה הרעיון הוא ליצור צילום של מבנה או נוף אורבני מוארים היטב כך שמצד אחד נזהה את המבנה וקווי המתאר שלו ומצד שני נמרח אותו בצורה מעניינת ואבסטרקטית. הבסיס לפריים כזה הוא פשוט - תוך כדי החשיפה הארוכה (על חצובה כמובן) עושים זום אין עם העדשה (בצורה ידנית - כלומר מסובבים את הגלגלת) ו"מורחים" את שובלי האור בצורה כזו שהם "מתנקזים" לעבר מרכז הפריים. מגוון האפשרויות הוא רחב מאד. ניתן לעשות זום אין רציף מתחילת החשיפה ועד סופה. ניתן לעשות אותו בפולסים ולעצור כל פעם לפרק זמן קצר. אפשר גם לעשות זום אין פעם אחת בדיוק ממש באמצע החשיפה. שיטה זו מאפשרת לפתוח את הראש וליצור פריימים יצירתיים במיוחד. לקריאת מאמרים נוספים בתחום: צילום אורבני בחשיפה ארוכה בלילה צילום לילה בחשיפה ארוכה של בניין הפרלמנט ההונגרי צילום אורבני בשעה הכחולה בצילום הראשון בפוסט הזה החשיפה הייתה 20 שניות. התחלתי את הצילום מהזווית הכי רחבה של העדשה, בערך כל שלוש שניות עשיתי זום אין קטן ונשארתי על אותו הזום למשך כשלוש שניות, וחוזר חלילה. בסופו של דבר היו כאן 5 עצירות למשך כ 3-4 שניות כל אחת שמתבטאות בחמשת ההקפאות של השלט המואר. שימו לב, כמה שזה אפקט מיוחד וכיף לשחק איתו הקונספט עדיין בגדר גימיק נחמד. כטבעם של כל הגימיקים, עדיף שלא לעשות בו שימוש יתר. בהצלחה! 💪 קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה בתל אביב | סדנת צילום לילה בירושלים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #צילום_לילה #חשיפה_ארוכה #רעיונות_לצילום #צילום_יצירתי

מבקרים בבודפשט בזמן הקרוב? מקווה מאד בשבילכם שכן, כי זאת עיר מרהיבה, פוטוגנית בטירוף, מלאה בפינות צילומיות נפלאות, גלויות ונסתרות, ויעד מומלץ ביותר לביקור של מספר ימים לפחות. על בודפשט וכל הלוקיישנים המומלצים שבה אכתוב בפוסט נפרד. בפוסט הקצר הזה אתמקד בטכניקה והאופן שבו צילמתי את התמונה הזו של הפרלמנט ההונגרי בלילה. בניית הפרלמנט ההונגרי. ניקון D750, טמרון 24-70 G2, צמצם F/16, רגישות ISO100 תריס 20שנ'. בקצרה בניין הפרלמנט ההונגרי נחשב לגדול ביותר בהונגריה כולה, אבל הגודל שלו מתגמד מול היופי המהפנט שלו. הבניין פוטוגני בטירוף, ומומלץ להקדיש לו זמן מספק ולצלם אותו ממגוון זוויות, מיקומים וזמנים שונים במהלך היום. כאן אתמקד בטכניקה קלאסית לצילום נוף אורבני בלילה ופשוטה יחסית לביצוע אך כזו שתמיד מפיקה עבורנו תוצאות נפלאות ומרשימות, כאלה שאנחנו יכולים להציג לעולם בגאווה רבה ועם ראש מורם. הרעיון הוא לצלם את הפריים בחשיפה ארוכה כשהמצלמה על חצובה, כך שהאובייקטים הסטטיים בפריים יהיו בפוקוס והאובייקטים שבתנועה ימרחו. במקרה הזה האובייקטים הסטטיים הם בניין הפרלמנט וגדת הדנובה והאובייקטים הדינמיים הם המים של הנהר שזרימתם נמרחת בפריים והעננים שנמרחו קלות גם כן. אותה הטכניקה מתאימה גם למריחת פנסי רכבים החולפים על פנינו ומייצרים שובלי אורות ואפקטי מריחה מעניינים, גם כן אפקט קלאסי בצילומים אורבניים בלילה. כמובן, אל תגבילו את הטכניקה לצילומי בניין הפרלמנט ההונגרי בלבד :) לונדון, פריז, רומא, פראג, ברוז', ירושלים... בכל מקום עם בניינים יפים ואובייקטים בתנועה (כאמור, מים, רכבים, אנשים) ניתן ליישם את הטכניקה ולקבל תמונות לפנתיאון. הטיילת שמול הפרלמנט טיפ מס' 1 - מחקר מקדים הטכניקה המדוברת לצילום בלילה חשובה, אבל היא רק כלי למימוש החזון שלכם, והיא לבדה לא תספיק כדי ליצור את הפריים היפה ביותר. מהו הלוקיישן המדויק ביותר לצילום? מתי כדאי להגיע? האם ישנם אילוצים כלשהם שכדאי שאתייחס אליהם? אז מה עושים? חוקרים, קוראים מאמרים על המקום, מחפשים המלצות של צלמים שביקרו באזור לפניכם, אולי אף יוצרים קשר עם צלם מקומי שימקד אתכם בחיפוש שלכם... "אבל רגע" יגידו חלק מהצלמים, "אבל אז יוצא שאני מעתיק מאחרים ולא באמת נותן ליצירתיות שלי להתבטא". סורי, אבל אני לא מתחבר. מבחינתי תכנון וידע מוקדם על המקום יכולים רק להועיל לי ולמקד אותי למה שאני רוצה לקבל. וגם, אין שום בעיה לשאוב השראה מצלמים אחרים. לא להעתיק. לא לשחזר. כן לחשוב אחרת. כן לצאת מהקופסא. ההשראה היא נקודת פתיחה בלבד שממנה כבר מתחילה הייצירתיות שלכם. מה גיליתי במחקר המקדים שלי לפריים הזה? חידדתי את שעת השקיעה ותחילתה של השעה הכחולה גיליתי שאורות הבניין נדלקים רק כרבע שעה אחרי השקיעה גיליתי שיש נגישות לנקודה המאד ספציפית ממש מול הפרלמנט ליצירת סימטריה מושלמת גיליתי שרוב הזמן עוגנת סירת תיירים מזדמנת בנקודה הזו והופכת את הפריים הזה לבלתי אפשרי, וכדאי להגיע למקום במספר הזדמנויות, ולקווה שהסירה לא שם האם זה עזר לי? חד משמעית! טיפ מס' 2 - לוקיישן מובן מאליו, אבל בכל זאת. מציאת הספוט המושלם חיונית להצלחת הפריים והקומפוזיציה חייבת להיות מושכת, עם יחסי גומלין מאוזנים בין האובייקטים השונים בפריים וללא עצמים או גורמים זרים שעלולים לגנוב את הפוקוס של הצופה. בעקבות המחקר המקדים, הרעיון היה מאד ברור. לעמוד על הגדה המערבית של הדנובה, ממש מול הפרלמנט, וליצור תמונה סימטרית לחלוטין, עם השתקפות הבניין בתוך מי הנהר. מודה, שלמרות המחקר, מציאת הספוט המושלם (ממש על הסנטימטר) לקחה קצת זמן אבל מבט מדויק עם עדשת טלה לעבר הצריחים שעל הבניין והמרחקים המדויקים בינם לבין החלונות השונים בהחלט עשה את העבודה. אגב מחקר מקדים. הערב הראשון מתוך החמישה שהיו לי בבודפשט היה היחיד בו לא עגנה סירה ממש על הספוט. מזל שלא ויתרנו על הצילומים, למרות העייפות. סיור לוקיישן מעולה לא רק לחיפוש המיקום המדויק לפריים הרצוי אלא גם לעוד הזדמנויות צילום נהדרות טיפ מס' 3 - תזמון (בדגש על תאורה) "צילום לילה" לא אומר שכל עוד נצלם בלילה כשהכל חשוך והאובייקט הרצוי מואר נקבל את התוצר המושלם. התמונה הזו צולמה, שלא במקרה, פרק זמן קטן אחרי השקיעה, במהלך "השעה הכחולה" בז'רגון המקצועי. בחירת התזמון הזה הייתה על מנת לייצר צבעי שמיים בגוון כחלחל שיתן "קונטרה" לצבעים החמים של בניין הפרלמנט. טיפ מס' 4 - הטכניקה העמידו את המצלמה על חצובה יציבה. בהיעדר חצובה, מיצאו אובייקט יציב להעמיד עליו את המצלמה (אבן, גדר, תיק...) בנו את הקומפוזיציה הרצויה. במקרה הזה, רציתי תמונה עם סימטריה מושלמת ומיושרת, עם מספיק מקום למי הנהר בקדמת הפריים ליצירת השתקפות ומספיק מקום בחלק העליון כדי לכלול את השמיים והעננים. אלו מכם עם מצלמות DSLR, עבדו במוד Live View לנוחות העבודה, המוד הרגיל של מצלמות חסרות המראה. תבטלו את מנגנון ייצוב התמונה שעל העדשה שלכם (אם יש), הוא עלול לפגוע בפוקוס האובייקטים הסטטיים. אל תשכחו להחזיר אותו בתום הצילומים. תקבעו את פרמטרי החשיפה בהתאם לוויז'ן הצילומי שלכם. במקרה הזה, ISO 100 למינימום רעש, צמצם סגור לעומק שדה רחב וחסימת אור משמעותית (F/16), זמן חשיפה של 20 שניות ליצירת המריחות (עלול להשתנות בין 10 ל-30 בהתאם לתאורה החיצונית). מיצאו את נקודת הפוקוס הרצויה. במקרה הזה התפקסתי על הבניין, ולאו דווקא על המרחק ההיפרפוקאלי, כפי שנהוג בצילום נוף עם עומק שדה רחב. הבניין הוא האובייקט החשוב ביותר כאן, ואין צורך שהמים שבקדמת הפריים יהיו מפוקסים, הרי גם ככה הם נמרחים בחשיפה הארוכה. חכו לרגע הנכון ללכידת הפריים. במקרה הזה, רגע נטול הסירות הרבות ששטו על הנהר, ליצירת פריים נקי וסטרילי. עבדו עם שלט (חוטי או אלחוטי) או הגדירו טיימר עם השהייה של 2 או 5 שניות כדי למנוע את רעידות המצלמה הנובעות מעצם הנגיעה בכפתור המחשף. צלמו מספר פריימים ברצף, ע"מ לייצר מרקמים שונים למריחת זרימת המים והשמיים ולאפשר בחירה של המרקם הפוטוגני ביותר. משחקי רבדים בבודפשט. אובייקט מעניין בקדמת הפריים יכול תמיד להוסיף עניין וגיוון לתמונות. טיפ מס' 5 - עריכה כמו תיבול מוצלח למנה נהדרת, עריכה דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום ומאפשרת לנו לשפר עוד יותר את הניראות של הפריים ולהנגיש אותו בצורתו המיטבית לקהל הצופים. אני עורך את תמונותיי בתוכנת Lightroom של אדובי, אבל הכלים המדוברים קיימים בכל תוכנת עריכה שתבחרו. טיפים לעריכה, בקטנה שחקו עם הבהירות הכללית (סרגל Exposure בלייטרום) לקבלת פריים מואר היטב המציג את האובייקט המרכזי במלוא הדרו (הבניין במקרה הזה). שימו לב, שלב זה אינו מהווה תחליף לקבלת חשיפה נכונה עוד בזמן הצילום, אלא רק תיקון במידת הצורך. הגבירו מעט את הקונטרסטיות של התמונה להגדלת הדרמה (בלייטרום חפשו את סרגל ה-Contrast, ו/או הסרגלים השונים של Highlights, Shadows וכו' ו/או פאנל ה-Tone Curve). חדדו את התמונה (למשל בעזרת סרגל ה-Clarity או ה-Texture שנוסף ללייטרום בגרסה האחרונה). במידת הצורך, שחקו עם האיזון הלבן (White Balance) לקבלת צבעים נכונים וטבעיים. ניתן להוסיף אפקטי צבעים עדינים על כל התמונה כדי לסגנן אותה. למשל, ניתן להוסיף מעט צבע סגול לפריים ליצירת תחושה "חלומית" או להוסיף מעט צהוב כדי "לחמם" אותו. למתקדמים, ניתן להוסיף אפקטי צבע סלקטיביים בעזרת פאנל Split Toning. למשל, אני אוהב עריכה בסגנון Teal & Orange בה אני מוסיף מעט כתום לאזורים הבהירים ותכלת לאזורים הכהים, כפי שעשיתי כאן. במידת הצורך, ניתן לשחק עם ההגדרות באזורים ספציפיים בתמונה עם פילרטים הדרגתיים (Gradual Filter) ו/או רדיאליים (Radial Filters) ו/או מברשת יעודית (Adjustment Brush). במידת הצורך, כדאי להסיר אובייקטים זרים מהפריים. אתם לא רואים זאת, אבל בתמונה הזו היה עגורן ענק ומכוער מאחורי אחד הצריחים שהועלם בעזרת כלי ה-Spot Healing בלייטרום. עריכה מיוחדת תמיד אפשר לשנות את אופי התמונה לחלוטין בעזרת עריכה מיוחדת, כמו עריכה מונוכרומטית או עריכה בשחור ולבן. לסיכום מקווה שהפוסט הזה חשף בפניכם טכניקה חדשה ומגניבה שתתווסף לארסנל הכלים שלכם. יתכן וכבר ידעתם הכל, והפוסט רק חידד לכם נקודות שלא הייתם בטוחים לגביהן. הכי חשוב מבחינתי - אם הוא גרם לכם לקבל תמונות לילה אורבניות מוצלחות יותר, עשיתי את שלי. אשמח מאד לשמוע את דעתכם על הפוסט ועל הרעיונות שלכם לעוד טכניקות מעניינות שהייתם רוצים שאכתוב עליהן. מזמין אתכם להצטרף אליי לקהילת הצילום פוטו טיפס בפייסבוק, קהילה חמה ואינטימית של אנשים נהדרים וצלמים מוכשרים, שבוחרים לחוות את החוויות הצילומיות האדירות האלה ביחד. שלכם, ויקטור. בוא לבקר ולעקוב אחריי בפייסבוק ובאינסטגרם. קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה ומריחות תנועה בתל אביב | קהילת לימוד צילום פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס

כשחברים מבקשים ממני להביא מצלמה למדורה, אתם יודעים, לצלם כמה שוטים בקטנה, זה אף פעם לא יכול להסתיים ב"כמה שוטים בקטנה"... צילום קלאסי של מדורה טיפוסית Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 48mm, F/2.8, 1/100sec, ISO1000 ציור באור המושג צילום, או Photography בלעז הוא שילוב של שתי מילים מהשפה היוונית - פוטוס (Photos - אור) וגרפה (Graphe - רישום או איור). לפיכך, צילום הוא בעצם ציור באור. אין כמו צילום שובלי אור בחשיפה ארוכה בלילה כדי להמחיש את הקונספט הזה. הפוסט הקצרצר הזה מתמקד בנישה קטנה אך מעניינת ביותר בצילום לילי - צילום גיצים בחשיפה ארוכה. תעקבו אחר שבעת הטיפים שלי ותהיו בטוחים שתקבלו תמונות מהממות שפעם רק חלמתם עליהם. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 24mm, F/3.5, 5sec, ISO200 טיפ מס' 1 - בטיחות (!) מגיל קטן אמרו לנו שלא משחקים באש. אז זהו שצילום שכזה הוא בהגדרה משחק באש, ובדיוק מהסיבה הזו הטיפ הראשון והחשוב ביותר שלי עוסק בבטיחות. תזכרו - האחריות לשלום כל המעורבים בסשן שכזה, כולל הסביבה הקרובה והרחוקה מכם היא בלעדית שלכם, וזאת אחריות גדולה! תבחרו לוקיישן מבודד לחלוטין ורחוק מכל דבר שעלול להתלקח - עשבים, עצים, שיחים, וכו'. צילום על משטח אפר, בטון או חול יעבדו נהדר. צילום בסביבה מיוערת או אורבנית - ממש לא! פסק זמן קצר - כי רצינו לספר לכם על משהו חדש בפוטוטיפס - שיעורים פרטיים בצילום! יש לכם נושאים ספציפיים שתרצו לעבוד עליהם? בא לכם להפיק תמונות יפות / מרגשות / מדויקות / מדהימות? תרצו ללמוד מהמורים המובילים בתחומם? טיפ מס' 2 - החומרים והציוד אז מה אנחנו צריכים בארגז הכלים שלנו להצלחת הסשן? - מצלמה עם יכולת שליטה ידנית בפרמטרי החשיפה השונים - שלט חוטי או אלחוטי (ואם חסר, זה בסדר, יש איך להתמודד עם זה, בהמשך הפוסט) - חצובה - מטרפה (כן כן, ממש כמו זו שהסבתא מכינה איתה בלילה לעוגות) - צמר פלדה (ההוא שמסירים איתו כתמי שמן ושאריות שנדבקו לסירים) - מצית - חוט באורך כמטר וחצי - פנס חזק - (אופציונלי) פלאש עם טריגר אלחוטי לא רק מצלמה, עדשה וחצובה! החומרים הנדרשים לצילום גיצים בחשיפה ארוכה - מטרפה, צמר פלדה ומצית טיפ מס' 3 - הלוקיישן לוקיישן לילי וחשוך. חשוב גם שהרקע יהיה חשוך יחסית, אם כי ניתן להתמקם גם במקום עם מעט אורות ברקע, למשל תאורה עירונית מרוחקת, סדרת בניינים, גשר וכדומה. כדאי לוודא שהרקע לא יהיה מואר מדי ע"מ שלא נשרוף את הפריים עקב החשיפה הארוכה. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 24mm, F/3.5, 6sec, ISO160 טיפ מס' 4 - החברה סשן שכזה הוא הזדמנות מעולה לחוות חוויה צילומית נדירה עם אנשים אהובים. תבואו לסשן עם כמה חברים טובים או משפחה. הם יעזרו לכם בפן הלוגיסטי וכמובן שישמחו לעזור לכם לממש את הוויז'ן הצילומי שלכם. ניתן גם לשלב אותם בפריימים שלכם, וכך גם הם יקבלו מזכרת יפה להראות לנכדים. טיפ מס' 5 - תהליך הצילום הכניסו גוש קטן של צמר פלדה לתוך פנים המטרפה. תפזרו אותו בפנים שיהיה אוורירי. תקשרו (חזק) את החוט/חבל לידית המטרפה, באורך כמטר, שיהיה נוח לסובב אותה מהקצה. תעמידו את המצלמה על החצובה. תמקמו אובייקט מעניין בתוך הפריים (אדם, רכב, סלע, בית נטוש). עדיף שהאובייקט ימוקם באזור רחב ושטוח. תבנו את הקומפוזיציה בהתאם לוויז'ן שלכם, תמקמו את האובייקט באחד השלישים, או באמצע, שימו לב לרקע. תתחברו עם השלט החוטי או האלחוטי למצלמה. אם אין, תעבירו את המצלמה למוד צילום בדיליי של 2 שניות למניעת רעידות הנובעות מהלחיצה על כפתור המחשף. תבטלו את המייצב שבעדשה, שעלול להזיק לפוקוס. הגדירו את משולש החשיפה בהתאם לאפקט שתרצו לראות בפריים הסופי (עומק שדה תלוי בצמצם, אפקט המריחה תלוי במהירות התריס, ה-ISO היא רק הצלע המשלימה). נקודת פתיחה טובה יכולה להיות צמצם F/4, תריס 5 שניות, ISO 200. תתפקסו על האובייקט המרכזי. אם המצלמה לא מצליחה להתפקס עקב מחסור באור, תאירו על האובייקט עם פנס חזק ואז תתפקסו מחדש. תבקשו מחבר נוסף לעמוד מאחורי האובייקט המצולם ולהחזיק את המטרפה מהחוט. מספיק לעמוד כמטר או שניים מאחורי האובייקט. תבקשו מהחבר להדליק קצה אחד של גוש צמר הפלדה עם המצית ומיד לאחר מכן שיתחיל לסובב את המטרפה בצורה מעגלית. אחרי כשניה תראו גיצים מתפזרים בכל הרחבה. שימו לב שמישור הסיבוב יהיה במקביל אליכם כך שהגיצים יתפזרו לצדדים ולא יפלו על האובייקט ו/או עליכם. מיד לאחר ההדלקה, תתחילו לצלם את הפריים בחשיפה ארוכה של מספר שניות. חזרו על הפעולות מספר פעמים, עד שתהיו מסופקים מהחומרים שיצרתם. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 @ 14mm, F/4, 10sec, ISO200 טיפ מס' 6 - בונוס - שימוש בפלאש אם האובייקט הראשי שבחרתם הוא אדם, אין מנוס מכך שיזוז במהלך החשיפה, גם אם הוא האדם היציב בתבל, כך שבתמונה הסופית הוא יצא מעט מטושטש. ניתן "להקפיא" את המצולם בעזרת שימוש בפלאש, אחד או כמה. לקבלת אפקט יפה ודרמטי עדיף לעבוד עם פלאש שלא על המצלמה ולהפעיל אותו בעזרת טריגר אלחוטי. מקמו את הפלאש(ים) מאחורי המצולם, מכוון לגב שלו, ולפני החבר שמסובב את המטרפה. כך ניתן "להקפיא" את קווי המתאר החיצוניים של החבר המצולם. התחילו עם עוצמה 1/16 ותשנו בהתאם לתוצאות. במצלמה, הגדירו פלאש אחורי, כך שהטריגר האלחוטי יפעיל את הפלאש ממש לפני סיום החשיפה (Rear Curtain Sync הינו המינוח המקצועי). צלמו כפי שצילמתם ללא הפלאש, וודאו כי הוא אכן "יורה" בסיום החשיפה הארוכה. וודאו כי אפקט ההקפאה עובד לכם היטב ותמקמו את הפלאש(ים) בספוט אחר במידת הצורך. אם האפקט לא מודגש מספיק, הגדילו את עוצמת הפלאש. בפועל, ניתן למקם את הפלאש ככל העולה על רוחכם ולהקפיא בצורה אחרת את המצולם. זה בדיוק המקום להתחיל לשחק עם המיקומים של הפלאש, עם העוצמות שלהם, עם זמני החשיפה וכו' ע"מ ליצור אפקט אומנותי מיוחד ומרשים. טיפ מס' 7 - עריכה גם לעריכה השפעה מכרעת על התוצר הסופי וכדאי להתיחס אליה כחלק בלתי נפרד מהסשן. שחקו עם האיזון הלבן לקבלת גוונים חמימים ונעימים של הגיצים. שימו לב שלא ליצור בטעות צבעים לא הגיוניים בפריים, למשל של פני המצולמים. הגבירו את הקונטרסטיות של התמונה, וכן, העלו את הבהירות של האזורים הבהירים והחשיכו את האזורים הכהים (Highlights ו-Shadows בלייטרום, בהתאמה). כך תקבלו אפקט דרמטי יותר בו רואים רק את האזורים הבהירים, ואילו האזורים הכהים יהיו כהים לגמרי. שימו לב להיסטוגרמה - הימנעו מפיקסלים שרופים ומנגיעות ההיסטוגרמה בצד ימין שלה. העלו בעדינות את הסטורציה כדי להדגיש קלות את הצבע הצהוב-כתום של הגיצים. למשתמשי לייטרום ממליץ להעלות את סרגל ה-Vibrance במקום Saturation, המגביר את הצבעים בצורה עדינה וטבעית יותר. לסיכום מרוצים מהתוצאות? שתפו אותן עם הקהילה שלנו בפייסבוק, אשמח מאד לראות שהטיפים האלה באמת עוזרים לכם. לא מרוצים? שלחו הודעה ואשמח לעזור לכם, לתת פידבק ולמצוא דרכים לשפר את הטכניקה שלכם כך שפעם הבאה תהיו הרבה יותר מרוצים! תודה לכם על כל ההודעות, הפידבקים והמסרים מחממי הלב שאתם שולחים אליי! זה הדלק שלי להמשיך ולפעול בכל רגע נתון, לייצר תוכן מעניין עבורכם ובאופן כללי, להתעסק בתחום שכולנו כל כך אוהבים. שלכם! ויק. בהצלחה!

קלישאות, בנאליות ככל שיהיו, נוצרו מסיבה מסוימת - הן פשוט נכונות! "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה", "אם תרצה, אין זו אגדה", "זה לא המצלמה, זה הצלם". צילומים של שקיעות יפות בחוף ים ראינו כבר אינספור, ואפשר לומר שזהו ז'אנר צילום מעט קלישאתי ובנאלי. ועדיין, כל פעם שנראה תמונה חדשה של שקיעה מהממת משהו בליבנו ירטוט מאושר, בטח ובטח אם התמונה היא פרי יצירתנו. עננים בעלי צורה ומרקם ייחודיים, צבעי שמיים והשמש משגעים, מריחת גלים מהפנטת... תאשימו אותי בקלישאתיות כמה שתרצו - הוויז'ן הזה תמיד יפה ומרגש. שקיעה בפלמחים אז מה הופך תמונת נוף ימי לכה מיוחדת ומרגשת? במאמר זה ריכזתי כמה מהטיפים החשובים ביותר שיעזרו לכם לצלם תמונות נוף משגעות בביקור הבא שלכם בחוף הים. הגיעו ב"שעת הזהב" תזמון זה עניין של טיימינג. שוב קלישאה, אבל רלוונטית מתמיד. האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים, וממש כמו בבישול, כדאי מאד שנעבוד עם חומר הגלם הטוב ביותר האפשרי כדי לקבל תמונה "טעימה" במיוחד. במהלך היום יש לנו שתי הזדמנויות לצלם ב"שעת הזהב" - כשעה אחרי הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בזמן הזה האור רך ועדין יותר משעות הצהריים, ובעל צבעים חמים ונעימים יותר. בחופי הים התיכון בארץ יש יתרון נוסף לצילומים בשעת השקיעה - הם צופים מערבה וניתן להכניס את השמש עצמה לפריים, ובשילוב עם משחקי האור בינה לבין העננים והים, לייצר פריים מהמם. השמיים במופע מרהיב מול חוף פלמחים החופים בארץ צופים מערבה וכדי לצלם אותם בשעת הזהב צריך להגיע אחרי הצהריים. אבל מה דעתכם לשנות כיוון ולצלם זיחה בים המלח? הזריחה גם כן יכולה לייצר תאורה יפה וצבעונית, במיוחד באזורים בעולם בהם החוף פונה מזרחה. אבל גם אם לא, תאורת זריחה שמגיעה מהצד או מאחור (כמו בים התיכון) עלולה להפתיע וליצור פריימים מעניינים לא פחות. בשעת הזהב הכל נראה חלומי יותר. זריחה בחוף ויג'יט ריזורט, תאילנד במידת האפשר תכוונו את הצילומים לשעות הזהב, בין אם זה בסשן צילומים יעודי ובין אם במהלך טיול בארץ או בחול. הטיפ הזה לבדו מספיק כדי לשדרג בכמה רמות את תמונות הנוף הימי שלכם. תעשו סיור לוקיישן מקדים המטייל הממוצע יגיע לחוף מהמם ומיד יתחיל לצלם. אחרי כעשר דקות הוא כנראה ישתעמם, "יבין את הפואנטה", ישים את המצלמה בצד ויחפש מה לעשות בחוף ואיך לחוות אותו. אנחנו אוהבים לעשות דברים אחרת, שונה מהממוצע. סיבוב קצר בחוף לפני הצילומים יאפשר לכם לחוות ו"לחוש" אותו בצורה מעמיקה, גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. תוכלו למצוא זוויות צילום וקומפוזיציות מעניינות, סלעים נסתרים, מקומות עם צמחיה מעניינת, אזורים עם גלים מתנפצים, או ההיפך, רגועים, אולי תאתרו גבעה עליה ניתן לטפס ולראות נוף שונה, אולי פינה נוחה לעמוד בה ולהכניס את עצמכם לפריים. קיצר, "הבנתם את הפואנטה". סיור מקדים תמיד מאפשר התבוננות רגועה על הלוקיישן ומציאת נקודות תצפית מעניינות. בוקר בחוף דור. תבקרו בלוקיישן ביום אחר ללא המצלמה, עדיף באותם תנאיי תאורה, או שתגיעו מוקדם יותר משעת הזהב ותעשו סיבוב במקום, תחשבו על הפריים, תיצרו אותו בדימיונכם, תעריכו מה יהיה מיקום השמש בשקיעה, תנסו לקחת כמה שוטים מקדימים, אפילו עם הסמארטפון... הכנה שכזו תעזור לכם לקבל את הפריים המושלם כשתצלמו באמת. שימו לב לקומפוזיציה קומפוזיציה מבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בתמונה והיא אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בבניית פריים מוצלח. תרעננו את כללי הקומפוזיציה הבסיסיים, כגון כלל השלישים המוכר, כלל הקווים המתכנסים, כלל הפשטות, כלל ה"למלא את הפריים", וכדומה. כמה נקודות למחשבה - שקלו מה כדאי להכניס לתמונה ומה להוציא. לפעמים, כל המוסיף גורע. - חשבו איפה למקם את האובייקטים השונים בפריים כדי לייצר תחושה שלמה והרמונית - שימו לב לרקע ולקדמת הפריים ותחשבו מהי תרומתם לוויז'ן שלכם - וודאו שאין גורמים לא רצויים כגון פחים או לכלוכים, ואם אין ברירה, תחשבו מראש איך להוציא אותם בעריכה - וודאו שאין אנשים בפריים, אלא אם הם חלק מהחזון שלכם (ללא ספק זאת הנקודה הכי קשה לביצוע) - נסו להדגיש את הדרמה שהים מביא איתו - אם יש עננים רבים, תנו להם יותר משקל בתמונה, אם גלים חזקים מתנפצים על סלעים - הקפיאו את תנועתם. קומפוזיציה היא אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, והקפדה על קומפוזיציה מאוזנת תביא לתוצאות יפות יותר. שקיעה בחוף צ'נלאי, תאילנד. שנו את הגובה, הזווית והמיקום בהמשך ישיר לטיפ הקומפוזיציה והסיור המקדים, תשתדלו להיות בחיפוש מתמיד אחר ה"מחוץ לקופסא". תסובבו את הראש (אולי בדיוק עומדים מאחוריכם עשרה צלמים עם חצובות, שמייצרים פריים מעלף), תשנו את המיקום שלכם (אולי תמצאו גבעה לטפס עליה או סלע יפה להכניס לתמונה), תתקופפו (אולי הקומפוזיציה מלמטה תהיה דרמטית יותר) ובעצם תעשו כל דבר כדי ליצור פריים שאף אחד מעולם עוד לא תפס. עד שאתם הגעתם. טיפוס קל על אחת הגבעות הקרובות יכול לייצר פריים מעניין יותר שלבו אובייקט מעניין בפריים סלעים, אנשים, צמחייה, חצובה בודדת בחוף, את עצמכם (עם דיליי בצילום של עשר שניות כדי להתמקם במקון הרצוי), בובה של דאנבו, ציפורים, עוברי אורך, משקפי שמש מונחים על האדמה... אובייקט שכזה יכול להוסיף רגש לתמונה ולספר סיפור נסתר על המתרחש. זה יכול להיות משהו טבעי שנמצא בלוקיישן מלכתחילה או משהו שביימתם והוספתם לפריים. לא תמיד זה נדרש, ולא תמיד זה יעבוד, אבל ישנם מצבים בהם זה יהיה ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה עם טוויסט. שילוב נכון של דמות אנושית בפריים ייצר טוויסט מגניב בעלילה ולרוב לעצים את הנוף מוזמנים למאמר עם טיפ מנצח ל"האנשת" תמונות נוף שלבו גם את קדמת הפריים ישנם מקרים בהם קשה לבטא בתמונה את מה שעינינו רואות וליבנו מרגיש. בד"כ בתמונות נוף הסיבה לכך היא הבעיתיות בהעברת המציאות התלת מימדית העשירה למרחב דו מימדי, התמונה. מימד העומק פשוט הולך לאיבוד. הדרך להתמודד עם התופעה ולהחזיר מעט מתחושת העומק היא לכלול גם את העצמים הקרובים אלינו בקדמת הפריים. בנוף ימי יהיו אלו תבניות אבנים המפוזרים על החוף או צמחיה מעניינת, והכללתם תעשיר את הפריים, הן מעצם היותם בתוכו, והן מעצם העמקת התחושה התלת מימדית. פריים בעל מספר רבדים תמיד נראה עשיר יותר. שקיעה בחוף פלמחים. ככל שיהיו יותר רבדים בתמונה כך היא תרגיש תל מימדית ומרשימה יותר. שקיעה בחוף פלמחים. הקפיאו את רסיסי המים והגלים גלי ים המתנפצים על הסלעים בחוף או המזח הישן, רסיסי מים רבים מתפזרים באויר ונראים כה חדים בתמונה על רקע שקיעה מהממת - איזה פריים חזק! אם מצאתם מיקום שכזה, עם התנפצויות גלים שחוזרות על עצמן, תנצלו את התופעה. תתמקמו בקרבת הסלע המדובר (שימו לב שלא להרטיב את המצלמה), תבנו את הקומפוזיציה והפוקוס, תגדירו מהירות תריס גבוהה מספיק, תמתינו לרגע המכריע וכשהוא מגיע צלמו בירי חופשי בצילום הכי מהיר שיש במצלמה. אחד מהפריימים יהיה חלומי! אפשר אגב להקפיא גם את הגלים עצמם, הקצף שלהם, התבניות של המים... סדרת תמונות "הקפאת מצב" בחוף פלמחים השתמשו בחצובה גם אם אין ברשותכם פילטר ND (עליו בהמשך) ואין בכוונתכם למרוח את תנועת הגלים, חצובה היא כלי שימושי שיכול לשפר את התמונה, בשני מובנים. הראשון, המובן מאליו, הוא שיפור החדות של התמונה. גם בצילום במהירות תריס גבוהה יחסית עדיין יכולות להיות רעידות קטנות של היד, שעלולות להשפיע על הפוקוס, משהו שחצובה תפתור בקלות. השני, והלא פחות חשוב, הוא המובן האומנותי. החצובה מקבעת אותנו, מגבילה את תנועתנו ואת זוויות וגובה הצילום. ודווקא בגלל זה היא עשויה לשפר את התוצאה, שכן, מגבלת התנועה תחייב אותנו לחשוב בצורה מעמיקה יותר על הפריים, ופחות לצלם "את מה שיוצא". אם במריחות עסקינן, אין לנו ברירה אלא להשתמש בחצובה. המריחות נוצרות עקב זמן חשיפה ארוך מהרגיל (אולי 1/10 השניה, אולי 5 שניות) ואין יד בעולם הזה שתוכל להחזיק את המצלמה ללא תזוזה במשך זמן החשיפה וכדי שהעצמים שאינם בתנועה יהיו חדים חייבים לצלם עם חצובה. חצובה היא בגדר חובה אם נרצה לצלם במהירות תריס נמוכה שימוש בחצובה בשילוב עם פילטר ND יאפשר צילום במהירות תריס נמוכה דגשים טכניים לצילום על חצובה (1) צלמו במול דיליי (2 עד 5 שניות) כדי לבטל את הרעידה הנובעת מעצם הלחיצה על כפתור הצילום. ניתן להשתמש גם בשלט, חוטי או אלחוטי. (2) בטלו את מנגנון הייצוב בעדשה. אין לו משמעות בצילום על חצובה והוא עלול רק להרוס את הפוקוס. (3) צלמו במוד נעילת מראה (במצלמות DSLR). גם המראה שמתרוממת שבריר שניה לפני הצילום עלולה להכניס מיקרו רעידות. מוד צילום כזה דואג להרים אותה לפני ולבצע את הצילום באיחור קל של שניה או שתיים. השתמשו בפילטר ND ממש כמו משקפי שמש, הפילטר דואג לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להכנס לתוך העדשה. בעזרתו ניתן לצלם במהירויות תריס איטיות גם באור יום ולמרוח את תנועת הגלים וכל אובייקט אחר הנמצא בתנועה. פילטרים אלו באים בעוצמות שונות הנמדדות בסטופים. ישנם פילטרים חלשים יחסית, בעוצמות בין 2 ל 4 סטופים. 5 סטופים והלאה נחשב לפילטר חזק יותר בעזרתו ניתן לקבל מריחות משמעותיות יותר. מבלי להכנס לפירוט יתר, ההמלצה שלי היא להשתמש בפילטר עגול המתברג על העדשה (זול יותר מאשר מערכות פילטרים מרובעים בעלות התקן נפרד), בעוצמה קבועה של 5 עד 10 סטופים. רצוי שיהיה איכותי של חברה מוכרת. למאמר יעודי על מהו סטופ בצילום למאמר על מהו פילטר ND איך לצלם עם פילטר ND - המאמר המלא הטיילת ביפו בשקיעה. ללא פילטר ND וללא חצובה. אותה הטיילת שצולמה בחשיפה ארוכה עם פילטר ND וחצובה. חשפו את הפריים נכון - עבור השמיים צילום נוף ימי מאתגר במיוחד עקב הטווח הדינמי הרחב שמאפיין אותו. החוף והסלעים חשוכים ומוצללים, חלקים אחרים בפריים כמו צמחיה והים מוארים היטב, ואילו השמיים, העננים והשמש בהירים מאד, סצינה שקשה ללכוד בה את כל הפרטים מכל טווחי החשיפה. אחת הדרכים להתמודד עם האתגר היא ע"י צילום ב-HDR כלומר High Dynamic Range. בשיטה זו מצלמים שלושה (או יותר) פריימים האחד אחרי השני בחשיפה משתנה, ואז מחברים את התמונות בעריכה כך שהתמונה הסופית תכלול אך ורק את האזורים שחשופים נכון מכל אחת מהתמונות. שיטה זו דורשת מעט יותר השקעה וזמן עריכה, ולטעמי האישית מעט מיותרת. למאמר מושקע על טכניקת ה-HDR עם כל השלבים לצילום וטיפים מדויקים איך לחבר תמונות HDR בלייטרום - מאמר נוסף המצלמות של ימינו בעלות טווח דינמי רחב למדי, וברוב המקרים יצליחו לתפוס בפריים בודד את הפרטים בכל קצוות החשיפה. מה שחשוב לזכור הוא שבפריים בודד תמיד עדיף לחשוף נכון עבור האזורים הבהירים בתמונה - השמש והשמיים, כך שהאזורים המוצללים יהיו מעט חשוכים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולוודא שאינה נוגעת בצידו הימני של גרף החשיפה, לרמז פיקסלים שרופים בפריים. את אפקט ה-HDR ניתן יהיה לעשות בעריכה. הרבה יותר קל להבהיר את האזורים החשוכים ולשחזר בהם את הפרטים מאשר להחשיך את האזורים הבהירים, בטח אם הם יצאו שרופים לגמרי. נרצה לשמר את הפרטים בחלקים הבהירים ביותר בתמונה - השמיים. החוף של קראון פלזה, פוקט, תאילנד. צלמו סילואט בהמשך ישיר לטיפ הקודם, צילום שקיעה אל מול השמש עלול להיות בעייתי אף יותר עקב הטווח הדינמי הרחב מאד של הסצינה, הרבה יותר מאשר מה שהמצלמה מסוגלת להכיל. השמש שנכנסת לפריים בהירה מאד ואילו שאר הסצינה חשוכה יחסית, בטח האזורים שנמצאים בצל. בסצינה כזו ניתן לקבל פריים שבו השמיים "שרופים" ושאר הפריים חשוף היטב, או ההיפך, השמיים חשופים היטב ושאר הפריים מוצל מדי. הרי לא סתם ששמענו את האמירה "אסור לצלם מול השמש". צילום סילואט (Silhouette), או צללית בעברית הוא טכניקה מעולה להתגבר על התופעה ובכלליות זאת אחת הדרכים היפות והאומנותיות בעיניי להוסיף גיוון וייחודיות לצילומים שלנו בחוף הים. הרעיון בצילום סילואט הוא להראות את הדמות או האובייקט המצולם בעזרת קווי המתאר החיצוניים בלבד, כך שכל האזורים הפנימיים שלו מוצללים לגמרי. סילואט של זוג ביום חתונתם - תמיד מייצר תחושה נעימה ואינטימית כפי שכתבתי, לשמחתנו הרבה התאורה עוזרת לנו להגיע לתוצאות נפלאות עוד בשלב הצילום, ללא צורך בעריכה מיוחדת. חשיפה נכונה עבור השמיים (ואף חשיפה מעט נמוכה מכך) תגרום