תוצאות החיפוש שלכם
חיפוש באתר זה
נמצאו 154 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- התמונות הזוכות בתחרות צילום נופים וטבע ישראלי למען המרכז הרפואי שיבא תל השומר
על התחרות תחרות צילום נופים וטבע ישראלי למען המרכז הרפואי שיבא תל השומר בהובלת פוטוטיפס - בית הספר לצילום חוויתי יצאה לדרך בתאריך ה-15.04.24 במטרה לאסוף צילומים מרהיבים שיקשטו את קירות בית החולים השיקומי המשולב ע"ש פרופ' מרדכי שני במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ויעניקו תחושת חיות, השראה ונחמה לפצועי ופגועי המלחמה, הצוותים הרפואיים, המטופלים ובני משפחותיהם, כדרך להודות להם מעומק הלב על תרומתם ועל ההקרבה היומיומית. 35 התמונות הזוכות בתחרות יודפסו ויוצגו בבית החולים השיקומי המשולב בשיבא כתרומה מפוטוטיפס, מקהילת הצילום בישראל ומבית הדפוס פיקצ'ר פרפקט. תודות אנו רוצים להודות לכל הצלמים והצלמות שהשתתפו, הגישו תמונות לתחרות והדהימו אותנו ואת מחלקת האומנות של בית החולים עם תמונות מרהיבות שזכו לשבחים רבים. בחירת התמונות הזוכות הייתה מאתגרת במיוחד, והיו כל כך הרבה תמונות נפלאות שהחלטנו להעלות את מספר התמונות הזוכות שיודפסו ויוצגו בבית החולים מ-30 ל-35! תודה לגב' רחל תלמי ולגב' אסתי דרורי ששיתפו איתנו פעולה מטעם המרכז הרפואי שיבא ועזרו לנו להוציא את התחרות לפועל, לבחור את התמונות הזוכות ולהפיק את טקס ההוקרה לזוכים ולזוכות. תודה לבית הדפוס פיקצ'ר פרפקט על הדפסת התמונות הזוכות בתחרות ללא מטרת רווח. תודה לצוות פוטוטיפס שיזם ותפעל את התחרות - ויקטור זיסלין, בר אלגרנטי ושרית כרמון. שמות הזוכים והזוכות בתחרות לפי סדר אלפבתי: אורן אלון, אילן הורן, אלון לוברני, אלון שרוני, אלונה אושרוביץ, אמיר ארליך, אנה בלין, אסתי עליאש, אפרת סטרטינר, בעז כרמי, גיא שמואלי, גיא שרי, דוד כהן, דקלה גבריאלי, הראל דהאן, זהר משה, חן קאופמן, טולי מלק, טל פרייסלר, יאיר פלטי, יגור, מיכאל נלסקי, נועם חיימוביץ ומאי כהן, סיגל אלקין דסה, סימה טרבלסי, ענת אברגל, קובי פסח, קרן אור ספיר, שרון ינאי, תמי בר ניר. שמות הזוכים והזוכות בחמשת התמונות חביבות הקהל אייל בן חיים, אנט צרפתי, יואל פלדי, לירון שיינקמן, מאיר זלזניק. התמונות הזוכות צילום: אורן אלון צילום: אילן הורן צילום: אלון לוברני צילום: אלון שרוני צילום: אלונה אושרוביץ צילום: אמיר ארליך צילום: אנה בלין צילום: אסתי עליאש צילום: אפרת סטרטינר צילום: בעז כרמי צילום: גיא שמואלי צילום: גיא שרי צילום: דוד כהן צילום: דקלה גבריאלי צילום: הראל דהאן צילום: זהר משה צילום: חן קאופמן צילום: טולי מלק צילום: טל פרייסלר צילום: יאיר פלטי צילום: יגור צילום: מיכאל נלסקי צילום: נועם חיימוביץ ומאי כהן צילום: סיגל אלקין דסה צילום: סימה טרבלסי צילום: ענת אברגל צילום: קובי פסח צילום: קרן אור ספיר צילום: שרון ינאי צילום: תמי בר ניר התמונות חביבות הקהל: צילום: אייל בן חיים צילום: אנט צרפתי צילום: יואל פלדי צילום: לירון שיינקמן צילום: מאיר זלזניק תודה מכל הלב לכל המשתתפות והמשתתפים בתחרות וברכות לזוכות ולזוכים! נתראה בתחרות הבאה! כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- טיול צילום בדולומיטים: שבע תובנות מתוך המאסטר קלאס בנופי צפון איטליה
מילות פתיחה הדולומיטים, אזור הררי מרהיב בצפון איטליה, הוא גן עדן אמיתי לצלמי נוף. מגוון הנופים המדהים שהאזור מציע הופך אותו לגן המשחקים האולטימיטיבי לצילום, המאפשר לצלמים לחקור וללכוד מגוון רחב של סצנות ותנאים על גבי החיישנים של המצלמות שלהם. מפסגות הרים חדות ומושלגות, דרך אגמים קריסטליים המשקפים את הנוף והשמיים, ועד למרעות ירוקים ומרחבים פורחים - הדולומיטים מספקים קשת עשירה של אפשרויות צילום. זריחה מרהיבה ב-Alpe De Suisi האור המשתנה לאורך היום מעניק לנוף אופי שונה ומגוון, החל מזריחות דרמטיות הצובעות את פסגות ההרים בגוונים ורודים וזהובים, ועד לשקיעות מרהיבות המציתות את השמיים באש עוצמתית של זהב וכתום מרהיבים. גם צהרי היום, "הזמנים המקוללים" עבור רוב צלמי הנוף, יכולים להיות מושלמים לצילומים עקב ריבוי העננים בתצורות השונות הממלאים את שמי האזור. לאחרונה, הייתה לי הזכות להוביל קבוצה של 12 צלמים וצלמות נלהבים למסע צילום מרתק באזור זה. בהנחייה משותפת עם הצלם הבינלאומי המוערך פיוטר סקשפייץ, הובלנו מאסטר קלאס בצילום נופים שהותיר רושם עמוק על כל המשתתפים. מטרתנו כקבוצה הייתה לא רק לצלם תמונות יפות ולתפוס את יופיים של הנופים בעדשות המצלמה, אלא גם ללמוד כיצד ניתן לדייק את הצילומים ולספר את סיפורו של המקום דרכם. אותה הזריחה המרהיבה ב-Alpe De Suisi, בזמן שאור השמש צבע את הנוף בזהוב מרהיב הטיול לא רק חשף אותנו לנופים עוצרי נשימה, אלא גם העמיק את הבנתנו בטכניקות צילום מתקדמות, תוך שילוב של שיעורים מעשיים בשטח ושיעורי כיתה בנושאי קומפוזיציה ועריכה. ניצלנו את המגוון העצום שהדולומיטים מציעים כדי לתרגל את הטכניקות השונות - מצילומי נוף רחבים ופנורמות של רכסי ההרים, דרך שימוש בפילטרים וחשיפות ארוכות לקבלת אפקטים אומנותיים מעניינים ועד לדיוק הפרמטרים של החשיפה, הפוקוס ואיכות התמונה. בעקבות החוויה שעברנו בטיול, החלטתי לשתף איתכם, קוראים יקרים, שש תובנות מרכזיות שגיבשנו במהלך המסע, וכרגיל נקרא להם פוטו טיפים. מטבע הדברים, תובנות אלו הן רק הקצה של המזלג של מה שלמדנו בטיול עשיר החוויות הזה, אבל הן בהחלט מהנושאים המרכזיים שהמשתתפים יקחו איתם הלאה. פוטו טיפ מס' 1 - דיוק הסיפור הצילומי: מסר אחד ברור, אוLess Is More במהלך הטיול, הדגשנו שוב ושוב את חשיבות המיקוד במסר אחד ברור בכל תמונה. Less Is More הפך להיות לסלוגן שליווה אותנו כמעט בכל סשן צילומים במהלך הטיול. למדנו שצילום מוצלח הוא כמו סיפור קצר - הוא צריך להעביר רעיון או רגש מרכזי אחד בצורה חדה וברורה. כל יתר האלמנטים בפריים אמורים לשרת את הסיפור המרכזי, להעשיר אותו ובטח שלא לגנוב ממנו את הפוקוס. תרגלנו כיצד לזהות את הנושא המרכזי בכל סצנה ולהדגיש אותו בצילום, תוך שימוש בטכניקות כמו בחירת זווית הצילום הנכונה, אורכי מוקד שונים, הוצאה של גורמים זרים מהפריים, שימוש בעומק שדה, וניצול נכון של האור. גילינו שככל שהמסר ממוקד יותר, כך התמונה חזקה ועוצמתית יותר עבור הצופה. צולם עם ניקון Z7ii. צירוף מקרים? אגם Di Braies מהמפורסמים שבאגמי הדולומיטים פוטו טיפ מס' 2 - ניקיון ו"שקט" במסגרת התמונה אחד הלקחים החשובים ביותר בטיול היה יצירת ניקיון על מסגרת התמונה, כלומר הקצוות של הפריים. למדנו לסרוק את הפריים בקפידה ולזהות אובייקטים מיותרים שעלולים להסיח את תשומת הלב מהנושא העיקרי. זה כלל לעיתים קרובות המנעות מכתמי אור הצמודים לקצוות התמונה, שינוי קל בזווית הצילום כדי להמנע מענפים ושיחים ש"יציצו" לתוך הצילום מהצד או מלמעלה וכן תשומת לב לאובייקטים ברורים יותר כמו מבנים, שבילים או סירות איתם עבדנו קשה אף יותר כדי להוציא מהפריים (או ההיפך, להכניס אותם במלואם). אגם Di Braies מספק מגוון עצום של הזדמנויות צילום והשתקפויות מדהימות בחלק מהמקרים, בהם לא הייתה ברירה אלא לכלול את ההפרעות הקטנות הללו בקצוות הפריים, תרגלנו את הסרתם בצורה דיגיטלית בשלב העריכה. הבנו שלעתים, מה שאנחנו משאירים מחוץ לפריים חשוב לא פחות ממה שאנחנו כוללים בו. טכניקה זו שיפרה משמעותית את האיכות האסתטית והעוצמה הרגשית של הצילומים שלנו. "העץ הבודד" גרסת דולומיטים. זריחה ב-Alpe De Suisi מהבוקר המופלא שחווינו שם פוטו טיפ מס' 3 - השעה הכחולה: ניצול הזמן הקסום "השעה הכחולה" היא פרק הזמן מעט אחרי השקיעה (או מעט לפני הזריחה) בה הנוף מעט חשוך, והאזורים המוצללים והשמיים מקבלים גוון כחול עמוק ויפהיפה. הזמן הזה מצוין לצילומים אורבניים, שכן ישנו שילוב מושלם בין התאורה המלאכותית הזהובה של העיר לבין האור הכחול בשארית הנוף. המושג הזה קצת מבלבל, כי זו לא באמת שעה, אלא יותר בכיוון של 10-15 דקות בהן השילוב הזה הוא הכי יפה ומרשים. כלומר, צריך להיות יעיל ומדויק בזמן המועט הזה כדי לקבל את הפריים המנצח. כשמתכוננים מראש, מגיעים לפני הזמן, חוקרים את הלוקיישן, מדייקים את הקומפוזיציה וכל פרמטרי הצילום מבעוד מועד - כל מה שצריך זה קליק אחד מדויק, בזמן הנכון. רגע של קסם בשעה הכחולה גילינו מחדש את הקסם של השעה הכחולה. אמנם בדולומיטים לא ממש קיימים צילומים אורבניים קלאסיים, כמו גשרים או קתדרלות אבל כן צילמנו במספר לוקיישנים קסומים בהן התאורה של העיירות הקטנות והכנסיות המרשימות צבעה לנו את החיישנים באור זהוב מהפנט. למדנו כיצד האיזון בין האזורים המוארים לחשוכים וגווני הצבע העמוקים יכולים ליצור אווירה מיוחדת ודרמטית בצילומי נוף. תרגלנו טכניקות לניצול מיטבי של הזמן הזה, כמו שימוש בחשיפות ארוכות לתפיסת תנועת העננים ושובלי פנסי רכבים או שילוב של פוקוס אוטומטי וידני לעבודה יעילה בתנאי תאורה מעט בעייתיים. בעיקר, הבנו שהשעה הכחולה היא לא רק זמן לצילום, אלא הזדמנות לחוות את הטבע בשעותיו היפות ביותר. כנסיית San Vigilio בשעה הכחולה פוטו טיפ מס' 4 - סבלנות צילומית: ההמתנה לרגע המושלם משתלמת פעמים רבות סבלנות צילומית מתחברת לז'אנרים בהם "תפיסת הרגע" הוא הגורם המכריע כגון צילומי רחוב, ספורט וחיות. בטיול הזה הדגשנו את חשיבות הסבלנות גם בצילום נוף. למדנו להמתין לרגע המושלם, כאשר האור והאווירה משתנים ומייצרים אסתטיקה צילומית מרשימה. זה כלל לעתים קרובות דקות רבות של המתנה במיקום אחד, במהלכן צפינו כיצד האור "רוקד" על גבי הנוף והאוירה משתנה עם תנועת השמש, העננים והצלליות. כנסיית St Johann ברגע עוצמתי במיוחד (אבל חכו לתמונה הבאה) לעיתים זה היה "מוגזם" שכן רוב האנשים ה"שפויים" היו כבר מזמן אורזים את הציוד וחוזרים למלון. למזלנו, לא היינו יותר מדי שפויים כי הבנו שלעתים ההמתנה לתנאים האידיאליים היא ההבדל בין צילום טוב לצילום מדהים. למדנו גם שהסבלנות הזו לא רק משפרת את הצילומים, אלא גם מעמיקה את הקשר שלנו עם הסביבה ומאפשרת לנו לחוות את הנוף ברמה עמוקה ושלווה יותר. כנסיית St Johann, אחרי המתנה של כשעה מהצילום הקודם, בהמתנה לשמיים אדומים ומתפוצצים עקב תאורת השמש הנמוכה פוטו טיפ מס' 5 - השפעת תנאי הצילום ומזג האויר במהלך הטיול, חווינו מגוון רחב של תנאי מזג אוויר ואור. למדנו כיצד כל אחד מהם - בין אם זה אור שמש חזק בצהרי היום, עננות כבדה, ערפילים מסתוריים או אפילו גשם קל - יכול להשפיע דרמטית על אופי הצילום. במקום להתייאש מתנאים "לא אידיאליים", למדנו לקרוא את התנאים ולנצל אותם ליצירת תמונות מרהיבות ומיוחדות. גילינו שלעתים, דווקא הימים המעוננים או הערפיליים מספקים את התנאים הטובים ביותר לצילומי נוף דרמטיים ואווריריים. אגם Di Braies ביום סגרירי בפתיחת הטיול אותו הנוף, תנאי אחרים לגמרי מעבר Passo Gardena בצהרי היום פוטו טיפ מס' 6 - המחיר (והרווח) של הצילום המושלם: מאמץ ומסירות "תשמע, לישון שעתיים ולקום ב-3 בלילה זה ממש לא בשבילי, אבל כשאני רואה את הנוף הזה מולי, אני שוכח הכל ורק רוצה להמשיך לצלם. תודה על זה!" ציטוט של אחד המשתתפים בטיול לדולומיטים. כל מאמץ מתגמד אל מול מחזות שכאלה. אגם Di Braies בזריחה ללא ספק, אחת הלמידות החזקות הייתה ההבנה של המחיר האמיתי של הצילום המושלם, במיוחד בצילומי הזריחה. למדנו שצילום נוף מקצועי ומדויק דורש הרבה יותר מאשר לבנות את הקומפוזיציה וללחוץ על הכפתור. זה כלל השכמות ב-3 לפנות בוקר, נסיעות בחשכה בדרכים מתפתלות, התמודדות עם מזג אויר קר - כל זאת כדי להגיע למיקום המושלם לפני השעה הכחולה ולפני הזריחה. אבל למרות המאמץ והאתגרים השונים, ההגעה המוקדמת לא רק שאפשרה לנו לתפוס את האור המיוחד של הבוקר, אלא גם הבטיחה שנוכל לבחור את הזווית הטובה ביותר לפני הגעתם של צלמים אחרים, פחות "קשוחים" ובעלי מוטיבציה. מאמץ זה לימד אותנו לא רק על צילום, אלא גם על התמדה, מסירות ואהבה אמיתית לעולם הצילום. פרט לכמה צלמים ומשפיעני אינסטגרם, לא היה אדם שהעיזר לקום כל כך מוקדם לזריחות, והרווח כולו שלנו פוטו טיפ מס' 7 - צורת הנגשה עושה את כל ההבדל אותו הלוקיישן, אותם התנאים, הנגשה ותחושה אחרת לגמרי יש הרבה שיח סביב נושא החשיפות הארוכות ושימוש בפילטר ND. צלמים רבים מתעסקים המון בהגדרות הצילום, סוגי הפילטרים השונים, טכניקות צילום וכו'. זה הכל נחמד וחשוב אבל (!) אלו רק הכלים הנדרשים לבצע את הצילום, ה"איך" אם תרצו. הרבה יותר חשוב לדבר לפני על המהות של צילומים כאלה, או ה"למה". המהות מדברת על צורת ההנגשה של הצילום. מה אני כצלם רוצה להעביר לצופה? איזו תחושה אני רוצה ליצור אצלו? מהם האלמנטים שאני רוצה להדגיש? הטכניקות וההגדרות, חשובות ככל שיהיו, הם רק הכלים לממש את החזון והן מגיעות אחרי המהות. למשל, שתי התמונות הללו מאד דומות ממבט ראשון אבל גם מאד שונות כשמתבוננים בהן לעומק. התמונה עם העננים ה"קפואים" יותר "קלאסית" והיא באה לתת דגש לטקסטורות של העננים היפים שמעצימות את הנוף היפה, ביחד עם הצבע המרהיב של השקיעה. התמונה עם העננים המרוחים (חשיפה מאד ארוכה של כשלוש דקות) טיפה יותר ייחודית, ומציגה משהו שהעין האנושית לא יכולה לראות בלייב. היא נותנת דגש לאלמנטים של תנועה ומייצרת תחושה יותר סוראליסטית ומפתיעה עבור הצופה. לא אומר מה יותר טוב. שתי התמונות יפות ואני אוהב את שתיהן, כל אחת בדרכה. מה שלמדנו בסיטואציה הוא נקודה אחת פשוטה - חשוב הרבה יותר לדבר על מהות הצילום, המסר לצופה והוויז'ן האומנותי ורק אחרי זה לדבר על הכלים וההגדרות לממש את הוויז'ן. זריחה מרהיבה ממעבר Sella לעבר הר Marmolatta קבלו אנלוגיה לעולם האוכל מתוך הספר שאני כותב בימים אלו. אם אתם רעבים, אתם כנראה לא שואלים את עצמכם "יש לי סכין ממש חדה, מה אני יכול לחתוך איתה?" אלא יותר "מה בא לי לאכול?" ורק אז חושבים באילו כלים להשתמש כדי להכין את המנה. מילות סיכום ותודה מסע הצילום בדולומיטים היה הרבה יותר מסדרה של שיעורי צילום ולימוד הטכניקות. הרבה מעבר לנופים המרהיבים והצילומים היפהפיים, הייתה זו חוויה אנושית וחברית אמיתית. הקבוצה התגבשה לכדי משפחה קטנה וחמה של יוצרים, כל אחד עם הראיה הצילומית שלו, כל אחת והניסיון והידע בצילום. החברויות שנרקמו העשירו את החוויה באופן שלא ניתן לתאר במילים. הקשרים שנוצרו בין המשתתפים, השיתוף בתובנות ובחוויות, והתמיכה ההדדית, הפכו את הטיול לחוויה בלתי נשכחת. בעיניי, ההצלחה של הטיול נמדדת לא רק באיכות הצילומים והלימוד, אלא בעיקר בחיוכים, בצחוקים ובזיכרונות המשותפים שכולנו לקחנו איתנו הביתה. מאחל לכולנו ימים של שקט ובשורות נפלאות, ושנחזור לעסוק נטו במה שכולנו הכי אוהבים - לטייל, לצלם, לחוות ולהנות מהקרבה והחברות של אנשים אהובים. שלכם, ויקטור כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- ראיון עם לימור צדוק - צלמת, אמנית, מדריכת טיולים ליעדים אקזוטיים ובקרוב - סופרת!
היום בפינתנו "הכר את הצוות" נארח חברת צוות מוערכת מבית משפחת פוטוטיפס - לימור צדוק. שאלנו את לימור מספר שאלות בנוגע לעולם הצילום, לחוויות האישיות שלה בעולם הזה וכפי שמתבקש ב"פוטו טיפס" ביקשנו לקבל טיפים אקסקלוסיביים לקוראי הבלוג. אז יאללה, מתחילים! לימור צדוק צלמת, כתבת ומדריכת טיולים ליעדים אקזוטיים עם ותק של למעלה משלושים שנה, מרצה מבוקשת ובקרוב - סופרת. נתחיל מהקל אל הכבד, השאלה הראשונה שלנו אלייך היא מתי התחלת לצלם ומה גרם לך להיכנס לעולם הזה? המפגש הראשון שלי עם הצילום נולד כשהתחלתי להדריך טיולים מטעם החברה להגנת הטבע, בצבא ובזמנו מושא הצילום שלי היה פרחים. בטיול התרמילאי שלי במזרח הרחוק בחרתי לצלם בשקופיות ולא בסטילס ובדיעבד זו הייתה החלטה שעיצבה עבורי נתיב חיים. כששבתי מהטיול מימנתי את לימודי באוניברסיטה באמצעות הרצאות על המסע בליווי השקופיות ובאחת ההרצאות האלה, נכח מנהל החברה הגיאוגרפית שבסופה של ההרצאה הציע לי להתחיל להדריך מטעמם בסין, בשנת 1991. צילום: לימור צדוק משום מה, הצילום התחבר לי לטיול בעולם בלבד ובארץ המצלמה הונחה בצד. רק לאחר סיום התואר השני, כשיצאתי לטיול תרמילאי במרכז אמריקה, שלפתי אותה מהבוידעם והמפגש המחודש עם הצילום הסתיים בטראומה כאשר לאחר חמישה חודשי טיול וממש לקראת סופו, בנסיעה לילית באוטובוס מקומי, סבתא ונכדה בן החמש, עברו מהספסל האחורי לשבת מאחורינו ולמרות ששמרתי על התרמיל בין רגלי, הילדון זחל מתחת למושב, חתך את התרמיל עם סכין גילוח ושלף את מצלמת הניקון שלי, תיעוד המסע כולו נעלם. לא נותר ממנו זכר, אלא בראשי בלבד, מה שגרם לי להיפרד מעולם הצילום לזמן רב. לפני ארבע שנים, הכניסה לפייסבוק והמפגש עם השפע הויזואלי הצילומי, הקסימו אותי והזכירו לי שבעבר אהבתי לצלם. הצטרפתי לטיול צילום בקירגיזסטן ולמדתי לצלם לראשונה במנואל. הקמתי מיזם של הדרכת טיולים בארץ ובעולם, יחד עם הצלם עמית אלוני כאשר הטיולים שילבו בין הדרכה גיאוגרפית ותכנית שלי להדרכת צילום שלו. הודות לשותפות הזו ולטיולים הרבים שהוצאנו ביחד, למדתי לצלם וגיליתי עולם. צילום: לימור צדוק איך היית מגדירה את סגנון הצילום שלך? מהי ההתמחות שלך? המשיכה שלי היא לאנשים – אם בקליניקה או בשבטים נידחים. מעניינים אותי סיפורי חיים, התרחשויות ודינמיקה, אני סקרנית לדיאלוג הרגשי שבין העולם הפנימי לסביבה. צילום עבורי הוא סוג של עט לכתיבת סיפור. אנשים מהווים את מושא הצילום המרכזי שלי ואני מתמחה בצילום תרבויות ורחוב. התחום הזה מאפשר להתנסות במגוון טכניקות ומשחקי צילום. אני גם אוהבת ונהנית מצילום נוף אבל לרב אחפש בתוכו את נוכחות האדם שתיתן לנוף פרופורציה ועומק נוסף. צילום: לימור צדוק ומה לגבי טכניקה? יש טכניקה מסוימת שאת מעדיפה? משהו שמאפיין את הצילומים שלך? הצילום שלי מתאפיין בלכידה של סיפורים, התרחשות וקשר בין אובייקטים. גם אם זה קשר שאני זו שיוצרת אותו (קשר בין אדם לרקע, בין צבעים, בין טקסטורות וכו'). הצילומים שלי מנסים להביע או לעורר רגש ומקפלים בתוכם מוטיבים שונים. אני נעזרת תכופות בעדשה רחבה, צילום המתקרב לאובייקט וחיפוש אחר זוויות אחרות, פעמים רבות זוויות נמוכות. אני מחפשת את הדבר האחר, לא "עוד צילום". ואם נדבר רגע על חלומות, מה החלום שלך בעולם הצילום? איזושהי פנטזיה צילומית פרועה? האמת שהפנטזיה הכי פרועה אותה אפילו לא העזתי לחלום, הפכה עבורי למציאות. הפנטזיה שיגלו אותי ויציעו לי לצאת למסעות דוקומנטריים לחקר תרבויות ברחבי העולם. רק לאחרונה שבתי משלושה מסעות צילום מטעם "מסע אחר אונליין" - לפסטיבל הוודו בבנין, במערב אפריקה, לדובאי ולבאטומי. בנוסף יצאתי למסע צילום והכנה להדרכה לגאנה וטוגו מטעם החברה הגיאוגרפית. הארעיות הרגעית החולפת של הצילומים בפייסבוק, פוגשת פלטפורמה נוספת בכתבי העת לצד הסברים וטקסט. כך הם מקבלים עבורי תוקף ויציבות. החלום לגמרי פה. צילום: לימור צדוק ומה לגבי דמויות שאת שואבת מהן השראה? יש כאלו? פתחתי לעצמי במחשב תיקיית השראה בצילום, אני מכניסה אליה צילומים שחודרים לי לבטן. צילומים שגורמים לי להתעכב, לפענח, לשאול ולשהות. לעתים הצלמים אנונימיים ולעתים מדובר באושיות מפתח צילומיות. לעתים הצילומים מתחברים לשפה שלי ולעתים מעיפים אותי לסגנון שונה ורחוק ממני. התהליך עבורי הוא רגשי. צילום שגורם לי לעזוב הכל ולצאת לצלם הרגע, או לרצות להתקשר לצלם ולשוחח איתו – הופך למקור השראה עבורי. צילום: לימור צדוק נשמח לכמה טיפים, תוכלי לספר לנו קצת על הציוד שלך, מאיפה התחלת? במה את משתמשת היום? כיום אני מצלמת עם Sony a7iii. מצלמה איכותית וקלה המאפשרת לי להתנייד באופן פחות מסורבל. אני מסתובבת עם שני גופי צילום, אחד עם עדשת 70-180, F/2.8 של טמרון והשני עם עדשה רחבה 16-35 F/2.8 של סוני. אני אוהבת גם את עדשת ה-85 מ"מ F/1.8. צילום: לימור צדוק ואיזה ציוד לדעתך חובה בכל תיק צילום? הכי חשוב שהצלם ידע להתאים את סגנון הצילום הקרוב לליבו לסוג הציוד שלו. באופן אישי אני אוהבת לכסות מנעד המאפשר מחד עדשה רחבה הקולטת את רוחביות הסצנה והסיפור ולצד זה את היכולת לייצר אינטימיות ולקרב את האובייקט בעזרת טלה. אני גם אוהבת לצאת למסעות שלי עם לפטוט וכונן חיצוני לגיבוי ולעריכה ראשונית ולהקפיד על סוללות וכרטיסי זיכרון. צילום: לימור צדוק ספרי לנו... יש פרויקטים חדשים על הפרק? וואו, איזו שאלה ואיזה תזמון! בימים אלו, הספר הראשון שלי עומד לצאת לאור! לספר קוראים "סיפורי חיים - אשנב לתרבויות נעלמות". מדובר בפרויקט המחבר בין כתיבה לצילום ושוזר סיפורים מתרבויות אתניות נעלמות עם צילומים שצילמתי כצלמת תרבות. הסיפורים בספר נכתבו מתוך מפגשים אנושיים מרגשים שחוויתי במסעותי. בחרתי להתעמק בתרבויות, מסורות וטקסים שהולכים ונכחדים מהעולם. ישנתי איתם, אכלתי איתם, הצטרפתי אליהם וחוויתי את אורחות חייהם והתרגשתי מהחוסן שלהם אל מול האיום ההישרדותי. הספר סיים עריכה לשונית וגרפית בהוצאת ניב הנפלאים וממתין להדפסה ואני חווה התרגשות גדולה סביבו. שמחה לספר לקוראי הבלוג שיש לכם הזדמנות מיוחדת לרכוש את הספר במכירה מוקדמת! ניתן לעשות את זה עם תמיכה ב קמפיין הדסטארט לספר (מימון המונים, למי שלא מכיר). זה יתן לכם את ההזדמנות לקבל את הספר לפני כולם ולי להוציא אותו לאור בדרך המיטבית. צילום: לימור צדוק לסיום, נשמח לשמוע ממך על מקרה "פגום" שקרה לך בקריירת הצילום ועל טיפ שאת חושבת שיכול לעזור לצלמים מתחילים הקוראים את הריאיון ואו! הדרך שלי מלווה ב-"אובר" חשיפה או החשכה וגרעיניות, בטשטוש ופספוס רגעים שנדלקתי עליהם, ב"אוי חבל" ו"איזה באסה" או נבוט פנימי כזה של "אני לא מספיק" אבל מזה רק צמחים וגדלים. איזה מזל... ולגבי הפוטו טיפ? חבקו את הסקרנות והתשוקה שלכם לצילום. תכבדו את הקול הפנימי שמבקש להתפתח בתחום ותנו לו מקום. צאו לצלם, לבד וביחד. תצטרפו לסדנאות וטיולי צילום, זה הערסל הנפלא והמבטיח ביותר להתפתחות בתחום. איזה סיום מדהים! לימור נהננו ממש! נתראה בחוויות המשותפות שלנו בפוטוטיפס! ליצירות של לימור: אתר , פייסבוק , אינסטגרם בואו לתמוך בקמפיין ההדסטארט לספר של לימור: " סיפורי חיים - אשנב לתרבויות נעלמות". קישור לקמפיין . לימור מתארחת בתוכנית טלויזיה צילום: לימור צדוק צילום: לימור צדוק צילום: לימור צדוק כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- לחלום או לא לחלום? זאת השאלה! חמישה טיפים מעשיים להגשמת חלומות
"יש לי חלום!" אולי שלישיית המילים הכי מפורסמות בהיסטוריה האנושית. ולא רק בזכות הנאום האפי המוכר לכולנו של מרתין לותר קינג אשר הנגיש בצורה כה עוצמתית לציבור הרחב את רעיון השוויון החברתי נטול הבדלי דת וגזע. אני מאמין ששלושת המילים הללו נאמרים על ידי כל אחת ואחד מאיתנו על בסיס כמעט יומי. אצם בטח שואלים - "למה בחרתי לכתוב על הנושא הזה, שהוא די סוטה מהשיח הצילומי שמאפיין את המאמרים בבלוג הזה?" הסיבה היא כי בהרבה מקרים אני רואה שהגבול העובר בין חלום שנשאר לעד במגירה לבין חלום שמתגשם הוא דק ביותר, ומספיק צעד אחד קטן או פעולה אמיצה אחת כדי להוציא אותו לפועל. וכן, גם בתוך העשייה הצילומית של כל אחד מאיתנו יכולים להיות חלומות שהיינו רוצים להגשים. וכפי שאתם כבר יודעים, כשיש לי רעיון שיכול לעזור לעוד אנשים תמיד אשמח לשתף אותו. לצלם שקיעה מהממת בשדרת הבאובבים המפורסמת במדגסקר - עוד חלום שהתגשם ממש לפני מסםר ימים "הלוואי והייתי יודע איך לצלם ככה" "החלום שלי לנסוע ל..., רק אם היה לי את הזמן" "כבר מזמן בא לי לפתוח סטודיו משלי, אבל זה ממש מפחיד" אלו הן רק דוגמאות בודדות מתוך אינספור שיחות "יש לי חלום" שניהלתי עם מאות צלמות וצלמים בשנים האחרונות. אז הפוסט הזה פונה לאלו מכם שיש להם חלום, קטן כגדול, והיו רוצים לקבל דחיפה קלה קדימה, הרוח הגבית שכל כך נדרשת כדי לצאת לדרך ההגשמה. חשוב לי להגיד לכם מראש, שכל מה שאדבר עליו כאן זה דברים שאני בעצמי ניסיתי ויישמתי. פעולות שעזרו לי מאד להוציא לדרך כמה וכמה פרויקטים משמעותיים בחיי, ביניהם גם הוצאת הספר הראשון שלי לאור, "תחושות בטן בצילום". חשוב לי גם לשתף שלא כל פרויקט או חלום הצליחו כפי שרציתי או יצאו לדרך בכלל, גם כשפעלתי בהתאם לטיפים שאשתף כאן. כל פרויקט גדול דורש עבודה רבה והשקעה מעבר ליישום הטיפים הללו. מה שבטוח, זה שאם בזכות הטיפים הללו לפחות אחת או אחד מקוראי הבלוג יגשימו את החלום שלהם - עשיתי את שלי. טיפ מס' 1 - שינוי נקודת מוצא מ"פנטזיה" ל"יעד" המילה "חלום" טיפה מתעתעת, שכן היא קרובה מאד בתחושה למילה "פנטזיה", אשר לה יכולה להיות פרשנות מוטעית למדי. למה מוטעית? כי משהו במילה הזו גורם לנו לחשוב שמדובר בחשק וכמיהה למשהו גדול מהחיים, שהלוואי ויהיה לנו אבל בפועל הוא בלתי ניתן להשגה. מה דעתכם לשנות את נקודת המוצא ובמקום הפרשנות של "פנטזיה" לתת למילה "חלום" תווית של "יעד"? בצורה כזו, כשקוראים לזה יעד - החלום יקבל ניחוח מעשי עם אחיזה במציאות, תחושה שאפשר להגשים אותו, רק אם נפעל נכון. "הפנטזיה שלי היא להיות צלמת טבע בעלת שם עולמי ולצלם עבור הנאשיונל ג'יאוגרפיק" " היעד שלי הוא להיות צלמת טבע בעלת שם עולמי ולצלם עבור הנאשיונל ג'יאוגרפיק" מרגישים את ההבדל? מחשבות על חלומות טיפ מס' 2 - לדבר על זה אני מנחש שיש אנשים שאומרים "יש לי חלום" בסתר ולעצמם, ושומרים את כל החלומות עמוק עמוק בתוך המגירה. למה מנחש? כי הם מעולם לא סיפרו לי או לאף אחד אחר על החלומות שלהם! מבינים את האירוניה? מה לדעתכם מונע מהם לדבר על החלומות, לשתף את המשפחה והחברים או אפילו לצאת בהצהרות פומביות בנוגע לרצון להגשים אותם? האם זה החשש מהחשיפה? האם זה הפחד שמא דברים לא יצאו לדרך כפי שרצו? האם זהו פחד מביקורת שיתכן ויקבלו כשיגלו על מה הם חולמים? ואולי זה מסיבה אישית כזו או אחרת או סיכון שלא ירצו לקחת? לא סתם יובל אברמוביץ, השחקן והעיתונאי המוכר, מדבר בספריו והרצאותיו על הקונספט של "לצעוק את החלומות". לחשוף אותם, לדבר עליהם, להצהיר לעולם על עצם קיומם. ממליץ מאד לעקוב אחריו ואחרי הרעיונות שלו. יתכן שאם תספרו - אכן תקבלו "ריג'קטים" והתנגדויות וזה בהחלט יכול להיות מלחיץ. אבל יחד עם זאת, יתכן ודווקא החשיפה היא זו שתייצר הזדמנויות להגשים את החלומות בדרך שלא חשבתם עליה. פרספקטיבה לחיים בשדרת הבאובבים במדגסקר אם תספרו, סביר מאד שתקבלו תמיכה ורוח גבית חזקה מהמשפחה והחברים. אם תספרו, יתכן ותגיעו לאנשים שיוכלו לעזור לכם. אם תספרו, זה יצור מחויבות ואחריות פנימית חזקה יותר ללכת עם החלום עד הסוף. המלצה מכל הלב - פשוט דברו על החלומות שלכם ותראו כמה זה יקדם אתכם. תודו לי אחר כך :) טיפ מס' 3 - בצעדים קטנים ומדודים גם רומא לא נבנתה ביום אחד. לפעמים, החלומות מרגישים גדולים ורחוקים כל כך עד שזה משתק אותנו לגמרי ומונע מאיתנו לפעול בכיוון ההגשמה. בדיוק בגלל זה, בטיפ הראשון המלצתי לכם לקרוא לחלום "יעד", שכן יעד הוא דבר מדיד יותר מאשר "חלום" וניתן לפרק אותו לגורמים ופעולות קטנות יותר. הלוואי וכל החלומות שלה יתגשמו למשל, אם תרצו להפיק פרויקט צילום מורכב וארוך טווח, אל תסתכלו על התוצאה הסופית והרחוקה ואולי אף מפחידה אלא על הצעד הראשון שצריך לעשות. לדוגמא, לבחור נושא או ליצור רשימה של צילומים שהייתם רוצים לקבל. קחו לכם שעה, תפרקו את הפרויקט לשלבים קטנים ויישימים, ואחרי התכנון - מיד התחילו לבצע את הצעד הראשון. ואז את השני, והשלישי וכך הלאה. מהר מאד תצברו מומנטום שילווה את תהליך ההגשמה ותגיעו למסקנה שהשד לא נורא כל כך. בצורה שיטתית שכזו תצליחו לקדם את הפרויקט שלכם, עצם החוויה מהעבודה עליו תשתדרג והסיפוק יהיה גדול יותר. והדבר הכי חשוב - החלום לא ישאר בגדר חלום למגירה. טיפ מס' 4 - נצלו "זמנים מתים" בחיי היום יום של כולנו יש הרבה רגעים שאפשר לקרוא להם "רגעים מתים". נסיעה באוטובוס, המתנה באוטו כשאוספים את הילד מהגן, או אפילו סתם רביצה חסרת תכלית מול הטלוויזיה. מחקרים מדברים על פרקי זמן קצרים אמנם אבל כאלה שביחד מסתכמים לשעה עד שעתיים בכל יום לבן אדם מן השורה. זה המון! אם נסתכל על זה בפרספקטיבה של שנה שלמה, נקבל סדר גודל של 700 שעות, שזה בערך 30 ימים מלאים של זמן שמתבזבז בחינם. מטורף! האופציה הדיפולטיבית ברגעים אלו היא לגלול באתרי החדשות או ברשתות החברתיות. זה אולי נחמד, וגם אני עושה זאת מדי פעם, אבל זה לבטח לא מקדם אותנו לעבר היעד. האופציה היותר מעניינת היא לעשות משהו קטן ומועיל, משהו שיקדם אותנו לעבר היעד והחלום. ינשוף מדגסקרי מנצל את הזמן לחשיבה עמוקה על החלומות שלו גם אם מדובר בחמש דקות בלבד, במקום אתרי רכילות תוכלו לצפות בסרטון הדרכה צילומית ביוטיוב על טכניקה חדשה או על היעד לטיול החלומי הבא שלכם . במקום לעשות לייקים באינסטגרם, תוכלו לכתוב פסקה או שתיים אם החלום שלכם הוא להוציא ספר. במקום לשחק משחק שואב זמן בטלפון, תוכלו ליצור קשר עם אדם שיעזור לכם לקדם את הפרויקט או לעבור על רשימת הצעדים שיצרתם בטיפ הקודם כדי לתכנן את הצעד הבא. אם תהפכו זאת להרגל, ניצול חכם של הרגעים המתים הללו, שכל אחד מהם לבדו על פניו לא משנה דבר, בטווח הארוך, יקדם אתכם מאד לעבר הגשמת החלום. טיפ מס' 5 - צרו סביבה תומכת מלאת השראה אנחנו חיים בעולם אנושי - חברתי וכמעט תמיד מוקפים באנשים. משפחה, חברים קרובים, קולגות בעבודה, חברים במסגרות השונות בהן אנחנו נמצאים, ואפילו אנשים זרים ברחוב. אין ספק שלסביבה הקרובה שלנו יש השפעה ניכרת עלינו ועל הפעולות שלנו. הרי אם תחשבו רגע על האנשים הקרובים אליכם תזהו שהם די דומים אליכם - בערכים, בדרכי חשיבה, בסגנון חיים ולפעמים אפילו באופי החלומות. עטפו את עצמכם בסביבה תומכת של אנשים מעוררי השראה חשבו איך אתם יכולים להגיע יותר למצבים בהם אתם מוקפים באנשים תומכים ומעוררי השראה, אנשים עם חלומות דומים לשלכם ובעיקר כאלה עם רקורד מוכח שאשכרה מגשימים אותם. יהיה לכם את המקום להתיעץ ולשאול שאלות, לראות מה אחרים עושים ובאילו פעולות הם נוקטים, לשאוב השראה מהדרך בה הם מתגברים על אתגרים ואיך הם נעזרים באותה הסביבה התומכת שאתם חלק ממנה. זה יפתח לכם את הראש לגישות חדשות ויצירתיות. הכי חשוב - זה יתן לכם את האנרגיה וההשראה הנדרשת לצאת לדרך ולהתמיד במסע המרתק בדרך אל היעד. נשות מדגסקר מעטרים את פניהן בציורים מרהיבים שמיועדים להגן על העור מפני השמש מסר אישי - הסנדלר לא הולך יחף חשוב לי שתדעו שהסנדלר ממש לא הולך יחף וכפי שכבר כתבתי, כל ההמלצות שנתתי כאן מגיעות מניסיון אישי ומתוך מסע הכתיבה של הספר "תחושות בטן בצילום". את כל חמשת הטיפים יישמתי הלכה למעשה. את ההחלטה לכתוב אותו קיבלתי תקופה קצרה אחרי שנפל לי האסימון שלשמחתי הרבה, האנלוגיות השונות בין עולם האוכל לעולם הצילום עליהן אני כותב בספר אשכרה עוזרות לצלמים להיות טובים יותר במלאכתם. החלטתי שבדרך זו או אחרת, אארוז את כל האנלוגיות והתובנות אליהן הגעתי יחדיו ו בצורה מסודרת ואפיץ אותן לעולם. מהר מאד הספר הפך להיות ליעד של ממש עם רשימת של צעדים ברורים הנדרשים כדי להגיע אליו. שיתפתי את מיכל, זוגתי שתמכה מיד ברעיון, סיפרתי לחברים ולמשפחה, ובעצם לכל החברים היקרים בקהילת הצילום שלנו. קשה לי לתאר במילים איזה אימפאקט זה עשה. המחויבות שלי עלתה פלאים, השיחות שנוצרו על הנושא עזרו לי לחדד את המסרים בספר, וכן הגעתי להרבה מצבים מרגשים בהם האנשים ששיתפתי הציעו לעזור ולתמוך בתהליך הכתיבה וההוצאה, אפילו מבלי שביקשתי. ניצלתי כל רגע שהיה לי לכתיבה של עוד פסקה ועוד רעיון, גם כשהיו לי רק דקות בודדות חופשיות. דיברתי עם סופרים וצלמים שאני מעריך, התיעצתי עם אנשים שעשו דברים גדולים בחייהם ועשיתי הכל כדי ללמוד מה הם עשו ואילו החלטות קיבלו לאורך הדרך. עובד על המאמר הזה, במהלך יום נסיעות ארוך בטיול הצילום למדגסקר במבחן התוצאה, בזכות הטיפים הללו והתמיכה המדהימה של חברים יקרים, נראה שהחלום הזה הולך להתגשם בקרוב. כשזה יקרה, אהיה המאושר שבאדם, כי הדבר הכי חשוב עבורי זה שבעזרת הספר הרבה אנשים יסתכלו על עולם הצילום אחרת ובתקווה רבה יהיו צלמים טובים יותר. קמפיין הדסטארט הספר כתוב ונמצא אחרי עריכה ספרותית ולשונית, וכן אחרי שלב ההגהה. בימים אלו הספר עובר תהליך עיצוב ועימוד, ולאחר מכן יעבור לשלב ההדפסה והשיווק לקהל הרחב. כל זה בליווי מקצועי של אחת מהוצאות הספרים המובילות בישראל, ספרי ניב, שעוזרים לי המון לדייק את הדברים ולעמוד ביעדים של הוצאת הספר. כדי שהספר יצא לאור, הקמתי קמפיין הדסטארט למימון המונים. זהו פרויקט של "הכל או כלום" והוא חייב להגיע ל-100% כדי שאוכל לממן את הוצאת הספר. לחצו כאן לתמיכה בקמפיין ההדסטארט אתם תוכלו לקחת בזה חלק , לתמוך בפרויקט ולעזור לי להגשים את החלום (המממ, סליחה, היעד!). הזמינו את הספר במכירה מוקדמת, או בחרו את אחת התשורות השוות האחרות שהצעתי בקמפיין ותהנו מערך מוסף משמעותי עבורכם. לסיום מה אגיד לכם חברים. החיים שלנו הם אוסף של חוויות ואם כבר אנחנו כאן, כדאי שנעשה משהו משמעותי ובעל ערך. חלומות נועדו כדי להגשים אותם, וחיים של עשייה הם חיים מאושרים יותר ומלאי תחושות סיפוק והגשמה. כולי תקווה שהמאמר הזה ידליק אצכם את הניצוץ הדרוש כדי להתניע חלום אישי שישב עד עכשיו באחת המגירות בראש ושהטיפים שנתתי כאן ישמשו אתכם כדי לקדם דברים שחשובים לכם. באהבה גדולה, שלכם, ויקטור שדרת הבאובבים המהממת מזווית פחות שגרתית, הפעם במהלך זריחה כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- פיתוח שפה וסגנון צילום אישי - איך ליצור זהות צילומית ייחודית
הקדמה מהי שפה צילומית ולמה היא כל כך חשובה? כמו לכל אומן בכל תחום, גם לנו, הצלמים יש שפה משלנו - מעין סגנון אישי שמעביר לצופה את הדרך הייחודית בה אנחנו רואים את העולם. השפה הזו היא לא רק אוסף טכניקות צילום, אלא בעיקר שילוב של סיפור פנימי ותשוקה שמנחים את היד, העין והלב בכל פריים ובכל יצירה. מציאת השפה האישית היא מסע מרתק של חקירה עצמית ופיתוח חשיבה יצירתית, וככל שאנחנו מתמקצעים, לומדים ומתפתחים, כך השפה האישית מתחדדת והופכת לכלי ביטוי עוצמתי ומרתק. תמונה איכותית היא לא רק פריים אסתטי, מרגש או מדויק טכנית; היא מחזיקה בתוכה את הרגש, החזון וה"אני מאמין" שלנו, שמזמינים את הצופה לראות את העולם דרך העיניים שלנו. "העץ הבודד - גרסת מדגסקרי" במסגרת הפעילות של חדר הכושר לצילום, את חודש נובמבר אנחנו מקדישים לפיתוח שפה צילומית אישית והחלטתי לכתוב את המאמר הזה כדי להציג את מחשבותיי על הנושא גם עבור מי שאינו נמצא במנוי. במהלך החודש נעמיק אל תוך ה"איך" וה"למה" לפתח את השפה הצילומית האישית ומה המשמעות שלה עבור כל אחד מהמתאמנים. ה"איך" - הכלים שמאפשרים פיתוח שפה צילומית כשאני מדברים על ה"איך" בצילום אני מדבר על האוסף של כל הכלים והטכניקות שעוזרים לנו לעצב ולפתח שפה צילומית אישית. מודה שזה נשמע על פניו קצת נוגד את ההגיון לדבר על "טכניקה" בנושא שהוא כל כך עמוק ואישי, אבל אם לרגע תחשבו על זה, זה לגמרי עושה שכל. מדובר באסטרטגיות, בטכניקות ובפעולות שעוזרות לנו להבין את הדרך בה נוכל לספר את הסיפור הצילומי בצורה הייחודית ביותר לנו, שתציג את נקודת מבטנו האישית על העולם. המיומנויות האלו כוללות בחירת ז'אנר, עבודה עם קומפוזיציה והדרך לבנות את הפריים, שימוש באור וצל, משחק עם צבעים ועריכה מותאמת. כל אלה משמשים אותנו כדי להעביר מסר ויזואלי מסוים, לשדר רגש וליצור עניין, ואלה בדיוק הכלים עליהם אכתוב בהמשך המאמר. ה"איך" אמנם חיוני, אך ה"למה" הוא הלב של השפה הצילומית. ה"למה" הוא היסוד, הכוח המניע, שמביא חיים ומחבר אותנו לרגש, ולכן הוא חשוב אף יותר מה"איך". כשה"למה" חזק והזחון ברור כשמש, ה"איך" מסתדר והופך להיות לפשוט יותר. כל מה שצריך להארגן את המחשבות, לבחור את הכלים המתאימים לממש את ה"למה" ולצאת לדרך. כשה"למה" חלש או לא קיים, ה"איך" כלל לא משהו. "העץ הבודד - גרסת ישראל" תחושות בטן בצילום בספר שלי "תחושות בטן בצילום" אני מדבר על אנלוגיות נבחרות בין עולם הצילום לעולם האוכל. בעזרת האנלוגיות הללו, ניתן לפשט ולהסביר קונספטים מורכבים בעולם הצילום ע"י הגבלות לתחום מוכר ואינטואיטיבי כמו עולם האוכל והבישול. אז לדוגמא, אם תחשבו על זה מנקודת מבט כזו - ה"למה" זה העובדה שאתם רעבים. ה"איך" זה הכלים בהם תשתמשו להכין את המנה האהובה עליכם - תכינו אותה בעצמכם, תקפצו למסעדה או בית קפה או שתזמינו ב-Wolt. מבלי שתהיו רעבים, אין שום סיבה לחשוב על הדרך שהמנה תגיע אליכם 😋 "ככה נראה הספר בזמן הפקת קמפיין הדסטרט בספטמבר 2024, בקרוב ניתן להזמין את העותק האמיתי בהזמנה מוקדמת" ה"למה" - להעמיק ולמצוא את הסיבה למהות העשייה הצילומית לפני שמתעמקים בכלים ובטכניקות, ה"איך" של הפיתוח השפה האישית, כדאי להבין את המניע האישי שמאחורי העשייה הצילומית שלכם ואיך תרצו להביע את עצמכם בתוכה. למה אנחנו בכלל מצלמים? מה מניע אותנו לשוב ולהתמקד באובייקטים מסוימים? האם זה הרצון לשמר רגעים מיוחדים, להנציח רגש חבוי או אולי לשקף אמירה חברתית עמוקה? האם הצילום הוא זה נטו תחביב נחמד או תהליך עמוק יותר של הגשמה או תרפיה לנשמה? מה גורם לנו לצאת ב-3 בלילה לצילומי זריחה, או להתלהב מצילום של רגע אנושי עוצמתי? צלמים גדולים ידועים לא רק בזכות הכישרון הטכני שלהם והיכולת ליצור פריים מרהיב, אלא גם בזכות היכולת שלהם לתרגם תחושות עמוקות לתמונות שמדברות בעד עצמן. לא אדבר בשם כולם, אבל מאמין שלרובם יש תחושות בטן חזקות לגבי מה שהם עושים בצילום ולמה הם עושים אותו. לכן, כשאתם יוצאים לתהליך החיפוש אחר השפה האישית שלכם, שאלו את עצמכם שאלות מהותיות כדי להגיע ל"למה" האישי שלכם. מדוע אני מצלם/ת? למה סגנונות מסוימים אהובים עליי יותר ואחרים פחות? מה אני מנסה להעביר בצילום שלי ולמה? מה הייחוד שגורם לי להצטמרר, להתרגש, להרגיש? אחרי שתבינו את הלמה, ה"איך" יתבהר ויהיה נגיש יותר. "אגם לאגו די בראייס בדולומיטים שבצפון איטליה" פוטו טיפ מס' 1 - בחירת ז'אנר בצילום - שער הכניסה לעולם הייחודי שלכם הצעד הראשון בפיתוח השפה הצילומית האישית שלכם הוא גם האינטואיטיבי ביותר - בחירת הז'אנר שהכי מדבר אליכם. נופים, פורטרטים, צילום רחוב, טבע, ארכיטקטורה או סטודיו - כל ז'אנר מביא איתו עולם שלם של אתגרים והזדמנויות, ואיתו גם דרך ייחודית לצלם. כשאתם בוחרים ז'אנר שמרגיש לכם נכון, זה לא רק "סגנון" אלא אמצעי לביטוי עצמי. ככל שאתם מעמיקים ומתאמנים בז'אנר שאתם אוהבים, כך תגדל היכולת שלכם להבין את המאפיינים והדקויות שבו - בין אם זו הקומפוזיציה, משחקי עומק השדה, עבודה עם האור או ההתמקדות בפרטים קטנים. חזרה על נושא מסוים שוב ושוב מאפשרת בדיוק את הפיתוח של הסגנון האישי עליו אני מדבר כאן, שמרחיב את האפשרות לספר סיפור ייחודי וחוויתי דרך המצלמה שלכם. "אגם בלד, סלובניה" לצלמים המתחילים יותר מבין קוראי הבלוג אני ממליץ להתנסות בכמה שיותר ז'אנרים, ללמוד, להתפתח, לזהות את הסגנונות שעושים לכם את זה, ולא פחות חשוב מכך גם תשומת לב לנושאים שפחות מושכים אתכם. עם הזמן, הדברים יתחילו להתבהר ותדעו טוב יותר מה באמת מעניין אתכם, בדרך לעוד שלב בפיתוח העצמי בצילום. לצלמים המנוסים יותר, אלה שכבר עברו קברת דרך בצילום ומכירים את עצמם טוב יותר, אני מציע להמשיך ולפתח את הנושאים שאתם אוהבים, להעמיק בהם ולצמוח בתוכם. זה יעזור לכם מאד לפתח את ה"אני מאמין" שלי. פוטו טיפ מס' 2 - מחקר ויזואלי עצמי - ללמוד מהתמונות האהובות עליך לפני שמחפשים השראה בעולם שבחוץ, כדאי להתחיל במסע פנימי ולחקור את התמונות שלכם - אלה שאתם הכי אוהבים. עברו על הצילומים שלכם מהשנים האחרונות, ותשאלו את עצמכם: מהן התמונות שהכי מדברות אליי? מהם המאפיינים שחוזרים על עצמם בצילומים שאני גאה בהם? לאילו אלמנטים אני נמשכ/ת בתוך הפריימים? האם זה לאור או לצללים? האם זה לסיפור האנושי או הסיפור של הטבע? האם זה לטכניקות מסוימות או זוויות צילום שמאפיינות את רוב הצילומים? "זריחה באגמון החולה" התבוננות עמוקה בתמונות שלכם תגלה לכם רבות על הדרך בה אתם רואים את העולם, על הערכים האסתטיים שלכם ועל הסיפור שאתם מנסים לספר דרך הצילום. אולי תגלו שאתם אוהבים להכניס אלמנטים של טבע דומם לתוך סצינות אנושיות, או שאור טבעי בשעות בין ערביים מחזיר אתכם לתחושת רוגע פנימית. ככל שאתם מבינים את השפה הוויזואלית שכבר חיה בכם, כך תוכלו להעמיק ולדייק את הדרך בה אתם רוצים להמשיך. "הזמן עצר מלכת" - שילוב של טכניקת ICM יחד עם הבזקת פלאש להקפאת תנועת הזוג תתפלאו לאילו מסקנות מרחיקות לכת תוכלו להגיע מתוך המחקר העצמי הזה. יתכן והמחקר יפתיע אתכם ויגלה תחומי עניין צילומיים שלא חשבתם עליהם. יתכן והוא יחזק את מה שכבר הרגשתם כלי הצילום. יתן ותגלו שמה שחשבתם שאתם אוהבים לאו דווקא מקבל את הביטוי בתוצרים. תזכרו, שאין כאן נכון או לא נכון, יש כאן תהליך התבוננות פנימית שאמור לתת לכם אינדיקציה של איפה אתם עובדים כיום בכל הקשור לפיתוח שפה צילומית. בהתאם למה שתגלו, תוכלו לקבל החלטות להמשך הדרך. האם לחזק ולפתח את תחומי העניין החזקים שלכם או דווקא להיפתח לתחומי עניין חדשים. פוטו טיפ מס' 3 - מחקר ויזואלי של צלמים אחרים - חיפוש אחר השראה והעשרה שלב משמעותי נוסף במסע לפיתוח השפה האישית הוא מחקר של עבודות של צלמים אחרים, בעיקר אלה שמעוררים בכם השראה. כשאתם נחשפים לסגנונות והצלמים השונים שמושכים לכם את העין, כדאי מאד לפתח יכולת התבוננות וניתוח עבודות שהיא מעבר להנאה הבסיסית מהיצירה. תבחנו לעומק את הבחירות של אותם הצלמים מבחינת ז'אנר הצילום, הקומפוזיציות והאור. בחנו את הטכניקות בהן הם משתמשים. בחנו במה הם בוחרים להתמקד ואיך הם מביאים את זה לצופים. בחנו את העריכה והצבעים. "ונציה בזריחה" "מצודת פראג בזריחה" נסו להבין מה מושך אתכם בעבודותיהם ואילו אלמנטים ויזואליים הייתם רוצים ליישם גם ביצירות שלכם. לצד זה, נסו גם להבין אם מה פחות מתאים לשפה האישית שלכם, ולמדו גם מה לא לעשות, גם אם זה דברים שאתם אוהבים אצל הצלמים האחרים. מעבר להבנה עמוקה יותר של מה אתם אוהבים, תרוויחו גם כמה כלים פרקטיים איתם תוכלו לצאת לשטח ולצלם, ממוקדים במטרות האישיות שלכם. פוטו טיפ מס' 4 - קומפוזיציה וצורת הנגשת היצירות לצופים אחת הדרכים העוצמתיות לפתח שפה צילומית ייחודית היא באמצעות בחירת סגנון בבניית קומפוזיציה וגישה אסתטית. איפה אתם בוחרים למקם את האלמנטים המרכזיים בתמונה? האם יש מספר רב של אלמנטים ברקע או שאתם הולכים על מיצג מינימליסטי? האם אתם משתמשים בזווית רחבה כדי להציג את כל המרחב או בזווית צרה ומתקדמים בפרטים הקטנים? הנגשה ויזואלית היא חלק בלתי נפרד מהשפה האישית, והיא מאפשרת לכם לתפוס את תשומת הלב של הצופה ולהעביר לו את המסר שלכם בדרככם הייחודית. "המגדלור - אירלנד, אפריל 2023" למשל, גישה מינימליסטית יכולה להדגיש תחושת שקט וניקיון, בעוד גישה עשירה בפרטים עשויה לשדר דינמיות, תנועה וסיפור מורכב. שחקו עם אורך המוקד; התנסו בעדשה רחבה שמעניקה תחושת מרחב ותלת מימדיות, או בעדשה צרה שמביאה לתשומת הלב את הפרטים הקטנים. דרך בחירות אלו, תגלו את הדרך שלכם להנגיש את העולם הוויזואלי באופן שמבטא את החזון הפנימי שלכם. פוטו טיפ מס' 5 - צבע או שחור-לבן: אמצעים לביטוי עוצמה רגשית אחד הכלים המשמעותיים ביותר ביצירת שפה צילומית אישית הוא השימוש בצבע או הבחירה לצלם בשחור-לבן. לצבע יש כוח רגשי שיכול להעביר חום, שלווה, דרמה או אנרגיה. הרי במציאות, העולם שלנו הוא צבעוני, אז מן הראוי שנשלב זאת גם בצילומים שלנו. חשבו אילו צבעים מעניקים לתמונות שלכם את התחושות שאתם רוצים לעורר. למשל, צבעים רכים וטבעיים, בגווני הירוק או התכלת עשויים לשדר רוגע, בעוד צבעים חיים ועזים כמו כתום ואדום יוצרים תחושת שמחה ואנרגיה. "שחור ולבן - בכל המובנים" אתם יכולים להשתמש בגוונים מסוימים ביצירות שלכם שיבלטו יותר לעין מאשר צבעים אחרים כדי ליצור תחושה מסוימת אצל הצופים וכן את הבידול שלכם מהיצירות של צלמים אחרים. לחילופין, השחור-לבן מאפשר להעביר עומק דרמטי ולהדגיש ניגודים ותבניות, תוך יצירת אסתטיקה ודיוק. גם זאת אופציה מעניינת לשלב בעבודה הצילומית כדי ליצור משהו אישי יותר. "שומר הסף"- מוזיאון תל אביב שימוש מושכל בצבעים ובשחור-לבן מאפשר לכם להתמקד ברגש ובתחושה שאתם רוצים ליצור. אם תתנו דגש גדול יותרו לגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, זה יתן עוד פוש לעבר מציאת השפה האישית שלכם. פוטו טיפ מס' 6 - שימוש באור והצל ככלים אומנותיים האור והצל הם מעמודי התווך המרכזיים שמאפשרים לכם לצייר על הקאנבס הצילומי ולהעביר בתמונה את התחושה שברצונכם לשדר. האור הרך של הבוקר, האור החזק של הצהריים, או האור החם של בין ערביים - כל סוג אור מעניק לתמונה אופי ותחושה שונה. העין של הצופה נמשכת לרוב לאור ולאזור המואר יותר בתמונה וכדאי לזכור זאת כשאתם בונים את הפריים ורוצים להוביל את הצופה לעבר הנושא המרכזי. האור יוצר צללים, ואלו יכולים להוסיף מסתורין, להסתיר פרטים שלא תרצו שיבלטו יתר על המידה ולהעניק נפח ועומק לפריים. שימוש מתוחכם באור ובצל לא רק משדרג את התמונה, אלא גם יוצר מעין תיאטרליות ומשחק קונטרסטי שגורמים לצופה להתחבר בצורה חזקה יותר לעולם שלכם. "אנחנו בדרך!"- מוזיאון תל אביב פוטו טיפ מס' 7 - עריכה ופיתוח סגנון - החותם האישי שלכם לאחר שהצילום הושלם, תהליך העריכה מאפשר לכם לחדד את החזון הסופי ולהדגיש את הפרטים שחשובים לכם. זה המקום שבו ה"סגנון הדיגיטלי" שלכם נכנס לפעולה - כגון חיזוק של צבעים וגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, דיוק החשיפה והקונטרסטיות, עבודה סלקטיבית על אזורי עניין שאתם רוצים להבליט, חידוד ועריכה של הפרטים הקטנים. כל אלה הופכים את הצילום למדויק יותר ואת החוויה לאישית יותר. בין אם אתם מעדיפים עריכה עדינה וטבעית או סגנון דרמטי ואפל, תהליך העריכה הוא החותם הייחודי שלכם על התמונה. אם באנלוגיות לאוכל עסקינן - אז אפשר ליצור הקבלה בין העריכה לבין התבלינים שאתם מוסיפים למנה. כל אחת ואחד מכם יוסיף תבלינים אחרים ובמינון אחר, מה שיתן את הטאצ' האישי למנה שלכם. "שקיעה קוסטה ריקניתל" בחרו בתוכנת עריכה מתאימה, כמו לייטרום או פוטושופ, וצרו לעצמכם שיטות עבודה אישיות וכן, סגנון עריכה שמזוהה איתכם ושבו תרגישו בנוח. ההיכרות עם הכלים השונים תאפשר לכם לפתח סגנון אישי שישדר את הקול שלכם בכל תמונה. ולסיום - הזמנה לצאת למסע חיפוש אחר השפה האישית שלכם פיתוח שפה צילומית אישית הוא מסע של גילוי עצמי וחקירה מתמדת. זהו לא תהליך של יום אחד, אלא חוויה מעמיקה שמאפשרת לכם לצלול אל תוך עצמכם ולגלות את הכוח שגלום בצילום כאמצעי לביטוי אישי. במהלך חודש נובמבר, יחד עם המתאמנים בחדר כושר לצילום, הקדישו זמן ומאמץ להכיר את עצמכם כצלמים, להמין מדוע אתם אוהבים לצלם ולמצוא את השפה הייחודית שלכם. צאו לשטח, בחרו נושא, שחקו עם האור והצל, נסו קומפוזיציות שונות, ערכו, שחקו עם הגוונים, וגלו את מה שמרגיש לכם נכון. ההתנסות הזו תיקח אתכם למסע מרתק ומספק לעבר מציאת הקול האישי שלכם בצילום ויצור את ההזדמנות לעולם לראות את הדרך המיוחדת בה אתם רואים את החיים. תודה שקראתם! שלכם, ויקטור צילום: רובי יהב כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- השראה בצילום מחוץ לקופסא - פוטו-ציטוטים עם משמעות של צלמות וצלמים גדולים
השראה בצילום (ולא רק מתמונות) כצלמים אנחנו תמיד מחפשים השראה. המובן מאליו זה לחפש השראה מהמקום הויזואלי - דהיינו הצילומים עצמם. כולנו שואפים לצלם את הפריים המושלם, זה שמשלב בין אור וצל מעניינים, זווית לא שגרתית וסיפור מרגש. נדמה שהשראה נמצאת בכל מקום: בטבע הפראי, ברחוב הומה אדם, בתווי פנים של דמות מעניינת שמספרות סיפור אנושי מרתק. היא נמצאת בתמונות והיצירות של צלמים שסביבנו, וכן בדימיון ובחלומות הכי פרועים שלנו. אנחנו נמשכים לראייה אמנותית יוצאת דופן, ליכולת להעביר רגש עמוק ועוצמתי ולעיתים לטכניקות מיוחדות ומסובכות. אבל לפעמים, ההשראה יכולה להגיע ממקום אחר – מתוך מילים, מתוך מסרים, מתוך רעיונות. במיוחד - מתוך המילים של אנשים שהשאירו חותם בעולם לא רק בתמונותיהם אלא גם ברעיונותיהם. יש כוח מיוחד למילים שמלמדות אותנו הרבה מעבר מאשר על הצילום עצמו – על המהות של העשייה שלנו, על החוויה ועל האמת שמסתתרת מאחורי כל פריים. צלמים דגולים לאורך ההיסטוריה לא רק יצרו תמונות בלתי נשכחות, אלא גם שיתפו תובנות על העשייה שלהם, האמנות ודרך החיים. מילותיהם מזמינות אותנו להאט לרגע, לעצור ולהתבונן, לא רק על העולם דרך העדשה אלא גם פנימה, אל תוך עצמנו. ישנם אנשים שעשו דברים גדולים בחיים – לא רק צילמו רגעים היסטוריים ושינו את הדרך שבה אנו רואים את העולם, אלא גם השאירו אחריהם מילים חכמות שכדאי להקשיב להן. אישית, אני חושב שאם מישהו מוערך אמר משהו חכם, כדאי שאקשיב לדבריו ואבחן את המסר שלו לעולם. אז בואו רגע ניקח פאוזה מהאומנות החזותית שבצילום וניתן מקום גם למילים לדבר. רגע לפני שנצלול - קבלו הצעה! השקיעו דקה בכל אחד מהציטוטים. קראו אותם לאט, חשבו עליהם. שאלו את עצמכם: מה אני יכול לקחת ממה שהרגע קראתי לצילום שלי? לחיים שלי? לפעמים, מתוך מחשבה שכזו, מגיעה השראה שתשנה את הדרך שבה אתם תופסים את העולם סביבכם הרבה יותר מאשר תמונה מרהיבה. 25 ציטוטים מעוררי השראה מעולם הצילום פוטו-ציטוט מס' 1 "You don't take a photograph, you make it. Ansel Adams "אתם לא מצלמים תמונה, אתם יוצרים אותה" פוטו-ציטוט מס' 2 "The camera is an instrument that teaches people how to see without a camera." Dorothea Lange "המצלמה היא כלי שמלמד אנשים כיצד לראות ללא מצלמה." "שני הרים מעשנים" כנסיית סנט ג'והאן בדולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 3 "Photography is the story I fail to put into words." Destin Sparks "הצילום הוא הסיפור שאני לא מצליח להביע במילים." פוטו-ציטוט מס' 4 "A photograph is a secret about a secret. The more it tells you, the less you know." Diane Arbus "תצלום הוא סוד על סוד. ככל שהוא מספר לך יותר, כך אתה יודע פחות." פוטו-ציטוט מס' 5 "To me, photography is the simultaneous recognition, in a fraction of a second, of the significance of an event." Henri Cartier-Bresson "עבורי, צילום הוא ההכרה המיידית, בשבריר שנייה, במשמעות של אירוע." "חיבוק" אם מחבקת את בנה ברגע מרגש במיוחד, מדגסקר, אוגוסט 2024 צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 6 "The whole point of taking pictures is so that you don’t have to explain things with words." Elliott Erwitt "כל העניין בצילום הוא שלא תצטרך להסביר דברים במילים." פוטו-ציטוט מס' 7 "Photography helps people to see." Berenice Abbott "הצילום עוזר לאנשים לראות." פוטו-ציטוט מס' 8 "A good photograph is knowing where to stand." Ansel Adams "תצלום טוב הוא לדעת היכן לעמוד." פוטו-ציטוט מס' 9 "The best thing about a picture is that it never changes, even when the people in it do." Andy Warhol "הדבר הטוב ביותר בתמונה הוא שהיא לעולם לא משתנה, אפילו כשהאנשים בה משתנים." "מגדלור" עצירה ספונטנית לצד הדרך בנוף טיפוסי בדרום מערב אירלנד צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 10 "Which of my photographs is my favorite? The one I’m going to take tomorrow." Imogen Cunningham "איזו מהתמונות שלי היא האהובה עליי? זו שאצלם מחר." פוטו-ציטוט מס' 11 "The camera makes you forget you’re there. It’s not like you are hiding but you forget, you are just looking so much." Annie Leibovitz "המצלמה גורמת לך לשכוח שאתה שם. זה לא שאתה מתחבא, אלא שאתה פשוט מתבונן כל כך." פוטו-ציטוט מס' 12 "Photography is a love affair with life." Burk Uzzle "הצילום הוא רומן אהבה עם החיים." פוטו-ציטוט מס' 13 "The negative is the equivalent of the composer’s score, and the print the performance." Ansel Adams "הנגטיב הוא המקבילה לתווי המלחין, וההדפסה היא הביצוע." "שטים לכל עבר" הגראנד קאנאל בונציה, עמוס בתנועה, גונדולות ואנשים צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 14 "There are always two people in every picture: the photographer and the viewer." Ansel Adams "תמיד יש שני אנשים בכל תמונה: הצלם והצופה." פוטו-ציטוט מס' 15 "A photograph can be an instant of life captured for eternity that will never cease looking back at you." Brigitte Bardot "צילום יכול להיות רגע אחד בחיים שנלכד לנצח, שלעולם לא יפסיק להסתכל עליך חזרה." פוטו-ציטוט מס' 16 "Your first 10,000 photographs are your worst." Henri Cartier-Bresson "10,000 התמונות הראשונות שלך הן הגרועות ביותר." "בוקר מעורפל" נוף אוקטובר טיפוסי בסלובניה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 17 "In photography, there is a reality so subtle that it becomes more real than reality." Alfred Stieglitz "בצילום יש מציאות כה עדינה שהיא הופכת לממשית יותר מהמציאות." פוטו-ציטוט מס' 18 "I think good dreaming is what leads to good photographs." Wayne Miller "אני חושב שחלומות טובים זה מה שמוביל לתמונות טובות." פוטו-ציטוט מס' 19 "Photography is more than a medium for factual communication of ideas. It is a creative art." Ansel Adams "הצילום הוא יותר מאמצעי להעברת רעיונות עובדתיים. זהו אמנות יצירתית." "בדד" שדרת הבאובבים המפורסמת, מדגסקר צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 20 "Taking pictures is savoring life intensely, every hundredth of a second." Marc Riboud "לצלם זה לטעום מהחיים בצורה אינטנסיבית, בכל מאית שנייה." "סלפי" חשיפה של 180 שניות מול הים הסוער של דרום מערב אירלנד צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 21 "If your pictures aren’t good enough, you’re not close enough." Robert Capa "אם התמונות שלך לא טובות מספיק, אתה לא קרוב מספיק." פוטו-ציטוט מס' 22 "A photograph is usually looked at – seldom looked into." Ansel Adams "תמונה בדרך כלל נצפית, לעיתים רחוקות נחקרת לעומק." פוטו-ציטוט מס' 23 "What I like about photographs is that they capture a moment that’s gone forever, impossible to reproduce." Karl Lagerfeld "מה שאני אוהב בתמונות זה שהן לוכדות רגע שנעלם לנצח, בלתי ניתן לשחזור." פוטו-ציטוט מס' 24 "The eye should learn to listen before it looks." Robert Frank "העין צריכה ללמוד להקשיב לפני שהיא מביטה." דולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 25 "Look and think before opening the shutter. The heart and mind are the true lens of the camera." Yousuf Karsh "הסתכל וחשוב לפני שתלחץ על המצלמה. הלב והמוח הם העדשה האמיתית." פוטו-ציטוט בונוס "Creativity Is Allowing Yourself to Make Mistakes. Art Is Knowing Which Ones to Keep" Scott Adams "יצירתיות היא לאפשר לעצמך לעשות טעויות. אומנות היא לדעת אילו טעויות לשמור" מוזיאון תל אביב צילום: ויקטור זיסלין לסיום - השראה לעשייה הציטוטים שהובאו כאן הם כמו תחנות מנוחה קצרות במסע היצירתי שלנו כצלמים וכיוצרים. הם מזכירים לנו שהצילום הוא הרבה מעבר לתחביב כיפי שבא להביא לעולם סיפור ויזואלי אומנותי ואסטתי. זהו גם תחום פילוסופי באמצעותו אפשר לשאול שאלות מהותיות על עצמנו ועל החיים שסביבנו. מעבר לטכניקה, הצילום הוא חוויה עמוקה שמחייבת אותנו לחשוב, להרגיש ולדמיין. כשאנחנו עוצרים לרגע ומתעמקים במילותיהם של הצלמים הללו, אנחנו מבינים שיש משהו מעבר לתמונה – משהו שקשור לחיים עצמם. המילים שלהם מזמינות אותנו לקחת רגע של מחשבה ולהרהר. מהי הפרשנות האישית שלנו של המילים שלהם? איך אנחנו יכולים לשלב את ההשראה שמילותיהם מעניקות לנו ביצירה הבאה שלנו? אז צאו החוצה, הסתכלו על העולם בעיניים רעננות, ותנו למילים האלו ללוות אתכם. כל פריים שאתם מצלמים הוא הזדמנות להכניס עוד עומק, עוד רגש, ועוד השראה לתוך היצירה שלכם. כי צילום, כמו החיים, הוא לא רק מה שאנחנו רואים – אלא מה שאנחנו מרגישים. תודה שקראתם. שלכם, ויקטור כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- איך לגרום ללייטרום לעבוד מהר יותר מבלי לרכוש מחשב חדש - 12 פוטו טיפים ליעול תהליך העבודה
הקדמה "הלייטרום אצלי ממש איטי! יש מה לעשות עם זה?" האם אי פעם שאלתם את השאלה הזו? התשובה הקצרה: כן! התשובה הארוכה: בהחלט כן! יש מה לעשות כדי לגרום ללייטרום לעבוד מהר יותר! בין אם אתם יוצאים לשטח לצלם זריחה יפה בים המלח, לסשן פורטרטים בגן הלאומי עין חמד או טיול צילום לחו"ל - בסופה של החוויה תגיעו הביתה לשולחן העריכה. עבור רוב הצלמים, לייטרום קלאסיק היא התוכנה הראשית לעיבוד וסידור התמונות ויש לה חלק אינטגרלי בתהליך העבודה. שלב הסידור, הסינון והעריכה של התמונות הוא מהותי ולוקח זמן וככזה, כדאי מאד שהוא יהיה יעיל וזריז. גם בהיבט של חוויית המשתמש והן בהיבט האמיתי של חסכון בזמן יקר. בקטנה על לייטרום קלאסיק לייטרום קלאסיק היא תוכנת הדגל של חברת אדובי לצלמים שעובדים על מקבצי תמונות גדולים, חובבים ומקצועיים כאחד. התוכנה משמשת לא רק לעריכה ועיצוב התמונות אלא גם לסינון התמונות הנבחרות מכל סשן וכמובן לסידור נוח ויעיל במחשב. מטבע הדברים, כתוכנה גראפית העובדת על קבצי מדיה גדולים יחסית, היא דורשת ביצועי מחשב מתקדמים כדי לעבוד בצורה יעילה ומהירה. מחשב המורכב מחומרה מתקדמת יותר יתפקד ככל הנראה בצורה יעילה ומהירה יותר. עם זאת, נשאלת השאלה האם חייבים את המחשב הכי "חזק" ועם החומרה הכי מתקדמת? לא בהכרח, בטח לא עבור צלמים חובבים מן המניין שלא מוכנים (ובצדק) להשקיע מעל עשרת אלפים שקלים במחשב מתקדם ועוצמתי. בעזרת הטיפים במדריך זה, תוכלו לשפר את ביצועי התוכנה בצורה משמעותית, מבלי שתצטרכו לרוץ לחנות המחשבים הקרובה לביתכם ולקנות מחשב חדש. כבונוס, אתחיל מכמה טיפים כלליים לתצורה מחשב טובה ולא מאד יקרה, שתיתן מענה ראוי לעבודה יעילה בתוכנת לייטרום. הערה חשובה - כל הטיפים במאמר זה מתיחסית לתוכנת Lightroom Classic המותקנת על המחשב שלכם ולא על תוכנת Lightroom CC שהיא גרסת הענן של התוכנה פוטו טיפ בונוס - תצורת מחשב מומלצת לעבודה עם לייטרום קלאסיק לפני שמתחילים לשפר את לייטרום עצמה, חשוב לוודא שמחשבכם מתאים לעומס העבודה שהתוכנה דורשת. להלן מספר המלצות כלליות לתצורת המחשב במערכת Windows. הערה א - מבלי להיכנס לעומקו של הדיון הפופולרי על "מה עדיף - מחשב ווינדוז או מק של אפל?" אפשר להגיד שהדרישות יהיו דומות בין שתי המערכות, אך סביר ש"מק" יעבוד בצורה יעילה אף יותר. הערה ב - החומרה מתפתחת בקצב מסחרר ובכל רגע נתון יוצא דור חדש של מעבדים או זכרון יעיל יותר. אין להתיחס לנאמר כאן כהמלצה היחידה שתסמכו עליה וכדאי להתיעץ עם מומחים למחשוב כדי לרכוש מחשב שתואם את הצרכים האישיים שלכם. מעבד (CPU): חברת Intel : מומלץ לעבוד עם מעבדי i7 או i9 מהדור ה-10 ואילך, המציעים מהירות עיבוד גבוהה וריבוי ליבות (Cores). ניתן לעבוד גם עם i5 בדגש על דור מתקדם יותר. כדאי לזכור שבמעבדי אינטל "קפיצה" של 2-3 דורות לרוב תהיה משמעותית יותר מבחינת מהירות העבודה בלייטרום מאשר מספר הליבות מהן מורכב המעבד. חברת AMD : סדרות Ryzen 7 או Ryzen 9 מדור 3 ומעלה, שמצטיינות בניצול משאבים יעיל יותר במחיר אטרקטיבי. מדוע זה חשוב? המעבד מבצע את רוב העיבוד בתוכנה, כולל יצירת תצוגות מקדימות, ייצוא קבצים, והחלת עריכות. זיכרון RAM: מינימום 16GB לעבודה בסיסית. מומלץ לשדרג ל-32GB ואף ל-64GB אם אתם עובדים עם קטלוגים גדולים, הרבה תמונות, קבצים מרובי שכבות, או תוספים. מדוע זה חשוב? זיכרון RAM מאפשר לתוכנה "לזכור" יותר נתונים במקביל, מה שמקטין את הצורך בגישה לכונן הקשיח, שהינה הרבה יותר איטית מאשר לזכרון ה-RAM. כונן קשיח לתוכנות ואחסון: כונן SSD (Solid State Drive) פנימי - חובה לעבודה עם לייטרום. כוננים אלה מהירים משמעותית בהשוואה לכוננים קשיחים רגילים (HDD). נפח מומלץ: לפחות 512GB לכונן שבו יותקנו כלל התוכנות במחשב, ביניהן גם לייטרום קלאסיק. כונן זה ישמש גם את הקטלוג של לייטרום. בנוסף , מומלץ כונן נפרד בגודל 1TB ומעלה לאחסון תמונות ויתר הקבצים. מומלץ שגם כונן זה יהיה SSD לצורך "שליפת" מידע מהירה יותר, אך גם כונן HDD שהוא זול יותר יוכל להתאים. מדוע זה חשוב? כונני SSD מקצרים את זמני הגישה לקבצים, מאיצים את טעינת התוכנה והתמונות, ומאפשרים עבודה רציפה יותר. כרטיס גרפי (GPU): חברת NVIDIA : דגמים כמו GeForce GTX 1650 או RTX 3060 יכולים לעבוד מצוין. חברת AMD : דגמים כמו Radeon RX 5500 או RX 6600. מדוע זה חשוב? במודול הפיתוח, לייטרום משתמשת בכרטיס הגרפי לעיבוד תצוגות ועריכות. כרטיס עם זיכרון של 4GB לפחות יבטיח ביצועים משופרים. 12 טיפים לשיפור ביצועי לייטרום קלאסיק פוטו טיפ מס' 1 - עדכוני תוכנה שוטפים איך ניגשים? בתפריט Help > Updates, יפתח חלון של תוכנת הניהול של אדובי - Creative Cloud. בדקו אם יש גרסה עדכנית ללייטרום קלאסיק ובמידה וכן - עדכנו אותה. בלשונית Updates, בחרו בעדכון התוכנה. מה זה עושה? עדכוני גרסה מתקנים באגים, משפרים ביצועים ומוסיפים פונקציות חדשות. המחיר שיתכן ותשלמו ייתכן שעדכון ידרוש זמן ולעיתים עשוי לגרום לבעיות תאימות זמניות עם תוספים. פוטו טיפ מס' 2 - הפעלת האצת גרפיקה (Graphics Acceleration) איך ניגשים? בתפריט לייטרום - Edit > Preferences > Performance > Graphics Processor. בחרו "Auto" והפעילו את כל האפשרויות. לייטרום אמור לזהות את המעבד הגרפי שלכם בצורה אוטומטית. במידה והוא לא מצליח, תבחרו באופציה Custom ותבחרו את המעבד הגרפי שבמחשב שלכם מה זה עושה? מנצל את הכרטיס הגרפי לעיבוד תצוגות ועריכות במודול הפיתוח, ומשחרר עומס מהמעבד. המחיר שאולי תשלמו אם הכרטיס הגרפי אינו חזק דיו, ייתכן שהאצה זו תגרום דווקא להאטה. כדאי לבחון את מהירות העבודה עם וללא האופציה הזו, ולהתרשם בעצמכם איזו מהן יעילה יותר. פוטו טיפ מס' 3 - שמירה על קטלוג בכונן פנימי מסוג SSD איך ניגשים? בתפריט לייטרום - Edit > Preferences > Catalog Settings > General. וודאו שהקטלוג נשמר בכונן פנימי מסוג SSD הראשי, זה שמותקנות עליו כל התוכנות, כפי שנאמר בטיפ על המחשוב מה זה עושה? עבודה עם כונן SSD פנימי משפר את זמני הטעינה, המעבר בין תמונות והעריכה. המחיר שיתכן ותשלמו במידה ואין לכם כונן כזה, ולייטרום עובד לאט מדי, יתכן ותצטרכו לרכוש אחד כזה ואף להתקין את כל התוכנות במחשב מחדש, כולל לייטרום קלאסיק. יתכן ונפח הכונן הפנימי קטן מדי, לכן יתכן ותיאלצו לשדרג ל-SSD בנפח גדול. פוטו טיפ מס' 4 - שימוש בתצוגות מקדימות חכמות (Smart Previews) איך ניגשים? עוברים למודול הספריה (Library) בתפריט לייטרום - Library > Previews > Build Smart Previews. מה זה עושה? יוצר גרסאות "קלות" של התמונות המקוריות על הכונן המקומי, שמקלות על העריכה והטעינה ומזרזות את תהליך העבודה. זה מתאים במיוחד למי שעובד עם לפטופ, במצב בו התמונות המקוריות לא זמינות (למשל, אם הן נמצאות על כונן חיצוני שמנותק באותו שלב). המחיר שיתכן ותשלמו ייבוא התמונות יימשך זמן רב יותר כדי ליצור את התצוגות המקדימות החכמות. הקבצים הללו תופסים יותר נפח איכסון בכונן המקומי פוטו טיפ מס' 5 - התאמת תצוגות מקדימות איך ניגשים? בתפריט לייטרום - Edit > Catalog Settings > Previews. בחרו תצוגות קטנות יותר והורידו את האיכות ל-Medium או Low. בחנו את השינוי על מהירות העבודה כשאתם עוברים בין התמונות השונות, עושים זום אין וזום אאוט וכו' מה זה עושה? מפחית את המשאבים הדרושים לטעינת תצוגות. המחיר שיתכן ותשלמו בזום אין/אאוט, איכות התצוגה עשויה להיראות נמוכה יותר ולכן יש לשקול האם יתרון המהירות שווה את המחיר פוטו טיפ מס' 6 - ניהול זיכרון מטמון (Cache) איך ניגשים? בתפריט לייטרום - Edit > Preferences > Performance > Camera Raw Cache Settings. הגדירו נפח של 5-10GB בכונן SSD פנימי. מה זה עושה? משפר את מהירות הטעינה של התמונות והתצוגות. המחיר שיתכן ותשלמו נפח הכונן עשוי להתמלא במהירות. פוטו טיפ מס' - כיבוי Face Detection איך ניגשים? Catalog Settings > Metadata > Detect Faces. בטלו את האפשרות. מה זה עושה? מפסיק סריקה מתמשכת של התמונות לזיהוי פנים, שמשפיעה על הביצועים וגוזלת משאבים רבים. המחיר שיתכן ותשלמו זיהוי פנים אוטומטי לא יתאפשר. פוטו טיפ מס' 8 - ביטול כתיבה אוטומטית לקובצי XMP מה זה XMP? קבצי XMP שומרים עריכות בנפרד מהקטלוג, לצד התמונה המקורית ומשמשים לגיבוי או שימוש בקטלוגים אחרים עם אותן התמונות איך ניגשים? Catalog Settings> Metadata > Automatically Write Changes into XMP. בטלו את האפשרות. מה זה עושה? מונע שמירות תכופות בקובץ (שמתבצע על כל פעולה שאתם עושים בעריכה), שמאטות מאד את העבודה. המחיר שיתכן ותשלמו במקרה של נזק לקטלוג, עריכות עשויות ללכת לאיבוד. פוטו טיפ מס' 9 - תחזוקת קטלוג איך ניגשים? בתפריט לייטרום - File > Optimize Catalog. מה זה עושה? מארגן מחדש את הקטלוג ("מאחורי הקלעים" של התוכנה) ומאיץ את הביצועים. המחיר שיתכן ותשלמו דורש זמן, במיוחד בקטלוגים גדולים. פוטו טיפ מס' 10 - חלוקה לקטלוגים קטנים איך ניגשים? בתפריט לייטרום - File > New Catalog. פתחו קטלוג חדש ונקי, בכונן SSD הראשי מה זה עושה? מקטין את כמות הנתונים בקטלוג ומשפר את ביצועי העבודה. המחיר שיתכן ותשלמו מקשה על גישה לתמונות מפוזרות. טיפ ממני אישית, אני פותח קטלוג חדש בכל שנה קלנדרית. מצד אחד זה נוח יחסית, ורוב התמונות מהתקופה האחרונה תמיד נגישות לי. מצד שני, כמות התמונות סבירה והקטלוג עובד יעיל ומהיר. ניתן לנהל את הקטלוגים לפי נושאי צילום ולא לפי שנים, למשל פוטו טיפ מס' 11 - כיבוי תוספים (Plug-ins) איך ניגשים? בתפריט לייטרום - File > Plug-in Manager. השביתו תוספים שאינם בשימוש, ומידה ויש כאלה. מה זה עושה? מפנה משאבים שנצרכים על ידי תוספים מיותרים. פוטו טיפ מס' 12 - שמירה על כוננים פנויים איך עושים את זה? ודאו שלפחות 15%-20% מנפח הכוננים הקשיחים נשארים פנויים (הן כונן ה-SSD של התוכנות והקטלוג, והן הכונן של התמונות ויתר הקבצים מה זה עושה? מפחית עומס בגישה למידע והקבצים הנשמרים על הכוננים. המחיר שיתכן ותשלמו דורש תחזוקה שוטפת וניהול מקום אחסון, ואף יצריך רכישה של כוננים נוספים בהמשך. פוטו טיפ בונוס - שימוש בקיצורי מקלדת יעילים הטיפ הזה אינו קשור לביצועי המחשב שלכם, החומרה או הגדרות הקטלוג. הוא קשור לשיטת העבודה שלכם ושימוש חכם ביכולות התוכנה, בדגש על קיצורי מקלדת שיכולים לחסוך שעות של עבודה, ואני לא צוחק. המאמר הבא כולל את כל הקיצורים השימושיים שאני אישית משתמש בהם על בסיס קבוע. סיכום רוצה לשתף אתכם, קוראים יקרים, שביצועי לייטרום ויעילות העבודה היא אחד הנושאים שמטרידים הכי הרבה צלמים, ואני מקבל עשרות הודעות עם שאלות בנושא על בסיס חודשי. בדיוק מהסיבה הזו החלטתי לכתוב את המאמר הזה עבורכם. שיפור ביצועי לייטרום דורש איזון בין התאמות טכניות לניהול נכון של המחשב והמשאבים. יישום הטיפים במאמר זה יעזור לכם ליהנות מחוויית עבודה חלקה ויעילה, תוך הבנת היתרונות והחסרונות של כל שינוי, במידה ותחליטו ליישם אותו. אשמח לשמוע מה מבין הטיפים הללו יישמתם והאם הם שיפרו את תהליך העבודה שלכם בתוכנת לייטרום. מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות. וגם, אם המאמר באמת עזר לכם - שתפו אותו עם חברים ועמיתים חובבי הצילום כדי שגם הם יוכלו להפיק את המיטב מלייטרום קלאסיק! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- פרספקטיבה בצילום: כך תשתמשו בה ליצירת תמונות מרהיבות - טיפים וטכניקות לצלמים
הקדמה שאלו את עצמכם לרגע: מתי לאחרונה ראיתם או צילמתם תמונה שגרמה לכם להרגיש כאילו אפשר ממש להיכנס לתוכה? סביר להניח שהתבוננתם בשלב כזה או אחר בתמונות שזו בדיוק התחושה בהן, בין אם צולמו כך באופן מכוון או לא. אם כן, רוב הסיכויים שהפרספקטיבה היא הסיבה לתחושה המיוחדת הזו. לפני הכל - מהי פרספקטיבה בצילום? בקיצור, פרספקטיבה עוזרת לנו לתרגם את העולם התלת מימדי במציאות לעולם הדו מימדי של היצירה הצילומית תוך שמירה על תחושת העומק והמרחב. מרגיש כאילו אתם נכנסים לתוך הפריים? צילום: שרית כרמון אסביר. בצילום סטילס אנו לוקחים סצנה מציאותית מהעולם האמיתי שהינה תלת מימדית ו"צורבים" אותה בתוך תוצר דו-מימדי - תמונה בעלת מימדי אורך ורוחב בלבד. בלית ברירה, בהמרה הזו הולך לאיבוד מימד העומק. הפרספקטיבה היא הדרך שבה אנו מחזירים את העומק חזותי (לא להתבלבל עם עומק שדה), ויוצרים אשליה של מרחק ותלת-מימדיות, בתמונה דו-ממדית. היא מאפשרת לנו לקבל תחושה חזקה של נקודת המבט הייחודית של הצלם ו להתמצא ולהבין את העולם שמוצג בתוך הפריים - מה גדול יותר, מה קרוב יותר וכו'. פרספקטיבה בצילום היא לא רק אמצעי טכני וקומפוזיציוני – היא כלי שמספר סיפור. ע"י שימוש במספר טכניקות פשוטות אך חשובות, הפרספקטיבה מאפשרת לנו: להדגיש אובייקטים ליצור תחושת קירבה או ריחוק להוביל את עין הצופה בתוך הפריים בשורה התחתונה - הפרספקטיבה מאפשרת לנו להפוך את הצפייה בתמונה לחוויה של התבוננות! במאמר זה נעמיק (תרתי משמע) בתכונות המיוחדות של פרספקטיבה ונבין כיצד ליצור אותה טכנית, וכיצד ולהשתמש בה במכוון ובצורה אומנותית, תוך שימוש בטכניקות שיפיחו חיים בצילומים שלכם. במסגרת הפעילות של " חדר הכושר לצילום " , אנחנו פותחים את שנת 2025 בנושא החשוב הזה בצילום ומקדישים את חודש ינואר להבנת מושג הפרספקטיבה בצילום . במאמר הבא אסביר בהרחבה על המושג של פרספקטיבה, איך היא משמשת אותנו כצלמים ואתן גם כמה טיפים פרקטיים לשימוש מושכל בתלת מימדיות ופרספקטיבה. אני מזמינה את כל מי שהנושא מעניין אותו ורוצה לקבל עוד עומק בצילומים שלו (תרתי משמע) לבוא להתאמן איתנו ב "חדר כושר לצילום". צילום: שרית כרמון מושגי יסוד: סוגי פרספקטיבה 1. קווים מתכנסים ופרספקטיבה ליניארית קומפוזיציה שכוללת קווים מקבילים שנראים מתכנסים במרחק (למשל מקצוות הפריים לכיוון מרכזו) יוצרים תחושת עומק ברורה ומחזקים את ההבנה המרחבית של הצופה ע"י יצירת "מסע ויזואלי" בתוך הפריים. אלמנטים נפוצים שיכולים לשמש כקווים מתכנסים יכולים להיות לדוגמה: כבישים, מסילות רכבת או שדרות עצים. אלמנטים כאלו יוצרים "מסדרונות" ויזואליים שמושכים את העין פנימה אל עומק התמונה. קווים מתכנסים עובדים טוב במיוחד כשמדובר בסצנות ארכיטקטוניות או נופים אורבניים. לדוגמה, מסילות רכבת המובילות לעבר אופק רחוק יוצרות אשליה של עומק אינסופי. המפקדה הסורית בגולן - אשליה של מסדרון ארוך אינסופי בזכות הקווים המתכנסים שיוצאים מכל פינות התמונה ומתרכזים לנקודה אחת במרכז. צילום: שרית כרמון 2. פרספקטיבה של גודל (גאומטרית) בפרספקטיבה גאומטרית, האופן שבו אובייקטים משתנים בגודלם בהתאם למרחקם מהמצלמה יוצר תחושת עומק. ככל שאובייקט קרוב יותר למצלמה, כך הוא נראה גדול יותר ביחס לאובייקטים רחוקים. כאשר אובייקטים קרובים נראים גדולים ואילו הרחוקים קטנים, נוצרת אשליה של הבדלי גדלים שונים ואלו בתורם יוצרים תחושת עומק טבעית מכיוון שזהו האופן שבו אנו רואים את הדברים במציאות (תחשבו למשל על תחושת הגודל היחסי של מטוס רחוק טס בשמיים, לעומת אותו מטוס שעומד מטרים ספורים ממכם בעת שאתם עומדים לעלות עליו בנתב"ג). באופן זה, מיקום אובייקטים בקדמת הפריים מול אובייקטים דומים ברקע, כמו אדם או חפץ, יעזור ליצור השוואה טבעית בין הגדלים שאותה המוח שלנו יפרש כעומק. פרספקטיבת גודל: הסוס הקרוב תופס חצי מהפריים ואילו האיש נראה כדמות קטנטנה במרחק (אפקט מודגש במיוחד הודות לזווית הצילום ואורך המוקד הרחב) - יחד עם המסגור הטבעי שנוצר מתקבלת סצנה עם המון עומק ודינמיות. צילום: שרית כרמון תת-סוג: פרספקטיבה מאולצת (Forced Perspective) סוג פרספקטיבה שהוא קצת גימיקי אבל יכול לשמש לפעמים לצרכים אומנותיים, או להוספת פן יצירתי והומוריסטי לצילומים. זו טכניקה שבה משנים באופן יזום את הזווית והמרחק בין האובייקטים בצילום וביחס למצלמה כדי ליצור אשליות אופטיות או אפקטים דרמטיים. הטכניקה משחקת על הדרך שבה העין שלנו מפרשת את הגודל והמרחק בתמונה (פרספקטיבת גודל). לדוגמה: צילום שבו נראה כאילו אדם "מחזיק" את מגדל פיזה בידו. זה מושג על ידי הצבת האדם קרוב למצלמה והעמדת מגדל פיזה ברקע הרחוק. 3. פרספקטיבה אווירית (אטמוספרית) פרספקטיבה אווירית (Aerial Perspective) היא תופעה פיזיקלית המשפיעה על צבעיהם וחדותם של אובייקטים רחוקים. ככל שאובייקט רחוק יותר, הוא ייראה פחות חד וכחלחל יותר, בשל חלקיקי האוויר, הלחות והאבק שבין המצלמה לאובייקט. האפקט הזה בולט מאוד בצילומי נוף, כמו תמונת הרים המשתרעים עד לאופק. ההר הראשון ייראה חד ועשיר בצבעים, בעוד שההרים המרוחקים יתמזגו יותר ויותר עם השמיים ויקבלו גוון כחלחל-אפרפר. תופעה זו לא רק מדגישה מרחק, אלא גם מוסיפה לתמונה אווירה רכה ומיסטית, במיוחד כאשר מצלמים בשעות הבוקר המוקדמות או בערב, אז הלחות גבוהה והאפקט האווירי מורגש יותר. עדר כבשים בשקיעה, אנדלוסיה, ספרד. פרספקטיבה אווירית: הצבעים הכהים ותאורת השקיעה על הנושא בקדמת הפריים לעומת ערפיליות ורכות במרחק עוזרים להעניק לפריים תחושה של מרחב גדול ונוף משתרע עד האופק. צילום: שרית כרמון שכבות שכבות בנוף סלובניה טיפוסי. צילום: ויקטור זיסלין טכניקות מתקדמות לשימוש בפרספקטיבה 1. שימוש בעדשות הנכונות עדשות רחבות (16-35 מ"מ): כלי רב עוצמה ליצירת עומק ודרמה ע"י העצמת האלמנטים הקרובים לעדשה והקטנת האובייקטים הרחוקים ממנה. למעשה אפקט הפרספקטיבה נוצר מעיוות אינהרנטי בעדשות מסוג זה - העדשה הרחבה מעוותת את הסצנה ומגזימה את ההבדלים בגודל בין מה שקרוב ומה שרחוק. עדשת fish-eye לדוגמה, היא מקרה קצה של אותו עיוות. צילום בעדשה רחבה: עלי השלכת בקדמת הפריים נראים גדולים ומשמעותיים עקב אורך המוקד הרחב וקרבתם לפריים ביחס למפל הנראה קטן ברקע. צילום: שרית כרמון כאשר משתמשים בעדשה רחבה, האלמנטים הקרובים נראים גדולים מאד, כאילו "קופצים" החוצה מתוך התמונה, בעוד שהמרחק בין אלמנטים שונים בתמונה נראה מוגדל באופן משמעותי. תכונה זו הופכת את העדשות הרחבות לבחירה פופולרית בצילומי נוף, אדריכלות וסצנות רחבות אחרות. פרספקטיבת הגודל הטבעית של אורך מוקד רחב יוצרת אשליית עומק שעובדת טוב במיוחד כאשר משלבים אלמנט עוגן בפורגראונד קרוב מאוד לעדשה. עוגן יכול להיות כל חפץ או פרט בולט שמושך את העין או ממסגר את הסצינה. אלמנט העוגן הקרוב לעדשה ייראה דומיננטי וחד, בעוד שהשדה והאופק יעמיקו את תחושת המרחב בתמונה. צילום בעדשה רחבה: המדרכה והמדרגות נראות גדולות יותר מאשר הגונדולות ובטח הקתדרלה ברקע, מה שמייצר תחושה מאד תלת מימדית. צילום: ויקטור זיסלין כנסיית יאמניק בסלובניה, צילום בזווית רחבה כשהעץ המרשים עוטף את הנוף. צילום: ויקטור זיסלין פוטוטיפ מעשי: בשימוש בעדשה רחבה, השתדלו לכלול אלמנט יחסית קרוב בקדמת הפריים שיעזור לייצר פרספקטיבת גודל בתוך התמונה. עדשות טלה (70-200 מ"מ): "דוחסות" את הפריים, מצמצמות את ההבדלים הנתפסים בגודל ובמרחק בין אלמנטים קרובים ורחוקים. כלומר נוצרת אשליה של השוואת הגודל בין מה שרחוק ומה שקרוב. אפקט הדחיסה הזה מייצר אצל הצופה תחושה של אינטימיות וקרבה לרקע, הגדלה יחסית של אובייקטים רחוקים ומתן נוכחות מרשימה לאותם אובייקטים. עם זאת, זה מגיע על חשבון השטחה של התמונה ואובדן תחושת העומק. פוטוטיפ מעשי: כדי להימנע מהשטחת יתר של התמונה או אם נרצה לייצר בכל זאת תחושה של עומק, יש להשיג הפרדה של הנושא מהרקע בדרך שאינה קשורה לגודל האלמנטים, לדוגמה: ע"י עומק שדה רדוד (שמושג ע"י צמצם פתוח) או הבדלי תאורה/צבע שיוצרים ניגודיות. צילום הסוס ממרחק באמצעות עדשת טלה היוצרת דחיסה וקרבה לרקע - גודל הסוס בפריים דומה לגודל העץ הראשון (הצהוב) למרות שבפועל העץ גדול מהסוס פי כמה. ההפרדה והעומק בתמונה נוצרים בכל זאת ע"י הבדלי תאורה בין הנושא לרקע "שלושת האחיות" - הצוקים המפורסים בדרום מערב אירלנד מייצרים פרספקטיבה צרה ודחוסה בעזרת השימוש בעדשת טלה. צילום: ויקטור זיסלין שוב מבט לעבר כנסיית יאמניק היפהיפיה, האם בזווית צרה יותר עם עדשת 100-400. צילום: ויקטור זיסלין 2. שימוש בזוויות צילום יצירתיות זווית שבה אתם מצלמים יכולה לשנות את הדרך שבה הצופה תופס את הפרספקטיבה ואת תחושת העומק בתמונה. זווית נמוכה: מעניקה גובה וגודל לאובייקטים ומעניקה להם אפקט של עוצמה ודומיננטיות. בנוסף, צילום מזווית נמוכה יכול לעיתים לעזור להשיג רקע יותר נקי מאחורי הנושא המרכזי. זווית נמוכה מתאימה לצילום אדריכלות (כשרוצים להעצים את המבנה או החלל), צילומי רחוב יצירתיים או פורטרטים דרמטיים. לדוגמה, צילום עץ גדול או מבנה מזווית נמוכה גורם להם להיראות מרשימים וגדולים יותר ממה שהם במציאות. צילום מזוית מאוד נמוכה מעצים את הגובה של הנושא, והופך אותו לדומיננטי ומשמעותי במיוחד אם הוא קרוב באופן יחסי למצלמה. צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: אם יש לכם אובייקט שאתם רוצים להעצים - רדו נמוך! אם צריך, אל תתביישו לשבת על הברכיים או להשתטח על הקרקע. כתרגיל, מומלץ לנסות לצלם את אותו אובייקט בגבהים שונים (כל שאר הפרמטרים צריכים להישאר דומים) ולבחון כיצד התוצאה משתנה. עם הזמן והתרגול תתחילו לחוש מתי הסצנה "מבקשת" את הזוית הנמוכה הדרמטית. זווית גבוהה: מקטינה ומרחיקה את הנושא, יוצרת תחושת ריחוק של הצופה מהסצנה, ובו בזמן יכולת להתבונן בהמון אלמנטים בתוך מרחב גדול (מבט ממעוף הציפור). לדוגמה: צילום עירוני מגג של מבנה גבוה יכול להעניק לצופה מבט פנורמי שמראה את הפריסה המרחבית של העיר. צילום קו הרקיע של תל אביב בזמן שקיעה, מגג אחד המגדלים באזור. צילום: שרית כרמון צילום גשר מעל נהר בעדשת טלה ובזווית כמעט ישרה כלפי מטה. צילום: שרית כרמון פוטוטיפס מעשי: זוית צילום "ממעוף הציפור" היא זווית מאוד לא שגרתית עבור העין האנושית, וככזו יש לה פוטנציאל אדיר ליצירת תמונות ייחודיות שיגרמו לצופה להשתהות בהתבוננות. נסו למצוא נקודות גובה או השתמשו ברחפן וצמלו כאשר המצלמה מכוונת במאונך לקרקע. זווית אלכסונית: מוסיפה תנועה ודינמיות לתמונה. לדוגמה: צילום של רחוב עירוני מהצד, שבו המבנים נראים כאילו הם "נופלים" לתוך הפריים, מוסיף עניין ומתח ויזואלי, לעומת צילום של סצנה דומה מזווית ישרה ממול הנושא, שמייצרת תחושה של יותר יציבות ופחות עומק. צילום בניין הפרלמנט ההונגרי בבודפשט מספוט שנמצא בדיוק ממול הבניין. צילום: שרית כרמון צילום אותו בניין הפרלמנט ההונגרי מזווית אלכסונית (יחד עם שימוש בפרספקטיבה לינארית וקווים מתכנסים), מדגיש הרבה יותר את גודלו ומייצר תחושה של "טיול בעיר", באופן משמעותי בהרבה מאשר התמונה הקודמת. צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: בצילום מזוית אלכסונית, היזהרו מעיוותים שייווצרו בקו האופק ובמימד האנכי של התמונה. הקפידו על פריים מדוייק שבו הקווים האנכיים (במיוחד במרכז הפריים) נשארים אנכיים ולא נוטים לצד מסויים. אם יש לכם פלס פנימי במצלמה, היעזרו בו ליישור הפריים ושמירה על גיאומטריה הגיונית. 3. שכבות בפריים קומפוזיציה שמכילה שכבות הינה עוד טכניקה חשובה להדגשת הפרספקטיבה ויצירת תחושת עומק בתמונה דו-ממדית, במיוחד כאלו "דחוסות" יותר שצולמו בעדשות טלה, או תמונות שאין בהן נקודת התכנסות של קווים. השכבות מחלקות את המרחב לתחומים ברורים, יוצרות סדר התבוננות, ומעניקות תחושה של מרחק ותלת-ממדיות. נהוג לחלק את הפריים לשלוש שכבות עיקריות: קדמת הפריים (Foreground): האזור הקרוב ביותר למצלמה. כולל אובייקטים שממוקמים בצורה שמושכת את תשומת הלב מידית ומספקים נקודת התחלה להתבוננות. מרכז הפריים (Midground): החלק האמצעי שבו לרוב נמצא הנושא העיקרי של התמונה. זהו ה"סיפור" המרכזי של הפריים. הרקע (Background): האזור הרחוק ביותר בתמונה – כולל אלמנטים משניים כמו שמיים, הרים או בניינים מרוחקים. השכבות יוצרות תחושת סדר בתמונה ומספקות לצופה "מפה" להתמצאות ויזואלית. כל שכבה תורמת לחוויה שונה: הקדמה יוצרת עניין ראשוני, המרכז מעגן את המבט, והרקע מוסיף מרחב והקשר. תמונת נוף אגם והרים עם שכבות ברורות: שכבת העצים והקרקע הקרובה (Foreground); שכבת האגם (Midground); ושכבת ההרים ושכבת השמיים (Background). צילום: שרית כרמון יצירת שכבות בנוף מהמם בדולומיטים שבצפון איטליה. הפריים נראה מרשים ותלת מימדי יותר בזכות השכבות שממלאות אותו. צילום: ויקטור זיסלין שימוש אומנותי בעומק שדה שימוש בעומק שדה רדוד: הדגשת הנושא העיקרי בפוקוס וטשטוש אלמנטים בקדמת הפריים ו/או הרקע שמסביבו. פוטוטיפס מעשי: כדי להשיג עומק שדה רדוד יש להשתמש באורך מוקד צר (למשל 200 מ"מ) או פתיחת צמצם למשל f/2.8 (או שילוב ביניהם). ארמון אלהמברה, אנדלוסיה, ספרד. שימוש בעומק שדה רדוד יחד עם שכבות צבע ליצירת שכבות ותחושת עומק שמספרת סיפור קצת שונה על המבנה העתיק המצולם ברקע. הפרחים משמשים גם כמסגרת שמגדירה את גבולות הגזרה של הפריים ושולחת את עין הצופה אל הרקע. צילום: שרית כרמון לקריאה נוספת על ההשפעה של הצמצם על עומק השדה קראו את המאמר הבא . 5. חפיפות מבוקרות או מסגור טבעי שילוב שכבות שבהן אלמנט אחד חלקית "מסתיר" אלמנט אחר מייצר עומק. אלמנטים בקדמת הפריים שממוקמים "על גבי" אלמנטים שמאחוריהם או ממסגרים אותו (כמו ענפי עץ או קשת) עוזרים לצופה להתמקד בנושא העיקרי ולהרגיש את העומק. פוטוטיפ מעשי: אם אתם משתמשים באלמנטים חופפים הקפידו על פריים יחסית נקי שלא יהיו בו יותר מ-2-3 אלמנטים שעולים אחד על השני. פוטוטיפ מעשי: דייקו את הקומפוזיציה ושימו לב שהחפיפה בין האובייקטים מכוונת ולא נראית בטעות - עדיף חפיפה של חלקים גדולים עם כוונה ומטרה מאשר חפיפה של קצוות אלמנטים שנראית מרושלת ומקרית. פסל העכביש מול מוזיאון הגוגנהיים, בילבאו, ספרד. מיקום הפסל בקדמת הפריים ולפני המבנה המיוחד יחד באופן שיוצר מסגור מסויים. זאת, יחד עם שילוב אלמנט אנושי, נותנים פרספקטיבה יוצאת דופן וסיפור ייחודי על המקום. צילום שרית כרמון 6. שימוש בצבעים או טקסטורות: ניגוד צבעים או טקסטורות בין השכבות עוזר להפריד אותן בצורה ברורה. לדוגמה, קדמת פריים ירוקה יכולה להדגיש אגם כחול ברקע. טקסטורות שונות, כמו מרקם מחוספס של סלעים בקדמת הפריים לעומת משטחים חלקים של מים או שמיים ברקע, יוסיפו עניין ותחושת מרחק. פוטוטיפ מעשי: לפריים נקי ומושך סרקו את הסצנה ומצאו קומפוזיציה שבה שכבות הצבע מופרדות היטב ואינן מתערבבות. שכבות הנוצרות מהבדלי הצבע והטקסטורה בין החלק הקדמי האפור (העץ על הסלע), החלק המרכזי של העצים בשלכת, והרקע - הרים כחלחלים ושמיים 7. שימוש בהבדלי תאורה שימוש באור וצל כדי להבליט את הנושא המרכזי וליצור קונטרסט בין שכבות ע"י צללים או כתמי אור. שכבות ההרים והעננים מודגשות ע"י התאורה בשקיעה: האור האחורי מייצר שכבות המוארות באופן הדרגתי, מקדמת הפריים החשוכה ועד האופק באור אחרון . צילום: שרית כרמון פוטוטיפ מעשי: תאורה אחורית מתאימה לשכבות ויוצרת קווי מתאר בין שכבות, ואילו תאורה צידית עובדת מצויין עם אובייקטים בעלי גיאומטריה או צורה מעניינת שכן היא יוצרת הצללות שמבליטות את המבנה התלת-ממדי של האובייקט. פוטוטיפים לצילום מעשי - דוגמאות לשילובי טכניקות שעובדים טוב במיוחד: שילובים חכמים של הטכניקות שהוצגו קודם יאפשרו לכם להבליט את תחושת העומק והמרחב בתמונה, ויעניקו לצופה חוויה ויזואלית מטריפה. הנה כמה הצעות הגשה שיתנו לכם השראה. 1. צילום ארכיטקטורה של קתדרלה: עדשה רחבה + זווית נמוכה + קווים מתכנסים שימוש בעדשה רחבה יוצר עיוות פרספקטיבי, שמעצים את גודל האלמנטים ומדגיש את הגובה המרשים של המבנה, בעוד קווי האדריכלות מתכנסים לכיוון תקרת המבנה, ומובילים את עין הצופה אל פרטי הקישוטים. צילום מזווית נמוכה מגביה את האובייקטים עוד יותר ומוסיף תחושת דרמטיות. כל אלו עובדים יחד מעולה ליצירת פרספקטיבה לינארית עם המון עוצמה וגובה, כאשר השילוב עובד הכי טוב כשהקווים יוצאים מהפינות התחתונות של הפריים. קתדרלת סנט ויטוס, פראג. הזוית הנמוכה והצילום בעדשה רחבה עוזרים ליצור פרספקטיבה של גובה וגודל עצום. העיטורים בפינות בחדר ממוקמים בפריים כך שיוצאים בקצוותיו ומתכנסים למרכז - מובילים את הצופה מהפינות התחתונות ועד לתקרה המעוטרת. צילום: שרית כרמון 2. צילום רחוב בתנועה: מסגור טבעי + קווים מנחים + זווית אלכסונית מסגור טבעי יוצר נקודת מבט של "הצצה" לתוך חלל נפרד ומושך את עין הצופה אל הנושא המרכזי, בעוד שהקווים מובילים את המבט דרך התמונה. הוספת זווית אלכסונית מחזקת את תחושת המסע והתנועה. למשל בצילום רחוב, צילום דרך גשר או מעבר מקורה, כשהקווים המנחים של המבנה מובילים את עין הצופה לנקודת עניין (focal point) במרחק. העומק והפרספקטיבה מושגים ע"י שילוב מנצח של קווים מתכנסים של הכביש שמובילים לעבר המגדל ומסגור ע"י הגשר בעוד שהדינמיות והתנועה מועצמים ע"י הזווית והחשיפה הארוכה שיוצרת מריחה קלה של התנועה. צילום: שרית כרמון 3. צילום נוף בשעת הזהב: שכבות בפריים + משחקי תאורה + זוית נמוכה השימוש באור וצל וכיוון תאורה מעניין מוסיף מימד נוסף של עומק ומפריד בין שכבות קדמיות, מרכזיות ורקע. האור האחורי (Backlight) מוסיף קווי מתאר ברורים בין השכבות. הזוית הנמוכה עוזרת להשיג את ההצללות בקדמה הפריים ומייצרת נקודת מבט מגובה הקרקע שגורמת לצופה להרגיש שהוא עומד בתוך הסצנה. החוף למרגלות הר וסטרהורן באיסלנד. תאורת הזריחה פוגעת בשכבות הקרקע וההר ומייצרת צללים שמעצימים את ההבדלים בין השכבות ונותנים עומק ופרספקטיבה צילום: שרית כרמון שדות מוראביה המרהיבות, חבל ארץ קסום במזרח צ'כיה. צילום: ויקטור זיסלין לסיכום עכשיו, לאחר שהבנתם את יסודות הפרספקטיבה, נסו לשלב את הטכניקות בצילומים שלכם. פרספקטיבה בצילום היא כלי עוצמתי להוספת עומק, עניין ודינמיות לתמונות ואני מקווה שהטכניקות שהוסברו במאמר הזה כמו שימוש בעדשות רחבות, זוויות יצירתיות, קווים מתכנסים ושכבות בפריים ישמשו אתכם לשדרוג ארגז הכלים הצילומי שלכם ויעזרו לכם ליצור תמונות אומנותיות ומשמעותיות. לנוחיותכם, הנה סיכום קצר עם כמה נקודות לסיכום הנושא - לגזור ולשמור! פרספקטיבה ליניארית: השתמשו בקווים מתכנסים כמו כבישים ושדרות כדי להוביל את עין הצופה לעומק התמונה. פרספקטיבת גודל: ליצירת תחושת מרחק הדגישו את הבדלי הגודל בין אובייקטים קרובים ורחוקים ע"י התקרבות או התרחקות מהם. פרספקטיבה מאולצת: משחק עם מיקום וזוויות ליצירת אשליות אופטיות מפתיעות ומעניינות. פרספקטיבה אווירית: נצלו את האפקט הטבעי של אובייקטים רחוקים מטושטשים וכחלחלים כדי להעצים את העומק בצילומי נוף. עדשות רחבות: מעולות להעצמת תחושת העומק, במיוחד בשילוב אלמנטים קרובים לעדשה. עדשות טלה: מצמצמות את המרחב ודוחסות את הפריים, על מנת לפצות על כך מצריכות שילוב משחקי תאורה/שכבות/עומק שדה רדוד/וכו' ליצירת אשליית עומק. שכבות בפריים: הפרידו בין שכבות באמצעות תאורה, עומק שדה וטקסטורות. אז יאללה, צאו לשטח ופשוט תנסו! שחקו עם זוויות שונות, חפשו מסגרות טבעיות ונצלו עדשות מגוונות כדי ליצור צילומים עשירים ועמוקים. תרגלו שליטה בכל אחת מהטכניקות בנפרד ולאחר שתרגישו בנוח עם כל אחת, התחילו לשלב אותן בצורה חכמה כדי להעשיר את התמונות שלכם עם תחושת עומק ומרחב. מחכה כבר לראות את היצירות שלכם! ואם קראתם עד כאן, סימן שאתם באמת באים ללמוד ולהעמיק בנושא. מוזמנים להצטרף ל חדר כושר לצילום , תוכנית הדגל שלנו. ינואר 2025 הוא "חודש פרספקטיבה" מה נעמיק בכל הנושאים עליהם כתבתי במאמר. תודה שקראתם! שלכם, שרית כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- חוויות אישיות וסיכום שנה - חמישה רגעים צילומיים משמעותיים מ-2024 - מאת מנואל כהנא
נראה לי שאפשר להתחיל עם משפט שרוב האנשים שחיים בישראל יסכימו איתו: 2024 לא תהיה שנה שנזכור לטובה. המציאות הקשה עדיין כאן, ונראה שלמרות התקוות היא תזלוג גם לתוך 2025. יחד עם זאת, זה מאמר על צילום ואני בהחלט משתמש בחוויה הצילומית כסוג של בריחה מהמציאות והמקום לתת לנפש לנוח. אני מנחש שהתחושה הזו לא זרה גם לכם. לשמחתי השנה היו לי מספר גדול יחסית של הזדמנויות להפיק כמה תמונות שאזכור לעוד הרבה שנים. אז בזכות העובדה שהצילום הוא אחת מנקודות האור הבודדות של השנה האחרונה, אנסה לסכם את השנה הצילומית שעברתי ב-5 רגעים צילומיים. מוזמנים גם אתם לחלוק את נקודות האור שלכם שהצילום הביא לכם ולכתוב לי כאן בתגובות. רגע משמעותי ראשון - אור אדום בלובליאנה במהלך הטיול החורפי של פוטוטיפס לסלובניה, עזבתי את הקבוצה לערב אחד ונסעתי ללובליאנה. זה היה בתחילת ינואר וקישוטי חג המולד טרם הוסרו. התאורה החגיגית כללה גם אור אדום בהיר ממש במרכז כיכר פרשרן, שנחשבת למרכז העיר. ידעתי שכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות בסבלנות למשהו מעניין שיקרה וכאשר הגיע אותו ילד קטן על קורקינט, ידעתי שזו התמונה. כל כך התרגשתי, שאפילו לא שמתי לב שהעדשה לא מכוונת על מפתח צמצם מקסימלי (שנדרש להכנסת כמה שיותר אור למצלמה, בטח בתנאי אור מוגבלים). אולם אני עדיין מרוצה למדי מצילום הרחוב הזה, שנראה כמעט מבוים. לא היה שימוש בטכניקה מיוחדת בצילום הזה, מעבר לזיהוי הסיטואציה והקליק הזריז ברגע האמת, כי אני מעדיף גמישות מקסימלית בצילום רחוב. זה לא עב"מ, זה בסך הכל אחד מאורות החג במרכז לובליאנה ציוד: Canon R5, Canon RF 50mm f/1.2 פרטים: אורך מוקד 50 מ"מ, זמן חשיפה 1/250 שניות, צמצם f/1.6, איזו 1600. רגע משמעותי שני - הזדמנות מעורפלת בבלד (באנגלית זה נשמע יותר טוב - Mist Opportunity) במהלך אותו טיול לסלובניה, ביקרנו פעמיים באגם בלד. בפעם הראשונה איחרנו בגלל תאונה קשה שגרמה לפקק תנועה וגם תנאי הצילום לא היו אופטימליים. הפעם השנייה פיצתה על כך ויותר. זו לא היתה הפעם הראשונה שלי בבלד, אפילו לא כל כך מוקדם בבוקר, אבל זו הפעם הראשונה שחוויתי את המקום בחורף. השילוב היה מושלם של רוח חלשה במיוחד, ערפילים קלים, כפור על הצמחיה וידע שהצטבר. התוצאה היתה סט של תמונות עם צבע שמיים שהשתנה כל כמה דקות ועוד חוויה שאני מקווה שיצא לחוות שוב. מבחינת הטכניקה, פרט לשימוש בחצובה ובפילטרים המפורטים, השתמשתי בטיימר המובנה במצלמה וכמובן שדאגתי לבטל את המייצב במצלמה ובעדשה לפני הצילום. קצת ערפילים, קצת כפור, קצת פילטרים ואגם מופלא אחד ציוד:Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS, Peak Design Travel Tripod Carbon, Benro Geared Head, Haida CPL, Haida soft GND 3-0. פרטים: F/10, iso100, 8sec, 46mm RF 24-70 f/2.8L רגע משמעותי שלישי - כעס ותעוב בבני ברק בפורים האחרון ידידה טובה הזמינה אותי להצטרף אליה לצילום בבני ברק, יעד פופולרי למדי בשנים האחרונות. אני אמנם לא דתי בשום צורה, אבל הגעתי עם החלטה מראש לכבד את תושבי המקום: לא לצלם ללא רשות ולחבוש כובע. בתחילה כמעט הכל עבר באופן רגוע למדי, עם הרבה ילדים חמודים שהוריהם הסכימו שנצלם אותם, אולם דווקא כשפנינו לרחוב צדדי יותר, כמעט הותקפנו על ידי בחור שפשוט ראה אותנו וניסה להתנפל עלינו בזמן שצילמנו קבוצה של בחורי ישיבות מחופשים ורוקדים. אותם בחורי ישיבה עצרו את הבחור הכועס ומנעו ממנו להגיע אלינו. התמונה אולי לא מרשימה מבחינה טכנית, אבל זה בהחלט רגע שאזכור. בחור ישיבה שלא היה מרוצה מהנוכחות שלנו בבני ברק בפורים. ציוד: Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS פרטים: אורך מוקד 24 מ"מ, זמן חשיפה 1/1600 שניות, צמצם f/2.8, איזו 100. רגע משמעותי רביעי - הפתעה צבעונית לילית באירלנד עד הרגע האחרון התלבתטי אם לנסוע לאירלנד: זו מדינה שבאופן היסטורי היחס שלה לישראל היה אמביוולנטי במקרה הטוב ובתנאים הנוכחיים היחס הפך לעוין למדי. בסופו של דבר החלטתי לצאת, בזכות ההבטחה לנופים ייחודיים, האפשרות להפגש עם ידידה טובה שחיה שם וכמויות גדולות של גינס. שלושת הסיבות התקיימו במלואן בסופו של דבר, אבל אותו לילה היה פשוט הפתעה אדירה: אמנם הסופה המגנטית היתה ברקע החדשות באותו שבוע. אולם רק בערב לפני שחזרנו למלון, רודני המדריך המקומי וזיו המדריך מטעם פוטוטיפס הציעו לנו לחזור למלון, להתרענן ולהתכונן לאפשרות לזוהר הצפוני המרשים ביותר שנראה אי פעם באזור. מבחינתי לא היתה התלבטות: צילום של הזוהר הצפוני הוא משהו שחלמתי עליו שנים. באותו הלילה עברנו בין 3 אתרים שונים עד שהזוהר נחלש. אולי הצילום שהשגתי לא מרשימים מבחינת קומפוזיציה או טכניקה, אבל זו היתה חוויה של פעם בחיים. לצורך הצילום השתמשתי בעדשה סופר-רחבה כדי לתפוס כמה שיותר מהנוף והשמיים, פוקוס ידני בגלל החושך, טיימר של שתי שניות וביטלתי את המייצב. היה גם שימוש באיזו גבוה למדי כדי לקצר את זמן החשיפה, על מנת לשמור על הטקסטורה של הזוהר הצפוני. לעיתים חלומות מתגשמים ללא תכנון, זוהר צפוני באירלנד ציוד: Canon R5, Canon RF 15-35mm f/2.8L IS, Benro Tripod, Benro Geared Head. פרטים: אורך מוקד 15 מ"מ, זמן חשיפה 30 שניות, צמצם f/3.2, איזו 1600. רגע משמעותי חמישי - כלב נובח לא נושך (ולא מרוצה מהפורטרט שלו) טכנית, התמונה הזאת היא לא תמונה שלי בדיוק, למרות שהיא צולמה על ידי. כשבועיים לפני הצילום, קיבלתי מאמזון משלוח שכלל עדשה חדשה. במקביל שרון (אותה ידידה מהצילום בבני ברק), קיבלה עדשה מאותה סדרה והחלטנו לצאת ולנסות את הציוד החדש. במהלך הטיול הרגלי שלנו בחוף הכלבים בתל אביב, שרון ראתה את אותו צ'יוואווה עם הבעלים שלה והפנתה את תשומת ליבי. אני גם הנמכתי לצלם כאשר ראיתי זוית בה הכלב והקעקוע היו קרובים. הכלב ככל הנראה כעס על כך שהפרענו לו להשתזף בנחת והתחיל לכעוס ולנבוח, כך שהאלמנט המשלים בתמונה נוסף. מה שהייתי עושה אחרת בתמונה הזו דווקא להגדיל את עומק השדה, כך שגם הרגל תראה חדה. מבחינה טכנית, פרט לירידה כמעט לגובה החול על החוף, לא היתה טכניקה מיוחד. גם קעקוע עם פורטרט מלכותי לא מרצה את הצ'יוואווה ציוד: Sony A7 Mark IV, Sony FE 40mm f/2.5G פרטים: אורך מוקד 40 מ"מ, זמן חשיפה 1/400 שניות, צמצם f/3.2, איזו 100. סיכום ותמונה בונוס כפי שכתבתי בהתחלה, עברה על רובנו שנה מאתגר ואין הבטחה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה - אבל אפשר לקוות שתהיה כזו. אז אני מאחל לכולנו שנה חדשה שבה הדילמות היחידות יהיו האם למקם את הנושא בשלישים או במרכז, להשתמש בעדשה רחבה או טלה ולאיזה טיול לצאת. אני מזמין גם אתכם לעשות את סיכום השנה שלכם, ולהיזכר בחמשת הרגעים הצילומיים הכי משמעותיים עבורכם (אפשר גם יותר). תאמינו לי שזה יעשה לכם טוב בלב. מנו. אחד מהדובים שהונחו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, על מנת להזכיר את נושא החטופים קצת עליי, למי שלא מכיר... נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים. מוזמנים לעקוב אחריי ב אינסטגרם כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- קומפוזיציה בצילום - הרבה מעבר לאוסף של כללים - יסודות הצילום שחייבים להכיר בדרך להצלחה
נתחיל מה-"מה" מהי קומפוזיציה בצילום? לצלמים, ובמיוחד צלמים מתחילים, יש נטייה להתמקד בציוד יקר, עדשות, גופי צילום מתקדמים טכנולוגית, פרמטרי צילום, עריכות מורכבות, מערכי תאורה ופוזות של מצולמים. כל אלו כמובן חשובים אך פעמים רבות צלמים דואגים כל כך לגבי הדברים האלו שהם שוכחים מהמהות והדבר החשוב ביותר - שהיא הקומפוזיציה של הצילום . בואו נעשה תרגיל מחשבתי - הביטו בתמונה מעניינת שצילמתם לאחרונה. במבט ראשון נסו לשים לב לתחושה שהיא גורמת לכם - שלווה? התרגשות? שמחה? עצב? אי נוחות? אם התמונה הייתה תלויה סתם כך ברחוב, האם הייתם עוצרים רגע להביט או חולפים על פניה ללא מחשבה נוספת? אם התמונה הייתה עולה בפיד של רשת חברתית, האם הייתם עוצרים רגע ומתבוננים או ממשיכים בגלילה? נוף הרים ואגמים בשלכת, אנדורה. צילום - שרית כרמון מהי קומפוזיציה - במשפט אחד: קומפוזיציה היא הדרך שבה אנחנו בונים את התמונה שלנו ומסדרים את האלמנטים השונים בתוך הפריים. המילה קומפוזיציה היא שילוב של שתי מילים - Com = ביחד ו-Position = מיקום. ובתרגום חופשי מאנגלית - מיקום ביחד. קומפוזיציה הינה כלי עוצמתי בידי הצלם שבאמצעותו ניתן לכוון את תשומת ליבו של הצופה לסיפור הויזואלי של מה שהוא רצה ליצור ולשלוט בתחושות שהתמונה מעבירה. קומפוזיציה טובה יכולה ליצור תמונה מעניינת ומרגשת ולהבטיח שהמסר שהצלם רוצה להעביר יתקבל בבהירות, בעוד שקומפוזיציה אחרת של אותה הסצינה יכולה לגרום לתמונה להיראות סתמית ומשעממת - ולכן היא מהווה אחד היסודות החשובים ביותר שצריך להבין בעולם בצילום. האופן שבו אנחנו מארגנים את האלמנטים השונות בתמונה (כאשר אלמנטים יכולים להיות אובייקטים, אור וצלליות, צורות, קווים, צבעים, טקסטורות) הוא הקומפוזיציה של הפריים. שקיעה ב-Dunquin Pier, דרום מערב אירלנד. צילום - ויקטור זיסלין אפשר להגיד שקומפוזיציה בצילום היא כמו הלחן במוזיקה (ואכן באנגלית composition היא מילה משותפת לכל תחומי האמנות). כמו שסידור התווים במלודיה ובהרמוניה, ויחסי הגומלין בין הכלים השונים המשתתפים ביצירה עובדים יחד כדי להעביר תחושה וסיפור, כך מיקום וסידור האלמנטים בפריים, היחס ביניהם, כיצד הם מדברים אחד עם השני וכיצד הם מובילים את עין הצופה בפריים - כל אלו יעזרו לנו להעביר סיפור ורגש בתמונה ולשדרג את האסתטיקה והמשמעות של הצילום. בקביעת הקומפוזיציה אנחנו משפיעים כיצד הצופה תופס את התמונה, מאיפה הוא מתחיל להתבונן בה ובאיזה סדר עובר בין האלמנטים בתמונה. ההבדל בין ציירים לצלמים חשוב לציין שקומפוזיציה עוסקת לא רק במה ש"נכנס" לפריים אלא בעיקר במה ש"יוצא ממנו החוצה". בניגוד לתחומי אמנות אחרים כמו ציור או פיסול שבהם האמן מתחיל מאפס ומוסיף את האלמנטים השונים ליצירה, בצלם מתחיל מ-100% המציאות ומוריד את האלמנטים שלא שייכים לסיפור הצילומי. צייר מנוסה ידע להוסיף בדיוק את מה שצריך לראות ביצירתו, ואילו צלם מנוסה יוריד את מה שירצה להסתיר מהצופה. עבור הצלם, הקומפוזיציה משמשת כאמצעי להצגת נקודת מבט אישית על העולם הנמצא מולו כשההחלטה הבלעדית של מה ירד מהמציאות ויגיע לחיישן המצלמה היא בלעדית שלו. כמו כל נושא באומנות, גם בהיבט הקומפוזיציה "מה נכון / לא נכון" הוא נתון לפרשנות, ולכן למען הפשטות בואו נגדיר קומפוזיציה "נכונה", כקומפוזיציה שבה הפריים מאורגן כך שעין הצופה מובלת בתוכו בדיוק באופן שאנחנו כצלמים רוצים, והוא בנוי בהתאם לנושא ולתחושה שאנחנו רוצים להעביר. צילום - שרית כרמון כיצד האלמנטים בתמונה מתייחסים אחד לשני? אגם בלד בערפילי חורף מיוחדים. צילום - ויקטור זיסלין ועכשיו ה"איך" כללי הקומפוזיציה ישנם מספר כללים בסיסיים של קומפוזיציה שיכולים לעזור לנו ליצור תמונות טובות ומעניינות יותר. הכללים הללו הינם בבחינת "קווים מנחי צילום" שניתן לדון בהם וללמד אותם אבך הם אינם חקוקים בסלע. עם למידת הכללים ותרגולם, תוכלו ליצור תמונות יפות ומשמעותיות יותר, ותגלו שיש דברים מסויימים שפשוט "עובדים" טוב יותר מאחרים. מבחינה פסיכולוגית אלו סידורי אלמנטים בפריים שנתפסים כנעימים יותר לעין האנושית , ולכן הם הפכו לכלל מנחה. הבנת הכללים ותרגולם יעזרו לכם לשכלל את הצילומים שלכם וגם את הטכניקה שכן עם הזמן הכללים יהפכו לטבע שני. ככל שתתרגלו יותר, תוכלו באופן אוטומטי לזהות את הסיטואציות המתאימות לכלל כזה או אחר. ככל שתתקדמו, תוכלו לנתח לעומק תמונות ולהבין מה חשוב כדי לשפר אותן - האם זו הקומפוזיציה או אולי פרמטרים או עריכה מיוחדת שצריך להחיל, או אפילו ציוד חשוב שחסר. בהמשך, תגלו תחומים חדשים של יצירתיות באמצעות שבירה מושכלת של כללי הקומפוזציה - הדבר החשוב ביותר הוא להשתמש בדמיון שלכם ולצלם תמונות שחשובות לכם. כל אלו יקרו מעצמם בהמשך וכעת עלינו להתחיל מהבסיס. כללי הקומפוזיציה הבסיסיים כלל השלישים אחד הכללים החשובים והמוכרים ביותר בקומפוזיציה: כלל זה מחלק את התמונה ל-9 מלבנים שווים ע"י רשת המורכבת מ-2 קווים אופקיים ו-2 אנכיים. לפי חוק השלישים, כדאי למקם את הנושאים המרכזיים של התמונה על הקווים או בנקודות החיתוך שלהם. מכיוון שהעין נמשכת אוטומטית לאזורי החיתוך של הקווים, נרצה למקם אלמנטים מרכזיים של הפריים באזור נקודות ההצטלבות האלו, מה שמייצר איזון ומשיכה ויזואלית. כמו כן, כאשר יש אלמנט קווי משמעותי שמחלק את הפריים לכמה חלקים או שכבות (למשל קו אופק בין הים לשמיים), נעדיף למקם אותו על אחד מקווי השלישים. מיקום הנושא בשליש העליון הימני. צילום - שרית כרמון דוגמאות לשימושים נפוצים בחוק השלישים: נופים: מיקום קו האופק על השליש העליון או התחתון. פורטרטים: מיקום עיניים של נושא התמונה על אחת מנקודות המפגש של הקווים. צילום אדריכלי: הדגשת קווים אנכיים או אלכסוניים במבנה בצורה שתתיישב עם קווי השלישים מיקום קו האופק בקו השליש התחתון, ובנוסף מיקום המגדל על קו השליש השמאלי. צילום - שרית כרמון כפר הדייגים בקרבת מורונדבה, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין הולכת עין / קווים מובילים הולכת עין היא מרכיב חשוב בכל תמונה שכן היא עוזרת לצופה לשוטט בתמונה, ומאפשרת לנו למשוך אותו לדברים שנרצה להדגיש בפריים. באופן כללי הקומפוזיציה עוזרת לנו להוביל את עין הצופה לגילוי התמונה בצורה מובנת ומתוכננת, ו הולכת עין מייצרת "דרך" ברורה עבור הצופה ומרכזת את מבטו לעבר נושא או אזור מסוים . בנוסף, שימוש בהולכת עין מייצרת תחושה של תנועה ורצון להמשיך את ההתבוננות. על מנת שהצופה לא ילך לאיבוד בין אלמנטים רבים וכתוצאה מכך יאבד עניין, נרצה להוביל אותו להסתכל על אלמנטים חשובים בפריים וגם לקבוע את הסדר של ההתבוננות. ניתן לכוון את הצופה באופן אקטיבי בתוך הפריים באמצעות קווים מוליכים . אלו יכולים להיות אלמנטים של קווים ישרים או מתפתלים שלוקחים את הצופה לרוב מקצה כלשהו של התמונה אל עבר האובייקט המרכזי. כמעט כל דבר יכול לשמש בתור קו מוליך: אלמנטים טבעיים כמו נחל זורם, ענף של עץ, אלומת אור אובייקטים מעשה ידי אדם כמו כביש מתפתל, מעקה של מדרגות וכו'. מעקה המדרגות יוצר הולכת עין לעבר הנושא המרכזי - הזוג. צילום - שרית כרמון ההולכות הכי נעימות הן לרוב אלו שיוצאות קרוב לאחת הפינות (בעיקר התחתונות) של הפריים. הולכת עין ע"י קווים מפותלים היא לרוב עדינה ומייצרת תחושת זרימה בפריים, בעוד הולכה עם קווים ישרים היא יותר חדה ודרמטית ומייצרת תחושה של סדר וקשיחות. שילוב של קווים מוליכים עם בחירה מושכלת של של אור, צבע וחדות יעזרו לנו להוליך את הצופה בתור הפריים ולייצר את התחושה הרצויה. השביל המתפתל יוצא מפינה אחת ומוביל את הצופה לתוך היער. צילום - שרית כרמון מפל ריו סלסטה, קוסטה ריקה. צילום - ויקטור זיסלין קווים אלכסוניים שימוש בקווים אלכסוניים מייצר תחושה של תנועה ועומק ומאפשר לעין הצופה "לשוטט" עוד זמן בתוך הפריים. בניגוד לכך, קווים אופקיים מייצרים יותר תחושה של יציבות ופריים יותר סטטי. מומלץ לשים לב לכמה ניואנסים: ניתן להשתמש בקווים אלכסוניים המתכנסים אל תוך הפריים (converging lines) ובכך לייצר מתח ותלת מימדיות (פרספקטיבה) וגם הולכת עין והכוונה לכיוון אלמנט. אלכסונים ישרים (כמו מרצפות, בניינים), ובמיוחד אם הם סימטריים, יכולים לייצר תחושה של יציבות ועוגן בתמונה. אלכסונים לא חייבים להיות אובייקטים פיזיים בתמונה אלא ניתן להשיג אפקטים של אלכסון באמצעות מעברי אור וצל, צבעים או חלל בין אובייקטים (לדוגמא סדק באדמה). עזריאלי תחת השמש. צילום - ויקטור זיסלין תחושה דינמית הודות למספר רב של קווים אלכסוניים באוריינטציה יותר אורכית. צילום - שרית כרמון קווים אופקיים ותחושת של פריים סטטי. צילום - שרית כרמון קווים אלכסוניים בדמות מעקי מדרגות שיוצאים משתי הפינות התחתונות מייצרים תחושה תלת מימדית הולכה לעבר מרכז הפריים. צילום - שרית כרמון איזון בניית הפריים באופן שיכיל אלמנטים בכיוונים מנוגדים המאזנים אחד את השני, בצורה שמייצרת יחסי גומלין בין כל חלקי התמונה ומבלי להשאיר אזור אחד של התמונה עמוס ואזור אחר ריקני. הכללת אלמנטים מאזנים יוצרת תחושה יותר הרמונית ונעימה לצופה, ועוזרת לו לשוטט בתמונה ולא להתרכז בנקודה אחת בלבד. חשוב שהאלמנט המאזן גם יתרום לסיפור הצילומי ע"י השלמתו או לחילופין יצירת ניגודיות שמדגישה את המסר הצילומי (טכניקה שנקראת גם juxtaposition עליה נרחיב בהמשך). איזון בתמונה יכול להיות מאוזן, תרתי משמע - כאשר אלמנטים שווי משקל נמצאים בשני צידי התמונה. למשל, השתקפות המחלקת את התמונה באופן סימטרי. איזון "מאוזן" מייצר בד"כ אפקט של יציבות ושלווה. באופן פרדוקסלי, אפשר להשיג איזון "לא מאוזן" - כאשר נוצר דינמיות על ידי אלמנט חזק באחד הצדדים, ואלמנט יותר חלש/קטן בצד השני. למשל, אלמנט קטן ורחוק יכול לאזן אלמנט גדול וקרוב; אלמנט כהה יכול לאזן שטח מואר. איזון לא מאוזן ייתן אפקט יותר דינמי ומעניין. רח בתמונה משמש כאלמנט מאזן לכדור הפורח ונותן לו פרופורציה במידה מסויימת. שימו לב כי האלמנטים גם מסודרים בהתאם לחוק השלישים. צילום - שרית כרמון בהקשר נושא האיזון חשוב גם לציין כי אספקט חשוב של איזון הוא יישור של התמונה, למשל: שמירה על קו אופק ישר, או רצפה בזוויות טכעית. בנוסף, כדאי להימנע מ"איזון יתר" של פריים בהמון אלמנטים, שעלולים להתחרות על תשומת הלב של הצופה במקום לאזן זה את זה. מתחם האש אטשג'ח - אזרבייג'ן. צילום - ויקטור זיסלין סימטריה סימטריה היא מקרה פרטי של איזון שבו אנחנו מחלקים את הפריים ל-2 חלקים שווים מלמטה-למעלה / מימין-לשמאל / באלכסון. סימטריה נתפסת באופן טבעי בעין האנושית כהרמונית ומעניינת, ולכן הצופה ימשך אליה. בנוסף היא מייצרת פריים שהוא בהגדרתו מאוזן. פריימים מעניינים במיוחד נוצרים כאשר נוצרת סימטריה לא שגרתית או סימטריה שאינה קיימת פיזית במציאות, למשל השתקפות. פריימים סימטריים עובדים אפילו יותר טוב כאשר הסימטריה קיימת ביותר ממישור אחד, למשל גם מלמעלה למטה וגם מצד לצד. סימטריה עם "טוויסט" - ציור באור עם מנורת לד צבעונית והשתקפות שמייצרת פריים סימטרי. צילום שרית כרמון עץ מנגרובים מרשים, מדגסקר. צילום - ויקטור זיסלין מסגור מסגרות הן כמו דלת שמזמינה את הצופה להיכנס לעולם המיוצג בפריים: הן יוצרות מיקוד של הצופה באלמנט הממוסגר ונותנות תחושת מילוי ושלמות של הפריים. המסגור גם נותן קונטקסט חשוב לסביבה של הנושא הממוסגר, ויכול להפוך את הנושא המרכזי לבולט יותר ולהקנות מרקם ועומק לתמונה. אלמנטים שיוצרים מסגרות יכולים להיות טבעיים כמו ענפים, תצורות סלע מעניינות, או מלאכותיים כמו גדרות, חלונות, ועוד. ניתן גם לייצר מסגרות של אור (אלמנט מואר בודד בתוך סביבה מוצלת) צבע (אלמנט בצבע בולט מהסביבה), וכמובן למסגר אלמנט חד בתוך רקע אחורי או קדמי מטושטש. מיסגור דמות בתוך פתח של מבנה. צילום - שרית כרמון צילום - שרית כרמון כנסיית סנט ג'והן, סלובניה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות עקרון שניתן לממש לא רק בפוטושופ! השימוש בשכבות מופרדות היטב אחת מהשניה נותן עומק וסדר לתמונה, ומאפשר לצופה "לטייל" בין השכבות בפריים. שכבות יכולות להיווצר ע"י טקסטורות שונות, צבעים או תאורה. שכבות יכולות לייצג גם מספר רבדים של סיפור צילומי ובכך להעצים אותו (לדוגמא: הריסות של מבנה רעוע על רקע נוף). שימוש בשכבות עובד טוב במיוחד בשילוב עם חוקים בסיסיים אחרים כמו חוק השלישים (חלוקת השכבות בתמונה כך שיופרדו בקווי השלישים). זריחה של פעם בחיים ב-Alpe De Suisi - דולומיטים, צפון איטליה. צילום - ויקטור זיסלין שכבות של טקסטורות בנוף: שכבת העצים הקרובים, לאחריה שכבת הכביש ועמודי התאורה, וברקע שכבות הרים שנוצרות הודות לתאורה אחורית נמוכה ואובך קל פלמינגו בברכות הזורע בשעה הכחולה - שכבות שנוצרות ע"י צבעים וטקסטורות שונות של המים, הפלמינגו, הצמחיה והשמיים מרחב הדובר מרחב הדובר מתייחס לכיוון בפריים שאליו הנושא פונה והמרחב שנותר לידו המאפשר לצופה להשלים בדמיונו את הסיפור בסצנה. כאשר אנו מצלמים אובייקט נרצה לוודא שהוא ממוקם בפריים כך שנשאר מרחב בכיוון שהוא פונה אליו - זה יוצר המשכיות וזרימה בפריים. לדוגמא, אם המבט של המצולם פונה שמאלה, נמקם את המצולם עצמו בשליש הימני כך שנשאר מרחב שאליו הוא מסתכל שמאלה. דוגמא נוספת - עץ או צמח שנוטה לימין, נרצה למקם את העץ בשליש השמאלי של התמונה ולהשאיר מרחב מצידו הימני. אבקוע צב ים בחוף פלמחים בדרכו לחיים חדשים בים. הנושא מביט לכיוון ימין ומוביל את עין הצופה לעבר הגלים המוארים באור שקיעה מבט וכיוון הכלב הרץ פונה ימינה ונתקל מייד בשולי הפריים - גורם לכך שמשהו שהפריים "תקוע" ולא מעודד את הצופה לשוטט בתוכו לסיכום אלו הם חוקי הקומפוזיציה הבסיסיים - היסודות שעליהם בנוי כל נושא הקומפוזיציה בצילום ואבני הבניין שבהם נוכל להשתמש כדי לעצב פריימים שלמים ואסטתיים יותר. זהו המאמר הראשון בסדרת מאמרים על קומפוזיציה, בהמשך נדבר על חוקי קומפוזיציה קצת יותר מתקדמים, כיצד לשלב חוקים מסויימים וממה להימנע, איך לשבור את הכללים, וגם מה כל זה עוזר לנו כשאנחנו רוצים לספר סיפור מצולם. קומפוזיציה היא אחד הנושאים החשובים אותם אנחנו מלמדים ב"חדר כושר לצילום" תוכנית הדגל שלנו שמאמנת את שרירי היצירתיות וכישורי הצילום שלכם. מוזמנים להצטרף כאן בקישור . תודה שקראתם - ונתראה במאמרים הבאים! שלכם, שרית כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?










