איך ליצור כתבה מצולמת? - מדריך מעשי משלב התכנון, דרך הביצוע והצילום ועד להגשה למגזין
- רפי קורן
- 24 בספט׳
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 25 בספט׳
האזינו גם לפודקאסט שנוצר ע"י בינה מלאכותית - סיכום המאמר בשיחה קולחת ונעימה בין שני קריינים וירטואליים
(שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו)
לקראת חודש אוקטובר בחדר כושר לצילום - חודש "צילום דוקומנטרי", רפי קורן, צלם ומדריך צילום בכיר, מרצה אורח בתוכנית, כתב את המאמר הפרקטי הזה. מיועד לכל חובבי הצילום אשר מעוניינים לשדרג את הראיה הצילומית ולהעמיק את תהליך היצירה שלהם.
הקדמה
כולם מכירים את המשפט – תמונה שווה אלף מילים. אבל פעמים רבות, דווקא המילים הן שמצליחות להשלים את התמונות ולהקפיץ אותן לרמה הבאה. היכולת לספר סיפור דרך עדשת המצלמה היא אמנות בפני עצמה, אך להפוך סדרה של תמונות וסיפורים לכתבה עיתונאית מגובשת ומרתקת – זו כבר מיומנות של ממש. עבור מי שמצלם תרבויות ויעדים ייחודיים, מסע יצירת הכתבה עצמו יהווה חוויה עמוקה לא פחות מתהליך הצילום עצמו.
במאמר זה אשמח לשתף אתכם בתהליך העבודה שלי, המורכב משלושה שלבים עיקריים: לפני הצילום, במהלך הצילום ולאחר הצילום.
כל שלב הוא חוליה חיונית בשרשרת עד לקבלת התוצאה הסופית.
שלב 1: לפני הצילום - התכנון הוא חברכם הטוב ביותר
אני מאמין שחלק משמעותי מהצלחת הכתבה נקבעת עוד לפני שלחצתי על כפתור הצילום. בשלב הזה, אני אוסף מידע ומתכנן את הדרך הטובה ביותר כדי לאסוף חומרי גלם ולספר את הסיפור שלי.
מחקר מקדים:
ככל שתדעו יותר על המקום, התרבות והאנשים, כך תהיו מוכנים יותר. קראו ספרים, מאמרים, צפו בסרטים דוקומנטריים. חפשו סיפורים אישיים. נסו ליצור קשרים עם אנשים מקומיים עוד לפני שאתם מגיעים. הם יכולים להוביל אתכם למקומות נסתרים ולסיפורים שלא תמצאו במדריכי התיירות.
הכנת 'שוטינג-ליסט':
רשימת סוגי צילומים שכוללת צילומי אווירה רחבים, נופים, פורטרטים, צילומי פרטים (כמו מפה מקומטת, ידיים של אופה זקנה או צבעים עזים של תבלינים), בעלי חיים, ועוד. הרשימה הזו עוזרת לי לוודא שבסוף הטיול יהיו לי את כל המרכיבים הנחוצים לכתבה עשירה ומגוונת.
בניית הסיפור:
בלתי אפשרי לספר את הסיפור המלא של היעד, על שכבות היסטוריה-גיאגרפיה-תרבות שלו, אבל אני שואף לאסוף חומר מגוון ככל האפשר, שישמש אותי בהמשך להכנת כתבה עשירה ועמוקה.
שלב 2: במהלך הצילום - להיות שם, ולא רק לצלם
לב ליבה של העבודה מתרחש בשטח, שם לא רק מצלמים אלא אוספים מידע, מכירים דמויות וחווים את המקום. מעבר לצילום, זוהי ההזדמנות שלכם לאסוף מידע, להתחבר לאנשים ולחיות את הסיפור.
לאסוף סיפורים, לא רק תמונות:
מעבר למצלמה, יש לכם מחברת (או אפליקציית פתקים בטלפון הנייד). מומלץ לרשום על פגישה עם אדם מעניין, אנקדוטה, ריחות, טעמים או צלילים. שאלו אנשים שאלות על חייהם, על הסיפורים שלהם, על מה שמרגש או מכעיס אותם. אל תשכחו לרשום את השמות המלאים של המצולמים ואת העיסוק שלהם. איסוף הפרטים הללו יהפוך את התמונה מ"דיוקן של סבא" ל"דיוקן של אנטוניו, בן 77, מגדל טבק מעמק ויניאלס בקובה". זהו ההבדל בין צילום לכתבה.
גמישות ותגובה למציאות:
תכנון הוא חשוב, אבל החיים בשטח דינמיים. לפעמים הסיפור שדמיינתם בראש מתפתח לכיוונים אחרים, כי תוכנית טובה היא בסיס לשינוי. היו מוכנים לנטוש את התוכנית המקורית וללכת בעקבות סיפור חדש שנקרה בדרככם. הרגעים הטובים ביותר הם לרוב הרגעים הלא מתוכננים – חתונה שמתרחשת בכנסיה גיאורגית, טקס בבית ספר קובני, פסטיבל מקומי בבולגריה, ועוד.
צילום פרטים קטנים:
זכרו את ה'שוטינג-ליסט'. צילומי אווירה הם נהדרים, אבל הפרטים הקטנים הם מה שמעניק לכתבה את האופי והעומק. צלמו פרטים ארכיטקטוניים, כלי עבודה ישנים, מנות אוכל, ביגוד מסורתי. כל פרט קטן הוא פיסת פאזל שיכולה להשתלב בכתבה ולהעשיר אותה. יתר על כן, תמונות דיטיילס (פרטים) לרוב יהיו יחודיות ואותנטיות יותר.
שלב 3: אחרי הצילום - עריכה, כתיבה והגשה
החומרים בידכם. עכשיו מתחיל שלב ה"תיבול והבישול".
עריכת התמונות:
בחרו בקפידה את התמונות לכתבה. לרוב אני בוחר בין 15 ל-25 תמונות לכתבה סטנדרטית. הבחירה צריכה להיות מגוונת: תמונות נוף, צילומי אווירה, צילומי פורטרט, צילומי פרטים, צילומי שוק/טקס מקומי, אדריכלות. אל תכללו תמונות דומות מדי. השאירו רק את הטובות ביותר. בשלב העריכה הטכנית, אל תפריזו בעיבוד. המטרה היא לשפר את התמונה, לא לשנות אותה. הקפידו על גוונים טבעיים, תאורה מאוזנת וניקיון.
כתיבת הסיפור:
זה הזמן להשתמש ברישומים שאספתם. כתבו טקסט שילווה את התמונות, ושישלים אותן, לא רק יתאר אותן. ספרו את הסיפור של המקום והאנשים שפגשתם. השתמשו בפרטים שאספתם כדי להכניס את הקורא לעולם שחוויתם. זכרו את הקורא – הוא רוצה להרגיש שהוא מטייל איתכם. ככל שתשבצו תיאורים מנקודת מבטכם האותנטית ותיאור של תחושותיכם, הכתבה תהיה מיוחדת ומזמינה יותר. אם אתם משלבים בה מידע לתייר, עשו זאת במשורה ורק אם רלוונטי.
הפתיחה:
פתיחת הכתבה היא קריטית. היא "ההוק", הוו שמושך את הקורא פנימה וגורם לו לרצות להמשיך לקרוא. במקום לפתוח בתיאור כללי של המקום, מומלץ להתחיל עם פרט קטן ואינטימי. ספרו סיפור קצר על אדם שפגשתם, על רגע מסוים או על חוויה חושית – ריח, קול, מגע, טעם – שיכניסו את הקורא באופן מיידי לאווירה של המקום. אפשר גם לפתוח עם שאלה רטורית או תעלומה. זיכרו - הפתיחה היא ההבטחה שלכם לקורא. הבטיחו לו סיפור מעניין, חוויה מרגשת או ידע חדש – ועשו זאת בצורה קצרה, מדויקת ומושכת. ברגע שהצלחתם למשוך את הקורא עם המילים, התמונות ישלימו את הסיפור ויחזיקו אותו עד לסוף.
הגשה למגזין:
כשאתם שולחים את הכתבה למערכת, הקפידו על פורמט מסודר. אפשר לשלוח גם קובץ PDF המכיל את התמונות והטקסט, כך שהעורך יכול לקבל תחושה ויזואלית של הכתבה. צרפו גם רשימת תמונות מפורטת (קבצים, שמות המצולמים, תיאור קצר) וקובצי תמונה באיכות גבוהה. בידקו מראש מה פורמט התמונות והרזולוציה הרצויים, לרוב תתבקשו שלא יהיה עליהן סימן מים או חתימה.
לסיום
יצירת כתבה מצולמת היא מסע מרתק, המעצימה את ההנאה מהטיול ביעד מיוחד והצילום בו. היא דורשת תכנון, חשיבה ובעיקר – סקרנות. לא מדובר רק בכישרון צילום, אלא ביכולת לספר סיפור שלם, שמכיל בתוכו גם את מה שנמצא מחוץ לפריים. השקיעו בתכנון, אך היו פתוחים להפתעות, ותגלו שאתם לא רק מצלמים, אלא גם הופכים למספרי סיפורים.
שלכם,
רפי קורן.
סרטון סיכום למאמר מבוסס בינה מלאכותית - לכל מי שאוהב ללמוד בוידאו
(שימו לב - יתכנו אי דיוקים עקב אלגוריתמי AI שאינם בשליטתנו)
הכירו את רפי קורן
יליד 1970, צלם ומדריך צילום, בעל ניסיון רב בהדרכת קורסים, הרצאות וסדנאות בארץ ובעולם.
"בשנים האחרונות הובלתי עשרות מסעות צילום מרתקים ברחבי העולם – מהמזרח הרחוק, דרך אסיה ואפריקה, ועד למרכז אמריקה.
אני מאמין בצילום חכם, המשלב חשיבה, סבלנות צילומית ודיוק, עם טכניקה ויכולת ביטוי אישי.
דוגל בשיתוף ידע וחניכה צמודה, ומביא אותם לידי ביטוי הלכה למעשה בהדרכה."
לפרטים והרשמה לחודש אוקטובר בנושא "צילום דוקומנטרי" בחדר כושר לצילום לחצו על הקישור הבא
כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
תגובות