תוצאות החיפוש שלכם

מאמר זה נכתב לקראת אפריל - חודש צילום משפחה ב חדר כושר לצילום במהלכו נתעמק בנושא ונדייק את הטכניקה והמהות של צילום משפחה, ילדים, זוגיות ופורטרטים משפחתיים. בדיוק בזמן לאירועי חג הפסח הקרב, נלמד את כל מה שצריך כדי לצלם את המשפחה, בין אם זה באירוע, בטיול משפחתי או בסשן חגיגי שנועד רק למטרה זו. תודה לשרית כרמון, מנהלת התפעול של פוטוטיפס, על העזרה בהכנת המאמר. הקדמה צילום משפחתי הוא אחד הז’אנרים המרגשים והמתגמלים ביותר בעולם הצילום. אין כאן רק עניין של קומפוזיציה ותאורה – מדובר בלכידת רגעים אמיתיים, רגשות כנים ואינטראקציות טבעיות  בין בני המשפחה. כדי להוציא תמונות משפחתיות באיכות גבוהה ובעלות משמעות רגשית, על הצלמים לשלוט לא רק בטכניקה אלא גם ביכולת לגרום למצולמים להרגיש בנוח. במאמר זה נציג פוטו-טיפים מעשיים שיעזרו לכם לשפר את יכולות הצילום המשפחתי שלכם, כך שתוכלו ללכוד את החיוכים האמיתיים, החיבוקים האינטימיים והאווירה המיוחדת של כל משפחה. רגע זוגי מושלם פוטו טיפ מס' 1 - פוקוס ועומק שדה איך להשאיר את כולם בפוקוס? אחד האתגרים המשמעותיים בצילום משפחה הוא שמירה על פוקוס מדויק, במיוחד כשמדובר בקבוצות גדולות, ילדים בתנועה או מצבים בהם עומק השדה משתנה. חשוב לתת את הדעת לכמה פרמטרים שמשפיעים על הפוקוס: 1. מהירות התריס בצילום משפחה, במיוחד כאשר יש ילדים בתנועה, חשוב לוודא שהתמונות לא מרוחות עקב תנועה מהירה. צילום סטטי  – אנשים עומדים ויציבים - מהירות תריס של 1/125 שניות ומעלה תספיק לרוב. ילדים רצים או קופצים  – השתמשו במהירות תריס גבוהה של 1/500 שניות ומעלה כדי להקפיא את התנועה. בצילום אור חלש (שעות ערב בבית)  – השתמשו בחצובה או הגבירו את ה-ISO בהתאם כדי למנוע רעידות. 2. עומק שדה עומק השדה הוא כלי קריטי ביצירת התמונות המשפחתיות האידיאליות. הבנה ושליטה בעומק שדה תאפשר לנו ליצור את אותן תמונות חלומיות שבהן הרקע מטושטש אבל כל בני המשפחה בפוקוס מושלם. עומק השדה נשלט ע"י מפתח הצמצם, מרחק מהמצלמה למצולמים וכן אורך המוקד של העדשה. כאשר רוצים להפריד את המשפחה מהרקע  (למשל בצילום חוץ עם נוף פחות מעניין), השתמשו בצמצם פתוח (f/2.8–f/4) כדי לטשטש את הרקע ולמקד את תשומת הלב במשפחה. שימו לב: בשימוש בעדשת טלה-פוטו (למשל 70-200 מ"מ) אפקט עומק השדה הרדוד יהיה משמעותי יותר, ויושג גם אם הצמצם אינו מאוד פתוח (למשל f/5.6) בצילום קבוצתי שבו כולם צריכים להיות בפוקוס , כדאי להשתמש בצמצם סגור יותר (למשל F/8) ולמקם את כל הנמצאים בערך באותו מרחק מהמצלמה כדי להבטיח חדות אחידה. שימו לב #1: בשימוש בעדשה רחבה (למשל 24 או 35 מ"מ) מתקבל עומק שדה יחסית עמוק גם בצמצמים פתוחים, כלומר לא נצטרך לסגור מאוד את הצמצם כדי להבטיח שכולם בפוקוס. שימו לב #2: בלי קשר לצמצם ואורך המוקד - מצאו לוקיישן שבו הרקע מרוחק מהמשפחה. ככל השרקע רחוק יותר כך קל יותר לטשטש אותו ולבודד את המצומים. עומק שדה רדוד ליצירת עניין בסיפור הצילומי עומק השדה והסיפור נרצה גם להתאים בין הסיפור הצילומי לעומק השדה שבחרנו, לדוגמה: קלוז-אפ של הורה וילד מחובקים  – עומק שדה רדוד שנוכל להשיג עם עדשה טלה וצמצם פתוח משפחה שלמה על רקע נוף מרהיב  – עומק שדה עמוק שנוכל להשיג ע"י צילום רחב בצמצם יחסית סגור עם המון פרטים ברקע. טיפ בונוס: בצילום קבוצות גדולות ייתכן שתצטרכו לעבור לזווית רחבה יחסית, כמו 24-70 מ"מ. עם זאת, היזהרו משימוש בעדשה רחבה מדי (למשל, 14 מ"מ), מכיוון שהיא עלולה לגרום לעיוות של האנשים בקצוות התמונה. אם ניתן, העמידו את כולם בקו ישר, מקביל למצלמה. במידה ומדובר על קבוצה גדולה עם כמה שורות, בקשו מהמשפחה לצמצם את המרווח בין השורות– כך נקטין את ההבדלים במרחק ונשמור על כולם בפוקוס. 4. שיטת הפוקוס שימוש נכון בשיטות פוקוס יבטיח שהתמונה שלכם תהיה חדה בדיוק במקום הנכון ולא תסבול מבעיות של טשטוש לא רצוי. במצבים שונים נבחר בשיטות פוקוס שונות: צילום פורטרטים סטטיים - שימוש בפוקוס ננעל עם נקודת פוקוס בודדת (Auto Focus Single). מצב זה מתאים כאשר המצולמים יושבים או עומדים במקום ולא זזים הרבה. נעדיף למקום את נקודת הפוקוס על העיניים של המצולם הקרוב ביותר למצלמה. צילום ילדים בתנועה או רגעים ספונטניים - שימוש בפוקוס עוקב (AF-C (Continuous AF) / AI Servo AF, ) עם מספר נקודות פוקוס או אזור פוקוס רחב (Wide / Zone AF) - הפוקוס העוקב יאפשר לנו לשמור על הפוקוס גם בסביבה דינמית עם הרבה תנועה ושימוש במספר נקודות פוקוס יעזרו לשמור את האובייקט המרכזי חד ולהפחית בריחת פוקוס לרקע. אופציה של Tracking AF – במצלמות מתקדמות, ניתן להפעיל מעקב אחרי נושא (Subject Tracking), מה שמאפשר למצלמה לזהות ולהינעל על הפנים גם אם הם זזים במהירות טיפ בונוס : שימוש ב-Back Button Focus – אם המצלמה שלכם מאפשרת זאת, הגדרת פוקוס לכפתור אחורי (ולא ללחיצה חצי-דרך על כפתור הצילום) תאפשר יותר שליטה ונוחות בעבודה עם סיטואציות משתנות. חפשו בגוגל איך להגדיר עם האופציה הזו. מסגור והולכת עין לעבור הזוג בעזרת עומק שדה רדוד פוטו טיפ מס' 2 - האור וזמני הצילום כמו בכל סשן צילום אחר, בחירת התאורה והלוקיישן ישפיעו על אופי התמונות והסיפור הצילומי. האור הוא אחד המרכיבים המרכזיים בצילום, ובמיוחד בצילומי משפחה. הבנה וניצול נכון של האור יכולים לשדרג את התמונות ולהעניק להן עומק, רגש ואווירה. כאן נסקור את הדגשים המרכזיים לשימוש באור בצילומי משפחה, כולל סוגי האור המומלצים, זמני הצילום האידיאליים, עוצמת האור, כיוונו, וכיצד לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי של הצילום. סוגי אור מומלצים בצילום משפחה, השאיפה היא לרוב לאור רך ומחמיא שמדגיש את תווי הפנים ומייצר אווירה נעימה. אור רך מתקבל כאשר מקור האור גדול ביחס לנושא הצילום, והוא מפזר את הצללים ומעדן את הקונטרסטיות.  לעומת זאת, אור קשה מגיע ממקור אור קטן או מרוכז, ויוצר צללים חדים וקונטרסט גבוה, מה שעשוי להיות פחות מחמיא בצילומי פורטרט.​ מעבר לכך, כשהאור קשה (למשל, אור שמש ישיר) המצולמים נוטים לקווץ את העיניים כדי לא להסתנוור, משהו שנרצה להימנע ממנו אם המטרה שלנו היא ליצור תמונות מרגשות וטבעיות. אור קשה הוא לא מילה גסה, במיוחד ברוצים לייצר יותר דרמה בפריים ולאו דווקא רכות ועדינות זמני צילום אידיאליים בהנחה שהצילומים שתרצו לעשות הם באור טבעי, זמני הצילום המומלצים ביותר בצילומי משפחה, לפחות בסגנון הצילום הקלאסי הם בשעות ה"זהב" – כשעה לאחר הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בשעות אלו, השמש נמצאת בזווית נמוכה, והאור המתקבל הוא רך, חם ומחמיא. זה נשמע קלישאתי וכנראה אני לא מחדשת לכם כאן, אבל הקלישאות נוצרו לרוב כי הן פשוט נכונות ותמיד טוב להתרענן על העוגנים בצילום שמובילים להצלחה בסשן הצילום הבא שלכם. בנוסף, ניתן לנצל את ה"שעה הכחולה" – הזמן הקצר לאחר השקיעה או לפני הזריחה, בשילוב עם פלאש או בלעדיו, כאשר האור הכחול העדין מוסיף עומק ודרמה לצילומים.​ כמו תמיד, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והרגישו חופשי לנסות לצלם גם באור יום מלא וחזק. רק נסו לעשות זאת עם כוונה אומנותית אמיתית, מתוך רצון להוסיף דרמה וקונטרסטיות לסיפור המצולמים. השתמשו בצלליות החזקות כמוטיב מוביל ביצירה הצילומית שלכם. עוצמת וכיוון האור אור אחורי (Backlight):  כאשר השמש מאחורי הנושא, מתקבל אפקט הילה סביב הדמויות ונוצרת תחושת של דרמה ועומק. שימוש באור אחורי יכול לשדרג מאד את הצילומים שלכם ולייצר תמונות ייחודיות ובזווית מפתיעה. חשוב לשים לב שהפנים והפרטים בגוף המצולמים לא יהיו מוצללות מדי כך שהצופים עדיין יזהו את הפרטים והטקסטורות השונות. ניתן להשתמש במחזירי אור או פלאשים כדי להאיר את הפנים ולהוסיף פרטים.​ אור צדדי (Sidelight):  מאיר את הנושא מהצד, מדגיש טקסטורות ותווי פנים, ומוסיף עומק לצילום. ככלל, צילום שכזה יראה פחות דרמטי מאשר באור אחורי, אך עדיין העניין בתמונה יהיה משמעותי עקב הקונטרסטיות של הסצינה. כדאי לשים לב לאיזון בין הצד המואר למוצל. וכן שהאור הצידי מאיר על אלמנטים שתרצו להדגיש כמו הפנים, העיניים והשיער. אור חזיתי (Frontlight):  כאשר האור מגיע ישירות מול הנושא, הוא מאיר באופן שווה ואחיד את המצולמים. זהו האור בעזרתו ניתן לקבל פורטרטים קלאסיים שמציגים את המצולמים כפי שהם. צריך לשים לב שהאור יהיה בכל זאת מעניין עם תחושת דינמיות מסוימת, שכן, במקרים מסוימים אור כזה עשוי להשטיח את התמונה. אור אחורי עוצמתי מייצר צלליות שאפשר לרתום אותן לתהליך היצירתי פוטו טיפים קצרים לשימוש באור בצילומי משפחה הימנעו מאור שמש ישיר וחזק:  אור שמש ישיר, במיוחד בצהריים, יוצר צללים חדים ולא מחמיאים. העדיפו לצלם בשעות הזהב או במקומות מוצלים השתמשו במחזירי אור (Modifiers):  מחזירי אור יכולים לעזור להפנות אור רך לפנים של המצולמים, למלא צללים ולהאיר אזורים כהים.​ יש מגוון מחזירי אור, בעוצמות שונות ובגוונים שונים (למשל, מחזיר אור כסוף או זהוב חזק, או מחזיר אור לבן ורך). תוכלי ליצור בקלות מחזירי אור סטייל "עשה זאת בבית", למשל עם חתיכת קאפה לבנה. נצלו תנאי מזג אוויר מגוונים:  ימים מעוננים מספקים אור רך וטבעי, שכן העננים משמשים כמפזרי אור טבעיים. מה שאידיאלי לצילומי חוץ גם באמצע היום. ​ שלבו צללים ליצירת עניין:  צללים יכולים להוסיף עומק ועניין לצילום. חפשו דפוסי צללים מעניינים, כמו צללים של עצים או מבנים שממסגרים את המשפחה. הבינו את איכות האור:  מקורות אור בעוצמה גבוהה נוטים לייצר אור קשה, בעוד שמקורות אור בעוצמה נמוכה מייצרים אור רך.  היו מודעים לצבעוניות האור:  אור בשעות הזהב חם יותר, בעוד שאור בצהריים קריר יותר. התאימו את הגדרות האיזון הלבן (White Balance) בהתאם.​ השתמשו בתאורה טבעית בתוך הבית:  בצילום בתוך הבית, התמקמו ליד חלונות גדולים כדי לנצל את האור הטבעי הנכנס. וילונות שקופים יכולים לשמש כמפזרי אור נהדרים. שלבו את האור בהיבט האמנותי:  האור יכול לשמש ככלי לספר סיפור, המכחול בידיים שלכם כדי ליצור אווירה ולהדגיש רגשות. נסו לשלב את האור בצורה יצירתית כדי להעצים את המסר בצילום.​ אחיות ברגעי משחק מרגשים לסיכום פוטו טיפ האור הבנה ושליטה באור הם מפתחות מרכזיים להצלחת צילומי המשפחה הבאים שלכם. בחירת זמני הצילום המתאימים, ניצול סוגי האור השונים, והיכולת לרתום את האור לטובת ההיבט האמנותי, יאפשרו לכם ליצור תמונות מרגשות, מחמיאות ובעלות עומק. זכרו, האור הוא לא רק אמצעי טכני, אלא גם כלי יצירתי שבאמצעותו ניתן לספר את סיפור המשפחה בצורה היפה והאותנטית ביותר.​ פוטו טיפ מס' 3 - הלוקיישן בחירת הלוקיישן לצילומי משפחה היא החלטה מרכזית המשפיעה על האווירה, הסגנון והתוצאה הסופית של התמונות. הלוקיישן הנכון יכול לשקף את אופייה הייחודי של המשפחה, ליצור תחושת נוחות ולהבטיח תמונות מרהיבות. בחלק זה נבחן את הגורמים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת לוקיישן לצילומי משפחה, תוך התמקדות באופי המשפחה, בחירת מקומות נטולי אנשים זרים והקפדה על ניקיון ויזואלי. חבורה ספורטיבית במיוחד, מול טירת טרקאי בליטא התאמת הלוקיישן לאופי המשפחה הצעד הראשון בבחירת הלוקיישן הוא להבין את ההעדפות והתחביבים של בני המשפחה: חיבור לטבע:  אם המשפחה נהנית מפעילויות חוץ, טיולים ופיקניקים, לוקיישנים טבעיים כמו פארקים, חופים, יערות או שדות פתוחים יכולים להיות בחירה אידיאלית. אווירה אורבנית:  למשפחות המעדיפות את הדינמיקה של העיר, אזורים אורבניים עם גרפיטי צבעוני, סמטאות ציוריות או מבנים היסטוריים יכולים להוסיף עניין וייחודיות לתמונות. אווירה ביתית: משפחות מסוימות מרגישות הכי בנוח דווקא בבית, וזה יכול להיות המקום הטבעי והבטוח להפיק סשן צילומים מהמם ומאד אישי. בחירת לוקיישן עם פרטיות ומינימום הפרעות כדאי להבטיח שהצילומים יהיו כמה שיותר אינטימיים ויתמקדו במשפחה עצמה ולא בהפרעות מאנשים זרים או סביבה "רועשת" מדי. זמני צילום:  תכננו את הצילומים בשעות פחות עמוסות, כמו ימי חול או בשעות הבוקר המוקדמות, כדי להימנע מהתקהלות ואנשים זרים ברקע. מקומות פחות מוכרים:  חפשו לוקיישנים שאינם פופולריים במיוחד, אך עדיין מציעים רקעים יפים ותואמים את הסיפור של המשפחה. תיאום מראש:  במקומות ציבוריים כמו מוזיאונים או פארקים לאומיים, שקלו לתאם עם הרשויות המקומיות או לקבל אישור לצילום, במיוחד אם מדובר בקבוצה גדולה או בציוד מקצועי. זוג תל אביבי מקסים שמאוהב בסגנון החיים האורבני הקפדה על ניקיון ויזואלי של הלוקיישן ניקיון ויזואלי מסייע למקד את תשומת הלב במשפחה ולהימנע מהסחות דעת והוא אחד הגורמים המשמעותיים בהצלחה של כל סשן צילום. רקע פשוט:  בחרו מקומות עם רקעים אחידים או עם אלמנטים מינימליסטיים, כמו קירות בצבע אחיד, שדות פתוחים או חורשות. הימנעות מאלמנטים מפריעים:  בדקו את הלוקיישן מראש והימנעו ממקומות עם שלטי פרסום, פחי אשפה, חוטי חשמל או אלמנטים אחרים שעשויים להפריע לקומפוזיציה. סידור המקום:  במידת האפשר, סדרו את האזור לפני הצילום – הזיזו חפצים לא רצויים, נקו לכלוך או עלים יבשים, כדי ליצור סביבה נקייה ומזמינה. טיפים נוספים לבחירת לוקיישן גישה ונוחות:  ודאו שהמקום נגיש לכל בני המשפחה, כולל ילדים קטנים או מבוגרים, ושיש בו מתקנים נוחים כמו חניה, שירותים ומקומות ישיבה. תאורה טבעית:  בחרו לוקיישן המאפשר ניצול מיטבי של תאורה טבעית, במיוחד בשעות הזהב (שעת הזריחה והשקיעה), כדי לקבל אור רך ומחמיא. התאמת הלבוש ללוקיישן:  כדי ליצור הרמוניה בתמונות, התאימו את בגדי המשפחה לפלטת הצבעים של הלוקיישן. לדוגמה, בגדים בצבעים טבעיים יתאימו לצילומים בטבע, בעוד שבגדים עם נגיעות מודרניות יכולים להתאים לסביבה אורבנית. בחירת הלוקיישן המתאים לצילומי משפחה דורשת התחשבות באופי המשפחה, הרצון לפרטיות והקפדה על ניקיון ויזואלי. תכנון מוקדם ובחירה מושכלת של המקום יתרמו ליצירת חוויה נעימה ותמונות מרהיבות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. צילום עצמי ברומא - מתוך פרוייקט מיוחד של מיכל ושלי, לרגל האירוסים שלנו פוטו טיפ מס' 4 - תקשורת, תקשורת, תקשורת תקשורת אפקטיבית עם המשפחה במהלך סשן צילום היא מפתח ליצירת תמונות אותנטיות ומרגשות. הבנה מעמיקה של הציפיות, הצרכים והאופי הייחודי של כל משפחה תורמת לחוויה חיובית ולתוצאות משביעות רצון. בחלק זה נדון בהיבטים המרכזיים של התקשורת עם המשפחה, כולל תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש, ניהול הסשן ותקשורת חיובית ומחמיאה. כשהאוירה בצילומים טובה, אפשר ליצור שיתוף פעולה מהמם עם המשפחה והחברים תיאום ציפיות והבנת אופי המשפחה לפני תחילת הצילומים, חשוב לקיים שיחה מקדימה עם המשפחה כדי להבין את הציפיות שלהם, הסגנון המועדף והאווירה הרצויה. שאלו על תחביבים, פעילויות אהובות, דינמיקה משפחתית והעדפות אישיות. תוכלו אפילו להגדיל ראש ולבקש מהם תמונות לדוגמא שהם אהבו במיוחד, מהרשת או מסשן צילומים של מי מהחברים שלהם. מידע זה יסייע בהתאמת הצילומים לאופי הייחודי של המשפחה וליצירת תמונות המשקפות את מי שהם באמת. בחירת לבוש מתאים הלבוש משפיע רבות על המראה והתחושה של התמונות. המליצו למשפחה לבחור בגדים המתאימים לסטייל שלהם וללוקיישן הנבחר. העדיפו צבעים ניטרליים או פסטליים והימנעו מהדפסים בולטים או לוגואים גדולים, אלא אם זהו האופי של המשפחה. תיאום צבעים בין בני המשפחה יכול ליצור מראה הרמוני ומגובש בתמונות. למשל, אפשר לבחור בגוון מסוים אחיד בין בני המשפחה שיהיה המוטיב הצבעוני המוביל בסשן. לחלופין, אפשר ללכת על שילוב של צבעים משלימים, כמו כחול - צהוב, או ירוק - כתום / אדום. ניהול הסשן: יצירת אווירה נינוחה במהלך הצילומים, שאפו ליצור אווירה רגועה ומהנה מלאה בחיוכים ומחמאות. התחילו בשיחות קלילות, בדיחות או פעילויות משותפות כדי לשבור את הקרח ולהפחית מתחים. עודדו את המשפחה להיות עצמם, לשחק, לצחוק ולהביע רגשות טבעיים. שקלו להתחיל את השיחות ולאט לאט ללכת אחורה ולתת לדינמיקה המשפחתית לתפוס את המושכות. תמונות ספונטניות לרוב משקפות את הקשרים האמיתיים והחום המשפחתי בצורה הטובה ביותר. כשמדברים על כלל המסגור בצילום תקשורת חיובית ומחמיאה החמיאו לבני המשפחה במהלך הצילומים והדגישו את התכונות היפות שלהם. הנחיות ברורות ומחמאות יכולות להגביר את הביטחון העצמי שלהם בעצמם וגם בכם כצלמים ולהוביל לתמונות טבעיות ומחמיאות יותר. זכרו להיות סבלניים וגמישים, ולהתאים את הגישה שלכם בהתאם לתגובות ולצרכים של המשפחה. טיפ בונוס : לעיתים קורה שאנחנו עושים איזושהי טעות - חשיפה לא מדויקת, הפוקוס ברח לרקע וכד'. הנטיה הטבעית שלנו היא לעקם את הפרצוף ולהביע את האכזבה שלנו מעצמנו בקול רם. השתדלו לתפוס את הרגע הזה בזמן, ובמקום לשדר את הבסה למשפחה (שמיד עלולה לחשוב שמשהו לא בסדר איתם) - חייכו, תגידו להם "איזה יופי", תקנו את הטעות במצלמה והמשיכו לצלם. זה ישתלם לכם בגדול! התמודדות עם אתגרים בסשני צילום משפחתיים עשויים להתעורר אתגרים, במיוחד עם ילדים קטנים. היו מוכנים להפסקות קצרות, הביאו אביזרים או משחקים כדי לשמור על עניין, והפגינו גמישות בתכנון. זכרו שהמטרה היא ליהנות מהתהליך וליצור חוויה חיובית שתשתקף בתמונות. תקשורת פתוחה, מכבדת ומותאמת אישית עם המשפחה היא המפתח לסשן צילום מוצלח. על ידי תיאום ציפיות, הבנת האופי המשפחתי, בחירת לבוש מתאים, יצירת אווירה נינוחה והענקת מחמאות כנות, תוכלו ליצור חוויה מהנה ותמונות משפחתיות מרגשות שישמרו זיכרונות יקרים למשך שנים. מתוך צילומי בת מצווש, גם האחות הקטנה הצטרפה לצילומים סיכום ויציאה לשטח לצילומים מרהיבים צילום משפחה הוא הרבה יותר מאשר אוסף של פריימים יפים של אנשים קרובים. הוא הזדמנות לעצור לרגע את הזמן, ליצור חוויה מרגשת ומחברת עבור חברי המשפחה ולספר את הסיפור הייחודי שלהם בעזרת תמונות יפות ומרגשות שמתעדות את החום המשפחתי, הקשרים והחיבורים בין חבריה. המטרה שלנו היא ליצור מזכרת שתחמם את הלב גם בעוד שנים. כשרוח טובה נושבת, האור מחמיא, הלוקיישן נכון והתקשורת עם המשפחה כנה ומכילה – הקסם פשוט קורה. אז קחו מצלמה, בחרו מקום, תיאמו עם האנשים האהובים עליכם, וצאו לצלם. הרשו לעצמכם להרגיש אותם ולהתרגש יחד איתם, לשחק עם האור, הקומפוזיציה והטכניקה, ובעיקר – ליהנות. אם אתם רוצים לקחת את הצילום המשפחתי שלכם לרמה הבאה – אפריל הקרוב מוקדש לנושא צילומי המשפחה ב"חדר הכושר לצילום" . מחכים לכם שם עם המון השראה וידע - הרצאות ושיעורים, מפגשים מעשיים, משימות צילום ושיעורי משוב מקצועיים. לפרטים נוספים – כנסו עכשיו לאתר שלנו! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

לקראת חודש יוני ב חדר כושר לצילום - במהלכו נעמיק בנושא הרגע המכריע בצילום החודש אנחנו צוללים לעומק אחת היכולות הכי חמקמקות – אבל גם מהחשובות ביותר בצילום: לתפוס את הרגע המיוחד שבו הכול קורה. אותו שבריר שנייה שקובע אם התמונה תתפספס או תהפוך לבלתי נשכחת. הקדמה - כשהזמן מתכנס לרגע ייחודי בצילום, כמו בחיים, לא כל רגע שווה ערך לרגע אחר. יש רגעים "סטנדרטיים" ופשוטים במהלכם אנחנו עושים את הפעולות היומיומיות, כמו לצחצח שיניים, ללכת לעבודה או לאכול ארוחת ערב עם המשפחה. ישנם רגעים מיוחדים יותר, כשאנחנו מטיילים בטבע במהלך הסופ"ש ומגיעים לנוף יפה או הולכים למסעדה אהובה עם החברים ומרימים "לחיים". לצד הרגעים הללו ישנם גם רגעים ייחודיים בהם אנחנו חווים תחושות עוצמתיות ונדירות של רגש מתפרץ של פעם בחיים, שבהם הזמן מרגיש כאילו עצר מלכת - רגע שיא באירוע משפחתי חשוב, הגעה ללוקיישן מרהיב בטיול ליעד אקזוטי או קבלת ידיעה משמחת בעקבות הישג אישי או מקצועי. בצילום, אפשר לקרוא לרגע הזה - הרגע המכריע.  אותו שבריר שנייה שבו התמונה הטובה הופכת לתמונה לפנתיאון - של התרחשות מעניינת במיוחד שמעולם לא קרתה ולעולם לא תקרה עוד בעתיד. זהו הרגע שכל צלמת וצלם שואפים אליו, מחכים לו, מתכוננים אליו. חודש יוני הוא הזדמנות מצוינת לתרגל את נושא הרגע המכריע, במהלכו האור זמין לנו יותר מכל תקופה אחרת עקב הימים הארוכים (ואפשר לצלם גם אחרי יום עבודה ארוך), הרחובות הפעילים והתוססים והנופים המגוונים שאפשר לצלם מהירוק של הצפון ועד לזהוב המדברי בדרום. אבל לפני הכל, בואו נלך רגע אחורה – לבסיס של צילום הרגע המכריע אל מי שלימדו אותנו איך למצוא וללכוד אותו. פרק 1 - השראה: המאסטרים של הרגע הנרי קרטייה ברסון – האיש שידע ללחוץ בדיוק בזמן - Henri Cartier Bresson ברסון, האיש שהגה את המושג "הרגע המכריע" בצילום ואף כתב ספר בנושא, הצלם הצרפתי שנחשב לאבי צילום הרחוב המודרני. הוא לא היה טכני במיוחד. הוא לא ערך, לא חתך, לא "תיקן" תמונות. עבורו, כל צילום טוב נולד באותו רגע אחד  שבו הכל מסתדר: האדם, התנועה, האור והסיפור. בצילומיו – ילד קופץ מעל שלולית בפריז, או רוכב אופניים בתוף סמטה צרפתית קלאסית – יש קסם של ספונטניות מתוזמנת , כאילו המציאות לכדה את הרגע המכריע בעצמה. אבל מאחורי כל פריים כזה עמד תהליך עמוק של התבוננות, סבלנות ועמידה במקום הנכון. צילום: הנרי קרטייה ברסון הדגש של ברסון, יש לאמר בצורה מפתיעה היה דווקא בבניית הקומפוזיציה ולא בתפיסת הרגע. הוא הבין שבפריימינג הנכון, בלוקיישן הנכון ובתזמון הנכון - ההתרחשות הספונטנית תגיע במקודם או במאוחר וכל מה שהיה צריך לעשות זה לבנות קומפוזיציה מעניינת, להשאיר בה מקום להתרחשות אנושית ולהמתין שהיא תגיע ותמלא את הפריים בתנועה. החלטה נחושה ללחוץ ברגע המדויק תביא גם את התוצאה הרצויה. צילום: הנרי קרטייה ברסון מזמין אתכם ללמוד עליו קצת יותר מהכמה פסקאות במאמר הזה, לחפש את יצירותיו בגוגל, לקרוא עליו בעשרות המאמרים בבלוגים השונים ואף לרכוש את הספר שלו באחת החנויות המקוונות. רוברט קאפה – כשאומץ ותזמון מתלכדים קאפה , מהבולטים בצלמי המלחמה של המאה ה-20, תפס רגעים מכריעים לא רק מבחינה אסתטית – אלא גם מוסרית ואנושית. הוא התפרסם בזכות היכולת שלו להיות בדיוק במקום שבו קורה הסיפור , גם אם זה במרכז הקרב. התמונה האיקונית שלו של החייל הספרדי הנופל – שנלכדה בדיוק בשבריר השנייה של הפגיעה – הפכה לסמל עולמי של מחיר המלחמה. צילום: רוברט קאפה אציין שישנן תיאוריות שונות ומשונות לגבי האותנטיות של התמונה המדוברת, בחלקן נטען שהתמונה מבוימת, ומטילות צל של ספק לגבי נאמנותו של קאפה לאמת הטהורה. לא אפתח כאן דיון בנושא השנוי במחלוקת הזה, וקטונתי מלהביע דעה על אחד הגדולים בהיסטוריה של הצילום אלא רק אציין את המשמעות של הרגע המכריע ביצירה הצילומית. קאפה נהג לומר: "If your pictures aren't good enough, you're not close enough." זה בדיוק הסיפור של הרגע המכריע אצלו: לא רק פיזית להיות קרוב – אלא רגשית ונפשית . לדעת להיכנס לסיטואציה, להבין את עוצמתה, ולחכות לרגע שבו התמונה מספרת הכל. הצילום עבור קאפה לא היה רק אומנות – אלא עדות, שליחות, ופעולה אמיצה ברגע הנכון. דורותיאה לאנג – רגש, אנושיות ורגע של עוצמה - Dorothea Lange במהלך השפל הגדול בארה”ב, לאנג לא רק צילמה את המציאות – היא התקרבה אליה. התמונה שלה "אם נוודת", שבה אם מביטה הצידה כששניים מילדיה חובקים את גבה, הפכה לסמל של תקופה. מה שהפך את הצילום הזה לאיקוני היה היכולת שלה לחכות לרגע שבו הכאב נראה לעין ומעביר מסר חד וברור לצופה. ההבעה, המבנה, והרגש – התמזגו לתמונה אחת שמעבירה סיפור שלם בלי מילה אחת. זהו אינו צילום רחוב קלאסי, וסגנון הצילום שונה מצילומיו של ברסון הצרפתי וקאפה האמריקאי, אבל ללא ספק הרגע המכריע כאן בא לידי ביטוי בצורה בולטת למדי. סטיב מק’קרי – המבט שעצר את העולם - Steve McCurry ואז הגיע מק’קרי. צילומו המפורסם של הילדה האפגנית  – בעיניים ירוקות שמפוצצות את העדשה – הוא דוגמה לרגע מכריע חד פעמי שאי אפשר לביים. רק אחרי שיחה מעמיקה, קשר עין ואמון שנבנה – נוצר רגע שבו הילדה פתחה את הלב והנשמה למצלמה. צילום: סטיב מק'קרי זהו הכוח של צילום שמכיל נוכחות, הקשבה, תזמון, והכרה בעומק האנושי . כל אחד מהצלמים הללו לא רק צילם רגעים  – הוא חיפש אותם, יצר להם תנאים, וחיכה להם בסבלנות של משורר. צלמים נוספים ששווה לחקור ולהעמיק בעבודותיהם בנושא "הרגע המכריע" ראוי לציין צלמות וצלמים נהדרים נוספים בהקשר של צילום הרגע המכריע. מוזמנים לעשות חיפוש זריז עליהם בגוגל ולהתרשם מהעבודות שלהם. W. Eugene Smith Robert Doisneau Walker Evans Sophie Calle Paul Graham פרק 2 - מהו הרגע המכריע בצילום? הרגע המכריע, או באנגלית The Decisive Moment , הוא לא סתם מונח טכני. הוא תיאור פיוטי של החיפוש העמוק אחרי רגע שבו מציאות, רגש, אור וקומפוזיציה נפגשים ומשתלבים בהרמוניה מושלמת ומייצרים סיפור עוצמתי ומשמעותי של אותו הרגע. ברסון תיאר זאת כ"כשאלמנטים של הסצנה מתיישבים בפני עצמם בעדשה, ואי אפשר לשנות דבר בלי להרוס את התמונה." הנפת ספר התורה בטקס עליה לרגל בחג השבועות אצל השומרונים זהו רגע נדיר ומיוחד, כזה שמעולם לא קרה בעבר ולעולם לא יקרה עוד שוב. הרגע שבו הזמן עוצר וכל התרחשות "קופאת" לכדי יצירת זכרון ויזואלי חד פעמי. מה שהופך אותו למיוחד הוא דווקא הניגוד שבו: הוא נראה ספונטני לגמרי, כאילו צולם "במקרה" או "בשלוף" – אך מבוסס על תכנון, התבוננות, מוכנות וסבלנות של היוצר והבנה עמוקה של המציאות. ממאמרים נרחבים שפורסמו במגזינים כמו Magnum Photos , LensCulture  ו- PetaPixel , חוזר העיקרון המשותף הבא: “A decisive moment isn't just about what you see – it's about what you anticipate .” כלומר, זה לא הרגע שראיתם או תפסתם במקרה – אלא הרגע שציפיתם לו, הבנתם אותו, והייתם מספיק נוכחים כדי לראות אותו מגיע. צילום רחוב קלאסי בעיירת Bardejov בסלובקיה המושג נולד כאמור מתוך ז'אנר צילום הרחוב והקלאסיקה מדברת על לכידה של התרחשות אנושית ספונטנית ומפתיעה איפשהו במרחב הציבורי. במובן הרחב יותר, ניתן להגיד שהביטוי החזותי של הרגע המכריע יכול להיות מורכב ממספר רב של אלמנטים, כולם ביחד או גם כל אחד לחוד. המוטיב המרכזי שמאחד בין כלל האלמנטים הוא הדינמיקה של הסצינה - התרחשות אנושית מעניינת, אור מיוחד במינו, תנועה קפואה או מרוחה, רגש עוצמתי וכד'. פרק 3 - שלושה אלמנטים קריטיים בתפיסת הרגע בחירת הלוקיישן אף רגע מיוחד ככל שיהיה לא יכול להיות מנותק מההקשר שלו וסיפור הרקע - דהיינו המיקום בוהוא צולם. זה אמנם אינטואיטיבי ואף נדוש לדבר על זה, אבל החשיבות של הלוקיישן היא קריטית ליצירת סיפור ויזואלי חזק, והרגעים הכי טובים מגיעים תמיד מה מקומות שמזמנים אותם . סמטה חשוכה בעיר העתיקה בירושלים בחרו לוקיישן עם עומק ועם הקשר חזק לסיפור שאתם רוצים לספר. חפשו לוקיישן שעוזר לצופה להבין את הסצינה אבל לא לגנוב את הפוקוס מההתרחשות עצמה. כתלות בסיפור חפשו מקומות עם תנועה לצד אלמנטים סטטיים, צורות וגיאומטריה מעניינת, קווי הולכה שיובילו את הצופים אל תוך היצירה שלכם, צבעים שונים וניגודיות. בניית קומפוזיציה מקדימה ופרמטרי חשיפה אף רגע מוצלח (כמעט) לא צולם באופן מפתיע או ספונטני, אלא אחרי התבוננות, מחשבה ותכנון של הפריים משולב בציפיה להתרחשות המעניינת ותזמון מושלם של הקליק. אל תחכו לרגע עצמו כדי להתחיל לבנות את התמונה, הקומפוזיציה וההגדרות כי בזמן שתהיו עסוקים בהכנות, הרגע יחלוף ולעולם לא יחזור עוד. הכינו את מסגרת הפריים ובנו את הקומפוזיציה מראש, בדקו את כל פרמטרי החשיפה והפוקוס ותרגלו את טכניקת הצילום שבה בחרתם "על יבש". המתינו בסבלנות לרגע האמת ותהיו קשובים להתרחשות כדי שהקליק יגיע בול בזמן. סבלנות צילומית כדי לקבל פריים מרשים ומיוחד, חשוב שתהיו בתוך הסיטואציה, עם העין בפוקוס מלא על הפריים הפוטנציאלי, שתרגישו את קצב הרחוב או המקום בו אתם נמצאים ובעיקר - שתהיו סבלניים עד שרגע האמת יגיע. לעיתים תחושו מעין מיצוי של הסצינה ורצון להמשיך הלאה למקום הבא, אחרי שבמשך כמה דקות רצופות שום דבר לא יקרה. זה בדיוק הזמן לתפוס את עצמכם בידיים ולאמן את שריר הסבלנות הצילומית, שהרבה פעמים משתלמת בגדול. נזירה ירושלמית בקרבת כנסיית הקבר הרבה מהפריים הגדולים והמפורסמים ביותר צולמו דווקא אחרי המתנה רבה, לפעמים עשרות דקות ואף יותר מכך. הצלמים הנחושים ביותר ובעלי היכולת להתמיד הם אלה שיזכו ללכוד את הרגעים המיוחדים ביותר, אחרי שרוב הצלמים כבר עזבו מזמן את הסצינה. פרק 4 - רגע ההחלטה המונח "הרגע המכריע" באנגלית, "Decisive Moment" מייצר הבנה מדויקת יותר לנושא החשוב הזה. כדאי לזכור שהמונח לא רק מדבר על ה"רגע המכריע" פשוטו כמשמעו, אלא גם נותן לו פרשנות נוספת שהיא "הרגע של ההחלטה." וכאן טמונה התובנה העמוקה ביותר:הרגע המכריע איננו רק זה שקורה כשהמציאות מייצרת לנו הזדמנות – אלא זה שבו החלטנו לפעול, לנצל את ההזדמנות הזו וללכוד את הפריים. ההחלטה באה לידי ביטוי במספר היבטים, או שלבים אם תרצו, שממחישים את האלמנטים השונים עליהם כתבתי בפרק הקודם. משחקים עם היונים בכיכר המרכזית בקרקוב ההחלטה לצאת לשטח ולצלם. ההחלטה לזהות לוקיישן עם פוטנציאל. החלטה לבנות את הפריים וההגדרות בצורה מסוימת, המתאימה לפריים שנרצה לקבל. החלטנו להמתין בסבלנות להתרחשויות המעניינות והעוצמתיות ביותר. ובסופו של התהליך - החלטנו מתי הוא הרגע הנכון ללחוץ על המחשף ולתעד את הרגע. הצילום הוא תוצאה של בחירה מודעת , לא תגובה אוטומטית. פרק 5 - השראה בצילום נוף בניגוד לצילום רחוב וצילום עיתונאי – ממבט ראשון הנוף הוא ישות סטטית ואינה משתנה, בטוח לא בקצב של רחוב סואן. עם זאת, אם מעמיקים בנושא - מזהים שנוף הוא יצור חי נושם. שכבת ערפל מגיעה ונעלמת בשניות. העננים מייצרים תצורות שונות ומגוונות תוך דקות, השמש מלטפת את הפסגה לרגע אחד ואז פותחת את כל הנוף באור זהוב מיוחד, הרוח מרקידה את העשבים, ענן מטיל צל בדיוק בזמן הנכון. הרגע לו כל הקבוצה חיכתה - שאור השמש יצא מבעד לעננים ויצבע את העמק בזהוב כאן "הרגע המכריע" לא בא מטבע האדם – אלא מטבע העולם. רגע של הרמוניה – בין צבע, גיאומטריה, אור, טקסטורה ואוירה. אולי זה לא מדויק לקרוא לזה "הרגע המכריע" לפי הספר, אבל בהחלט אפשר לשאוב השראה מהאלמנטים השונים שמאפיינים את הגישה בצילום רחוב. גם בצילום נוף צריך לדעת להתבונן ולהכיר את השטח. גם בצילום נוף צריך להעריך מה צפוי לקרות ומתי. גם בצילום נוף צריך לבנות את הפריים ולהמתין דקות ואף שעות לתזמון המדויק שבו האור והאוירה מתלכדים לרגע חד פעמי ומיוחד. גם בצילום נוף צריך לקבל החלטה מתי ללחוץ על ההדק ומתי לא. ערפילי בוקר בהרי הטטרה, רגע לפני שהם נעלמים והאור הופך להיות חזק וקונטרסטי מדי לסיום - מהו הרגע המכריע באמת? מקור המושג הרגע המכריע אמנם בזאנר צילום הרחוב, אבל אפשר לשאוב הרבה השראה מצילום הרחוב גם בז'אנרים נוספים וליישם את העקרונות המאפיינים את הרגע המכריע גם בהם. הרגע המכריע הוא מהות הראיה הצילומית האמיתית, הוא תוצאה של יכולת להתבונן, לראות את מה שמגיע, לבנות את הפריים, להמתין ולהקליק ברגע הנכון. האם זה רגע דרמטי, מעניין, מרגש, חד פעמי? בהחלט. האם הוא נראה ספונטני? בהחלט כן, הוא מרגיש ספונטני – אך מבוסס לרוב על התבוננות, תכנון וסבלנות. האם הוא קורה בכל ז'אנר? חד משמעית – כן. בסמטאות השכונות החרדיות בירושלים והשאלה האמיתית שנותרת פתוחה – מהו הרגע המכריע באמת – בשבילכם? מוזמנים לשתף את המחשבות שלכם והתמונות שלכם של הרגעים המיוחדים ביותר כאן בתגובות. אם למדתם - שתפו את המאמר עם חברים לצילום, הכי כיף ללמוד ביחד. אם תרצו להעמיק בנושא ולהתאמן על יצירת רגעים מכריעים בלתי נשכחים - מוזמנים להצטרף ל חדר כושר לצילום - חודש יוני מוקדש כולו לנושא הרגע המכריע. שיהיה חג שמח! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

החלטתם שהגיע הזמן שהמצלמה שקניתם ב(נניח לרגע)-2500 ש"ח רק לפני שנתיים כבר לא מספיקה לכם כי: - "התמונה לא חדה מספיק" - "לא יוצא לי רקע מטושטש" - "יוצא לי כהה מדי" - "אם רק אקנה מצלמה, יחזור לי החשק לצלם" - "השכן בדיוק קנה את הדגם המתקדם ביותר" - "כרטיס הזכרון מלא" ועוד סיבות יצירתיות למדי שגורמות לכם לשאול את השאלה ה(לא באמת) מתבקשת: האם הגיע הזמן לרכוש מצלמה חדשה? אז רגע לפני שאתם רצים להתיעץ עם הדוד שאול ש"מבין" במצלמות, עושים סקר שוק מעמיק על כל פיצ'ר במצלמות המודרניות ומשקיעים אלפי שקלים בציוד חדש - אנא מכם - קיראו את הטיפים האלה שיהיו רלוונטיים עבורכם יותר מתמיד. תבחנו היטב את הציוד שכבר יש לכם, אולי זה לגמרי מספק? 30 השניות שלי על שדרוג מצלמה פעמים רבות פונים אליי עם השאלה: "יש לי מצלמה X. לאיזו מצלמה אתה ממליץ לי לשדרג?". לרוב היא נשאלת ע"י צלמים צעירים שעשו דבר או שניים בעולם הצילום, והחליטו שהם מעוניינים לשפר את חוויית הצילום שלהם ואת התוצר הסופי. כל פעם מחדש, כשמישהו מחליט להשתדרג ולהוציא אלפי שקלים על ציוד כדי לשפר את יכולות הצילום שלו (שזה מבורך לכשעצמו) אני עוצר אותו לרגע, וממליץ לשקול להשקיע את הכסף בצורה קצת אחרת, בעיניי, נבונה יותר. יש לי המון מה לומר (ולכתוב) בנושא, אבל כאן אתמקד בשלוש נקודות עיקריות, וכן, הן לחלוטין מוצגות לפי סדר החשיבות. טיפ מס' 1 - לימוד צילום ברוב המוחלט של שיחות היעוץ שלי לרכישת מצלמה חדשה עם צלמים צעירים, תמיד אנחנו מגיעים לאותה המסקנה - הרצון לשדרוג נובע משיקולים מוטעים. ברוב המקרים, היו אלה טכניקת הצילום וחוסר הכרות הציוד הקיים הגורמים העיקריים שמנעו מהצלמים לקבל את התוצר לו הם ציפו. התמונות לא היו חדות כי הם השתמשו במנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי לחלוטין, כולל בחירת נקודת הפוקוס, מנגון שטועה לא מעט. לעיתים זה היה עקב הגדרת מהירות תריס נמוכה מדי או עקב מנגנון ייצוב התמונה כבוי. בחלק מהמקרים איכות התמונה הייתה ירודה בגלל צילום ב-jpeg בגודל הקטן ביותר, כי זה מה שאותו דוד שאול המליץ. אלו הן רק מספר דוגמאות בסיסיות ביותר הממחישות שלא הציוד הוא זה שמגביל את אותם הצלמים. סדנא ייחודית | קורס מושקע | מפגשי צילום | סשנים בהפקה עצמית או עם חברים | טיולי צילום | הקצאת זמן לצילומים יעודיים בסגנונות המעניינים אתכם | קריאת בלוגים (כן, תהרגו אותי, כי אני משוחד) | צפייה בסרטוני יוטיוב | רכישת ספר הדרכות מומלץ | השקעה בלימוד עצמי | התיעצויות עם חברים צלמים | השתתפות בקבוצות פייסבוק יעודיות ללימוד צילום | ועוד ועוד ועוד... כל אלו ישדרגו את רמת הצילום שלכם הרבה יותר והרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בטח ובטח יותר מאשר מצלמה חדשה, מתקדמת ככל שתהיה. מה גם - ההנאה והסיפוק מהתהליך יהיו בסדרי גודל משמעותיים יותר מאשר חיישן גדול יותר וצילום בקצב מהיר יותר. מפגש הקהילה שלנו במכון ויצמן למדע ברחובות. הזדמנות מעולה להכיר חובבי צילום נוספים, לתרגל טכניקות מיוחדות, להתיעץ ולעזור לאחרים לצמוח. מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו . טיפ מס' 2 - רכישת אביזרי עזר הגעתם למצב בו אתם מתחילים להרגיש שמיציתם את הציוד שלכם והוא זה שמגביל אתכם ומונע את הפריצה הבאה? הצבעים שהחיישן יודע להוציא לא לגמרי לטעמכם? מצלמים ב-ISO גבוה ומקבלים רעש דיגיטלי מעבר לנסבל? הצילום לא מהיר מספיק לצילומי ספורט או ציפורים בטבע? נהדר. זה אומר שאתם מכירים את הציוד שלכם, יודעים להוציא ממנו (כמעט) את המקסימום, ואתם בכיוון טוב לדעת For Real מה יעזור לכם לקבל תוצר יותר טוב, לא סתם כי "בא לכם לקנות" אלא כי אתם באמת מבינים עניין. זה זמן טוב לשקול לקנות אביזרים הקפיים, בד"כ משמעותית זולים יותר מאשר גוף מצלמה או עדשות, ולשדרג את הצילום שלכם בעזרתם. פילטר nd וחצובה לחשיפות ארוכות, טריגר ופלאש חיצוני לצילום פורטרטים, אביזרי תאורה להפקות צילום ייחודיות, מכפיל לצילום מאקרו, בניית אביזרי עזר בשיטת "עשה זאת בעצמך", יו ניים איט! אין לי ספק שכל אלו, ורעיונות רבים אחרים לאביזרים היקפיים יועילו לכם הרבה מעבר למצופה, יתכן ויותר ממצלמה איכותית יותר. טיפ מס' 3 - ובכן, הגיע הזמן לשדרג מיציתם את כל הטיפים הקודמים? אבל באמת מיציתם? מעולה, עכשיו זה באמת הזמן לשדרוגים! קודם כל - עדשה הדבר הראשון שהייתי משדרג, זה דווקא את העדשות ולא את המצלמה. ההבדל בין עדשה בינונית למעולה הוא עצום, ולרוב יותר גדול מאשר ההבדל בין שתי מצלמות באותם סדרי גודל של מחיר. בעזרת עדשה חדשה ואיכותית יותר תקבלו תמונה חדה יותר, קרוב לוודאי שתוסיפו אפשרות למפתח צמצם גדול יותר ובעקבותיו עומק שדה רדוד יותר, יהיו בה פחות עיוותי צבע ופרספקטיבה, וגם תקבלו שיפור בניראות של הבוקה (Bokeh) שיהיה יפה ונעים יותר לעין, ועוד מספר פרמטרים שישתפרו פלאים. אבל איזו עדשה לבחור? ההמלצה שלי - לכו על עדשה שמוסיפה לכם משהו שעד היום לא היה לכם בכלל. יש לכם 24-70 מ"מ F/2.8 קלאסית? רכישת עדשת 50 מ"מ F/1.4 אמנם תיתן לכם איכות תמונה וחדות גבוהה יותר באורך המוקד הרלוונטי, וזה כמובן חשוב, אך עדיין היא לא תוסיף משהו מהותי בצילום שלכם. במקרה הזה, עדשת 70-200 מ"מ F/2.8 צפויה לשדרג את אפשרויות הצילום שלכם הרבה יותר. יש לכם גם 24-70 וגם 70-200 אבל מהדור הישן? יתכן והעדשות מהדור החדש יהיו מעט איכותיות יותר, אבל השקעה בהן לא תהיה חכמה בעיניי. בסכום דומה תוכלו לרכוש, למשל, עדשת 14-24 מ"מ שתאפשר לכם צילום בזווית מאד רחבה ועדשת מאקרו שתפתח בפניכם תחום צילום חדש לגמרי. בכל מקרה, הכיוון הוא להוסיף משהו שעד היום לא היה לכם ורק אחרי זה לשדרג את הציוד הקיים ולהמשיך את מגמת השיפור המתמדת. המצלמה רק בשלב זה, אחרי שאתם בקיאים בטכניקות צילום מגוונות והפרמטרים השונים במצלמה, אחרי שאתם באמת חשים בצורך לשדרוג ממקום של הבנה מעמיקה, אחרי שיש לכם את העדשות מהאיכותיות שיש לשוק להציע, רק אז הייתי קונה מצלמה חדשה. ואם כבר קונים, תוודאו שהמצלמה כוללת מגוון רחב יותר של פיצ'רים ואפשרויות שלא היו בארגז הכלים שלכם לפני. פסקה לסיום כהרגלי - ציטוט. אנסל אדמס אמר פעם ש"הדבר הכי חשוב במצלמה זה ה 20 סנטימטרים שמאחוריה". אתם, הצלמים, המוח שלכם, העיניים, הלב, הנשמה והיצירתיות. טוב, הוא אמר 12 אינצ'ים, אבל אצלנו זה ה"מטריק סיסטם". אם תיישמו את כל שלושת הטיפים, בדיוק לפי הסדר, מבטיח לכם שמהר מאד תראו איך אתם הופכים להיות צלמים מעולים ואדירים שעושים דברים ייחודיים שימשיכו להפתיע את עצמכם ואת הסביבה שלכם כל פעם מחדש. ואם אתם כבר שם, אשמח לשמוע גם את הטיפים שלכם, איך הגעתם לשם, ובעיקר איך נשארים שם גבוה גבוה על האולימפוס. או על הניקון. או קנון. יום נפלא! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #טיפים_בצילום #ציוד #ציוד_צילום

לצלמים המנוסים שרק רוצים להתרענן, או אלו מכם שממהרים לצאת לצלם, הנה לכם סקירה קצרצרה של כל הטיפים: 1. תעבדו במוד חשיפה ידני או מוד עדיפות התריס. 2. תקבעו את מהירות התריס בהתאם למהירות האובייקט. '1/30 זאת נקודת פתיחה טובה לרוב צילומי פאנינג. את הצמצם וה-ISO תקבעו בהתאם לתנאיי התאורה, כך שתקבלו חשיפה נכונה. 3. תעבדו עם פוקוס עוקב עם מספר נקודות פוקוס ותמקמו את האובייקט בתוך אסופת הנקודות. לחלופין, ניתן לעבוד עם פוקוס ידני, שנקבע מראש לפי המרחק מהמצלמה לאובייקט. 4. תצלמו בקצב הגבוה ביותר שהמצלמה שלכם מסוגלת. 5. תעמדו יציב, עם שלוש נקודות אחיזה במצלמה, סובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותניים. 6. תצלמו את האובייקט כשהוא נע בקו ישר בניצב אליכם. ועכשיו, בואו נתעמק. הקדמה פאנינג (Panning בלעז) היא טכניקת צילום מגניבה בה ניתן להעביר לצופה תחושה של תנועה בפריים בודד. הרעיון המרכזי הוא צילום אובייקט שנמצא בתנועה, כך שהוא מופיע בפוקוס, וכל השאר (רקע, אובייקטים אחרים) מטושטשים ו"מרוחים" בכיוון התנועה. לפרפקציוניסטים שביניכם, חשוב שתדעו שאין כוונה שהאובייקט יהיה בפוקוס מושלם, כפי שהיה מתקבל בצילום פורטרט, למשל, אבל כן שיהיה "מספיק" בפוקוס, בטח יחסית לרקע המרוח. מה גם, המריחה הקלה של האובייקט תוסיף לתחושת התנועה בתמונה. הטכניקה אינה מסובכת אך כן נדרשת מיומנות מסוימת שבאה בעקבות התנסות רבה ותמונות רבות ש"נזרקות לפח", עד שמגיע הרגע המיוחל ומתקבל פריים "וואו". כיוונים מנוגדים ברוטשילד Nikon D750 | 30mm | F/6.3 1/30 sec ISO 100 הטכניקה כאן נענה על השאלה הפשוטה "אז איך תכלס עושים את זה?" -> בוחרים לוקיישן בו קיימת תנועה ערה של אופניים / רצים / רכבים / ציפורים, שכן לא נרצה לחכות יותר מדי זמן בין כל הזדמנות לצילום. -> נעמדים בנקודה נוחה במרחק סביר מקו התנועה של האובייקט הנבחר, בהתאם לקומפוזיציה הרצויה. חשוב שהמקום יאפשר לכם לזוז בקלות ונטול עצמים זרים שיכנסו לפריים. -> מזהים אובייקט אותו נרצה לצלם, מכוונים עליו את המצלמה תוך הקפדה על מיקומו הנכון בתוך הפריים, בהתאם לקומפוזיציה, ומתחילים להתפקס עליו (נק' 1 בתרשים) -> מתחילים לצלם מספר תמונות ברצף כשהאובייקט קרוב לנקודה בה מסלולו ניצב לכיוון הראיה שלכם (נק' 2 בתרשים) תוך כדי סיבוב הגוף ועקיבה אחרי האובייקט. ממשיכים את מומנטום הצילום עד לנקודה מעט אחרי הכיוון הניצב (נק' 4). -> היעד הוא ללכוד פריים בודד או שניים מתוך הרצף בדיוק כשהאובייקט ניצב אליכם (נק' 3) בה המריחה היא הגבוהה ביותר וכן, מרחק הפוקוס בינכם לאובייקט אינו משתנה. -> עוברים על התמונות וצוהלים משמחה כשמגיעים לפריים המנצח. לפני שנצלול לטיפים המפורטים, בואו נדבר על משולש החשיפה שמשחק תפקיד חשוב בטכניקה. כמה מילים על משולש החשיפה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום (או במילה אחת - "החשיפה") - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, ומגיע לו כתבה שלמה משל עצמו, אותה אכתוב בהמשך. כאן אכתוב את תמצית הדברים, מה שרלוונטי לטכניקת הפאנינג. הצמצם הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו", שזה מה שאנחנו מחפשים בפאנינג. זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים. מהירות תריס איטית (כלומר, זמן חשיפה ארוך יחסית) יגרום לכל גוף הנמצא בתנועה להמרח בתוך הפריים. רגישות החיישן (ISO) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה נפגעת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה. מוזמנים לקרוא את סדרת #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה עבודה במוד עדיפות תריס או מוד ידני צלמים רבים אוהבים לעבוד במוד עדיפות צמצם (A בניקון ,וסוני או Av במצלמות של קנון) שכן, הדגש הוא הרבה פעמים על עומק השדה, וכאמור, הצמצם הוא זה ששולט בו. עם זאת, בצילום בו זמן החשיפה חשוב יותר מאשר עומק השדה, נעדיף לעבוד במוד עדיפות התריס (S בניקון וסוני או Tv בקנון). בצורה זו נוכל לקבוע בדיוק את ערך זמן החשיפה המתאים לכל סיטואציה כאשר מפתח הצמצם וה-ISO יקבעו בהתאם כך שנקבל חשיפה נכונה של התמונה. חלק מהצלמים המנוסים יותר נוטים לעבוד במוד ידני (M ברוב המצלמות) ולקבוע בעצמם את שלושת הצלעות במשולש. זאת אופציה לגיטימית ואף מומלצת לכל מי שרוצה לעבוד טיפה יותר קשה אבל גם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה" . מהירות התריס - כללי אצבע בין אם בחרתם במוד עדיפות התריס או המוד הידני, מה שחשוב בצילום פאנינג זה שנקבע את מהירות התריס על הערך הרצוי, בהתאם לסיטואציה. בואו נדון בכמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבוע את זמן החשיפה. נקודת פתיחה טובה לצילומי פאנינג שמתאימה למגוון סיטואציות תהיה זמן חשיפה של 1/30 השניה. בפועל זמני החשיפה עלולים לנוע בין 1/15 עד 1/125 שניות, כתלות במהירות התנועה של האובייקט, המרחק שלו מהצלם וכמובן האפקט הרצוי (כלומר, מהי ה"מריחה" שאתם רואים בחזון שלכם). אובייקט רחוק כשאנחנו מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית, כל תנועה עדינה שלנו תתבטא בתזוזה מהותית בתמונה, ולכן נשאף לעבוד בזמן חשיפה קצר יותר, למשל 1/80. עבור אובייקט הנע לאט (למשל, בן אדם בריצה) נגדיל מעט את זמן החשיפה ל 1/60 כדי לקבל מריחה משמעותית ואילו עצם הנע מהר (רכב, ציפור במעוף) נצלם ב 1/125. שימו לב לקווי המריחה שהרקע מייצר. במקרה זה הפרספקטיבה תהיה שטוחה יותר ודחיסת הרקע גדולה יותר, וקווי מריחת הרקע יהיו ישרים ומקבילים לכיוון תנועת האובייקט. עגור במעוף באגמון החולה (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 אובייקט קרוב אובייקט קרוב נצלם באורך מוקד נמוך ונצטרך זמן חשיפה ארוך יותר כדי לקבל מריחה יפה. עבור אובייקט איטי יחסית (אדם בריצה או רוכב אופניים איטי) נעבוד עם זמן של כ 1/20 ועבור אובייקט זריז יותר (רכב, ציפור) נצלם ב 1/40. במקרה הזה, המריחה תקבל מעין צורה "מעגלית", כתוצאה מכך שקדמת הפריים יותר קרובה אלינו מאשר באובייקט מרוחק, והמריחה שלו קטנה יותר מאשר זו של הרקע הרחוק יותר. משחקים בפארק (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 38mm | F/4.5 1/125 sec ISO 100 צילום פאנינג מבוסס על המון ניסוי וטעיה ואין מתכון יחיד לאיך לבשל את התמונה המושלמת. ככל שתתרגלו יותר, כך תבינו יותר טוב מהו זמן החשיפה המתאים בכל סיטואציה, ותקבלו פריימים שתהיו מרוצים מהם. צמצם ו-ISO נתחיל מהקל, ה-ISO. מכיוון שלרוב נצלם פאנינג באור יום, נקבע את ערכו על המינימום שיש למצלמה להציע, 100 ברוב המצלמות של היום. זה, אגב, מומלץ תמיד, ע"מ שלא להכניס רעש דיגיטלי ולפגוע באיכות התמונה. הצמצם הוא האחרון ברשימה, וערכו יקבע כך שתתקבל חשיפה נכונה של הפריים. בד"כ באור יום הצמצם יהיה סגור יחסית, F/13 או יותר, שכן, אנחנו צריכים לקזז את האור ה"עודף" שנכנס כתוצאה ממהירות התריס האיטית. זה נכון שבמקרה הזה נקבל עומק שדה גדול יותר מהרצוי לכאורה, אבל זה לא משמעותי, שכן אנחנו מטשטשים את הרקע בגלל תנועת האובייקט. במידה ונצלם בשעות הדמדומים או בתנאיי אור חלשים יחסית, נוכל לפתוח את הצמצם, עד שנגיע לערכו הפתוח ביותר בעדשה, למשל F/1.8 או F/2.8. רק אז, כשתמו כל הקיצים נתחיל להעלות את ה-ISO. רוכבים ברוטשילד בשעות אחרי הצהריים (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon Z7ii | 40mm | F/8 1/30 sec ISO 64 שיטת הפוקוס - עוקב עם אסופת נקודות פוקוס (או ידני) ברוב המצלמות המקצועיות, גם אלו ברמת הכניסה, ישנה אפשרות לעבוד עם "פוקוס עוקב" (מוד AF-C או Continuous Auto Focus בניקון וסוני או AI Servo בקנון). זהו מנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי שממשיך לעבוד ולחפש את הפוקוס של האובייקט עליו אנחנו מצביעים כל עוד נמשיך ללחוץ על הכפתור (החצי לחיצה, או back button focus למי שמכיר - על כך בהמשך). מנגנון זה מיועד לצילום אובייקטים בתנועה, למשל, ילד שרץ לכיווננו, או פאנינג, שכן, מרחק הפוקוס משתנה מהר מאד תוך כדי הצילום בגלל התנועה של האובייקט. כדאי לעבוד עם מספר רב של נקודות פוקוס ולמקם את האובייקט בתוך אסופת הנקודות הזו. מספר הנקודות האפשרי יכול להיות 9 במצלמות ברמת כניסה ועד 51 ויותר במצלמות יותר מתקדמות. אין כאן כוונה שהרבה נקודות בפריים יהיו בפוקוס, מחשבה מוטעית הנהוגה בקרב צלמים מתחילים, אלא שהמצלמה תחפש את הפוקוס (האחד והיחיד) מהמידע שהיא תקבל מאחת מהנקודות שבאסופה, לפי האלגוריתם הקיים במחשב המצלמה. מבחינת הטכניקה - מתחילת מהלך הצילום ועד סופו, יש להמשיך להתפקס על האובייקט בצורה רציפה ולהזיז את המצלמה כך שהאובייקט יהיה בתוך אסופת הנקודות. בצורה זו הסיכוי לנעול את הפוקוס על האובייקט בלפחות אחת מהתמונות ברצף גדול יותר. עוקבים אחרי האובייקט תוך כדי תנועתו וממקמים אותו במרכז אסופת נקודות הפוקוס פוקוס קבוע (ידני) שיטת פוקוס מקובלת נוספת היא הפוקוס הידני. במקרה זה נהיה חייבים להעריך מראש באיזו נקודה (או באיזה מרחק מאיתנו) יעבור האובייקט שבתנועה. נמצא את הפוקוס על אותה הנקודה (בצורה ידנית או אוטומטית) ומכאן נמשיך לצלם בפוקוס ידני בלבד ללא מדידת פוקוס כל פעם מחדש (ניתן לבטל את הפוקוס האוטומטי על גבי העדשה, או על המצלמה, בדגמים בהם זה אפשרי). במצב הזה הפוקוס "קפוא", ונוכל לצלם כרצוננו מבלי להתפקס מחדש. הצילום צריך להתחיל כשהאובייקט קרוב לנקודה עליה התפקסנו, ולהסתיים מעט אחרי שהוא חלף על פניה. בפוקוס ידני קודם כל מוצאים את הפוקוס על הנקודה בה האובייקט יחלוף על פניכם, ואז פשוט מצלמים כל פעם שהאובייקט עובר, ללא חיפוש פוקוס מחדש טכניקת הצילום עם פוקוס ידני קבוע. במקרה הזה המיקוד של הצלם הוא על העקיבה נטו, בלי לדאוג לפוקוס צילום מהיר עבור כל אובייקט החולף על פנינו, נרצה לצלם רצף תמונות כדי להגדיל את הסיכוי לפריים מוצלח. לכן, מומלץ לעבוד במוד צילום מהיר (Continuous Shooting או Burst Mode או Continuous Drive Mode במצלמות השונות) בו המצלמה לוכדת הרבה תמונות ברצף, בקצב המהיר ביותר שיש במצלמה. הקצבים האפשריים הם 3 תמונות לשניה במצלמות ישנות יותר, ועד 10 תמונות בשניה ויותר במצלמות מתקדמות ומקצועיות יותר. עמידה יציבה אחד הגורמים החשובים בצילום פאנינג זה היציבות שלכם, הצלמים. הקפידו על שלוש נקודות אחיזה במצלמה (יד ימין על המצלמה, שמאל על העדשה והעינית צמודה לעין) שיקטינו את הרעידות הטבעיות שלכם. בכדי ליצור תנועה חלקה, תעמדו בצורה רפויה וגמישה, ותסובבו את כל פלג הגוף העליון מהמותן כך שהידיים המחזיקות את המצלמה ישארו באותה התנוחה (אל תסובבו רק את המצלמה עם הידיים). תעצרו את הנשימה לכמה שניות בזמן שאתם מצלמים. כל מה שעובד לכם כדי ליצור תנועה חלקה ויציבה. היציבות שלנו חשובה מאד בכל סוג של צילום, וגם צילום תנועה אינו יוצא דופן היבטים אומנותיים להתמקד באימאג' ולא בטכניקה אמנם חשוב להפנים את הטכניקה ולתרגל אותה, אבל בסופו של דבר באנו ליצור משהו אומנותי, לספר סיפור, להעביר מסר והטכניקה היא רק הכלי בעזרתו נשיג את מבוקשנו. כך התיחסו לצילום פאנינג (וצילום בכלל). תנטבו את המחשבות שלכם לעבר הפריים הרצוי, תעצרו את הנשימה לפני כל רצף צילומים, תיצרו אימאג' של התמונה הרצויה בראש עוד לפני הצילום. זה יעזור לכם לקבל את הפריים המושלם הרבה יותר מאשר דיוק בפרט טכני כזה או אחר. רכבות נותנות הזדמנות מעולה לצילומי פאנינג. העריכה בשחור לבן מוסיפה לפריים תחושה של סיפור המסתתר מאחורי הפריים, מעין אלמנט תיעודי שמגרה את סקרנותו של המתבונן (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 24mm | F/2.8 1/40 sec ISO 800 בניית קומפוזיציה ישנם כללים רבים לקומפוזיציה נכונה, ודרכים אינספור לשבור אותן. אין זה המקום לפרט על כל הכללים, אבל כן אתן מספר דגשים חשובים. כלל השלישים יכול לעבוד טוב בפאנינג. עדיף להשאיר יותר ספייס בכיוון התנועה של האובייקט להרגשה הרמונית יותר. גם כלל הסימטריה בו תמקמו את האובייקט ממש במרכז הפריים יהיה מתאים. שימרו על חלל מספק בכל אחד מהצדדים של האובייקט, כך נוכל לראות את המריחה של הרקע בצורה הטובה יותר. כלל הקומפוזיציה המוכר ביותר הוא כלל השלישים. בצילום תנועה לפי הכלל הזה מומלץ להשאיר את החלל הגדול יותר בכיוון תנועת האובייקט (צילום: ויקטור זיסלין) Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60 sec ISO 125 אם החלטתם "לחתוך" את האובייקט (למשל, לצלם רק את הראש של רוכב האופניים) תעשו זאת בטוב טעם כך שחלקו של האובייקט שהשארתם בפריים יקבל משמעות מעניינת. גם הרקע חשוב תשומת הלב לפרטים נוספים בתמונה מעבר לאובייקט שבתנועה תמיד תביא לתוצאות יותר טובות. כדאי שהרקע יהיה שונה מספיק במרקם ובצבע כדי להבליט את האובייקט המצולם. למשל, רוכב אופניים עם חולצה אדומה יצטלם ממש יפה על רקע עצים ירוקים מרוחים. במידת הצורך, תשנו את המיקום שלכם או את זווית הצילום כדי לשנות את הרקע. בנוסף, מומלץ לשלב אובייקטים נוספים בפריים, העומדים במקום, או נעים במהירות או כיוון שונים מהאובייקט המרכזי על מנת לייצר צורת מריחה שונה מהרקע עצמו. הימנעו מלהכניס פחים וזבל או עצמים לא אסטטיים שלא משתלבים טוב עם הסיפור של התמונה. פריים נהדר של הצלם אילן שחם במהלך הג'ירו ד'איטליה שהתקיים בירושלים. דרכו של אילן לספר סיפור מעניין יותר על הג'ירו הייתה לכלול את הקהל בפריים. המריחה של הקהל הדגישה את המהירות הרכיבה הגבוהה. Nikon D810 | 200mm | F/22 1/80 sec ISO 250 כמה סיפורים בפריים אחד אחד הדברים שאני מאד אוהב זה לשלב מספר סיפורים ולהציג אותם באותה התמונה. פאנינג מאפשר לנו לעשות זאת בעזרת שילוב מספר אובייקטים בפריים אשר נעים בכיווניים או מהירויות שונות. במקרה הזה חשוב לבחור את הסיפור המרכזי ולהחליט בהתאם מי הוא האובייקט שיהיה בפוקוס. ברגע שבחרתם, תיישמו את הטכניקה על אותו האובייקט. יתר האובייקטים הנעים בפריים יסתדרו בהתאם. הרעיון אינו פשוט לביצוע בעיקר כי הוא מצריך מידה של מזל לתפוס את התזמון הנכון בו כל האובייקטים בפריים עובדים יחד ומייצרים את הרבגיוניות בתנועתם. אדייק ואומר כי אין זה באמת "מזל" אם כי סבלנות והתמדה - מיצאו את הספוט שעובד עבורכם מבחינת התאורה והקומפוזיציה והישארו בו עד לקבלת הפריים הרצוי. רגע מיוחד מתוך סדנת צילום פאנינג ברוטשילד Nikon Z7ii | 35mm | F/8 1/30 sec ISO 64 טיפ בונוס #1 - האם לעבוד עם חצובה או מונופוד? ישנם צלמים אשר ממליצים לצלם פאנינג על חצובה או מונופוד. מסכים שצורת עבודה זו יכולה לתרום ליציבות המצלמה. עם זאת, איני חובב השיטה ולא ממליץ עליה, כי בעיניי תנועת הגוף שלנו טבעית יותר ומחברת את הצלם לפריים מהבחינה הרגשית לעומת צילום על חצובה בו העבודה היא טכנית יותר. טיפ בונוס #2 עבודה עם Back Button Focus ברוב המצלמות של ימינו ניתן להגדיר מדידת הפוקוס בלחיצה עם האגודל על אחד הכפתורים האחוריים במצלמה (בד"כ מימין לעינית) ולא בחצי לחיצה על הכפתור הצילום. במקרה זה, הפוקוס מתבצע בלחיצה על הכפתור האחורי עם האגודל, והצילום מתבצע כרגיל, בעזרת כפתור הצילום. זהו נושא לפוסט נפרד, אותו אכתוב בהמשך. במשפט אחד אומר כי זאת השיטה המועדפת עליי תמיד, ועבורי יש לה מספר יתרונות שמשפרים מהותית את היציבות שלי והיכולת למצוא את הפוקוס הרצוי בסיטואציות שונות, בטח כשאני מצלם אובייקטים בתנועה. עד שאכתוב את המאמר, חיפוש מהיר בגוגל יתן לכם את כל המידע שתצטרכו איך לעבוד בשיטה זו. מילות סיום צילום תנועה בכלל וצילום פאנינג היא טכניקה מהנה ביותר, וגורמת לסיפוק רב כשמתקבל הפריים הרצוי. היא דורשת מעט סבלנות ותרגול, אבל כמו בכל תחום צילום - ככל שתצלמו יותר ותתרגלו יותר, כך תגיעו לתוצאות מדהימות יותר מהר יותר. אשמח מאד אם תכתבו מה דעתכם על המאמר, בתגובה לפוסט או ב קבוצת הפייסבוק שלנו . אם יש לכם חברים שהמאמר יעזור להם - שתפו אותו איתם והזמינו אותם לקבוצה. אם צילום פאנינג מעניין אתכם, מזמין אתכם להצטרף ל סדנא הייחודית שאני מעביר , סדנא כיפית בה נלמד ונתרגל את הטכניקות השונות לצילום תנועה, בין היתר גם פאנינג. שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

זהו הפוסט הראשון בבלוג הצילום שלנו, אחריו יגיעו עוד רבים וטובים בשלל נושאים בעולם הצילום, על כך בהמשך. ועכשיו (תופים...) ברוכים הבאים לאתר הרשמי החדש של קהילת הצילום פוטו טיפס! חברי הקהילה בפריים מסורתי בסיום סדנת צילום פורטרט זוגי בנווה צדק שמי ויקטור זיסלין, מייסד ומנכ"ל פוטו טיפס, מתרגש ומאושר עד השמיים לספר לכם על אבן הדרך החשובה הזו בחיי הקהילה שיוצאת סוף סוף לדרך. חשוב שתדעו ש האתר החדש הוא הרבה מעבר לשם של דומיין ואוסף קישורים. הוא מסמל עבורי את המחויבות להמשך תהליך הצמיחה של הקהילה ומהווה מעין הצהרת כוונות חד משמעית - אנחנו כאן כדי להישאר! מי יתן והאתר הזה יהפוך עם הזמן לאתר הבית שלכם, ממש כפי שהוא הפך להיות הבית האינטרנטי עבורי בחודשים האחרונים. הרמת כוסית לרגש חגיגות שנה להווסדות הקהילה בכנס הצילום של פוטו טיפס בינואר 2020 אמרו לי שיש לי נטיה להתרגש יתר על המידה בהצהרות שכאלה, אז מבלי להכביר במילים אנצל את ההזדמנות להציג בפניכם את הקהילה ומה הולך להיות באתר שלנו. פוטו טיפס - מי אנחנו? הכירו את פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. ​ הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה הרבה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מלאה בהשראה ומעצימה. ​ סדנאות צילום, מפגשים וטיולים בין הפעילויות שלנו תמצאו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב (היכנסו ל רשימת כל האירועים שלנו , נשמח לראותכם כבר במפגש הבא!). כיתת יורים בסדנת צילום ציפורים בזריחה באגמון החולה קבוצת הפייסבוק בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה ב קבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף למעל אלף צלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. בלוג צילום ב בלוג הצילום שלנו תמצאו מגוון מאמרים מקצועיים, טיפים בצילום, סיפורים מטיולים בארץ ובעולם ושיתוף חוויות מרגשות מהאירועים שלנו. ​ הערה חשובה - מי שכבר חבר ועוקב אחר הקהילה לבטח יודע שמאמרים רבים פורסמו כבר בשנה האחרונה במסגרת בלוג הצילום באתר האישי שלי. בתקופה הקרובה כל התכנים הרלוונטיים יעברו משם לבלוג הזה והוא יהפוך להיות המרכזי. מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה לקבלת כל העדכונים. לסיכום לא אחרוג ממנהגי גם הפעם ואגיד תודה ענקית לכם חברים יקרים - לכל אחת ואחד מכם על ההשקעה שלכם בקהילה, אוירת החברות הנפלאה שאתם משרים ועל כל התמיכה שלכם בעשייה שלנו. אם יש לכם שאלות / בקשות / הצעות מוזמנים לכתוב לנו כאן או לדבר איתי ישירות. שיהיה לכולנו המשך שבוע נהדר! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #בלוג_צילום #אישי

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 1 – תפקידי האורות בצילום פורטרט ומעצבי התאורה שמתאימים להם מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי אור ראשי ידוע גם כMain light או Key light האור הראשי שלנו הוא האור העיקרי המאיר את האובייקט (המצולם) ואת פניו. בניגוד ליתר האורות שיכולים להיות מכוונים על ידי טעם אישי וכוונה אומנותית, האור הראשי שלנו צריך להיות מכוון אובייקטיבית לחשיפה "נכונה" על המצולם ומשמש כבסיס עליו אנו מוסיפים את יתר האורות. על האור הראשי ניתן להלביש מספר מרככי תאורה וזאת בהתאם לכוונה האומנותית של הפורטרט, מרככי תאורה נפוצים לאור הראשי הם: סופטבוקס, מטריה וביוטידיש. כמובן שיש עוד המון אביזרים נוספים והכל בהתאם לאיכויות האור שרוצים לקבל והאפקט שרוצים ליצור. סופטבוקס מטריה ביוטידיש פיל לייט - Fill Light מטרת הפיל לייט (אור ממלא) היא לרכך את הצללים ולהפוך את המעברים בין החלקים המוארים של התמונה לחלקים המוצללים שלה להדרגתיים יותר ופחות חדים. נשתמש בפיל לייט כאשר הצללים שהאור הראשי יוצר קשים או כהים מידי ואנו לא רוצים לאבד פרטים באזורים האלו או שאנו מעוניינים בתמונה שמוארת בצורה אחידה יותר ופחות דרמטית. המטרה היא לא לבטל את הצללים לחלוטין אלה לשלוט בהם ובמידת העומק שלהם. שני הכלים הכי נפוצים לשימוש כפיל לייט הם אור נוסף (לרוב עם מרכך תאורה כגון סופטבוקס או מטריה) או רפלקטור שמכוון כך שהוא מחזיר חלק מהאור הראשי בחזרה אל האזורים החשוכים. רפלקטור לבן יחזיר אור רך וטבעי יותר ורפלקטור כסוף יחזיר אור חזק וספקולרי יותר (שלעיתים ייצור את האשליה שיש עוד פלאש בסצינה). פיל לייט מצד שמאל מרכך את הצללים וגורם להם להיות בהירים ועדינים יותר רים לייט - Rim light מטרת הרים לייט היא להבליט את האובייקט מהרקע על ידי יצירת זוהר והארה של מתאר הגוף שלו ו/או פניו. למשל אדם שלובש חולצה שחורה על רקע שחור ואי אפשר לראות את הגבולות הברורים של גופו, הרים לייט יפגע בצד הגוף שלו ושל פניו וייצור פס אור לכל אורך הגבולות האלו. כמה "פס" האור צר או רחב, כמה הוא חזק ואיפה בדיוק הוא פוגע, אלו הדברים שעל הצלם להחליט לפי הכוונה האומנותית שלו וטעמו האישי. מרככי תאורה נפוצים לשימוש כרים לייטס הם: סטריפ סופטבוקס (סופטבוקס צר וארוך) וBarndoors. ניתן ליצור רים לייט עדין גם עם הצד הכסוף של הרפלקטור. דוגמא לשימוש בסטריפ סופטבוקס ליצירת רים לייט מצד ימין הייר לייט - Hair light ההייר לייט (אור שיער) הוא אור שמאוד דומה לרים לייט, רק שבמקום לפגוע בפנים עצמן הוא פוגע בגבולות השיער ונותן לו זוהר והפרדה מהרקע. הייר לייט יכול להיות ממוקם בצידי השיער, או בחלק העליון שלו. ניתן להשתמש כמעט בכל מרכך תאורה או פלאש חשוף כהייר לייט, אבל חשוב להקפיד על המיקום שלו והעוצמה שלו. הייר לייט בשימוש ג'לים צבעוניים הייר לייט שנותן זוהר והפרדה מצד שמאל אור רקע - Background Light אור הרקע הוא אור שמכוונים על הרקע וכלל לא על המצולם. הוא נועד להאיר את הרקע ובכך להפריד את המצולם מהרקע כמו גם ליצור עניין ויזואלי על ידי יצירת gradient על הרקע. אחת הצורות הנפוצות ביותר לאור רקע הוא יצירת וינייט עגול כאשר מרכז הרקע בהיר יותר והוא הולך ומתכהה בצדדים. יש הרבה צורות יצירתיות נוספות בהן ניתן להאיר את הרקע וליצור עליו דפוסי אור שונים. ניתן להפנות אל הרקע פלאש חשוף, Barndoors, מטריה ועוד בהתאם לדפוס האור ותכונות האור שרוצים לקבל. אור רקע מפלאש על חצובת תאורה רצפתית טיפים כלליים · ככל שיש יותר אורות מונחים בקפידה בסצינה הצילום נראה מלוטש, מקצועי ו"מסחרי" יותר. ככל שיש פחות אורות, הצילום מרגיש קז'ואלי, טבעי ואותנטי יותר. השתמשו בתאורה כדי להעביר את התחושה שאתם רוצים ליצור אל הצופה. · אם רוצים לראות באילו מרככי תאורה השתמשו בצילום, במיוחד באור הראשי, הסתכלו בהשתקפות בתוך עיני המצולם, נקודת אור קטנה תהיה פלאש חשוף, אור בינוני בצורת משושה יהיה מטריה, צורות גדולות בהירות וריבועיות יהיו לרוב סופטבוקסים למיניהם, scrim (מסך ריכוך גדול) או חלון וכן הלאה. כמו כן ניתן לראות בד"כ את מספר האורות בהם השתמשו כדי להאיר את הסצינה. · בדקו כל אור בנפרד! בכל פעם שאתם ממקמים אור מסויים, דאגו לכבות את האחרים כדי לראות בדיוק מה הוא עושה ורק אז הדליקו את היתר. לסיכום במאמר הבא נדבר יותר על תכונות ואיכויות האור הנוצרים ממעצבי התאורה השונים והסיבות לשימוש בכל אחד מהם. תודה שקראתם 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 2 - תכונות האור ומעצבי תאורה מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי ב מאמר הראשון בסדרה כתבתי על סוגי האורות הקיימים בצילום סטודיו והצגתי כמה מרככי תאורה שימושיים. עכשיו כשהבנו מהם האורות העיקריים בצילום פורטרטים בואו נדבר קצת על תכונות האור, מהו אור "רך" לעומת אור "קשה" ומה הם הפרמטרים השולטים על תכונות האור. שלוש תכונות מרכזיות כאשר אנו מדברים על אור רך או אור קשה אנו בעצם מתכוונים לשלוש תכונות עיקריות של האור (והצל שנוצר ממנו): 1. כהות הצללים 2. חדות המעברים בין האור לצל 3. הספקולריות (מבריקות) של האור - בעיקר באזורים הבהירים (היילייטס). אור קשה זהו אור שבו המעבר בין האור לצל הוא חד מאוד ולא כולל גווני מעבר רכים. הצללים המתקבלים באזורים החשוכים הם כהים ושחורים מאוד. בנוסף לכך, האזורים הבהירים ביותר – ההיילייטס הם מאוד ספקולריים (מבריקים). כלומר, זהו אור בעל קונטרסטיות מאוד גבוהה. אור רך מתאפיין במעברים עדינים יותר ופחות ברורים בין החלקים המוארים למוצללים. ההיילייטס באזורים המוארים ביותר הם אחידים יותר ולא מבריקים. אור רך או אור קשה? בבחירת סוג האור הרצוי לצילומים הבאים שלנו, כדאי לזכור את המאפיינים המרכזיים של האור. אור קשה נוטה להדגיש קמטים ופגמי עור של המצולמים בעוד שאור רך נוטה להיות סלחני ומחמיא יותר לעור. האם זה אומר שתמיד נרצה להשתמש באור רך בצילומי פורטרט? ממש לא! לאור קשה ישנם מאפיינים רבים שיכולים להיות שימושיים למדי כדי ליצור את האפקט האומנותי שאנו מחפשים. למשל, בצילום פורטרטים דרמטיים עם צללים גרפיים או כאשר אנו מצלמים עם ג'לים צבעוניים. חשוב ללמוד מה הן תכונות האור הנוצרות מכל סט-אפ של תאורה כדי שנוכל לדעת איך להשתמש באור לצרכינו. מהם הפרמטרים הקובעים את איכות האור? 1. עוצמת האור 2. גודל מקור האור 3. מרחק האור מהאובייקט 4. מעצב/מרכך התאורה לפני שאתחיל לפרט על כל פרמטר אני רוצה לתת לכם את אחד הכללים הכי חשובים בצילומי סטודיו וצילום בכלל: "ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר" ולהיפך, ככל שמקור האור קטן יותר ביחס לאובייקט האור שיתקבל יהיה קשה יותר. למשל, בצילומי חוץ בצהרי היום, מקור האור שלנו, השמש, קטן מאד יחסית לאובייקטים סטנדרטיים על פני כדור הארץ, מה שמייצר תאורה קשה וקונטרסטית. ביום מעונן, העננים מתפקדים כמרכך ענקי, והתאורה המתקבלת היא רכה ועדינה. עוצמת האור חוזק האור מושפע מעוצמת מקור האור שלנו, צורתו, שנקבעת בעקבות שימוש במעצבי תאורה שונים וכמובן פרמטרי החשיפה שהגדרנו במצלמה (משולש החשיפה - הצמצם, מהירות התריס והאיזו). מעצבי תאורה ישפיעו בצורה שונה על כמות האור המגיעה אל האובייקט גם כשהפלאש מכוון לאותה עוצמה. בנוסף, גם למרככי תאורה ישנה השפעה רבה על העוצמה, שכן יכולת חסימת ופיזור האור משתנה בין מרכך למרכך. לכן חשוב לעדכן את עוצמת הפלאש בהתאם לשימוש במעצב ו/או מרכך מסוים, ע"מ לקבל את החשיפה הרצויה. גודל מקור האור ככל שמקור האור שלכם גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר. למשל, סופטבוקס גדול המאיר את הפנים של המודל יספק אור רך יותר מסופטבוקס קטן. בנוסף גם גודל האובייקט יחסית לסופט בוקס משפיע על הרכות של האור. סופטבוקס קטן על פעוט יראה רך יותר מאשר על אדם בוגר, הכל עניין של יחס. מרחק האור מהאובייקט גם הסופטבוקס הכי גדול בעולם יהפוך את התאורה לקשה אם ימוקם במרחק מספיק גדול מהאובייקט כי ככל שמרחיקים אותו -אלומת האור שיוצאת ממנו קטנה. כלומר, ככל שתמקמו את מרכך התאורה שלכם קרוב יותר לאובייקט, הוא יהיה גדול יותר ביחס אליו ולכן יספק אור רך יותר. מעצב התאורה לעיתים ידוע גם כמרכך תאורה. השפעתו משמעותית על הדרך בה האור יראה על המצולמים שלכם. תזכרו שלא כל מעצבי התאורה מרככים את האור. חלקם, כמו זום רפלקטור וגרידים למיניהם יהפכו את האור למרוכז, ספקולרי וקשה יותר. מעצבי התאורה השונים ואיכות האור המתקבלת מהם אז על פי הכללים שלמדנו, אם נרצה אור רך מאוד, עלינו למצוא מרכך תאורה שיהיה - גדול, לבן (יצור גוונים טבעיים יותר) ובעל שכבות ריכוך רבות. בקטגוריה זו ניתן למצוא – סופטבוקסים, אוקטגונים, מטריות לבנות עם ריכוך וסקרים (Scrim). אם נרצה אור קשה, עלינו למצוא מעצב תאורה שיהיה – קטן, כסוף, עם מעט שכבות ריכוך אם בכלל. אם נרצה שהאור יהיה אף מרוכז יותר – ניתן להוסיף לו גריד שיכווין את האור בדיוק לאן שאנחנו רוצים. בקטגוריה זו ניתן למצוא – זום רפלקטורים, מגנום רפלקטורים, Barn doors ופלאש חשוף. ומה עם ביוטי דיש? הביוטי דיש נמצא בדיוק באמצע בין אור רך לאור קשה ונהנה מהיתרונות היחסיים של שני העולמות. מצד אחד הוא מספק קונטרסטיות ודרמה, מצד שני הוא לא נראה קשה מדי על העור. ניתן למצוא ביוטי דיש בשני צבעים – לבן וכסוף, הכסוף ייתן יותר ספקולריות והלבן יהיה רך יותר. אז למה בעצם יש מבחר כל כך גדול ומה הייתרונות היחסיים של כל מעצב תאורה? פשוט מאוד – נוחות ואילוצים. לא כולם יכולים להכניס מטריית ענק של מטר וחצי לסטודיו הביתי שלהם בסלון, או לסחוב סופטבוקס שלא מתקפל ליום צילום בלוקיישן מחוץ לסטודיו. לכן יש מרככי תאורה בכל הגדלים והוריאציות ואתם צריכים לבחור את אלו שהכי קרובים לצרכים שלכם. אתם רוצים אור מאוד רך אבל יש לכם מקום רק לסופטבוקס קטן או מטריה בינונית? אין בעיה, דאגו להציב אותם כמה שיותר קרוב לאובייקט על מנת לקבל את האור הכי רך שאתם יכולים להוציא מהם. אם יש לכם מטריה או ביוטי דיש - הוסיפו להם בד ריכוך. אור קשה היתרונות של אור רך הם די ברורים - הוא עדין, נעים לעין, מייצר תחושה רגועה ומחמיא למצולמים. מה עם האור הקשה? מתי נרצה להשתמש בו? מה עושים איתו? אחת התכונות של אור קשה היא שהוא יוצר צללים חדים וכהים יותר, ובמקרים מסוימים זה בדיוק מה שנרצה לראות. בתמונה הימינית כיוונתי ליצירת צל כהה על הרקע וצל גרפי מהכובע על הפנים של המודלית שלא הייתי יכולה להתקבל עם אור רך יותר. בתמונה השמאלית רציתי שרק הפנים של המודלית יהיו מוארים בזמן שכל יתר הגוף שלה יהיה חשוך כך שאוכל למלא את הצל ולצבוע אותו בג'ל אדום. בשני המקרים השתמשתי באור קשה של פלאש חשוף. לסיכום 1. זכרו את הכלל - ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט האור יהיה רך יותר, ולהיפך. 2. דעו איזה אור אתם צריכים למטרה האומנותית שלכם. 3. השתמשו בסט-אפ הנכון לקבלת האור המתאים למשימה. במאמר הבא נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. תודה שקראתם 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 3 - דפוסי תאורה בצילום פורטרט מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי במאמרים הקודמים בסדרה דיברנו על תפקידי האורות השונים בצילום פורטרטים (אור ראשי, רים לייט, פיל לייט וכו), על תכונות ואיכויות האור ועל מעצבי התאורה השונים. במאמר זה נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. כאשר אני אומרת דפוס תאורה אני מתכוונת לצורת הצללים המתקבלת על פני המצולם בעת שאנו מאירים אותו בעזרת האור הראשי שלנו. הערה חשובה: שימו לב שאני מדברת רק על דפוס הצל המתקבל מהאור הראשי. בלי קשר לאורות המשניים – פיל לייט, רים לייט וכו' עליהם דיברנו ואותם אפשר להוסיף בלי קשר לדפוס התאורה המרכזי. המאמר הראשון: צילום פורטרטים בסטודיו - סוגי אורות ומרככי תאורה המאמר השני: צילום פורטרטים בסטודיו - תכונות האור ומעצבי תאורה דפוסי התאורה בצילום פורטרטים 1. תאורת Paramount ידועה גם כButterfly Lighting זהו דפוס תאורה שבו פני המצולם/מת מוארות לחלוטין מלבד צל קטן המזכיר צורת פרפר המתקבל מתחת לאף. מכאן גם קיבל את שמו -באטרפליי. השם פארמונט ניתן לו כיוון שבימי הזוהר של הוליווד כל הכוכבניות של ענקית הסרטים פארמונט צולמו רק כשהן מוארות בדפוס תאורה זה. אפקט נוסף של דפוס תאורה זה הוא שהוא "חוצב" ומדגיש את עצמות הלחיים על ידי העמקת הצללים שמתחתן. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור הראשי בדיוק במרכז ביחס לפני המצולם/מת ומעל גובה העיניים. כמה גבוה? ככל שנעלה את האור יותר גבוה כך הצל שמתחת לאף יתארך, הצל שמתחת לצוואר יתארך ואפקט "חציבת" עצמות הלחיים יהיה מודגש יותר. אבל אחרי גובה מסוים נתחיל לקבל אפקט "גולגולת", עצמות הגבה יעשו צל כבד מתחת לעיניים, נאבד את החזרי האור בעיניים מהאור הראשי (הCatch lights) והמצולם יתחיל להראות כמו ובכן – גולגולת. אז האתגר כאן הוא למצוא את הגובה הנכון שיחמיא למצולם/מת שלנו. פוטו טיפ לדפוס תאורה זה: אתם ודאי שואלים/ות את עצמכם/ן, אם האור ממוקם בדיוק במרכז אז איך אנחנו אמורים לצלם מבלי שהסטנד או אפילו ראש הפלאש עצמו יחסמו לנו את פני המצולם/ת? או, אז גם כאן יש מספר משחקים שאפשר לעשות. אחד הוא למצוא מרכך תאורה לא מאוד גדול – למשל ביוטי דיש, או סופטבוקס מלבני שאנו נסובב לרוחב במקום לאורך. משחק שני הוא להרים את הפלאש גבוה מספיק כדי לצלם מתחתיו או להתכופף טיפה מתחתיו. ולגבי הסטנד, צריך לצלם מאחד הצדדים שלו או הפתרון הכי יעיל ונוח – להביא סטנד עם זרוע בום שתחזיק את הפלאש באוויר מעל פני המצולם/מת ותעניק לכם מרחב נקי מהפרעות לצלם בו. תאורת באטרפלי 2. תאורת לולאה (loop lighting) זהו דפוס תאורה שבו האף יוצר צל לולאתי שנוטה לכיוון אחת מהלחיים. כיצד ליצור דפוס תאורה זה : לוקחים את האור מהמרכז ומזיזים אותו קצת לאחד הצדדים. ככל שנזיז אותו יותר מהמרכז לכיוון צד אחד כך הצל שנוצר מהאף יהיה אלכסוני וארוך יותר. בתמונה ניתן לראות תאורת לופ בה האור מגיע מהצד הימני ויוצר צל מהאף הנוטה מעט לכיוון הלחי שבצד שמאל. בנוסף יש כאן רים לייט משמאל (הוא לא האור הראשי שלנו, אז לא להתבלבל). 3. תאורת רמברנט תאורה זו קרויה על שם הצייר המפורסם רמברנט מתקופת הבארוק שכן הוא נהג לצייר את דמויותיו כשהן מוארות בדפוס התאורה הזה בהרבה מציוריו. זהו דפוס תאורה בו חצי מהפנים מוארת והחצי השני מוצל מלבד משולש אור קטן שמתקבל על הלחי, מתחת לעין. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: כאשר מזיזים את האור מהמרכז לאחד הצדדים בכ-45 מעלות, בסופו של דבר הצל שנוצר מתאורת הלולאה מתחבר עם הצל של הלחי ו"נסגר" כך שהוא משאיר רק משולש אור קטן מתחת לעין. טיפ לדפוס תאורה זה: זהו דפוס תאורה שמאוד מחמיא לגברים ויוצר פורטרט דרמטי ומחוספס. בתמונה ניתן לראות תאורת רמברנט בה האור הראשי מאיר את פני המצולם משמאל ויוצר משולש אור מתחת לעין הימנית. בנוסף בצד ימין יש רים לייט (אז שוב לא להתבלבל ממנו הוא לא האור הראשי שלנו). 4. תאורה מפצלת (split lighting) בדפוס תאורה זה חצי מהפנים מוארות והחצי השני מוצל. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור בזווית של 90 מעלות לפנים של המצולם/ת, כך שיאיר רק צד אחד שלו/ה. בתמונה ניתן לראות תאורה שבה חצי מהפנים מוארות על ידי האור הראשי שלנו וחצי מהן בצל מוחלט משוואה סופר פשוטה וסופר חשובה שכדאי לזכור בצילום פורטרטים: "יותר צללים = יותר דרמה" ככל שהפורטרט מלא יותר בצללים כך התוצאה המתקבלת היא דרמטית יותר. תאורת רמברנט היא דרמטית יותר מתאורת לופ ותאורה מפצלת היא דרמטית יותר משתיהן, אך ישנו פרמטר נוסף שקובע את כמות הצללים: Short light VS long light לונג לייט, או אור ארוך מתקבל כאשר הצד המואר של הפנים מופנה כלפי המצלמה. שורט לייט או אור קצר מתקבל כאשר הצד המוצל הוא זה שפונה למצלמה. שורט לייט הוא כאמור לפי כלל היותר צללים = יותר דרמה, יותר דרמטי מטבעו. מצד ימין - לונג לייט, הצד המואר של הפנים מופנה למצלמה. מצד שמאל - שורט לייט, הצד המוצל של הפנים מופנה למצלמה. כדי להחליט איזה דפוס תאורה יעבוד עבורנו (ועבור המצולם/ת) שלנו הכי טוב נרצה לשאול את עצמנו שתי שאלות : 1. מה הקונספט והאווירה הרצויה לצילום? למשל האם מדובר בפורטרט עסקי עבור עו"ד או בצילום ביוטי מואר של מודלית, האם האווירה שאנחנו רוצים ליצור היא מוארת וקלילה או חשוכה ודרמטית או איפשהו בין לבין? 2. איזה דפוס תאורה יחמיא למצולם/ת שלכם/ן? לדוגמא האם יש להם מבנה פנים שדפוס תאורה מסוים יחמיא לו יותר מאחרים? לסיכום איך מתכננים סשן צילומי פורטרט? 1. מחליטים על הקונספט של הצילומים שיכול להיות מוכתב על ידי צרכי הלקוח/ה או על פי הכוונה האומנותית שלכם/ן – זהו הבסיס שכל ההחלטות ה"טכניות" מתקבלות על פיו. 2. בוחרים את הסטינג, מרככי התאורה ודפוס התאורה שיתאימו למטרה שלכם/ן. 3. מתחשבים בנתונים הפיזיים של המצולם/ת ומנסים למצוא את התאורה שהכי תחמיא לו/לה ע"י שימוש מושכל בכל הכלים שעומדים לרשותכם/ן – בחירת עדשה, בחירת תאורה, בחירת מרכך תאורה, בחירת זוויות צילום וכו. 4. מנסים דברים שונים, בוחנים את התוצאה ומשפרים עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר. תודה שקראתם/ן 😊 בר. בר אלגרנטי, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בפוטוטיפס וצלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי. אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

מיני הקדמה בשנים האחרונות, מינימליזם בצילום זוכה לפופולריות רבה, כסוג של טרנד שכובש את עולם הצילום ומספק לצלמים דרך חדשה לבניית קומפוזיציה מעניינת. עבור רבים, מדובר בעוד דרך יצירתית לשחק עם קווים, צורות ומרחבים ריקים, ולצלם אובייקט כשהוא קטן בפריים. אך בפועל, מינימליזם הוא הרבה יותר מזה. מדובר בפילוסופיה עמוקה שמזמינה את הצלמים לחשוב מחדש על תהליך היצירה, ולראות כיצד אפשר לבטא רעיון בצורה המדויקת והפשוטה ביותר. מינימליזם מזמין אותנו להתמקד במהות, להסיר את כל מה שמסיח את הדעת ולהתמקד בליבת המסר. זו גישה אמנותית שמאפשרת לצלמים להביע את עצמם בצורה חדה וברורה, תוך שהם משאירים מקום לרגש ולמחשבה. צייר מול צלם: אומנות ההוספה מול אומנות ההפחתה כאשר צייר מתחיל את יצירתו, הוא ניצב מול קנבס ריק. עם כל משיכת מכחול, הוא מוסיף עוד ועוד פרטים – צורות, צבעים, טקסטורות ודמויות. הצייר עוסק במה שאפשר לכנות אומנות ההוספה . כל פרט נוסף מעשיר את היצירה, הופך אותה למורכבת יותר, מעניינת יותר, מסקרנת יותר ובסופו של דבר הוא יוצר עולם חדש מופלא על גבי בד לבן. לעומת זאת, הצלם פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא מתחיל ממציאות של 100% – העולם שמולו כבר מלא בפרטים, צבעים ואובייקטים. הצלם עוסק במה שניתן לכנות אומנות ההפחתה . הוא בוחר מתוך כל ההמולה הוויזואלית מה להשאיר ומה להסיר, מה חשוב לפריים ומה לא. תפקידו של הצלם הוא לזקק את הסיפור הויזואלי שהוא רוצה לספר, הוריד את ה"רעש" ולהתמקד רק במה שבאמת חשוב. גישת המינימליזם לוקחת את העקרון הזה לקצה – היא דורשת להוריד כמה שיותר, להשאיר רק את ההכרחי וליצור תמונה שמבוססת על תמצית המסר. קומפוזיציות פשוטות ונקיות בצילום מינימליסטי, הקומפוזיציה היא הכל. הצלם צריך להחליט בקפידה מהו הנושא של הצילום, אילו פרטים יישארו ואילו יוסרו, כך שהאובייקט המרכזי יקבל את מלוא תשומת הלב. במקום למלא את התמונה בפרטים וסיפורים משלימים, המטרה היא לצמצם אותם כך שכל אלמנט בפריים ישרת את המסר המרכזי. הניקיון הוויזואלי שנוצר מאפשר לצופה להתמקד במוקד התמונה ולהבין את הסיפור המועבר מבלי שיש פרטים שמסיחים את הדעת. ניצול המרחב השלילי המרחב השלילי (Negative Space) – אותם שטחים ריקים בתמונה, עם מעט מאד פרטים או טקסטורות, אם בכלל – הוא כלי עוצמתי בצילום מינימליסטי. כשאנחנו משאירים מקום ריק בפריים, אנחנו בעצם מאפשרים לאובייקט המרכזי לבלוט יותר. המרחב השלילי יוצר תחושת עוצמה ואיזון בתמונה, משרה תחושת רוגע ומאפשר לצופה להתמקד בנקודה העיקרית של התמונה בלי להסיח את הדעת על ידי פרטים נוספים. שימוש בצבעים פשוטים ורכים המינימליזם שואף לפשטות לא רק בקומפוזיציה אלא גם בצבעים. במקום להשתמש במגוון רחב של צבעים, התמונות המינימליסטיות נוטות להשתמש בגוונים רכים, עדינים ולעתים אפילו מונוכרומטיים. צבעים אלה לא גונבים את תשומת הלב של הצופים אלא מחזקים את המסר המרכזי של התמונה, כשהם משאירים את הפוקוס על האובייקט ולא על הגוונים עצמם. לא פעם תראו תמונות מינימליסטיות בשחור לבן, בהן הצבע מוסר לחלוטין מהתמונה כדי למקד את הצופה עוד יותר לשחקן הראשי. עריכה עדינה ומדויקת לא רק הצילום אלא גם העריכה צריכה לשרת את הפילוסופיה המינימליסטית. בין אם בלייטרום ובין אם בפוטושופ, כדאי להשתמש בחוכחמה בכלים כמו "Contrast" ו-"Clarity" ואף כלי ה-"Exposure" שמשנה את החשיפה הכללית של התמונה. ניתן לחזק את הקונטרסטיות ועצימות הפריים כשזה מתאים לסיפור ותרצו להבליט את האובייקט. עם זאת, לרוב נרצה דווקא שלא להעמיס על התמונה ולא לחזק את הניגודיות כדי לתמוך בשקט והאיזון שהצילום המינימליסטי מביא איתו. השימוש ב-"Spot Healing Brush" להסרת אלמנטים מיותרים בתמונה, מונע הסחות דעת ומותיר את הפריים נקי וממוקד. סיכום מינימליסטי מינימליזם בצילום מציע דרך מעניינת לחשוב על אומנות הצילום ויצירת תמונות מושכות ואסתטיות. מדובר בתהליך שהוא מעבר להקטנת האובייקט הראשי אלא תהליך מחשבתי שבו הצלם לומד להוריד, לפשט ולהשאיר רק את המהות. במקום להוסיף עוד פרטים, המינימליזם עוסק בהפחתה כדי להדגיש את העיקר. בפעם הבאה שאתם מצלמים, נסו לחשוב: איך תוכלו ליישם את עיקרון ה-"Less Is More"? מה אפשר להוריד מהפריים? איך תוכלו לומר יותר עם פחות ? שלכם, ויקטור.

קלישאות, בנאליות ככל שיהיו, נוצרו מסיבה מסוימת - הן פשוט נכונות! "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה", "אם תרצה, אין זו אגדה", "זה לא המצלמה, זה הצלם". צילומים של שקיעות יפות בחוף ים ראינו כבר אינספור, ואפשר לומר שזהו ז'אנר צילום מעט קלישאתי ובנאלי. ועדיין, כל פעם שנראה תמונה חדשה של שקיעה מהממת משהו בליבנו ירטוט מאושר, בטח ובטח אם התמונה היא פרי יצירתנו. עננים בעלי צורה ומרקם ייחודיים, צבעי שמיים והשמש משגעים, מריחת גלים מהפנטת... תאשימו אותי בקלישאתיות כמה שתרצו - הוויז'ן הזה תמיד יפה ומרגש. שקיעה בפלמחים אז מה הופך תמונת נוף ימי לכה מיוחדת ומרגשת? במאמר זה ריכזתי כמה מהטיפים החשובים ביותר שיעזרו לכם לצלם תמונות נוף משגעות בביקור הבא שלכם בחוף הים. הגיעו ב"שעת הזהב" תזמון זה עניין של טיימינג. שוב קלישאה, אבל רלוונטית מתמיד. האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים, וממש כמו בבישול, כדאי מאד שנעבוד עם חומר הגלם הטוב ביותר האפשרי כדי לקבל תמונה "טעימה" במיוחד. במהלך היום יש לנו שתי הזדמנויות לצלם ב"שעת הזהב" - כשעה אחרי הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בזמן הזה האור רך ועדין יותר משעות הצהריים, ובעל צבעים חמים ונעימים יותר. בחופי הים התיכון בארץ יש יתרון נוסף לצילומים בשעת השקיעה - הם צופים מערבה וניתן להכניס את השמש עצמה לפריים, ובשילוב עם משחקי האור בינה לבין העננים והים, לייצר פריים מהמם. השמיים במופע מרהיב מול חוף פלמחים החופים בארץ צופים מערבה וכדי לצלם אותם בשעת הזהב צריך להגיע אחרי הצהריים. אבל מה דעתכם לשנות כיוון ולצלם זיחה בים המלח? הזריחה גם כן יכולה לייצר תאורה יפה וצבעונית, במיוחד באזורים בעולם בהם החוף פונה מזרחה. אבל גם אם לא, תאורת זריחה שמגיעה מהצד או מאחור (כמו בים התיכון) עלולה להפתיע וליצור פריימים מעניינים לא פחות. בשעת הזהב הכל נראה חלומי יותר. זריחה בחוף ויג'יט ריזורט, תאילנד במידת האפשר תכוונו את הצילומים לשעות הזהב, בין אם זה בסשן צילומים יעודי ובין אם במהלך טיול בארץ או בחול. הטיפ הזה לבדו מספיק כדי לשדרג בכמה רמות את תמונות הנוף הימי שלכם. תעשו סיור לוקיישן מקדים המטייל הממוצע יגיע לחוף מהמם ומיד יתחיל לצלם. אחרי כעשר דקות הוא כנראה ישתעמם, "יבין את הפואנטה", ישים את המצלמה בצד ויחפש מה לעשות בחוף ואיך לחוות אותו. אנחנו אוהבים לעשות דברים אחרת, שונה מהממוצע. סיבוב קצר בחוף לפני הצילומים יאפשר לכם לחוות ו"לחוש" אותו בצורה מעמיקה, גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. תוכלו למצוא זוויות צילום וקומפוזיציות מעניינות, סלעים נסתרים, מקומות עם צמחיה מעניינת, אזורים עם גלים מתנפצים, או ההיפך, רגועים, אולי תאתרו גבעה עליה ניתן לטפס ולראות נוף שונה, אולי פינה נוחה לעמוד בה ולהכניס את עצמכם לפריים. קיצר, "הבנתם את הפואנטה". סיור מקדים תמיד מאפשר התבוננות רגועה על הלוקיישן ומציאת נקודות תצפית מעניינות. בוקר בחוף דור. תבקרו בלוקיישן ביום אחר ללא המצלמה, עדיף באותם תנאיי תאורה, או שתגיעו מוקדם יותר משעת הזהב ותעשו סיבוב במקום, תחשבו על הפריים, תיצרו אותו בדימיונכם, תעריכו מה יהיה מיקום השמש בשקיעה, תנסו לקחת כמה שוטים מקדימים, אפילו עם הסמארטפון... הכנה שכזו תעזור לכם לקבל את הפריים המושלם כשתצלמו באמת. שימו לב לקומפוזיציה קומפוזיציה מבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בתמונה והיא אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בבניית פריים מוצלח. תרעננו את כללי הקומפוזיציה הבסיסיים, כגון כלל השלישים המוכר, כלל הקווים המתכנסים, כלל הפשטות, כלל ה"למלא את הפריים", וכדומה. כמה נקודות למחשבה - שקלו מה כדאי להכניס לתמונה ומה להוציא. לפעמים, כל המוסיף גורע. - חשבו איפה למקם את האובייקטים השונים בפריים כדי לייצר תחושה שלמה והרמונית - שימו לב לרקע ולקדמת הפריים ותחשבו מהי תרומתם לוויז'ן שלכם - וודאו שאין גורמים לא רצויים כגון פחים או לכלוכים, ואם אין ברירה, תחשבו מראש איך להוציא אותם בעריכה - וודאו שאין אנשים בפריים, אלא אם הם חלק מהחזון שלכם (ללא ספק זאת הנקודה הכי קשה לביצוע) - נסו להדגיש את הדרמה שהים מביא איתו - אם יש עננים רבים, תנו להם יותר משקל בתמונה, אם גלים חזקים מתנפצים על סלעים - הקפיאו את תנועתם. קומפוזיציה היא אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, והקפדה על קומפוזיציה מאוזנת תביא לתוצאות יפות יותר. שקיעה בחוף צ'נלאי, תאילנד. שנו את הגובה, הזווית והמיקום בהמשך ישיר לטיפ הקומפוזיציה והסיור המקדים, תשתדלו להיות בחיפוש מתמיד אחר ה"מחוץ לקופסא". תסובבו את הראש (אולי בדיוק עומדים מאחוריכם עשרה צלמים עם חצובות, שמייצרים פריים מעלף), תשנו את המיקום שלכם (אולי תמצאו גבעה לטפס עליה או סלע יפה להכניס לתמונה), תתקופפו (אולי הקומפוזיציה מלמטה תהיה דרמטית יותר) ובעצם תעשו כל דבר כדי ליצור פריים שאף אחד מעולם עוד לא תפס. עד שאתם הגעתם. טיפוס קל על אחת הגבעות הקרובות יכול לייצר פריים מעניין יותר שלבו אובייקט מעניין בפריים סלעים, אנשים, צמחייה, חצובה בודדת בחוף, את עצמכם (עם דיליי בצילום של עשר שניות כדי להתמקם במקון הרצוי), בובה של דאנבו, ציפורים, עוברי אורך, משקפי שמש מונחים על האדמה... אובייקט שכזה יכול להוסיף רגש לתמונה ולספר סיפור נסתר על המתרחש. זה יכול להיות משהו טבעי שנמצא בלוקיישן מלכתחילה או משהו שביימתם והוספתם לפריים. לא תמיד זה נדרש, ולא תמיד זה יעבוד, אבל ישנם מצבים בהם זה יהיה ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה עם טוויסט. שילוב נכון של דמות אנושית בפריים ייצר טוויסט מגניב בעלילה ולרוב לעצים את הנוף מוזמנים למאמר עם טיפ מנצח ל"האנשת" תמונות נוף שלבו גם את קדמת הפריים ישנם מקרים בהם קשה לבטא בתמונה את מה שעינינו רואות וליבנו מרגיש. בד"כ בתמונות נוף הסיבה לכך היא הבעיתיות בהעברת המציאות התלת מימדית העשירה למרחב דו מימדי, התמונה. מימד העומק פשוט הולך לאיבוד. הדרך להתמודד עם התופעה ולהחזיר מעט מתחושת העומק היא לכלול גם את העצמים הקרובים אלינו בקדמת הפריים. בנוף ימי יהיו אלו תבניות אבנים המפוזרים על החוף או צמחיה מעניינת, והכללתם תעשיר את הפריים, הן מעצם היותם בתוכו, והן מעצם העמקת התחושה התלת מימדית. פריים בעל מספר רבדים תמיד נראה עשיר יותר. שקיעה בחוף פלמחים. ככל שיהיו יותר רבדים בתמונה כך היא תרגיש תל מימדית ומרשימה יותר. שקיעה בחוף פלמחים. הקפיאו את רסיסי המים והגלים גלי ים המתנפצים על הסלעים בחוף או המזח הישן, רסיסי מים רבים מתפזרים באויר ונראים כה חדים בתמונה על רקע שקיעה מהממת - איזה פריים חזק! אם מצאתם מיקום שכזה, עם התנפצויות גלים שחוזרות על עצמן, תנצלו את התופעה. תתמקמו בקרבת הסלע המדובר (שימו לב שלא להרטיב את המצלמה), תבנו את הקומפוזיציה והפוקוס, תגדירו מהירות תריס גבוהה מספיק, תמתינו לרגע המכריע וכשהוא מגיע צלמו בירי חופשי בצילום הכי מהיר שיש במצלמה. אחד מהפריימים יהיה חלומי! אפשר אגב להקפיא גם את הגלים עצמם, הקצף שלהם, התבניות של המים... סדרת תמונות "הקפאת מצב" בחוף פלמחים השתמשו בחצובה גם אם אין ברשותכם פילטר ND (עליו בהמשך) ואין בכוונתכם למרוח את תנועת הגלים, חצובה היא כלי שימושי שיכול לשפר את התמונה, בשני מובנים. הראשון, המובן מאליו, הוא שיפור החדות של התמונה. גם בצילום במהירות תריס גבוהה יחסית עדיין יכולות להיות רעידות קטנות של היד, שעלולות להשפיע על הפוקוס, משהו שחצובה תפתור בקלות. השני, והלא פחות חשוב, הוא המובן האומנותי. החצובה מקבעת אותנו, מגבילה את תנועתנו ואת זוויות וגובה הצילום. ודווקא בגלל זה היא עשויה לשפר את התוצאה, שכן, מגבלת התנועה תחייב אותנו לחשוב בצורה מעמיקה יותר על הפריים, ופחות לצלם "את מה שיוצא". אם במריחות עסקינן, אין לנו ברירה אלא להשתמש בחצובה. המריחות נוצרות עקב זמן חשיפה ארוך מהרגיל (אולי 1/10 השניה, אולי 5 שניות) ואין יד בעולם הזה שתוכל להחזיק את המצלמה ללא תזוזה במשך זמן החשיפה וכדי שהעצמים שאינם בתנועה יהיו חדים חייבים לצלם עם חצובה. חצובה היא בגדר חובה אם נרצה לצלם במהירות תריס נמוכה שימוש בחצובה בשילוב עם פילטר ND יאפשר צילום במהירות תריס נמוכה דגשים טכניים לצילום על חצובה (1) צלמו במול דיליי (2 עד 5 שניות) כדי לבטל את הרעידה הנובעת מעצם הלחיצה על כפתור הצילום. ניתן להשתמש גם בשלט, חוטי או אלחוטי. (2) בטלו את מנגנון הייצוב בעדשה. אין לו משמעות בצילום על חצובה והוא עלול רק להרוס את הפוקוס. (3) צלמו במוד נעילת מראה (במצלמות DSLR). גם המראה שמתרוממת שבריר שניה לפני הצילום עלולה להכניס מיקרו רעידות. מוד צילום כזה דואג להרים אותה לפני ולבצע את הצילום באיחור קל של שניה או שתיים. השתמשו בפילטר ND ממש כמו משקפי שמש, הפילטר דואג לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להכנס לתוך העדשה. בעזרתו ניתן לצלם במהירויות תריס איטיות גם באור יום ולמרוח את תנועת הגלים וכל אובייקט אחר הנמצא בתנועה. פילטרים אלו באים בעוצמות שונות הנמדדות בסטופים. ישנם פילטרים חלשים יחסית, בעוצמות בין 2 ל 4 סטופים. 5 סטופים והלאה נחשב לפילטר חזק יותר בעזרתו ניתן לקבל מריחות משמעותיות יותר. מבלי להכנס לפירוט יתר, ההמלצה שלי היא להשתמש בפילטר עגול המתברג על העדשה (זול יותר מאשר מערכות פילטרים מרובעים בעלות התקן נפרד), בעוצמה קבועה של 5 עד 10 סטופים. רצוי שיהיה איכותי של חברה מוכרת. למאמר יעודי על מהו סטופ בצילום למאמר על מהו פילטר ND איך לצלם עם פילטר ND - המאמר המלא הטיילת ביפו בשקיעה. ללא פילטר ND וללא חצובה. אותה הטיילת שצולמה בחשיפה ארוכה עם פילטר ND וחצובה. חשפו את הפריים נכון - עבור השמיים צילום נוף ימי מאתגר במיוחד עקב הטווח הדינמי הרחב שמאפיין אותו. החוף והסלעים חשוכים ומוצללים, חלקים אחרים בפריים כמו צמחיה והים מוארים היטב, ואילו השמיים, העננים והשמש בהירים מאד, סצינה שקשה ללכוד בה את כל הפרטים מכל טווחי החשיפה. אחת הדרכים להתמודד עם האתגר היא ע"י צילום ב-HDR כלומר High Dynamic Range. בשיטה זו מצלמים שלושה (או יותר) פריימים האחד אחרי השני בחשיפה משתנה, ואז מחברים את התמונות בעריכה כך שהתמונה הסופית תכלול אך ורק את האזורים שחשופים נכון מכל אחת מהתמונות. שיטה זו דורשת מעט יותר השקעה וזמן עריכה, ולטעמי האישית מעט מיותרת. למאמר מושקע על טכניקת ה-HDR עם כל השלבים לצילום וטיפים מדויקים איך לחבר תמונות HDR בלייטרום - מאמר נוסף המצלמות של ימינו בעלות טווח דינמי רחב למדי, וברוב המקרים יצליחו לתפוס בפריים בודד את הפרטים בכל קצוות החשיפה. מה שחשוב לזכור הוא שבפריים בודד תמיד עדיף לחשוף נכון עבור האזורים הבהירים בתמונה - השמש והשמיים, כך שהאזורים המוצללים יהיו מעט חשוכים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולוודא שאינה נוגעת בצידו הימני של גרף החשיפה, לרמז פיקסלים שרופים בפריים. את אפקט ה-HDR ניתן יהיה לעשות בעריכה. הרבה יותר קל להבהיר את האזורים החשוכים ולשחזר בהם את הפרטים מאשר להחשיך את האזורים הבהירים, בטח אם הם יצאו שרופים לגמרי. נרצה לשמר את הפרטים בחלקים הבהירים ביותר בתמונה - השמיים. החוף של קראון פלזה, פוקט, תאילנד. צלמו סילואט בהמשך ישיר לטיפ הקודם, צילום שקיעה אל מול השמש עלול להיות בעייתי אף יותר עקב הטווח הדינמי הרחב מאד של הסצינה, הרבה יותר מאשר מה שהמצלמה מסוגלת להכיל. השמש שנכנסת לפריים בהירה מאד ואילו שאר הסצינה חשוכה יחסית, בטח האזורים שנמצאים בצל. בסצינה כזו ניתן לקבל פריים שבו השמיים "שרופים" ושאר הפריים חשוף היטב, או ההיפך, השמיים חשופים היטב ושאר הפריים מוצל מדי. הרי לא סתם ששמענו את האמירה "אסור לצלם מול השמש". צילום סילואט (Silhouette), או צללית בעברית הוא טכניקה מעולה להתגבר על התופעה ובכלליות זאת אחת הדרכים היפות והאומנותיות בעיניי להוסיף גיוון וייחודיות לצילומים שלנו בחוף הים. הרעיון בצילום סילואט הוא להראות את הדמות או האובייקט המצולם בעזרת קווי המתאר החיצוניים בלבד, כך שכל האזורים הפנימיים שלו מוצללים לגמרי. סילואט של זוג ביום חתונתם - תמיד מייצר תחושה נעימה ואינטימית כפי שכתבתי, לשמחתנו הרבה התאורה עוזרת לנו להגיע לתוצאות נפלאות עוד בשלב הצילום, ללא צורך בעריכה מיוחדת. חשיפה נכונה עבור השמיים (ואף חשיפה מעט נמוכה מכך) תגרום לאובייקט להיות מוצל לחלוטין, כך שלא נזהה את הפרטים של האזורים הפנימיים שלו. כדאי לשים לב לקווי המתאר, כך שהם לא מתמזגים עם אובייקטים אחרים בקדמת הפריים או ברקע, ושהדמות ניתנת לזיהוי חד משמעי רק על סמך קווי המתאר האלה. סילואט מדגיש את קווי המתאר של האובייקט ומציג אותו בצורה גולמית יותר משתתפי טיול הצילום שלנו לקוסטה ריקה, באחד החופים המדהימים שלה, בעיירה דומיניקל טיפים טכניים עד עכשיו דיברתי בעיקר על ההיבטים האומנותיים של צילום נוף ימי. אלו הם טיפים חשובים ביותר, אך בשלב מסוים צריך גם לדעת ללחוץ על הכפתור. אז בואו נדבר גם על הטיפים הטכניים, כמו הפוקוס, הצמצם וכו'. פוקוס על ה"מרחק ההיפרפוקאלי" שמעתם? זהו המרחק מכם, שאם תתפקסו עליו, כל האובייטקים שנמצאים ממנו והלאה עד אינסוף (הרקע) וגם ממנו אחורה עד למחצית המרחק אליכם (קדמת הפריים) יהיו בפוקוס. אם בא לכם להשקיע ולדייק אפשר לחשב אותו בעזרת נוסחה פשוטה למדי (ראו ערך בויקיפדיה) , או להשתמש באפליקציה יעודית. להתחלה, לחלוטין מספיק להתפקס על עצם או אזור קונטרסטי כלשהו שנמצא כחמישית עד שליש המרחק מהמצלמה לנקודה הכי רחוקה בפריים. המיקוד הוא כמובן לפי נקודה אחת סטטית, שכן אנחנו מצלמים נוף דומם. אם חישוב המרחק ההיפרפוקאלי מסובך לכם, פשוט תתפקסו על עצם או אזור קונטרסטי הנמצא כרבע עד שליש המרחק מכם עד לנקודה הכי רחוקה בפריים. חוף פלמחים לקראת שקיעה. רגישות החיישן ISO ההמלצה הכי קלה ברשימה - הכי נמוך שתנאיי הסביבה והגדרת הצמצם ומהירות התריס מאפשרים. לרוב, נצלם ב-ISO100, במיוחד בצילום על חצובה. במקרים בודדים נעלה את המספר ל-200, 400 או 800, למשל אם נצלם מהיד בשעת הדמדומים בהם אין מספיק אור מהסביבה, או אם נצלם על חצובה עם פילטר ND חזק אך נרצה אפקט מריחה קל בלבד. צמצם ועומק שדה בצילום נוף לרוב נרצה להשיג עומק שדה רחב, ולכן נצלם בצמצם סגור יחסית, למשל ערכים בין F/11 עד F/18. לא ממליץ לסגור צמצם מעבר לכך, גם אם רוצים לחסום עוד יותר את האור, כי קרוב לקצוות טווח הצמצם של כל עדשה מתחילות להופיע תופעות של דיפרקציה ועיוותים אופטיים אשר פוגעות בפוקוס בתמונה. מאמר מעמיק על מהו הצמצם ותפקידיו השונים מהירות תריס הצלע השלישית במשולש החשיפה תקבע בהתאם לאפקט האומנותי הרצוי ומגבלות הסביבה והציוד. בחשיפה ארוכה עם פילטר ND זמן החשיפה יכול לנוע בין שניה אחת ל-30 שניות. בצילום נוף "סטנדרטי" מהיד, מהירות התריס תהיה בין 1/50 לבין 1/250. בהקפאה, כדאי לצלם במהירות מעל 1/400 השניה. ניסוי וטעייה זהו שם המשחק. תנסו לצלם מהיד וגם עם חצובה. עם וללא הפילטר. תנסו למרוח את הגלים וגם להקפיא אותם. ככל שתתאמנו, כך תקבלו יותר ניסיון לגבי ההגדרות והטכניקות. מאמר מעמיק על מהו התריס והשפעותיו השונות על הצילום היסטוגרמה זהו ה"חבר הטלפוני" שלכם בכל הנוגע לחשיפה נכונה של הפריים. תתבוננו בהיסטוגרמה של התמונה שהרגע צילמתם ותראו שהאופיין שלה תואם לסצינה ולוויז'ן שלכם. התכוונתם ליצור פריים "כבד" וכהה אך ההיסטוגרמה נוטה ימינה מדי? כללתם הרבה שמיים ועננים בהירים אך ההיסטוגרמה מרוכזת כולה בצד שמאל? תקנו את ההגדרות בהתאם כדי לקבל את החשיפה הרצויה. ההיסטוגרמה תתן לנו מידע אמין לגבי החשיפה של התמונה. חוף פלמחים בשקיעה. לרוב נרצה שההיסטוגרמה תהיה אחידה, או דומה בצורתה לפראבולה ושתכלול גם את האזורים הבהירים וגם את הכהים. כמובן, נשתדל להמנע מאזורים שרופים או כהים לחלוטין, בנם לא ניתן יהיה לשחזר אף פרט. לסיום "קשה באימונים, קל במלחמה". בקלישאות התחלנו, ובקלישאות נסיים. ראיתם שצילום נופים הוא לא עניין כל כך פשוט כפי שהיה לאפשר דמיין, בטח אם רוצים לקבל תוצר ברמת גימור גבוהה במיוחד. אבל כמו בכל תחום צילום אחר, אם נכנסים בזה עד הסוף, לומדים את הטכניקות השונות והכי חשוב, מתרגלים אותן, השמיים הם הגבול. ליטרלי. אז מילאו את הבטריות, רוקנו את כרטיסי הזכרון, תעמיסו את החצובה לאוטו וסעו לחוף הקרוב לביתכם (בשעת הזהב כמובן). רק כך, "ברגליים", תוכלו לייצר תמונות מהממות שלא מהעולם הזה. בהצלחה! ויקטור. אם תרצו להעמיק את הידע בצילום נוף, מזמין אתכם להרשם לאחת הסדנאות שלנו בצילום נוף וחופים כמו סדנא יעודית לצילום שקיעות בחוף פלמחים או שייט בים המלח. קישורים רלוונטיים: סדנת צילום שקיעות בפלמחים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין