תוצאות החיפוש שלכם
חיפוש באתר זה
נמצאו 154 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- על צילום בתקופת הקורונה - חוויה אישית - ממשבר ביצירה לעשייה
(סיפור מלמד וחוויה אישית מאת ליהי מרקוביץ') הפעם זה לא הולך להיות מאמר עם נתוני צילום, צמצמים והמון מידע טכני (טוב אולי קצת..) כמו בשאר המאמרים המעולים של החברים כאן. היום אדבר אתכם על המסע שלי בצילום בחצי השנה האחרונה, על שינוי כיוון, כיצד אפשר לצאת ממשבר ביצירה וטיפים לפיתוח אישי. לקינוח - איך הגעתי לסט הצילומים הטוב ביותר שלי (כרגע, ולדעתי האישית כמובן). להמציא את עצמי כל פעם מחדש עולם צילום ההופעות, שבו אני מתמחה כ5 שנים, הוא עולם מדהים, כיפי, מספק ובהחלט תמיד נחמד לגעת ב"אבק הכוכבים". לא פשוט בכלל להתנהל בעולם הזה. יש בו המון אגו והרבה מאוד כוכבים גדולים בצילום ולעיתים רבות קשה לעמוד בקצב. העולם הזה משתנה מרגע לרגע ויש המון היצע של צלמים ומעט ביקוש (בכל זאת ישראל היא מדינה קטנה). חייבת להדגיש כי העולם הזה עדיין קרוב לליבי ואני תמיד שמחה לצלם הופעה, אך הרגשתי שאני חייבת "להמציא את עצמי מחדש" כדי להישאר רלוונטית, אפילו טעמתי קצת מעולם הווידאו, רכשתי ציוד מתאים, עברתי קורס הכשרה ולמדתי עצמאית, התנסיתי בכמה הופעות בתור צלמת וידאו והבנתי שאישית, לי זה לא מתאים. (מתוך וידאו שצילמתי עבור להקת Full Trunk) אחרי שסחבתי על עצמי את התחושות לגבי העובדה שאני מצלמת רק הופעות ולא למדתי כמעט תחומים אחרים, הגיעה הקורונה ויחד איתה האיסור על קיום הופעות חיות. הסגר הגיע כמו מעין "סטירת התעוררות" עבורי, והבנתי שאני חייבת להתקדם! בבידוד הראשון שלי (תתפלאו, היו כמה), חשבתי וחשבתי מה לצלם ולא מצאתי כלום, הרי אני מצלמת בדרך כלל רק הופעות וצילומי רחוב - שני דברים שלא אפשריים לצילום בכלל באותו זמן. התחיל טרנד של צילום טיפות, תחילה לא רציתי לצלם, אמרתי לעצמי אין לי את הציוד המתאים וכמעט אפס ידע בשימוש בפלאש. כמו שאתם מצפים כמובן, בסוף נכנעתי וצילמתי גם :) לאחר תקופה של ניסיונות (והצלחות) בצילומים ביתיים, במקביל להצטרפותי לצוות ניהול הקהילה, המצלמה שלי שוב החלה להעלות אבק. בזמן הזה העיסוק בצילום עבורי הפך בעיקר לצפיה מהצד - החל מלראות ולהתפעל מצילומים הנפלאים שלכם בקהילה ועד לשיחות וואצאפ וטלפון כדי לעזור לחברים בנושאי צילום שונים. באחת השיחות קולגה שלי גרמה לי לניצוץ קטן שעשה לי חשק לחזור לצלם - שהוא כמובן (כחובבת קניות מושבעת) עדשה חדשה! זו הייתה הפעם הראשונה שרכשתי עדשה מקצועית באמת, ללא התפשרות - וזו הSIGMA art 50mm f1.4 (מי שחיכה שאדבר על ציוד ונושאים טכניים - זה הרגע שלכם חברים!). התאהבתי בה לחלוטין! אבל שוב, סגר ובידוד, מה מצלמים? האופציות לצילום הן קטנות מאוד ונאלצתי לצאת לחצר הבית ולצלם צמחים ואובייקטים נוספים שמצאתי, רחוק מאד מהתחום הצילום שלי, רק כדי להרגיש את העדשה החדשה, אחרי שכמה שבועות זנחתי את המצלמה שהעלתה אבק. הצילומים כאן למעלה נחמדים בעיניי, אבל איך אומרים? זה לא זה! צילומי הסטודיו הראשונים שלי התפנית הגדולה קרתה רק לפני כחודש - צילומי הסטודיו הראשונים שלי! משהו שאני מדברת עליו חצי בצחוק חצי ברצינות עם כל הסובבים אותי כבר די הרבה זמן אך הוא התעכב ונדחה כל פעם עקב חוסר ביטחון עצמי וביכולות שלי. הציוד שכב אצלי בפינת הדירה כ3 חודשים עד שחברת קהילה שלנו, אביה, פנתה אליי שנעשה כמה צילומי סטודיו על מנת לקדם פרויקט אישי שלה בעקבות חשיפה ברשתות החברתיות על תאונה שעברה כשהייתה ילדה. רצה הגורל ובזמן הזה בדיוק השתתפתי בסדנת צילום סטודיו אצל אסף סופרין, מדריך בקהילה והבנתי שאין לי עוד תירוצים. לא יכולתי לסרב להצעה ויצאנו לדרך! הצילומים לא היו מושלמים, לא שלטתי לגמרי בציוד שלי (סליחה לאביה שקיבלה פלאש לראש), אך שתינו הרגשנו מאוד בנוח אחת עם השנייה, פתוחות להצעות אחת של השנייה ובעיקר עם המון סבלנות. כמו שאני תמיד אומרת - הצילומים לא מושלמים ותמיד יש מקום לשיפור, אבל שתינו יצאנו מאוד מרוצות מהתוצרים הסופיים. אמרתי שלא אדבר על הציוד במאמר הזה אבל אני חושבת שזה מחייב רק כדי להבהיר כאן נקודה חשובה שתעזור להרצה צלמים בתחילת הדרך ואני מקווה שתזכרו את המסר הזה. מסר חשוב לכל צלם בתחילת הדרך ממש אין צורך להיות הצלם הגדול ביותר או בעל הציוד הטוב ביותר. הכל עניין של הביטחון האישי, הרצון לקפוץ למים ולקחת את ההזדמנות לבצע את הרעיון שיש לכם בראש. הסטודיו הביתי שלי נמצא בסלון הבית ובפועל אני עובדת עם מתקן רקעים נייד, אותו אני פותחת כל פעם לצילומים. ממש לא סטודיו קבוע. כרגע יש לי רקע יחיד בצבע אפור ואני מצלמת עם פלאש אחד בלבד. כל אלו לא באים מחוסר בתקציב (שגם זה בהחלט בסדר), אלא מתוך המחשבה שאין צורך "לקפוץ למים העמוקים" מבחינת הציוד לפני שהבנת שאתה אוהב את התחום ורוצה להתפתח בו. התוצאות מראות שזה לגמרי אפשרי להסתפק בציוד מינימלי וכרגע איני מתכוונת לקנות פלאשים וציוד נוסף. התמונה צולמה עם מצלמה D7200 של ניקון, עדשת Sigma Art 50mm f1.4. נתוני צילום: F5, 1/125 וISO 100. בהמשך, על מנת לצבור ניסיון נוסף ולבנות את הביטחון עוד יותר לפני שאני מציעה את עצמי לשוק המקצועי, ביצעתי סשן צילומים לבן זוגי, טבח במקצועו והתוצאה לפניכם. סיבה נוספת והאמתית יותר לצילומים הללו היא הרצון לפתח את תחושת הנינוחות הנדרשת כדי להוביל צילומים מהסוג הזה. בצילום סטודיו עם מודלים, אנשי מקצוע ולעיתים גם אנשים שעומדים מול המצלמה בפעם הראשונה בחייהם - התקשורת עם המצולמים היא המפתח להצלחה. בניגוד לצילום הופעות אני כצלמת ובעלת החזון היא זו שצריכה לנהל את העניינים, להכווין בביטחון את המודל או המודליסטית מה צריך לעשות, כיצד לעמוד וכדומה. הסשן האהוב עליי וכעת, לסט האהוב עליי ביותר, בכל סוגי הצילום שעשיתי עד כה הוא הסט עם יובי חייבי, המתופף של להקת מופע הארנבות של דוקטור קספר. גילוי נאות- יובי הוא המורה שלי לתופים בשלוש השנים האחרונות ויש לנו חיבור מיוחד מעבר ללמידה רגילה. ברגע שהתחלתי לדבר על הסטודיו ידעתי שאצלם אותו. יש לו תדמית מאוד ספציפית שמשדרת משהו מגניב וייחודי רק לו. ידעתי שהמשהו המיוחד הזה בחיבור בינינו יתבטא גם בצילום וירגיש נוח לשנינו, למרות שהוא אינו דוגמן בבסיסו. הרעיונות והסטים זרמו בתחליפי הודעות כמו משחק פינג פונג סוער וכבר בקליק הראשון ידענו שזה זה. לסיכום לא הגעתי לכאן כדי לאכול לכם את הראש ובטח שלא להשוויץ בצילומים שלי (בשביל זה יש פייסבוק לא?) אלא כדי לתת לכם כמה טיפים ליציאה ממשבר ביצירה ומעבר לעשייה אקטיבית: אתם מרגישים שאתם תקועים ואין לכם רעיונות לצילום? צאו החוצה, צלמו כל מה שאתם רואים, התנסו בתחומים חדשים, תשאלו שאלות, תצפו בסרטונים/הרצאות ותשאבו השראה מאחרים. אין לכם מה להפסיד - רובנו כבר לא מצלמים במצלמות פילם ואפשר תמיד לצלם, מקסימום מוחקים. תמציאו את עצמכם מחדש - במיוחד בתקופת הקורונה ולא רק בצילום, תמיד טוב שיש עוד תחום לעסוק בו, לכו תדעו אולי תתאהבו בעולם חדש לגמרי. הצלם הטוב ביותר הוא לא בעל הציוד הטוב ביותר - אתם לא חייבים את הציוד היקר ביותר והמשוכלל ביותר כדי להוציא תוצאות טובות, רוב הצילום הוא בידיכם והכל באמת אפשרי (ראו דוג' התמונה כאן למטה צולמה במצלמה D3200). תתחילו בקטן - צלמו את המשפחה או את האנשים הקרובים לכם, כדי שתרגישו בנוח יותר בצילומים הבאים עם מודלים שאינכם מכירים. תעופו - כבר הבנתם שזה תחום שאתם אוהבים וטובים בו? תתמקצעו בו יותר, תלמדו, ותראו את הביטחון הזה החוצה.. מי שמולכם ירגיש את זה וירגיש איתכם גם יותר בנוח! הטיפ הכי חשוב - תמיד יש מה לצלם ! תודה שקראתם! :) קצת עליי, למי שלא מכיר היי חברים! שמי ליהי מרקוביץ', צלמת כשמונה שנים. מתמחה בצילומי הופעות חיות, מוזיקאים, צילומי מאחורי הקלעים של מופעים ופסטיבלים, צילומי תדמית ומסתבר גם צילום טיפות בתנאיי בית :) מעבר לעיסוקיי כצלמת, מתמחית ביצירה וניהול של תוכן דיגיטלי במדיות השונות ומקדמת את תחום היזמות הצעירה בישראל. לפני מספר חודשים הצטרפתי לצוות הניהול של הקהילה ומאז אני פועלת בשיא המרץ ובשמחה רבה כדי לקדם את הקהילה בכל תחום אפשרי, כפי שויקטור תמיד אומר, על הבמה וגם מאחורי הקלעים. אשמח להיות בקשר. ליהי. האתר הרשמי | עמוד הפייסבוק הרשמי | אינסטגרם קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו
- איך לייצא תמונות בלייטרום - הסברים והגדרות מומלצות - לפייסבוק, להדפסה ועוד
מאמר נוסף - כל הקיצורים השימושיים בתוכנת לייטרום אם אתם משתמשים הרבה בלייטרום, מוזמנים לקרוא גם את המאמר הזה, שכולל את כל קיצורי המקלדת בהם אני משתמש, שעוזרים לי לעבוד בצורה יעילה ולחסוך המון זמן עריכה. השאלה המרכזית שנצטרך לשאול את עצמנו השאלה "איך לקבל את האיכות המקסימלית?" אינה השאלה הנכונה כשאתם מחפשים אחר הגדרות הייצוא הטובות ביותר לתמונות שלכם. בכל סיטואציה ישנם אילוצים מסוימים שמחייבים אותנו להשתמש בהגדרות שונות, מה שנקרא, כל מקרה לגופו. לעומת זאת, "איך לייצא קבצים קטנים שאוכל לשלוח במייל?", "אני הולך להדפיס את התמונה בגדול, מה עליי לבחור בהגדרות?" או "מהי הרזולוציה המומלצת להעלות תמונות לפייסבוק" הן שאלות מצוינות כי הן פוגעות בול בעניין המרכזי בייצוא תמונות - מה יהיה השימוש בתמונה? איך היא תוצג לצופה? מאיזה מרחק הוא יתבונן בה? זה עניין ממש חשוב, אז אחזור על השאלה המרכזית שהתשובה עליה תבהיר לכם מהם פרמטרי הייצוא המומלצים: מה יהיה השימוש בתמונה? להדפסה גדולה בסלון נדרשת רזולוציה מקסימלית ואיכות אופטימלית. בקצה השני, לתמונת Thumbnail קטנה, למשל לתמונת פרופיל בג'ימייל, נדרשת רזולוציה ממש קטנה ואיכות בינונית תספיק לחלוטין. לא סתם איינשטיין אמר שהכל יחסי בעולם הזה. מאחורי הקלעים של תהליך הייצוא - על קצה המזלג רגע לפני שנכנס להגדרות ומספרים, בואו נבין מה מתרחש בפועל בתהליך הייצוא. תהליך הייצוא בלייטרום, בדומה לתוכנות עריכה אחרות כמו פוטושופ או Luminar, מפעיל מספר אלגוריתמים מתמטיים מתוחכמים אשר ממירים את המידע שבקובץ המקור (אותו קובץ Raw שכולם מדברים עליו) ומייצרים ממנו קבצים שימושיים לצרכים השונים שלנו (לרוב Jpeg ובמידת הצורך גם סוגי קבצים נוספים כגון png או tiff). נהוג לקרוא לתהליך זה "דחיסה" כי האלגוריתם דוחס את הנתונים המלאים שבקובץ המקורי כך שהקובץ הסופי יהיה קטן יותר ויכלול פחות מידע. "אבל למה לנו לוותר על מידע בקובץ המקור?" ישאל ההוא שיודע לשאול. סיבה ראשונה - העין האנושית לא תמיד יודעת להבחין בכל המידע הזמין לנו בקובץ המקורי. הסיבה השניה - יתכן מאד שהמכשיר שמציג את התמונה לא באמת מסוגל להראות את אותם הפרטים. למשל, רובנו עובדים עם מסכי Full HD בעלי הרזולוציה 1920X1080 פיקסלים. במקרה הזה, לא נבחין בשום הבדל בין תמונה בגודל 6000x4000 פיקסלים לבין תמונה בגודל 3000x2000. כמובן, אם נעשה Zoom In רצחני עד לרמת הפיקסלים הבודדים, נבחין בהבדל, אבל לכל שימוש "רגיל" של צפיה בתמונה המלאה, זה לא רלוונטי. רואים את ההבדל בין רזולוציה של 4000 פיקסלים לבין 2048 בצד הארוך של התמונה? עוד דוגמא לכך היא איבוד פרטים בצבע או בחשיפה. העין שלנו עלולה שלא להבדיל בין גווני צבע קרובים מאד ובפועל כדאי לנו להציג אותם כגוון אחד בודד על גבי המסך. לפיכך, ניתן לומר שיהיה זה מיותר לכלול את כל המידע העודף והלא שימושי הזה, הרי בלאו הכי לא נראה אותו בקובץ הסופי. זה בדיוק מה שאותם האלגוריתמים עושים - מעלימים או מסננים את המידע הלא רלוונטי ומשאירים את מה שבאמת חשוב. הם מקטינים את הרזולוציה, ממצעים את החשיפה או גווני הצבע באזורים מסוימים וכו'. כמה לדחוס? דחיסה מינימלית תיצור קובץ באיכות מקסימלית שכולל מידע מאד מפורט על האובייקטים השונים אך הוא יהיה גדול יותר ויתפוס הרבה מקום על ההארד דיסק. לעומת זאת, דחיסה משמעותית תיצור קובץ באיכות נמוכה יותר בגודל קטן יותר. מי קובע מהו המידע הלא רלוונטי ומהו כן? האם לדחוס הרבה או קצת? התשובה היא פשוטה. אנחנו, הצלמים, יכולים לקבוע את מידת הדחיסה בעזרת הגדרות היצוא הספציפיות המתאימות לשימושים השונים, כגון הדפסה או שימוש אינטרנטי. את הבחירות נעשה בהסתמך על הידיעה שלנו של מה מתאים לכל שימוש ועל זה בדיוק מדבר המאמר הזה. ועכשיו הגענו לתכלס - הכפתורים, ה"מה לעשות" ו-"איך לעשות". בחירת התמונות לייצוא בחירת התמונות שנרצה לייצא תתבצע מתוך רצועת התמונות שבתחתית המסך, במודול Develop או Library. ניתן לבחור תמונה אחת על ידי לחיצה עליה עם הכפתור השמאלי של העכבר. בדומה ל-Windows לחיצה על Ctrl במקלדת ועל תמונות נוספות עם העכבר תוסיף אותן לבחירה. בנוסף, לחיצה על Shift ואז לחיצה עם העכבר על אחת התמונות האחרות בסט תוסיף את כל התמונות לרשימה, החל מהתמונה הראשונה ועד חתמונה האחרונה עליה הצבענו. תהליך ייצוא התמונות (Export) לאחר שבחרנו את התמונות הרצויות, לחיצה על התמונה עם הכפתור הימני בעכבר ובחירה ב-Export, תפתח את תפריט הייצוא. לחלופין, ניתן ללכת ל- File בתפריט העליון ואז לבחור ב-Export. שתי הדרכים לא מאד נוחות לטעמי מכיוון שהן גוזלות לא מעט זמן. הדרך המומלצת היא לעבוד עם קיצורי מקלדת, כפי שאני ממליץ בחום במאמר הזה. הקיצור הרלוונטי לפתיחת תפריט הייצוא הוא Ctrl + Shift + E. מיד לאחר הלחיצה על Export (או השימוש בקיצור המקלדת הנ"ל) יופיע לנו התפריט בו נוכל לשלוט בהגדרות הייצוא. בחירת תיקיית היעד (Export Location) ישנן מספר אפשרויות להגדיר את המיקום במחשב בו תרצו לשמור את התמונות הסופיות שלכם. האופציה המועדפת עליי ברוב המקרים במסגרת ה-Workflow שלי אני שומר את התמונות הנבחרות מכל סשן לפי ההגדרות המתאימות לפייסבוק (על זה בהמשך) באותה התיקיה כמו תמונות המקור, בתת תיקיה בעלת השם Selected For FB או משהו דומה. לכן, המצב הדיפולטיבי אצלי הוא בחירה ב-Export To Same Folder as original photo (שמירה באותה התיקיה כמו תמונות המקור) עם V ליד Put in Subfolder. במידה ואני מייצא תמונות המיועדות להדפסה או כל שימוש אחר, כל מה שאני עושה זה משנה את השם של תת התיקיה (למשל, Selected For Print). אפשרויות נוספות אופציה נוספת בה אני משתמש לעיתים רחוקות היא שמירה בתיקיה שאני בוחר בצורה ידנית (תפתחו את האפשרויות ותראו אותה שם). זה רלוונטי למקרים בהם אני מאגד תמונות למטרה מסוימת בתיקיה יעודית, למשל, כל התמונות של צילום אורבני בלילה כדי להעלות אותן למאמר בנושא צילום אורבני בלילה בבלוג. אפשרויות נוספות בהן איני משתמש עקב חוסר נוחות היא שמירה על ה Desktop (סתם מייצר בלאגן) ובעוד תיקיות מובנות במחשב. הגדרת השם לקובץ הסופי גם בתפריט זה ישנן מספר אפשרויות. למשל, לשמור את השם של הקובץ המקורי (משהו כמו NIKON7663) עם מספרים עוקבים וכדומה. איני משתמש בכל האופציות הנ"ל ומצאתי לעצמי שיטה משלי שמשרתת אותי כבר שנים. המלצת השף לשם הקובץ - Preset אישי לייצוא תמונות בעיניי, חשוב ששם הקובץ יהיה נוח ושימושי, שיכלול את המידע הרלוונטי בצורה מסודרת. כדאי שהשם יכלול תאריך ושעה בנוסף לכמה מילים על הסשן. בנוסף, מומלץ שהשם יהיה כזה שהקבצים יסתדרו בצורה כרונולוגית בתוך התיקיה. דבר אחרון, העדפתי האישית היא לתת שמות באנגלית. זה נראה נקי יותר בעיניי וגם בחלק מהתוכנות או האפליקציות שלא תומכות בעברית, נקבל ג'יבריש. הנוסחה המנצחת לשם הקובץ כדי שכל מה שתיארתי יקרה, להלן הנוסחה שלי לשם הקובץ. ניתן לבנות אותה בקלות בעזרת Preset ליצירת שמות בתוכנה. (Year)(Month)(Day) - Custom Text- (Hour)(Minutes)(Seconds) כאשר Custom Text מאפשר לי לרשום משהו מהותי על הסשן, למשל Trip To Dubai. כלומר, הקובץ הסופי נראה כך למה זה טוב? כי כשהשנה נמצאת בקדמה, אחריה החודש ואז התאריך - נקבל סדר כרונולוגי ונוח בתוך התיקיה. כי מיד רואים באיזה טיול / סשן זה צולם. כי מיד רואים את שעת הצילום שמרמזת על התאורה והמקום בו היינו, בלי לפתוח את התמונה. יאללה, עכשיו לתכלס! הגדרות! גיבוי תמונות בענן - אם בא לכם להיות בראש שקט ואתם מחפשים פתרון נוח, יעיל ובטוח לגבות את כל התמונות והקבצים שלכם, יצרנו קשר עם חברת Backblaze האמריקאית שמספקת שירותי גיבוי אוטומטיים. אחרי שנים שאני עובד איתם אישית כלקוח מרוצה, שמח שעכשיו אוכל להמליץ על השירות שלהם באופן מקצועי. מוזמנים לנסות את תוכנת הגיבוי שלהם, בניסיון ל-15 ימים ללא עלות. הגדרות ייצוא להדפסה ביצירת קובץ להדפסה נרצה לשמר את האיכות והרזולוציה המקסימלית ולהתאים את הקובץ להדפסה. במקרה הזה נקבל קבצים גדולים למדי, הקרובים בגודלם לקבצי ה-Raw המקוריים. חשוב לזכור שלרוב נדפיס תמונות בודדות בלבד, כך שגם אם הן תופסות הרבה מקום בהארד דיסק, זה ממש לא נורא. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. זהו קובץ המיוצר בעזרת שיטת הדחיסה היעילה והפופולרית ביותר כבר מספר עשורים. יתר סוגי הפורמטים פחות שימושיים עבור הקבצים הסופיים, ואלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת, אין סיבה לשנות זאת. הערה חשובה: מומלץ להתיעץ עם בית הדפוס בנוגע לסוג הקובץ ואיכות הייצוא, כדי להפיק את התוצר הכי יפה ומרשים שאפשר. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. נושא מרחבי צבע הוא עולם ומלואו, ולא ארחיב עליו כאן. מה שחשוב שתדעו שזהו מרחב הצבע השכיח ביותר בעולם הדיגיטלי שמתאים לרוב המוחלט של השימושים שקיימים כיום (אינטרנט, הדפסות וכו'). גם במקרה זה, לא מומלץ לשנות את ההגדרה הזו, אלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 100%. זהו בדיוק המקום להגיד ללייטרום עד כמה אני רוצה לשמר את כל הפרטים הקטנים ביותר שנמצאים בחומר הגלם. במקרה של הדפסה - אני רוצה את הדחיסה המינימלית והאיכות המקסימלית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) במקרה של הדפסה, במיוחד אם היא גדולה יחסית, נרצה שהקובץ יהיה בעל הרזולוציה המקסימלית האפשרית, כלומר, עם כל הפיקסלים שהיו בקובץ המקורי. לפיכך, נשאיר את האופציה Resize to Fit שמקטינה את גודל הקובץ כבויה. חשוב להבהיר כאן נקודה לגבי הרזולוציה המלאה. למשל, המצלמה שלי, ניקון D750, בעלת 24 מגה פיקסלים. זה אומר שקבצי ה-Raw שלה הם ברזולוציה של 6000X4000 פיקסלים. לפיכך, גם התמונה לאחר ייצוא תהיה באותה הרזולוציה. כמובן, אם עשיתם קרופ כלשהו בתמונה, הרזולוציה המלאה כבר לא זמינה עבורכם ולייטרום ישמור את התמונה לפי הפיקסלים שהשארתם לאחר הקרופ. את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-300ppi. ראשי התיבות של ppi הן pixels per inch. על קצה המזלג, זהו האומדן לצפיפות בו המדפסות מציירות את נקודות הצבע על נייר ההדפסה. ככל שהצפיפות גדולה יותר (כלומר, יותר פיקסלים לכל אינצ') ככה התמונה תראה חדה יותר ולא נאבד פרטים. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) מראש אבהיר שזהו אינו החידוד שאנחנו עושים בשלב העריכה בעזרת סרגלים היעודיים לכך. כאן מדובר בתהליך המתרחש בשלב הסופי של הייצוא שעושה Fine Tuning לחדות והפעולה שלו מאד עדינה וכמעט ולא נראית לעין. ניתן להדליק את האופציה Sharpen For ולבחור את סוג הנייר עליו אתם צפויים להדפיס: Matte Paper או Glossy Paper, בהתאם להנחיות של בית הדפוס שלכם. בשני המקרים אני מגדיר תמיד חידוד Standard, מקום טוב באמצע בין High ל-Low כדי לא ליצור תופעות מוגזמות מדי. אם אתם מתלבטים ולא יודעים מה לעשות כאן, עדיף לבחור באופציה הדיפולטיבית, Sharpen For Screen. בד"כ זה יהיה מספיק טוב גם להדפסה. הגדרות ייצוא לפייסבוק תמונות המיועדות לפייסבוק (ולאינטרנט בכלל) צריכות להיות קטנות יותר מאשר התמונות להדפסה. הסיבה לכך חבויה בחוויה של הצופה בתמונות שלנו בכל מקום בארץ או בעולם. מצד אחד נרצה להציג את התמונה באיכות טובה מספיק כך שהצופה יהנה ממנה כראוי. מצד שני, נרצה שהקובץ שלנו "יעלה" בצורה חלקה ומהירה ולכן הוא צריך להיות קטן. האופטימום נמצא אי שם באמצע. ההמלצות של צוקי פייסבוק מגדיר בצורה חד משמעית את גודל הקובץ המומלץ - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. למה? לא בטוח שיש בידי את התשובה, תצטרכו לשאול את המפתחים שלהם לגבי זה. מה שאני כן יודע, זה שבמידה וזאת הרזולוציה של הקובץ שאנחנו מעלים, פייסבוק לא יעשו שום פעולת דחיסה ויעלה אותו איך שהוא. טעות נפוצה בהקשר הזה היא להעלות קבצים ברזולוציה מקסימלית (כמו בהדפסה) עם מחשבה שזה ישפר את איכות התמונה עבור הצופים. אז זהו, שלא. במקרה הזה פייסבוק יעשו את הדחיסה בעצמם וככל הנראה פחות טוב מאשר לייטרום או פוטושופ, כך שבצורה אירונית שכזו, האיכות של התמונה בסופו של דבר תפגע. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. כמו בהדפסה. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 85%. כאן, להבדיל מה-100% עבור הדפסה, אין צורך לעבוד עם האיכות הטובה ביותר. על המסך, ההבדלים באיכות בין 85% ל-100% זניחים למדי, אבל ההשפעה על גודל הקובץ היא יחסית משמעותית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) כאן נלך על ההצעה של הפייסבוק - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. נדליק את האופציה Resize to Fit ונגדיר את המספר 2048pixels בצד הארוך (Long Edge). את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-72ppi. זהו מספר סטנדרטי ומומלץ לשימוש ברשת האינטרנט. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) כאן נבחר Sharpen For Screen ובכמות החידוד (Amount) נשים Standard. הגדרות ייצוא לאינטרנט ההגדרה "ייצוא לאינטרנט" היא מאד רחבה. בגדול, מדובר בכל שימוש אונליין שהוא לא פייסבוק - מייל, העלאה לאתר אישי, שליחה בוואצאפ וכו'. זה כבר הופך להיות טיפה יותר טריקי, כי אין באמת הגדרה או המלצה מדויקת לגבי גודל הקובץ ואיכותו. הקו המנחה המרכזי דומה למה שראינו בפייסבוק - קובץ איכותי מספיק אך גם קטן מספיק. את ההגדרות ל-File Settings ניתן להשאיר ממש כמו לפייסבוק, כולל איכות (Quality) של 85%. בגודל הקובץ (Image Sizing) ניתן לבחור בין 1000 ל-1400 פיקסלים בצד הארוך (Long Edge) כדי להקטין את גודל הקובץ עוד יותר. חידוד הייצוא נשאר זהה לפייסבוק, כלומר For Screen ו- Standard. הגדרות ייצוא לאינסטגרם עכשיו זה כבר באמת מסובך. ישנן הגדרות רבות לגבי הרזולוציה המומלצת לאינסטגרם, כאשר ההבדלים המרכזיים בין ההמלצות קשורים ליחס רוחב / גובה של כל תמונה (פריים לרוחב? מרובע? לאורך?). העוגן שלנו כאן הוא ההמלצה הרשמית של אינסטגרם - 1080 פיקסלים בצד של הרוחב. לפיכך, נבחר באופציה Width & Height ונגדיר בה 1080 פיקסלים ברוחב (Width). מספר הפיקסלים בגובה הפריים יסתדרו בהתאם ליחס בין רוחב לגובה של התמונה. כל יתר הדברים (File Settings או Output Sharpening) נותרים זהים כמו מקודם. גילוי נאות - אינטרנט שמינטרנט הזמן שלי יקר לי מאד ואני רוצה לנהל אותו בצורה הכי יעילה שאני רק יכול. בהתאם לפילוסופיה הזו, אני לא עושה ייצוא מיוחד ושונה לכל שימוש אפשרי - אלא תמיד משתמש באותן הגדרות היצוא כמו לפייסבוק. בעיניי, לייצא את אותה התמונה מספר פעמים (למשל, לפייסבוק, לאתר, לאינסטגרם ול-Pinterest), לתת לה כל פעם שם אחר, לשמור אותן בתיקיות נפרדות וכו' - כאב ראש אחד גדול שגוזל לא מעט זמן שאני מעדיף למנוע. אעדיף להשקיע את הזמן שלי בצורה חכמה יותר. נכון, אני כנראה מפספס קצת ומפרסם תמונות ברזולוציה שאינה 100% אופטימלית בכל פלטפורמה אפשרית. אבל זהו מחיר שאני מוכן לשלם תמורת הזמן היקר שאני מרוויח. "אם זה מספיק טוב לפייסבוק, זה מספיק טוב להכל" מידע על התמונה (MetaData) ה-Metadata כולל בתוכו מידע מגוון ופרטים על התמונה, כגון נתוני צילום, סוג מצלמה ועדשה איתם התמונה צולמה, נתוני זכויות יוצרים שהגדרתם מראש ועוד. ביכולתנו לבחור האם לשמור את המידע הזה בקובץ הסופי, לשמור את חלקו או לא לשמור אותו כלל. זה אומר שכל אדם שיש ברשותו את הקובץ יוכל לראות את הנתונים אותם תבחרו לשמור. יש אסכולות שמרניות שאומרות שכדאי לשמור את כל הנתונים קרוב לצלחת ולא לפרסם אותם. במקרה הזה ניתן לפרסם למשל רק את נתוני זכויות היוצרים כדי להגן על התמונה מפני גניבה (זה לא באמת מגן עליה כי ניתן לשנות את הנתונים בקלות בעזרת תוכנה פשוטה, אבל זה עדיין עדיף). אישית, איני חושש שאנשים ידעו איזו מצלמה יש לי ומהו הצמצם שהגדרתי בתמונה מסוימת. לכן, אני שומר את כל ה-Metadata יחד עם הקובץ. בעיניי אם רוצים ללמוד ממני, סימן שעשיתי משהו טוב בחיי. מה גם, כדי לראות את הנתונים, אותו צופה צריך את הקובץ עצמו. כשאני מעלה את התמונה לפייסבוק, למשל, המידע הזה "נגרס" ואין אפשרות לראות אותו גם אם עושים Download לקובץ. ולסיום הנושא הזה, הרבה פעמים זה עוזר לי לבדוק את נתוני הצילום במבט חטוף לנתונים, מבלי לפתוח את לייטרום כלל. חותמת על התמונה עוד נושא חשוב אליו צריך להתיחס בזמן הייצוא והוא החותמת האישית על התמונה. זהו מאמר טכני באופיו ולא אכנס לדיון הפילוסופי האם בכלל לצרף את החותמת ואיך לעשות זאת אלא רק אדבר על איך להגדיר אותה. הכנה מראש כדי שתהיה לנו את האופציה להוסיף חותמת לתמונה בשלב הייצוא, אנחנו צריכים להגדיר אותה מראש ולשמור אותה במאגר הנתונים של לייטרום. כדי לעשות זאת, נסגור את תפריט הייצוא לבינתיים, נלך לתפריט הראשי, נבחר ב-Edit ואז נלחץ על Edit Watermarks. בשלב הזה יפתח לנו תפריט הגדרת החותמות בו נוכל להוסיף כיתוב, לבחור איפה למקם אותו, באיזו גודל וכו'. בנוסף, יש אפשרות להגדיר חותמת מעוצבת בעזרת קובץ חיצוני שעוצב מראש באחת מתוכנות העיצוב הקיימות בשוק (Photoshop, Indesign). תמונה כזו מומלץ לשמור כקובץ png השומר על השקיפות של האזורים הריקים. אחרי שסיימתם להגדיר את החותמת, בין אם זה טקסט או בעזרת תמונה חיצונית, תוכלו לשמור אותה בשם המועדף עליכם. ניתן לשמור מספר חותמות בהתאם לצרכים שלכם. למשל, לי יש את החותמת האישית שלי, לתמונות שאני מפרסם כצלם וגם חותמת פוטוטיפס לתמונות שרלוונטיות לפעילויות הקהילה. עכשיו - אתם מוכנים להוסיף את החותמת בשלב הייצוא. חזרנו לתפריט הייצוא בתפריט הייצוא תבחרו את החותמת ששמרתם מבעוד מועד והחותמת תופיע על התוצר הסופי. למשל, בתמונה הזו הגדרתי חותמת עם השם של האתר שלנו, phototips.co.il. שיעורי צילום פרטיים - ללמוד צילום בצורה מדויקת, בזמן הנוח לכם, נטו בנושאים שמעניינים אתכם תפריט ה-Post Processing השם של התפריט נשמע מפוצץ ומבטיח מאד, אבל כל כוונתם של מהנדסי אדובי הייתה - "מה תרצה שאעשה לתמונה אחרי הייצוא". האם לפתוח את ה-Explorer במקום אליו היא נשמרה? אולי לפתוח אותה בפוטושופ (למה שארצה לפתוח את התמונה אחרי הייצוא בפוטושופ?...)? לטעמי, אפשרות טיפה מיותרת, ואני שומר אותה ככזו, כלומר - Do Nothing. עצוב, אבל הגענו לסיום כמו כל דבר טוב בחיים, גם במאמר הזה חייב להסתיים. מקווה מאד שהוא עשה לכם סדר בבלאגן וענה על אחת השאלות הנפוצות בקרב הצלמים שעורכים את התמונות שלהם בלייטרום. אם אתמצת את הגדרות הייצוא - אני מפריד בין שני שימושים מרכזיים שיש לי בתמונות שלי - הדפסה - הגדלות, לעצמי וללקוחות, הדפסת אלבומי חתונה וכו'. שימוש ברשת - פייסבוק, אתר, אימייל וכו'. עבור הדפסה אני שומר את הקובץ ברזולוציה המלאה ובאיכות המלאה. עבור פייסבוק ושות', אני שומר אותו עם איכות 85% וברזולוציה של 2048 פיקסלים בצד הארוך. מעכשיו, כל פעם שמישהו ישאל אתכם "מהן הגדרות הייצוא שאתם ממליצים בלייטרום?" - פשוט תשלחו להם את המאמר הזה. רק בשמחות! ויקטור.
- קהילת פוטוטיפס צומחת - הכירו את צוות המשובים שלנו
חדשות מרגשות לחברי קהילת פוטוטיפס! אנחנו צומחים! קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו קצת על קהילת פוטוטיפס שלום לכם, אנחנו פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. קלישאתי, אבל כל כך נכון. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מעצימה ומלאה בהשראה. בין הפעילויות שלנו תראו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב. בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה בקבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים והרצאות בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף לאלפי הצלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. בקישור הבא תמצאו את כל האירועים הקרובים שלנו - סדנאות, מפגשים, מסעות ועוד. נשמח לראותכם כבר במפגש הבא! מה זה המהלך הזה ומיהו "צוות משובים"? אנחנו שמים דגש מיוחד על איכות גבוהה של התכנים בקהילה והיא בעלת חשיבות עליונה מבחינתנו. אנחנו מאמינים שרק כך כל החברים יוכלו באמת ללמוד ולהתקדם. לפיכך, אנחנו מתחילים תהליך חדש ומשדרגים עוד יותר את התכנים בקהילה בעזרת צוות צלמים מנוסה ואכפתי. חברי צוות המשובים יהיו כאן כדי לעזור, לענות על שאלות, לתמוך בחברי הקהילה, לתת משובים, ליצור תוכן מעניין ומלמד ולקדם את הקהילה לעבר עתיד טוב יותר! כחברים בקהילה, מה עלינו לעשות עכשיו? את מה שכבר עשיתם עד היום - פשוט תמשיכו להיות פעילים בקבוצה ובפעילויות שלנו, תפרסמו תמונות, תכתבו סיפורים, תשאלו שאלות, תתרמו גם אתם ותשתפו מהידע שלכם, תהנו מהתהליך החדש הזה והכי חשוב - תמשיכו ללמוד ולהתקדם. קבלו אותם במחיאות כפיים - צוות המשובים שלנו אשר שמואלביץ פנסיונר של מערכת הביטחון, כיום צלם ביחידת התיעוד המבצעי של דוברות משטרת ישראל, בוגר הטכניון - מדור לימודי חוץ במגמת צילום טכני. ניקוניסט ותיק ומאושר. אינסטגרם איריס צמח - Iris Zemach - צלמת ותיקה בעלת ראיה צילומית נדירה וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. עם המצלמה לוקחת את המציאות קצת אחרת. אינסטגרם אתר רשמי אסף סופרין - Assaf Sofrin - נהנה מכל סוגי הצילום, אבל אוהב במיוחד פורטרטים, גם בסטודיו וגם מחוצה לו. התשוקה הגדולה שלו היא לשתף את הידע שלו בצילום, בסדנאות, הרצאות ומפגשי צילום. בנוסף לעיסוקו בצילומי תדמית, אסף מהנדס בהכשרתו ומנהל פיתוח עסקי בחברה בתחום הרפואי. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי שלמה גלמן - Shlomo Gelman - אוהב לצלם רכבים, רחוב ולתפוס אנשים ברגעים הספונטניים והאמיתיים שלהם. מצפה לתרום ולהעביר את הידע שלו לחברי הקהילה. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי רובי יהב - Roby Yahav - צלם סטילס מעל ל-35 שנה, מתמחה בצילום דוקומנטרי, נוף ותנועה. אינסטגרם נעם אופק - Noam Ofek - מדריך צניחה, מאמן כדורסל וצלם. מצלם תדמית, לייף סטייל וחוויות, מתמחה בצילום רחוב ותפיסת הרגע. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי גיא אבישר - Guy Avisar - הצעיר בחבורה (בן 13 בלבד), מהצלמים המבטיחים בארצנו. מתמחה בצילום מאקרו אך לא מפסיק לחקור תחומי צילום נוספים ומיוחדים. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי ליהי מרקוביץ' - Lihi Markovich - מנהלת אלופה בקהילה, אחראית על התוכן והמדיה, צלמת הופעות, חוויות, אופנה וסטודיו. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי אתר רשמי מנואל כהנא - Manuel Kahana - צלם ועורך מוסיקה חובב, יצרן של בדיחות ציניות. בזמני החופשי עובד כבודק תוכנה. מנהל את קבוצת הבת שלנו צלמים פגומים! אינסטגרם עופר רוזנר - Ofer Rosner - מנסה לגעת ברגע, ביופי ובתחושות ולהביא את הזווית הייחודית שלו לכל צילום. מצלם אנשים, ריקוד, רחוב ומידי פעם גם נופים. אוהב סטודיו אבל חי בכיף גם עם האור הטבעי. מנהל בקהילת פוטוטיפס. אינסטגרם אתר רשמי עמית ליבר - Amit Liber - צלם ותיק ומנוסה, המתמחה בצילום תת ימי וחוויות ייחודיות לצד העולם האהוב עליו - צילום הופעות חיות. אינסטגרם עמוד פייסבוק לצילום תת ימי עמוד פייסבוק לצילום הופעות לסיום כולנו תקווה שהקהילה תמשיך להפיק תכנים מלמדים ומועילים לכל חבריה ואני יודע כמה הצוות מצפה ומתרגש לקראת תחילת הפעילות המיוחדת הזו. בשמי ובשם כל חברי הקהילה, רוצה להגיד תודה ענקית לכל חבר בצוות שנרתם למשימה. פעילותכם והשקעתכם ללא ספק יעזרו לשדרג את הקהילה פלאים! שלכם, ויקטור. ב - ה - צ - ל - ח - ה !!!! קישורים רלוונטיים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין
- צילום היי קי - High Key - הסבר קצר ולעניין על הטכניקה
מסדרת המיני-מאמרים "פוטוטיפס בהפתעה" חפשו את ההאשטג #פוטוטיפס_בהפתעה בקבוצת הפייסבוק שלנו מה זה היי קי (High Key) זוהי טכניקת צילום מיוחדת בה אזורים נרחבים בתמונה בהירים מאד ואף "שרופים" לחלוטין (כלומר לבנים לגמרי ולא כוללים כל פרט או מרקם) ורק קווי המתאר הבולטים של האובייקט המרכזי (או מספר אובייקטים) מופיעים בפריים ונראים לעין. בצד השני של הסקלה עומדת לה טכניקת ה-לו קי (Low Key) בה רוב הפריים חשוך ואילו האובייקט המרכזי מואר. שתי הטכניקות מיועדות לשבור את המוסכמה של הגישה הקלאסית בה החשיפה של הפריים צריכה להיות מאוזנת כך שכל הפרטים נראים היטב לעין גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. עגורים באגמון החולה. רעיון נהדר להבליט את הציפורים והצמחייה בעזרת פריים קונטרסטי בשילוב טכניקת היי קי. צילום: ויקטור זיסלין בעיניי, בעזרת היי קי ניתן להציג נקודת מבט מיוחדת על האובייקט, להציג אותו בצורה "חלומית" מעניינת ולהבליט אותו עבור הצופה בצורה מפתיעה. הטכניקה האומנותית הזו מוסיפה גיוון לצילומים שלנו כשאנחנו מחפשים רעיונות לחשיבה מחוץ לקופסא. שני מרכיבים חשובים בצילום היי קי אובייקט ברור וחשוך יחסית זאת יכולה להיות דמות אנושית או חיה, מבנה, עץ או כל אובייקט בעל קווי מתאר חיצוניים בולטים ומעניינים. רקע בהיר ואחיד חשוב שהאובייקט החשוך יהיה ברובו על רקע בהיר ויחסית אחיד. זה יכול להיות קיר לבן, משטח חול, שמיים, מי ים או אגם ועוד. "נאום לאומה" צילום של אחד מבעלי הבית במקלט הקופים הישראלי, עמותה ללא מטרות רווח אשר מצילה את הקופים מניסויים וסחר בלתי חוקיים ודואגת לשמור עליהם ללא פגע. צילום: ויקטור זיסלין העץ הבודד בגולן כדאי לשים לב לסצינות קונטרסטיות בהן האובייקט הראשי חשוך, בולט על רקע בהיר במיוחד. צילום: ויקטור זיסלין צילום בחשיפת יתר מכוונת - צילום במוד ידני (Manual) מי מכם שמצלם במוד צילום M (שליטה ידנית בכל פרמטרי משולש החשיפה) זה הכי קל. "טועים" בכוונה ומכניסים יותר אור למצלמה מאשר בצילום רגיל. חשיפת היתר צריכה להיות בסביבות ה-2 עד 4 סטופים, בהתאם לסיטואציה. כדאי לבחון את התמונה וההיסטוגרמה שלה מיד לאחר הצילום ולוודא שלא קיבלתם פריים "שרוף" מדי כדי שלא תאבדו פרטים מעניינים שכן רציתם לשמר. למי שלא מכיר, הכנו סדרת מאמרים על המושג "סטופ" בצילום מאמר מס' 1 - מהו סטופ מאמר מס' 2 - שימושים מקובלים מאמר מס' 3 - שימושים מקובלים והסברים נוספים ההיסטוגרמה של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן הצמצם מתחילים מהצמצם ומגדירים אותו בהתאם לעומק השדה הרצוי. במידת הצורך, אפשר לפתוח אותו טיפה ולוותר מעט על עומק השדה ולהרוויח יותר אור שנכנס למצלמה. מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על הצמצם התריס משתמשים במהירות תריס איטית יותר מצילום סטנדרטי, אך מספיק מהירה כדי שלא למרוח את האובייקט בעקבות רעידות הידיים והתנועה של האובייקט עצמו. השתמשו בכלל האצבע מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על התריס ה-ISO בשלב האחרון מגדירים את ה ISO כך שתיווצר תמונה שברובה "שרופה", ככל הנראה יותר מ-100. כאמור, תבחנו את ההיסטוגרמה מיד לאחר הצילום, ואם יש צורך לתקן את אחד הפרמטרים, עדיף לעשות זאת בזמן אמת ולא "לתקן" בעריכה. מוזמנים לקרוא את המאמר המפתיע שלנו על ה-ISO מי שמצלם באחד המודים החצי אוטומטיים (A או S (בקנון Tv)) - תצטרכו להגדיר פיצוי חשיפה חיובי, של 2-4 סטופים בצורה דומה לצילום במוד ידני. מי שמצלם על אוטומט - תעברו כבר ל-M! עריכה אחרי שהכנתם את חומר הגלם בזמן הצילום, מגיעים לשולחן הבישולים ועורכים את התמונה. אני משתמש בתוכנת לייטרום אבל העקרונות לעריכת צילום High Key זהה בין כל התוכנות בקיימות בשוק. ניתן להעלות את הקונטרסטיות הכללית של הפריים להגברת האפקט. בנוסף, אפשר "לעזור" לטכניקת ה-היי קי בעזרת הכפתורים של הטונים השונים בתמונה - להבהיר את האזורים הבהירים ולהחשיך את האזורים החשוכים. הסרגלים של פאנל הטונים בלייטרום, של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן נקודות למחשבה בהמלך העריכה ניתן לעבוד עם מברשת מקומית על מנת לטפל באזורים ספציפיים בתמונה, למשל, אם העלאת הקונטרסטיות העלימה לגמרי פרטים מעניינים באזורים החשוכים (כגון פרטים וחספוסים על הגוף של האובייקט) כדאי לצבוע אותם עם המברשת ולהבהיר כדי לשחזר אותם עבור הצופים. עוד נקודה למחשבה - היי קי עובד מצוין עם עריכה בשחור לבן או מונוכרום, מוזמנים לנסות בעצמכם. הערה חשובה - מה שלא תעשו - אל תגזימו עם הסרגלים השונים, כדי לא ליצור אפקט מוגזם ולא מקצועי. הכרכרה מפטרה למרות שרוב הרקע בהיר, רציתי לשמר את הצלליות בפריים כדי להעשיר את תוכנו ולהעניק תחושה אמיתית יותר לצופה. עברתי על הצלליות עם המברשת ומעט החשכתי אותן צילום: ויקטור זיסלין "היצ'קוק" עוד הזדמנות צילומית נהדרת שאפשרית באגמון החולה המופלא צילום: ויקטור זיסלין לסיכום הפעם, בלי סיכומים מרגשים קורעי לב. פשוט אמליץ לכם בחום, להתנסות בעצמכם בטכניקה המעניינת הזו, לחוות את הצילומים בידיים וברגליים, לעשות טעויות, להפיק מהן מסקנות וללמוד. בהצלחה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום | המאמר על הצמצם | המאמר על התריס
- הצילום שלי בתקופת הקורונה - פרויקט מיוחד לחברי קהילת פוטוטיפס
מאמר מיוחד עם הסיפורים מאחורי הקלעים של כמה תמונות נבחרות שצולמו על ידי חברי קהילת פוטוטיפס בתקופת הקורונה קורונה הכל כבר נאמר על וירוס הקורונה הנוראי שהשתלט על חיינו בשנה האחרונה. זה הגיע כרעם ביום בהיר אי שם בתחילת 2020 ולא עזב אותנו עד היום. חלומות התנפצו, תכניות נדחו, פרויקטים הוקפאו. שלא נדבר על הפגיעות המשמעותיות יותר והחשובות באמת - בבריאות שלנו (הפיזית וגם הנפשית), פרנסה, חופש ועוד. זה פגע בכולם, בלי שום הבדלי דת, גזע, מין, מקצוע, מצב בחיים, מידת נעליים ועוד. אולי רק הגיל שיחק איזשהו תפקיד בבחירותיו של הוירוס הזדוני במי לפגוע. לצערנו הוא החליט לפגוע יותר דווקא באימהות והסבים שלנו, שכל כך ראוים לבריאות איתנה ואריכות ימים. גם הצלמים נפגעו קשות מהתקופה הקשוחה. אין אירועים, אין הפקות, אפילו הטבע נסגר לנו לסירוגין בעקבות כל הסגרים והגבלות התנועה שאיפיינו את השנה האחרונה. אנחנו בפוטוטיפס עשינו כל מה שאפשר כדי להפוך את החוויה של התקופה הזו לכמה שיותר חיובית לציבור הצלמים חברי הקהילה. הוספנו הדרכות בלייב עם טיפים במגוון תחומי הצילום, הרצאות אונליין של מיטב הצלמים (וגם השקענו כמה גרושים במניה של חברת Zoom) ואפילו יצאנו לכמה סדנאות מקצועיות כשזה התאפשר. "הצילום שלי בתקופת הקורונה" זהו מיני-פרויקט שהחלטנו לקדם עבורכם, חברי הקהילה היקרים, שמטרתו לתת לכם מקום ראוי להציג את היצירות הנבחרות שלכם שצולמו בתקופת הקורונה. תמונה אחת, ראיון אחד, סיפור אחד. זה מה שביקשנו מכם ואנחנו מאד שמחים ששיתפתם פעולה בצורה נפלאה. כאן תראו 11 סיפורים של אחד עשר צלמות וצלמים נפלאים, חברי קהילה ותיקים לצד חברים חדשים, צלמים מקצועיים לצד חובבים בתחילת הדרך. תודה רבה לכל מי ששיתף וסיפר את הסיפור הצילומי שלו. שלכם, ויקטור, מנכ"ל פוטו טיפס. עופר אידלוביצ'י ביום שראיתי שיש מפגש צילום של פוטוטיפס בזריחה ביפו, לא היססתי פעמיים, אמרתי לזוגתי "אני קם מוקדם, ב4 בבוקר לצילומי זריחה". אמרה לי: "תהנה, רק אל תשכח סוללות וכרטיסי זיכרון כן?" למחרת ביום שישי באמצע אוגוסט, לקחתי את כל הציוד, תיאמתי טרמפ עם הדס המדהימה, שלא יהיה משעמם בנסיעה. התארגנו, טיפסנו על סולם (תודה לפרץ חבר הקבוצה שעזר ותמך). פרסתי חצובה, מוזיקת מטאל אוריינטלית באוזניים ולפניכם התוצאה: שילוב HDR בעריכה, מורכב מ-5 תמונות ברמות חשיפה שונות. מוזמנים לאינסטגרם שלי https://www.instagram.com/ofer.studio.egoz/ וגם תבקרו באתר https://www.studioegoz.net/ מונה פרוים צילום עצמי 2020 פרוייקורונה את הפרוייקט הזה רציתי לעשות כבר המון זמן. מעין צילום פורטרט עצמי מנקודת מבט אחרת, לא בתמונה הסטנדרטית של מצולם מול המצלמה אבל שעדיין יגיד "זו אני". דחיינות: אם יש משהו אחד שהקורונה סידרה לנו זה המון זמן בבית לפרוייקטים אישיים. אבל התירוצים לא איחרו להגיע- יש טבע לצלם, אנשים אחרים לצלם, כל דבר אחר לצלם. אז אמרתי לעצמי שאולי מחר אני אעבוד על זה. או מחרתיים. או מתישהו... ביקורת: כמו רבים מאיתנו, גם אני נוטה לביקורת עצמית מוגברת. לעמוד למול המצלמה וליצור קומפוזיציות שאני הנושא שלהן זה בערך הדבר הכי קשה עבורי. הרבה יותר נוח לי מאחורי המצלמה. סוף שהוא גם התחלה חדשה? דצמבר הביא איתו עוד סגר (בלונדון איפה שאנחנו גרים) ויחד עם העובדה שבן הזוג טס לביקור משפחתי בארץ, נשארתי ממש לבד. בזמן הזה ידעתי שאני אתאכזב מעצמי מאוד (ביקורת עצמית כבר אמרנו) אם אני לא אגיע לפרוייקט הזה, עכשיו, לפני שאנחנו סוגרים את הדלת על 2020. סוף דבר: אז העמדתי חצובה, כיוונתי פוקוס, שיחקתי עם התאורה הטבעית בבית ו... זה מה שיצא. וביקורת יש לי בשפע. אולי על זה שיכולתי יותר. או אחרת. או שונה. אבל הפעם אני מעיזה להגיד שאני גם קצת מרוצה. מוזמנים לבקר אותי באתר שלי: https://monamourpic.com/ ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/monamour_photographer/ מילה מהעורך - תוצאה נפלאה של פרויקט מרתק. בהחלט מומלץ לביצוע בבית בתקופת הסגר שי דוידור בהפסקה בין הסגרים קיבלתי מאחי הצעיר עדכון שהוא הולך להמריא מנתב״ג לארה״ב כדי להעביר מטוס שיוצר בתעשיה האוירית. יצאתי באמצע יום העבודה עם המצלמה לאיזור אור יהודה כדי לתפוס אותו ממריא. למזלי, הוא עבר לי מעל הראש בזווית מושלמת - גופו הסתיר את השמש בדיוק בזמן כך שיצאה לי צללית יפה של המטוס. הבוהק של השמש דרך העדשה גרם לעיניי לדמוע, ואז הבנתי את המשפט של מאיר אריאל ״ זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה״ עוד צילומים בפרופיל הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/shai.davidor/photos_all מנואל כהנא הגיע יום "מרתון הצילום הסגר" השני של פוטוטיפס (ממש לאחרונה, בסגר השלישי). אני בחוץ ולא מצליח לצלם אפילו תמונה אחת מעניינת. לפתע ראיתי את תפרחות שיחי האגבה בירידה אל החוף, שעד אותו יום צילמתי מרחוק ולא שמרתי אף תמונה שלהם. שמתי לב ששלוש מהן קרובות יחסית אחת אל השנייה ומצאתי זווית שבה הן נראות במרחק שווה ביניהן, מה שהקנה לסצנה מראה סוריאליסטי וקצת חייזרי. פרט להמרה לשחור לבן וקצת תוספת ניגודיות, לא היה צורך בשום טיפול בתמונה: פחות זה לעיתים יותר. מוזמנים לאינטגרם שלי: https://www.instagram.com/electronicmonk/ כרמי לוי "קורונה הורגת" בתקופת סגרי הקורונה, כשלא ניתן היה לצאת מהבית, עברתי לצילומים בתוך הבית, בעיקר בתחום ה-Still Life Photography וכן תמונות ברוח התקופה, מעין התמונה הזו. בתמונה זו אני הבמאי, הצלם וגם הדוגמן וכותרתה "קורונה הורגת". מילה מהעורך - לימונדה מהלימונים - עבודת בימוי וצילום נהדרים. ספי אהרון הצילום שלי הוא מהסגר הראשון, כשהכל היה מפחיד מאד ולא ברור. לא פגשנו את הורי שבסיכון וגרים מאה מטר מאיתנו, אפילו יצאנו עם כפפות מהבית מהחשש. התאומים שלי בני ה-9 ואני עשינו הליכה קצרה מסביב לבית וראינו שיש פריחה יפה, הם קטפו פרחי בר והחלטנו להביא לסבתא לכבוד חג הפסח ולשים ליד הדלת. סבתא לא יכלה להתאפק ומצאה דרך יצירתית לחבק נכד שלא ראתה שבועות רבים... לנכד שלום מתחת לשמיכה. מילה מהעורך - סיפור מרגש שמאפיין מאד את תקופת הקורונה. עופר רוזנר מאוד רציתי לצלם אקרובטים... בסוף הסגר הראשון, כשכל עולם התרבות היה סגור ואנשים חיפשו מקורות פרנסה נתקלתי במודעה על הופעת אקרובטיקת בלייב סטרימינג בחצר הבית "קבארונה". מטרת ההופעה הייתה גיוס כספים לאמנים שמצאו עצמם ללא עבודה. פניתי לדניאל שפגשתי בעבר בפסטיבל עכו ושאלתי אם אפשר לבוא לצלם. היא מאוד מאוד שמחה והזמינה אותי - קבענו לחזרה האחרונה כך שאוכל לצלם חופשי ולא להפריע לשידור הלייב עצמו. אספתי את רונן - ונסענו לבית של עדי קסל ויניב טפר ולטרפז שבחצר. מרוב התרגשות לבואנו ואחרי שבועות ארוכים שהחבר'ה לא הופיעו, לא ראו קהל וכמו כולם לא יצאו הבית - החליטו כולם להתלבש ולהתאפר לכבודנו ולהרים מופע מרגש ופשוט מעולה. אנחנו זכינו בחוויה צילומית בלעדית עם הזדמנות לשמח אנשים נהדרים. בהמשך, עדי ויניב הפכו להיות פעילים במחאת וזעקת האומנים ועולם התרבות שנפגע קשות. הצילומים נעשו בשימוש בתאורת המופע ובפלאש נוסף ע"מ להאיר את גובה הטרפז ואת המופע עצמו. קישור לעמוד המופע באתר שלי https://www.visualofer.com/Travel/Festivals-/Kabarona/ והמופע עצמו https://www.facebook.com/adi.kessel/videos/10157859639058183 מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/oferr244/ אורנה טימן סגר ראשון, מצאתי את עצמי בלי אפשרות לצלם בצורה מסחרית. עדיין היתה לי הרגשה שאני פשוט חייבת לצלם משהו. צילמתי הרבה את השקט והריק שהיה באזור שאני גרה בו. בהמשך, במהלך הקיץ, בין הסגרים היתה תערוכת צילום בתל אביב. הנושא ושם התערוכה היה "100 מטר". הציגו בה צלמים מכל רחבי הארץ שצילמו בתקופה הזאת את 100 המטרים שלהם, נאספו 100 עבודות שהוצגו באוויר הפתוח בשדרות רוטשילד, תל אביב. שמחה שהתמונה הזאת שלי השתתפה גם היא בתערוכה. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/ornatimen/ יעל שילה בחרתי בשתי תמונות מאותו מקום - רחבת הכניסה לכנסיית הקבר בירושלים, מהמקומות הקדושים ביותר בעולם לנוצרים. התמונה העליונה צולמה שבועות ספורים לפני הסגר הראשון כשהמוני תיירים באים לכנסייה. השנייה צולמה אחרי ששערי המדינה נסגרו לתיירים והרחבה הפכה להיות ריקה מאדם. אני מדריכת תיירים ומאז חודש מרץ לא עבדתי עם תיירים אפילו לא יום אחד. מילה מהעורך - סיפור קונטרסטי מרתק של המקום, כואב ועצוב אך גם מדהים באותה המידה. כולנו תקווה שבקרוב נחזור להיות תיירים בעולם ותיירים מהעולם יגיעו אלינו. קונסטנטין טרנה זהו פרויקט נחמד שלי שאני מנסה לעשות כבר מזמן. הרעיון הוא לצלם לוקיישן אחד מסוים מזווית דומה במספר הזדמנויות שונות. בגדול מדובר בכביש יפה ומפותל שאני רוצה להדגיש איך הסביבה סביבו משתנה כתוצאה מהעונות השונות של ישראל. אני עדיין לא יודע איך אני רוצה להציג את זה, כסדרת תמונות או כטיים לאפס. בינתיים, תהנו מהתמונות. מוזמנים לבקר אותי באינסטגרם https://www.instagram.com/leopold.photoart/ רווית גרמן דילר היי, אז כולנו סגורים בבתים ובמרחב הקרוב ולא ממש יודעים מה לעשות עם זה. כאדם שרגיל לטייל ברחבי המדינה ובחו"ל כל הצטרפות לסדנה מטעם פוטוטיפס מרחיבה לי את הלב והאופקים. מצרפת צילום מסדנת צילום אמנותי שנערכה בנחל כזיב שנתנה לי אוויר לנשימה לעוד תקופה של סגר. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/xravit/ האם אתם כבר חברים בקבוצת הפייסבוק שלנו? קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו
- הבוקר הפרטי שלה - מיני פרויקט צילום אישי בתקופת הקורונה
כשהעולם עצר מלכת הקורונה הגיחה לעולמנו ממש לפני שנה, בתחילת מרץ 2020. בתקופה ההיא היינו שאננים למדי וחשבנו שזה הולך להיות סוג של אבולה. בקטנה. רחוק מאיתנו. למתחילים. משהו שלא ישפיע יתר על המידה על חיינו, לא יותר מאשר שלט מזדמן בשדה התעופה הלאומי של מדינת X-לנד שאומר "הזהרו מקורונה ותשטפו ידיים". אז את הידיים שטפנו אבל זה בטח לא עזר לנו למנוע את הסיוט שהגיע מעט אחרי זה - משבר כלל עולמי ששיתק את חיינו לחלוטין, במידה מסוימת, עד היום. ואז הגיע הסגר הראשון שוק טוטאלי. אחרית הימים. פיניטו לה קומדיה. מה זה בכלל סגר ואיפה המילה הזו נוצרה? מה עושים איתו? באמת אסור לצאת מהבית? מה זה, מלחמת העולם השלישית? כבוד השוק במקומו מונח, אבל שמח להגיד שהאופי האנושי הסתגלן עזר לנו להבין מהר מאד את הסיטואציה ולעשות התאמות. פתאום כולם התחילו לחשוב במוד "איך הופכים משבר להזדמנות". פתאום, כולם למדו בזום. פתאום, כולם ערכו תמונות ישנות. פתאום כולם הפכו לצלמי סטודיו ביתי או צלמי טבע לנשיונל ג'יאוגרפיק בגינה הציבורית מתחת לבית. וכך פעלתי גם אני. הבוקר הפרטי שלה ה-מיני פרויקט הזה נוצר בעקבות המחשבות על הרוטינה היום יומית שעברנו באותה התקופה. לא עוד שגרה יומית מגוונת וחוויות מלאות בשינויים וריגושים כפי שהיינו רגילים מאז ומעולם. לא עוד עבודה - צילומים - סדנאות - חברים - עריכות - טיולים - צפון - דרום - מזרח - מערב ... קמים בבוקר, מצחצחים שיניים. מכינים קפה. דואגים לכמה מטלות בית. קוראים ספר להפיג את השעמום. זהו. גילוי נאות. זאת לא באמת הייתה השגרה היומית שלנו ובפועל נשארנו פעילים ותזזיתיים מאד גם בסגר. העבודה נשארה עבודה. הסדנאות התחלפו בזומים בלייב. צילומים הפכו לבניית תשתיות ותוכניות לעתיד. הפרויקט הזה הוא פרי הדמיון שלנו בלבד, על איך הבקרים שלנו היו יכולים להיראות אילולא הקוץ ב... האספקט הצילומי הרעיון היה ליצור סיפור ויזואלי של השגרה היומית ה"משעממת" אך בצורה טיפה פחות סטנדרטית ממה שהמחשבה הראשונית הייתה מייצרת. כמה קווים מנחים שליוו אותי בפרויקט צילום בעדשה רחבה מאד, כדי ליצור פורטרט סביבתי שכולל הרבה פרטים מתוך הרקע ואת האוירה הכללית בבית. צילום מלמטה או בזוויות לא שגרתיות. העיוות של העדשה הרחבה רק הוסיף לאפקט שרציתי לייצר והציג את הצילומים בצורה מעניינת יותר. במקרים בהם המיקום לא איפשר לי להגיע לספוט המדויק בעצמי, העמדתי את המצלמה היכן שהתאפשר והצילום עצמו התבצע עם טיימר. הפיכת סדר החשיבות של האובייקטים בתמונה. כלומר, האובייקט הראשי, זה שצפוי שיהיה בפרונט ובפוקוס, הפך להיות האובייקט המשני, מטושטש ברקע. לחלופין, האובייקט המשני, שלרוב נמצא ברקע, הפך להיות המוביל בכל סצינה. צילום עם התאורה הזמינה בלבד - טבעית מבחוץ או מלאכותית בתוך הבית, אך ללא אביזרים או פלאשים. יאללה, מספיק לכתוב. בואו נקפוץ לתמונות. בהמלצת השיננית כי הכביסה לא תכבס את עצמה נס גדול (וטבעוני) יהיה כאן על קפה ו"בחירתו של הטועם" המדריך לטרמפיסט לסיום הפרויקט לקח בסופו של דבר כמה שעות. חשיבה על הרעיון הצילומי בכל סצינה, חיפוש זוויות מעניינות, דיוק קומפוזיציה, בחינת התוצאות... היו אלה כמה שעות נהדרות של עבודה משותפת עם זוגתי מיכל, שכמו תמיד זרמה על השגעונות שלי בצורה נפלאה. סולידי. כיפי. מרענן. משהו שלא הייתי עושה לעולם אם לא הסגר. לא מאחל לאף אחד עוד סגר. כן מאחל לכם שתמיד תהיו יצירתיים, שתמצאו את השפה הצילומית שלכם ושתמיד תהיו בסביבת שותפים נהדרים לדרך. אשמח לשמוע את דעתכם. אם בא לכם לשתף על הפרויקטים שלכם - מוזמנים באהבה. יום נפלא! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין
- אלבום תמונות של פיקאבוק - סקירה + טיפים לעיצוב האלבום
אלבום פיקאבוק סקירה קצרה + מדריך כיצד להדפיס אלבום בעיצוב אישי דרך האתר של פיקאבוק הקדמה כבר זמן מה שרציתי להכין אלבום מושקע שיסכם את עבודתי לשנת 2020. השת"פ החדש בין פוטוטיפס לחברת פיקאבוק יצר עבורי את ההזדמנות המושלמת לעשות זאת. כחלק מהתנעת השת"פ פיקאבוק פינקו אותנו באלבום מתנה להתרשמות וסקירה. מיד נעניתי למשימה, בחרתי את התמונות הנבחרות מ-2020, עיצבתי את האלבום במערכת ה(כמעט) אוטומטית שלהם (על זה בהמשך) וביצעתי את ההזמנה. האלבום - ההתרשמות האישית שלי לפני כשבוע האלבום הגיע והוא נראה נהדר! הכריכה והעמודים מרגישים עבים ואיכותיים והתמונות נראות מעולה בהדפסה, למרות החששות שהיו לי מהמעבר מ"שולחן העריכה" לדפוס. הגדלת התמונות תמיד מלווה בחשש מפגמים בעריכה ופיקסליזציה, אך באלבום הזה ההדפסה יצאה מעולה ברוב התמונות עם כמה אי דיוקים קטנים בחלק קטן מאד מהתמונות. שני דברים שהבחנתי בהם שסביר מאוד להניח קשורים יותר לעריכה שלי ושלב ההכנה לדפוס מאשר להדפסה של פיקאבוק. עם זאת, כחלק מהסקירה האובייקטיבית - אני מרגישה את הצורך לציין אותם. 1. אזורי ה-היילייטס ב- 2-3 מהתמונות שהיו מראש בהירים מאד וספקולריים (מנצנצים) נראו פחות טוב על הנייר ולכן הייתי מציעה להרגיע מעט את ההיילייטס כשאתם עורכים להדפסה גם אם הם נראים בסדר על המסך. 2. בחלק קטן מהתמונות, הגוון האדום מודגש יותר ממה שהתכוונתי בעיקר באזורי הצללים של גווני העור. גם כאן, כדאי להכיר את "אופי ההדפסה" של פיקאבוק ולהיות זהירים יותר עם הגוונים הכתומים - אדומים. כמו שאמרתי, ככל הנראה שני הדברים האלו קשורים יותר לתנאי העריכה שלי מאשר למכונות ההדפסה של פיקאבוק שעל פי השיחות איתם עובדים עם מכונות מקצועיות מהמדרגה הראשונה, מכונות מכוילות שתמיד יתנו לכם את אותם הצבעים בדיוק בכל הדפסה. אני לא יכולה לומר אותו דבר לגבי הגדרות הצבעוניות של המצלמה, המסך או העריכה שלי שמשתנים תדיר לפי העין. בשורה התחתונה בשורה התחתונה האלבום נראה מרשים ומקצועי וכיף גדול להציג אותו ללקוחות ואורחים שמגיעים להתרשמות. חשוב לציין שזהו אלבום מצוין שמתאים יותר להדפסת צילומים ותמונות מטיולים או אירועים משפחתיים לצד עבודה מקצועית עם לקוחות. ניתן להדפיס אלבומים כאלה גם לחתונה ו/או באירועים חשובים, אך מי שמחפש את רמת ההדפסה המוזיאונית יאלץ לפנות למקומות אחרים. אז אם זה משהו שתמיד רציתם לעשות, במיוחד בתקופת החגים המלאה בטיולים - אני לגמרי ממליצה להכין לעצמכם אלבום מרגש של העבודות שלכם. עיצוב האלבום כל מה שאתם צריכים לדעת על עיצוב אלבום אישי לעבודות הצילום שלכם או לצילומים המשפחתיים שלכם בהמשך המאמר >> שלב ראשון – בחירת התמונות השלב הזה עשוי לקחת מעט זמן ותלוי בכמה אתם מסודרים עם הקבצים שלכם. אני לא, ולכן זה היה השלב שלקח לי הכי הרבה זמן. הכינו לכם תיקייה ובה שימו את כל התמונות שתרצו להכניס לאלבום. שלב שני – ייצוא התמונות מחדש באיכות המתאימה אחרי שהחלטתם אילו תמונות תרצו להדפיס, בחנו מה איכות הקבצים שלכם. האם יש לכם את כל התמונות באיכות גבוהה? או שאתם צריכים לייצא אותן מחדש באיכות להדפסה? איך תדעו אם הקבצים שלכם באיכות טובה להדפסה? פשוט מאוד, המערכת של פיקאבוק תאמר לכם, בכל פעם שאתם מעלים תמונה ובהתאם לגודל הפריסה הרצוי שלה על העמוד המערכת תגיד לכם באחוזים מה איכות התמונה שתתקבל. מוזמנים למאמר המפרט את תהליך הייצוא המומלץ להדפסה ולפייסבוק בתוכנת לייטרום שלב שלישי – בחירת תבנית עיצוב לאלבום זה הזמן להכנס לאתר של פיקאבוק ולהתחיל לעצב את האלבום שלכם >> https://www.picabook.co.il/ בשלב הראשון המערכת תבקש מכם לבחור עיצוב מבין כמה עשרות עיצובים שפיקאבוק יצרו לנוחות המשתמשים. חשוב(!) אם אתם רוצים לעצב את האלבום שלכם מאפס בעיצוב חלק ללא תבנית נושא עברו ללשונית השמאלית – "עיצוב חכם ללא תבנית" ובחרו באופציה האחרונה – ללא רקע. שלב רביעי – בחירת סוג האלבום אחרי שבחרתם את תבנית עיצוב האלבום המערכת תבקש מכם לבחור את סוג האלבום והמימדים שלו, אני בחרתי באלבום פורטרט ובהדפסת יהלום – שהיא ההדפסה הכי איכותית (הדפסה שטוחה על נייר פוטו). שימו לב שלמרות שזה לא מצויין בשום מקום, כל האלבומים הם בעלי כריכה קשה. שלב חמישי – עיצוב האלבום בשלב הבא המערכת תבקש מכם להזין שם לאלבום ותכניס אתכם לתוך תוכנת העיצוב. הדבר הראשון שתרצו לעשות – להעלות את כל התמונות מהתיקיה שהכנתם מבעוד מועד. לאחרי מכן, על מנת להכניס את התמונות לתוך העיצוב, פשוט גוררים את התמונה שאתם רוצים אל תוך המקום המיועד באלבום. כמובן שניתן לשנות את כל הפרמרטים הראשוניים לפי העדפתכם. אם אתם לא יודעים איך לעשות משהו שאתם רוצים לעשות – תמצאו את התשובות למרבית השאלות באזור סרטוני ההדרכה של האתר – אליו ניתן להגיע בלחיצה על האייקון בסרגל הכלים העליון או בלינק הבא: https://www.picabook.co.il/HE-IL/faq-editor.asp#tube יש גם אופציה להכניס טקסט – כאן הרגשתי שמבחר הפונטים באנגלית עשיר יותר לעומת העברית והנושא הזה טעון שיפור. למי שדווקא רוצה טקסט בעברית זה יתרון. אפשר לראות תצוגה מקדימה של עיצוב האלבום - משהו שאני ממליצה בחום לעשות, כי דברים שרואים משם לפעמים לא רואים מכאן. ניתן גם לשתף את העיצוב עם אנשים נוספים כדי לקבל את חוות דעתם לפני ששולחים להדפסה. לאחר מכן יש לכם אופציה לשמור את עיצוב האלבום וכשבאמת סיימתם – ניתן לבצע את ההזמנה ולשלוח את האלבום להדפסה. אם תרצו לקבל את ההנחה של פוטוטיפס להדפסת אלבום בפיקאבוק, מוזמנים לשלוח אלינו מייל ל: contact@phototips.co.il לינק לאתר של פיקאבוק >> https://www.picabook.co.il/ תהנו! :) בר.
- פסטיבל פלאנט ערבה 3 - כנגד כל הסיכויים - החוויה האישית שלי
אומרים "פעם שלישית גלידה" קיימת אי בהירות מוחלטת לגבי מקור הביטוי הזה. אחת הסברות אומרת שמקורו בתרגום חופשי (ולא מדויק) של הביטוי באנגלית "Third Time I Scream". ספק אם ביטוי כזה קיים כלל בשפה האנגלית, אבל זה לא ממש מהותי לדיון כאן. מה שכן מהותי הוא שעצם הקיום של הפסטיבל הזה, שהיה מוטל בספק אחרי שני ביטולים רצופים עקב משבר הקורונה, הוא בגדר נס. נס שלגמרי הצדיק את ה"צריחה" ("Scream") העוצמתית שנתתי בכניסה לפארק תמנע, רגע אחרי שטעמתי מה-גלידה המשובחת של יוטבתה, בדרכי אל היעד. השממה של תמנע. לא יותר מ-60 דציבל ועכשיו ברצינות אחרי שתי דחיות שבאו בעקבות הסגרים והקורונה ולמרות אינספור האתגרים שבאו בעקבותיהן, דווקא בניסיון השלישי הפסטיבל קרם עור וגידים. תכלס, היו את כל הסיבות שבעולם שהפסטיבל יתבטל שוב. החשש מעוד סגר, ההנחיות הקפדניות שלא אפשרו התקהלות, המעבר לאמצע השבוע במקום סופ"ש עקב עניינים לוגיסטיים. כמובן, היו עוד עוד המון אתגרים מאחורי הקלעים שלא אכנס אליהם כאן. ובכל זאת, כנגד כל הסיכויים, הוא יצא לדרך בתחילת מרץ. כאן המקום לפרגן בענק ומכל הלב למארגנים והמפיקים של הפסטיבל, החברים בתיירות ערבה. ההתמדה שלהם, רצונם לקיים את הפסטיבל למרות האתגרים ויכולתם להתמודד בצורה יעילה עם כל הקשיים הייתה לא פחות ממעוררת השראה. שאפו! רוצים לשמוע על הפסטיבל הקרוב, Planet ARAVA 4, שיתקיים במרץ 2022? כנסו לקישור הבא: על פארק תמנע והסביבה אין לסת שיכולה להישאר במקום מהמראה המהפנט והעוצמתי של פארק תמנע. גם אם תנסו בכוח להישאר אדישים מול המראות האימתניים של הנופים האלו, שכאילו עשו רילוקיישן הישר ממאדים - לא תצליחו. הדרך לתמנע ארוכה ו(לא) מפותלת עבור צלמים, זהו לוקיישן חלומות, שמומלץ להשקיע בו לפחות כמה ימים. הרים אדומים ולבנים, סלעי ענק, קשתות עצומות, צמחיה מיוחדת, פטריות וברגים שהטבע יצר עבורנו, חיות בר וציפורים, בזריחה, בשקיעה, בלילה וביום. מה לא תמצאו כאן. שקיעה בתמנע שממה אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים? בדרך לעוד סדנא מוצלחת בפסטיבל הפטריה המפורסמת של תמנע כל הלוקיישנים הייחודיים האלו מרוכזים בשטח יחסית קטן, ונגישים באמצעות הרכב או הליכה רגלית ברשת שבילים נוחים למדי. לא סתם חלק גדול מהסדנאות בפסטיבל התקיימו דווקא כאן. הקניון האדום גם קניון האדום היה חלום קטן עבורי ששמח שהגשמתי במהלך הפסטיבל. באחד הבקרים, בהחלטה ספונטנית למדי, יצאנו כמה חברים לטיול צילום עצמאי באזור. חוויה קלילה שהפכה להיות לאחת הכיפיות עבורי בפסטיבל. הקניון האדום - הפתעה נעימה לחובבי הטיולים "אחוות הניקוניסטים" כמה חברים טובים שהצטרפו לסיור עצמאי בקניון האדום: אבי וזארץ, פול בוגופולסקי, רונן רוזנבלט ועופר מולדובן וורטורמה (פנורמה אנכית) המורכבת מ-9 תמונות, שצולמה מתוך הקניון האדום "הר אדם" עופר מתצפת על הקניון האדום האימתני היו עוד מקומות מהממים בהם התקיימו סדנאות בפסטיבל, כמו דיונות סמר ובריכות הפלאמינגו. איני כותב עליהם כי לצערי לא הספקתי להגיע לכולם. על המשתתפים כמו בכל תחום בחיים, הצלחות מקורן בראש ובראשונה באנשים שמייצרים אותן ובמובן הזה הפסטיבל לא היה יוצא דופן. הקלישאה אומרת ש"צריך שניים לטנגו". בעיניי, הפסטיבל הצליח לא רק בזכות המובילים והמארגנים אלא גם בזכות המשתתפים. משתתפי סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן בערבה הדרומית. כנגד כל הסיכויים, הפסטיבל יצא לדרך מטבע הדברים, תרתי משמע, הפסטיבל משך אליו צלמות וצלמים, חובבים ומקצועיים, שהחיבור לטבע והאוויר הפתוח זורם בעורקיהם. היה שם אוסף אדיר ונדיר של חבר'ה שלא נרתעים מקימה מוקדמת הרבה לפני הזריחה, כאלה שיציאה לשטח ונעליים מלוכלכות היא הדבר הסביר והנכון לעשות, אנשים בעלי תשוקה אמיתית לצילום ורצון לחוות את החיים עד הסוף. "סבלנות משתלמת". צילום: דורי דרויש. את דורי פגשתי במהלך סיבוב לקשתות של תמנע. הוא עמד שם מתחת לקשת המרשימה, עם המצלמה על החצובה. כשניגשתי אליו היה זה בשעת הדמדומים. דורי אמר לי שמכוון לצלם שבילי כוכבים. "אבל תצטרך לחכות כאן כמה שעות עד שיחשיך ועד שתקבל מספיק פריימים כדי לקבל שובלים מרשימים" אמרתי לו. "אל תדאג" הוא ענה, "יש לי את הוויז'ן לתמונה הזו כבר מזמן ויש לי מספיק סבלנות כדי להגשים אותו". רק סיפור אחד מיני רבים המתארים את משתתפי הפסטיבל. שמח שזכיתי לדגמן עבורו. היה יפה לראות את הרבגוניות בקרב המשתתפים. צלמים מתחילים לצד ותיקים, חובבי הנוף לצד חובבי פורטרטים, ניקוניסטים לצד קנוניסטים, סוניסטים ופוג'יסטים (וכמובן הסמארטפוניסטים). טווח הגילאים הרחב גם כן בלט לעין, עם צלמים צעירים מאד לצד צלמים צעירים ברוחם אבל עם ותק. כולם מתלהבים ביחד מכל אלומת אור השמש ומכל ציפור מצייצת. כולם מתבוננים, לומדים, מקליקים. כולם מרוכזים ביצירת הזכרונות הצילומיים מהחוויה המיוחדת של אותו הרגע. שמי תמנע בלילה. תמונה שזכתה בפרס הגראנד פרי של הפסטיבל צילום: פול בוגופולסקי זריחה בקשתות תמנע. התמונה הזוכה בקטגוריית צילומי נוף. צילום: אסף סופרין השועלי של ליאורה. מקום שני בקטגוריית צילום בעלי חיים צילום: ליאורה לוין "התמונות הזוכות בפלאנט ערבה ה-3" כתבה במאקו עם עוד תמונות נהדרות של משתתפי הפסטיבל על הסדנאות מארגני הפסטיבל השקיעו מאוד גם השנה ודאגו למלא את הלו"ז בסדנאות מיוחדות של הצלמים המובילים בתחומם בארץ. צילומי נוף, ציפורים, כוכבים, חשיפות ארוכות בלילה עם רקדני אש, צילום סוסים, מאקרו, פורטרטים, פוטותרפיה ועוד. היו גם כמה הרצאות מעניינות באולם סגור למי שרצה לקחת אתנחתא מהעשייה הצילומית באוויר הפתוח. התכניה של פסטיבל "פלאנט ערבה" 3 גיוון הנושאים בסדנאות היה רחב, כך שכל אחד יכול היה למצוא לעצמו את הנישה האהובה עליו. יתרה מכך, נושאי הצילום הרבים איפשרו לצלמים לאתגר את עצמם ולהתנסות בתחומים חדשים, שלאו דווקא נמצאים בלב העשייה היום-יומית שלהם. כבר עכשיו החלה ההרשמה לפסטיבל פלאנט ערבה 4 שיתקיים במהלך מרץ 2022. מילה ממני (ולא, אין לי שום אחוזים בפסטיבל) - כדאי לשריין מקום כבר עכשיו. כל הפרטים כאן בקישור. הסיפור האישי שלי שנה שעברה השתתפתי בפסטיבל כמשתתף מן המניין, ב"אינקוגניטו" מוד. רציתי לנוח מכל העשייה של אותה התקופה, ולהתמקד נטו בצילום ולימוד מחברים מובילים למקצוע. מוזמנים לקרוא במאמר הזה את החוויה האישית שלי מפסטיבל פלאנט ערבה השני. השנה סגרתי מעגל וחזרתי לפסטיבל כחבר בצוות ההדרכה, לצד כמה מהמנטורים המובילים בארץ, חברים וצלמים נפלאים ומוכשרים. היה זה כבוד עצום עבורי לקחת חלק ושמחתי מאד לתרום את חלקי להצלחת הפסטיבל. צילום חשיפות ארוכות (וקצרות) עם רקדני אש. מתוך אחת הסדנאות שהובלתי בפסטיבל. ריקוד ואש: יוגב סעדה בזמנו, כאשר נעניתי לפניה להדריך בפסטיבל, היו לי כמה וכמה חששות, בטח לאור העובדה שאני תמיד שואף לבצע את עבודתי ברמה הגבוהה ביותר ובעיניי אין מקום לעגל פינות. למשל, ההכרות שלי עם השטח לא הייתה מעמיקה מספיק, התכנים של הסדנאות היו צריכות לעבור התאמות לשטח הערבה, בחלק מהסדנאות היו מעורבים עוד אנשים שמעולם לא הכרתי... צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג יש דרך אחת להתמודד עם החששות והאתגרים שאני מאמין בה מאד. חברת נייקי אמרה זאת הכי טוב ואני מיישם את הסלוגן שלהם על בסיס יומי. Just Do It תירוצים שמירוצים - אם רוצים שמשהו יקרה ויצליח, פשוט תעשו אותו. תחשבו מראש מה הפערים, איך להתמודד איתם, ,תכננו את הפעולות שנדרשות לגשר עליהם, ופשוט תפעלו. כך עשיתי. נסעתי יומיים לפני תחילת הפסטיבל לחקור את השטח. דיברתי זמן רב לפני הפסטיבל עם כל האנשים הרלוונטיים ויחד בנינו את התכנית לכל הסדנאות. ביקרתי בכל הלוקיישנים באותן השעות שהסדנאות היו צפויות להתקיים ודייקתי את המסרים שרציתי להעביר למשתתפים. מתוך סשן מקדים לסדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג היו גם בלת"מים במהלך הפסטיבל שנפתרו בצורה זריזה ויעילה בעזרתם האדיבה של מארגני הפסטיבל. על הדרך, זכיתי בזמן איכות משלי, שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן. התמקדתי בצילומים האישיים שלי וזכיתי בכמה שעות טובות של נחת בלב ובנשמה. בסופו של דבר העברתי 4 סדנאות שבעיניי היו מעניינות ומוצלחות. שתי סדנאות של חשיפות ארוכות עם רקדני אש, אחת באגם תמנע והשניה בעמודי שלמה, סדנת צילום פורטרטים בנוף מדברי בעמודי שלמה ו-סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן המקסימה. צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג בנוסף העברתי גם הרצאה אחת, "סוף עריכה - במצלמה תחילה" על החיבור בין עולמות הצילום והעריכה. צילום פורטרטים בעמודי שלמה. מודלית: ג'ניה וורבורג צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג חשיפות ארוכות עם רקדנית אש בעמודי שלמה אמנית האש: מוריאל אביטל לסיום לסיכום, כל מה שאוכל להגיד זה - תודה ענקית לכל המעורבים בארגון הפסטיבל! מיכאל אליגולשווילי ודויד אזולאי המפיקים, ליטל שמואלי וליזט סבג, נציגות תיירות ערבה, המדריכים, המשתתפים ועוד עשרות אנשים שלקחו חלק, עזרו ותמכו. תודה מיוחדת לכל החברים בקהילת הצילום הנפלאה שלנו, פוטוטיפס, שהפגינו נוכחות מכובדת בפסטיבל ולקחו חלק בפעילויות הרבות. עבורי, המפגש איתם בהחלט שדרג את החוויה. כמובן, החברים הקרובים, המשפחה, ומיכלי האהובה - תודה שאתם שם עבורי, תמיד. שלכם, ויקטור. פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין
- סיור צילום בעיר העתיקה של ירושלים - צילום יצירתי מחוץ לקופסא
"האם הצלם הולך יחף?" שאלה שאני שואל את עצמי הרבה. הקדמה "היו יצירתיים". "חשבו מחוץ לקופסא". "חפשו את הזווית הייחודית והאומנותית שלכם". כמה מהאמירות השכיחות שתשמעו אותי אומר לעיתים קרובות בסדנאות והטיולים שאני מנחה. רצים קדימה לעבר הסמטאות הירושלמיות הנה עוד מסר חשוב שיעזור לכם לקבל תמונות לפנתיאון. "לפני שאתם יוצאים לשטח, תחשבו על וויז'ן צילומי מסוים או מסר שתרצו להעביר לצופה, תחשבו איך לממש אותו ובאילו כלים ואז צאו לשטח לצלם את החזון. תתמקדו אך ורק בו ואף תוותרו על פריימים אחרים שלא מותאמים לחזון. ככה תהיו ממוקדים יותר ואני מבטיח שתזכו בתוצאות הרבה יותר מרשימות ומדויקות". "רגע רגע רגע" אני חושב לעצמי, "המסרים האלה חשובים לאין שיעור, הרבה יותר מאשר ללמד לצלם בצמצם כזה או אחר". ואז מגיעה השאלה המהותית באמת. "בעודי מלמד ומשתף את המסרים החשובים, האם אני מיישם את התורה של עצמי? האם אני באמת עומד מאחורי כל מה שאני אומר? האם הצלם שבי הולך יחף?" כל פעם שהתהיות הללו מציפות אותי, וזה קורה לא מעט, אני מחליט לקחת פסק זמן קצר מהעשייה היום יומית ולהתבונן פנימה. יכול להודות בפניכם שזהו תהליך לא פשוט שכל פעם גורם לי לפקפק בעצמי ובעשייה שלי. אבל, אני גם שמח לגלות כל פעם מחדש שהתהליך הזה חיוני כדי לצמוח וחשבון הנפש המאתגר הזה תמיד מניב פירות טעימים במיוחד. גם הפעם, אחרי סיור נוסף שהדרכתי בעיר העתיקה של ירושלים, יעד תרבותי מטריף וססגוני, החלטתי לאתגר את עצמי בניסיון ליצור משהו שונה מכל דבר אחר שאי פעם עשיתי. לא עוד תמונה של כומר מזוקן בתוך סמטה חשוכה. לא עוד סילואט מוקפד על רקע סמטה בהירה. משהו שונה. תמונת סילואט טיפוסית באחת הסמטאות המוכרות בירושלים העתיקה. אוהב מאד את התמונה, אבל בסשן הזה רציתי לאתגר את עצמי וליצור משהו שונה. תמשיכו לקרוא. חיפוש אחר הרעיון לאחרונה מצאתי את עצמי מתעניין בסגנון ה- Fine Art - גישה בצילום שמקדשת מינימליזם, מדגישה את הסיפור המרכזי בעזרת הרבה מרווחים ושטחים מתים (Negative Space), מלאה בתצורות אור מעניינות ואבסטרקטית. עד היום זה התבטא אצלי בצילומים בחשיפה מאד ארוכה, למשל בנמל תל אביב שעשיתי לפני כמה זמן, אחרי עוד מפגש מוצלח של פוטוטיפס. רידינג בנמל תל אביב ביום סגרירי. טכניקת Fine Art שמאד הדליקה אותי לאחרונה. "אבל איך אפשר ליישם את הגישה הזו בסמטאות ירושלים העתיקה?" המוח תקף את הרעיון. "הרי חשיפות ארוכות מדי יעלימו לחלוטין את כל הפרטים!" ואז חשבתי על מהות הצילום - ציור באור דמויות בעיר העתיקה עמדתי שם בכניסה לשוק של הרובע המוסלמי, התבוננתי במתרחש ולמדתי את הסיטואציה. שמתי לב שהסמטאות מלאות במגוון מרקמים מחוספסים - הרצפה הבנויה מאבנים העתיקות, החנויות הצבעוניות, תצורות האורות והצלליות, האנשים. "מה אם פשוט אתחיל לצייר עם המרקמים האלה על גבי החיישן שלי?" ואז - התחלתי לצייר. מחזון למימוש - ציור באור בסמטאות העיר ברגע שהחזון התגבש, הכלים הנדרשים למימושו הפכו לברורים מאד. לפני הכל, החלטתי שאתמקד בעדשה אחת בלבד. רציתי ללכת על צילום סביבתי יותר הכולל מגוון רחב של מידע ופרטים מהרחוב. לא הייתה מועמדת טובה יותר מאשר ה-Nikkor 14-30 F/4 החדשה שלי, שתואמת ל Z Mount של הניקון Z7ii. על מנת ליצור תחושה של ציור אצל הצופה, הבנתי שאני צריך לעשות בדיוק את זה - לצייר. איך מציירים באור? משתמשים באור ותצורות שלו כמכחול ומצלמים במהירות תריס איטית יחסית. דמויות בעיר איטית מספיק כדי ליצור תחושה של מריחה קלה וציור אך גם מהירה מספיק כדי עדיין לשמר את הקונטקסט של המקום. ומכאן - יצאתי לשחק. שלב הצילום התמקדתי באור, באנשים והשילוב ביניהם. סילואטים על רקע סמטה מוארת. אנשים בתוך אלומות אור מעניינות. עוברי אורח בין החנויות הססגוניות של השוק. סילואט אנושי על רקע סמטה מוארת. קצת דומה לצילום הקלאסי, אך גם קצת שונה זה דומה מאד לצילומים ה"קלאסיים" שתמיד יצרתי בעיר הקודש, אבל המימוש שונה. מהירות תריס איטית, תמונות ללא פוקוס ברור, סוג של ציור אימפרסיוניסטי. הצילום התבצע עם המצלמה בתנועה - ימינה - שמאלה, למטה - למעלה. סובבתי אותה, עשיתי זום אין זום אאוט, השתוללתי עם המכחול. כל זה תוך כדי הצילום. ניסיתי לשמור על כיווני תנועה אחידים ולהיות מדויק בתנועות שלי כדי בכל זאת ליצור משהו שהעין האנושית תוכל להכיל. לא סתם להשתגע עם תנועות רנדומליות. הגדרות ניסיתי להמנע כאן מלדבר על הגדרות, כי הרעיון הוא להדגיש את המסר האומנותי. אבל אני יודע שבכל זאת תשאלו, אז רק כמה מילים על הנושא הזה. המפתח עבורי היה מהירות תריס איטית, בין 1/20 עד ל 1/6 השניה. הערך המדויק נמצא בניסוי וטעייה, בהתאם לאופי ומהירות התנועה שלי ושל הסביבה. נזירה באחת הסמטאות המוכרות בעיר העתיקה The Holy Trinity אותה סמטה, יום אחר, וייב אחר, תאורה אחרת, מימוש אחר הצמצם היה סגור למדי כדי לאזן את האור הרב שנכנס למצלמה בעקבות מהירות התריס האיטית. עומק השדה כאן לא היה רלוונטי, הרי כל הפריימים גם ככה ללא פוקוס ברור. עבדתי עם צמצם בין F/8 עד F/18, כתלות בכמות האור בכל סיטואציה. איזו - קל, נמוך ככל האפשר, בין 64 ל 125. הפוקוס חושב על נקודה קונטרסטית שרירותית בסצינה, העיקר שהמצלמה תצלם. שוב, לא הייתה כאן חשיבות לפוקוס בתמונות שכאלה. עוד תוצאות מהמיני פרויקט הזה משתף איתכם עוד כמה מהתוצאות הבולטות שאהבתי במיוחד. אלומות אור עובדות מצוין תמיד, גם בצילום בחשיפות מעט ארוכות יותר מהרגיל זום אין על הדמות תוך כדי החשיפה כל אדם כוכב. שילוב של צמצם סגור עם מקור אור נקודתי גורם לתופעה המדליקה הזו. אפילו כתבתי מאמר על איך לקבל תצורת כוכב בצילומים שלנו אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות. האם אהבתם את התמונות? האם תרצו ליישם טכניקה כזו בעצמכם? האם יש לכם שאלות כלשהן? אני כאן עבורכם, בכל דבר שתצטרכו, תמיד. שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין
- צילום תרבויות, רחוב ושווקים - 6 טיפים לשדרוג הצילומים שלכם
צילום רחוב ותרבויות הוא אחד הז'אנרים הפופולריים בצילום המודרני. זה נגיש וזמין, כי כולנו נמצאים בשלב זה או אחר של המציאות בסביבה אורבנית. זה כיף, כי יש אינספור התרחשויות מעניינות ומפתיעות וכל סשן יראה אחרת מקודמו. זה מאתגר, כי נדרש ידע ותכנון לקבלת הפריים המנצח לצד קלילות וזריזות בביצוע ובמחשבה. במאמר הזה החלטתי לשתף איתכם כמה מהטיפים הבולטים בצילום רחוב ותרבויות, טיפים שאני עצמי מיישם כל פעם שאני יוצא לשטח. זה ממש לא הכל, אבל צריך להשאיר מקום לעוד מאמרים בהמשך, לא? אז בלי חפירות יתר - בואו נתחיל! פוטו טיפ מס' 1 - כבדו את המקום והאנשים "ואהבת לרעך כמוך" הרבה לפני שאנחנו צלמים ואמנים - אנחנו אנשים. לכולנו יש את הדרך בה אנחנו אוהבים שהסביבה והחברים שלנו ינהגו בנו - במפגשים חברתיים, במרחבים הפתוחים, בעבודה, בבית. דמיינו רגע את עצמכם במשרד שלכם או בפיקניק בפארק עם המשפחה. עכשיו דמיינו חבורה של משוגעים עם מצלמות שנעמדת מולכם ומתחילה לצלם בלי בושה. לא נעים, הא? סדנת צילום ברחובות תל אביב. כבדו את המצולמים, דברו איתם, חייכו אליהם - זה כל כך ישתלם לכם. לא משנה לאן תגיעו ומי תפגשו בדרך, שוק הומה בצפון הודו, כפר באתיופיה או העיר העתיקה בירושלים - תמיד תנהגו בכבוד ובנועם כלפי הסביבה. חייכו, דברו עם האנשים, הפגינו מקצועיות. הראו לסביבה שאתם מהסוג הזה של אורחים שמכבדים את בעלי המקום. זה הדבר הנכון והמוסרי לעשות מבחינה אנושית וללא ספק זה ישפר את הסיכויים שלכם לקבל פריים מנצח. טיפ מובן מאליו, אך כל כך לא מובן מאליו. הנזיר האתיופי בקרבת כנסיית הקבר בירושלים. לרוב, אינו אוהב שמצלמים אותו ומסמן עם היד והראש "לא לא לא, לא מצלם". שיחה נעימה, פתיחות, חיוך - יעשו את העבודה סיפור אמיתי. הגענו לסדנת צילום מגניבה בעכו, יחד עם הצלם גלעד בן שץ. רק נכנסנו לשוק ומיד כל הצלמים שלפו את המצלמות והתחילו "להרביץ". מוכר הדגים לא אהב את הסיפור בלשון המעטה והחליט לגרש אותנו בצורה מאד נחושה. גלעד שהיה רחוק מאיתנו באותו הרגע מיד זיהה את הסוגיה ורץ לעברנו לסדר את הבלאגן. כמה מילים, חיוכים והסבר קצר ש"אנחנו בקורס צילום ולא ממס הכנסה" עשו את העבודה. הבחור התישב בנחת, הדליק את הנרגילה ונתן לקבוצה לצלם בנחת. פוטו טיפ מס' 2 - למדו את הסביבה לפני שמצלמים המשך ישיר לטיפ הקודם. לא פעם אני רואה צלמים מגיעים ללוקיישן מרתק וישר מרימים מצלמה ומתחילים לירות. רגע! עצרו! מה עם סקירה של הלוקיישן? מה עם לימוד והבנה של האופי שלו? מה עם התבוננות באנשים ויצירת החיבור איתם? ברגע ההגעה למקום, דחו את הסיפוקים והשאירו את המצלמה בתיק. הסתובבו בין ההתרחשויות השונות, בחנו את הסביבה, שימו לב לאור, לאנשים. חשבו על הוויז'ן שלכם ותזקקו לעצמכם כמה נושאים שבא לכם להתמקד בהם. חפשו מקומות לעמוד בהם שיהיו נוחים לצילום מצד אחד ומעניינים מצד שני. אחת הפינות המוכרות בעכו העתיקה, ה"מקדש" לקופצים האמיצים מחומות העיר ישר לתוך המים העמוקים. אם הגעתם בפעם הראשונה לעיר, כדאי לעשות סיבוב ולחפש את הספוטים הכי מרשימים לצילום. אחרי כמה דקות שוטטות, כמה חיוכים שתפזרו ומילים לבביות שתזרקו למקומיים, כבר לא תהיו "הגרינגו המעצבן הזה שבא לדחוף את המצלמה לכל מקום" אלא "צלם התרבויות המקצועי הזה וסחבק שבא לי לשתף איתו פעולה". בשוק "טאזה בזאר" בבאקו, אזרבייג'ן אלו שני האלמנטים האנושיים הכי מהותיים בצילום תרבויות, וכדי להצליח חייבים להתחיל מהם. מכאן - נמשיך לאלמנטים היותר צילומיים. פוטו טיפ מס' 3 - התמקדו ביצירת סיפור "אני אוהב לצלם הכל, מצלם את מה שיש" אמר לי פעם צלם חובב חביב באחת הסדנאות. זה אולי נחמד להיות במוד תיעוד. לירות, לצלם, לחזור הביתה עם 1000 תמונות ולקוות שיש כמה פריימים "וואללה, יצא לי לא רע". הרבה יותר נכון בעיניי ליצור "יש מאין" את הסיפור הצילומי, לחשוב עליו מראש ולממש אותו בשטח. למשל, "בא לי לצלם נזירה בתוך אלומת אור עוצמתית". או "הפעם, אספר את הסיפור של המקום דרך הפרטים הקטנים". דמות בסמטא ירושלמית, בדרך קצת אחרת, בעיניי - יצירתית יותר. אפילו כתבתי מאמר שלם על הסשן הזה בה תיארתי את המחשבה שלי מאחורי סדרת התמונות הזו והדרך לקבל אותן. עוד תמונה ירושלמית, אבל הסיפור אחר לגמרי. בתקופת הסגרים של הקורונה, רחובות העיר השתתקו לחלוטין. לא תיירים, לא רוכלים, רק חתולים. אחרי בניית הוויז'ן, תראו בבהירות רבה יותר את הכלים הנדרשים כדי לממש אותו. איפה לעמוד, איזה אור לחפש, איזה עדשות והגדרות מתאימות וכו'. פוטו טיפ מס' 4 - ביחרו בעדשה אחת רציתם לצלם פורטרטים סביבתיים עם הרבה פרטים? עדשה רחבה סטייל 24-70 מ"מ, 35 מ"מ prime או אפילו עדשות אקסטרא רחבות זה מה שתצטרכו. בא לכם להתמקד בפרטים? 70-200 תהיה מושלמת עבורכם. ואם ב-prime עסקינן, אפשר גם 85 מ"מ קבועה. סיטואציה טיפוסית ברחובות באקו, בירת אזרבייג'ן. חבורה של צעירים חסרי מנוח בהתלהבות יתרה סביב משחק השש בש שלהם. פורטרט סביבתי הכולל הרבה פרטים שמספרים את הסיפור השלם. עדשת 15-30 מ"מ. לעיתים, הפרטים הקטנים מספרים סיפור אף יותר חזק מהפריים המלא. צולם בתקריב עם עדשת 70-200 מ"מ. כל האפשרויות פתוחות בפניכם, אבל עדיף להתמקד. על הדרך תרוויחו עוד אלמנט חשוב בצילום רחוב ותרבויות - קלילות. צלם מקצועי במקרה הזה הוא * לא * מי שהולך עם שני גופים, מגוון עדשות, תיק צילום וחצובה. מצלמה אחת, עדשה אחת. זה כל מה שצריך. מה גם, ככה אתם לא מאיימים על הסביבה והאנשים יחששו פחות כשתצלמו אותם. צפת הקסומה בצהרי היום. הגעתי עם עדשת 70-200 בלבד כדי להתמקד בצילומי תקריב "הדוקים" המתמקדים בסיפור אחד עוצמתי. פוטו טיפ מס' 5 - התאימו את התאורה לסיפור האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים וחושב שהוא יהיה האיכותי ביותר שאפשר. הרבה צלמים מדברים על אור רך כאור הטוב ביותר, כי (אני מצטט) "סמוך עליי, זה הכי טוב". הם גם ממליצים להימנע מאור קשה. האמנם? אין חיה כזו - "האור הטוב ביותר" . יש "אור שמתאים לסיטואציה והרעיון הצילומי". אור קשה וחזק יצור הרבה צלליות לצד אזורים שטופי אור, מה שיוסיף לתחושה הדרמטית לתמונות. ניתן לשלב אותו בסיפורים בעלי אופי עוצמתי יותר שיוסיפו מתח לצופה. סצינות עם מרקמים ותבניות גם כן משתלבות נהדר עם אור קשה. זוכרים, דיברנו על אלומות אור חזקות בתוך סמטאות? קלאסי להשתמש כאן באור קשה. אלומת אור חזקה במיוחד, בכניסה לכנסיית הקבר בירושלים תאורה חזקה המגיעה מאחור מוסיפה המון דרמה לפריים מצד שני יש את האור הרך, שמתאים יותר לסיפורים עדינים ורגועים. למשל, פורטרטים בעלי אופי אישי מצטלמים מעולה בתאורה רכה. גם תמונה של סמטא אבודה יכולה להעניק תחושת רוגע לצופה, בניגוד למתח שמגיע עם התאורה הקשה. תמונה צפתית טיפוסית, שמציגה את הרוך של סמטאות העיר הקסומה פורטרט אישי של ירקן בשוק של באקו. רוצים לנחש במה הוא סוחר? נזיר בכנסיה האתיופית בעיר העתיקה של ירושלים. האור הרך מייצר תחושה רגוע במיוחד. יותר אישי מזה אי אפשר. ואם נסכם את הנקודה - תחשבו מהו האופי של הסיפור שתרצו לספר, והתאימו את האור אליו. ותצלמו אך ורק באור רך כי "סמכו עליי, זה הכי טוב". טוב נו, לא באמת. To Meow Or Not To Meow? That Is The Question. יש לי משהו עם חתולים, הא? סמטאות עכו העתיקה פוטו טיפ מס' 6 - סבלנות צילומית מניח שכבר שמעתם אותי אומר את המושג הזה. "איזה פוקס היה לך!" - אמר ישראל ישראלי, הצלם הדגול בעל המצלמה עם הכי הרבה פיקסלים בעולם. "איך היא תופסת תמיד את הרגעים המיוחדים האלה? בחיים לא יצא לי ככה! צריך הרבה מזל!" - התרעמה שלומית שלומיאלי על הפריים המוצלח של חברתה. מזדהים? אז לא פוקס, לא מזל ולא נעליים. סבלנות צילומית נדיר שהצלם נמצא בדיוק ברגע הנכון, בהתרחשות הנכונה, בהבנה הנכונה של הסצינה ובהגדרות הנכונות, שולף את המצלמה ופשוט מצלם פריים מועמד לפוליצר. זה קורה, אבל לעיתים מאד רחוקות. תמונות הרחוב המוצלחות ביותר נוצרות לרוב מתוך הרבה ציפיה, הכנה וסבלנות. הרבה אנשים עברו כאן בסמטא. תיירים בלבוש צבעוני. רוכלים בשוק עם עגלות. צלמים. אבל המתנה של חצי שעה בסצינה הזו והציפיה לפריים המנצח השתלמה בסופו של דבר. בהתאם לטיפים הקודמים, למדו את הסיטואציה, חשבו על הסיפור שתרצו לספר, התמקמו בסצינה, הכינו את עצמכם מבחינת הקומפוזיציה, החשיפה וההגדרות וכו'. ועכשיו, התעזרו בסבלנות. אתם במארב. צילום פאנינג ברוטשילד. הרבה המתנה, סבלנות ומספר ניסיונות רב הביאו לפריים הבא. שילוב התנועה בשני הכיוונים משדרג משמעותית את הפריים. למאמר מלא בבלוג שלנו על צילום פאנינג חכו לדמות המתאימה שתעבור בדיוק איפה שרציתם, המתינו לתנוחה המרשימה ביותר שלה, למבט הכי עוצמתי... וגם אם אין התרחשות שהיא לטעמכם, המתינו עוד. 5 דקות. 10 דקות. אם זה מספיק שווה את זה, אפילו שעה. בסוף זה יקרה . ילדה מקסימה עם גיטרה בסמטאות צפת לסיכום כבדו את המקום אליו הגעתם. למדו את הסביבה לפני שמצלמים. התמקדו ביצירת הסיפור. ביחרו בעדשה אחת. התאימו את התאורה לסיפור. תנו לסבלנות הצילומים להוביל אתכם לעבר ההצלחה. כמה פשוט, ככה נכון. מבטיח שהפעולות האלה יעלו את רמת התוצרים שלכם פלאים! נתראה במאמר הבא. שיהיה לכם אחלה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | סדנת צילום תרבויות בירושלים










