מה הקשר בין פיצה לצילום ב-Raw וצילום ב-Jpeg
- ויקטור זיסלין
- 3 באוג׳ 2022
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 4 באוג׳
צילום ב-Jpeg זה כמו פיצה תעשייתית קפואה
מה? על מה אתה מדבר?
השתגעת? מה הקשר בין המאפה האיטלקי הפופולרי, ההוא עם הבצק, רוטב העגבניות והמוצרלה לבין צילום?
אז זהו, שבעייני - יש קשר בין פיצה לצילום ואם תהיו סבלניים מספיק ותקראו את המאמר הזה - תדעו על מה אני מדבר.
על פיצה, צילום ב-Jpeg וצילום ב-Raw - תקציר הרעיון
לצלם ב-Jpeg זה כמו לקנות פיצה תעשייתית קפואה, להכניס אותה למיקרו, לחמם ולאכול.
לצלם ב-Raw זה כמו להכין את הפיצה By The Book (מה שנקרא "מ-א' עד ת'" בעברית) - להשתמש בכל מצרכי הבסיס הנדרשים (קמח, עגבניות, מוצרלה, תוספות מרעננות וכו') ולאפות אותה בתנור.
טעים יותר. איכותי יותר. עם הרבה יותר יכולת לשלוט בתוצאה בכל שלב של ההכנה.
על צילום Jpeg מול צילום Raw - באריכות
"מה ההבדל בין צילום ב-Raw לבין צילום ב-Jpeg?"
שאלה עתיקה כמו הצילום הדיגיטלי עצמו, שהתשובה עליה בעלת חשיבות רבה בתהליך יצירת חומרי הגלם הטובים והאיכותיים ביותר.
הרבה כבר נכתב ודובר על השאלה הזו, כשהשיח תמיד הולך בכיוון הטכני של שתי שיטות שמירת הקבצים הללו. הדיון נוטה להפוך למסובך למדי וכדי לנהל אותו ברמה הראויה נדרשת הבנה די מעמיקה בכל רזי הטכנולוגיה הדיגיטלית והדרך בה קבצי התמונות נשמרים בכל אחת מהשיטות.
בנוסף, התשובה לשאלה "מה יותר טוב" אינה חד משמעית וצריכה לקחת בחשבון פרמטרים ואילוצים נוספים שלאו דווקא קשורים ישירות לצד הטכני, כמו נוחות עבודה וזריזות בקבלה התוצאה הסופית וכד'.
מי שמכיר אותי וחווה את שיטות הלימוד שלי, יודע שבתחילת כל שיעור אני אוהב לפשט את ההסברים ולדבר על הדברים ברמת הקונספטואלית, שהרבה יותר קלה לעיכול. רק אחרי זה אני נכנס לפרטים הקטנים יותר, בטח אלו שכן חשובים להבנת החומר הנלמד.
מי שמכיר אותי עוד יותר טוב, יודע שאני אוהב לחבר בין עולם הצילום לעולם הבישול ולתת אנלוגיות בין שני עולמות התוכן האלה שמפשטות מאד את ההבנה של נושאים רבים בעולם הצילום, מסובכים ככל שיהיו. לאורך השנים למדתי מהתלמידים שלי שעולם הבישול יותר קרוב לליבם ומרגיש יותר אינטואיטיבי.
למשל, האנלוגיה שמשווה בין משולש החשיפה לתהליך מזיגת בירה, כפי שכתבתי במאמר הזה.
גם במקרה הזה, אתיחס לנושא הצילום ב-Jpeg מול צילום ב-Raw לאו דווקא מהמקום של ההגדרות וההבדלים הטכניים אלא יותר מהמקום הקונספטואלי, בעזרת אנלוגיה קלילה וכיפית לעולם הבישול.
מה זה בכלל "צילום ב Raw או Jpeg"?
לפני הכל, בואו נבין למה בכלל מתכוונים כשאומרים "צילום ב-Jpeg או צילום ב-Raw".
במילים פשוטות - מדובר בשתי שיטות לשמירת התמונות והמידע הדיגיטלי שנצרב על גבי החיישן בזמן הצילום. את שיטת השמירה ניתן להגדיר בהגדרות בתוך המצלמה.
צילום ב-Raw שומר את קבצי התמונות כך שהמידע נשמר בצורתו הגולמית - בעזרת מיליוני ביטים (0 או 1) אשר מתארים את החשיפה והצבע של כל פיקסל בתמונה הדיגיטלית (כאמור, מבלי להכנס לפרטים המדויקים).
לעומת זאת, צילום ב-Jpeg אומר שהקובץ הנשמר אינו כולל את המידע הגולמי של הסצינה המצולמת אלא עובר תהליך של עיבוד בסיסי ודחיסה בתוך המצלמה תוך כדי הצילום.
על קבצי Raw, קמח ומוצרלה
קבצי Raw, כאמור, מורכבים מהמידע הגולמי על התמונה - עוצמת החשיפה של כל פיקסל ופיקסל, הצבעים, האיזון הלבן ועוד. ישנם מאפיינים טכניים רבים לקבצי Raw, שלא אדבר אליהם כאן, כי כפי שהבטחתי, כאן אדבר על המהות שלהם ולא על הפרטים.
קבצים מסוג זה אינם זמינים לשימוש מיידי ונדרשת מעורבות של תוכנת עריכה (למשל, לייטרום) כדי להמיר אותם לפורמט שימושי, כגון Jpeg או Png.
באנלוגיה לאוכל, צילום ב- Raw שווה ערך להכנת המאכל האהוב עליכם מחומרי הגלם הבסיסיים, כאלה שקונים בשוק או בסופר.
פיצה, למשל, היא דוגמא מצוינת לכך.
אי אפשר להגיש אותה לאורחים בצורתה הגולמית - קמח, עגבניות, מוצרלה. חייבים להכין את הבצק ולרדד אותו על התבנית, לקצוץ את העגבניות ולהכין את הרוטב, לפזר את המוצרלה מעל, להוסיף תוספות. רק אחרי אפיה הפיצה תהיה מוכנה להגשה.
בדומה לתהליך בישול זה, קובץ Raw אינו זמין להנגשה לצופים כפי שהוא והוא חייב לעבור את שלב העריכה (הבישול) - תיקוני צבע, חשיפה, חידוד וכד'. שלב ה"אפיה" הוא הייצוא של הקובץ במהלכו הוא עובר תהליך של דחיסה והמרה לסוג קובץ שמיש, Jpeg ברוב המקרים.
שמאל: הקובץ המקורי ללא עריכה. ימין: הקובץ אחרי עריכה.
אילולא הייתי מצלם את הסיטואציה ב-Raw לא הייתי לי האפשרות להפיק תוצאה איכותית כפי שקיבלתי
על קבצי Jpeg ופיצה תעשייתית קפואה
צילום ב- Jpeg מייצר קבצים שעוברים את תהליך ההמרה לפורמט השימושי כבר במצלמה.
בפועל, תהליך יצירת הקבצים במצלמה מתחלק לשני שלבים מרכזיים. כשלב הביניים, המצלמה מייצרת קובץ Raw "זמני" בדיוק כפי שכתבתי בחלק הקודם. מיד לאחר מכן, הקובץ עובר לשלב השני - עריכה, המרה ודחיסה לפורמט Jpeg בתוך המצלמה. זהו הקובץ שנשמר בסופו של דבר ואילו קובץ ה-Raw ה"זמני" נמחק. אנחנו כמשתמשים, לא באמת רואים את החלוקה בין שני השלבים הללו ומבחינתנו הכל קורה מידית בזמן הצילום.
קבצי Jpeg אלו אינם מחייבים טיפול, עריכה או המרה נוספים והם זמינים לשימוש מיידי במחשב, באינטרנט וכד'.
ממבט ראשון, נשמע שעדיף לנו לצלם ב Jpeg כדי לחסוך את תהליך ההמרה והעיבוד במחשב.
בפועל, אם נחשוב על זה לעומק, המשמעות היא שאנחנו נותנים למצלמה להחליט עבורנו מה יהיה טיב ההמרה והדחיסה, איזו עריכה התמונה תעבור וכו'.
מי שעוסק בצילום מנקודת מבט אומנותית ומתוך כוונה ליצור את התוצר האיכותי ביותר תהליך זה פחות מומלץ.
אם נחזור לאנלוגיה של הפיצה, לצלם בפורמט Jpeg שווה ערך לרכישת פיצה תעשייתית קפואה. אפשר לשים אותה במיקרוגל או לאפות בתנור. אפשר אפילו להוסיף לה כמה תוספות טעימות. אם אתם ממש רעבים וכל מה שמעניין אתכם זה להפיג את תחושת הרעב - פיצה כזו בהחלט תעשה את העבודה.
השאלה המרכזית היא - האם המטרה שלכם היא נטו לשבוע או שתרצו להפיק כאן חוויה קולינרית מעבר ל-למלא את הבטן?
האם תרצו גם להנות מהתהליך ולאכול מנה הרבה יותר טעימה ואיכותית?
שלא תבינו אותי לא נכון. ישנם מקרים בהם הפיצה הקפואה היא Good Enough ובהחלט תספק את הסחורה. בדיוק כפי שקובץ Jpeg יכול לשמש אתכם נהדר, למשל, אם אתם צלמי עיתונות וצריכים לספק את התוצאה מיד לאחר הצילום כך שאין לכם יכולת או זמן לערוך.
בנוסף, כמו בכל דבר אחר בחיים הנמצא בשליטתנו, הכנת פיצה ממוצרי הבסיס דורשת מיומנות מסוימת. כדי לקבל את המנה האיכותית עליה דיברתי כדאי מאד שתדעו איך לעבוד עם בצק שמרים, איך לבשל רוטב טעים, איך לפזר את התוספות והמוצרלה, באיזו טמפרטורה לחמם וכו.
באותה הצורה, צילום ב Raw דורש מעורבות של תוכנת עריכה, שגם היא דורשת ידע בעריכה, הכרות עם התוכנה וניסיון כדי ליצור תמונה יפה ואיכותית.
לסיכום
אכתוב כאן שוב את מה שכתבתי בפתיחת האנלוגיה.
לצלם ב-Jpeg זה כמו לקנות פיצה תעשייתית קפואה, להכניס אותה למיקרו ולאכול.
לצלם ב-Raw זה כמו להכין את הפיצה By The Book - מכל מצרכי הבסיס הנדרשים. טעים יותר. איכותי יותר. עם יכולת לשלוט בכל שלב של ההכנה והאפיה.
גם האופציה הראשונה, "פיצת ה-Jpeg" תעשה את העבודה ותמלא את הבטן שלכם במאפה האיטלקי האהוב.
בדרך השניה, "פיצת ה-Raw" - תאכלו פיצה טעימה יותר ומחומרי גלם איכותיים יותר. במבחן התוצאה, בדרך הזו, סביר להניח שתהיו גם מאושרים יותר.
Keep Calm. Shoot Raw.
לכל שאלה, מוזמנים להגיב כאן או לשלוח הודעה.
שלכם,
ויקטור.
כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
כשמחירי הזכרון כבר לא משמעותיים שווה לצלם RAW +JPEG ואז להשקיע רק בתמונות שבאמת שווה להשקיע .
השוואה מעניינת 😌
אבל אני חושב שלהגיד ש״פיצת ה-JPG״ בהכרח עשויה מחומרי גלם פחות איכותיים - לא ממש נכון 😅
אקח את זה לכיוון טיפה שונה:
צילום JPG זה פיצה שהוכנה מאותם חומרי גלם (נתוני החיישן הגולמיים RAW) ע״י רובוט שקבע אוטומטית איך להכין את הפיצה והיא תוצר מוגמר (כמעט, אפשר קצת לשנות, אבל מאבדים איכות).
לפעמים - יכולה לצאת אחלה פיצה, לפעמים סבירה.
כשאתה מצלם ב-RAW - אתה מחליט איך להכין את הפיצה. לא רק זה - אתה יכול גם לראות את התוצאה - לחזור אחורה ולשנות משהו בתהליך ההכנה כדי להוציא תוצאה אחרת, מבלי לאבד איכות.
נ.ב - אני מצלם רק בRAW 😇