• ויקטור זיסלין

סטופ בצילום - מאמר מס' 1: מהו סטופ ואיך מחשבים אותו

עודכן ב: מאי 31


כמה פעמים שמעתם צלם זורק לאויר "יצא לי חשוך מדי - אוסיף סטופ אחד לחשיפה" וחשבתם שהוא מדבר סינית שוטפת? ומה עם "מנגנון הייצוב בעדשה שווה ערך ל-4 סטופים"? קוריאנית ספרותית? "פילטר ND של חמישה סטופים"... קוד מורס במיטבו??



אם לפחות פעם אחת - המאמר הזה בשבילכם!


זהו המאמר הראשון בסדרה של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום, בו אני מציג את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו.


המאמר השני מסביר את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת במצלמה כאשר היא שולטת באחד הפרמטרים של החשיפה.

המאמר השלישי והאחרון בסדרה כולל שימושים נוספים במושג "סטופ" בהקשרים שונים בעולם הצילום.


האם כבר הצטרפתם לקהילת הצילום שלנו בפייסבוק?






מהו ה"סטופ" בצילום



המושג "סטופ" מבלבל לא מעט צלמים, שלא בצדק לטעמי. משמעותו פשוטה למדי - הכפלה של החשיפה, או חצייתה, יחסית למצב מסוים. למשל, אם תמונה שצילמתם חשוכה מדי, ותרצו לקבל בדיוק פי 2 יותר חשיפה, תגידו: "אני רוצה להוסיף סטופ אחד לחשיפה". מצד שני, אם התמונה מוארת מדי ותרצו לקבל רק חצי מהחשיפה, תאמרו: "צריך להקטין בסטופ אחד את החשיפה". תשנו את אחת ההגדרות במצלמה בהיבט של משולש החשיפה (תריס, צמצם ו/או ISO) בהתאם.



סטופ = להכפיל (או לחלק) את החשיפה פי-2


מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע. תמונה חשופה נכון (למעלה) ותמונה בתת חשיפה של סטופ אחד (למטה)



ומה אם ארצה להוסיף שני סטופים לתמונה? כאן העסק קצת מסתבך, וזה בדיוק מה שמבלבל את רוב הצלמים. אבל אל תחששו, תמשיכו לקרוא ואני בטוח שתקלטו את הקונספט.


הכוונה ב"שני סטופים" היא שנרצה להגדיל את החשיפה פעמיים פי שניים, כלומר נתחיל ממצב מסוים, נכפיל את החשיפה פי 2, ואז עוד פעם פי 2 - סה"כ פי 4 יותר אור. עליה של שלושה סטופים? נכפיל את החשיפה (x2) שלוש פעמים, כלומר 2 כפול 2 כפול 2, שזה פי 8 יותר חשיפה.


אותו הדבר בדיוק בצד השני, כשנרצה להקטין את החשיפה. הורדה של שני סטופים משמעותה הקטנת החשיפה פי 4 מהמצב ההתחלתי. הורדה של 4 סטופים משמעותה הקטנת החשיפה פי 16.



הנוסחה (יש גיקים בקהל?)



למי שמתמטיקה זורמת לו בוריד, הנוסחה היא פשוטה למדי: אם X הוא מספר הסטופים שנרצה להוסיף (או להוריד), אז החשיפה שלנו תגדל (או תקטן) פי 2 בחזקת X, כלומר:




כפי שראיתם בדוגמא למעלה, כשרצינו להעלות שלושה סטופים, קיבלנו פי (2 בחזקת 3) יותר חשיפה, כלומר פי 8.




ה"סטופ" ומהירות התריס



זמן החשיפה (או מהירות התריס אם תרצו) קובע חד משמעית את כמות האור הנכנסת, בהנתן צמצם ו-ISO מסוימים. אם נכפיל פי 2 את זמן החשיפה (= נקטין פי 2 את המהירות) - נקבל פי 2 יותר אור בתמונה, כלומר נוסיף סטופ אחד. אם נקטין את זמן החשיפה פי 4, נקבל פי 4 פחות אור, כלומר נוריד שני סטופים מהחשיפה.


דוגמאות להמחשה


אם צילמנו תמונה במהירות תריס של 1/200 ונרצה להוסיף סטופ אחד (להכפיל את כמות האור), נצטרך לצלם במהירות של 1/100. אם צילמנו תמונה ב 1/50 והיא יצאה שרופה, ונרצה להוריד שלושה סטופים, נצטרך לצלם במהירות של 1/400 (ירידה של סטופ אחד מ-1/50 היא 1/100, סטופ נוסף מביא אותנו ל-1/200 והסטופ השלישי ל-1/400).


טבלת Cheat Sheet


ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך מהירות התריס משפיעה על החשיפה ואיך זה מתקשר להוספת סטופים לתמונה.





ה"סטופ" וה-ISO



בדומה למהירות התריס, לרגישות החיישן או ה-ISO קשר ישיר לחשיפה - אם נכפיל את ה-ISO במספר מסוים נקבל הכפלה באותו המספר בדיוק בחשיפה, כמובן, בתנאי ששאר הפרמטרים נותרו זהים.



דוגמאות להמחשה


על מנת להכפיל את החשיפה בתמונה שצולמה ב-ISO 400, כלומר להוסיף סטופ אחד, נצטרך לעבור ל-ISO 800. אם נרצה לקבל פי 4 פחות חשיפה באותה התמונה (להוריד שני סטופים) נקבע את ה-ISO על 100 (סטופ אחד מ-400 ל-200, וסטופ נוסף מ-200 ל-100).



טבלת Cheat Sheet


ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך רגישות החיישן (ISO) משפיעה על החשיפה.






ה"סטופ" והצמצם



קוטר הצמצם, או יותר מדויק, שטחו קובע את כמות האור הנכנסת לתוך המצלמה. אם נגדיל את שטח הצמצם פי 2, בהנתן ששאר הפרמטרים נשארים זהים, נקבל פי שתיים יותר חשיפה, כלומר נוסיף סטופ אחד. אם נגדיל את שטחו פי 4, נקבל פי 4 יותר חשיפה, שווה ערך לשני סטופים.



איך זה קשור למספרי ה-F הידועים?


שוב, מעט מתמטיקה. שטח מעגל מחושב כ-PI חלקי 4, כפול הקוטר בריבוע, דהיינו





לפי הנוסחה, ע"מ להגדיל את שטח הצמצם פי 4 נצטרך להגדיל את הקוטר פי 2 ואילו להגדלת השטח פי 2, נצטרך להגדיל את הקוטר פי (בערך) 1.4.


המספרים מאחורי ה-F-Number מייצגים בדיוק את הקשר הזה.


לא אכנס כאן לפרטי פרטים בנוגע למספרי ה-F (על כך יכתב מאמר יעודי בהמשך...) אבל כן אתן דוגמא ממחישה, שלחלוטין תספיק לקלוט את הקטע.



דוגמא להמחשה


אם צילמנו תמונה בצמצם "ביניים", F/8 והתמונה יצאה חשוכה מדי נרצה לפתוח את הצמצם. ע"מ להוסיף סטופ אחד לחשיפה, נצטרך להגדיל את קוטר הצמצם פי (בערך) 1.4, ולצלם ב- F/5.6. להוספת סטופ נוסף נצטרך לפתוח את הצמצם ל-F/4. סטופ נוסף? נקבל F/2.8.



טבלת Cheat Sheet


ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך גודל הצמצם משפיע על החשיפה.





פוטו טיפ חם מהתנור - תרגיל



כמו כל דבר בצילום, על מנת להפנים באמת נושא כלשהו אין ברירה אלא לתרגל אותו במציאות. לקפוץ למים. ללכלך את הידיים. קשה באימונים, קל במלחמה. טוב... נסחפתי.


התרגיל


(1) תעברו למוד צילום ידני במצלמה (M ברוב המצלמות של ימינו).


(2) תחפשו את ההגדרה של כל אחת משלושת צלעות משולש החשיפה, כך שתתקבל תמונה חשופה היטב.

אם אתם מצלמים בשעות הערב בבית מואר היטב, נקודת פתיחה טובה תהיה צמצם F/5.6, מהירות תריס 1/50 ו-ISO 1600.


(3) תשנו את אחד הפרמטרים במשולש החשיפה כך שכל פעם תוסיפו (או תורידו) בדיוק סטופ אחד, בהתאם לטבלאות שלמעלה (למשל, תפתחו את הצמצם ל-F/4).


(4) תבחנו את התוצאה ו"תחושו" את משמעות המושג סטופ ותבחנו את ההבדל בתאורה בין פריים לפריים.


(5) תחזרו לנקודת הפתיחה ותבצעו את התרגיל שוב, תוך שינוי שאר הפרמטרים במשולש החשיפה.


שימו לב - בתרגיל הזה הדגש היחיד הוא על החשיפה, אין שום צורך להקפיד על פוקוס, עומק שדה, וכו' (אם כי, כמובן תמיד מומלץ לצלם משהו יפה).





סיכום ביניים


עד עכשיו התרכזנו בהיבט הטכני יותר של מושג ה"סטופ" ואיך הפרמטרים השונים במשולש החשיפה משפיעים עליו.


במאמרים השני והשלישי במיני סדרה הזו של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום אפרט מדוע השימוש במושג כה פופולרי בקרב צלמים ואתן מספר דוגמאות לשימושים פרקטיים בהם נהוג להשתמש בו.


עד אז, תמשיכו לקרוא ולהתעניין, לשאול שאלות ולעולם לא להגיד "סטופ" לעוד צילומים נפלאים.


שלכם,

ויקטור

קישורים רלוונטיים:

פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום

תגיות:

#שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום #סטופ #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה