top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תויקטור זיסלין

צילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND - מאמר מס' 2 - טכניקות צילום ושימושים

עודכן: 28 בנוב׳ 2023



A snapshot steals life that it cannot return.
A long exposure creates a form that never existed.

Dieter Appelt




חשיפות ארוכות תמיד ריתקו אותי.


בעזרתן אפשר לראות את העולם בדרכים שמעולם לא דמיינו שקיימות. מספיק להתבונן בתמונה של מפל מהמם עם שובלים ארוכים של זרימת המים שנמרחים בעדינות על גבי הפריים כדי להבין על מה אני מדבר.


טכניקת הצילום הזו במקרים רבים דורשת שימוש בפילטר ND, פילטר מיוחד בעזרתו ניתן לצלם חשיפות ארוכות גם באור יום. זאת בדיוק הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום - להסביר את הקשר בין פילטר ND לבין חשיפות ארוכות ולתאר שלב אחר שלב איך נכון להשתמש בו כדי לקבל תוצרים משמעותיים ומרגשים.


חשבתי לנכון לחלק את הנושא לשניים ולכתוב סדרה של שני מאמרים שיתנו לכם את כל המידע הרלוונטי בצורה יעילה ומסודרת.



המפל ריו סלסטה בקוסטה ריקה בעל צבע התכלת המהמם

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/14, ISO100, 5sec, Kase ND1000

 


במאמר הראשון בסדרה סיפרתי לכם על הפילטר עצמו - מה המשמעות שלו, אילו פילטרים קיימים בשוק ומהם הפרמטרים שלהם.


במאמר הזה שלפניכם, שמח לשתף אתכם שלב אחרי שלב בתהליך העבודה האישי שלי בצילומי חשיפה ארוכה עם הפילטר המדובר.






מהו פילטר ND - תזכורת קלה מהמאמר הקודם


פילטר ND, תפקידו לחסום חלק מהאור הנכנס לעדשה כדי לאפשר צילום בחשיפות ארוכות גם בתאורת יום מלאה. למה חשיפות ארוכות? כדי להמחיש תנועה של האובייקטים השונים שנעים בפריים במהלך החשיפה.

הוא בנוי מזכוכית כהה המתלבשת על העדשה וחוסם את האור בצורה אחידה על פני כל התמונה. זה מזכיר במידה רבה את פעולת משקפי השמש שכולנו שמים ביום שמשי כדי להגן על העיניים.


לפירוט, פשוט תחזרו למאמר הראשון בסדרה הזו.





מה אפשר לעשות בעזרת פילטר ND


הפילטר מוסיף מגוון אפשרויות לארגז הכלים שלנו ומאפשר יצירת צילומים שלא ניתן להשיג בלעדיו.


הקלאסיקה מדברת על צילום חשיפה ארוכה של זרמי מים - בנחל, במפל או אפילו בים. אישית, אני מאד מתחבר לצילום שכזה, גם אם הוא מעט בנאלי - כי זאת ממש לא מילה גסה.




החוף בפלמחים כהרגלו מספק פנינות צילומיות מרהיבות

Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 Z Mount

F/16, ISO64, 6sec, Kase Filter ND64

 



גם השמיים אינם הגבול ובסיטואציות בהן ישנם עננים דרמטיים ורוח חזקה ניתן להשתמש בפילטר למריחת העננים על מנת לקבל מרקמים כיווניים מרשימים.


לונדון לא מחכה לי

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/16, ISO100, 30sec, Kase ND64



 
 


שימוש בפילטרים חזקים (10 סטופים ומעלה) יאפשר לנו צילום בחשיפות ארוכות במיוחד, של דקות שלמות. זה יכול לשמש אותנו ליצירת צילומים גרפיים נקיים בסגנון Fine Art.


נמל תל אביב ביום סגרירי במיוחד

Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/9, ISO100, 180sec Kase ND1000

 


שימוש נוסף יכול להיות בצילום אורבני בו נרצה למרוח קלות תנועת אנשים ו/או רכבים ולהמחיש את תנועתם בצורה לא שגרתית.



צילום רחוב בוורשה

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/9, ISO100, 3sec Hoya ND400

 

שוק מחנה יהודה התוסס ביום שישי סטנדרטי

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/11 ISO100, 3sec Hoya ND400

 


הערת צד חשובה ומפתיעה - לא תמיד חייבים להשתמש בפילטר. כפי שאמרתי, לפני הכל, תחשבו על הוויז'ן האומנותי שלכם ועל הסצינה שלפניכם. למשל, אם אתם נמצאים ביער חשוך מול מפל עם זרימה חזקה מאד, יתכן וגם זמן חשיפה קצר יחסית (למשל, 1/3 השניה) יעשה את העבודה. במקרה הזה, אין צורך להשתמש בפילטר וניתן להשיג את התוצאה גם בדרך ה"רגילה", בלעדיו.


אי שם בבניאס. צילום קלאסי עם פילטר ND Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/16, ISO100, 1/6sec, No Filter


 
 



ניתן למצוא עוד מגוון שימושים יצירתיים למדי לפילטר ולחשיפות ארוכות. ההמלצה שלי היא פשוט לחשוב על סצינות עם תנועה משמעותית והרעיונות הייחודיים פשוט יחשפו את עצמם (מבינים מה עשיתי כאן?). תצאו לשטח ותנסו לקבל צילומים מרשימים ומעניינים. מקסימום, תצליחו.


רידינג עטוף בעננים

Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/16, ISO64, 180sec Kase ND1000 + ND64

 


"השקופים" ברכבת הקלה הירושלמית

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/20, ISO100, 13sec, Hoya ND400

 


 

צילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND - הטכניקה - שלב אחר שלב

 


חכם סיני אמר פעם ש-10 הוא מספר עוצמתי ומרשים. לא סתם זהו בדיוק מספר הדברות שניתנו בזמנו כציווי אנושי ומוסרי לעם ישראל. קטונתי מלתת לכם מסרים מוסריים לחיים אבל כן שמח לשתף איתכם את עשרת השלבים איתם אני עובד תמיד בצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND.



שלב מקדים - לפני שמצלמים - קודם כל הסיפור


בכל סגנון צילום בו תתעסקו, תמיד תזכרו שהטכניקה היא לא המטרה אלא רק הכלי למימוש הוויז'ן האומנותי. נסו להימנע (תמיד) מצילום למען הטכניקה, מגניבה ככל שתהיה. תמיד תחשבו על הסיפור שאתם באים לספר ועל המסר לצופה.


הסיפור שבאנו לדבר עליו כאן היום הוא סיפור של תנועה בפריים בודד. זו יכולה להיות תנועת רכבים, אנשים, עננים או מים זורמים. המטרה שלנו כצלמים הוא להעביר את התחושה של התנועה לצופים בצורה הנעימה והמעניינת ביותר.


שקיעה מהממת מעל גשר קארל, פראג

המטרה הייתה ליצור תחושה של המולה וצפיפות על הגשר בדגש על התנועה של האנשים

Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/9, ISO100, 3sec Kase ND64

 


סביבון, סוב סוב סוב

הטורבינות בגולן עם תנועת להבים קטנה

Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2

F/14, ISO 80, 8sec Kase ND1000

 


שלב 1 - חיפוש קומפוזיציה מהיד


לאחר שהגעתם לסצנה הראויה בעיניכם לצילום בחשיפה ארוכה, התחילו מחיפוש אחר הקומפוזיציה הפוטוגנית ביותר שלה. בשלב הזה, החצובה עדיין סגורה והחיפוש אחר הפריים המושלם מבוצע בצורה חופשית עם הידיים והרגליים.


תחליטו אם הצילום הוא לאורך או לרוחב, האם תרצו לצלם פריים מלא בפרטים בעדשה רחבה או מהודק וממוקד יותר עם אורך מוקד גבוה יותר. תמצאו זוויות מעניינות (אולי צילום מלמטה שיעצים את האובייקט המרכזי? אולי כדאי לטפס על איזה בולדר כדי לראות יותר פרטים?).


הקפידו לשמור על איזון בין האובייקטים הסטטיים בפריים, שיהיו חדים בצילום הסופי לבין האובייקטים שבתנועה שימרחו.


נמל יפו בזריחה. לוקיישן שלרוב מקובל לצלם בו שקיעות.

חשיבה בניגוד ל"קלאסיקה", חיפוש מעמיק אחר ספוט יפה ותזמון מדויק של הצילום תמיד יביא לתוצאות מרשימות

Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8

F/9, ISO100, 45 sec, Kase Filter ND64

 


 
 


שלב 2 - העמדה על חצובה


אחרי שמצאתם את ספוט החלומות, זה הזמן להעמיד את המצלמה על החצובה.


וודאו כי החצובה יציבה וכל הרגליים נעולות היטב וממוקמות על משטחים יציבים. במידה ואתם בשטח לא מאוזן, אפשר לקצר את אחת הרגליות ולהציב אותה במקום גבוה יותר כדי שראש החצובה והמצלמה יהיו מאוזנים.


פוטו טיפ בונוס: הורידו את הרצועה או כל דבר אחר שעלול לטלטל את המצלמה במהלך הצילום ולטשטש את הפריים.



בציפיה לשעת החושך מעל מעלה העצמאות במצפה רמון.

מוזמנים לקרוא את המאמר עם התוצרים של הסשן הזה

 


 
 


שלב 3 - דיוק הקומפוזיציה


המצלמה על החצובה? יציבה? יופי.


סדרו את הידיות השונות בחצובה כך שהמצלמה תהיה הכי קרובה לקומפוזיציה אותה מצאתם בשלב הראשון. אם צריך, הורידו או העלו אותה כדי להתאים לזווית הראיה היפה ביותר ואל תשאירו אותה במצבה הדיפולטיבי.


הקפידו ליישר את האופק (ברוב המצלמות ניתן להציג פלס פנימי על המסך ולוודא שהוא ישר וירוק).


דייקו את החיתוכים של הפריים בקצוות והקפידו לכלול בתוכו את מה שחשוב לכם ולהוציא ממנו את מה שפחות פוטוגני.



שלב 4 - כיבוי מנגנון הייצוב


פרט טכני חשוב למדי - לכבות את מנגנון הייצוב בעדשה (או במצלמה, מי שמצלם עם מירורלס מהשנים האחרונות).


למה זה חשוב?

כדי שהפוקוס של העדשה יהיה מיטבי.


תפקיד המייצב הוא להילחם ברעידות הידיים שלנו ולמנוע מריחה של התמונה, במיוחד כשמצלמים במהירויות תריס יחסית נמוכות (למשל, צילום בזמן חשיפה של 1/20 עם עדשת 50ממ). המייצב מפעיל חיישן יעודי במצלמה שמודד את תנועות הידיים שלנו ושולח פולסים נגדיים קטנים לאחד האלמנטים בעדשה (או לחיישן במירורלס).


כשהמצלמה על חצובה, אין לנו צורך במייצב, אך המנגנון הזה עדיין עובד ומחפש את התנודות הקטנות (הלא קיימות). זה עלול להכניס הפרעות לתמונה ולפגוע בפוקוס.



עדשת ניקון עם כפתורים למעבר בין פוקוס אוטומטי לידני וכן, הדלקה וכיבוי המייצב. בצילום על חצובה מומלץ לבטל את המייצב

 


כיבוי המנגנון מבטיח לנו פריים חד ושקט נפשי (כמובן, בהינתן וביצענו את הפוקוס האופטי כראוי ושהחצובה שלנו וקרקע יציבים).


פוטו טיפ בונוס: אל תשכחו להדליק אותו חזרה בסיום הסשן.


שלב 5 - צילום עם טיימר או שלט


גם אם ברשותכם החצובה הכי יציבה בעולם, אין איך להתחמק מהעובדה שלחיצה על כפתור המחשף תרעיד את המצלמה. בעצם יש - לצלם עם טיימר או שלט. שתי האופציות לגיטימיות ופותרות את הסוגיה. טיימר של 2 או 5 שניות ישהה את הצילום מרגע הלחיצה כך שכל רעידה שבאה בעקבות הלחיצה על המחשף תיעלם.

צילום עם שלט (חוטי או אלחוטי) יעשה את העבודה גם כן, רק שהצילום יתחיל מרגע הלחיצה על הכפתור. זה יכול להוות יתרון מסוים על פני הטיימר במקרים בהם הדיוק של תחילת הצילום הוא חשוב (למשל, אם אתם מתזמנים את החשיפה בדיוק לפי תחילת תנועתו של האובייקט המרכזי).




הגדרת הטיימר בתפריט של מצלמת ניקון.

חפשו את המקבילה של ההגדרה הזו במצלמה שלכם

 


שלב 6 - משולש החשיפה - הגדרת ה-ISO


נתחיל מהקל.


לרוב, בתמונות כאלה נרצה לקבל את איכות התמונה המקסימלית וכמות רעש מינימלית. לפיכך, מומלץ לבחור את ה-ISO הכי נמוך במצלמה שלכם, 100 ברוב המצלמות, 160 בפוג'י או 200 במצלמות ישנות יותר.



 

רוצים לדעת מהו הקשר בין משולש החשיםה לברז בירה? מוזמנים לקרוא את המאמר הבא

 


שלב 7 - משולש החשיפה - הגדרת הצמצם


בשלב הזה, אפשר להתחיל לדבר על הצמצם.


כדי לקבוע אותו, בראש ובראשונה, צריך לחשוב על עומק השדה הרצוי.


עומק השדה הוא נושא מורכב ובפועל הוא תלוי לא רק בצמצם, אלא גם במרחק שלכם מהסצנה, אורך המוקד ומהי מידת הדיוק הרצויה בפוקוס (כי כולנו יודעים שאין פוקוס מושלם, יש פוקוס "מספיק טוב").


לא אכנס כאן לכל השיקולים בבחירת עומק השדה הנכון. כן אומר שבצילום נוף קלאסי מומלץ לשמור על צמצם סגור יחסית, החל מ F/8 עד F/16. כמובן, כל מקרה לגופו ויש סיטואציות בהן כדאי לפתוח את הצמצם מעבר לטווח הזה.

מה שחשוב לזכור, זה שהצמצם ישפיע לא רק על עומק השדה אלא גם על כמות האור הנכנסת לתוך החיישן. כתוצאה מכך, זמן החשיפה עליו נדבר בהמשך עלול להשתנות.



 

כתבתי מאמר שלם על הצמצם. מוזמנים לקרוא אותו בקישור הבא

 


שלב 8 - פוקוס


הופתעתם? חשבתם שזה הזמן לקבוע את מהירות התריס?


אז זהו, שלפני התריס, ואפילו לפני שמלבישים את הפילטר, צריך לדבר על פוקוס.

מדוע עכשיו?

כי הפילטר חוסם חלק ניכר מהאור והמצלמה עלולה שלא להצליח להיתפקס, במיוחד עם פילטרים חזקים בשעות הדמדומים.


בחירת נקודת פוקוס בודדת


אלו מכם שנותנים למצלמה לבחור את נקודת הפוקוס בצורה אוטומטית, זה זמן מצוין להתחיל לעבוד עם נקודת פוקוס בודדת בצילום נוף סטטי (Spot AF בקנון או Single Point AF בניקון, ומשהו דומה ביתר היצרנים).


אל תתבלבלו, זה עדיין אומר שהפוקוס הוא אוטומטי. רק שהשליטה על בחירת מיקום נקודת הפוקוס היא בידיכם.


איפה למקם את נקודת הפוקוס? אני עובד באחת משתי שיטות.


שיטה א' - המרחק ההיפרפוקאלי


השיטה הראשונה, הקלאסית בצילום נוף - מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי, המילה הזו שתמיד נשמעת מפחידה ומורכבת. שיטה זו מתאימה יותר לסצנות מלאות בפרטים בהן ישנם אובייקטים מעניינים ומרקמים גם בקדמת הפריים וגם ברקע הרחוק.


מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי מבטיח שכל מה שנמצא מאחוריו ועד אינסוף וכל מה שנמצא לפניו, עד למחצית המרחק ממנו למצלמה יהיה בפוקוס.


הוא תלוי בעיקר בצמצם ואורך המוקד והחישוב שלו די פשוט. למען הנוחות יש אפליקציות נהדרות שידעו לעשות זאת עבורכם. אני אישית עובד עם Photo Pills שהיא נהדרת גם לעוד מגוון רחב של שימושים.


מי שאינו רוצה לחשב אותו, ניתן ללכת על כלל האצבע הבא - מיקוד על אזור שנמצא בערך ברבע התחתון של הפריים. הזיזו את נקודת הפוקוס כלפי מטה, בין חמישית לשליש מתחתית הפריים והתפקסו על אזור קונטרסטי. לרוב, זה יעשה את העבודה בצורה טובה.




לחפש אזור קונטסטי באזור רבע התחתון של הפריים ולהתפקס עליו.

מוזמנים לקרוא את המאמר עם טיפים לצילום נוף ימי

 


איפה למקם את נקודת הפוקוס - שיטה ב' - על אובייקט מרכזי


לפי השיטה השניה, הפוקוס מבוצע על האובייקט החשוב בפריים, גם אם הוא נמצא רחוק מאיתנו. שיטת פוקוס זו נחשבת פחות קלאסית והיא מתאימה יותר למקרים בהם ישנו נושא מרכזי ובולט בפריים ואילו כל יתר הסצינה לא כוללת פרטים שחשוב שיהיו בפוקוס, או שבלאו הכי ימרחו עקב המריחה.


בתמונה זו התפקסתי על הסלע הענק בחוף פלמחים, כי היה לי חשוב שהוא יהיה בפוקוס מושלם, גם על חשבון איבוד פוקוס קל בקדמת הפריים

 



 
 


מעבר לפוקוס ידני



במוד פוקוס אוטומטי, המצלמה חייבת לחשב את הפוקוס רגע לפני הצילום, אחרת היא לא תצלם. ישנו סיכוי סביר שהיא לא תצליח להתפקס אחרי שתלבישו עליה את הפילטר מכיוון שהוא לא יאפשר למספיק אור להכנס למצלמה.


לפיכך, מומלץ לעבור לפוקוס ידני (Manual Focus) לאחר ביצוע חישוב הפוקוס האוטומטי (AF). כך, הפוקוס ישמר והמצלמה תצלם ללא שום הפרעה ברגע האמת.


במידה ושיניתם צמצם, קומפוזיציה או שעשיתם זום אין או אאוט, מומלץ לחזור לבצע את חישוב הפוקוס מחדש. במקרה זה, תצטרכו ככל הנראה להוריד את הפילטר, להתפקס ואז להחזיר אותו שוב.



שלב 9 - משולש החשיפה - הגדרת מהירות התריס


אחרי ביצוע הפוקוס, זה הזמן להלביש את הפילטר, לקבוע את זמן החשיפה ולצלם.

ועכשיו, לשאלת מיליון הדולר.


 

מהי מהירות התריס המומלצת?

 


אין כזו!


האם חשיפה של 5 שניות יותר טובה מ 1/2 שניה? ומה עם 150 שניות, זה עדיף מ 15? לא בדיוק השאלות הרלוונטיות.


אז מה כן רלוונטי לקביעת מהירות התריס?


1. מה מתרחש בסצינה שלפניכם ואיזו תנועה קיימת בה?

2. איזה סיפור תרצו לספר ומהי התחושה הצפויה אצל הצופה?

3. מהו האור הזמין בסצינה?

4. מהי עוצמת הפילטר שלכם?



הטיילת של באקו. חשיפה ארוכה לקבלת מרקם חלק של מי הים הכספי

Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8

F/16, ISO100, 183sec, Kase Filter ND1000

 


התבוננו בסביבה בה החלטתם לצלם, התמקדו באלמנטים שנמצאים בתנועה וחשבו מהי התחושה שתרצו ליצור אצל הצופה. מכאן, ההחלטה על מהירות התריס תהיה קלה יותר.


למשל, בואו נבחן סצנה קלאסית של נוף ימי בשקיעה.


חשיפה ארוכה מאד תמרח את הגלים והשמיים לחלוטין ותיצור מרקם אחיד ואוירה חלומית ורגועה. באור יום מלא נצטרך להשתמש בפילטר ND חזק במיוחד, למשל של 10 סטופים לפחות או שילוב של מספר פילטרים עוצמתיים. בשעת הדמדומים נוכל להסתפק גם בפילטר חלש יותר.



המגדלור של יפו מצד הנמל

Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8

F/4.5, ISO100, 51sec, Kase Filter ND1000 + ND64

 


חשיפה של 5-10 שניות באותה הסצנה תמרח את הגלים אך עדיין תשאיר מספר מרקמים ברורים מה שישמור על המתח של הים הסוער.



שובר הגלים ביפו הוא ספוט מפתיע ומרשים לצילומי זריחה על רקע תל אביב המתעוררת

Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8

F/16, ISO100, 8sec, Kase Filter ND64

 


לחלופין, חשיפה של 1/10 השניה (ככל הנראה, ללא פילטר כלל) תיצור שובלי מים מופרדים ומרוחים קלות כך שהצופה יחוש את עוצמת התנועה בצורה אחרת, מחוספסת יותר.

סבבה ויקטור, הבנתי את הקונספט, אבל פרקטית, מה אתה ממליץ שאני אעשה?


מהירות תריס בתכלס


שיטה א' - הפשוטה יותר - ניסוי וטעיה


אחרי שמצאתם את הקומפוזיציה, קבעתם את ה-ISO והצמצם, חישבתם את הפוקוס - הלבישו את הפילטר וצלמו עם זמן חשיפה "התחלתי", למשל 2 שניות.


בחנו את החשיפה (היעזרו בהיסטוגרמה) ותקנו בהתאם. יצא חשוך? צלמו בזמן חשיפה ארוך יותר. יצא מואר מדי? קצרו את זמן החשיפה.


עם הזמן וצבירת ניסיון תדעו לקלוע טוב יותר לזמן החשיפה הנכון בכל סיטואציה.


שיטה ב' - עם כמה חישובים פשוטים


לפני הלבשת הפילטר, צלמו פריים ניסיון עם מהירות תריס קצרה, כזו שמיועדת רק לבחון את החשיפה, לא כדי לקבל את התוצר הסופי. לאחר שקיבלתם את החשיפה הנכונה בצורה זו, הלבישו את הפילטר וחישבו את זמן החשיפה האקוויוולנטי, בהתאם לעצמה של הפילטר.


החישוב הוא ממש פשוט. הכפילו את המספר שלצד המילה ND (למשל, 32 או 400) במהירות התריס.


למשל, נניח מצב בו ללא הפילטר, החשיפה הנכונה התקבלה בזמן חשיפה של 1/200 השניה. אם הפילטר שלכם הוא בעוצמה של 5 סטופים (ND32) זמן החשיפה האקוויוולנטי יהיה 32/200 שזה בערך 1/6 השניה. פילטר ND400 (בערך 8.6 סטופים) יביא אתכם לזמן חשיפה של 2 שניות (400/200).

מה שלא תבחרו, עדיין תבחנו את ההיסטוגרמה כדי לוודא שקיבלתם חשיפה נכונה והמצלמה לכדה את הפרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים.


שלב 10 - שינוי האפקט האומנותי


כפי שכתבתי בפסקה הקודמת - אין חיה כזו, מהירות תריס מושלמת. יש מהירות תריס שמתאימה לחזון הצילומי שלכם. היא יכולה להיות קצרה או ארוכה. אתם האמנים ואתם תחליטו.


אז מה אפשר לעשות כדי לשנות אותו עם סט הכלים שיש ברשותי?


החלפת פילטר ND


צלמי נוף מקצועיים מחזיקים מספר פילטרים על מנת לאפשר גמישות בזמני החשיפה האפשריים בכל תנאיי תאורה חיצוניים. לרוב, 2 או 3 פילטרים יספיקו.

רוצים מריחה קלה? נשתמש בפילטר ND8 (של 3 סטופים). מריחה משמעותית יותר? ND64 או אפילו ND1000 יהיו שימושיים. חשיפה אקסטרא ארוכה? שילוב של שני פילטרים חזקים ישיג לנו הורדה במהירות התריס לדקות שלמות גם באור יום.


היער הקסום - הבניאס

Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8

F/14, ISO100, 2sec, Kase Filter ND64

 



סגירת או פתיחת צמצם


גם אם יש לכם פילטר אחד בלבד, אל חשש. יש לכם אפשרות להכניס יותר או פחות אור למצלמה בעזרת הצמצם.

סגירת הצמצם, למשל מ- F/11 ל F/16 משמעותה סטופ אחד פחות בחשיפה. במקרה הזה אפשר להכפיל את זמן החשיפה פי 2 (למשל מ 2 שניות ל 4, שזה כבר די משמעותי).


פתיחתו, למשל מ-F/11 ל-F-8 תוביל לעליה בחשיפה של סטופ אחד והאפשרות להקטין את מהירות התריס פי 2 (למשל, מ-2 שניות ל-1) וכך לקבל אפקט שונה ומעניין.

נכון, השיטה הזו אינה אופטימלית, כי אנחנו "פוגעים" במידה מסוימת בעומק השדה. עם זאת, הפגיעה הזו קטנה יחסית, והרווח באפקט המריחה השונה שווה את המחיר.


עוד נקודה לזכור היא שהפוקוס משתנה מעט כשמשנים את הצמצם, כך שנצטרך לחשב אותו מחדש. זה יחייב אותנו לחזור כמה צעדים אחורה - להסיר את הפילטר, להתפקס, להלביש אותו חזרה ורק אז לצלם.


העלאת ISO


הכיוון הזה רלוונטי יותר במקרה בו נרצה להקטין את זמן החשיפה ע"י העלאת ערכי ה-ISO ל-200 או 400. במקרה זה איכות התמונה לא תרד משמעותית, אבל ההשפעה של השינוי ב-ISO על זמן החשיפה יכולה להיות יחסית דרמטית. למשל, אם התמונה הראשונה צולמה ב-ISO100 ובזמן חשיפה של 2 שניות, שינוי ה-ISO ל-400 יוביל לירידה בזמן החשיפה ל-0.5 השניה.


היתרון הבולט של הטכניקה הזו הוא שלא צריך לשנות את הצמצם ובעקבות כך, את הפוקוס. פשוט מעלים את ה-ISO ומורידים את זמן החשיפה וממשיכים לצלם.



לסיום



עצוב שסדרת מאמרים זו עליה עבדתי בשבועות האחרונים מסתיימת לה אבל שמח ומאושר שהגעתם לקו הסיום שלה יחד איתי. בעיניי, זה אומר שאתם באמת משקיעים בתהליך הלימוד ושאתם מלאי תשוקה להמשיך ולהתקדם בעולם הצילום.


במאמר הזה ניסיתי לקלוע לכמה שיותר נושאים ותהליכי העבודה הרלוונטיים לצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND בהתאם למגוון השאלות שאני מקבל בהודעות שלכם. כמובן, תוכלו לחזור גם למאמר הראשון בסדרה, בו כתבתי על הפילטר עצמו, איך הוא עובד ומהם מאפייניו המרכזיים.


כמו תמיד, אשמח מאד לשמוע מכם. האם ואיך המאמר הזה עזר לכם? מה למדתם ממנו והאם יש לכם שאלות כלשהן? מבטיח לענות לכל אחת ואחד מכם.


שלכם.

ויקטור.



 

קישורים רלוונטיים:



 
 

פוסטים קשורים

הצג הכול

4 Comments


Max Bihovskiy
Max Bihovskiy
Jun 02, 2021

מאמר מטורף!!! תודה רבה!!!!

Like
Replying to

וואו מקס, איזו תגובה! תודה רבה, שמח שאהבת ולמדת!

Like

Fani Elimelech
Fani Elimelech
Apr 20, 2021

מאמר משובח, תודה ויקטור

Like
Replying to

היי פאני, תודה רבה, שמח לשמוע שאהבת!

Like
bottom of page