top of page

מה הכי 🔥 בפוטוטיפס

מקום אחרון בטיול צילום לאזרבייג'ן ובאקו

חוזרים בפעם הרביעית ל"ארץ האש" באביב! מדינה שמחברת בין נופים פראיים, תרבות עשירה וכפרים אותנטיים.


היציאה מובטחת!

מאסטר קלאס צילום התרשמותי

בהדרכת גלעד בנארי


במאסטר קלאס חדש בהובלת גלעד בנארי נפרוץ את גבולות התיעוד ונצלול לעולם שבו צילום לא רק מראה, אלא גם מרגיש - דרך קווים, אור, צורה ותנועה.

מקום אחרון בטיול צילום לקרנבל המסכות בונציה 2026

בפברואר 2026 יובילו הצמד חמד ויקטור זיסלין ואודי מוצני את אחד הטיולים הצבעוניים והתוססים של פוטוטיפס.


מה תצלמו ותלמדו במהלך המסע?

כרטיסיית סדנאות - נרשמים, מצלמים וחוסכים!

כולנו יודעים שיש כל כך הרבה נושאים מעניינים: צילום תרבויות, תאורה מעשית, נוף, יסודות הצילום ועוד.


בדיוק בשביל זה יצרנו כרטיסיית סדנאות משתלמת,

מאסטר קלאס חשיפות ארוכות

בהובלת ויקטור זיסלין


מכירים את תמונות הנוף האלו, שנראות פשוט וואו? הסוד מאחוריהן הוא לרוב טכניקה שנקראת חשיפה ארוכה. בחשיפה ארוכה אנחנו לא מקפיאים את התנועה, אנחנו מורחים אותה כדי לקבל פריימים אומנותיים ומרשימים.

הספר תחושות בטן בצילום מאת ויקטור זיסלין

חדש בפוטוטיפס! קורס פוקוס ועומק שדה בצילום (אונליין)

חדות היא לא עניין של מזל. היא עניין של ידע. שליטה בפוקוס ובעומק שדה היא לא עוד "פיצ'ר" במצלמה - היא אחד הבסיסים הכי קריטיים בצילום.

בלי הבסיס הזה, קשה מאוד להתקדם ולהפיק תוצאות מקצועיות באופן עקבי. בדיוק בגלל זה הקלטנו עבורכם את הקורס הדיגיטלי החדש.

בלעדי בפוטוטיפס - קורס דיגיטלי לאור וחשיפה בצילום

ללא עלות לקוראי הבלוג

מנטור דיגיטלי לצילום - מבוסס בינה מלאכותית

יתן לכם משוב על התמונות, יענה על שאלות, ייעץ על ציוד צילום ועוד


זמין לכם 24/7 מכל מקום בעולם, בעברית

סטופ בצילום - מאמר מס' 2: שימושים מקובלים - סיבוב הגלגלת

עודכן: 14 באוג׳ 2025


זהו המאמר השני בסדרה של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום.

במאמר הראשון הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו.


בקצרה, סטופ אחד שווה ערך להכפלה או חלוקה של החשיפה פי 2. ניתן להוסיף או להוריד מספר סטופים לתמונה בהתאם לראיה האומנותית שלנו על ידי שינוי של אחד הפרמטרים במשולש החשיפה.


המאמר השני (זה שאתם קוראים ממש עכשיו) מסביר את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת במצלמה כאשר היא שולטת באחד הפרמטרים של החשיפה.


המאמר השלישי מתאר שימושים פרקטיים נוספים למושג בקרב צלמות וצלמים.


תהנו!



ה"סטופ", למה צריך אותו?


הרעיון המרכזי מאחורי המושג "סטופ" הוא לתת אינדיקציה להשוואה בין שני מצבי חשיפה שונים. אין לו משמעות אמיתית בפני עצמו. לדוגמא, לעולם לא תמצאו את עצמכם אומרים "אני רוצה תמונה של ארבעה וחצי סטופים", שכן לאמירה זו אין שום משמעות. אתם כן תגידו "צריך להוסיף שני סטופים כדי לקבל חשיפה נכונה" כי זאת השוואה בין המצב הנוכחי בו צילמתם בחשיפה חסר לבין המצב הרצוי.





מעבר לכך, השימוש במושג הוא חלק מהז'רגון המקצועי של ציבור הצלמים והוא נוח ליצירת שיח ענייני וברור כשעולה דיון הקשור לחשיפה ואור.

במאמר הזה אתן מספר דוגמאות למצבים בהם השימוש במושג "סטופ" מתבקש ויכול לתרום לכם להבין סיטואציה מסוימת הקשורה לתהליך הצילום והחשיפה.

סטופ = להכפיל (או לחלק) את החשיפה פי-2




סיבוב הגלגלת במצלמה לקביעת החשיפה



ברוב המצלמות של היום שינוי של אחד משלושת הפרמטרים במשולש החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO) מתבצע ע"י סיבוב גלגלת יעודית. מה שלא כולם יודעים זה שמהלך אחד של סיבוב הגלגלת (נקרא לזה "קליק") שווה ערך לשליש סטופ, עבור הפרמטר שבו הגלגלת שולטת באותו הרגע (צמצם, תריס או ISO). בצורה זו, שלושה קליקים שווי ערך לשינוי חשיפה של סטופ אחד בדיוק.




כמה דוגמאות



מהירות התריס

במצב בו הגלגלת שולטת במהירות התריס, ומהירות התריס היא 1/100 , סיבוב של קליק אחד ימינה (הכיוון של מהירות גבוהה יותר, כלומר כמות אור קטנה יותר) תביא אותנו למהירות של 1/125, שווה ערך לשליש סטופ. סיבוב נוסף - 1/160, ועוד אחד 1/200, שזה כבר סטופ אחד שלם. (מהירות תריס כפולה פי 2 מנקודת הפתיחה).




איזו

עובד ממש כמו מהירות התריס. אם נתחיל מ-ISO 800, סיבוב הגלגלת שמאלה (הקטנה של שליש סטופ) יביא אותנו ל-640, עוד אחד ל-500 ואחד נוסף ל-400.




צמצם

נתחיל מ- F/8 ונפתח את הצמצם. קליק שמאלה ואנחנו ב-F/7.1 (שליש סטופ יותר חשיפה). עוד קליק, F/6.3, ואחד אחרון, F/5.6. עוד שלושה קליקים שמאלה (הוספת סטופ אחד לחשיפה) ונגיע ל-F/4.






ולמה זה כל כך נוח?


מי שאוהב לצלם במוד Manual, וזאת לחלוטין ההמלצה האישית שלי, ניתן לספור את הקליקים שהוספנו או הורדנו באחד מהפרמטרים כדי לפצות בדיוק באותו מספר הקליקים בפרמטרים האחרים.


לדוגמא, צילמנו תמונה ב F/8, מהירות תריס 1/100 ו- ISO 800. החשיפה מעולה, אבל עומק השדה גבוה מדי, ונרצה לפתוח את הצמצם ל-F/4 כדי להקטין אותו. זה מתבטא בעליה של שני סטופים בחשיפה, כלומר שישה קליקים שמאלה. שינוי זה בלבד מעלה את החשיפה ונדרש מאיתנו לפצות על העליה ב-2 סטופים בחשיפה ולהוריד אותם באמצעות אחד הפרמטרים האחרים. כאן יש לנו שתי אפשרויות. (1) להגדיל את מהירות התריס ל- 1/400 או לחלופין (2) להקטין את ה-ISO ל-200 או שילוב של שניהם. כל אחת מהדרכים לגיטימית, עם היתרונות והחסרונות שלה.




הערה


בחלק מהמצלמות ההגדרה הדיפולטיבית לקליק אחד היא חצי סטופ, כלומר, נדרשים שני קליקים כדי להעלות / להוריד סטופ אחד.


ניתן לשנות את ההגדרה הדיפולטיבית של שליש סטופ לחצי סטופ בקלות באחד מתפריטי המצלמה כך שידרשו שני קליקים להעלות / להוריד סטופ אחד. נוסף, יתכן וכיוון הגלגלות יהיה הפוך, וגם את זה ניתן לשנות בהגדרות המצלמה. מה שחשוב, זה לתפוס את הקונספט, שניתן לספור את הקליקים שהוסיפו לחשיפה (או הורידו) ולפצות בעזרת אחד הפרמטרים האחרים.



ברוב המצלמות ניתן לשנות את ההגדרה של שליש סטופ לחצי סטופ באחד התפריטים



האם אתם כבר חברים בקהילת הצילום שלנו בפייסבוק?



"סטופ" וסיבוב הגלגלת במודים החצי אוטומטיים



גם במקרה של צילום באחד משני המודים החצי אוטומטיים - עדיפות תריס (Tv בקנון או S בניקון וסוני) או עדיפות צמצם ( Av בקנון או A בניקון וסוני) סיבוב הגלגלת בקליק אחד ישנה את הפרמטר הנבחר (צמצם או מהירות התריס) בשליש סטופ. להבדיל מהמוד הידני, המצלמה היא זו שתבצע את הפיצוי הנדרש לחשיפה בצורה אוטומטית בעזרת שינוי הפרמטר השני, בהנתן והתאורה ושיטת מדידת האור לא השתנו.


לדוגמא, נניח שתמונה מסוימת צולמה במוד עדיפות צמצם ב-F/5.6 ומהירות 1/100. אם נסובב שני קליקים שמאלה (כלומר תוספת של שני שליש הסטופ) נקבל F/4.5. אם נצלם את אותה התמונה עם הצמצם החדש ובאותה שיטת מדידת אור, האלגוריתם צפוי לחשב מהירות תריס גבוהה יותר - 1/160, שתכניס פחות אור, שוות ערך לשני שליש הסטופ, כך שבסופו של דבר נקבל בדיוק את אותה החשיפה.





סטופ ופיצוי חשיפה



בפסקה הקודמת הזכרתי את המודים החצי אוטומטיים, בהם המצלמה מחשבת עבורנו את הפרמטר בו אנחנו לא שולטים. ישנם מקרים בהם לא נהיה מרוצים מהתוצאה של האלגוריתם כי התמונה יצאה בהירה (או חשוכה) מדי. במקרה הזה נרצה "לתקן" את האלגוריתם, או יותר נכון להכווין אותו ולבצע פיצוי חשיפה, חיובי או שלילי.



לחיצה על כפתור פיצוי החשיפה בשילוב עם סיבוב הגלגלת באחד מהמודים החצי אוטומטיים ינחה את האלגוריתם לבצע תיקון לפרמטר אותו הוא מחשב כדי להגביר או להחליש את החשיפה


סיבוב הגלגלת תוך כדי לחיצה על כפתור יעודי לפיצוי חשיפה יתן לנו את השינוי הרצוי. גם במקרה הזה קליק אחד בסיבוב שווה ערך לשליש סטופ. כדאי לשים לב לסגרל החשיפה המופיע על המסך וגם בתוך העינית, סרגל ה-EV (כלומר Exposure Value). ללא פיצוי החשיפה, הסימון המראה את החשיפה יעמוד על ה-0. אם נרצה להעלות את החשיפה, נסובב את הגלגלת והסימון ינוע ימינה. בהקטנת החשיפה הסימון ינוע שמאלה.



סרגל החשיפה המראה חשיפת יתר של סטופ אחד



סיכום ביניים


לקריאת המאמר הראשון בו הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו.

לקריאת המאמר השלישי בו אציג שימושים נוספים למושג "סטופ" בצילום (יתפרסם בקרוב).


בינתיים, אל תעצרו לרגע, ותמשיכו לצלם!


בא לכם להצטרף לאחת הסדנאות הקרובות שלנו? כל הפרטים כאן.


שלכם,

ויקטור




קישורים רלוונטיים:



כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

פוטוטיפס - בית ספר לצילום - סדנאות, טיולי צילום וקורסים

2 תגובות


Adam Rubinstein
Adam Rubinstein
24 במאי 2020

קצת היסטוריה:

הסטופ או הקליק נולדו הרבה לפני המצלמה הדיגיטלית, ואפילו לפני שילוב מדי האור במצלמה. זה היה לפני בערך 100 שנה, כאשר נולדו העדשות עם הצמצמים והמצלמות בעלות התריס הניתן לכיוון ולחשיפות קצרות. לפני כן, כשהחשיפות היו ארוכות, והצילום עוד נעשה בזמנים ארוכים על פלטות זכוכית, זמן החשיפה פשוט נקבע על ידי הסתרת העדשה מבחוץ, בכובע או בבד שחור, אבל כשנולד תהליך הפיתוח והחשיפות הפכו קצרות, נבנו מנגנוני תריס בעלי זמן חשיפה קצר, עד כ 1/100 של השנייה, ולעדשות נוספו צמצים. בעולם של אז, לפני מד האור, החשיפות היו פחות מדויקות, והסתפקו בהתאמת החשיפה ברמות שהיחס ביניהן היה כפולות של 2. זה היה מאד הגיוני להסתמך עח יחסים קבועים בגלל שהראייה שלנו, כמו כל החושים שלנו, היא לוגריתמית, דהיינו,…

לייק

Adam Rubinstein
Adam Rubinstein
24 במאי 2020

קצת היסטוריה:

הסטופ או הקליק נולדו הרבה לפני המצלמה הדיגיטלית, ואפילו לפני שילוב מדי האור במצלמה. זה היה לפני בערך 100 שנה, כאשר נולדו העדשות עם הצמצמים והמצלמות בעלות התריס הניתן לכיוון ולחשיפות קצרות. לפני כן, כשהחשיפות היו ארוכות, והצילום עוד נעשה בזמנים ארוכים על פלטות זכוכית, זמן החשיפה פשוט נקבע על ידי הסתרת העדשה מבחוץ, בכובע או בבד שחור, אבל כשנולד תהליך הפיתוח והחשיפות הפכו קצרות, נבנו מנגנוני תריס בעלי זמן חשיפה קצר, עד כ 1/100 של השנייה, ולעדשות נוספו צמצים. בעולם של אז, לפני מד האור, החשיפות היו פחות מדויקות, והסתפקו בהתאמת החשיפה ברמות שהיחס ביניהן היה כפולות של 2. זה היה מאד הגיוני להסתמך עח יחסים קבועים בגלל שהראייה שלנו, כמו כל החושים שלנו, היא לוגריתמית, דהיינו,…

לייק
הכי חם בפוטוטיפס
bottom of page