לאובייקט להיות מוצל לחלוטין, כך שלא נזהה את הפרטים של האזורים הפנימיים שלו. כדאי לשים לב לקווי המתאר, כך שהם לא מתמזגים עם אובייקטים אחרים בקדמת הפריים או ברקע, ושהדמות ניתנת לזיהוי חד משמעי רק על סמך קווי המתאר האלה. סילואט מדגיש את קווי המתאר של האובייקט ומציג אותו בצורה גולמית יותר משתתפי טיול הצילום שלנו לקוסטה ריקה, באחד החופים המדהימים שלה, בעיירה דומיניקל טיפים טכניים עד עכשיו דיברתי בעיקר על ההיבטים האומנותיים של צילום נוף ימי. אלו הם טיפים חשובים ביותר, אך בשלב מסוים צריך גם לדעת ללחוץ על הכפתור. אז בואו נדבר גם על הטיפים הטכניים, כמו הפוקוס, הצמצם וכו'. פוקוס על ה"מרחק ההיפרפוקאלי" שמעתם? זהו המרחק מכם, שאם תתפקסו עליו, כל האובייטקים שנמצאים ממנו והלאה עד אינסוף (הרקע) וגם ממנו אחורה עד למחצית המרחק אליכם (קדמת הפריים) יהיו בפוקוס. אם בא לכם להשקיע ולדייק אפשר לחשב אותו בעזרת נוסחה פשוטה למדי (ראו ערך בויקיפדיה) , או להשתמש באפליקציה יעודית. להתחלה, לחלוטין מספיק להתפקס על עצם או אזור קונטרסטי כלשהו שנמצא כחמישית עד שליש המרחק מהמצלמה לנקודה הכי רחוקה בפריים. המיקוד הוא כמובן לפי נקודה אחת סטטית, שכן אנחנו מצלמים נוף דומם. אם חישוב המרחק ההיפרפוקאלי מסובך לכם, פשוט תתפקסו על עצם או אזור קונטרסטי הנמצא כרבע עד שליש המרחק מכם עד לנקודה הכי רחוקה בפריים. חוף פלמחים לקראת שקיעה. רגישות החיישן ISO ההמלצה הכי קלה ברשימה - הכי נמוך שתנאיי הסביבה והגדרת הצמצם ומהירות התריס מאפשרים. לרוב, נצלם ב-ISO100, במיוחד בצילום על חצובה. במקרים בודדים נעלה את המספר ל-200, 400 או 800, למשל אם נצלם מהיד בשעת הדמדומים בהם אין מספיק אור מהסביבה, או אם נצלם על חצובה עם פילטר ND חזק אך נרצה אפקט מריחה קל בלבד. צמצם ועומק שדה בצילום נוף לרוב נרצה להשיג עומק שדה רחב, ולכן נצלם בצמצם סגור יחסית, למשל ערכים בין F/11 עד F/18. לא ממליץ לסגור צמצם מעבר לכך, גם אם רוצים לחסום עוד יותר את האור, כי קרוב לקצוות טווח הצמצם של כל עדשה מתחילות להופיע תופעות של דיפרקציה ועיוותים אופטיים אשר פוגעות בפוקוס בתמונה. מאמר מעמיק על מהו הצמצם ותפקידיו השונים מהירות תריס הצלע השלישית במשולש החשיפה תקבע בהתאם לאפקט האומנותי הרצוי ומגבלות הסביבה והציוד. בחשיפה ארוכה עם פילטר ND זמן החשיפה יכול לנוע בין שניה אחת ל-30 שניות. בצילום נוף "סטנדרטי" מהיד, מהירות התריס תהיה בין 1/50 לבין 1/250. בהקפאה, כדאי לצלם במהירות מעל 1/400 השניה. ניסוי וטעייה זהו שם המשחק. תנסו לצלם מהיד וגם עם חצובה. עם וללא הפילטר. תנסו למרוח את הגלים וגם להקפיא אותם. ככל שתתאמנו, כך תקבלו יותר ניסיון לגבי ההגדרות והטכניקות. מאמר מעמיק על מהו התריס והשפעותיו השונות על הצילום היסטוגרמה זהו ה"חבר הטלפוני" שלכם בכל הנוגע לחשיפה נכונה של הפריים. תתבוננו בהיסטוגרמה של התמונה שהרגע צילמתם ותראו שהאופיין שלה תואם לסצינה ולוויז'ן שלכם. התכוונתם ליצור פריים "כבד" וכהה אך ההיסטוגרמה נוטה ימינה מדי? כללתם הרבה שמיים ועננים בהירים אך ההיסטוגרמה מרוכזת כולה בצד שמאל? תקנו את ההגדרות בהתאם כדי לקבל את החשיפה הרצויה. ההיסטוגרמה תתן לנו מידע אמין לגבי החשיפה של התמונה. חוף פלמחים בשקיעה. לרוב נרצה שההיסטוגרמה תהיה אחידה, או דומה בצורתה לפראבולה ושתכלול גם את האזורים הבהירים וגם את הכהים. כמובן, נשתדל להמנע מאזורים שרופים או כהים לחלוטין, בנם לא ניתן יהיה לשחזר אף פרט. לסיום "קשה באימונים, קל במלחמה". בקלישאות התחלנו, ובקלישאות נסיים. ראיתם שצילום נופים הוא לא עניין כל כך פשוט כפי שהיה לאפשר דמיין, בטח אם רוצים לקבל תוצר ברמת גימור גבוהה במיוחד. אבל כמו בכל תחום צילום אחר, אם נכנסים בזה עד הסוף, לומדים את הטכניקות השונות והכי חשוב, מתרגלים אותן, השמיים הם הגבול. ליטרלי. אז מילאו את הבטריות, רוקנו את כרטיסי הזכרון, תעמיסו את החצובה לאוטו וסעו לחוף הקרוב לביתכם (בשעת הזהב כמובן). רק כך, "ברגליים", תוכלו לייצר תמונות מהממות שלא מהעולם הזה. בהצלחה! ויקטור. אם תרצו להעמיק את הידע בצילום נוף, מזמין אתכם להרשם לאחת הסדנאות שלנו בצילום נוף וחופים כמו סדנא יעודית לצילום שקיעות בחוף פלמחים או שייט בים המלח. קישורים רלוונטיים: סדנת צילום שקיעות בפלמחים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

החלטתם שהגיע הזמן שהמצלמה שקניתם ב(נניח לרגע)-2500 ש"ח רק לפני שנתיים כבר לא מספיקה לכם כי: - "התמונה לא חדה מספיק" - "לא יוצא לי רקע מטושטש" - "יוצא לי כהה מדי" - "אם רק אקנה מצלמה, יחזור לי החשק לצלם" - "השכן בדיוק קנה את הדגם המתקדם ביותר" - "כרטיס הזכרון מלא" ועוד סיבות יצירתיות למדי שגורמות לכם לשאול את השאלה ה(לא באמת) מתבקשת: האם הגיע הזמן לרכוש מצלמה חדשה? אז רגע לפני שאתם רצים להתיעץ עם הדוד שאול ש"מבין" במצלמות, עושים סקר שוק מעמיק על כל פיצ'ר במצלמות המודרניות ומשקיעים אלפי שקלים בציוד חדש - אנא מכם - קיראו את הטיפים האלה שיהיו רלוונטיים עבורכם יותר מתמיד. תבחנו היטב את הציוד שכבר יש לכם, אולי זה לגמרי מספק? 30 השניות שלי על שדרוג מצלמה פעמים רבות פונים אליי עם השאלה: "יש לי מצלמה X. לאיזו מצלמה אתה ממליץ לי לשדרג?". לרוב היא נשאלת ע"י צלמים צעירים שעשו דבר או שניים בעולם הצילום, והחליטו שהם מעוניינים לשפר את חוויית הצילום שלהם ואת התוצר הסופי. כל פעם מחדש, כשמישהו מחליט להשתדרג ולהוציא אלפי שקלים על ציוד כדי לשפר את יכולות הצילום שלו (שזה מבורך לכשעצמו) אני עוצר אותו לרגע, וממליץ לשקול להשקיע את הכסף בצורה קצת אחרת, בעיניי, נבונה יותר. יש לי המון מה לומר (ולכתוב) בנושא, אבל כאן אתמקד בשלוש נקודות עיקריות, וכן, הן לחלוטין מוצגות לפי סדר החשיבות. טיפ מס' 1 - לימוד צילום ברוב המוחלט של שיחות היעוץ שלי לרכישת מצלמה חדשה עם צלמים צעירים, תמיד אנחנו מגיעים לאותה המסקנה - הרצון לשדרוג נובע משיקולים מוטעים. ברוב המקרים, היו אלה טכניקת הצילום וחוסר הכרות הציוד הקיים הגורמים העיקריים שמנעו מהצלמים לקבל את התוצר לו הם ציפו. התמונות לא היו חדות כי הם השתמשו במנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי לחלוטין, כולל בחירת נקודת הפוקוס, מנגון שטועה לא מעט. לעיתים זה היה עקב הגדרת מהירות תריס נמוכה מדי או עקב מנגנון ייצוב התמונה כבוי. בחלק מהמקרים איכות התמונה הייתה ירודה בגלל צילום ב-jpeg בגודל הקטן ביותר, כי זה מה שאותו דוד שאול המליץ. אלו הן רק מספר דוגמאות בסיסיות ביותר הממחישות שלא הציוד הוא זה שמגביל את אותם הצלמים. סדנא ייחודית | קורס מושקע | מפגשי צילום | סשנים בהפקה עצמית או עם חברים | טיולי צילום | הקצאת זמן לצילומים יעודיים בסגנונות המעניינים אתכם | קריאת בלוגים (כן, תהרגו אותי, כי אני משוחד) | צפייה בסרטוני יוטיוב | רכישת ספר הדרכות מומלץ | השקעה בלימוד עצמי | התיעצויות עם חברים צלמים | השתתפות בקבוצות פייסבוק יעודיות ללימוד צילום | ועוד ועוד ועוד... כל אלו ישדרגו את רמת הצילום שלכם הרבה יותר והרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בטח ובטח יותר מאשר מצלמה חדשה, מתקדמת ככל שתהיה. מה גם - ההנאה והסיפוק מהתהליך יהיו בסדרי גודל משמעותיים יותר מאשר חיישן גדול יותר וצילום בקצב מהיר יותר. מפגש הקהילה שלנו במכון ויצמן למדע ברחובות. הזדמנות מעולה להכיר חובבי צילום נוספים, לתרגל טכניקות מיוחדות, להתיעץ ולעזור לאחרים לצמוח. מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו. טיפ מס' 2 - רכישת אביזרי עזר הגעתם למצב בו אתם מתחילים להרגיש שמיציתם את הציוד שלכם והוא זה שמגביל אתכם ומונע את הפריצה הבאה? הצבעים שהחיישן יודע להוציא לא לגמרי לטעמכם? מצלמים ב-ISO גבוה ומקבלים רעש דיגיטלי מעבר לנסבל? הצילום לא מהיר מספיק לצילומי ספורט או ציפורים בטבע? נהדר. זה אומר שאתם מכירים את הציוד שלכם, יודעים להוציא ממנו (כמעט) את המקסימום, ואתם בכיוון טוב לדעת For Real מה יעזור לכם לקבל תוצר יותר טוב, לא סתם כי "בא לכם לקנות" אלא כי אתם באמת מבינים עניין. זה זמן טוב לשקול לקנות אביזרים הקפיים, בד"כ משמעותית זולים יותר מאשר גוף מצלמה או עדשות, ולשדרג את הצילום שלכם בעזרתם. פילטר nd וחצובה לחשיפות ארוכות, טריגר ופלאש חיצוני לצילום פורטרטים, אביזרי תאורה להפקות צילום ייחודיות, מכפיל לצילום מאקרו, בניית אביזרי עזר בשיטת "עשה זאת בעצמך", יו ניים איט! אין לי ספק שכל אלו, ורעיונות רבים אחרים לאביזרים היקפיים יועילו לכם הרבה מעבר למצופה, יתכן ויותר ממצלמה איכותית יותר. טיפ מס' 3 - ובכן, הגיע הזמן לשדרג מיציתם את כל הטיפים הקודמים? אבל באמת מיציתם? מעולה, עכשיו זה באמת הזמן לשדרוגים! קודם כל - עדשה הדבר הראשון שהייתי משדרג, זה דווקא את העדשות ולא את המצלמה. ההבדל בין עדשה בינונית למעולה הוא עצום, ולרוב יותר גדול מאשר ההבדל בין שתי מצלמות באותם סדרי גודל של מחיר. בעזרת עדשה חדשה ואיכותית יותר תקבלו תמונה חדה יותר, קרוב לוודאי שתוסיפו אפשרות למפתח צמצם גדול יותר ובעקבותיו עומק שדה רדוד יותר, יהיו בה פחות עיוותי צבע ופרספקטיבה, וגם תקבלו שיפור בניראות של הבוקה (Bokeh) שיהיה יפה ונעים יותר לעין, ועוד מספר פרמטרים שישתפרו פלאים. אבל איזו עדשה לבחור? ההמלצה שלי - לכו על עדשה שמוסיפה לכם משהו שעד היום לא היה לכם בכלל. יש לכם 24-70 מ"מ F/2.8 קלאסית? רכישת עדשת 50 מ"מ F/1.4 אמנם תיתן לכם איכות תמונה וחדות גבוהה יותר באורך המוקד הרלוונטי, וזה כמובן חשוב, אך עדיין היא לא תוסיף משהו מהותי בצילום שלכם. במקרה הזה, עדשת 70-200 מ"מ F/2.8 צפויה לשדרג את אפשרויות הצילום שלכם הרבה יותר. יש לכם גם 24-70 וגם 70-200 אבל מהדור הישן? יתכן והעדשות מהדור החדש יהיו מעט איכותיות יותר, אבל השקעה בהן לא תהיה חכמה בעיניי. בסכום דומה תוכלו לרכוש, למשל, עדשת 14-24 מ"מ שתאפשר לכם צילום בזווית מאד רחבה ועדשת מאקרו שתפתח בפניכם תחום צילום חדש לגמרי. בכל מקרה, הכיוון הוא להוסיף משהו שעד היום לא היה לכם ורק אחרי זה לשדרג את הציוד הקיים ולהמשיך את מגמת השיפור המתמדת. המצלמה רק בשלב זה, אחרי שאתם בקיאים בטכניקות צילום מגוונות והפרמטרים השונים במצלמה, אחרי שאתם באמת חשים בצורך לשדרוג ממקום של הבנה מעמיקה, אחרי שיש לכם את העדשות מהאיכותיות שיש לשוק להציע, רק אז הייתי קונה מצלמה חדשה. ואם כבר קונים, תוודאו שהמצלמה כוללת מגוון רחב יותר של פיצ'רים ואפשרויות שלא היו בארגז הכלים שלכם לפני. פסקה לסיום כהרגלי - ציטוט. אנסל אדמס אמר פעם ש"הדבר הכי חשוב במצלמה זה ה 20 סנטימטרים שמאחוריה". אתם, הצלמים, המוח שלכם, העיניים, הלב, הנשמה והיצירתיות. טוב, הוא אמר 12 אינצ'ים, אבל אצלנו זה ה"מטריק סיסטם". אם תיישמו את כל שלושת הטיפים, בדיוק לפי הסדר, מבטיח לכם שמהר מאד תראו איך אתם הופכים להיות צלמים מעולים ואדירים שעושים דברים ייחודיים שימשיכו להפתיע את עצמכם ואת הסביבה שלכם כל פעם מחדש. ואם אתם כבר שם, אשמח לשמוע גם את הטיפים שלכם, איך הגעתם לשם, ובעיקר איך נשארים שם גבוה גבוה על האולימפוס. או על הניקון. או קנון. יום נפלא! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #טיפים_בצילום #ציוד #ציוד_צילום

לצלמים המנוסים שרק רוצים להתרענן, או אלו מכם שממהרים לצאת לצלם, הנה לכם סקירה קצרצרה של כל הטיפים: 1. תעבדו במוד חשיפה ידני או מוד עדיפות התריס. 2. תקבעו את מהירות התריס בהתאם למהירות האובייקט. '1/30 זאת נקודת פתיחה טובה לרוב צילומי פאנינג. את הצמצם וה-ISO תקבעו בהתאם לתנאיי התאורה, כך שתקבלו חשיפה נכונה. 3. תעבדו עם פוקוס עוקב עם מספר נקודות פוקוס ותמקמו את האובייקט בתוך אסופת הנקודות. לחלופין, ניתן לעבוד עם פוקוס ידני, שנקבע מראש לפי המרחק מהמצלמה לאובייקט. 4. תצלמו בקצב הגבוה ביותר שהמצלמה שלכם מסוגלת. 5. תעמדו יציב, עם שלוש נקודות אחיזה במצלמה, סובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותניים. 6. תצלמו את האובייקט כשהוא נע בקו ישר בניצב אליכם. ועכשיו, בואו נתעמק. הקדמה פאנינג (Panning בלעז) היא טכניקת צילום מגניבה בה ניתן להעביר לצופה תחושה של תנועה בפריים בודד. הרעיון המרכזי הוא צילום אובייקט שנמצא בתנועה, כך שהוא מופיע בפוקוס, וכל השאר (רקע, אובייקטים אחרים) מטושטשים ו"מרוחים" בכיוון התנועה. לפרפקציוניסטים שביניכם, חשוב שתדעו שאין כוונה שהאובייקט יהיה בפוקוס מושלם, כפי שהיה מתקבל בצילום פורטרט, למשל, אבל כן שיהיה "מספיק" בפוקוס, בטח יחסית לרקע המרוח. מה גם, המריחה הקלה של האובייקט תוסיף לתחושת התנועה בתמונה. הטכניקה אינה מסובכת אך כן נדרשת מיומנות מסוימת שבאה בעקבות התנסות רבה ותמונות רבות ש"נזרקות לפח", עד שמגיע הרגע המיוחל ומתקבל פריים "וואו". כיוונים מנוגדים ברוטשילד Nikon D750 | 30mm | F/6.3 1/30 sec ISO 100 הטכניקה כאן נענה על השאלה הפשוטה "אז איך תכלס עושים את זה?" -> בוחרים לוקיישן בו קיימת תנועה ערה של אופניים / רצים / רכבים / ציפורים, שכן לא נרצה לחכות יותר מדי זמן בין כל הזדמנות לצילום. -> נעמדים בנקודה נוחה במרחק סביר מקו התנועה של האובייקט הנבחר, בהתאם לקומפוזיציה הרצויה. חשוב שהמקום יאפשר לכם לזוז בקלות ונטול עצמים זרים שיכנסו לפריים. -> מזהים אובייקט אותו נרצה לצלם, מכוונים עליו את המצלמה תוך הקפדה על מיקומו הנכון בתוך הפריים, בהתאם לקומפוזיציה, ומתחילים להתפקס עליו (נק' 1 בתרשים) -> מתחילים לצלם מספר תמונות ברצף כשהאובייקט קרוב לנקודה בה מסלולו ניצב לכיוון הראיה שלכם (נק' 2 בתרשים) תוך כדי סיבוב הגוף ועקיבה אחרי האובייקט. ממשיכים את מומנטום הצילום עד לנקודה מעט אחרי הכיוון הניצב (נק' 4). -> היעד הוא ללכוד פריים בודד או שניים מתוך הרצף בדיוק כשהאובייקט ניצב אליכם (נק' 3) בה המריחה היא הגבוהה ביותר וכן, מרחק הפוקוס בינכם לאובייקט אינו משתנה. -> עוברים על התמונות וצוהלים משמחה כשמגיעים לפריים המנצח. לפני שנצלול לטיפים המפורטים, בואו נדבר על משולש החשיפה שמשחק תפקיד חשוב בטכניקה. כמה מילים על משולש החשיפה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום (או במילה אחת - "החשיפה") - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, ומגיע לו כתבה שלמה משל עצמו, אותה אכתוב בהמשך. כאן אכתוב את תמצית הדברים, מה שרלוונטי לטכניקת הפאנינג. הצמצם הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו", שזה מה שאנחנו מחפשים בפאנינג. זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים. מהירות תריס איטית (כלומר, זמן חשיפה ארוך יחסית) יגרום לכל גוף הנמצא בתנועה להמרח בתוך הפריים. רגישות החיישן (ISO) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה נפגעת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה. מוזמנים לקרוא את סדרת #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה עבודה במוד עדיפות תריס או מוד ידני צלמים רבים אוהבים לעבוד במוד עדיפות צמצם (A בניקון ,וסוני או Av במצלמות של קנון) שכן, הדגש הוא הרבה פעמים על עומק השדה, וכאמור, הצמצם הוא זה ששולט בו. עם זאת, בצילום בו זמן החשיפה חשוב יותר מאשר עומק השדה, נעדיף לעבוד במוד עדיפות התריס (S בניקון וסוני או Tv בקנון). בצורה זו נוכל לקבוע בדיוק את ערך זמן החשיפה המתאים לכל סיטואציה כאשר מפתח הצמצם וה-ISO יקבעו בהתאם כך שנקבל חשיפה נכונה של התמונה. חלק מהצלמים המנוסים יותר נוטים לעבוד במוד ידני (M ברוב המצלמות) ולקבוע בעצמם את שלושת הצלעות במשולש. זאת אופציה לגיטימית ואף מומלצת לכל מי שרוצה לעבוד טיפה יותר קשה אבל גם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה" . מהירות התריס - כללי אצבע בין אם בחרתם במוד עדיפות התריס או המוד הידני, מה שחשוב בצילום פאנינג זה שנקבע את מהירות התריס על הערך הרצוי, בהתאם לסיטואציה. בואו נדון בכמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבוע את זמן החשיפה. נקודת פתיחה טובה לצילומי פאנינג שמתאימה למגוון סיטואציות תהיה זמן חשיפה של 1/30 השניה. בפועל זמני החשיפה עלולים לנוע בין 1/15 עד 1/125 שניות, כתלות במהירות התנועה של האובייקט, המרחק שלו מהצלם וכמובן האפקט הרצוי (כלומר, מהי ה"מריחה" שאתם רואים בחזון שלכם). אובייקט רחוק כשאנחנו מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית, כל תנועה עדינה שלנו תתבטא בתזוזה מהותית בתמונה, ולכן נשאף לעבוד בזמן חשיפה קצר יותר, למשל 1/80. עבור אובייקט הנע לאט (למשל, בן אדם בריצה) נגדיל מעט את זמן החשיפה ל 1/60 כדי לקבל מריחה משמעותית ואילו עצם הנע מהר (רכב, ציפור במעוף) נצלם ב 1/125. שימו לב לקווי המריחה שהרקע מייצר. במקרה זה הפרספקטיבה תהיה שטוחה יותר ודחיסת הרקע גדולה יותר, וקווי מריחת הרקע יהיו ישרים ומקבילים לכיוון תנועת האובייקט. עגור במעוף באגמון החולה (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 אובייקט קרוב אובייקט קרוב נצלם באורך מוקד נמוך ונצטרך זמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מריחה יפה. עבור אובייקט איטי יחסית (אדם בריצה או רוכב אופניים איטי) נעבוד עם זמן של כ 1/20 ועבור אובייקט זריז יותר (רכב, ציפור) נצלם ב 1/40. במקרה הזה, המריחה תקבל מעין צורה "מעגלית", כתוצאה מכך שקדמת הפריים יותר קרובה אלינו מאשר באובייקט מרוחק, והמריחה שלו קטנה יותר מאשר זו של הרקע הרחוק יותר. משחקים בפארק (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 38mm | F/4.5 1/125 sec ISO 100 צילום פאנינג מבוסס על המון ניסוי וטעיה ואין מתכון יחיד לאיך לבשל את התמונה המושלמת. ככל שתתרגלו יותר, כך תבינו יותר טוב מהו זמן החשיפה המתאים בכל סיטואציה, ותקבלו פריימים שתהיו מרוצים מהם. צמצם ו-ISO נתחיל מהקל, ה-ISO. מכיוון שלרוב נצלם פאנינג באור יום, נקבע את ערכו על המינימום שיש למצלמה להציע, 100 ברוב המצלמות של היום. זה, אגב, מומלץ תמיד, ע"מ שלא להכניס רעש דיגיטלי ולפגוע באיכות התמונה. הצמצם הוא האחרון ברשימה, וערכו יקבע כך שתתקבל חשיפה נכונה של הפריים. בד"כ באור יום הצמצם יהיה סגור יחסית, F/13 או יותר, שכן, אנחנו צריכים לקזז את האור ה"עודף" שנכנס כתוצאה ממהירות התריס האיטית. זה נכון שבמקרה הזה נקבל עומק שדה גדול יותר מהרצוי לכאורה, אבל זה לא משמעותי, שכן אנחנו מטשטשים את הרקע בגלל תנועת האובייקט. במידה ונצלם בשעות הדמדומים או בתנאיי אור חלשים יחסית, נוכל לפתוח את הצמצם, עד שנגיע לערכו הפתוח ביותר בעדשה, למשל F/1.8 או F/2.8. רק אז, כשתמו כל הקיצים נתחיל להעלות את ה-ISO. רוכבים ברוטשילד בשעות אחרי הצהריים (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon Z7ii | 40mm | F/8 1/30 sec ISO 64 שיטת הפוקוס - עוקב עם אסופת נקודות פוקוס (או ידני) ברוב המצלמות המקצועיות, גם אלו ברמת הכניסה, ישנה אפשרות לעבוד עם "פוקוס עוקב" (מוד AF-C או Continuous Auto Focus בניקון וסוני או AI Servo בקנון). זהו מנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי שממשיך לעבוד ולחפש את הפוקוס של האובייקט עליו אנחנו מצביעים כל עוד נמשיך ללחוץ על הכפתור (החצי לחיצה, או back button focus למי שמכיר - על כך בהמשך). מנגנון זה מיועד לצילום אובייקטים בתנועה, למשל, ילד שרץ לכיווננו, או פאנינג, שכן, מרחק הפוקוס משתנה מהר מאד תוך כדי הצילום בגלל התנועה של האובייקט. כדאי לעבוד עם מספר רב של נקודות פוקוס ולמקם את האובייקט בתוך אסופת הנקודות הזו. מספר הנקודות האפשרי יכול להיות 9 במצלמות ברמת כניסה ועד 51 ויותר במצלמות יותר מתקדמות. אין כאן כוונה שהרבה נקודות בפריים יהיו בפוקוס, מחשבה מוטעית הנהוגה בקרב צלמים מתחילים, אלא שהמצלמה תחפש את הפוקוס (האחד והיחיד) מהמידע שהיא תקבל מאחת מהנקודות שבאסופה, לפי האלגוריתם הקיים במחשב המצלמה. מבחינת הטכניקה - מתחילת מהלך הצילום ועד סופו, יש להמשיך להתפקס על האובייקט בצורה רציפה ולהזיז את המצלמה כך שהאובייקט יהיה בתוך אסופת הנקודות. בצורה זו הסיכוי לנעול את הפוקוס על האובייקט בלפחות אחת מהתמונות ברצף גדול יותר. עוקבים אחרי האובייקט תוך כדי תנועתו וממקמים אותו במרכז אסופת נקודות הפוקוס פוקוס קבוע (ידני) שיטת פוקוס מקובלת נוספת היא הפוקוס הידני. במקרה זה נהיה חייבים להעריך מראש באיזו נקודה (או באיזה מרחק מאיתנו) יעבור האובייקט שבתנועה. נמצא את הפוקוס על אותה הנקודה (בצורה ידנית או אוטומטית) ומכאן נמשיך לצלם בפוקוס ידני בלבד ללא מדידת פוקוס כל פעם מחדש (ניתן לבטל את הפוקוס האוטומטי על גבי העדשה, או על המצלמה, בדגמים בהם זה אפשרי). במצב הזה הפוקוס "קפוא", ונוכל לצלם כרצוננו מבלי להתפקס מחדש. הצילום צריך להתחיל כשהאובייקט קרוב לנקודה עליה התפקסנו, ולהסתיים מעט אחרי שהוא חלף על פניה. בפוקוס ידני קודם כל מוצאים את הפוקוס על הנקודה בה האובייקט יחלוף על פניכם, ואז פשוט מצלמים כל פעם שהאובייקט עובר, ללא חיפוש פוקוס מחדש טכניקת הצילום עם פוקוס ידני קבוע. במקרה הזה המיקוד של הצלם הוא על העקיבה נטו, בלי לדאוג לפוקוס צילום מהיר עבור כל אובייקט החולף על פנינו, נרצה לצלם רצף תמונות כדי להגדיל את הסיכוי לפריים מוצלח. לכן, מומלץ לעבוד במוד צילום מהיר (Continuous Shooting או Burst Mode או Continuous Drive Mode במצלמות השונות) בו המצלמה לוכדת הרבה תמונות ברצף, בקצב המהיר ביותר שיש במצלמה. הקצבים האפשריים הם 3 תמונות לשניה במצלמות ישנות יותר, ועד 10 תמונות בשניה ויותר במצלמות מתקדמות ומקצועיות יותר. עמידה יציבה אחד הגורמים החשובים בצילום פאנינג זה היציבות שלכם, הצלמים. הקפידו על שלוש נקודות אחיזה במצלמה (יד ימין על המצלמה, שמאל על העדשה והעינית צמודה לעין) שיקטינו את הרעידות הטבעיות שלכם. בכדי ליצור תנועה חלקה, תעמדו בצורה רפויה וגמישה, ותסובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותן כך שהידיים המחזיקות את המצלמה ישארו באותה התנוחה (אל תסובבו רק את המצלמה עם הידיים). תעצרו את הנשימה לכמה שניות בזמן שאתם מצלמים. כל מה שעובד לכם כדי ליצור תנועה חלקה ויציבה. היציבות שלנו חשובה מאד בכל סוג של צילום, וגם צילום תנועה אינו יוצא דופן היבטים אומנותיים להתמקד באימאג' ולא בטכניקה אמנם חשוב להפנים את הטכניקה ולתרגל אותה, אבל בסופו של דבר באנו ליצור משהו אומנותי, לספר סיפור, להעביר מסר והטכניקה היא רק הכלי בעזרתו נשיג את מבוקשנו. כך התיחסו לצילום פאנינג (וצילום בכלל). תנטבו את המחשבות שלכם לעבר הפריים הרצוי, תעצרו את הנשימה לפני כל רצף צילומים, תיצרו אימאג' של התמונה הרצויה בראש עוד לפני הצילום. זה יעזור לכם לקבל את הפריים המושלם הרבה יותר מאשר דיוק בפרט טכני כזה או אחר. רכבות נותנות הזדמנות מעולה לצילומי פאנינג. העריכה בשחור לבן מוסיפה לפריים תחושה של סיפור המסתתר מאחורי הפריים, מעין אלמנט תיעודי שמגרה את סקרנותו של המתבונן (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 24mm | F/2.8 1/40 sec ISO 800 בניית קומפוזיציה ישנם כללים רבים לקומפוזיציה נכונה, ודרכים אינספור לשבור אותן. אין זה המקום לפרט על כל הכללים, אבל כן אתן מספר דגשים חשובים. כלל השלישים יכול לעבוד טוב בפאנינג. עדיף להשאיר יותר ספייס בכיוון התנועה של האובייקט להרגשה הרמונית יותר. גם כלל הסימטריה בו תמקמו את האובייקט ממש במרכז הפריים יהיה מתאים. שימרו על חלל מספק בכל אחד מהצדדים של האובייקט, כך נוכל לראות את המריחה של הרקע בצורה הטובה יותר. כלל הקומפוזיציה המוכר ביותר הוא כלל השלישים. בצילום תנועה לפי הכלל הזה מומלץ להשאיר את החלל הגדול יותר בכיוון תנועת האובייקט (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60 sec ISO 125 אם החלטתם "לחתוך" את האובייקט (למשל, לצלם רק את הראש של רוכב האופניים) תעשו זאת בטוב טעם כך שחלקו של האובייקט שהשארתם בפריים יקבל משמעות מעניינת. גם הרקע חשוב תשומת הלב לפרטים נוספים בתמונה מעבר לאובייקט שבתנועה תמיד תביא לתוצאות יותר טובות. כדאי שהרקע יהיה שונה מספיק במרקם ובצבע כדי להבליט את האובייקט המצולם. למשל, רוכב אופניים עם חולצה אדומה יצטלם ממש יפה על רקע עצים ירוקים מרוחים. במידת הצורך, תשנו את המיקום שלכם או את זווית הצילום כדי לשנות את הרקע. בנוסף, מומלץ לשלב אובייקטים נוספים בפריים, העומדים במקום, או נעים במהירות או כיוון שונים מהאובייקט המרכזי על מנת לייצר צורת מריחה שונה מהרקע עצמו. הימנעו מלהכניס פחים וזבל או עצמים לא אסטטיים שלא משתלבים טוב עם הסיפור של התמונה. פריים נהדר של הצלם אילן שחם במהלך הג'ירו ד'איטליה שהתקיים בירושלים. דרכו של אילן לספר סיפור מעניין יותר על הג'ירו הייתה לכלול את הקהל בפריים. המריחה של הקהל הדגישה את המהירות הרכיבה הגבוהה. Nikon D810 | 200mm | F/22 1/80 sec ISO 250 כמה סיפורים בפריים אחד אחד הדברים שאני מאד אוהב זה לשלב מספר סיפורים ולהציג אותם באותה התמונה. פאנינג מאפשר לנו לעשות זאת בעזרת שילוב מספר אובייקטים בפריים אשר נעים בכיווניים או מהירויות שונות. במקרה הזה חשוב לבחור את הסיפור המרכזי ולהחליט בהתאם מי הוא האובייקט שיהיה בפוקוס. ברגע שבחרתם, תיישמו את הטכניקה על אותו האובייקט. יתר האובייקטים הנעים בפריים יסתדרו בהתאם. הרעיון אינו פשוט לביצוע בעיקר כי הוא מצריך מידה של מזל לתפוס את התזמון הנכון בו כל האובייקטים בפריים עובדים יחד ומייצרים את הרבגיוניות בתנועתם. אדייק ואומר כי אין זה באמת "מזל" אם כי סבלנות והתמדה - מיצאו את הספוט שעובד עבורכם מבחינת התאורה והקומפוזיציה והישארו בו עד לקבלת הפריים הרצוי. רגע מיוחד מתוך סדנת צילום פאנינג ברוטשילד Nikon Z7ii | 35mm | F/8 1/30 sec ISO 64 טיפ בונוס #1 - האם לעבוד עם חצובה או מונופוד? ישנם צלמים אשר ממליצים לצלם פאנינג על חצובה או מונופוד. מסכים שצורת עבודה זו יכולה לתרום ליציבות המצלמה. עם זאת, איני חובב השיטה ולא ממליץ עליה, כי בעיניי תנועת הגוף שלנו טבעית יותר ומחברת את הצלם לפריים מהבחינה הרגשית לעומת צילום על חצובה בו העבודה היא טכנית יותר. טיפ בונוס #2 עבודה עם Back Button Focus ברוב המצלמות של ימינו ניתן להגדיר מדידת הפוקוס בלחיצה עם האגודל על אחד הכפתורים האחוריים במצלמה (בד"כ מימין לעינית) ולא בחצי לחיצה על הכפתור הצילום. במקרה זה, הפוקוס מתבצע בלחיצה על הכפתור האחורי עם האגודל, והצילום מתבצע כרגיל, בעזרת כפתור הצילום. זהו נושא לפוסט נפרד, אותו אכתוב בהמשך. במשפט אחד אומר כי זאת השיטה המועדפת עליי תמיד, ועבורי יש לה מספר יתרונות שמשפרים מהותית את היציבות שלי והיכולת למצוא את הפוקוס הרצוי בסיטואציות שונות, בטח כשאני מצלם אובייקטים בתנועה. עד שאכתוב את המאמר, חיפוש מהיר בגוגל יתן לכם את כל המידע שתצטרכו איך לעבוד בשיטה זו. מילות סיום צילום תנועה בכלל וצילום פאנינג היא טכניקה מהנה ביותר, וגורמת לסיפוק רב כשמתקבל הפריים הרצוי. היא דורשת מעט סבלנות ותרגול, אבל כמו בכל תחום צילום - ככל שתצלמו יותר ותתרגלו יותר, כך תגיעו לתוצאות מדהימות יותר מהר יותר. אשמח מאד אם תכתבו מה דעתכם על המאמר, בתגובה לפוסט או בקבוצת הפייסבוק שלנו. אם יש לכם חברים שהמאמר יעזור להם - שתפו אותו איתם והזמינו אותם לקבוצה. אם צילום פאנינג מעניין אתכם, מזמין אתכם להצטרף לסדנא הייחודית שאני מעביר, סדנא כיפית בה נלמד ונתרגל את הטכניקות השונות לצילום תנועה, בין היתר גם פאנינג. שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

זהו הפוסט הראשון בבלוג הצילום שלנו, אחריו יגיעו עוד רבים וטובים בשלל נושאים בעולם הצילום, על כך בהמשך. ועכשיו (תופים...) ברוכים הבאים לאתר הרשמי החדש של קהילת הצילום פוטו טיפס! חברי הקהילה בפריים מסורתי בסיום סדנת צילום פורטרט זוגי בנווה צדק שמי ויקטור זיסלין, מייסד ומנכ"ל פוטו טיפס, מתרגש ומאושר עד השמיים לספר לכם על אבן הדרך החשובה הזו בחיי הקהילה שיוצאת סוף סוף לדרך. חשוב שתדעו שהאתר החדש הוא הרבה מעבר לשם של דומיין ואוסף קישורים. הוא מסמל עבורי את המחויבות להמשך תהליך הצמיחה של הקהילה ומהווה מעין הצהרת כוונות חד משמעית - אנחנו כאן כדי להישאר! מי יתן והאתר הזה יהפוך עם הזמן לאתר הבית שלכם, ממש כפי שהוא הפך להיות הבית האינטרנטי עבורי בחודשים האחרונים. הרמת כוסית לרגש חגיגות שנה להווסדות הקהילה בכנס הצילום של פוטו טיפס בינואר 2020 אמרו לי שיש לי נטיה להתרגש יתר על המידה בהצהרות שכאלה, אז מבלי להכביר במילים אנצל את ההזדמנות להציג בפניכם את הקהילה ומה הולך להיות באתר שלנו. פוטו טיפס - מי אנחנו? הכירו את פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. ​ הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה הרבה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מלאה בהשראה ומעצימה. ​ סדנאות צילום, מפגשים וטיולים בין הפעילויות שלנו תמצאו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב (היכנסו לרשימת כל האירועים שלנו, נשמח לראותכם כבר במפגש הבא!). כיתת יורים בסדנת צילום ציפורים בזריחה באגמון החולה קבוצת הפייסבוק בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה בקבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף למעל אלף צלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. בלוג צילום בבלוג הצילום שלנו תמצאו מגוון מאמרים מקצועיים, טיפים בצילום, סיפורים מטיולים בארץ ובעולם ושיתוף חוויות מרגשות מהאירועים שלנו. ​ הערה חשובה - מי שכבר חבר ועוקב אחר הקהילה לבטח יודע שמאמרים רבים פורסמו כבר בשנה האחרונה במסגרת בלוג הצילום באתר האישי שלי. בתקופה הקרובה כל התכנים הרלוונטיים יעברו משם לבלוג הזה והוא יהפוך להיות המרכזי. מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה לקבלת כל העדכונים. לסיכום לא אחרוג ממנהגי גם הפעם ואגיד תודה ענקית לכם חברים יקרים - לכל אחת ואחד מכם על ההשקעה שלכם בקהילה, אוירת החברות הנפלאה שאתם משרים ועל כל התמיכה שלכם בעשייה שלנו. אם יש לכם שאלות / בקשות / הצעות מוזמנים לכתוב לנו כאן או לדבר איתי ישירות. שיהיה לכולנו המשך שבוע נהדר! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #בלוג_צילום #אישי