תוצאות החיפוש שלכם

מה זה פילטר ND והאם צריך חצובה כדי לצלם איתו? איך לקבוע את זמן החשיפה אם יש לי פילטר של 5 סטופים? המצלמה שלי לא מתפקסת עם הפילטר, מה עליי לעשות? בעקבות השאלות הרבות והחוזרות על הטכניקה בקבוצת הפייסבוק שלנו ובהודעות פרטיות, החלטתי שהגיע הזמן לכתוב מאמר מסודר שיסביר חד וחלק את הנושא - צילום חשיפות ארוכות בעזרת פילטר ND. ואם אדייק, מיני סדרה של שני מאמרים, שלא יהיה עמוס מדי. במאמר הראשון אדבר על מהו בכלל פילטר ND ואיזה סוגי פילטרים קיימים, איך מסמנים את העוצמות שלהם ועוד. במאמר השני אחשוף בפניכם את הטכניקות בהן אני משתמש בצילום חשיפות ארוכות עם הפילטר. הפטריות של ים המלח בזריחה Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 Z Mount F/16, ISO64, 20 sec. Kase Filter ND1000 תקציר מנהלים - פילטר ND ב-30 שניות לחסרי הסבלנות, שרוצים הסבר מתומצת ומהיר. פילטר ND הוא זכוכית כהה המורכבת מלפני העדשה. מטרתו לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להגיע לחיישן. בעזרתו ניתן לצלם חשיפות ארוכות יחסית גם באור יום מבלי לשרוף את הפריים. הם מגיעים במגוון צורות, עוצמות ורמות גימור. קצר מדי? אז בוא לא נתעצל ונמשיך לקרוא ולחפור קצת לעומק. פרולוג קצת פילוסופיה על תנועה. החיים שלנו מלאים בתנועה מתמדת. בראש ובראשונה ברמה הקונספטואלית - אנחנו גדלים, לומדים, צומחים, נהיים צלמים טובים יותר. אבל לא פחות חשובה היא התנועה הפיזית. אנחנו הולכים, מטיילים, מתבוננים ברכבים נוסעים או מים זורמים. תנועה בלתי פוסקת, בכל מקום. כאמנים נרצה ליצור אימאג' של התנועה הזו ולהנגיש אותו לצופה בצורת סיפור צילומי מעניין ומרשים. תנועה טיפוסית באיילון Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/16, ISO100, 0.6sec. Kase Filter ND64 התנועה מתבטאת בשינוי כלשהו בסצינה שמתרחש לאורך פרק זמן מסוים. ישנן דרכים רבות להציג אותה בצורה ויזואלית. למשל וידאו, המציג מספר פריימים מתחלפים ברציפות האחד אחרי השני היא אחת הדרכים. כצלמי סטילס, האתגר שלנו שונה ועלינו להציג את התנועה בפריים אחד, או לכל היותר בסדרה קצרה של תמונות בודדות. למזלנו, ספקטרום האפשרויות העומדות לרשותנו הוא די רחב, החל מהקפאה מוחלטת של התנועה ועד למריחתה בעזרת חשיפות מאד ארוכות. במיני סדרת המאמרים הזו אתרכז בטכניקה אחת מיני רבות - זאת המדברת על צילום בחשיפה ארוכה ושימוש בפילטר ND. בואו נתחיל! נמל יפו מתעורר לחיים Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/14, ISO100, 40 sec, Kase Filter ND64 צילום בחשיפה ארוכה באור יום - מדוע צריך פילטר? דמיינו לרגע את הנוף הבא - נחל זורם עם מפל מלא בקצף שנופל לתוכו, צמחיה יפהפייה בצידי הנחל, תאורת זריחה זהובה מהממת. סצינה מושלמת לצילום בחשיפה ארוכה ומריחת זרמי המפל השוצף. כדי לקבל מריחה משמעותית של המפל נרצה לצלם במהירות תריס איטית יחסית, למשל, למשך שניה שלמה. מפל סער במלוא תפארתו Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/13, ISO 100, 0.6 sec, Kase Filter ND64 אם נצלם את הסיטואציה As Is נקבל פריים חשוף מדי כשרובו יתמלא בפיקסלים שרופים ומידע רב שלא ניתן לשחזור. מה עושים? ניתן להקטין את משך החשיפה, למשל לעשירית השניה. אבל אז נפגע באפקט האומנותי שדורש חשיפה ארוכה יותר. ניתן לסגור צמצם עד הסוף, אך גם לו יש גבול מבחינת כמה אור הוא יכול לחסום. מה גם, תופעת הדיפרקציה שמתלווה תמיד לצמצמים סגורים תפגום בחדות הכללית של התמונה. אפשר גם להגיע הרבה לפני הזריחה, בחושך. אבל אז נאבד את הצבעים היפים של זריחה ולא תמיד זה מסתדר עם הלו"ז. ואפשר גם להשתמש בפילטר ND. מהו פילטר ND בדומה למשקפי שמש לעיניים, תפקידו של הפילטר לחסום חלק מהאור שנכנס לתוך העדשה ולאפשר צילום בחשיפה ארוכה יותר ממה שהיה אפשרי בתנאיי תאורה הקיימים. הפילטר עשוי מזכוכית כהה והוא מורכב מלפני העדשה בצורה שמחייבת את האור לעבור דרכו. האותיות ND הן ראשי תיבות של Neutral Density, דהיינו צפיפות נייטרלית. ניתן לומר שה"צפיפות" היא עומדן לעוצמת הפילטר וה"נייטרליות" מתבטאת בעובדה שהפילטר אמור לשמר את כל תכונות האור (צבע, כיוון, אחידות). פילטר ND מעגלי התצורה הפופלרית ביותר שרוב הצלמים משתמשים בה היא פילטר מעגלי אשר מתברג על העדשה. פילטרים כאלה מגיעים במספר גדלים כך שיתאימו לקוטר העדשה שלכם. נהוג לחלק פילטרים מעגליים לשתי תתי קטגוריות - פילטרים בעלי עוצמה קבועה ובעלי עוצמה משתנה. פירוט על שתיהן - בהמשך המאמר. פילטר ND400 מעגלי המחשיך את התמונה ב-8.6 סטופים. זהו פילטר חזק למדי, ולכן מופיע כמעט שחור לגמרי בתמונה פילטר ND מרובע או מלבני צלמי נוף מקצועיים מעדיפים לרוב להשתמש במערכות פילטרים יותר מתוחכמות (ויקרות). במקרה זה הפילטר מגיע כמערכת הכוללת התקן מיוחד שמתלבש על העדשה (בהברגה או עם מנגנון התקנה ייעודי) בשילוב עם פילטר מרובע ש"מחליק" לתוך ההתקן. פילטר מרובע של חברת Kase המתלבש על העדשה בעזרת התקן מיוחד מערכות כאלה מיוצרות ע"י מיטב המותגים ורובן איכותיות מאד. אם אתם מאוהבים בסגנון צילום שכזה והחלטתם להשקיע בטופ - זהו לגמרי הכיוון שלכם. פילטר ND מדורג יתרון בולט נוסף של מערכות "מרובעות" הוא היכולת להשתמש בפילטרים מדורגים, Graduated ND Filters או בקיצור GND. בפילטרים כאלה, חלקה העליון של הזכוכית חשוך ואילו חלקה התחתון שקוף לגמרי. החלוקה הזו עוזרת לצלמי נוף טבעי ואורבני לטפל באחד האתגרים השכיחים בצילום נוף - הטווח הדינמי הרחב. השמיים בד"כ בהירים מאד ואילו הקרקע חשוך למדי. בסיטואציה כזו, המצלמה עלולה להתקשות בלכידת הפרטים המעניינים גם באזור החשוך וגם בבהיר. פילטר מדורג בא לאזן את הפערים, להחשיך את השמיים ולהשאיר את הקרקע כפי שהוא ע"מ לשמר את כל הפרטים בשני האזורים. פילטר GND עם מעבר הדרגתי בין האזור החשוך לבהיר אגב, בצורה מפתיע מעט, גם צלמי כוכבים מוצאים שימוש בפילטרים כאלה, כשהאתגר בד"כ הפוך למה שציינתי קודם. לעיתים קיים זיהום אור קל אשר מאיר על הקרקע וגורם לו להיות בהיר מדי בפריים הסופי ולמשוך את עין הצופה יתר על המידה, בטח בהשוואה לכוכבים. פילטר מדורג המורכב הפוך (החלק החשוך מלמטה) יעזור להתמודד עם התופעה. עוצמת פילטר ND והמושג סטופ הגודל לא קובע, אבל העוצמה כן והיא מבטאת עד כמה חזקה חסימת האור של הפילטר. את עוצמות הפילטרים מגדירים בעזרת המושג סטופ המוכר לכולם. על קצה המזלג, סטופ מייצג הכפלה או חצייה (מלשון חצי) של כמות האור. פילטר שחוסם סטופ אחד של אור מוריד את החשיפה פי 2. פילטר של 3 סטופים יחסום את האור פי 8 (כלומר, חלוקה ב 2 שלוש פעמים, או 2 בחזקת שלוש למתמטיקאים שביניכם). להבנה מעמיקה יותר של המושג סטופ, הכנו לכם שלושה מאמרים שמסבירים את הנושא מ-א ועד ת' סטופ בצילום - מאמר מס' 1 - מהי משמעות המושג סטופ ואיך מחשבים אותו סטופ בצילום - מאמר מס' 2 - שימושים מקובלים במושג סטופ - סיבוב הגלגלת סטופ בצילום - מאמר מס' 3 - שימושים מקובלים והסברים פילטרים בעלי עוצמה קבועה פילטרים שעוצמתם קבועה מורכבים מזכוכית אחת שחוסמת את האור בצורה אחידה. ישנם פילטרים חלשים יחסית, למשל של 2, 3 או 5 סטופים. פילטרים של 6 סטופים ויותר נחשבים לחזקים יותר ויאפשרו הגדלה משמעותית של זמן החשיפה. פילטרים בעוצמה קבועה יכולים לבוא הן בתצורה המעגלית המתברגת על העדשה והן בצורה המלבנית / ריבועית. פילטר ND64 מרובע של חברת Kase פילטרים בעוצמה משתנה (Variable Density) ישנם פילטרי ND מעגליים בהם ניתן לשנות את עוצמת חסימת האור. פילטרים אלו מורכבים משתי זכוכיות בעלות תכונות חסימה והכוונת אור שונות. ניתן לשלוט על עוצמת הפילטר ע"י סיבוב אחת הזכוכיות. על פניו, זה נשמע חלומי - היכולת לשנות את עוצמת חסימת האור בזמן אמת ולאפשר שליטה טובה יותר באפקט האומנותי המושג בעזרת זמן חשיפה משתנה. בפועל, רוב הפילטרים האלה פוגעים באיכות התמונה בצורה משמעותית, מעוותים צבעים ומייצרים תצורות צבע וחשיפה מוזרות (למשל, תופעת ה-X המוכרת, או אזורים שלמים בתמונה שהם חשוכים מדי מול אזורים אחרים בהירים). התופעות האלה מתגברות אף יותר בעוצמות החזקות יותר של הפילטר, דווקא במגרש המשחקים שיותר מעניין צלמי סטילס. ההמלצה הכללית שלי לצלמי סטילס - הימנעו מרכישת פילטר בעוצמה משתנה. מפלי הניאגרה המרשימים. ניסיון לחשיפה ארוכה עם פילטר בעוצמה משתנה של חברה ששמה נשמר במערכת. לכו תטפלו בזה בלייטרום הסימונים המקובלים על פילטר ND ישנם שני סוגי סימונים עיקריים לפיהם ניתן לקבוע את עוצמת הפילטר - סימון לפי פקטור הפילור וסימון פי הצפיפות האופטית. בואו נבהיר את הדברים (או נחשיך, תלוי איך מסתכלים על זה). פקטור הפילטר Filter Factor סימונים מוכרים לדוגמא: ND32, ND8, ND400 וכו'. הפקטור, שהוא המספר שרשום לצד הצמד ND אומר "פי כמה פחות אור הפילטר מעביר". בדוגמאות הקודמות, ND8 אומר שהפילטר חוסם פי 8 אור ואילו פילטר ND400 חוסם פי 400. ככה פשוט. פילטר ND400 של חברת Hoya שימו לב שלא לבלבל בין הפקטור לבין מספר הסטופים שהפילטר חוסם. הם לא אותו הדבר! למשל, פילטר ND8 אינו חוסם 8 סטופים, אלא 3 בלבד בלבד. ולמה זה? בואו נבין איך זה עובד. כל סטופ בעוצמת הפילטר = חלוקה של החשיפה פי 2. בדוגמא עם פילטר ND8 חסימה של סטופ אחד שוות ערך לחצי מהחשיפה. בסטופ השני נקבל רבע מהחשיפה. בסטופ השלישי נקבל שמינית מהחשיפה המקורית, כלומר, פי 8 פחות אור. לפיכך, ND8 חוסם שלושה סטופים של אור. אם נמשיך ל-ND16 נקבל פילטר של 4 סטופים, ND32 חוסם 5 סטופים ואילו ND64 הוא פילטר של 6 סטופים. לחובבי המתמטיקה, הנוסחה לחישוב היא: פקטור = 2 בחזקת מספר הסטופים. חלק מהפילטרים חוסמים מספר לא שלם של סטופים. למשל, ND400 הוא פילטר של בערך 8.6 סטופים (400 נמצא בין 256 שהוא 2 בחזקת 8 לבין 512 שהוא 2 בחזקת 9). ND1000 מייצג עוצמה של 10 סטופים, אם כי המספר המדויק היה צריך להיות 1024... צפיפות אופטית Optical Density סימונים מוכרים לדוגמא: ND 0.9, ND 1.8 וכד'. לטעמי, שיטה זו קצת פחות אינטואיטיבית מהקודמת אך עדיין כדאי להכיר אותה כי חלק מהחברות המובילות משתמשות דווקא בה. לא אכנס כאן לכל הטרמינולוגיה הפיזיקלית והמתמטית סביב נושא חסימת האור, אבל רק אציג את הרעיון בגדול (זהירות, עוד נוסחה לפניכם). במילים - הצפיפות האופטית של הפילטר היא הלוגריתם על בסיס 10 של פקטור הפילטר (מהשיטה הקודמת). כלומר, המספר 10 בחזקת הצפיפות האופטית יתן לנו את הפקטור. כמה דוגמאות. 10 בחזקת 0.9 יתן לנו בערך 8, כלומר לפי שיטת סימון זו, ND 0.9 הוא שווה ערך לסימון ND8 בשיטה הקודמת - פילטר של 3 סטופים. פילטר של 6 סטופים יסומן כ-ND 1.8 (שווה ערך ל ND64 בשיטה הקודמת) כי 10 בחזקת 1.8 שווה בערך ל 64. לסיכום שיטות הסימון אם כל המתמטיקה בלבלה אתכם, זה ממש בסדר. מה שחשוב באמת זה שתכירו את הסימונים השונים ותדעו להבין מהם את עוצמת הפילטר שברשותכם ומה הוא מאפשר לכם לעשות. ריכזתי עבורכם טבלה שמסכמת את העוצמות השונות והסימונים המתאימים, כמו גם דוגמא למהירות תריס אקוויוולנטית עם הפילטר, ביחס לכמה מהירויות תריס "בסיס" ללא הפילטר (1/1000, 1/200 ו-1/15). טבלת עוצמות של פילטרי ND טיפוסיים והסימונים שלהם מילה על צילום וידאו ופילטר ND בעוצמה משתנה צלמי וידאו מצלמים חלקים נרחבים מהחומרים שלהם בקצב פריימים של 25fps. במקרה כזה מומלץ לצלם במהירות תריס של 1/50sec כדי ליצור תחושה של תנועה חלקה וטבעית. זה לא תמיד אפשרי בתנאי תאורה מסוימים ולכן נאלצים הם להשתמש בפילטר ND, בד"כ בעוצמה חלשה יחסית. העניין הוא שוידאו לרוב תזזיתי יותר מאשר סטילס ותנאי התאורה עלולים להשתנות מהר מאד. במקרים אלו, דווקא פילטר בעוצמה משתנה יכול להיות שימושי למדי ויש הצדקה לרכוש אחד כזה למען נוחות העבודה וכדי לא להתעסק בהחלפה מתמדת של פילטרים בעוצמה קבועה. העיוותים והפגיעה באיכות התמונה שהזכרתי קודם יהיו קטנים יחסית בעוצמות החשכה החלשות של 1-3 סטופים כפי שצלמי הוידאו צריכים. מה שלא יהיה, כדאי לעשות מחקר מקדים ולרכוש פילטר מושקע ואיכותי של חברה מוכרת כדי שההשקעה באמת תניב את הפירות. מילה על פילטר מקטב - Polarizer פילטר מקטב בהגדרתו אינו חלק מובנה במשפחת פילטרי ND ותפקידו שונה. עם זאת, חשוב לדבר עליו לצד אחיו הגדול כי יש לו מקום ראוי בתיק של כל צלם טבע שרוצה לדייק את עבודותיו. תפקידו המרכזי הוא להקטין ואף למנוע השתקפויות ממשטחים חלקים כמו מים, חלונות וכדומה. הוא מורכב משתי זכוכיות המחוברות אחת לשניה שמעבירות את קרני האור בצורה שונה. סיבוב של אחת הזכויות יגרום לאור המשתקף על גבי המשטח להיחלש כך שנוכל לראות את האובייקטים שמאחורי ההשתקפות. פילטר מקטב של חברת Kase יעילות הפילטר תלויה מאד בתנאיי הסביבה, כיוון מקור האור וכו' ולא תמיד ההשתקפות תיעלם. יותר מכך, יהיו מקרים בהם דווקא כן נרצה השתקפות חזקה כך ששימוש בפילטר יהיה מיותר. מה הקשר בין פילטר מקטב ל-ND? פילטר מקטב מוריד את כמות האור בערך בסטופ עד סטופ וחצי, כתלות בדגם, ביצרן וכו'. לפיכך, מעבר לתפקדו הראשי להעלים השתקפויות, הוא פועל גם כמעין פילטר ND חלש. ניתן לנצל זאת במידה ונרצה לצלם מריחות קלילות בלבד, או להוסיף אותו לפילטר ND הראשי כדי להוריד עוד יותר את מהירות התריס. פטריה בים המלח, מכוסה במים Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 F/14, ISO 100, 33 sec, Kase Filter ND1000 + PL השורה התחתונה - ההמלצה שלי לפילטר ND איזו חברה ורמת גימור לרכוש? ישנן חברות רבות המייצרות פילטרי ND והרמה שלהם יכולה להשתנות מקצה לקצה. ההמלצה שלי היא להשקיע כמה מאות שקלים לפחות בפילטר איכותי של חברה מוכרת - ההנאה מהתוצרים מובטחת. פילטרים זולים של חברות לא מוכרות מאד לא מומלצות, ולמרות החסכון בכסף, האיכות ברוב המקרים תפגע משמעותית. כפי שכתבתי קודם, ממליץ לכל צלמי הסטילס לרכוש פילטרים בעוצמה קבועה ולא להתפתות לפילטרים משתנים שאיכותם נטולה בספק. מי שמחפש את רמת הגימור והאיכות הגבוהים ביותר של המותגים המובילים (והיקרים) ביותר יכול ללכת על הפילטרים של חברת Lee Filters (המלבניים עם ההתקן המיוחד) או B&W. אלו מכם שמחפשים פילטרים איכותיים מאד במחירים יותר נוחים יכולים ללכת על חברות כמו Hoya, Nisi או Haida שמספקים יחס עלות תועלת מעולה לצלמים חובבים ומקצועיים כאחד. למה לשים לב ברכישת פילטר? שימו לב שהפילטר מתאים לקוטר העדשה הרחבה שלכם שסביר שהיא בעלת הקוטר הגדול ביותר. הרי ברוב המקרים תשתמשו בפילטר דווקא איתה. בהמשך, תוכלו לרכוש מתאמים זולים ליתר הקטרים בעדשות האחרות שלכם. איזו עוצמה לרכוש? אין תשובה נכונה. פילטר חלש יחסית (עד 5 סטופים) יתאים למריחות קלות באור יום או משמעותיות יותר בשעות הדמדומים. פילטר חזק (מעל 6 סטופים) יאפשר לכם חשיפות די ארוכות באור יום ומאד ארוכות בשעות בין הערביים. תחשבו איפה ומתי תצלמו, איזה אפקט תרצו לייצר בתמונות שלכם ותחליטו בהתאם. אם יש אפשרות, תרכשו שני פילטרים בשתי עוצמות שיתנו לכם מרווח פעולה רחב יותר. כאמור, אל תתבלבלו בסימונים! למשל, פילטר ND8 חוסם שלושה סטופים בלבד. תחזרו למאמר הזה כדי לוודא שאתם רוכשים פילטר בעוצמה הרצויה. לסיכום מקווה שהסקירה הזו עוזרת לכם להבין סוף סוף מהו פילטר ND ומה כדאי לבחון בשלב הרכישה. במאמר הבא, השני בסדרה זו, אכתוב על שיטת העבודה שלי עם הפילטר והטכניקה המומלצת. בנוסף, אפרט על מגוון האפשרויות שניתן לנשיג בעזרתו מהבחינה האומנותית עם מספר דוגמאות מעניינות. אם יש לכם שאלות - אני כאן עבורכם, תמיד. מוזמנים לכתוב לי כאן או בקבוצת הפייסבוק שלנו כדי שעוד צלמים ילמדו מהתשובות. שלכם. ויקטור קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

אלבום פיקאבוק סקירה קצרה + מדריך כיצד להדפיס אלבום בעיצוב אישי דרך האתר של פיקאבוק הקדמה כבר זמן מה שרציתי להכין אלבום מושקע שיסכם את עבודתי לשנת 2020. השת"פ החדש בין פוטוטיפס לחברת פיקאבוק יצר עבורי את ההזדמנות המושלמת לעשות זאת. כחלק מהתנעת השת"פ פיקאבוק פינקו אותנו באלבום מתנה להתרשמות וסקירה. מיד נעניתי למשימה, בחרתי את התמונות הנבחרות מ-2020, עיצבתי את האלבום במערכת ה(כמעט) אוטומטית שלהם (על זה בהמשך) וביצעתי את ההזמנה. האלבום - ההתרשמות האישית שלי לפני כשבוע האלבום הגיע והוא נראה נהדר! הכריכה והעמודים מרגישים עבים ואיכותיים והתמונות נראות מעולה בהדפסה, למרות החששות שהיו לי מהמעבר מ"שולחן העריכה" לדפוס. הגדלת התמונות תמיד מלווה בחשש מפגמים בעריכה ופיקסליזציה, אך באלבום הזה ההדפסה יצאה מעולה ברוב התמונות עם כמה אי דיוקים קטנים בחלק קטן מאד מהתמונות. שני דברים שהבחנתי בהם שסביר מאוד להניח קשורים יותר לעריכה שלי ושלב ההכנה לדפוס מאשר להדפסה של פיקאבוק. עם זאת, כחלק מהסקירה האובייקטיבית - אני מרגישה את הצורך לציין אותם. 1. אזורי ה-היילייטס ב- 2-3 מהתמונות שהיו מראש בהירים מאד וספקולריים (מנצנצים) נראו פחות טוב על הנייר ולכן הייתי מציעה להרגיע מעט את ההיילייטס כשאתם עורכים להדפסה גם אם הם נראים בסדר על המסך. 2. בחלק קטן מהתמונות, הגוון האדום מודגש יותר ממה שהתכוונתי בעיקר באזורי הצללים של גווני העור. גם כאן, כדאי להכיר את "אופי ההדפסה" של פיקאבוק ולהיות זהירים יותר עם הגוונים הכתומים - אדומים. כמו שאמרתי, ככל הנראה שני הדברים האלו קשורים יותר לתנאי העריכה שלי מאשר למכונות ההדפסה של פיקאבוק שעל פי השיחות איתם עובדים עם מכונות מקצועיות מהמדרגה הראשונה, מכונות מכוילות שתמיד יתנו לכם את אותם הצבעים בדיוק בכל הדפסה. אני לא יכולה לומר אותו דבר לגבי הגדרות הצבעוניות של המצלמה, המסך או העריכה שלי שמשתנים תדיר לפי העין. בשורה התחתונה בשורה התחתונה האלבום נראה מרשים ומקצועי וכיף גדול להציג אותו ללקוחות ואורחים שמגיעים להתרשמות. חשוב לציין שזהו אלבום מצוין שמתאים יותר להדפסת צילומים ותמונות מטיולים או אירועים משפחתיים לצד עבודה מקצועית עם לקוחות. ניתן להדפיס אלבומים כאלה גם לחתונה ו/או באירועים חשובים, אך מי שמחפש את רמת ההדפסה המוזיאונית יאלץ לפנות למקומות אחרים. אז אם זה משהו שתמיד רציתם לעשות, במיוחד בתקופת החגים המלאה בטיולים - אני לגמרי ממליצה להכין לעצמכם אלבום מרגש של העבודות שלכם. עיצוב האלבום כל מה שאתם צריכים לדעת על עיצוב אלבום אישי לעבודות הצילום שלכם או לצילומים המשפחתיים שלכם בהמשך המאמר >> שלב ראשון – בחירת התמונות השלב הזה עשוי לקחת מעט זמן ותלוי בכמה אתם מסודרים עם הקבצים שלכם. אני לא, ולכן זה היה השלב שלקח לי הכי הרבה זמן. הכינו לכם תיקייה ובה שימו את כל התמונות שתרצו להכניס לאלבום. שלב שני – ייצוא התמונות מחדש באיכות המתאימה אחרי שהחלטתם אילו תמונות תרצו להדפיס, בחנו מה איכות הקבצים שלכם. האם יש לכם את כל התמונות באיכות גבוהה? או שאתם צריכים לייצא אותן מחדש באיכות להדפסה? איך תדעו אם הקבצים שלכם באיכות טובה להדפסה? פשוט מאוד, המערכת של פיקאבוק תאמר לכם, בכל פעם שאתם מעלים תמונה ובהתאם לגודל הפריסה הרצוי שלה על העמוד המערכת תגיד לכם באחוזים מה איכות התמונה שתתקבל. מוזמנים למאמר המפרט את תהליך הייצוא המומלץ להדפסה ולפייסבוק בתוכנת לייטרום שלב שלישי – בחירת תבנית עיצוב לאלבום זה הזמן להכנס לאתר של פיקאבוק ולהתחיל לעצב את האלבום שלכם >> https://www.picabook.co.il/ בשלב הראשון המערכת תבקש מכם לבחור עיצוב מבין כמה עשרות עיצובים שפיקאבוק יצרו לנוחות המשתמשים. חשוב(!) אם אתם רוצים לעצב את האלבום שלכם מאפס בעיצוב חלק ללא תבנית נושא עברו ללשונית השמאלית – "עיצוב חכם ללא תבנית" ובחרו באופציה האחרונה – ללא רקע. שלב רביעי – בחירת סוג האלבום אחרי שבחרתם את תבנית עיצוב האלבום המערכת תבקש מכם לבחור את סוג האלבום והמימדים שלו, אני בחרתי באלבום פורטרט ובהדפסת יהלום – שהיא ההדפסה הכי איכותית (הדפסה שטוחה על נייר פוטו). שימו לב שלמרות שזה לא מצויין בשום מקום, כל האלבומים הם בעלי כריכה קשה. שלב חמישי – עיצוב האלבום בשלב הבא המערכת תבקש מכם להזין שם לאלבום ותכניס אתכם לתוך תוכנת העיצוב. הדבר הראשון שתרצו לעשות – להעלות את כל התמונות מהתיקיה שהכנתם מבעוד מועד. לאחרי מכן, על מנת להכניס את התמונות לתוך העיצוב, פשוט גוררים את התמונה שאתם רוצים אל תוך המקום המיועד באלבום. כמובן שניתן לשנות את כל הפרמרטים הראשוניים לפי העדפתכם. אם אתם לא יודעים איך לעשות משהו שאתם רוצים לעשות – תמצאו את התשובות למרבית השאלות באזור סרטוני ההדרכה של האתר – אליו ניתן להגיע בלחיצה על האייקון בסרגל הכלים העליון או בלינק הבא: https://www.picabook.co.il/HE-IL/faq-editor.asp#tube יש גם אופציה להכניס טקסט – כאן הרגשתי שמבחר הפונטים באנגלית עשיר יותר לעומת העברית והנושא הזה טעון שיפור. למי שדווקא רוצה טקסט בעברית זה יתרון. אפשר לראות תצוגה מקדימה של עיצוב האלבום - משהו שאני ממליצה בחום לעשות, כי דברים שרואים משם לפעמים לא רואים מכאן. ניתן גם לשתף את העיצוב עם אנשים נוספים כדי לקבל את חוות דעתם לפני ששולחים להדפסה. לאחר מכן יש לכם אופציה לשמור את עיצוב האלבום וכשבאמת סיימתם – ניתן לבצע את ההזמנה ולשלוח את האלבום להדפסה. אם תרצו לקבל את ההנחה של פוטוטיפס להדפסת אלבום בפיקאבוק, מוזמנים לשלוח אלינו מייל ל: contact@phototips.co.il לינק לאתר של פיקאבוק >> https://www.picabook.co.il/ תהנו! :) בר.

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 2 - תכונות האור ומעצבי תאורה מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי במאמר הראשון בסדרה כתבתי על סוגי האורות הקיימים בצילום סטודיו והצגתי כמה מרככי תאורה שימושיים. עכשיו כשהבנו מהם האורות העיקריים בצילום פורטרטים בואו נדבר קצת על תכונות האור, מהו אור "רך" לעומת אור "קשה" ומה הם הפרמטרים השולטים על תכונות האור. שלוש תכונות מרכזיות כאשר אנו מדברים על אור רך או אור קשה אנו בעצם מתכוונים לשלוש תכונות עיקריות של האור (והצל שנוצר ממנו): 1. כהות הצללים 2. חדות המעברים בין האור לצל 3. הספקולריות (מבריקות) של האור - בעיקר באזורים הבהירים (היילייטס). אור קשה זהו אור שבו המעבר בין האור לצל הוא חד מאוד ולא כולל גווני מעבר רכים. הצללים המתקבלים באזורים החשוכים הם כהים ושחורים מאוד. בנוסף לכך, האזורים הבהירים ביותר – ההיילייטס הם מאוד ספקולריים (מבריקים). כלומר, זהו אור בעל קונטרסטיות מאוד גבוהה. אור רך מתאפיין במעברים עדינים יותר ופחות ברורים בין החלקים המוארים למוצללים. ההיילייטס באזורים המוארים ביותר הם אחידים יותר ולא מבריקים. אור רך או אור קשה? בבחירת סוג האור הרצוי לצילומים הבאים שלנו, כדאי לזכור את המאפיינים המרכזיים של האור. אור קשה נוטה להדגיש קמטים ופגמי עור של המצולמים בעוד שאור רך נוטה להיות סלחני ומחמיא יותר לעור. האם זה אומר שתמיד נרצה להשתמש באור רך בצילומי פורטרט? ממש לא! לאור קשה ישנם מאפיינים רבים שיכולים להיות שימושיים למדי כדי ליצור את האפקט האומנותי שאנו מחפשים. למשל, בצילום פורטרטים דרמטיים עם צללים גרפיים או כאשר אנו מצלמים עם ג'לים צבעוניים. חשוב ללמוד מה הן תכונות האור הנוצרות מכל סט-אפ של תאורה כדי שנוכל לדעת איך להשתמש באור לצרכינו. מהם הפרמטרים הקובעים את איכות האור? 1. עוצמת האור 2. גודל מקור האור 3. מרחק האור מהאובייקט 4. מעצב/מרכך התאורה לפני שאתחיל לפרט על כל פרמטר אני רוצה לתת לכם את אחד הכללים הכי חשובים בצילומי סטודיו וצילום בכלל: "ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר" ולהיפך, ככל שמקור האור קטן יותר ביחס לאובייקט האור שיתקבל יהיה קשה יותר. למשל, בצילומי חוץ בצהרי היום, מקור האור שלנו, השמש, קטן מאד יחסית לאובייקטים סטנדרטיים על פני כדור הארץ, מה שמייצר תאורה קשה וקונטרסטית. ביום מעונן, העננים מתפקדים כמרכך ענקי, והתאורה המתקבלת היא רכה ועדינה. עוצמת האור חוזק האור מושפע מעוצמת מקור האור שלנו, צורתו, שנקבעת בעקבות שימוש במעצבי תאורה שונים וכמובן פרמטרי החשיפה שהגדרנו במצלמה (משולש החשיפה - הצמצם, מהירות התריס והאיזו). מעצבי תאורה ישפיעו בצורה שונה על כמות האור המגיעה אל האובייקט גם כשהפלאש מכוון לאותה עוצמה. בנוסף, גם למרככי תאורה ישנה השפעה רבה על העוצמה, שכן יכולת חסימת ופיזור האור משתנה בין מרכך למרכך. לכן חשוב לעדכן את עוצמת הפלאש בהתאם לשימוש במעצב ו/או מרכך מסוים, ע"מ לקבל את החשיפה הרצויה. גודל מקור האור ככל שמקור האור שלכם גדול יותר ביחס לאובייקט, האור יהיה רך יותר. למשל, סופטבוקס גדול המאיר את הפנים של המודל יספק אור רך יותר מסופטבוקס קטן. בנוסף גם גודל האובייקט יחסית לסופט בוקס משפיע על הרכות של האור. סופטבוקס קטן על פעוט יראה רך יותר מאשר על אדם בוגר, הכל עניין של יחס. מרחק האור מהאובייקט גם הסופטבוקס הכי גדול בעולם יהפוך את התאורה לקשה אם ימוקם במרחק מספיק גדול מהאובייקט כי ככל שמרחיקים אותו -אלומת האור שיוצאת ממנו קטנה. כלומר, ככל שתמקמו את מרכך התאורה שלכם קרוב יותר לאובייקט, הוא יהיה גדול יותר ביחס אליו ולכן יספק אור רך יותר. מעצב התאורה לעיתים ידוע גם כמרכך תאורה. השפעתו משמעותית על הדרך בה האור יראה על המצולמים שלכם. תזכרו שלא כל מעצבי התאורה מרככים את האור. חלקם, כמו זום רפלקטור וגרידים למיניהם יהפכו את האור למרוכז, ספקולרי וקשה יותר. מעצבי התאורה השונים ואיכות האור המתקבלת מהם אז על פי הכללים שלמדנו, אם נרצה אור רך מאוד, עלינו למצוא מרכך תאורה שיהיה - גדול, לבן (יצור גוונים טבעיים יותר) ובעל שכבות ריכוך רבות. בקטגוריה זו ניתן למצוא – סופטבוקסים, אוקטגונים, מטריות לבנות עם ריכוך וסקרים (Scrim). אם נרצה אור קשה, עלינו למצוא מעצב תאורה שיהיה – קטן, כסוף, עם מעט שכבות ריכוך אם בכלל. אם נרצה שהאור יהיה אף מרוכז יותר – ניתן להוסיף לו גריד שיכווין את האור בדיוק לאן שאנחנו רוצים. בקטגוריה זו ניתן למצוא – זום רפלקטורים, מגנום רפלקטורים, Barn doors ופלאש חשוף. ומה עם ביוטי דיש? הביוטי דיש נמצא בדיוק באמצע בין אור רך לאור קשה ונהנה מהיתרונות היחסיים של שני העולמות. מצד אחד הוא מספק קונטרסטיות ודרמה, מצד שני הוא לא נראה קשה מדי על העור. ניתן למצוא ביוטי דיש בשני צבעים – לבן וכסוף, הכסוף ייתן יותר ספקולריות והלבן יהיה רך יותר. אז למה בעצם יש מבחר כל כך גדול ומה הייתרונות היחסיים של כל מעצב תאורה? פשוט מאוד – נוחות ואילוצים. לא כולם יכולים להכניס מטריית ענק של מטר וחצי לסטודיו הביתי שלהם בסלון, או לסחוב סופטבוקס שלא מתקפל ליום צילום בלוקיישן מחוץ לסטודיו. לכן יש מרככי תאורה בכל הגדלים והוריאציות ואתם צריכים לבחור את אלו שהכי קרובים לצרכים שלכם. אתם רוצים אור מאוד רך אבל יש לכם מקום רק לסופטבוקס קטן או מטריה בינונית? אין בעיה, דאגו להציב אותם כמה שיותר קרוב לאובייקט על מנת לקבל את האור הכי רך שאתם יכולים להוציא מהם. אם יש לכם מטריה או ביוטי דיש - הוסיפו להם בד ריכוך. אור קשה היתרונות של אור רך הם די ברורים - הוא עדין, נעים לעין, מייצר תחושה רגועה ומחמיא למצולמים. מה עם האור הקשה? מתי נרצה להשתמש בו? מה עושים איתו? אחת התכונות של אור קשה היא שהוא יוצר צללים חדים וכהים יותר, ובמקרים מסוימים זה בדיוק מה שנרצה לראות. בתמונה הימינית כיוונתי ליצירת צל כהה על הרקע וצל גרפי מהכובע על הפנים של המודלית שלא הייתי יכולה להתקבל עם אור רך יותר. בתמונה השמאלית רציתי שרק הפנים של המודלית יהיו מוארים בזמן שכל יתר הגוף שלה יהיה חשוך כך שאוכל למלא את הצל ולצבוע אותו בג'ל אדום. בשני המקרים השתמשתי באור קשה של פלאש חשוף. לסיכום 1. זכרו את הכלל - ככל שמקור האור גדול יותר ביחס לאובייקט האור יהיה רך יותר, ולהיפך. 2. דעו איזה אור אתם צריכים למטרה האומנותית שלכם. 3. השתמשו בסט-אפ הנכון לקבלת האור המתאים למשימה. במאמר הבא נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. תודה שקראתם 😊 בר. קצת עלי שמי בר אלגרנטי, אני צלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי בת"א, מתמחה בצילומי פורטרט אומנותיים, צילומי תדמית, הופעות חיות, מאחורי הקלעים ואופנה. מעבר לעיסוקיי כצלמת, מתמחית בניהול עסקים, ייזום פרויקטים וניהול תוכן דיגיטלי ומדיה. לאחרונה הצטרפתי לצוות הניהול של הקהילה ואני פועלת כדי לקדם שיתופי פעולה של פוטוטיפס עם גורמים חיצוניים שיעשירו את התכנים, יספקו לחברי הקהילה כוח קנייה ואפשרויות חדשות. האתר הרשמי | אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 1 – תפקידי האורות בצילום פורטרט ומעצבי התאורה שמתאימים להם מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי אור ראשי ידוע גם כMain light או Key light האור הראשי שלנו הוא האור העיקרי המאיר את האובייקט (המצולם) ואת פניו. בניגוד ליתר האורות שיכולים להיות מכוונים על ידי טעם אישי וכוונה אומנותית, האור הראשי שלנו צריך להיות מכוון אובייקטיבית לחשיפה "נכונה" על המצולם ומשמש כבסיס עליו אנו מוסיפים את יתר האורות. על האור הראשי ניתן להלביש מספר מרככי תאורה וזאת בהתאם לכוונה האומנותית של הפורטרט, מרככי תאורה נפוצים לאור הראשי הם: סופטבוקס, מטריה וביוטידיש. כמובן שיש עוד המון אביזרים נוספים והכל בהתאם לאיכויות האור שרוצים לקבל והאפקט שרוצים ליצור. סופטבוקס מטריה ביוטידיש פיל לייט - Fill Light מטרת הפיל לייט (אור ממלא) היא לרכך את הצללים ולהפוך את המעברים בין החלקים המוארים של התמונה לחלקים המוצללים שלה להדרגתיים יותר ופחות חדים. נשתמש בפיל לייט כאשר הצללים שהאור הראשי יוצר קשים או כהים מידי ואנו לא רוצים לאבד פרטים באזורים האלו או שאנו מעוניינים בתמונה שמוארת בצורה אחידה יותר ופחות דרמטית. המטרה היא לא לבטל את הצללים לחלוטין אלה לשלוט בהם ובמידת העומק שלהם. שני הכלים הכי נפוצים לשימוש כפיל לייט הם אור נוסף (לרוב עם מרכך תאורה כגון סופטבוקס או מטריה) או רפלקטור שמכוון כך שהוא מחזיר חלק מהאור הראשי בחזרה אל האזורים החשוכים. רפלקטור לבן יחזיר אור רך וטבעי יותר ורפלקטור כסוף יחזיר אור חזק וספקולרי יותר (שלעיתים ייצור את האשליה שיש עוד פלאש בסצינה). פיל לייט מצד שמאל מרכך את הצללים וגורם להם להיות בהירים ועדינים יותר רים לייט - Rim light מטרת הרים לייט היא להבליט את האובייקט מהרקע על ידי יצירת זוהר והארה של מתאר הגוף שלו ו/או פניו. למשל אדם שלובש חולצה שחורה על רקע שחור ואי אפשר לראות את הגבולות הברורים של גופו, הרים לייט יפגע בצד הגוף שלו ושל פניו וייצור פס אור לכל אורך הגבולות האלו. כמה "פס" האור צר או רחב, כמה הוא חזק ואיפה בדיוק הוא פוגע, אלו הדברים שעל הצלם להחליט לפי הכוונה האומנותית שלו וטעמו האישי. מרככי תאורה נפוצים לשימוש כרים לייטס הם: סטריפ סופטבוקס (סופטבוקס צר וארוך) וBarndoors. ניתן ליצור רים לייט עדין גם עם הצד הכסוף של הרפלקטור. דוגמא לשימוש בסטריפ סופטבוקס ליצירת רים לייט מצד ימין הייר לייט - Hair light ההייר לייט (אור שיער) הוא אור שמאוד דומה לרים לייט, רק שבמקום לפגוע בפנים עצמן הוא פוגע בגבולות השיער ונותן לו זוהר והפרדה מהרקע. הייר לייט יכול להיות ממוקם בצידי השיער, או בחלק העליון שלו. ניתן להשתמש כמעט בכל מרכך תאורה או פלאש חשוף כהייר לייט, אבל חשוב להקפיד על המיקום שלו והעוצמה שלו. הייר לייט בשימוש ג'לים צבעוניים הייר לייט שנותן זוהר והפרדה מצד שמאל אור רקע - Background Light אור הרקע הוא אור שמכוונים על הרקע וכלל לא על המצולם. הוא נועד להאיר את הרקע ובכך להפריד את המצולם מהרקע כמו גם ליצור עניין ויזואלי על ידי יצירת gradient על הרקע. אחת הצורות הנפוצות ביותר לאור רקע הוא יצירת וינייט עגול כאשר מרכז הרקע בהיר יותר והוא הולך ומתכהה בצדדים. יש הרבה צורות יצירתיות נוספות בהן ניתן להאיר את הרקע וליצור עליו דפוסי אור שונים. ניתן להפנות אל הרקע פלאש חשוף, Barndoors, מטריה ועוד בהתאם לדפוס האור ותכונות האור שרוצים לקבל. דוגמא לאור רקע היוצר וינייט בשימוש Barndoors טיפים כלליים · ככל שיש יותר אורות מונחים בקפידה בסצינה הצילום נראה מלוטש, מקצועי ו"מסחרי" יותר. ככל שיש פחות אורות, הצילום מרגיש קז'ואלי, טבעי ואותנטי יותר. השתמשו בתאורה כדי להעביר את התחושה שאתם רוצים ליצור אל הצופה. · אם רוצים לראות באילו מרככי תאורה השתמשו בצילום, במיוחד באור הראשי, הסתכלו בהשתקפות בתוך עיני המצולם, נקודת אור קטנה תהיה פלאש חשוף, אור בינוני בצורת משושה יהיה מטריה, צורות גדולות בהירות וריבועיות יהיו לרוב סופטבוקסים למיניהם, scrim (מסך ריכוך גדול) או חלון וכן הלאה. כמו כן ניתן לראות בד"כ את מספר האורות בהם השתמשו כדי להאיר את הסצינה. · בדקו כל אור בנפרד! בכל פעם שאתם ממקמים אור מסויים, דאגו לכבות את האחרים כדי לראות בדיוק מה הוא עושה ורק אז הדליקו את היתר. לסיכום במאמר הבא נדבר יותר על תכונות ואיכויות האור הנוצרים ממעצבי התאורה השונים והסיבות לשימוש בכל אחד מהם. תודה שקראתם 😊 בר. קצת עלי שמי בר אלגרנטי, אני צלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי בת"א, מתמחה בצילומי פורטרט אומנותיים, צילומי תדמית, הופעות חיות, מאחורי הקלעים ואופנה. מעבר לעיסוקיי כצלמת, מתמחית בניהול עסקים, ייזום פרויקטים וניהול תוכן דיגיטלי ומדיה. לאחרונה הצטרפתי לצוות הניהול של הקהילה ואני פועלת כדי לקדם שיתופי פעולה של פוטוטיפס עם גורמים חיצוניים שיעשירו את התכנים, יספקו לחברי הקהילה כוח קנייה ואפשרויות חדשות. האתר הרשמי | אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

כשהעולם עצר מלכת הקורונה הגיחה לעולמנו ממש לפני שנה, בתחילת מרץ 2020. בתקופה ההיא היינו שאננים למדי וחשבנו שזה הולך להיות סוג של אבולה. בקטנה. רחוק מאיתנו. למתחילים. משהו שלא ישפיע יתר על המידה על חיינו, לא יותר מאשר שלט מזדמן בשדה התעופה הלאומי של מדינת X-לנד שאומר "הזהרו מקורונה ותשטפו ידיים". אז את הידיים שטפנו אבל זה בטח לא עזר לנו למנוע את הסיוט שהגיע מעט אחרי זה - משבר כלל עולמי ששיתק את חיינו לחלוטין, במידה מסוימת, עד היום. ואז הגיע הסגר הראשון שוק טוטאלי. אחרית הימים. פיניטו לה קומדיה. מה זה בכלל סגר ואיפה המילה הזו נוצרה? מה עושים איתו? באמת אסור לצאת מהבית? מה זה, מלחמת העולם השלישית? כבוד השוק במקומו מונח, אבל שמח להגיד שהאופי האנושי הסתגלן עזר לנו להבין מהר מאד את הסיטואציה ולעשות התאמות. פתאום כולם התחילו לחשוב במוד "איך הופכים משבר להזדמנות". פתאום, כולם למדו בזום. פתאום, כולם ערכו תמונות ישנות. פתאום כולם הפכו לצלמי סטודיו ביתי או צלמי טבע לנשיונל ג'יאוגרפיק בגינה הציבורית מתחת לבית. וכך פעלתי גם אני. הבוקר הפרטי שלה ה-מיני פרויקט הזה נוצר בעקבות המחשבות על הרוטינה היום יומית שעברנו באותה התקופה. לא עוד שגרה יומית מגוונת וחוויות מלאות בשינויים וריגושים כפי שהיינו רגילים מאז ומעולם. לא עוד עבודה - צילומים - סדנאות - חברים - עריכות - טיולים - צפון - דרום - מזרח - מערב ... קמים בבוקר, מצחצחים שיניים. מכינים קפה. דואגים לכמה מטלות בית. קוראים ספר להפיג את השעמום. זהו. גילוי נאות. זאת לא באמת הייתה השגרה היומית שלנו ובפועל נשארנו פעילים ותזזיתיים מאד גם בסגר. העבודה נשארה עבודה. הסדנאות התחלפו בזומים בלייב. צילומים הפכו לבניית תשתיות ותוכניות לעתיד. הפרויקט הזה הוא פרי הדמיון שלנו בלבד, על איך הבקרים שלנו היו יכולים להיראות אילולא הקוץ ב... האספקט הצילומי הרעיון היה ליצור סיפור ויזואלי של השגרה היומית ה"משעממת" אך בצורה טיפה פחות סטנדרטית ממה שהמחשבה הראשונית הייתה מייצרת. כמה קווים מנחים שליוו אותי בפרויקט צילום בעדשה רחבה מאד, כדי ליצור פורטרט סביבתי שכולל הרבה פרטים מתוך הרקע ואת האוירה הכללית בבית. צילום מלמטה או בזוויות לא שגרתיות. העיוות של העדשה הרחבה רק הוסיף לאפקט שרציתי לייצר והציג את הצילומים בצורה מעניינת יותר. במקרים בהם המיקום לא איפשר לי להגיע לספוט המדויק בעצמי, העמדתי את המצלמה היכן שהתאפשר והצילום עצמו התבצע עם טיימר. הפיכת סדר החשיבות של האובייקטים בתמונה. כלומר, האובייקט הראשי, זה שצפוי שיהיה בפרונט ובפוקוס, הפך להיות האובייקט המשני, מטושטש ברקע. לחלופין, האובייקט המשני, שלרוב נמצא ברקע, הפך להיות המוביל בכל סצינה. צילום עם התאורה הזמינה בלבד - טבעית מבחוץ או מלאכותית בתוך הבית, אך ללא אביזרים או פלאשים. יאללה, מספיק לכתוב. בואו נקפוץ לתמונות. בהמלצת השיננית כי הכביסה לא תכבס את עצמה נס גדול (וטבעוני) יהיה כאן על קפה ו"בחירתו של הטועם" המדריך לטרמפיסט לסיום הפרויקט לקח בסופו של דבר כמה שעות. חשיבה על הרעיון הצילומי בכל סצינה, חיפוש זוויות מעניינות, דיוק קומפוזיציה, בחינת התוצאות... היו אלה כמה שעות נהדרות של עבודה משותפת עם זוגתי מיכל, שכמו תמיד זרמה על השגעונות שלי בצורה נפלאה. סולידי. כיפי. מרענן. משהו שלא הייתי עושה לעולם אם לא הסגר. לא מאחל לאף אחד עוד סגר. כן מאחל לכם שתמיד תהיו יצירתיים, שתמצאו את השפה הצילומית שלכם ושתמיד תהיו בסביבת שותפים נהדרים לדרך. אשמח לשמוע את דעתכם. אם בא לכם לשתף על הפרויקטים שלכם - מוזמנים באהבה. יום נפלא! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

אחחח... החורף הישראלי. כמה עוצמות יש בו, כמה גיוון. אחד הנושאים הנפלאים לצילום בתקופה זו של השנה זה הפריחה המהממת שמציפה את היערות והשטחים הטבעיים בכל רחבי הארץ. איזה עונג צרוף זה לתבונן בצבעוניות המשגעת שלה, שאף סרגל סטורציה בלייטרום לעולם לא יצליח להשיג. מהערבה ועד הגולן, מים התיכון ועד לים המלח, ישראל שלנו יכולה להתגאות בפריחה מרשימה ביותר של אינספור זנים וצמחים - תורמוסים, כלניות, אירוסים ועוד. האם אתם כבר חברים בקבוצת הפייסבוק שלנו? קשה להסביר ברמה הפסיכולוגית מדוע העין שלנו נמשכת ליופי שהפריחה הזו מייצרת. אינטואיטיבית, יכול לשער שזה הצבעוניות הרבה שמאפיינת אותה ומושכת את עינינו. המרקמים השונים והמעניינים שבתוך העלים מוסיפים המון תוכן צילומי ומגרות את העין. אולי זה המיקוד בפרטים הקטנים של הטבע ולאו דווקא הסתכלות כוללת על הנוף. ברמה האישית, יכול להגיד לכם שהמשיכה שלי לצילומי טבע והפריחה החורפית נובעת בעיקר מהפשטות והרוגע המלווים את סגנון הצילום הזה. כאמור, קשה להסביר זאת ואולי גם אין צורך. אני בטוח שכל אחד מכם ידע לתת את התשובה הכי טובה עבור עצמו. מה שלא יהיה, אם כבר מצלמים פרחים - כדאי לעשות את זה בצורה הכי יפה ופוטוגנית שאפשר. כך גם אנחנו נאהב את הצילומים שלנו ונתלהב מהם יותר וגם נעשה טוב בלב לסביבה הקרובה שלנו - המשפחה, החברים והצופים במגוון המדיות המקוונות. על הדרך, אף נתרום את חלקנו בהעלאת המודעות לטבע ולשמירה עליו בקרב הציבור הכללי. במאמר הזה ריכזתי עבורכם כמה מהטיפים המובילים שלי לצילום פרחים בהם אני משתמש בעצמי בכל פעם שאני יוצא לשטח. מקווה שהם יעשירו את עולמכם ויעזרו לכם לקבל פריימים לפנתיאון האישי שלכם ולתפארת מדינת ישראל. פוטו טיפ מס' 1 - לפני הכל - שימרו על הטבע הטיפ הבסיסי והחשוב ביותר מבין כולם שכמובן לא קשור כלל לצילום עצמו. פריחת החורף היא מטריפה ללא ספק. אינספור סוגי פרחים בכל רחבי הארץ וזה דבר פשוט מופלא. כדי שהפריחה תמשיך להיות כה מופלאה עלינו להקפיד ולשמור על כמה כללים כדי שנוכל לשלב את האהבה שלנו לצילום לאהבת הטבע והארץ. כל שאבקש מכם הוא: לדרוך רק על השבילים ודרכי העפר לא לקטוף את הפרחים, גם אם הם לא מוגנים לא לפגוע בשום דרך בתוצרת החקלאית שלעיתים נתקלים בה במהלך הסיורים לוותר על פריים אם צילומי פוגע בטבע ו/או החקלאים להישמע להוראות החקלאים או בעלי תפקיד בשטח, הם עובדים קשה בשבילנו בשום אופן אין להשאיר שום סימן לכך שביקרנו באזור - לכלוך, שקיות, אוכל שעלול להזיק לחיות הבר ועוד מוזמנים להוריד את התמונה ולהפיץ את קול הקורא הזה לעוד צלמים וחברים. אם נעלה המודעות בקרב הציבור הרחב זה יעזור גם לאחרים להתנהל בצורה ראויה ולשמור על הטבע המהמם שלנו. פוטו טיפ מס' 2 - חשבו מדוע אתם אוהבים לצלם פרחים האם הפתעתי אתכם? האם ציפיתם שישר אכתוב על צמצם פתוח שייצר רקע מטושטש? מהי מהות הצילום בעיניכם? That is THE question בעיניי, אחד הדברים החשובים שכל צלמת וצלם צריכים לעשות לפני שמצלמים זה לחשוב על מה שמניע אותם לצלם את מה שהם מצלמים. האם זה האתגר לצלם משהו שאף אחד אף פעם לא צילם? האם זה הרצון להביע את עצמנו והצד האומנותי שבנו? האם זה הסקרנות הטבעית שטבועה בנו עמוק בנשמה? אפשר לחפש את התשובה במובן הכללי והפילוסופי - מדוע אנחנו בכלל מצלמים? כאן, מרכז העניין הוא בצילום פרחים אז הכוונה שלי היא לעודד חשיבה מעמיקה על מדוע בא לנו כל כך לצלם פרחים בטבע. בפתיח הקצר סיפרתי לכם על כמה סיבות אפשריות שמושכות אותנו בצילום פרחים. אתם מוזמנים לחשוב עליהן ולהוסיף מספר סיבות נוספות משלכם. אם תחשבו כמה רגעים על ה"למה" - ה-"מה" וה-"איך" יהיו לכם הרבה יותר ברורים. ברגע שתזקקו את הסיבה (או הסיבות) לכך שאתם אוהבים לצלם פרחים - כך תדעו לכוון טוב יותר לצילום הרצוי שבאמת מבטא את ה"אני הפנימי" שלכם. לא סתם פרח אדום עם רקע מטושטש אלא יצירת אומנות שיצרתם בידיכם ומצלמתכם. פוטו טיפ מס' 3 - בנו את הפריים הרצוי בדמיון ותכננו את הדרך להגשמתו כהמשך ישיר לפוטו טיפ המעט פילוסיפי מקודם, כאן אנחנו מכינים את הנחיתה העדינה על הקרקע ומתחילים לדבר תכלס. הרעיון הוא לראות מבעוד מועד את ה-Vision הכללי שלכם של התמונה שתקבלו בסשן. אין כאן כוונה שתחשבו כמו צלמי סטודיו או מוצר ששולטים בצורה מוחלטת על כל היבט בצילום שלהם. יותר, תנסו לדמיין את הפריים הרצוי, תחשבו על המרכיבים שלו ותכננו את השלבים הנדרשים לקבלתו והציוד שיעזור לכם להגשים את החזון. למשל, איזה פרח תרצו לצלם ומה הצבעים המרכזיים שלו? איזה צבעים משלימים כדאי שיהיו בתמונה? מהי התחושה שתרצו ליצור אצל הצופה? למשל, צילום צבעוני ומואר יצור תחושה אופטימית ואילו צילום אפל עם מעט צבעים יצור תחושה עצובה או קודרת. האם תרצו לצלם מקבץ של פרחים או פרח אחד בודד? אם תצלמו באזור חשוך (או מואר), באילו הגדרות צילום כדאי להשתמש? משהו שיכול לעזור לכם בטיפ הזה הוא השראה מצלמים אחרים. שימו לב - לא העתקה, השראה. חפשו צילומים של צלמים שאתם אוהבים ומעריכים, תבחנו את התמונות שלהם ותרשמו לעצמכם את הנקודות מהם התרשמתם במהלך ההתבוננות. תתחברו לרגש שנוצר אצלכם כצופים ותנסו לכוון גם את הצילומים שלכם לאותו הרגש. תשימו לב לקומפוזיציה ומיקום האובייקטים בפריים, מהם החיתוכים בקצוות הפריים, מהו הרקע ואיך הוא תומך באובייקט המרכזי, האם יש משהו בקדמת הפריים וכד'. כל הסיפור הזה יכול לקחת לכם לא יותר מ-10 דקות, אבל מבטיח לכם שתופתעו כמה הזמן הזה הוא השקעה מצוינת לקבלת התוצר המרשים שאתם מחפשים. פוטו טיפ' מס' 4 - בצעו מחקר מקדים ללוקיישן כפי שאתם רואים, הטיפים ממשיכים לגעת יותר ויותר בפרקטיות והצילומים עצמם, אז אל דאגה, נדבר על צמצמים בקרוב. מחקר מקדים ללוקיישן זה משהו שכדאי לעשות תמיד, עד כמה שאפשר. ככל שתהיו מוכנים יותר לפני הצילומים, ככה ההנאה שלכם מהתהליך והתוצאה הסופית יהיו איכותיות יותר. תשאלו את עצמכם מספר שאלות מכווינות ותנסו לענות עליהם מראש. תיעזרו בפורומים השונים לצילום, הצלמים מהם אתם שואבים השראה או החבר האינטרנטי של כולנו - גוגל. אפריד את הטיפ לשני היבטים חשובים למחקר- הצילומי והגיאוגרפי. מחקר צילומי איזה פרחים ישנם בלוקיישן הנבחר? מהם תנאיי התאורה באזור (על זה, בטיפ הבא)? איזה דברים מעניינים נוספים באזור יכולים לעניין אותנו שיעשירו את הסשן? מחקר גיאוגרפי איך מגיעים ללוקיישן? זה נשמע מובן מאליו, אבל הכרתי המון מקרים בהם אנשים חזרו בידיים ריקות, מתוסכלים רק כי לא ידעו על איזו דרך עפר צידית או פירצה בגדר שמובילה לספוט הרצוי. תבדקו דרכי הגעה והסדרי חניה במקום. האם האזור רטוב ובוצי? האם יש סכנות כלשהן שכדאי שתהיו מוכנים לקראתם? האם יהיה מקום לפרוס מחצלת ולהנות על הדרך גם מפיקניק טעים? הערת צד - גם הגינה הציבורית מתחת לבית יכולה להיות לוקיישן נפלא ונוח לצילומים. פוטו טיפ מס' 5 - ציוד מומלץ לא מרגיש לי נכון להנחות אתכם עם איזה ציוד ועדשות להשתמש כי ציוד זה רק הכלי למימוש החזון האומנותי שלנו. תשימו לב שרוב הטיפים שבמאמר הזה ניתנים למימוש גם לצלמי הסמארטפונים. אך אם בכל זאת תתעקשו, אז המה כמה המלצות קצרות. מצלמה כל מצלמה תעשה את העבודה. כמובן, שהמצלמות המקצועיות בעלות השליטה בכל פרמטרי הצילום - פוקוס, צמצם, תריס, ISO וכו' יעזרו לכם לדייק את הצילומים, בתנאי שאתם יודעים מה אתם עושים. עדשות גם כאן, אין המלצה גורפת. אפשר לצלם פרחים עם כל עדשה שהיא, תלוי מה תרצו להציג לצופה. זוכרים את הטיפ השני בו אמרתי לבנות מראש את האימאג' הרצוי? בהתאם לאימאג' תדעו גם באיזה עדשות להתשמש. תרצו פריים רחב? 24-70 תעשה את העבודה בצורה נפלאה. תרצו לצלם פרטים קטנים או רק פרח קטן אחד? עדשת טלה בדמות 70-200 תהיה בחירה מצוינת. תרצו "לקרב" אליכם אובייקט שנמצא רחוב או ממש "לדחוס" את הרקע?עדשות סופר טלה (למשל, 200-500) הן התשובה. אל תשכחו גם מעדשות מאקרו לצילום הפרטים הקטנים באמת של הפרחים. פוטו טיפ מס' 6 - ההגדרות בקצרה סוף סוף! מדברים על צמצמים! משולש החשיפה - צמצם זה קל. תשתמשו בצמצם ה(כמעט) הכי פתוח של העדשה שלכם. F/2.8 או F/4. לרוב נרצה להכניס הרבה אור למצלמה ולבודד את האובייקט מהרקע (בשפת אינסטוש: "לעשות שהרקע יהיה מטושטש"). (בא לכם לקרוא מאמר קליל על ההבדל בין משולש החשיפה לברז בירה?) (ומה עם מאמר מעמיק על הצמצם?) משולש החשיפה - תריס מהירות התריס תהיה גבוהה יחסית, כדי למנוע את המריחה של הפריים בעקבות רעידות הידיים שלכם וגם בגלל התנועה האפשרית של הפרח בעקבות הרוח. כמה גבוהה? כלל האצבע הפופולרי למהירות התריס אומר שבאורך מוקד מסוים היא צריכה להיות בקירוב אחד חלקי אותו אורך המוקד (במצלמות פול פריים, עם תיקון של 1.5 במצלמות קרופ וללא התחשבות במייצב). הייתי ממליץ על מהירות תריס הכפולה מההמלצה, לפחות. כלומר, אם הצילום מתבצע באורך מוקד של 200 מ"מ, הייתי מצלם במהירות תריס 1/400 ואף גבוה מכך. (יש גם מאמר על התריס!) משולש החשיפה - ISO הפרמטר המשלים. כמו תמיד, ה-ISO צריך להיות הכי נמוך האפשרי, כך שתתקבל חשיפה נכונה בעקבות ההגדרה של שני הפרמטרים הראשונים. זה יהיה הפרמטר שישתנה במעבר בין אזור מוצל לאזור מואר. באור מלא, הפרמטר הזה יהיה 100 או משהו באזור. בצל, הוא עלול להגיע גם ל-800, ע"מ לשמור על אותה רמת חשיפה. היעזרו בהיסטוגרמה למציאת החשיפה הנכונה. וודאו כי היא מתארת נכון את הסצינה שמולכם (אם הסצינה חשוכה, זה בסדר שההיסטוגרמה נוטה שמאלה, וההיפך). שימו לב שהיא לא נוגעת בצידה הימני (כלומר, אין לכם פיקסלים שרופים ללא מידע) וגם לא בצידה השמאלי (כלומר, אין לכם אזורים חשוכים לגמרי). פוקוס נושא הפוקוס איכשהו מסבך צלמים בתחילת הדרך. לפחות במקרה הזה הוא פשוט מאד. ההמלצה שלי היא לעבוד עם פוקוס יחיד (Single Auto Focus) עם נקודת פוקוס אחת בלבד. בצורה זו, נוכל להתפקס בקלות על הפרח הרצוי, ותוך כדי המשך לחיצה על החזקת כפתור הפוקוס (או בעזרת חצי הלחיצה) להזיז את המצלמה לצדדים או מעלה-מטה כדי לשנות את הקומפוזיציה. חפשו את החלקים המשמעותיים של הפרח ותתפקסו עליהם (למשל, חשוב יותר שהגבעול או העלה הקדמי והגדול יהיו בפוקוס, ולאו דווקא העלה הקטן מאחור). אם אתם מתקשים למצוא פוקוס על העלה, תנסו להתפקס על הקצוות שלו שבד"כ יהיו בעלי קונטרסטיות גבוהה שתקל על האלגוריתם. בנוסף, תוכלו להזיז את נקודת הפוקוס ולמקם אותה במדויק במיקום של האובייקט המרכזי כדי שלא תצטרכו להזיז את המצלמה בחיפוש הקומפוזיציה המחודש. פוטו טיפ מס' 7 - הגיעו בשעות תאורה איכותית נו? כמה פעמים כבר שמעתם "תגיעו בשעת הזהב"? אז זהו, שכלל לא חובה לכוון אך ורק לשעת הזהב. השעות הקרובות לזריחה (קצת אחריה) או לשקיעה (קצת לפניה) בהחלט יכולות לתת המון אופי לתאורה של האובייקטים הקטנים והצבעוניים שלשמם התכנסנו כאן היום. הצבעים הזהובים תמיד יעשו טוב לצילומים שלנו ואם יש לכם אפשרות, תזמנו את ההגעה שלכם בשעות האלה. עם זאת, בצילומי פרחים אפשר להגיע גם בשעות הצהריים בהן השמש גבוהה, התאורה ישירה וקשה ועדיין להצליח לקבל תוצאות נהדרות. ולמה אני שובר כאן מוסכמות? כמה סיבות. נתחיל מזה שהרבה מאזורי הפריחה המעניינים נמצאים בתוך חורשות או יערות - אזורים מוצלים במשך רוב חלקי היום. שנית, הפרחים לרוב קטנים ונמוכים וסביר שנמצא אותם בצמוד לשיח קטן או עץ שיעטפו אותם בצל, כך שהתאורה עליהם תהיה רכה ועדינה. בנוסף, גם אם יש אלומת אור חזקה על הפרח, אפשר לנצל זאת לטובתנו. צילום בתת חשיפה משמעותית עם הקפדה על רקע כהה (על כך, ממש עוד מעט) יצור עבורנו תמונות מרשימות מלאות בקונטרסט ועוצמה. תגיעו בשעה שתגיעו, תמיד כדאי לנצל את הסיטואציה לטובתנו. פוטו טיפ מס' 8 - שחקו עם האור הדרך הקלאסית להאיר את הפרחים היא בעזרת מקור אור אשר צובע את הפרח מלפנים (כלומר, כשהשמש נמצאת איפשהו מאחורי הצלמים). תאורה כזו ללא ספק יכולה להחמיא לפרח, לא סתם קוראים לזה קלאסיקה. אם תרצו לגוון וליצור פריימים מעניינים ופחות קלאסיים, תנסו לחפש צורות אור פחות סטנדרטיות ותראו איך "משחקי אור" יכולים לתרום לצילומים שלכם. למשל, תסתובבו ותסתכלו ב-180 מעלות לצילום הקלאסי. חפשו תאורה אחורית שתצבע את קווי המתאר החיצוניים של הפרח ותבליט אותו מהרקע. עוד אופציה זה לחפש תאורה צידית שתעבוד בצורה דומה לתאורה אחורית אך עם טוויסט דינמי מעניין בו אחד הצדדים יהיה מואר יותר מהצד השני. אפשרות נוספת היא חיפוש של אלומות אור קטנות שעוברות בין הענפים והעלים הרבים בדרכן מהשמש לעבר הפרח. בצורה זו אפשר ליצור תמונות עוצמתיות ומלאות ברגש בהן הפרח עצמו מואר מאד ואילו הרקע חשוך וקודר. פוטו טיפ מס' 9 - צלמו "בגובה העיניים" יתכן ותצחקו עליי, או אפילו תפסיקו לקרוא את המאמר ותעזבו את הקבוצה, אבל חשוב שתדעו שגם לפרחים יש נשמה ואופי. איני אומר זאת ממקום קלישאתי / פילוסופי / "מרחף" אלא ממקום של אמן וצלם. לכל אובייקט צילומי יש אופי מסוים והתפקיד שלנו כצלמים הוא להציג אותו לצופה בצורה המרגשת ביותר. גם לשעון בצילום סטודיו יש אופי. הוא יכול להיות צבעוני, מקושקש ומיועד לילדים או גרפי מאד, מוקפד ומוכוון לקהל יעד בוגר יותר. כך גם לפרחים - עדינים או קשוחים, רכים או קשים, אופטימיים או עצובים. אחת הדרכים להנגיש את האופי של אובייקט לצופה היא לצלמו "בגובה העיניים". זה מאד ברור כשמדובר בצילום ילדים ו/או חיות. מקווה שבעקבות הטיפ זה יהפוך להיות ברור גם בצילום פרחים בטבע. צילום בגובה הפרח יהפוך את הפרספקטיבה לכזו שתציג את הפרח בזווית הטבעית שלו והתוצאה תהיה פוטוגנית יותר. סביר שנראה יותר פרטים מעניינים מתחת לעלים. הרקע של הפרח יהיה רחוק יותר ומטושטש יותר ויאפשר לנו יותר גמישות בחיפוש אחר רקע אחיד ונעים. בנוסף, נוכל לכלול אובייקטים מעניינים ומטושטשים בקדמת הפריים שיוסיפו עומק ועניין לסיפור הצילומי. כמובן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. פרחים מסוימים נראים פחות טוב מהצד ודווקא צילום מלמעלה יהיה יפה יותר עבורם. יתכן ואתם תראו משהו שונה שראוי לצלם דווקא מלמטה, או בזווית אחרת. אתם האמנים ואתם תחליטו מה מתאים בכל סיטואציה. פוטו טיפ מס' 10 - כמה דגשים לקומפוזיציה אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בצילום הוא הקומפוזיציה שמבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בפריים. קומפוזיציה מוצלחת יכולה להפוך פריים יפה לפריים לפנתיאון וחשוב להשקיע את הזמן והמשאבים כדי למצוא אותה. בעיניי, חוקי הקומפוזיציה המוכרים (כלל השלישים, הסימטריה, הולכת העין וכד') נהדרים אך הם לא יותר מאשר כללי אצבע ראשוניים, מעין נקודת פתיחה לבניית הפריימינג הסופי. חשוב לדעת לדייק בהם אך יותר מכך - חושב לדעת לשבור אותם וללכת בניגוד להמלצות הסטנדרטיות כדי להפיק משהו ייחודי. קומפוזיציה היא מושג גדול ומורכב וישנם אינספור מדריכים מעמיקים ברשת שיעזרו לכם ללמוד את הנושא. לפיכך, לא ארחיב כאן על הכללים הרבים אבל כן אתן כמה דגשים עיקריים שבעיניי רלוונטיים לצילום פרחים. תמסגרו את האובייקט המרכזי דרך מצוינת להבליט את הפרח היא ע"י בניית מסגרת עוטפת סביבו שתמקד את עין הצופה ותוביל אותו לעבר היפיוף. המסגרת יכולה להיות פיזית ומאד ברורה, כמו למשל, מקבץ עלים או ענפים שעוטפים את הפרח ממספר כיוונים. המסגרת יכולה להיות גם פחות ברורה ונראית לעין. למשל, רקע כהה בקרבה המיידית של הפרח המואר יצור מסגור של חשיפה. רקע בצבע מסוים השונה מצבע הפרח יצור מסגור של צבע. חפשו רקע שמעשיר את הסיפור ושיהיה נקי ומוקפד לרקע יש תפקיד חשוב לא פחות מהאובייקט הראשי. הרקע הוא זה שיספר את הסיפור הנלווה לסיפור הראשי, זה שילך לתת המודע של הצופה. לכן, כדאי מאד שהרקע יתחבר לוויז'ן שלכם שתרצו להמחיש בצילום. לדוגמא, פרח אדום על רקע ירוק - צהוב יתן לצופה תחושה של טבע, טוהר, אופטימיות. רקע של גדר תיל תתן לצופה תחושה של מלכוד וחוסר נוחות. רקע של פח וזבל מפוזר יתן לצופה תחושה של... (אתם כבר תשלימו). מעבר לכך, הקפידו על רקע נקי ואחיד בקרבתו המיידית של הפרח. הימנעו מענפים או עלים צמודים לנושא המרכזי שיגנבו מהפוקוס של הצופה. אם הרקע ברובו חשוך אך יש בו "כיסים" של אור, נסו להרחיק אותם מהפרח, שכן, גם הם עלולים "ללכלך" אותו ולמשוך את תשומת ליבו של המתבונן. תוסיפו גורם מאזן אחד מכללי הקומפוזיציה שיכולים לתרום רבות לסיפור הטבעי של הצילום הוא כלל הגורם המאזן. כשהפרח עומד לבדו בפריים, הוא עלול לשדר בדידות וליצור תחושה עצובה לצופים. אובייקט מאזן ברקע יכול להפיג את תחושת הבדידות ולהוסיף הקשר חזק יותר לסיפור. זה יכול להיות פרח מאותו הסוג כמו הפרח הראשי, קטן ומטושטש בפריים. זה יכול להיות פרח צבעוני אחר או מספר פרחים בצבעים שונים. זה יכול להיות "כיס אור" קטנה ועדינה. שימו לב שהאובייקט המאזן לא גונב מדי מהפוקוס ומהווה צלע משלימה לנושא הראשי. הוסיפו שכבה מעניינת בקדמת הפריים הטיפ הזה מתחבר בצורה מושלמת לעוד כמה טיפים שכתבתי מקודם, כמו "לצלם בגובה העיניים" ו"למסגר את הפרח". לא רק מה שמתרחש מאחורי הפרח הוא חשוב אל גם מה שלפניו. פריים עמוק יותר בעל מספר רבדים ושכבות יכול ליצור תחושה תלת מימדית חזקה אצל הצופה ולהרשים אותו מעבר למצופה. צילום מלמטה או מגובה הפרח יעזור לכם להוסיף לצילום אזור קטן ומטושטש בעל מרקמים עדינים ומלטפים. נסו לכלול פס של דשא או מקבץ פרחים בקדמת הפריים. נסו, כאמור, למסגר את האזור המרכזי בעזרת אותו האזור המטושטש שמתחתיו. שלבו את כל הטיפים שכתבתי על הרקע, כגון ניקיון ואחידות גם במקרה הזה. הקפידו על חיתוכים חיתוך הפריים בצורה לא סימפטית או גסה יכול לפגוע באיכות הצילומית של הפריים שלכם, גם אם כל יתר הדברים עובדים בו מצוין. תחשבו מה תרצו לכלול בפריים ומה להוציא ממנו. תזכרו שבמקרים רבים - כל המוסיף גורע, וכל הגורע מוסיף. תשאירו ספייס מסביב לפרח ואל תחתכו קרוב מדי לקצה. הקפידו לשמור מקום גם לגורמים המאזנים שברקע. מצד שני, אם כבר החלטתם לחתוך אובייקט מסוים, תחתכו במרכזו כדי שזה יראה כאילו זאת כוונת המשורר ולא כטעות. לסיכום מקווה מאד שהמאמר הזה יעלה בכם את המוטיבציה לצאת החוצה ולצלם את נפלאות הטבע הצעוניות האלה שמתעוררות לחיים בתקופת החורף הקריר. כמו שאני תמיד אומר, אם כבר מצלמים, אז עדיף לצלם בצורה כמה שיותר יפה ומרגשת. כזו שתגרום לנו להתאהב בצילום כל פעם מחדש ותמשוך עוד ועוד אנשים לתחום הנפלא הזה. כפי שראיתם, זה יכול להיות בזריחה או בשקיעה, במקום רחוק ומיוחד או בפינה הירוקה ממש מתחת לבית. העיקר שנצא, נחווה ונצלם כמה שיותר. שלכם, תמיד. ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

חשיבות החוזה בעולם הצילום צילמתם מישהו, אתם הצלמים והוא הדוגמן. של מי הזכויות על התמונות? שלכם או שלו? מה מותר לו לעשות עם התמונות? מה מותר לכם לעשות עם התמונות? לא ממש ברור נכון? בשביל זה צריך חוזה! מה אומר בכלל חוזה מצולם-צלם? למה צריך את זה בכלל? למי זה מתאים? מה צריך לכלול חוזה כזה? מה ההבדל בין שת"פ לבין חוזה עבודה? כל התשובות במאמר הזה כל הנאמר במאמר זה אינו ייעוץ משפטי ונכתב כהמלצה אישית בלבד, ומשתנה בין צלמים ולקוחות שונים. החוזה שמוצג במאמר זה הוא דוגמה כללית, ניתן לאמץ חלקים ממנו ואף לשנותו, כל מקרה לגופו ובהתאם לצרכים היחודיים שלכם. החוזים המוצגים במאמר נכתבו באדיבות עו"ד דניאל מרקוביץ' . מה זה חוזה צילום? "חוזה הוא ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים." (ויקיפדיה) חוזה צילום הוא חוזה בין הצלם ובין המצולם/מצולמים וכולל בתוכו תנאים לעסקה (גם שת"פ זו עסקה, ארחיב בהמשך), שמטרתם היא הגנה על הצלם ועל המצולם בכל מיני סיטואציות שעלולות לקרות. החוזה אמור ליצור תיאום בציפיות של שני הצדדים ולהבטיח את רווחתם. חשוב להתאים את החוזה לצרכים האישיים שלכם ולשים דגש לדברים שחשובים לכם (לדוגמא: הגנה על זכויות יוצרים, כמות תמונות, תנאי ביטול וכד'). מה החוזה כולל בתוכו? תחילת החוזה יכלול בעיקר פרטים אישיים (שם, ת.ז, ח.פ, כתובת) של הצדדים ותאריך החוזה. בנוסף, יכלול פרטים כללים על העסקה בין הצדדים, למשל: סעיף 1+2 - התחייבות הצלם/צלמת התחייבויות ספציפיות המיועדות לסכם את ההתחחיבות שלכם עבור שני הצדדים. גם לכם כצלמים ישנה התחייבות למצולם, שחשובה כדי להעמיד את כל הדברים על דיוקם וכדי להקנות תחושת ביטחון ללקוח עליכם לכתוב גם את הצד שלכם בעסקה. בחלק זה של החוזה מדובר רק על הצילום עצמו ללא העריכה: כמה שעות תעבדו? מה כוללת העבודה? אתם מצלמים סטילס/וידאו? (אני אישית שמה דגש רחב על עריכות בחוזה ולכן בחרתי לשים אותו בסעיף נפרד) סעיף 3 - התמורה גם לכם מגיע! החלק הזה מדבר על התמורה שלכם מהצילום, בין אם תמורה כספית או לא (שת"פ- ארחיב בהמשך). כמה? מתי? איך יועבר התשלום? הכל יהיה כתוב בחלק זה. אם נתקלתם בסוגיה משפטית ותרצו להתיעץ - מוזמנים לקבוע פגישת יעוץ עם עו"ד דניאל מרקוביץ, בהנחה של 50% לחברי הקהילה שלנו סעיף 4 - ביטולים איזה מבאס זה לקבל הודעה בבוקר הצילומים שהלקוח לא יוכל להגיע? איזה מעצבן זה אם זה ללא סיבה מוצדקת? ועוד יותר מעצבן אם לא תוכלו לעשות דבר בנושא. לכן קבעו מראש עם הלקוח את תנאי הביטול. סעיף 5 - מסירת הצילומים בסעיף זה ישנה התחייבות של שני הצדדים על הפרטים שקשורים לעריכת תמונות ומסירתן: כמות התמונות שימסרו, זמן מסירת התמונות, עריכת התמונות וכדומה. שימו לב שלא כל הסעיפים חייבים להיות בכל חוזה, בהתאם למה שאתם מעדיפים וחשוב לכם. לי אישית חשוב שתמונות לא ערוכות שלי "יצאו החוצה", אחרי הכל, העריכה היא חלק מהאומנות. סעיף 6 - שימוש וזכויות יוצרים חלק זה חשוב לי אישית מחוויות שעברתי, אדגיש כי לא כל הסעיפים חייבים להתקיים ויכולים אף להתקיים סעיפים נוספים, בהתאם לסוג הצילומים, המטרות שלכם ומה שהחלטתם בעל-פה יחד עם הלקוח. לדוג' בסעיפים המוצגים מדובר בצילומי הופעות, אשר נסגר מראש עם הלקוח כי התמונות ישמשו אך ורק לשימוש שוטף ברשתות חברתיות ולא שימוש בפוסטרים ומכירות ישירות, ועל כן תמונות ספציפיות נמכרו בנפרד לשימושים אלו. למי מתאים חוזה צילום? לטעמי, תתחילו לעבוד עם חוזים מסודרים בכל זמן בו החלטתם לקחת את העיסוק שלכם בצילום צעד קדימה על מנת לבסס את העבודה שלכם בתור אנשי מקצוע ולא רק מתוך עשייה לשם הכיף הטהור (למרות שתמיד כיף לצלם, לא?). במידה והמצולם הוא לא ממעגל המשפחה/החברים הקרוב שלכם, גם אם אתם סומכים עליו בעיניים עצומות, רצוי לעשות חוזה. גם אם אתם עדיין לא מקבלים תשלום על צילומים ואתם צלמים בשיתוף פעולה יש לעבוד עם חוזה. מה זה שת"פ? למה צריך חוזה גם במקרה הזה? שיתוף פעולה כשמו כן הוא- שיתוף פעולה בין שני גורמים ולכן גם אתם וגם המצולם צריכים להרוויח משהו מן ה"עסקה". הרווח לא חייב להיות כספי אך תזכרו שבעייני - תוספת של עוד כמה תמונות לתיק העבודות לא תמיד מספיקה כדי לקרוא לזה שיתוף פעולה. המינימום הוא התחייבות לשיתוף התמונות ברשתות החברתיות ותיוגכם על גבי התמונות והפוסטים המצורפים. במידה ויש משתתף נוסף בשת"פ (לדוג' מאפר/ת) אני בדרך כלל מכלילה אותו/אותה כחלק מהחוזה גם כן. נקודה למחשבה - גם אם מדובר בשיתוף פעולה "סטנדרטי" לא מזיק לעשות חוזה כי עצם הצגתו, מעבר לשמירה על זכויותיכם, תראה על הרצינות שלכם כצלמים מקצועיים. דוגמא לתמורה שדרשתי בצילומי שת"פ: התאמת ציפיות לקוח-צלם וגמישות חוזה חשוב מאוד לתאם את החוזה מול הלקוח (כמובן, לא להתפשר על עצמכם). הקנו ללקוח תחושה שאתם לא תוקפים אותו או שאתם לא סומכים עליו אל תבואו ממקום של סדר ומקצועיות. בדרך כלל אני אומרת שזה רק עניין טכני ולא אישי כדי לעדן את העניין. בנוסף, חוזה הוא מסמך המרכז את כל ההבטחות ההדדיות וכל מה שנאמר כאן למעלה אבל דעו לפעמים להתפשר אל מול הלקוח, בדברים שלכם הם אפשריים ומרגישים נכונים. אם למשל לקוח מבקש 35 תמונות במקום 30, או מבטל את הצילומים מסיבה מוצדקת, תהיו גמישים ואנושיים. אולי תוותרו הפעם, ותרוויחו לקוח מרוצה לשנים קדימה :) למה בעצם החוזה חשוב? (זהירות סיפור אישי לפניכם) אנשים (ובלי גזענות אבל ישראלים במיוחד) תמיד יחשבו שמגיע להם הכל, ואם הדברים לא יהיו כתובים על הנייר הרבה מאוד דברים יכולים להשתבש, ואתם עלולים להיפגע. אז איך למדתי שצריך לעבוד עם חוזה? לפני מספר שנים הסכמתי לצלם זמר מסוים בהופעה בתמורה ל2 כרטיסים (זה היה כבר בשלב שאני קיבלתי תשלום עבור הופעות, אך בן זוגי לשעבר מאוד אהב אותו ורציתי לפרגן). בשלב מתן התמונות כתבתי כי התמונות מיועדות אך ורק לשימוש שוטף (פייסבוק, אינסטגרם, פוסט "תודה על ההופעה" וכדומה) ולא ניתן לעשות שימוש בתמונות לפרסום ישיר. פה הייתה הטעות - רק כתבתי את זה ולא החתמתי את הלקוח מראש. לאחר מספר חודשים, ממש במקרה, ראיתי את התמונה שלי, שנערכה מחדש ועוצבה לפוסטר, מופצת ברשתות החברתיות בקידום ממומן- ללא שם, הלוגו שלי נחתך ואפילו לא תויגתי בפוסט (אלו כבר עניינים חוקיים ללא קשר לחוזה). באותו הרגע, בהתייעצות עורך הדין שלי (תודה אבא!) שלחתי הודעה כי במידה וירצו להמשיך להשתמש בתמונה עליהם לקנות אותה, במידה ולא ירצו לשלם עליהם למחוק את התמונה. בתגובה קיבלתי הודעות זועמות מצד המנהלת שלו, ששני כרטיסים זה תשלום הולם (זה היה זמר לא מוכר ואפשר להתווכח אם זה תשלום הולם או לא, אבל זה כבר סיפור אחר). היא אמרה שאינה מתכוונת לשלם שקל על התמונה ושהיא לא שווה את זה (אם היא לא שווה אז למה השתמשתם בה לפרסום?) והחלה להכפיש את שמי. המשכתי את ההתכתבות בשפה יותר "עורכת דינית" כדי להפחיד אותם מעט. כתוצאה מכך, הם הבינו את טעותם והציעו תשלום של מאות שקלים בודדים, מבחינתי זו לא הייתה פשרה ודרשתי להוריד את התמונה ומאז לא יצרתי קשר עם אותה המנהלת. הייתי יכולה להמנע מהמקרה הזה אם מראש הכל היה כתוב וחתום על ידי שני הצדדים. בעיות בגלל חוסר בחוזה יכולות להיות גם פחות קיצוניות מזה וסתם לגרום לאי נעימות בין הצדדים. לפני מספר חודשים צילמתי זמרת שכבר צלמתי בעבר לפני מספר שנים, הנחתי שהכל בנינו ברור ומוסכם בע"פ, ואחרי ההופעה שלחתי לה רק תמונות ערוכות. בתגובה היא התעצבנה, ובצדק כי לא קיבלה את התמונות הלא-ערוכות, הרי לא היה כתוב בשום מקום שהיא לא תקבל ו"הצלמים האחרים תמיד מביאים". לא מאשימה אותה כלל, כי גם אם זאת לא דרך הפעולה שלי, במידה וזה לא כתוב הלקוחה צודקת. לאחר וויכוח סיכמנו בנינו כי אשלח לה לבחירה והיא לא תשתף אותן לא ערוכות. המקרה גרר מעט אי נעימויות שבמקרה הצלחנו לפתור ברמה האישית בינינו. באותה מידה, זה יכל היה גם להסתיים אחרת והייתי מאבדת לקוחה מדהימה וחבל. גם במקרה זה חוזה פשוט ותיאום ציפיות בין הצלמת ללקוחה היו יכולים למנוע את אי הנעימות. זכויות יוצרים ושימוש בעורך דין יש לזכור כי ישנן זכויות יוצרים בסיסיות המגיעות לכם גם ללא חוזה ובמידה והן הופרו - עמדו על שלכם. עדיין ניתן לתבוע גם ללא חוזה על דברים מסוימים. לחוזה הראשוני נעזרתי בעורך דין ולאחר מכן שיניתי בהתאם לצילומים הספציפיים. קצת עליי, למי שלא מכיר ​ היי חברים! שמי ליהי מרקוביץ', צלמת כתשע שנים. מתמחה בצילומי הופעות חיות, מוזיקאים, צילומי מאחורי הקלעים של מופעים ופסטיבלים, צילומי תדמית וסטודיו. ​ מעבר לעיסוקיי כצלמת, אני מהווה חלק מצוות הניהול של הקהילה. מתמחית ביצירה וניהול של תוכן דיגיטלי במדיות השונות ומקדמת את תחום היזמות הצעירה בישראל. אשמח להיות בקשר. ליהי. האתר הרשמי | אינסטגרם | עמוד הפייסבוק הרשמי מוזמנים להצטרף לקהילת הצילום שלנו בפייסבוק - בה מתקיימים מגוון רחב של פעילויות, הרצאות, שיתופי ידע ועוד

מאמר מיוחד עם הסיפורים מאחורי הקלעים של כמה תמונות נבחרות שצולמו על ידי חברי קהילת פוטוטיפס בתקופת הקורונה קורונה הכל כבר נאמר על וירוס הקורונה הנוראי שהשתלט על חיינו בשנה האחרונה. זה הגיע כרעם ביום בהיר אי שם בתחילת 2020 ולא עזב אותנו עד היום. חלומות התנפצו, תכניות נדחו, פרויקטים הוקפאו. שלא נדבר על הפגיעות המשמעותיות יותר והחשובות באמת - בבריאות שלנו (הפיזית וגם הנפשית), פרנסה, חופש ועוד. זה פגע בכולם, בלי שום הבדלי דת, גזע, מין, מקצוע, מצב בחיים, מידת נעליים ועוד. אולי רק הגיל שיחק איזשהו תפקיד בבחירותיו של הוירוס הזדוני במי לפגוע. לצערנו הוא החליט לפגוע יותר דווקא באימהות והסבים שלנו, שכל כך ראוים לבריאות איתנה ואריכות ימים. גם הצלמים נפגעו קשות מהתקופה הקשוחה. אין אירועים, אין הפקות, אפילו הטבע נסגר לנו לסירוגין בעקבות כל הסגרים והגבלות התנועה שאיפיינו את השנה האחרונה. אנחנו בפוטוטיפס עשינו כל מה שאפשר כדי להפוך את החוויה של התקופה הזו לכמה שיותר חיובית לציבור הצלמים חברי הקהילה. הוספנו הדרכות בלייב עם טיפים במגוון תחומי הצילום, הרצאות אונליין של מיטב הצלמים (וגם השקענו כמה גרושים במניה של חברת Zoom) ואפילו יצאנו לכמה סדנאות מקצועיות כשזה התאפשר. "הצילום שלי בתקופת הקורונה" זהו מיני-פרויקט שהחלטנו לקדם עבורכם, חברי הקהילה היקרים, שמטרתו לתת לכם מקום ראוי להציג את היצירות הנבחרות שלכם שצולמו בתקופת הקורונה. תמונה אחת, ראיון אחד, סיפור אחד. זה מה שביקשנו מכם ואנחנו מאד שמחים ששיתפתם פעולה בצורה נפלאה. כאן תראו 11 סיפורים של אחד עשר צלמות וצלמים נפלאים, חברי קהילה ותיקים לצד חברים חדשים, צלמים מקצועיים לצד חובבים בתחילת הדרך. תודה רבה לכל מי ששיתף וסיפר את הסיפור הצילומי שלו. שלכם, ויקטור, מנכ"ל פוטו טיפס. עופר אידלוביצ'י ביום שראיתי שיש מפגש צילום של פוטוטיפס בזריחה ביפו, לא היססתי פעמיים, אמרתי לזוגתי "אני קם מוקדם, ב4 בבוקר לצילומי זריחה". אמרה לי: "תהנה, רק אל תשכח סוללות וכרטיסי זיכרון כן?" למחרת ביום שישי באמצע אוגוסט, לקחתי את כל הציוד, תיאמתי טרמפ עם הדס המדהימה, שלא יהיה משעמם בנסיעה. התארגנו, טיפסנו על סולם (תודה לפרץ חבר הקבוצה שעזר ותמך). פרסתי חצובה, מוזיקת מטאל אוריינטלית באוזניים ולפניכם התוצאה: שילוב HDR בעריכה, מורכב מ-5 תמונות ברמות חשיפה שונות. מוזמנים לאינסטגרם שלי https://www.instagram.com/ofer.studio.egoz/ וגם תבקרו באתר https://www.studioegoz.net/ מונה פרוים צילום עצמי 2020 פרוייקורונה את הפרוייקט הזה רציתי לעשות כבר המון זמן. מעין צילום פורטרט עצמי מנקודת מבט אחרת, לא בתמונה הסטנדרטית של מצולם מול המצלמה אבל שעדיין יגיד "זו אני". דחיינות: אם יש משהו אחד שהקורונה סידרה לנו זה המון זמן בבית לפרוייקטים אישיים. אבל התירוצים לא איחרו להגיע- יש טבע לצלם, אנשים אחרים לצלם, כל דבר אחר לצלם. אז אמרתי לעצמי שאולי מחר אני אעבוד על זה. או מחרתיים. או מתישהו... ביקורת: כמו רבים מאיתנו, גם אני נוטה לביקורת עצמית מוגברת. לעמוד למול המצלמה וליצור קומפוזיציות שאני הנושא שלהן זה בערך הדבר הכי קשה עבורי. הרבה יותר נוח לי מאחורי המצלמה. סוף שהוא גם התחלה חדשה? דצמבר הביא איתו עוד סגר (בלונדון איפה שאנחנו גרים) ויחד עם העובדה שבן הזוג טס לביקור משפחתי בארץ, נשארתי ממש לבד. בזמן הזה ידעתי שאני אתאכזב מעצמי מאוד (ביקורת עצמית כבר אמרנו) אם אני לא אגיע לפרוייקט הזה, עכשיו, לפני שאנחנו סוגרים את הדלת על 2020. סוף דבר: אז העמדתי חצובה, כיוונתי פוקוס, שיחקתי עם התאורה הטבעית בבית ו... זה מה שיצא. וביקורת יש לי בשפע. אולי על זה שיכולתי יותר. או אחרת. או שונה. אבל הפעם אני מעיזה להגיד שאני גם קצת מרוצה. מוזמנים לבקר אותי באתר שלי: https://monamourpic.com/ ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/monamour_photographer/ מילה מהעורך - תוצאה נפלאה של פרויקט מרתק. בהחלט מומלץ לביצוע בבית בתקופת הסגר שי דוידור בהפסקה בין הסגרים קיבלתי מאחי הצעיר עדכון שהוא הולך להמריא מנתב״ג לארה״ב כדי להעביר מטוס שיוצר בתעשיה האוירית. יצאתי באמצע יום העבודה עם המצלמה לאיזור אור יהודה כדי לתפוס אותו ממריא. למזלי, הוא עבר לי מעל הראש בזווית מושלמת - גופו הסתיר את השמש בדיוק בזמן כך שיצאה לי צללית יפה של המטוס. הבוהק של השמש דרך העדשה גרם לעיניי לדמוע, ואז הבנתי את המשפט של מאיר אריאל ״ זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה״ עוד צילומים בפרופיל הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/shai.davidor/photos_all מנואל כהנא הגיע יום "מרתון הצילום הסגר" השני של פוטוטיפס (ממש לאחרונה, בסגר השלישי). אני בחוץ ולא מצליח לצלם אפילו תמונה אחת מעניינת. לפתע ראיתי את תפרחות שיחי האגבה בירידה אל החוף, שעד אותו יום צילמתי מרחוק ולא שמרתי אף תמונה שלהם. שמתי לב ששלוש מהן קרובות יחסית אחת אל השנייה ומצאתי זווית שבה הן נראות במרחק שווה ביניהן, מה שהקנה לסצנה מראה סוריאליסטי וקצת חייזרי. פרט להמרה לשחור לבן וקצת תוספת ניגודיות, לא היה צורך בשום טיפול בתמונה: פחות זה לעיתים יותר. מוזמנים לאינטגרם שלי: https://www.instagram.com/electronicmonk/ כרמי לוי "קורונה הורגת" בתקופת סגרי הקורונה, כשלא ניתן היה לצאת מהבית, עברתי לצילומים בתוך הבית, בעיקר בתחום ה-Still Life Photography וכן תמונות ברוח התקופה, מעין התמונה הזו. בתמונה זו אני הבמאי, הצלם וגם הדוגמן וכותרתה "קורונה הורגת". מילה מהעורך - לימונדה מהלימונים - עבודת בימוי וצילום נהדרים. ספי אהרון הצילום שלי הוא מהסגר הראשון, כשהכל היה מפחיד מאד ולא ברור. לא פגשנו את הורי שבסיכון וגרים מאה מטר מאיתנו, אפילו יצאנו עם כפפות מהבית מהחשש. התאומים שלי בני ה-9 ואני עשינו הליכה קצרה מסביב לבית וראינו שיש פריחה יפה, הם קטפו פרחי בר והחלטנו להביא לסבתא לכבוד חג הפסח ולשים ליד הדלת. סבתא לא יכלה להתאפק ומצאה דרך יצירתית לחבק נכד שלא ראתה שבועות רבים... לנכד שלום מתחת לשמיכה. מילה מהעורך - סיפור מרגש שמאפיין מאד את תקופת הקורונה. עופר רוזנר מאוד רציתי לצלם אקרובטים... בסוף הסגר הראשון, כשכל עולם התרבות היה סגור ואנשים חיפשו מקורות פרנסה נתקלתי במודעה על הופעת אקרובטיקת בלייב סטרימינג בחצר הבית "קבארונה". מטרת ההופעה הייתה גיוס כספים לאמנים שמצאו עצמם ללא עבודה. פניתי לדניאל שפגשתי בעבר בפסטיבל עכו ושאלתי אם אפשר לבוא לצלם. היא מאוד מאוד שמחה והזמינה אותי - קבענו לחזרה האחרונה כך שאוכל לצלם חופשי ולא להפריע לשידור הלייב עצמו. אספתי את רונן - ונסענו לבית של עדי קסל ויניב טפר ולטרפז שבחצר. מרוב התרגשות לבואנו ואחרי שבועות ארוכים שהחבר'ה לא הופיעו, לא ראו קהל וכמו כולם לא יצאו הבית - החליטו כולם להתלבש ולהתאפר לכבודנו ולהרים מופע מרגש ופשוט מעולה. אנחנו זכינו בחוויה צילומית בלעדית עם הזדמנות לשמח אנשים נהדרים. בהמשך, עדי ויניב הפכו להיות פעילים במחאת וזעקת האומנים ועולם התרבות שנפגע קשות. הצילומים נעשו בשימוש בתאורת המופע ובפלאש נוסף ע"מ להאיר את גובה הטרפז ואת המופע עצמו. קישור לעמוד המופע באתר שלי https://www.visualofer.com/Travel/Festivals-/Kabarona/ והמופע עצמו https://www.facebook.com/adi.kessel/videos/10157859639058183 מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/oferr244/ אורנה טימן סגר ראשון, מצאתי את עצמי בלי אפשרות לצלם בצורה מסחרית. עדיין היתה לי הרגשה שאני פשוט חייבת לצלם משהו. צילמתי הרבה את השקט והריק שהיה באזור שאני גרה בו. בהמשך, במהלך הקיץ, בין הסגרים היתה תערוכת צילום בתל אביב. הנושא ושם התערוכה היה "100 מטר". הציגו בה צלמים מכל רחבי הארץ שצילמו בתקופה הזאת את 100 המטרים שלהם, נאספו 100 עבודות שהוצגו באוויר הפתוח בשדרות רוטשילד, תל אביב. שמחה שהתמונה הזאת שלי השתתפה גם היא בתערוכה. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/ornatimen/ יעל שילה בחרתי בשתי תמונות מאותו מקום - רחבת הכניסה לכנסיית הקבר בירושלים, מהמקומות הקדושים ביותר בעולם לנוצרים. התמונה העליונה צולמה שבועות ספורים לפני הסגר הראשון כשהמוני תיירים באים לכנסייה. השנייה צולמה אחרי ששערי המדינה נסגרו לתיירים והרחבה הפכה להיות ריקה מאדם. אני מדריכת תיירים ומאז חודש מרץ לא עבדתי עם תיירים אפילו לא יום אחד. מילה מהעורך - סיפור קונטרסטי מרתק של המקום, כואב ועצוב אך גם מדהים באותה המידה. כולנו תקווה שבקרוב נחזור להיות תיירים בעולם ותיירים מהעולם יגיעו אלינו. קונסטנטין טרנה זהו פרויקט נחמד שלי שאני מנסה לעשות כבר מזמן. הרעיון הוא לצלם לוקיישן אחד מסוים מזווית דומה במספר הזדמנויות שונות. בגדול מדובר בכביש יפה ומפותל שאני רוצה להדגיש איך הסביבה סביבו משתנה כתוצאה מהעונות השונות של ישראל. אני עדיין לא יודע איך אני רוצה להציג את זה, כסדרת תמונות או כטיים לאפס. בינתיים, תהנו מהתמונות. מוזמנים לבקר אותי באינסטגרם https://www.instagram.com/leopold.photoart/ רווית גרמן דילר היי, אז כולנו סגורים בבתים ובמרחב הקרוב ולא ממש יודעים מה לעשות עם זה. כאדם שרגיל לטייל ברחבי המדינה ובחו"ל כל הצטרפות לסדנה מטעם פוטוטיפס מרחיבה לי את הלב והאופקים. מצרפת צילום מסדנת צילום אמנותי שנערכה בנחל כזיב שנתנה לי אוויר לנשימה לעוד תקופה של סגר. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/xravit/ האם אתם כבר חברים בקבוצת הפייסבוק שלנו? קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

מסדרת המיני-מאמרים "פוטוטיפס בהפתעה" חפשו את ההאשטג #פוטוטיפס_בהפתעה בקבוצת הפייסבוק שלנו מה זה היי קי (High Key) זוהי טכניקת צילום מיוחדת בה אזורים נרחבים בתמונה בהירים מאד ואף "שרופים" לחלוטין (כלומר לבנים לגמרי ולא כוללים כל פרט או מרקם) ורק קווי המתאר הבולטים של האובייקט המרכזי (או מספר אובייקטים) מופיעים בפריים ונראים לעין. בצד השני של הסקלה עומדת לה טכניקת ה-לו קי (Low Key) בה רוב הפריים חשוך ואילו האובייקט המרכזי מואר. שתי הטכניקות מיועדות לשבור את המוסכמה של הגישה הקלאסית בה החשיפה של הפריים צריכה להיות מאוזנת כך שכל הפרטים נראים היטב לעין גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. עגורים באגמון החולה. רעיון נהדר להבליט את הציפורים והצמחייה בעזרת פריים קונטרסטי בשילוב טכניקת היי קי. צילום: ויקטור זיסלין בעיניי, בעזרת היי קי ניתן להציג נקודת מבט מיוחדת על האובייקט, להציג אותו בצורה "חלומית" מעניינת ולהבליט אותו עבור הצופה בצורה מפתיעה. הטכניקה האומנותית הזו מוסיפה גיוון לצילומים שלנו כשאנחנו מחפשים רעיונות לחשיבה מחוץ לקופסא. שני מרכיבים חשובים בצילום היי קי אובייקט ברור וחשוך יחסית זאת יכולה להיות דמות אנושית או חיה, מבנה, עץ או כל אובייקט בעל קווי מתאר חיצוניים בולטים ומעניינים. רקע בהיר ואחיד חשוב שהאובייקט החשוך יהיה ברובו על רקע בהיר ויחסית אחיד. זה יכול להיות קיר לבן, משטח חול, שמיים, מי ים או אגם ועוד. "נאום לאומה" צילום של אחד מבעלי הבית במקלט הקופים הישראלי, עמותה ללא מטרות רווח אשר מצילה את הקופים מניסויים וסחר בלתי חוקיים ודואגת לשמור עליהם ללא פגע. צילום: ויקטור זיסלין העץ הבודד בגולן כדאי לשים לב לסצינות קונטרסטיות בהן האובייקט הראשי חשוך, בולט על רקע בהיר במיוחד. צילום: ויקטור זיסלין צילום בחשיפת יתר מכוונת - צילום במוד ידני (Manual) מי מכם שמצלם במוד צילום M (שליטה ידנית בכל פרמטרי משולש החשיפה) זה הכי קל. "טועים" בכוונה ומכניסים יותר אור למצלמה מאשר בצילום רגיל. חשיפת היתר צריכה להיות בסביבות ה-2 עד 4 סטופים, בהתאם לסיטואציה. כדאי לבחון את התמונה וההיסטוגרמה שלה מיד לאחר הצילום ולוודא שלא קיבלתם פריים "שרוף" מדי כדי שלא תאבדו פרטים מעניינים שכן רציתם לשמר. למי שלא מכיר, הכנו סדרת מאמרים על המושג "סטופ" בצילום מאמר מס' 1 - מהו סטופ מאמר מס' 2 - שימושים מקובלים מאמר מס' 3 - שימושים מקובלים והסברים נוספים ההיסטוגרמה של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן הצמצם מתחילים מהצמצם ומגדירים אותו בהתאם לעומק השדה הרצוי. במידת הצורך, אפשר לפתוח אותו טיפה ולוותר מעט על עומק השדה ולהרוויח יותר אור שנכנס למצלמה. מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על הצמצם התריס משתמשים במהירות תריס איטית יותר מצילום סטנדרטי, אך מספיק מהירה כדי שלא למרוח את האובייקט בעקבות רעידות הידיים והתנועה של האובייקט עצמו. השתמשו בכלל האצבע מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על התריס ה-ISO בשלב האחרון מגדירים את ה ISO כך שתיווצר תמונה שברובה "שרופה", ככל הנראה יותר מ-100. כאמור, תבחנו את ההיסטוגרמה מיד לאחר הצילום, ואם יש צורך לתקן את אחד הפרמטרים, עדיף לעשות זאת בזמן אמת ולא "לתקן" בעריכה. מוזמנים לקרוא את המאמר המפתיע שלנו על ה-ISO מי שמצלם באחד המודים החצי אוטומטיים (A או S (בקנון Tv)) - תצטרכו להגדיר פיצוי חשיפה חיובי, של 2-4 סטופים בצורה דומה לצילום במוד ידני. מי שמצלם על אוטומט - תעברו כבר ל-M! עריכה אחרי שהכנתם את חומר הגלם בזמן הצילום, מגיעים לשולחן הבישולים ועורכים את התמונה. אני משתמש בתוכנת לייטרום אבל העקרונות לעריכת צילום High Key זהה בין כל התוכנות בקיימות בשוק. ניתן להעלות את הקונטרסטיות הכללית של הפריים להגברת האפקט. בנוסף, אפשר "לעזור" לטכניקת ה-היי קי בעזרת הכפתורים של הטונים השונים בתמונה - להבהיר את האזורים הבהירים ולהחשיך את האזורים החשוכים. הסרגלים של פאנל הטונים בלייטרום, של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן נקודות למחשבה בהמלך העריכה ניתן לעבוד עם מברשת מקומית על מנת לטפל באזורים ספציפיים בתמונה, למשל, אם העלאת הקונטרסטיות העלימה לגמרי פרטים מעניינים באזורים החשוכים (כגון פרטים וחספוסים על הגוף של האובייקט) כדאי לצבוע אותם עם המברשת ולהבהיר כדי לשחזר אותם עבור הצופים. עוד נקודה למחשבה - היי קי עובד מצוין עם עריכה בשחור לבן או מונוכרום, מוזמנים לנסות בעצמכם. הערה חשובה - מה שלא תעשו - אל תגזימו עם הסרגלים השונים, כדי לא ליצור אפקט מוגזם ולא מקצועי. הכרכרה מפטרה למרות שרוב הרקע בהיר, רציתי לשמר את הצלליות בפריים כדי להעשיר את תוכנו ולהעניק תחושה אמיתית יותר לצופה. עברתי על הצלליות עם המברשת ומעט החשכתי אותן צילום: ויקטור זיסלין "היצ'קוק" עוד הזדמנות צילומית נהדרת שאפשרית באגמון החולה המופלא צילום: ויקטור זיסלין לסיכום הפעם, בלי סיכומים מרגשים קורעי לב. פשוט אמליץ לכם בחום, להתנסות בעצמכם בטכניקה המעניינת הזו, לחוות את הצילומים בידיים וברגליים, לעשות טעויות, להפיק מהן מסקנות וללמוד. בהצלחה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום | המאמר על הצמצם | המאמר על התריס

חדשות מרגשות לחברי קהילת פוטוטיפס! אנחנו צומחים! קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו קצת על קהילת פוטוטיפס שלום לכם, אנחנו פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. קלישאתי, אבל כל כך נכון. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. ​ הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מעצימה ומלאה בהשראה. ​ בין הפעילויות שלנו תראו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב. בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה בקבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים והרצאות בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף לאלפי הצלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. ​ בקישור הבא תמצאו את כל האירועים הקרובים שלנו - סדנאות, מפגשים, מסעות ועוד. נשמח לראותכם כבר במפגש הבא! מה זה המהלך הזה ומיהו "צוות משובים"? אנחנו שמים דגש מיוחד על איכות גבוהה של התכנים בקהילה והיא בעלת חשיבות עליונה מבחינתנו. אנחנו מאמינים שרק כך כל החברים יוכלו באמת ללמוד ולהתקדם. לפיכך, אנחנו מתחילים תהליך חדש ומשדרגים עוד יותר את התכנים בקהילה בעזרת צוות צלמים מנוסה ואכפתי. חברי צוות המשובים יהיו כאן כדי לעזור, לענות על שאלות, לתמוך בחברי הקהילה, לתת משובים, ליצור תוכן מעניין ומלמד ולקדם את הקהילה לעבר עתיד טוב יותר! כחברים בקהילה, מה עלינו לעשות עכשיו? את מה שכבר עשיתם עד היום - פשוט תמשיכו להיות פעילים בקבוצה ובפעילויות שלנו, תפרסמו תמונות, תכתבו סיפורים, תשאלו שאלות, תתרמו גם אתם ותשתפו מהידע שלכם, תהנו מהתהליך החדש הזה והכי חשוב - תמשיכו ללמוד ולהתקדם. קבלו אותם במחיאות כפיים - צוות המשובים שלנו אשר שמואלביץ פנסיונר של מערכת הביטחון, כיום צלם ביחידת התיעוד המבצעי של דוברות משטרת ישראל, בוגר הטכניון - מדור לימודי חוץ במגמת צילום טכני. ניקוניסט ותיק ומאושר. אינסטגרם איריס צמח - Iris Zemach - צלמת ותיקה בעלת ראיה צילומית נדירה וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. עם המצלמה לוקחת את המציאות קצת אחרת. אינסטגרם אתר רשמי אסף סופרין - Assaf Sofrin - נהנה מכל סוגי הצילום, אבל אוהב במיוחד פורטרטים, גם בסטודיו וגם מחוצה לו. התשוקה הגדולה שלו היא לשתף את הידע שלו בצילום, בסדנאות, הרצאות ומפגשי צילום. בנוסף לעיסוקו בצילומי תדמית, אסף מהנדס בהכשרתו ומנהל פיתוח עסקי בחברה בתחום הרפואי. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי שלמה גלמן - Shlomo Gelman - אוהב לצלם רכבים, רחוב ולתפוס אנשים ברגעים הספונטניים והאמיתיים שלהם. מצפה לתרום ולהעביר את הידע שלו לחברי הקהילה. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי רובי יהב - Roby Yahav - צלם סטילס מעל ל-35 שנה, מתמחה בצילום דוקומנטרי, נוף ותנועה. אינסטגרם נעם אופק - Noam Ofek - מדריך צניחה, מאמן כדורסל וצלם. מצלם תדמית, לייף סטייל וחוויות, מתמחה בצילום רחוב ותפיסת הרגע. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי גיא אבישר - Guy Avisar - הצעיר בחבורה (בן 13 בלבד), מהצלמים המבטיחים בארצנו. מתמחה בצילום מאקרו אך לא מפסיק לחקור תחומי צילום נוספים ומיוחדים. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי ליהי מרקוביץ' - Lihi Markovich - מנהלת אלופה בקהילה, אחראית על התוכן והמדיה, צלמת הופעות, חוויות, אופנה וסטודיו. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי אתר רשמי מנואל כהנא - Manuel Kahana - צלם ועורך מוסיקה חובב, יצרן של בדיחות ציניות. בזמני החופשי עובד כבודק תוכנה. מנהל את קבוצת הבת שלנו צלמים פגומים! אינסטגרם עופר רוזנר - Ofer Rosner - מנסה לגעת ברגע, ביופי ובתחושות ולהביא את הזווית הייחודית שלו לכל צילום. מצלם אנשים, ריקוד, רחוב ומידי פעם גם נופים. אוהב סטודיו אבל חי בכיף גם עם האור הטבעי. מנהל בקהילת פוטוטיפס. אינסטגרם אתר רשמי עמית ליבר - Amit Liber - צלם ותיק ומנוסה, המתמחה בצילום תת ימי וחוויות ייחודיות לצד העולם האהוב עליו - צילום הופעות חיות. אינסטגרם עמוד פייסבוק לצילום תת ימי עמוד פייסבוק לצילום הופעות לסיום כולנו תקווה שהקהילה תמשיך להפיק תכנים מלמדים ומועילים לכל חבריה ואני יודע כמה הצוות מצפה ומתרגש לקראת תחילת הפעילות המיוחדת הזו. בשמי ובשם כל חברי הקהילה, רוצה להגיד תודה ענקית לכל חבר בצוות שנרתם למשימה. פעילותכם והשקעתכם ללא ספק יעזרו לשדרג את הקהילה פלאים! שלכם, ויקטור. ב - ה - צ - ל - ח - ה !!!! קישורים רלוונטיים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

שלט הכניסה לעיר צפת | צילום: אריק דנינו פוסט אורח מאת אריק דנינו הזריחה מול הרי הגליל כשויקטור סיפר לי על סדנת הצילום בצפת, עוד לפני שידעתי מה הפרטים, חשבתי לעצמי: ״נשמע מעניין!״ כשהבנתי שצריך להיפגש בנקודת איסוף ב-2 בלילה, אמרתי לעצמי: ״למה אתה עושה את זה לעצמך? ועוד ביום שישי?? לך לישון אריק!״ אבל לויקטור קשה לסרב. כשרואים את רמת האיכפתיות שלו מכל חבר בקהילת פוטוטיפס, כאילו הוא בן משפחה, אוטומטית אתה רק רוצה לעזור לו ולהיות שם לצידו. אז ארזתי את הציוד, שמתי את הציניות בצד והגעתי למיניבוס, יחד עם עוד 11 משתתפים באנרגיות מדליקות. הגענו ב-5:30 בבוקר לקראת צילומי זריחה להר יבנית, השוכן לצד קבר פפא ובניו, על יד בסיס צה״לי קטן. התחלנו מתדריך צילומי קצר לקראת כל מה שאנחנו צפויים לראות במהלך היום ובינתיים חיכינו למשיח על הסוס הלבן. זה נשמע שאני צוחק, אבל המשיח בהחלט הגיע, רק ללא הסוס. היה זה אייל בנימין קרוצ׳י, בכבודו ובעצמו, המדריך הגיאוגרפי שלנו שהתגלה בהמשך הטיול כאגדה של ממש. הוא הגיע עם לבוש לבן, מיוחד וקדוש שגרם לנו לחשוב לרגע שהגענו לדובאי ולא לצפת (בכל זאת, ישנו כל הנסיעה וזה הרגיש כמו מסע ארוך למדי) עם אנרגיות שאפשר לקבל כנראה רק מכוח עליון בשעה כזו של היום. בזמן שחיכינו לזריחה, צילמנו את אייל מניח תפילין בבית הכנסת הנמצא בתוך מערה הסמוכה. אייל בנימין קרוצ׳י, הנחת תפילין בבית כנסת מערה | צילום: אריק דנינו משם הלכנו רגלית לתצפית מדהימה (מדהימה גם בחושך) לצלם את הזריחה בשעה הכחולה וגם לאחריה. קור מקפיא, כזה שאפילו לשמש לא התחשק לצאת החוצה. אבל מה לעשות, הגענו לכבודה עד צפת, אז היא לא תצא? יצאה כמו גדולה! כיאה לנו, קבוצה שמוכנה לקרב, הוצאנו את התותחים הכבדים שלנו מוכנים לטווח את הנוף עם מגוון העדשות שלנו, כיוונו למטרה והתחלנו לירות. למרות שהמלחמה האמיתית הייתה בכלל בין קנון לניקון. הקרב לא הוכרע אבל נדמה לי שמהבחינה הצילומית, כולנו פגענו בול במטרה. לפתע, כמו ברגע של קדושה אמיתית וטהורה, ראינו את אייל מגיח מבית הכנסת החוצה וחולף על פנינו להמשך תפילת השחרית, הפעם אל מול הנוף המדהים והזריחה המבצבצת. עצרנו לרגע מהקרב, נעמדנו דום והתבוננו ברגע המיוחד הזה שגם לתמונה יהיה קשה לתאר (אפילו שהיא שווה 1000 מילים). ואז… למרות התדהמה מהרגע הקסום, לקחנו אויר לריאות וחזרנו למטרה שלשמה הגענו - לצלם תמונות מרהיבות ומרגשות. אייל בנימין קרוצ׳י, על רקע הזריחה בצפת | צילום: עופר רוזנר אייל בנימין קרוצ׳י, על רקע הזריחה בצפת | צילום: יוסי רון מעט אחרי הזריחה בהר יבנית | צילום: ויקטור זיסלין הבוקר בצפת לאחר מכן נסענו לעיר עצמה, צפת הקסומה, לאכול ארוחת בוקר. בימים רגילים, במיוחד בשישי, העיר עמוסה ותוססת. כיאה לתקופה האחרונה - הקורונה נתנה אותותיה וקיבלנו עיר כמעט ריקה מאנשים שמצטלמת באופן מעט קודר, אך מיוחד לא פחות מהרגיל. סמטאות צפת הריקות | צילום: ויקטור זיסלין לעיר עוד נחזור אחרי כן, אל דאגה. ההפתעות שבדרך - מופע אופנועים אייל רצה לקחת אותנו למקום מיוחד באחד היערות הצמודים לצפת - וכשאייל רוצה להרשים, הוא יעשה הכל עבור המטיילים שלו, כך שאין סיכוי שהיינו יכולים לסרב להצעתו המפתה. מה שלא ידענו באותה נקודת זמן זה שאנחנו הולכים לזכות באחת החוויות המיוחדות של הטיול ולקבל משהו שבכלל לא ציפינו לו - מופע אופנוענים ספונטני, אקרובטי ואינטנסיבי למדי. לשמחתנו, מהר מאד הבנו שיש למופע הזה פוטנציאל צילומי נדיר והחלטנו להישאר במקום לעוד קצת זמן, כדי לקבל את התמונות המוצלחות ביותר שאפשר לקבל, למרות הקריאות של אייל "חייבים להמשיך, חייבים להמשיך". התוצאות בהחלט היו שוות את השינוי הקל בתוכנית. מופע אופנועים ספונטני | צילום: ויקטור זיסלין אבל יום ארוך לפנינו ויש לנו הרבה מה להספיק, אז נאלצנו להשאיר את האופנוענים מאחור והתקדמנו לעבר היעד הבא שלנו - יער ביריה הקסום. יער ביריה - השוויץ הקטנה של הגליל הגענו ליעד הבא שלנו - יער ביריה, שנראה כאילו לקוח מגלויה שוויצרית מרשימה. כאן התחלנו בהליכה קצרה לעבר מורדות ההר לעוד תצפית מהממת על הרי הגליל. בתחילת המסלול עצרנו ליד הריסות עתיקות של בית הכנסת נבוריה שהיו מרשימות למדי. אייל הפתיע אותנו כששלף את השופר העתיק שלנו מהתיק ותקע בו לעיניי החברים שהיו בתדהמה גדולה מהמתרחש. כמו בכל נקודה אחרת, זה לא הסתיים רק בתקיעת השופר אלא גם במגוון סיפורים ותיאורים היסטוריים לפנתיאון. אייל בנימין קרוצ'י תוקע בשופר בעתיקות בית הכנסת נבוריה | צילום: ויקטור זיסלין בדרך, ראינו ירוק מדהים וזרחני, כזה שקשה להאמין שהוא מציאותי. אתם יודעים, כמו הכנאפה שצובעים בצבע מאכל כתום מוגזם בשביל למשוך את הקונים. ההבדל הוא שכאן הירוק היה אמיתי לגמרי. לרגע חזרתי אחורה בזמן לקוסטה ריקה, טיול אחר שעשיתי עם פוטוטיפס, וזה הציף אותי בזכרונות נעימים וחמים. ירוק זרחני בהרי צפת | צילום: אריק דנינו שוויצריה הקטנה בצפת | צילום: אבי טלמור אפרופו חמים ונעים, הקור המקפיא כבר עזב אותנו בשלב זה ולאט לאט הורדנו את המעילים והשכבות העליונות. לאחר שהפשלנו את השרוולים ושלפנו שוב את התותחים הכבדים ועדשות הטלה, צילמנו תמונות נוף מרהיבות שמשלבות אלמנטים אנושיים ומעצימים על רקע הרים יפהפיים, ממש כמו בחו״ל. תקיעה בשופר על רקע הרי צפת | צילום: אריק דנינו גם כאן אייל שלף את השופר ושדרג עבורנו את הנוף על רקע השמיים הקודרים | צילום: ויקטור זיסלין צהריים בצפת והסמטאות הציוריות לאחר הביקור ביער ביריה, נסענו לאכול ארוחת צהריים, תוך כדי טיול בסמטאות צפת והאזנה לאמן מקומי מקסים שניגן לנו בגיטרה תוך כדי הארוחה. מיוחד כבר אמרתי? זמר מקומי מנעים את ארוחת הצהריים, סמטאות צפת | צילום: עופר רוזנר הסמטאות של צפת מיוחדות וקדושות, כאלו שכמעט ולא רואים בארץ. בזמני קורונה הן אפילו עוד יותר מיוחדות, והריקנות שלהן מוסיפה אפקט חזק של רוגע ושלווה. זה נתן לנו הזדמנות לצלם תמונות "נקיות" יותר ולעיתים אף לכלול האחד את השני בפריים. סמטאות צפת | צילום: עופר רוזנר בית טיפוסי בסמטאות צפת | צילום: אבי טלמור מיכל, זוגתו של ויקטור חוקרת את האמפי הקטן במרכזה של צפת | צילום: ויקטור זיסלין החוויה המיוחדת שלנו בצפת המשיכה עם עוד מספר לוקיישנים מעניינים - מקווה עתיק וקסום שהתגלה רק לפני כמה שנים ובית כנסת פוטוגני במיוחד בעל הקירות הכחולים - בית הכנסת אבוהב. שמענו את הסיפורים המרתקים של המקום מאייל הבלתי נדלה וכמובן שצילמנו כמה תמונות מרשימות. שרידים מתקופת פעילותו של המקווה | צילום: אריק דנינו מראה פנימי מתוך בית כנסת | צילום: עופר רוזנר תצורות אבן עתיקות במקווה | צילום: ויקטור זיסלין האנשים של צפת אמנם הקורונה השפיעה על האוירה בעיר הריקה, אך עדיין נתקלנו מדי פעם בכמה אנשים מעניינים, תושבי האזור. תושב צפת בדרך למטלות הבית של יום שישי | צילום: ויקטור זיסלין באחד מהמקרים פתאום שמענו קריאה: "חברים, להוציא מצלמות ולצלם פורטרטים". זה היה ויקטור שהחדיר בנו מוטיבציה שלא לוותר על צילום דמויות פוטוגניות, למרות מיעוט האנשים. כך זכינו לצלם כמה עלמות חן שעברו לידנו ברגעים אלו. כמובן שבהמשך שלחנו להן את התמונות וזכינו לקבל פידבקים מעולים, גם על התמונות וגם על החוויה שהן עברו עם חבורת צלמים "משוגעים" קלות. פורטרט צפתי | צילום: עופר רוזנר לסיום זהו, מתקרבים לסוף הטיול שלנו וכמו שהטיול היה בדרך לשקיעתו, כך גם השמש. כדי לספק את הגראנד פינאלה למסע המיוחד הזה, עלינו לאחת הנקודות הגבוהות בעיר - מצודת צפת בעלת התצפית המרהיבה. השמש החלה בשקיעתה, לצערנו מבעד לשכבות של עננות כבדה, כך שכמעט ולא ראינו אותה. אבל אם להסתכל על חצי הכוס המלא, כן נחשפנו לטקסטורות ושכבות הרים מיוחדות, שקיבלו צבע כתמתם ויפה, שהשתלבו נהדר עם הערפילים והרבדים השונים בנוף. השכבות של צפת | צילום: אריק דנינו סיום מושלם לטיול. אחרי כל הקדושה שקיבלנו במשך היום, חזרנו לבתים וחגגנו את ערב שישי בחיק המשפחה, מלאים בחוויות וצילומים נפלאים של צפת והגליל. למדתי לא מעט, חוויתי ונהניתי בחיק חבריי בפוטוטיפס. לחיי עוד חוויות וטיולים שכאלה! מילה על אריק אריק דנינו הוא צלם טבע, נופים וחוויות, עורך סרטי וידאו ואפקטים מיוחדים, חבר ותיק בקהילת פוטוטיפס. אוהב לצלם תמונות מרהיבות עם הרחפן וגם עם מצלמת ה-DSLR שלו. מוזמנים לעקוב אחר הפרופיל האישי שלו וגם אחר פרופיל האינסטגרם.

מאמר נוסף - כל הקיצורים השימושיים בתוכנת לייטרום אם אתם משתמשים הרבה בלייטרום, מוזמנים לקרוא גם את המאמר הזה, שכולל את כל קיצורי המקלדת בהם אני משתמש, שעוזרים לי לעבוד בצורה יעילה ולחסוך המון זמן עריכה. השאלה המרכזית שנצטרך לשאול את עצמנו השאלה "איך לקבל את האיכות המקסימלית?" אינה השאלה הנכונה כשאתם מחפשים אחר הגדרות הייצוא הטובות ביותר לתמונות שלכם. בכל סיטואציה ישנם אילוצים מסוימים שמחייבים אותנו להשתמש בהגדרות שונות, מה שנקרא, כל מקרה לגופו. לעומת זאת, "איך לייצא קבצים קטנים שאוכל לשלוח במייל?", "אני הולך להדפיס את התמונה בגדול, מה עליי לבחור בהגדרות?" או "מהי הרזולוציה המומלצת להעלות תמונות לפייסבוק" הן שאלות מצוינות כי הן פוגעות בול בעניין המרכזי בייצוא תמונות - מה יהיה השימוש בתמונה? איך היא תוצג לצופה? מאיזה מרחק הוא יתבונן בה? זה עניין ממש חשוב, אז אחזור על השאלה המרכזית שהתשובה עליה תבהיר לכם מהם פרמטרי הייצוא המומלצים: מה יהיה השימוש בתמונה? להדפסה גדולה בסלון נדרשת רזולוציה מקסימלית ואיכות אופטימלית. בקצה השני, לתמונת Thumbnail קטנה, למשל לתמונת פרופיל בג'ימייל, נדרשת רזולוציה ממש קטנה ואיכות בינונית תספיק לחלוטין. לא סתם איינשטיין אמר שהכל יחסי בעולם הזה. מאחורי הקלעים של תהליך הייצוא - על קצה המזלג רגע לפני שנכנס להגדרות ומספרים, בואו נבין מה מתרחש בפועל בתהליך הייצוא. תהליך הייצוא בלייטרום, בדומה לתוכנות עריכה אחרות כמו פוטושופ או Luminar, מפעיל מספר אלגוריתמים מתמטיים מתוחכמים אשר ממירים את המידע שבקובץ המקור (אותו קובץ Raw שכולם מדברים עליו) ומייצרים ממנו קבצים שימושיים לצרכים השונים שלנו (לרוב Jpeg ובמידת הצורך גם סוגי קבצים נוספים כגון png או tiff). נהוג לקרוא לתהליך זה "דחיסה" כי האלגוריתם דוחס את הנתונים המלאים שבקובץ המקורי כך שהקובץ הסופי יהיה קטן יותר ויכלול פחות מידע. "אבל למה לנו לוותר על מידע בקובץ המקור?" ישאל ההוא שיודע לשאול. סיבה ראשונה - העין האנושית לא תמיד יודעת להבחין בכל המידע הזמין לנו בקובץ המקורי. הסיבה השניה - יתכן מאד שהמכשיר שמציג את התמונה לא באמת מסוגל להראות את אותם הפרטים. למשל, רובנו עובדים עם מסכי Full HD בעלי הרזולוציה 1920X1080 פיקסלים. במקרה הזה, לא נבחין בשום הבדל בין תמונה בגודל 6000x4000 פיקסלים לבין תמונה בגודל 3000x2000. כמובן, אם נעשה Zoom In רצחני עד לרמת הפיקסלים הבודדים, נבחין בהבדל, אבל לכל שימוש "רגיל" של צפיה בתמונה המלאה, זה לא רלוונטי. רואים את ההבדל בין רזולוציה של 4000 פיקסלים לבין 2048 בצד הארוך של התמונה? עוד דוגמא לכך היא איבוד פרטים בצבע או בחשיפה. העין שלנו עלולה שלא להבדיל בין גווני צבע קרובים מאד ובפועל כדאי לנו להציג אותם כגוון אחד בודד על גבי המסך. לפיכך, ניתן לומר שיהיה זה מיותר לכלול את כל המידע העודף והלא שימושי הזה, הרי בלאו הכי לא נראה אותו בקובץ הסופי. זה בדיוק מה שאותם האלגוריתמים עושים - מעלימים או מסננים את המידע הלא רלוונטי ומשאירים את מה שבאמת חשוב. הם מקטינים את הרזולוציה, ממצעים את החשיפה או גווני הצבע באזורים מסוימים וכו'. כמה לדחוס? דחיסה מינימלית תיצור קובץ באיכות מקסימלית שכולל מידע מאד מפורט על האובייקטים השונים אך הוא יהיה גדול יותר ויתפוס הרבה מקום על ההארד דיסק. לעומת זאת, דחיסה משמעותית תיצור קובץ באיכות נמוכה יותר בגודל קטן יותר. מי קובע מהו המידע הלא רלוונטי ומהו כן? האם לדחוס הרבה או קצת? התשובה היא פשוטה. אנחנו, הצלמים, יכולים לקבוע את מידת הדחיסה בעזרת הגדרות היצוא הספציפיות המתאימות לשימושים השונים, כגון הדפסה או שימוש אינטרנטי. את הבחירות נעשה בהסתמך על הידיעה שלנו של מה מתאים לכל שימוש ועל זה בדיוק מדבר המאמר הזה. ועכשיו הגענו לתכלס - הכפתורים, ה"מה לעשות" ו-"איך לעשות". בחירת התמונות לייצוא בחירת התמונות שנרצה לייצא תתבצע מתוך רצועת התמונות שבתחתית המסך, במודול Develop או Library. ניתן לבחור תמונה אחת על ידי לחיצה עליה עם הכפתור השמאלי של העכבר. בדומה ל-Windows לחיצה על Ctrl במקלדת ועל תמונות נוספות עם העכבר תוסיף אותן לבחירה. בנוסף, לחיצה על Shift ואז לחיצה עם העכבר על אחת התמונות האחרות בסט תוסיף את כל התמונות לרשימה, החל מהתמונה הראשונה ועד חתמונה האחרונה עליה הצבענו. תהליך ייצוא התמונות (Export) לאחר שבחרנו את התמונות הרצויות, לחיצה על התמונה עם הכפתור הימני בעכבר ובחירה ב-Export, תפתח את תפריט הייצוא. לחלופין, ניתן ללכת ל- File בתפריט העליון ואז לבחור ב-Export. שתי הדרכים לא מאד נוחות לטעמי מכיוון שהן גוזלות לא מעט זמן. הדרך המומלצת היא לעבוד עם קיצורי מקלדת, כפי שאני ממליץ בחום במאמר הזה. הקיצור הרלוונטי לפתיחת תפריט הייצוא הוא Ctrl + Shift + E. מיד לאחר הלחיצה על Export (או השימוש בקיצור המקלדת הנ"ל) יופיע לנו התפריט בו נוכל לשלוט בהגדרות הייצוא. בחירת תיקיית היעד (Export Location) ישנן מספר אפשרויות להגדיר את המיקום במחשב בו תרצו לשמור את התמונות הסופיות שלכם. האופציה המועדפת עליי ברוב המקרים במסגרת ה-Workflow שלי אני שומר את התמונות הנבחרות מכל סשן לפי ההגדרות המתאימות לפייסבוק (על זה בהמשך) באותה התיקיה כמו תמונות המקור, בתת תיקיה בעלת השם Selected For FB או משהו דומה. לכן, המצב הדיפולטיבי אצלי הוא בחירה ב-Export To Same Folder as original photo (שמירה באותה התיקיה כמו תמונות המקור) עם V ליד Put in Subfolder. במידה ואני מייצא תמונות המיועדות להדפסה או כל שימוש אחר, כל מה שאני עושה זה משנה את השם של תת התיקיה (למשל, Selected For Print). אפשרויות נוספות אופציה נוספת בה אני משתמש לעיתים רחוקות היא שמירה בתיקיה שאני בוחר בצורה ידנית (תפתחו את האפשרויות ותראו אותה שם). זה רלוונטי למקרים בהם אני מאגד תמונות למטרה מסוימת בתיקיה יעודית, למשל, כל התמונות של צילום אורבני בלילה כדי להעלות אותן למאמר בנושא צילום אורבני בלילה בבלוג. אפשרויות נוספות בהן איני משתמש עקב חוסר נוחות היא שמירה על ה Desktop (סתם מייצר בלאגן) ובעוד תיקיות מובנות במחשב. הגדרת השם לקובץ הסופי גם בתפריט זה ישנן מספר אפשרויות. למשל, לשמור את השם של הקובץ המקורי (משהו כמו NIKON7663) עם מספרים עוקבים וכדומה. איני משתמש בכל האופציות הנ"ל ומצאתי לעצמי שיטה משלי שמשרתת אותי כבר שנים. המלצת השף לשם הקובץ - Preset אישי לייצוא תמונות בעיניי, חשוב ששם הקובץ יהיה נוח ושימושי, שיכלול את המידע הרלוונטי בצורה מסודרת. כדאי שהשם יכלול תאריך ושעה בנוסף לכמה מילים על הסשן. בנוסף, מומלץ שהשם יהיה כזה שהקבצים יסתדרו בצורה כרונולוגית בתוך התיקיה. דבר אחרון, העדפתי האישית היא לתת שמות באנגלית. זה נראה נקי יותר בעיניי וגם בחלק מהתוכנות או האפליקציות שלא תומכות בעברית, נקבל ג'יבריש. הנוסחה המנצחת לשם הקובץ כדי שכל מה שתיארתי יקרה, להלן הנוסחה שלי לשם הקובץ. ניתן לבנות אותה בקלות בעזרת Preset ליצירת שמות בתוכנה. (Year)(Month)(Day) - Custom Text- (Hour)(Minutes)(Seconds) כאשר Custom Text מאפשר לי לרשום משהו מהותי על הסשן, למשל Trip To Dubai. כלומר, הקובץ הסופי נראה כך למה זה טוב? כי כשהשנה נמצאת בקדמה, אחריה החודש ואז התאריך - נקבל סדר כרונולוגי ונוח בתוך התיקיה. כי מיד רואים באיזה טיול / סשן זה צולם. כי מיד רואים את שעת הצילום שמרמזת על התאורה והמקום בו היינו, בלי לפתוח את התמונה. יאללה, עכשיו לתכלס! הגדרות! גיבוי תמונות בענן - אם בא לכם להיות בראש שקט ואתם מחפשים פתרון נוח, יעיל ובטוח לגבות את כל התמונות והקבצים שלכם, יצרנו קשר עם חברת Backblaze האמריקאית שמספקת שירותי גיבוי אוטומטיים. אחרי שנים שאני עובד איתם אישית כלקוח מרוצה, שמח שעכשיו אוכל להמליץ על השירות שלהם באופן מקצועי. מוזמנים לנסות את תוכנת הגיבוי שלהם, בניסיון ל-15 ימים ללא עלות. הגדרות ייצוא להדפסה ביצירת קובץ להדפסה נרצה לשמר את האיכות והרזולוציה המקסימלית ולהתאים את הקובץ להדפסה. במקרה הזה נקבל קבצים גדולים למדי, הקרובים בגודלם לקבצי ה-Raw המקוריים. חשוב לזכור שלרוב נדפיס תמונות בודדות בלבד, כך שגם אם הן תופסות הרבה מקום בהארד דיסק, זה ממש לא נורא. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. זהו קובץ המיוצר בעזרת שיטת הדחיסה היעילה והפופולרית ביותר כבר מספר עשורים. יתר סוגי הפורמטים פחות שימושיים עבור הקבצים הסופיים, ואלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת, אין סיבה לשנות זאת. הערה חשובה: מומלץ להתיעץ עם בית הדפוס בנוגע לסוג הקובץ ואיכות הייצוא, כדי להפיק את התוצר הכי יפה ומרשים שאפשר. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. נושא מרחבי צבע הוא עולם ומלואו, ולא ארחיב עליו כאן. מה שחשוב שתדעו שזהו מרחב הצבע השכיח ביותר בעולם הדיגיטלי שמתאים לרוב המוחלט של השימושים שקיימים כיום (אינטרנט, הדפסות וכו'). גם במקרה זה, לא מומלץ לשנות את ההגדרה הזו, אלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 100%. זהו בדיוק המקום להגיד ללייטרום עד כמה אני רוצה לשמר את כל הפרטים הקטנים ביותר שנמצאים בחומר הגלם. במקרה של הדפסה - אני רוצה את הדחיסה המינימלית והאיכות המקסימלית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) במקרה של הדפסה, במיוחד אם היא גדולה יחסית, נרצה שהקובץ יהיה בעל הרזולוציה המקסימלית האפשרית, כלומר, עם כל הפיקסלים שהיו בקובץ המקורי. לפיכך, נשאיר את האופציה Resize to Fit שמקטינה את גודל הקובץ כבויה. חשוב להבהיר כאן נקודה לגבי הרזולוציה המלאה. למשל, המצלמה שלי, ניקון D750, בעלת 24 מגה פיקסלים. זה אומר שקבצי ה-Raw שלה הם ברזולוציה של 6000X4000 פיקסלים. לפיכך, גם התמונה לאחר ייצוא תהיה באותה הרזולוציה. כמובן, אם עשיתם קרופ כלשהו בתמונה, הרזולוציה המלאה כבר לא זמינה עבורכם ולייטרום ישמור את התמונה לפי הפיקסלים שהשארתם לאחר הקרופ. את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-300ppi. ראשי התיבות של ppi הן pixels per inch. על קצה המזלג, זהו האומדן לצפיפות בו המדפסות מציירות את נקודות הצבע על נייר ההדפסה. ככל שהצפיפות גדולה יותר (כלומר, יותר פיקסלים לכל אינצ') ככה התמונה תראה חדה יותר ולא נאבד פרטים. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) מראש אבהיר שזהו אינו החידוד שאנחנו עושים בשלב העריכה בעזרת סרגלים היעודיים לכך. כאן מדובר בתהליך המתרחש בשלב הסופי של הייצוא שעושה Fine Tuning לחדות והפעולה שלו מאד עדינה וכמעט ולא נראית לעין. ניתן להדליק את האופציה Sharpen For ולבחור את סוג הנייר עליו אתם צפויים להדפיס: Matte Paper או Glossy Paper, בהתאם להנחיות של בית הדפוס שלכם. בשני המקרים אני מגדיר תמיד חידוד Standard, מקום טוב באמצע בין High ל-Low כדי לא ליצור תופעות מוגזמות מדי. אם אתם מתלבטים ולא יודעים מה לעשות כאן, עדיף לבחור באופציה הדיפולטיבית, Sharpen For Screen. בד"כ זה יהיה מספיק טוב גם להדפסה. הגדרות ייצוא לפייסבוק תמונות המיועדות לפייסבוק (ולאינטרנט בכלל) צריכות להיות קטנות יותר מאשר התמונות להדפסה. הסיבה לכך חבויה בחוויה של הצופה בתמונות שלנו בכל מקום בארץ או בעולם. מצד אחד נרצה להציג את התמונה באיכות טובה מספיק כך שהצופה יהנה ממנה כראוי. מצד שני, נרצה שהקובץ שלנו "יעלה" בצורה חלקה ומהירה ולכן הוא צריך להיות קטן. האופטימום נמצא אי שם באמצע. ההמלצות של צוקי פייסבוק מגדיר בצורה חד משמעית את גודל הקובץ המומלץ - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. למה? לא בטוח שיש בידי את התשובה, תצטרכו לשאול את המפתחים שלהם לגבי זה. מה שאני כן יודע, זה שבמידה וזאת הרזולוציה של הקובץ שאנחנו מעלים, פייסבוק לא יעשו שום פעולת דחיסה ויעלה אותו איך שהוא. טעות נפוצה בהקשר הזה היא להעלות קבצים ברזולוציה מקסימלית (כמו בהדפסה) עם מחשבה שזה ישפר את איכות התמונה עבור הצופים. אז זהו, שלא. במקרה הזה פייסבוק יעשו את הדחיסה בעצמם וככל הנראה פחות טוב מאשר לייטרום או פוטושופ, כך שבצורה אירונית שכזו, האיכות של התמונה בסופו של דבר תפגע. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. כמו בהדפסה. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 85%. כאן, להבדיל מה-100% עבור הדפסה, אין צורך לעבוד עם האיכות הטובה ביותר. על המסך, ההבדלים באיכות בין 85% ל-100% זניחים למדי, אבל ההשפעה על גודל הקובץ היא יחסית משמעותית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) כאן נלך על ההצעה של הפייסבוק - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. נדליק את האופציה Resize to Fit ונגדיר את המספר 2048pixels בצד הארוך (Long Edge). את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-72ppi. זהו מספר סטנדרטי ומומלץ לשימוש ברשת האינטרנט. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) כאן נבחר Sharpen For Screen ובכמות החידוד (Amount) נשים Standard. הגדרות ייצוא לאינטרנט ההגדרה "ייצוא לאינטרנט" היא מאד רחבה. בגדול, מדובר בכל שימוש אונליין שהוא לא פייסבוק - מייל, העלאה לאתר אישי, שליחה בוואצאפ וכו'. זה כבר הופך להיות טיפה יותר טריקי, כי אין באמת הגדרה או המלצה מדויקת לגבי גודל הקובץ ואיכותו. הקו המנחה המרכזי דומה למה שראינו בפייסבוק - קובץ איכותי מספיק אך גם קטן מספיק. את ההגדרות ל-File Settings ניתן להשאיר ממש כמו לפייסבוק, כולל איכות (Quality) של 85%. בגודל הקובץ (Image Sizing) ניתן לבחור בין 1000 ל-1400 פיקסלים בצד הארוך (Long Edge) כדי להקטין את גודל הקובץ עוד יותר. חידוד הייצוא נשאר זהה לפייסבוק, כלומר For Screen ו- Standard. הגדרות ייצוא לאינסטגרם עכשיו זה כבר באמת מסובך. ישנן הגדרות רבות לגבי הרזולוציה המומלצת לאינסטגרם, כאשר ההבדלים המרכזיים בין ההמלצות קשורים ליחס רוחב / גובה של כל תמונה (פריים לרוחב? מרובע? לאורך?). העוגן שלנו כאן הוא ההמלצה הרשמית של אינסטגרם - 1080 פיקסלים בצד של הרוחב. לפיכך, נבחר באופציה Width & Height ונגדיר בה 1080 פיקסלים ברוחב (Width). מספר הפיקסלים בגובה הפריים יסתדרו בהתאם ליחס בין רוחב לגובה של התמונה. כל יתר הדברים (File Settings או Output Sharpening) נותרים זהים כמו מקודם. גילוי נאות - אינטרנט שמינטרנט הזמן שלי יקר לי מאד ואני רוצה לנהל אותו בצורה הכי יעילה שאני רק יכול. בהתאם לפילוסופיה הזו, אני לא עושה ייצוא מיוחד ושונה לכל שימוש אפשרי - אלא תמיד משתמש באותן הגדרות היצוא כמו לפייסבוק. בעיניי, לייצא את אותה התמונה מספר פעמים (למשל, לפייסבוק, לאתר, לאינסטגרם ול-Pinterest), לתת לה כל פעם שם אחר, לשמור אותן בתיקיות נפרדות וכו' - כאב ראש אחד גדול שגוזל לא מעט זמן שאני מעדיף למנוע. אעדיף להשקיע את הזמן שלי בצורה חכמה יותר. נכון, אני כנראה מפספס קצת ומפרסם תמונות ברזולוציה שאינה 100% אופטימלית בכל פלטפורמה אפשרית. אבל זהו מחיר שאני מוכן לשלם תמורת הזמן היקר שאני מרוויח. "אם זה מספיק טוב לפייסבוק, זה מספיק טוב להכל" מידע על התמונה (MetaData) ה-Metadata כולל בתוכו מידע מגוון ופרטים על התמונה, כגון נתוני צילום, סוג מצלמה ועדשה איתם התמונה צולמה, נתוני זכויות יוצרים שהגדרתם מראש ועוד. ביכולתנו לבחור האם לשמור את המידע הזה בקובץ הסופי, לשמור את חלקו או לא לשמור אותו כלל. זה אומר שכל אדם שיש ברשותו את הקובץ יוכל לראות את הנתונים אותם תבחרו לשמור. יש אסכולות שמרניות שאומרות שכדאי לשמור את כל הנתונים קרוב לצלחת ולא לפרסם אותם. במקרה הזה ניתן לפרסם למשל רק את נתוני זכויות היוצרים כדי להגן על התמונה מפני גניבה (זה לא באמת מגן עליה כי ניתן לשנות את הנתונים בקלות בעזרת תוכנה פשוטה, אבל זה עדיין עדיף). אישית, איני חושש שאנשים ידעו איזו מצלמה יש לי ומהו הצמצם שהגדרתי בתמונה מסוימת. לכן, אני שומר את כל ה-Metadata יחד עם הקובץ. בעיניי אם רוצים ללמוד ממני, סימן שעשיתי משהו טוב בחיי. מה גם, כדי לראות את הנתונים, אותו צופה צריך את הקובץ עצמו. כשאני מעלה את התמונה לפייסבוק, למשל, המידע הזה "נגרס" ואין אפשרות לראות אותו גם אם עושים Download לקובץ. ולסיום הנושא הזה, הרבה פעמים זה עוזר לי לבדוק את נתוני הצילום במבט חטוף לנתונים, מבלי לפתוח את לייטרום כלל. חותמת על התמונה עוד נושא חשוב אליו צריך להתיחס בזמן הייצוא והוא החותמת האישית על התמונה. זהו מאמר טכני באופיו ולא אכנס לדיון הפילוסופי האם בכלל לצרף את החותמת ואיך לעשות זאת אלא רק אדבר על איך להגדיר אותה. הכנה מראש כדי שתהיה לנו את האופציה להוסיף חותמת לתמונה בשלב הייצוא, אנחנו צריכים להגדיר אותה מראש ולשמור אותה במאגר הנתונים של לייטרום. כדי לעשות זאת, נסגור את תפריט הייצוא לבינתיים, נלך לתפריט הראשי, נבחר ב-Edit ואז נלחץ על Edit Watermarks. בשלב הזה יפתח לנו תפריט הגדרת החותמות בו נוכל להוסיף כיתוב, לבחור איפה למקם אותו, באיזו גודל וכו'. בנוסף, יש אפשרות להגדיר חותמת מעוצבת בעזרת קובץ חיצוני שעוצב מראש באחת מתוכנות העיצוב הקיימות בשוק (Photoshop, Indesign). תמונה כזו מומלץ לשמור כקובץ png השומר על השקיפות של האזורים הריקים. אחרי שסיימתם להגדיר את החותמת, בין אם זה טקסט או בעזרת תמונה חיצונית, תוכלו לשמור אותה בשם המועדף עליכם. ניתן לשמור מספר חותמות בהתאם לצרכים שלכם. למשל, לי יש את החותמת האישית שלי, לתמונות שאני מפרסם כצלם וגם חותמת פוטוטיפס לתמונות שרלוונטיות לפעילויות הקהילה. עכשיו - אתם מוכנים להוסיף את החותמת בשלב הייצוא. חזרנו לתפריט הייצוא בתפריט הייצוא תבחרו את החותמת ששמרתם מבעוד מועד והחותמת תופיע על התוצר הסופי. למשל, בתמונה הזו הגדרתי חותמת עם השם של האתר שלנו, phototips.co.il. שיעורי צילום פרטיים - ללמוד צילום בצורה מדויקת, בזמן הנוח לכם, נטו בנושאים שמעניינים אתכם תפריט ה-Post Processing השם של התפריט נשמע מפוצץ ומבטיח מאד, אבל כל כוונתם של מהנדסי אדובי הייתה - "מה תרצה שאעשה לתמונה אחרי הייצוא". האם לפתוח את ה-Explorer במקום אליו היא נשמרה? אולי לפתוח אותה בפוטושופ (למה שארצה לפתוח את התמונה אחרי הייצוא בפוטושופ?...)? לטעמי, אפשרות טיפה מיותרת, ואני שומר אותה ככזו, כלומר - Do Nothing. עצוב, אבל הגענו לסיום כמו כל דבר טוב בחיים, גם במאמר הזה חייב להסתיים. מקווה מאד שהוא עשה לכם סדר בבלאגן וענה על אחת השאלות הנפוצות בקרב הצלמים שעורכים את התמונות שלהם בלייטרום. אם אתמצת את הגדרות הייצוא - אני מפריד בין שני שימושים מרכזיים שיש לי בתמונות שלי - הדפסה - הגדלות, לעצמי וללקוחות, הדפסת אלבומי חתונה וכו'. שימוש ברשת - פייסבוק, אתר, אימייל וכו'. עבור הדפסה אני שומר את הקובץ ברזולוציה המלאה ובאיכות המלאה. עבור פייסבוק ושות', אני שומר אותו עם איכות 85% וברזולוציה של 2048 פיקסלים בצד הארוך. מעכשיו, כל פעם שמישהו ישאל אתכם "מהן הגדרות הייצוא שאתם ממליצים בלייטרום?" - פשוט תשלחו להם את המאמר הזה. רק בשמחות! ויקטור.