• ויקטור זיסלין

צילום נוף ימי, שקיעות וחופים - טיפים והמלצות שימושיות

עודכן ב: מאי 21


קלישאות, בנאליות ככל שיהיו, נוצרו מסיבה מסוימת - הן פשוט נכונות! "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה", "אם תרצה, אין זו אגדה", "זה לא המצלמה, זה הצלם".


צילומים של שקיעות יפות בחוף ים ראינו כבר אינספור, ואפשר לומר שזהו ז'אנר צילום מעט קלישאתי ובנאלי. ועדיין, כל פעם שנראה תמונה חדשה של שקיעה מהממת משהו בליבנו ירטוט מאושר, בטח ובטח אם התמונה היא פרי יצירתנו.


עננים בעלי צורה ומרקם ייחודיים, צבעי שמיים והשמש משגעים, מריחת גלים מהפנטת... תאשימו אותי בקלישאתיות כמה שתרצו - הוויז'ן הזה תמיד יפה ומרגש.



שקיעה בפלמחים




אז מה הופך תמונת נוף ימי לכה מיוחדת ומרגשת?



במאמר זה ריכזתי כמה מהטיפים החשובים ביותר שיעזרו לכם לצלם תמונות נוף משגעות בביקור הבא שלכם בחוף הים.





תגיעו ב"שעת הזהב"



תזמון זה עניין של טיימינג. שוב קלישאה, אבל רלוונטית מתמיד.


האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים, וממש כמו בבישול, כדאי מאד שנעבוד עם חומר הגלם הטוב ביותר האפשרי כדי לקבל תמונה "טעימה" במיוחד. במהלך היום יש לנו שתי הזדמנויות לצלם ב"שעת הזהב" - כשעה אחרי הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בזמן הזה האור רך ועדין יותר משעות הצהריים, ובעל צבעים חמים ונעימים יותר.


בחופי הים התיכון בארץ יש יתרון נוסף לצילומים בשעת השקיעה - הם צופים מערבה וניתן להכניס את השמש עצמה לפריים, ובשילוב עם משחקי האור בינה לבין העננים והים, לייצר פריים מהמם.



השמיים במופע מרהיב מול חוף פלמחים




החופים בארץ צופים מערבה, וניתן לכלול את השמש בפריים, במיוחד אם היא מייצרת משחקי תאורה מעניינים במיוחד. חוף דור לקראת שקיעה.



הזריחה גם כן יכולה לייצר תאורה יפה וצבעונית, במיוחד באזורים בעולם בהם החוף פונה מזרחה. אבל גם אם לא, תאורת זריחה שמגיעה מהצד או מאחור (כמו בים התיכון) עלולה להפתיע וליצור פריימים מעניינים לא פחות.



בשעת הזהב הכל נראה חלומי יותר. זריחה בחוף ויג'יט ריזורט, תאילנד



במידת האפשר תכוונו את הצילומים לשעות הזהב, בין אם זה בסשן צילומים יעודי ובין אם במהלך טיול בארץ או בחול. הטיפ הזה לבדו מספיק כדי לשדרג בכמה רמות את תמונות הנוף הימי שלכם.



מוזמנים להצטרף לסדנא הקרובה שלנו לצילום שקיעות בחוף פלמחים המהמם



תעשו סיור לוקיישן מקדים



המטייל הממוצע יגיע לחוף מהמם ומיד יתחיל לצלם. אחרי כעשר דקות הוא כנראה ישתעמם, "יבין את הפואנטה", ישים את המצלמה בצד ויחפש מה לעשות בחוף ואיך לחוות אותו.


אנחנו אוהבים לעשות דברים אחרת, שונה מהממוצע.


סיבוב קצר בחוף לפני הצילומים יאפשר לכם לחוות ו"לחוש" אותו בצורה מעמיקה, גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. תוכלו למצוא זוויות צילום וקומפוזיציות מעניינות, סלעים נסתרים, מקומות עם צמחיה מעניינת, אזורים עם גלים מתנפצים, או ההיפך, רגועים, אולי תאתרו גבעה עליה ניתן לטפס ולראות נוף שונה, אולי פינה נוחה לעמוד בה ולהכניס את עצמכם לפריים. קיצר, "הבנתם את הפואנטה".



סיור מקדים תמיד מאפשר התבוננות רגועה על הלוקיישן ומציאת נקודות תצפית מעניינות. בוקר בחוף דור.



תבקרו בלוקיישן ביום אחר ללא המצלמה, עדיף באותם תנאיי תאורה, או שתגיעו מוקדם יותר משעת הזהב ותעשו סיבוב במקום, תחשבו על הפריים, תיצרו אותו בדימיונכם, תעריכו מה יהיה מיקום השמש בשקיעה, תנסו לקחת כמה שוטים מקדימים, אפילו עם הסמארטפון... הכנה שכזו תעזור לכם לקבל את הפריים המושלם כשתצלמו באמת.





שימו לב לקומפוזיציה



קומפוזיציה מבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בתמונה והיא אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בבניית פריים מוצלח. תרעננו את כללי הקומפוזיציה הבסיסיים, כגון כלל השלישים המוכר, כלל הקווים המתכנסים, כלל הפשטות, כלל ה"למלא את הפריים", וכדומה.




כמה נקודות למחשבה


- תשקלו מה כדאי להכניס לתמונה ומה להוציא. לפעמים, כל המוסיף גורע.


- תחשבו איפה למקם את האובייקטים השונים בפריים כדי לייצר תחושה שלמה והרמונית


- תשימו לב לרקע ולקדמת הפריים ותחשבו מהי תרומתם לוויז'ן שלכם


- תוודאו שאין גורמים לא רצויים כגון פחים או לכלוכים, ואם אין ברירה, תחשבו מראש איך להוציא אותם בעריכה


- תוודאו שאין אנשים בפריים, אלא אם הם חלק מהחזון שלכם (ללא ספק זאת הנקודה הכי קשה לביצוע)


- תנסו להדגיש את הדרמה שהים מביא איתו - אם יש עננים רבים, תנו להם יותר משקל בתמונה, אם גלים חזקים מתנפצים על סלעים - תקפיאו את תנועתם...



קומפוזיציה היא אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, והקפדה על קומפוזיציה מאוזנת תביא לתוצאות יפות יותר. שקיעה בחוף צ'נלאי, תאילנד.





תשנו את הגובה, הזווית והמיקום



בהמשך ישיר לטיפ הקומפוזיציה והסיור המקדים, תשתדלו להיות בחיפוש מתמיד אחר ה"מחוץ לקופסא".


תסובבו את הראש (אולי בדיוק עומדים מאחוריכם עשרה צלמים עם חצובות, שמייצרים פריים מעלף), תשנו את המיקום שלכם (אולי תמצאו גבעה לטפס עליה או סלע יפה להכניס לתמונה), תתקופפו (אולי הקומפוזיציה מלמטה תהיה דרמטית יותר) ובעצם תעשו כל דבר כדי ליצור פריים שאף אחד מעולם עוד לא תפס. עד שאתם הגעתם.



טיפוס קל על אחת הגבעות הקרובות יכול לייצר פריים מעניין יותר




תשלבו אובייקט מעניין בפריים



סלעים, אנשים, צמחייה, חצובה בודדת בחוף, את עצמכם (עם דיליי בצילום של עשר שניות כדי להתמקם במקון הרצוי), בובה של דאנבו, ציפורים, עוברי אורך, משקפי שמש מונחים על האדמה...



אובייקט שכזה יכול להוסיף רגש לתמונה ולספר סיפור נסתר על המתרחש. זה יכול להיות משהו טבעי שנמצא בלוקיישן מלכתחילה או משהו שביימתם והוספתם לפריים. לא תמיד זה נדרש, ולא תמיד זה יעבוד, אבל ישנם מצבים בהם זה יהיה ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה עם טוויסט.



גולש קאנו בחוף דור




תשלבו גם את קדמת הפריים



ישנם מקרים בהם קשה לבטא בתמונה את מה שעינינו רואות וליבנו מרגיש. בד"כ בתמונות נוף הסיבה לכך היא הבעיתיות בהעברת המציאות התלת מימדית העשירה למרחב דו מימדי, התמונה. מימד העומק פשוט הולך לאיבוד.


הדרך להתמודד עם התופעה ולהחזיר מעט מתחושת העומק היא לכלול גם את העצמים הקרובים אלינו בקדמת הפריים.


בנוף ימי יהיו אלו תבניות אבנים המפוזרים על החוף או צמחיה מעניינת, והכללתם תעשיר את הפריים, הן מעצם היותם בתוכו, והן מעצם העמקת התחושה התלת מימדית.



פריים בעל מספר רבדים תמיד נראה עשיר יותר. שקיעה בחוף פלמחים.



ככל שיהיו יותר רבדים בתמונה כך היא תרגיש תל מימדית ומרשימה יותר. שקיעה בחוף פלמחים.





תקפיאו את רסיסי המים והגלים



גלי ים המתנפצים על הסלעים בחוף או המזח הישן, רסיסי מים רבים מתפזרים באויר ונראים כה חדים בתמונה על רקע שקיעה מהממת - איזה פריים חזק!


אם מצאתם מיקום שכזה, עם התנפצויות גלים שחוזרות על עצמן, תנצלו את התופעה. תתמקמו בקרבת הסלע המדובר (שימו לב שלא להרטיב את המצלמה), תבנו את הקומפוזיציה והפוקוס, תגדירו מהירות תריס גבוהה מספיק, תמתינו לרגע המכריע וכשהוא מגיע צלמו בירי חופשי בצילום הכי מהיר שיש במצלמה. אחד מהפריימים יהיה חלומי!


אפשר אגב להקפיא גם את הגלים עצמם, הקצף שלהם, התבניות של המים...



סדרת תמונות "הקפאת מצב" בחוף פלמחים




השתמשו בחצובה



גם אם אין ברשותכם פילטר ND (עליו בהמשך) ואין בכוונתכם למרוח את תנועת הגלים, חצובה היא כלי שימושי שיכול לשפר את התמונה, בשני מובנים.


הראשון, המובן מאליו, הוא שיפור החדות של התמונה. גם בצילום במהירות תריס גבוהה יחסית עדיין יכולות להיות רעידות קטנות של היד, שעלולות להשפיע על הפוקוס, משהו שחצובה תפתור בקלות.


השני, והלא פחות חשוב, הוא המובן האומנותי. החצובה מקבעת אותנו, מגבילה את תנועתנו ואת זוויות וגובה הצילום. ודווקא בגלל זה היא עשויה לשפר את התוצאה, שכן, מגבלת התנועה תחייב אותנו לחשוב בצורה מעמיקה יותר על הפריים, ופחות לצלם "את מה שיוצא".


אם במריחות עסקינן, אין לנו ברירה אלא להשתמש בחצובה. המריחות נוצרות עקב זמן חשיפה ארוך מהרגיל (אולי 1/10 השניה, אולי 5 שניות) ואין יד בעולם הזה שתוכל להחזיק את המצלמה ללא תזוזה במשך זמן החשיפה וכדי שהעצמים שאינם בתנועה יהיו חדים חייבים לצלם עם חצובה.



חצובה היא בגדר חובה אם נרצה לצלם במהירות תריס נמוכה


שימוש בחצובה בשילוב עם פילטר ND יאפשר צילום במהירות תריס נמוכה



דגשים טכניים לצילום על חצובה


(1) צלמו במול דיליי (2 עד 5 שניות) כדי לבטל את הרעידה הנובעת מעצם הלחיצה על כפתור הצילום. ניתן להשתמש גם בשלט, חוטי או אלחוטי.


(2) תבטלו את מנגנון הייצוב בעדשה. אין לו משמעות בצילום על חצובה והוא עלול רק להרוס את הפוקוס.


(3) תצלמו במוד נעילת מראה (במצלמות DSLR). גם המראה שמתרוממת שבריר שניה לפני הצילום עלולה להכניס מיקרו רעידות. מוד צילום כזה דואג להרים אותה לפני ולבצע את הצילום באיחור קל של שניה או שתיים.






תשתמשו בפילטר ND



ממש כמו משקפי שמש, הפילטר דואג לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להכנס לתוך העדשה. בעזרתו ניתן לצלם במהירויות תריס איטיות גם באור יום ולמרוח את תנועת הגלים וכל אובייקט אחר הנמצא בתנועה.


פילטרים אלו באים בעוצמות שונות הנמדדות בסטופים. ישנם פילטרים חלשים יחסית, בעוצמות בין 2 ל 4 סטופים. 5 סטופים והלאה נחשב לפילטר חזק יותר בעזרתו ניתן לקבל מריחות משמעותיות יותר.


מבלי להכנס לפירוט יתר, ההמלצה שלי היא להשתמש בפילטר עגול המתברג על העדשה (זול יותר מאשר מערכות פילטרים מרובעים בעלות התקן נפרד), בעוצמה קבועה של 5 עד 10 סטופים. רצוי שיהיה איכותי של חברה מוכרת.



למאמר יעודי על מהו סטופ בצילום



הטיילת ביפו בשקיעה. ללא פליטר ND וללא חצובה.




אותה הטיילת שצולמה בחשיפה ארוכה עם פילטר ND וחצובה.





תחשפו נכון עבור השמיים



צילום נוף ימי מאתגר במיוחד עקב הטווח הדינמי הרחב שמאפיין אותו. החוף והסלעים חשוכים ומוצללים, חלקים אחרים בפריים כמו צמחיה והים מוארים היטב, ואילו השמיים, העננים והשמש בהירים מאד, סצינה שקשה ללכוד בה את כל הפרטים מכל טווחי החשיפה.



אחת הדרכים להתמודד עם האתגר היא ע"י צילום ב-HDR כלומר High Dynamic Range. בשיטה זו מצלמים שלושה (או יותר) פריימים האחד אחרי השני בחשיפה משתנה, ואז מחברים את התמונות בעריכה כך שהתמונה הסופית תכלול אך ורק את האזורים שחשופים נכון מכל אחת מהתמונות. שיטה זו דורשת מעט יותר השקעה וזמן עריכה, ולטעמי האישית מעט מיותרת.


המצלמות של ימינו בעלות טווח דינמי רחב למדי, וברוב המקרים יצליחו לתפוס בפריים בודד את הפרטים בכל קצוות החשיפה.


מה שחשוב לזכור הוא שבפריים בודד תמיד עדיף לחשוף נכון עבור האזורים הבהירים בתמונה - השמש והשמיים, כך שהאזורים המוצללים יהיו מעט חשוכים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולוודא שאינה נוגעת בצידו הימני של גרף החשיפה, לרמז פיקסלים שרופים בפריים.


את אפקט ה-HDR ניתן יהיה לעשות בעריכה. הרבה יותר קל להבהיר את האזורים החשוכים ולשחזר בהם את הפרטים מאשר להחשיך את האזורים הבהירים, בטח אם הם יצאו שרופים לגמרי.





נרצה לשמר את הפרטים בחלקים הבהירים ביותר בתמונה - השמיים. החוף של קראון פלזה, פוקט, תאילנד.



צלמו סילואט


בהמשך ישיר לטיפ הקודם, צילום שקיעה אל מול השמש עלול להיות בעייתי אף יותר עקב הטווח הדינמי הרחב מאד של הסצינה, הרבה יותר מאשר מה שהמצלמה מסוגלת להכיל. השמש שנכנסת לפריים בהירה מאד ואילו שאר הסצינה חשוכה יחסית, בטח האזורים שנמצאים בצל. בסצינה כזו ניתן לקבל פריים שבו השמיים "שרופים" ושאר הפריים חשוף היטב, או ההיפך, השמיים חשופים היטב ושאר הפריים מוצל מדי. הרי לא סתם ששמענו את האמירה "אסור לצלם מול השמש".


צילום סילואט (Silhouette), או צללית בעברית הוא טכניקה מעולה להתגבר על התופעה ובכלליות זאת אחת הדרכים היפות והאומנותיות בעיניי להוסיף גיוון וייחודיות לצילומים שלנו בחוף הים. הרעיון בצילום סילואט הוא להראות את הדמות או האובייקט המצולם בעזרת קווי המתאר החיצוניים בלבד, כך שכל האזורים הפנימיים שלו מוצללים לגמרי.



דמות מסתורית בחופי פוקט, תאילנד




כפי שכתבתי, לשמחתנו הרבה התאורה עוזרת לנו להגיע לתוצאות נפלאות עוד בשלב הצילום, ללא צורך בעריכה מיוחדת. חשיפה נכונה עבור השמיים (ואף חשיפה מעט נמוכה מכך) תגרום לאובייקט להיות מוצל לחלוטין, כך שלא נזהה את הפרטים של האזורים הפנימיים שלו.


כדאי לשים לב לקווי המתאר, כך שהם לא מתמזגים עם אובייקטים אחרים בקדמת הפריים או ברקע, ושהדמות ניתנת לזיהוי חד משמעי רק על סמך קווי המתאר האלה.



סילואט מדגיש את קווי המתאר של האובייקט ומציג אותו בצורה גולמית יותר




משתתפי טיול הצילום שלנו לקוסטה ריקה, באחד החופים המדהימים שלה, בעיירה דומיניקל




טיפים טכניים


עד עכשיו דיברתי בעיקר על ההיבטים האומנותיים של צילום נוף ימי. אלו הם טיפים חשובים ביותר, אך בשלב מסוים צריך גם לדעת ללחוץ על הכפתור. אז בואו נדבר גם על הטיפים הטכניים, כמו הפוקוס, הצמצם וכו'.



פוקוס


על ה"מרחק ההיפרפוקאלי" שמעתם? זהו המרחק מכם, שאם תתפקסו עליו, כל האובייטקים שנמצאים ממנו והלאה עד אינסוף (הרקע) וגם ממנו אחורה עד למחצית המרחק אליכם (קדמת הפריים) יהיו בפוקוס.





אם בא לכם להשקיע ולדייק אפשר לחשב אותו בעזרת נוסחה פשוטה למדי (ראו ערך בויקיפדיה) , או להשתמש באפליקציה יעודית.


להתחלה, לחלוטין מספיק להתפקס על עצם או אזור קונטרסטי כלשהו שנמצא כחמישית עד שליש המרחק מהמצלמה לנקודה הכי רחוקה בפריים.


המיקוד הוא כמובן לפי נקודה אחת סטטית, שכן אנחנו מצלמים נוף דומם.



אם חישוב המרחק ההיפרפוקאלי מסובך לכם, פשוט תתפקסו על עצם או אזור קונטרסטי הנמצא כרבע עד שליש המרחק מכם עד לנקודה הכי רחוקה בפריים. חוף פלמחים לקראת שקיעה.




רגישות החיישן ISO


ההמלצה הכי קלה ברשימה - הכי נמוך שתנאיי הסביבה והגדרת הצמצם ומהירות התריס מאפשרים.


לרוב, נצלם ב-ISO100, במיוחד בצילום על חצובה. במקרים בודדים נעלה את המספר ל-200, 400 או 800, למשל אם נצלם מהיד בשעת הדמדומים בהם אין מספיק אור מהסביבה, או אם נצלם על חצובה עם פילטר ND חזק אך נרצה אפקט מריחה קל בלבד.




צמצם ועומק שדה


בצילום נוף לרוב נרצה להשיג עומק שדה רחב, ולכן נצלם בצמצם סגור יחסית, למשל ערכים בין F/11 עד F/18. לא ממליץ לסגור צמצם מעבר לכך, גם אם רוצים לחסום עוד יותר את האור, כי קרוב לקצוות טווח הצמצם של כל עדשה מתחילות להופיע תופעות של דיפרקציה ועיוותים אופטיים אשר פוגעות בפוקוס בתמונה.




מהירות תריס


הצלע השלישית במשולש החשיפה תקבע בהתאם לאפקט האומנותי הרצוי ומגבלות הסביבה והציוד. בחשיפה ארוכה עם פילטר ND זמן החשיפה יכול לנוע בין שניה אחת ל-30 שניות. בצילום נוף "סטנדרטי" מהיד, מהירות התריס תהיה בין 1/50 לבין 1/250. בהקפאה, כדאי לצלם במהירות מעל 1/400 השניה.


ניסוי וטעייה זהו שם המשחק. תנסו לצלם מהיד וגם עם חצובה. עם וללא הפילטר. תנסו למרוח את הגלים וגם להקפיא אותם. ככל שתתאמנו, כך תקבלו יותר ניסיון לגבי ההגדרות והטכניקות.



אם תרצו להעמיק בנושא משולש החשיפה, מוזמנים להציץ בסדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה שתתפרסם בקרוב.



היסטוגרמה


זהו ה"חבר הטלפוני" שלכם בכל הנוגע לחשיפה נכונה של הפריים. תתבוננו בהיסטוגרמה של התמונה שהרגע צילמתם ותראו שהאופיין שלה תואם לסצינה ולוויז'ן שלכם.


התכוונתם ליצור פריים "כבד" וכהה אך ההיסטוגרמה נוטה ימינה מדי? כללתם הרבה שמיים ועננים בהירים אך ההיסטוגרמה מרוכזת כולה בצד שמאל? תקנו את ההגדרות בהתאם כדי לקבל את החשיפה הרצויה.



ההיסטוגרמה תתן לנו מידע אמין לגבי החשיפה של התמונה. חוף פלמחים בשקיעה.



לרוב נרצה שההיסטוגרמה תהיה אחידה, או דומה בצורתה לפראבולה ושתכלול גם את האזורים הבהירים וגם את הכהים. כמובן, נשתדל להמנע מאזורים שרופים או כהים לחלוטין, בנם לא ניתן יהיה לשחזר אף פרט.






לסיום


"קשה באימונים, קל במלחמה".



בקלישאות התחלנו, ובקלישאות נסיים. ראיתם שצילום נופים הוא לא עניין כל כך פשוט כפי שהיה לאפשר דמיין, בטח אם רוצים לקבל תוצר ברמת גימור גבוהה במיוחד. אבל כמו בכל תחום צילום אחר, אם נכנסים בזה עד הסוף, לומדים את הטכניקות השונות והכי חשוב, מתרגלים אותן, השמיים הם הגבול. ליטרלי.


אז מילאו את הבטריות, רוקנו את כרטיסי הזכרון, תעמיסו את החצובה לאוטו וסעו לחוף הקרוב לביתכם (בשעת הזהב כמובן). רק כך, "ברגליים", תוכלו לייצר תמונות מהממות שלא מהעולם הזה.


בהצלחה!

ויקטור.



אם תרצו להעמיק את הידע בצילום נוף, מזמין אתכם להרשם לסדנא יעודית לצילום שקיעות בחוף פלמחים.




קישורים רלוונטיים:

סדנת צילום שקיעות בפלמחים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין


תגיות:

#טיולי_צילום #צילום_נופים #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום