תוצאות החיפוש שלכם

הערב, 7 בספטמבר 2025, נחזה בישראל בליקוי ירח מלא מרהיב – "הירח האדום". עבור צלמים, זה אירוע נדיר שמביא איתו אתגר טכני ויצירתי מרתק. צילום סופר מון על רקע מבצר אנטיפטרוס. לא ליקוי ירח, כי עדיין לא צילמתי איך מתארגנים, איזה ציוד כדאי לקחת ואילו הגדרות יובילו אתכם לתוצאה מרהיבה? קבלו את המדריך המלא: זמני ליקוי הירח שלב 1 – 18:50 – תחילת הליקוי (פנמברה, כמעט ולא נראה לעין). שלב 2 – 19:27 – תחילת הליקוי החלקי, הירח מתחיל להיכנס לצל. שלב 3 – 20:30 – תחילת הליקוי המלא, הירח כולו בצל. שלב 4 – 21:11 – שיא הליקוי, הירח בצבע אדום עז. שלב 5 – 21:52 – סיום הליקוי המלא, הירח מתחיל להתבהר. שלב 6 – 22:56 – סיום הליקוי החלקי. שלב 7 – 23:55 – סיום מוחלט של הליקוי. פוטו טיפ: להגיע ללוקיישן לפחות חצי שעה מראש, סביב 20:00, כדי להתמקם בנוחות עם הציוד. ציוד מומלץ מצלמה עם שליטה ידנית מלאה וצילום ב־RAW. עדשת טלה – החל מ־300 מ"מ ומעלה לתקריבים עשירים בפרטים. ככל שאורך המוקד ארוך יותר, כך תראו יותר מהטקסטורה של פני הירח והוא יהיה גדול יותר בפריים. חצובה יציבה – חובה, כדי למנוע מריחה גם במהירויות תריס איטיות. בטריות טעונות, כרטיסי זיכרון ריקים ומטען נייד – הלילה ארוך ותצלמו הרבה למתקדמים, ורק למביני עניין – עוקב כוכבים (Star Tracker): מכשיר שמותקן על החצובה ומאפשר לה "לעקוב" אחרי תנועת הירח או גרמי השמיים. זה מאפשר חשיפות ארוכות מאוד מבלי לקבל מריחה של האובייקט. שימו לב – עבודה עם עוקב דורשת איזון קפדני והכנה מוקדמת. הגדרות צילום צמצם – להתחיל מ־f/8 ועד f/11, טווח שנותן חדות מיטבית ושומר על פרטים גם בשולי הירח. אסא - ISO – להתחיל ב־100–200 בתחילת הליקוי. בהמשך, כשהירח מחשיך, להעלות בהדרגה ל־400, 800 ואף 1600 אם צריך – תוך תשומת לב לרעש דיגיטלי. מהירות תריס – בתחילת הליקוי סביב 1/125–1/250 שניות. ככל שהירח מחשיך, אפשר להאט ל־1/60, 1/30 ואף עד 1/13–1/10. חשוב לא לעבור את ה־1/10, אחרת תראו מריחה כתוצאה מתנועת הירח. עבודה עם היסטוגרמה – חובה. הירח "מתעתע" במדידה, ואם מסתמכים רק על הצג – קל לשרוף פרטים או לאבד גוונים כהים. היסטוגרמה תבטיח שאתם שומרים על טווח מלא של פרטים. פוקוס – אפשר להתחיל באוטומטי, עם נקודת פוקוס בודדת על הירח. לאחר מכן לבדוק בהגדלה דיגיטלית. אם המצלמה מתקשה – לעבור לפוקוס ידני ולהגדיר לאינסוף בצורה מדויקת. צילום סופר מון. לא ליווי הירח, כי עדיין לא צילמתי סגנונות צילום וטיפים נוספים לוקיישן - בעיקרון עדיף במקום עם זיהום אור נמוך, שם תקבלו יותר פרטים מהירח, אבל אפשר גם גם בסביבה האורבנית, בפרברי העיר, באזור יחסית חשוך ו"נקי" - ללא הפרעות והסתרות - עצים, בניינים וכו'. מי שרוצה ליצור רצף, טיימלאפס או מספר קומפוזיציות של שלבי הליקוי – עדיף לשמור על קומפוזיציה קבועה, עם ירח יחסית קטן בפריים. זה יאפשר חיבור קל של התמונות בהמשך. מי שמחפש קלוז־אפ עם פרטים מרהיבים – עדיף להתרכז בתקריבים, תוך הבנה שלא תוכלו להרכיב רצף מהשלבים השונים. במידה ויש עננות סביב הירח - שלבו אותה בקומפוזיציה בתור מסגרת מי שרוצה לשלב אובייקט בפורגראונד – הירח יחסית גבוה בשמיים, לכן צריך לעמוד קרוב לאובייקט גבוה (כמו מגדל, עץ או פסל) ולצלם כלפי מעלה. חשוב שהחיבור בין האובייקט לירח יהיה טבעי ואסתטי – לא בכוח. הקפידו גם להתאים את החשיפה כך שהאובייקט לא ייראה חשוך מדי מול הירח. סיכום ליקוי ירח מלא הוא לא רק תופעה אסטרונומית – זו הזדמנות חד־פעמית ליצירה אמנותית. בין אם תבחרו לתעד את כל השלבים ברצף, לתפוס קלוז־אפ דרמטי או לשלב נוף ואובייקטים בפריים – ההכנה המוקדמת והשליטה בהגדרות יעשו את כל ההבדל. שתפו את התוצאות בקבוצת הפייסבוק שלנו ( בקישור הבא ), ואל תשכחו ליהנות מהרגע – כי הפעם הבאה לא תגיע כל כך מהר לחצו כאן להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שלנו להשראה ועדכונים כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

לקראת חודש ספטמבר ב חדר כושר לצילום  - במהלכו נעמיק בנושא יצירת סדרה צילומית תודה מיוחדת למיכל, אישתי וזוגתי האהובה על השותפות במיני פרויקט הצילומי הזה, ובכלל ❤️ תחילת הקורונה – תזכורת על התקופה זוכרים את הימים הראשונים של הקורונה, אי שם במרץ 2020? המסכות, הסגר, והתחושה שכולנו מטפסים על הקירות מרוב שעמום. מצד אחד העולם נבלם לחלוטין - אין מסגרות, אין נסיעות, בטח בטח אין חו"ל. כולם בבית. במקרה הטוב, אפשר להתרחק 100 מטר ממנו. מצד שני קרה משהו יפהפה שמתקשר ישירות לעשייה שלנו: המון אנשים גילו את הצילום. הזמן בבית, הרצון ליצור, והצורך לספר לעצמנו סיפור חדש – כל אלו הפכו את המצלמות (ואפילו הטלפונים) לכלי של רפואה יצירתית לנשמה. משקחי כתורת, עשן ופלאש - זכרונות מתקופת הקורונה לא בוכים על מים שנשפכים על הרצפה. מתוך שיעור צילום בזום שהתקיים בתקופת הקורונה לצילום יצירתי בבית. גם אנחנו בפוטוטיפס לקחנו את התקופה למקום חיובי: במקום לשבל רגל על רגל ולראות נטפליקס, הרמנו שורה ארוכה של הרצאות ושיעורי צילום אונליין, פתחנו קורס לייטרום ללא עלות, ויצרנו קהילה פעילה שחיפשה השראה, תרגול וחיוך קטן באמצע הכאוס. בימינו, המציאות המטורללת ההיא נראית כמו פיקניק בים, בטח בהשוואה לאתגרים המטורפים של ימי המלחמה והדאגה המתמדת לחטופים והחיילים. ועם זאת, מבלי לרגע להשוות בין התקופות, דווקא בתקופת הקורונה בה העולם עצר מלכת נולדה סדרה ביתית קצרה וקולעת – “הבוקר שלה”  – שמוכיחה שלא צריך הפקות ענק כדי לספר סיפור. צריך רעיון פשוט, תכנון קטן, ועין סקרנית. הרעיון – פרויקט צילום עם סיפור ביתי פשוט הנקודת פתיחה הייתה כנה מאוד: “בואי נעשה משהו ביחד. ושיהיה נוח, נעים, בבית”. חשבנו על לצלם חפצים יפים – יש בבית מספיק. אבל זה הרגיש כמו אוסף תמונות, לא סיפור. חשבנו על צילום ביתי יצירתי עם כל מיני משחקים של התנפצות בלוני סבון, לימונים שנופלים לכוסות ומשחקי פלאשים. את כל אלה עשינו בכל מקרה, כי זה היה ממש כיף. עם זאת, זה הרגיש כמו אוסף של תמונות מדליקות שצולמו בטכניקות מגניבות, אך לא מעבר לכך. לא היה שם סיפור, עומק ובטח לא היה שם חיבור זוגי. אז ערב אחד ישבנו ודיברנו על מה עוד אפשר לעשות והחלטנו לחזור לבייסיק של החיים: שגרה . כמו תמיד בצילום, גם הדברים הכי בנאליים ניתן לצלם בצורה מעניינת ומושכת אם משקיעים מעט מחשבה ומחזקים את שרירי היצירתיות. החלטנו ללכת על הרגעים הפשוטים שכל אחד מכיר – מצחצחים שיניים, עושים סידורים בבית, מוציאים חלב מהמקרר, מכינים קפה, ומתמסרים לכמה דקות של קריאה לפני שמתחילים את היום. מתוך הפשטות הזו נוצר שלם שהוא גדול מסך חלקיו: סדרה צילומית  שמרגישה כמו בוקר אמיתי. מעבר לסדרה והפרויקט, זכינו בחוויה משותפת מדליקה, שלא הייתה מתקיימת אילולא הצילום. עוד נקודת זכות לתחום המדהים הזה שכולנו עוסקים בו. התכנון – לחשוב רגע לפני שלוחצים כמו בכל פרויקט מסודר, גם אם הוא קטן ואינטימי, הקדשנו זמן קצר לתכנון. זה מה שעבד לנו. השראה מהירה : גלשנו לכמה גלריות ורעיונות בגוגל ובפינטרסט כדי לחמם מנועים, לראות איזה דברים אנשים עושים בעולם, איזה סיפורים ביתיים הם יצרו. לא כדי להעתיק, אלא לשאוב השראה. קו מנחה : החלטנו לעבוד עם עדשה רחבה בלבד כדי להנגיש את המציאות השלמה. לא רק הפורטרט ומיקוד בפרטים הקטנים, אלא דווקא הפורטרט הסביבתי – כזה שרואים בו את הסצנה במלואה, את הבית, את האור והאוירה. שפה חזותית עקבית : קיבלנו החלטות על קומפוזיציה ואווירה – קלוז־אפים דינמיים עם עומק, זוויות לא צפויות, ומשחקי אור וצל שמלווים את כל הסדרה. ציוד מינימלי : מצלמה, עדשה רחבה (אז הייתי עם ה-15-30 F/2.8 המעולה של טמרון), וחצובה קטנה/גורילה במידת הצורך. זהו. תסריטון קצר : רשימת חמישה רגעים רצופים של בוקר. לא יותר ולא פחות – מספיק כדי להרגיש סיפור, לא להתפזר. פוטוטיפ מס׳ 1: סדרה צילומית נבנית מתמונות מעניינות ושונות מצד אחד אך עם שפה אחידה וקו מוביל שמאחד את התמונות. הגדירו מראש 2–3 “חוקים” ויישמו אותם בכל צילום בסדרה - עדשה, זוויות צילום, טווח צבע, אופי אור וכד'), והחזיקו בהם לכל אורך הפרויקט. הביצוע – הרבה ניסוי, קצת טעייה, הרבה חיוכים יצאנו לצלם כשאנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים, אבל הפקנו מרווח לאלתור. שיחקנו עם זוויות תלויות־מקום : מתוך הכיור, מתוך פתח מכונת הכביסה, מתוך המקרר – מקומות שביום־יום לא חושבים עליהם כאופציה לצילום ולא בוחנים איך המציאות נראית משם. התוצאה: פרספקטיבה “סינמטית” שמכניסה את הצופה פנימה לתוך הסיפור. על הדרך, ההחלטה להשתמש בעדשה רחבה לא רק סיפרה את הסיפור הרחב יותר אלא גם איפשרה את תחושת הקרבה לסצינה עבור הצופים. לגמרי מצב ווין ווין. ניסינו כמה קומפוזיציות לכל סצנה, החלפנו נקודות עמידה, ושינינו גובה מצלמה (נמוך במיוחד עושה קסמים עם עדשה רחבה). התייחסנו לאור כמו דמות בסיפור: תריסים חורצים קרניים, חלון ממלא את המטבח בכתמי שמש, וחדר רחצה שהאור בו רך ועדין. הפוקוס היה מאתגר במיוחד, שכן ברוב הסצינות המצלמה הונחה באזור כמעט לא נגיש ולא הייתה אפשרות לכוון את הפוקוס כפי שאנחנו רגילים. במקרים אלה, השתמשתי בפוקוס ידני, כשהערכתי את מרחק הפוקוס שמרנו על קצב: ניסינו לעמוד ב-30 דקות לכל סיטואציה, כדי לא לאבד ספונטניות ואת הסבלנות. פוטוטיפ מס׳ 2: כשמצלמים עם עדשה רחבה, הקרוב גדל והרחוק קטן . זה מייצר פרספקטיבה תלת ממדית ואף מעוותת מעט את הסצינה. אם משהו חשוב לכם בפריים ותרצו שהצופה ירגיש שהוא בתוך הסצינה – התקרבו אליו פיזית ותנו לו “במה”. “הבוקר שלה” – 5 תמונות, סיפור אחד כאן הצגנו את הסדרה בשלמותה. בכל תמונה חיפשנו רגע שעובד לבד, אבל גם מתחבר  לנרטיב של בוקר. צחצוח שיניים  – היד עם המברשת קרובה לעדשה, המים זורמים ונקווים לקו דינמי, והדמות ברקע רכה ומרומזת. סידורים וכביסה  – מבט מתוך תוף המכונה החוצה. הטקסטורה של המגבות, העגלול של המתכת והיד הנכנסת – יוצר תנועה כמעט תלת־ממדית. החלב לקפה  – המצלמה עומדת בתוך המקרר. מדפים, מוצרים, ותיבה צהובה של חלב נעים באלכסון ומובילות את הצופה אל תוך הפריים. הקפה של הבוקר  – כף מלאה בגרעיני הקפה האהוב על מיכל, Taster's Choice נופלים לתוך הספל, האור מהתריסים חוצה את המטבח. רגע קצר אך טקסי ומרגש. רגע של נחת וקריאה  – סוף מתבקש: ישיבה שקטה, כוס ביד, ספר פתוח, חצי פנים באור וחצי בצל. נשימה ארוכה ורגועה שמסכמת את הבוקר. פוטוטיפ מס׳ 3: סדרה טובה יודעת איפה להתחיל ואיפה להסתיים . חפשו פתיחה “יומיומית” וסיום שמרגיש כמו נשיפה. קמים ומצחצחים עושים סידורים החלב לקפה משקחי כתורת, עשן ופלאש - זכרונות מתקופת הקורונה משקחי כתורת, עשן ופלאש - זכרונות מתקופת הקורונה הבחירה והעריכה – אחידות שמדביקה הכול יחד צילמנו יותר מחמשת הסצינות הללו, וכמובן שבכל סצינה צילמנו הרבה (הרבה) יותר מתמונה אחת. עם זאת, בסדרה חשוב לבחור תמונה אחת מייצגת . הכי מרשימה, הכי מדויקת, הכי מתאימה לסיפור השלם. המחשבה הייתה שהתמונה לגמרי יכולה לעמוד בפני עצמה, אבל גם משאירה מקום לדמיון ולהמשך, ומתחברת לקו הכללי של הסדרה המלאה. בעריכה בלייטרום שמרנו על שפה צבעונית עקבית : קונטרסט מתון פלוס דגשים באזורים בהירים, חום קל בצבעים, ושמירה על גווני עור טבעיים. התאמות עדינות ב־ קומפוזיציה  (Crop) שמרו על קצב דומה בין התמונות – הרבה קווים אלכסוניים, נקודות ברורות שמובילות את העין. פוטוטיפ מס׳ 4: בנו פריסט בסיסי  (או סט פרמטרים) לכל הסדרה: White Balance דומה, Curve עקבית, וחידוד עדין. זה ייצור תחושת ביתיות בין התמונות. פוטוטיפ מס׳ 5: חשבו על ריתמוס  – אם תמונה אחת “רועשת” מאוד, תנו לבאה אחריה להיות נקייה ושקטה יותר. כך תיצרו סדרה צילומית משלכם – צ’קליסט קצר בחרו נושא קטן : בוקר בבית, הכנת סלט, משחק עם הילדים, “שעת שקיעה במרפסת”, או “דרך הקפה מהארון לספל”. הגדירו מספר מגבלות : רק עדשה מסוימת / רק זוויות נמוכות / רק אור חלון / רק אובייקט אחד וכד'. בצורה פרדוקסלית, דווקא המגבלות ימקדו אתכם ויהפכו אתכם ליצירתיים יותר. תכננו 4–6 רגעים  שמרכיבים התחלה–אמצע–סוף. כתבו רשימה קצרה לפני הצילום. צרו זוויות לא רגילות : מתוך חפצים, מעל הכיור, מאחורי תריס, דרך דלת חצי פתוחה. חשבו על אור : פתחו תריסים, חלצו חמאה מהשמש ;), או עברו לחדר אחר. אור וחשיפה (Exposure) הם שחקנים ראשיים. צלמו כמה גרסאות  לכל רגע, זוזו פיזית, בדקו רקע והסירו רעשים חזותיים. בחרו תמונה אחת לכל סצנה . סדרו אותן בשורת “סטוריבורד”, ואז עברו לעריכה. ערכו בלייטרום  באחידות: צבע/קונטרסט/חידוד/גריין. שמרו שפה. תנו שם לסדרה ! כותרת טובה (“הבוקר שלה”) עוזרת לקהל להרגיש סיפור. למה זה שווה לכם – מעבר לתוצאה יפה סדרה צילומית היא תרגול נדיר שמשלב קומפוזיציה , אור וחשיפה , בחירת רגע , ו עריכת תמונות בלייטרום  – הכול בפרויקט קצר ומהנה. בעיקר - סדרה צילומית מייצרת עבורכם סיפור צילומי שלם יותר מסך חלקיו והופכת אתכם לאמני סטוריטלינג של ממש. היא מייצרת הרגלים טובים של סדר ודיוק, התמדה ודבקות במטרה, ונותנת לכם “מגרש אימונים” נוח בתוך הבית, במיוחד בקיץ כשהחום בחוץ לא מפנק. ועל הדרך - יש גם בונוס: זו דרך נהדרת לשתף בני בית בחוויה יצירתית – עם קצת הומור והרבה סבלנות. ועכשיו - תורכם! קחו סוף־שבוע אחד ובנו סדרה צילומית  משלכם. בחרו נושא קטן, הגדירו שלושה חוקים, וצאו לדרך. כשתסיימו – שתפו את הסדרה בקבוצות ובקהילות צילום, בקשו פידבק על סיפור, זרימה ואחידות, חזרו לסדרה בעוד שבוע ושפרו את בחירת התמונות והערכה, ואפילו צלמו שוב פריימים שדורשים ליטוש. אם תרצו להעמיק וללמוד איך עושים את זה, חודש ספטמבר בחדר כושר לצילום עוסק ביצירת סדרה צילומית. בחודש הזה נצלול לנושא המרתק הזה, נעביר מספר הרצאות מעוררות השראה, ניתן תרגילים ואתגרי צילום שיתנו לכם מיקוד ונסיים במרתון צילום פרונטלי שבו תתרגלו בצורה הכי מעשית שיש מהי הדרך ליצור סיפור צילומי מרשים ומעניין. להצטרפות לחדר כושר לצילום לחצו כאן לסיכום “הבוקר שלה” מזכיר דבר פשוט: לפעמים האמנות הכי אמיתית נמצאת במרחק נגיעה בבית האהוב והנינוח שלכם. זרם מים מהברז, מגבת בתוף, קרטון חלב, כפית קפה, ודף בספר. סדרה צילומית לא דורשת ציוד מפלצתי או נסיעות. היא דורשת עין סקרנית , קצת תכנון וסדר , ו רצון לספר סיפור צילומי שישאר איתכם לעד . תנו לבוקר שלכם (או לערב, או לשבת) שם – ותראו איך הבית הופך לסט צילום, והיום לעלילה קטנה שכיף לשוב אליה. שיהיה צילום נעים, קריאייטיבי, ומדויק – ובעיקר: שיהיה שלכם . באהבה גדולה, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

לקראת חודש יולי ב חדר כושר לצילום - במהלכו נעמיק בנושא צילום נוף אורבני אז מה הקטע עם צילום נוף אורבני? כשאומרים "נוף", רוב הצלמים מדמיינים טבע: הרים, נחלים, אגם עם השתקפות מושלמת, אולי עץ בודד שמתחנן לתמונה. כשאומרים "אורבני" , התמונה שקופצת לראש היא בדרך כלל משהו מהעולם של צילום רחוב – אנשים, סיטואציות, שוק, דמות מסתורית בסמטה צרה. אבל נוף אורבני זה לא זה, ולא זה. זה לא רגע אנושי ברחוב, וזה גם לא טבע שקט ושליו, זה משהו אחר – מרחב חזותי עם אופי ייחודי שהעיר עצמה יוצרת: קווים, צבעים, תאורות, צללים, גבהים, טקסטורות. עולם שלם של קומפוזיציות שמסתתרות בין הבלוקים, הבטון, החלונות, פנסי רחוב וגורדי השחקים. וזה מרתק בדיוק בגלל שהז'אנר הזה לוקח את מרחב החיים "הרגיל" של העיר - הכבישים, החלונות, המבנים שהופכים פתאום לחומר גלם חזותי מרשים. ומהר מאוד מגלים – שלצלם עיר יכול להיות לא פחות מרהיב מלרדוף אחרי שקיעה במדבר. תל אביב השוקקת בשחור ולבן אז מה בדיוק ההבדל מצילום רחוב? צילום רחוב במובן הקלאסי מחפש את האנשים – את המצבים, את הבעת הפנים, את הדינאמיקה האנושית. צילום נוף אורבני לא תלוי בזה – הוא יכול לקרות גם כשהרחוב ריק לגמרי, העיר עצמה היא הנושא: קו הרקיע, מרקמי שורות הבניינים, הקווים הגיאומטרים, המרחב הבנוי. נוף אורבני – לא רחוב, לא טבע, אבל כן סוג של אומנות אפשר לקרוא לצילום נוף אורבני מין יצור-כלאיים מוצלח. חצי צילום נוף, חצי צילום אדריכלי, ובאופן מפתיע עם הרבה מקום לפרשנות אישית. מצד אחד – הקומפוזיציה המדויקת, הפריימים הרחבים והעבודה עם אור טבעי שמוכרת לנו מצילום נוף קלאסי. מצד שני – אלמנטים מהעולם האדריכלי, כמו קווים חדים, זוויות, צבעים תעשייתיים - שנותנים ניגוד חזק לצילום הנוף הקלאסי. האלמנט האומנותי בא לידי ביטוי ביכולת של הצלם לקחת פריים יחסית סטטי ולהצליח להעביר איזשהי תחושה ורגש רק ע"י שימוש באור וצל, קווים ואשליות עומק וללא אלמנט אנושי מרכזי. בודפשט בלילה: קווים, זוויות, תאורה ואדריכלות מתאחדים לתמונת נוף עירוני דינאמי יוצאים לצלם במרחב האורבני - אבל מה עושים לפני ששולפים את המצלמה? כמו בכל סגנון צילום, יש כמה דברים שצריך לחשוב עליהם מראש, עוד לפני שלחצנו על הקליק הראשון. מה אופי המקום שאותו נרצה לצלם לכל מרחב אורבני יש אופי ייחודי שנרצה לתפוס את התמצית שלו בפריים. זה יכול להיות מרחב של גורדי שחקים עם אופי עתידני ואולי מנוכר. אולי זה אזור של "סלאמס", ונרצה לתפוס אווירת דכדוך, צפיפות או עוני. "עיר ללא הפסקה" אותה נרצה להציג באור חיוני ושוקק. מרחב אורבני יותר פסטורלי - ונרצה להעביר תחושת שלווה (חשבו על צילומים בסגנון האי סנטוריני ביוון). נקפיד לחשוב על אופי המקום בהחלטות כמו מתי לצלם, איפה להתמקדם, באיזה אור וטכניקות לצלם. מתי הזמן הכי טוב לצלם את העיר - בהמשך ישיר לשאלה הקודמת, ההבנה של אופי המרחב תעזור לנו לבחור את השעה הנכונה לצאת לצלם. נתחיל מתזמון במובן הרחב יותר: באיזה עונות לצלם? התשובה היא כמובן - בכל העונות - אבל עם הבנה ייחודית על השינוי באופי של העיר עם כל עונה. למשל עיר אפרורית ובנאלית בקיץ יכולה להפוך ל-winter wonderland בחורף לאחר שתתכסה במעטה שלג לבן. באשר לתזמון השעה ביום, גם כאן אין תשובה אחת נכונה אבל אפשר למנות כמה כללי אצבע: השעה הכחולה (מייד אחרי השקיעה/לפני הזריחה) - אנחנו נהנים מצמצום הטווח הדינאמי בין התאורה הטבעית לאורות העיר שנדלקים, ובנוסף מתקבל לרוב שילוב צבעים הרמוני של כחול/צהוב שמחמיא מאוד לפריים וגורם לעיר להיראות "נוצצת" וקסומה. זה הזמן האידיאלי לרוב תמונות הנוף האורבני ובמיוחד לצילום קו רקיע ושילוב אורות העיר. שעת הזהב (מייד לפני השקיעה/אחרי זריחה) - תאורה בזווית נמוכה שיוצרת אור רך וצללים ארוכים בין הבניינים. האווירה המתקבלת יותר נוגה, חמה רומנטית שמתאימה למרחבים יותר פסטורלים ואינטימיים, או לחילופין לתת ניגוד מעניין לתפאורה של מבני בטון וזכוכית קרים. במהלך היום, כשהשמש גבוהה - תאורה קשה שמייצרת צללים חדים וטווח דינמי גדול מאוד, ואין שום סיבה שלא נשתמש בה לטובתנו! תמונות יותר מחוספסות, פרטים קטנים ופריימים בשחור לבן יכולים להרוויח מתאורת אמצע יום. במזג אויר מעונן/אביך/ערפילי - זמן מעולה לצאת ולצלם את העיר, במיוחד אם רוצים לייצר אווירה נינוחה, שלווה וללא קונטרסט משמעותי. ערפילים משמעותיים יכולים לעזור ליצור תחושת מסתורין חלומית - זמן מוצלח במיוחד לצלם ערים באופי שונה לחלוטין ממה שהן "ביום-יום". בחושך או בלילה - זמן מעולה לנצל תאורה סביבתית שלא מוצאים בטבע: אור ניאון, שלטי חוצות, בניינים או מונומנטים מוארים שיוצרים מרקם ייחודי ומגרש משחקים של אור צל. פראג בשעה הכחולה שלפני הזריחה פראג - אותו מיקום, מייד לאחר זריחת השמש. תמונה להמחשת חשיבות התזמון והתאמה של זמן הצילום לאווירה של המקום שיקולים נוספים בתזמון - אנשים: העיר היא מרחב אנושי, משמע מכילה בני אדם, וזה יכול לבוא לטובתנו, או שלא - תלוי מה רוצים לצלם. אם נרצה לתפוס תנועה ערה בכבישים (למשל מריחת פנסי מכוניות בחשיפה ארוכה) לא נוכל לצאת לצלם בזמן שאין רכבים בכביש, אבל גם לא מומלץ להגיע בשעות הפקקים כשהרכבים עומדים ופיזית אין תנועה שתייצר את המריחה. אם נרצה לצלם פריים אדריכלי נקי, כנראה שנבחר להגיע בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהעיר מתעוררת ומתחילה תנועה ערה של אנשים. והפוך, אם נרצה לצלם סצנה עירונית שוקקת וסוערת - ה-rush hour הוא הזמן הנכון לצלם. איפה מצלמים - בחירת מיקום הצילום יקבע את נקודת המבט והפרספקטיבה הצילומית. זו יכולה להיות פרספקטיבה רחבה ופתוחה עם המון פרטים, צילום מגובה העיניים, מלמטה או ממעוף הציפור, או אולי צילום מהודק וצפוף עם עדשת טלה פוטו שמתמקדת דווקא בפרטים האדריכליים הקטנים או מייצרת תחושה אבסטרקטית. בצילום נוף עירוני לרוב נבחר במיקום שנותן לנו מידה של מרחק וגובה שתאפשר לנו לתפוס את הנוף כולו ולשמור על הגיאומטריה והאסתטיקה של המרחב העירוני - למשל צילום קו רקיע מגבעה מחוץ לעיר או צילום שדרת בתים מקצה הרחוב. זה לא אומר שאין נקודות מבט אחרות, להיפך - פרספקטיבות לא שגרתיות כמו צילום מרחפן או צילום נמוך כלפי מעלה מגובה שלרגלי גורד שחקים, יספקו לנו תמונות ייחודיות ומרתקות שיפתיעו את הצופה. נקודה מעניינת כשחושבים על פרספקטיבה בצילום נוף - צלמים אוהבים לצלם בגובה העיניים - אבל מה זה אומר בצילום נוף - זה צילום מגובה העיניים של אדם ממוצע או אולי צילום "בגובה העיניים" של בניין שהוא האובייקט הראשי בתמונה? בבחירת המיקום (וגם העדשה, בהמשך) אנחנו קובעים את הפרספקטיבה שהיא משמעותית על תחושת הצופה בתמונה וקובעים האם נרצה ליצור תחושות כמו הקטנה של האדם מול מבנים מרשימים, ריחוק או קרבה לנוף, הרגשה שאנחנו בתוך הסצנה או צופים מרחוק וכו'. להרחבה בנושא מוזמנים להיכנס למאמר שלנו שמדבר על פרפקטיבה בצילום - למאמר . גגות וינה בשעה הכחולה - זווית שניתן להשיג רק כשמתמקמים על גג גבוה 10 פוטו טיפים וטכניקות בצילום נוף אורבני פוטו טיפ 1 - קצת על הגדרות וחשיפה צמצם - כמו בצילום נוף, לרוב נשתמש בצמצם סגור (f/8-16) כדי להשיג עומק שדה רחב ולתפוס פרטים חדים וממוקדים של כל העיר. מהירות התריס - ככל שנרצה תמונה חדה יותר, בצילום מהיד נשתמש בתריס מהיר יותר בצילום מהיד (1/250 למשל, כתלות באורך המוקד). על חצובה ניתן לעבוד גם במהירויות תריס איטיות יותר מבלי לפגוע בחדות. בצילומי לילה, שעה כחולה או שבילי אור ואפקטים מיוחדים ידרשו תריס איטי יותר (1/10 למשל למריחות קלות ועד 30 שניות למריחות תנועה משמעותיות יותר). במהירויות נמוכות נקפיד להשתמש בחצובה שתייצב את המצלמה ותמנע טשטוש מיותר. איזו ISO - נקבע אותו אחרון ונשאף ל-ISO נמוך ככל האפשר, בתנאי שהתמונה נשארת חשופה היטב. פוקוס - תמונות נוף אורבני לרוב כוללות סצנות רחבות ורחוקות שאינן דינאמיות (בניגוד לצילום ציפורים למשל), לכן נקבע פוקוס יחיד על אובייקט מרכזי בסצנה או באינסוף, כך נוכל לשמור על חדות בכל התמונה. הגשרים של פראג הקסומה בשעה הכחולה פוטו טיפ 2 - צילום בשעה הכחולה בעיני זו השעה הכי יפה לצלם נוף עירוני, ובייחוד קו vרקיע. השמש שקעה, השמיים מקבלים גוונים של כחול וסגול עמוקים, ועם קצת מזל ותכנון - העננים מעל העיר יצבעו בצבעי שקיעה שיתנו רקע מרהיב לכל הסצנה. כאמור, זה גם הזמן שבו העיר מתחילה להידלק, ואפשר להשתמש בצבעי אורות הרחוב והבתים ותנועת המכוניות לצילום פריימים קסומים ומנצנצים. בצילום בשעה הכחולה התאורה פחותה ולכן נרצה להאט את מהירות התריס ולהשתמש בחצובה כדי להשיג חשיפה מאוזנת. בנוסף, ניתן להשתמש בטכניקת HDR ולשלב כמה חשיפות של אותה הסצנה כדי להוציא את מירב הפרטים גם באזורים הכהים וגם במוארים. להרחבה על טכניקת HDR - קראו כאן. פוטו טיפ 3 - צילום נוף עירוני בלילה מכוניות מציירות באור אחד הדברים הכי כיפיים בצילום נוף עירוני זה צילום מכוניות זורמות בלילה. מריחות האור שנשארות מתנועת הרכבים מייצרות שבילי אור, מרקמים וצורות שלא רואים בעין ונותנות מראה שונה לגמרי למרחב העירוני. פריים עם מריחת אור רכבים מייצר תחושה של דינאמיות ואקשן, מחייה את העיר במיוחד בצילום לילה. איך עושים את זה: בחרו מקום עם תנועת רכבים צפויה וזורמת (למשל צומת מרומזר, תחנת אוטובוס, כביש מהיר). צלמו על חצובה, במשך זמן ארוך יחסית (1-2 שניות זה מקום טוב להתחיל, אבל יש להתאים את התריס למהירות התנועה שלפנינו ולאורך השבילים הרצוי). מומלץ לחבר שלט חיצוני למצלמה ולבצע צילום ברצף (3-5 פריימים רצופים כל פעם) כדי לתפוס שלבים שונים של התנועה שיתנו מריחות שונות. טיפ בונוס: שבילי אור יכולים לשמש בקומפוזיציה כקווים מובילים שאינם קיימים במציאות. כדי שנוכל לעשות זאת, יש לתרגל התבוננות והיכרות עם דפוסי התנועה שלפנינו ואופי השבילים שהיא יוצרת. מומלץ להתבונן בתנועת הרכבים למשך כמה דקות לפני שמתחילים צילום ולנסות להבין איך רצועות האור ישתלבו בקומפוזיציה שלנו. פנסי רחוב וכוכבי אור אורות רחוב, פנסים, שלטים מוארים - כל אלו יוצרים תמונה שלא נוכל למצוא באמצע היום ומאפשרים לנו להציג פן שונה של העיר אחרי רדת החשכה. פנסי הרחוב עוזרים לנו להאיר חלקים בפריים או להשתמש בצללים מיוחדים שנוצרים בסצנה. נוכל לשלב פנסי רחוב בסצנה ובמיוחד מחמיא לפריים שימוש בטכניקת כוכב האור - אפקט שנוצר אם מצלמים בצמצם סגור (f/16 או יותר). שבילי מכוניות וכוכבי אור בבודפשט המקסימה אפקטים מיוחדים ומשחקי אור זה תחום קצת יותר נישתי ולעיתים מעט "גימיקי", אבל באמצעות טכניקות מתקדמות של ציור באור נוכל לייצר פריימים סוריאליסטים ולא שגרתיים ולהראות את העיר באור שונה לחלוטין - מילולית. זה נושא למאמר בפני עצמו, אבל בינתיים מומלץ לקרוא על טכניקות כמו ICM, חשיפות כפולות ומשיכת זום באמצעותן נוכל להפיק תמונות דינאמיות ומפתיעות. גורד שחקים בתל אביב בטכניקת משיכת זום. צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ 4 - צילום מגובה צילום נוף אורבני מאתגר אותנו לצלם את העיר לא מהזווית הרגילה. זה אומר לטפס לגבעות, גגות, מרפסות ואם אפשר אפילו למצוא איזה גורד שחקים שמביא אותנו "לגובה העיניים" של קו הרקיע. האדם הרגיל יראה את העיר מגובה 1.70 מ' (בממוצע). טיפוס לגובה או צילום ברחפן יאפשר צילום מנקודת מבט חדשה ורעננה על העיר - המבנים הם במרכז הבמה בעוד שהאנשים מצטמצמים לנקודות. בודפשט באור שקיעה: צולם מנקודת גובה על גבעה סמוכה בשולי העיר פוטו טיפ 5 - עדשות בצילום נוף עירוני לא כל עדשה מתאימה לכל סצנה, והעדשה היא כלי שקובע את הפרספקטיבה. עדשה רחבה (למשל 15-35mm)  - אידיאלית לצילום של נופים עירוניים פתוחים – רחובות, כיכרות, קווים ארוכים. היא תעזור לכם להכניס יותר פרטים לפריים ולהציג את המציאות בצורה תלת ממדית. חשוב לזכור שעדשה רחבה מעוותת את הפרספקטיבה וגורמת לאובייקטים קרובים להראות מאוד גדולים, ולאובייקטים רחוקים להיראות קטנים, תכונה שנוכל לנצל לטובתנו. עדשה טלה (למשל 70-200) -  אם אתם רוצים לייצר תחושת קרבה של העיר לצופה או להתמקד בפרטים רחוקים, עדשת טלה היא הבחירה הנכונה. בעדשת טלה נוכל להשתמש לצילום אינטימי של פרטים, לצילום טקסטורות ואסטקרקט, וכן לדחיסה והשוואת גודל של אובייקטים רחוקים וקרובים - לדוגמה צילום שבו השמש נראית ענקית על רקע גורדי שחקים. מילאנו בעדשה רחבה גורדי שחקים בתל אביב בעדשת טלה-פוטו פוטו טיפ 6 - גאומטריה בשירות הקומפוזיציה העיר מלאה באלמנטים גאומטרים ושלל צורות: חומות וגדרות, חלונות, כבישים, בניינים. כל אלו קווים גאומטרים שיכולים לעזור לנו ליצור סדר בפריים וקומפוזיציות חזקות עם קווים מוליכים, צורות הרמוניות (משולשים, s-curve, C-curve) שיתכתבו עם האופי של העיר. חפשו את הקווים האלו כדי ליצור תמונה אורבנית חזקה ומסודרת. עב"מים בנמל תל אביב. צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ 7 - השתקפויות העיר מלאה בזכוכית, שלוליות מים, מכוניות מבריקות, חלונות ראווה – אלו יכולים לעזור להפיק תמונות מעבר לצילומים ה"בנאלים" ולהיות אמצעי נהדר לשינוי נקודת מבט על העיר מבלי להרגיש חובה להכניס דמויות מרכזיות לפריים. איך עושים את זה: על מנת לצלם השתקפויות נצטרך לחפש את הזווית המדוייקת שבה תמונת המראה מופיעה במשטח המשתקף - זה אומר לעיתים לרדת נמוך לגובה שלולית כדי לצלם במקביל לקו המים או להיצמד לחלון רכב ברחוב. לרוב נעדיף לצלם השתקפויות מסוג זה בעדשה רחבה שתאפשר לנו להכניס הרבה פרטים בהשתקפות. בנוסף, חשוב במיוחד לשים לב לקומפוזיציה והמסגור שההשתקפות יוצרת: לפעמים נוכל להשתמש בהיקף השלולית או באלמנט שבסביבתה כדי להוסיף נדבך מורכבות לפריים, ולפעמים נרצה לבטל לחלוטין את הסביבה וליצור השתקפות סימטרית נקייה. השתקפות העיר תל אביב המוארת בשעה הכחולה פוטו טיפ 8 - פרטים קטנים על רקע גדול שילוב פרטים קטנים בקדמת פריים רחב עם אלמנטים גדולים רחוקים יכול להקפיץ את התמונה משמעותית ולתת עוד משמעות ואווירה לצילום נוף אורבני. נוכל להשיג זאת בצילום ממרחק קרוב של אלמנט קטן יחסית (למשל כיתוב על פתח ביוב, גלגל אופניים) על רקע בניינים גבוהים במרחק. מגדל השעון והכיכר המרכזית בפראג עם עדשה רחבה: שילוב מסגור ע"י דלת עתיקה והדגשת הפרטים שלה ליצירת אוירה של כניסה למקום מתקופת ימי הביניים פוטו טיפ 9 - מרקמים, טקסטורות ואבסטרקט כאמור, תמונות רחבות הן לא הדבר היחיד שאפשר לעשות בצילום נוף אורבני - אופי העיר כולל גם את המרקמים הייחודיים והפרטים הקטנים. אזור של מבנים צפופים, אדריכלות יוצאת דופן של בניין, חלונות, מרפסות - כל אלו טקסטורות שנוכל לרתום לקומפוזיציה שממלאת הפריים ומכניסה את הצופה עמוק לתוכו. חפשו דפוסים חוזרים של החלונות וקווים האדריכליים ונסו להוציא את הפריים מהקשרו ולספר סיפור אבסטרקטי ואומנותי יותר של המקום. תמונות כאלו מומלץ לצלם באורך מוקד ארוך יחסית (עדשת טלה כפי שהוזכר קודם), והן לרוב עובדות מעולה בשחור-לבן. עזריאלי תל אביב: צילום פרטים אינטימים וטקסטורות בעדשת טלה-פוטו פוטו טיפ 10 - ניגודים מעניינים בסביבה אורבנית בכל עיר נוכל למצוא ניגודים מעניינים שמספרים את הסיפור של העיר – בטון מול טבע, אבן מול עץ, חדש ונוצץ מול ישן ומוזנח. חפשו את הניגודים האלו בעיר, שחקו איתם ורתמו אותם ליצירת קומפוזיציה מעניינת: עצים בקדמת הפריים מול גורדי שחקים מאחור, רחוב שבצידו האחד בניינים חדישים - ובצד השני קירות גרפיטי וכן הלאה. ניגודים בבודפשט: טבע מול מבנה ניגודים בפריז: חדש מול ישן ניגודים בפריז: צפיפות ועומס פרטים מול נהר רגוע ופסטורלי לסיום, קצת אתיקה – איך מציגים את העיר? צילום נוף אורבני לא עוסק רק בלהוציא תמונה יפה – זה גם איך אתם בוחרים להציג את העיר. העיר יכולה להיראות קרה ומנוכרת  – כל הבניינים האפורים, האנשים הממהרים, הקווים הקשים. או שהיא יכולה להיות צבעונית ותוססת  – חיה, מוארת, עם כל הדינמיקה שבה. במאמר זה הצגתי מגוון טיפים ואפשרויות שמהווים את ארגז הכלים שעומד ברשותכם בדיוק לצורך זה - הבחירה איך להציג את העיר. הבחירה הזו בתמונה, בגוון, בזווית – היא לא רק טכניקה. היא גם עמדה. תחשבו איזה סיפור אתם רוצים לספר, ואיך מרחב החיים שאתם מציגים מעורר רגשות אצל הצופה. אם אהבתם את המאמר - אשמח שתשתפו אותו עם חבריכם לצילום :) אם הבנתם שצילום נוף עירוני הוא הרבה יותר מצילום בניינים יפים בשקיעה ותרצו להעמיק עוד בנושא - מוזמנים להצטרף ל חדר כושר לצילום - חודש יולי יוקדש בדיוק לזה. תודה שקראתם, נתראה במאמרים הבאים! שרית כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

שלום חברים, אני ויקטור זיסלין, מייסד והבעלים של בית הספר לצילום פוטוטיפס. אני רוצה לשתף אתכם בתוכנית החדשה שיצרנו לפני קצת יותר מחצי שנה – רעיון שאני מאוד מתרגש ממנו, ומאמין שהוא יכול לשנות את הדרך שבה צלמים חובבים לומדים, מתרגלים ונהנים מהצילום. הרשו לי להציג בפניכם את "חדר כושר לצילום" תוכנית ייחודית שמיועדת לצלמים חובבים, בדיוק כמוכם, שמחפשים לשפר את כישורי הצילום במסגרת מקצועית ומשפחתית, לפתח את המיומנות הטכנית, ולשלב את העשייה הצילומית בשגרת החיים העשירה. צפו בסרטון כדי לקבל תחושה של מה זה "חדר כושר לצילום" זהו קונספט חדש לחלוטין שלא תמצאו באף מקום אחר, ואני גאה בכך שאנחנו הראשונים לפתח תוכנית מנויים ייחודית שכזו לצלמים חובבים. ממש כמו בחדר כושר שכולנו מכירים מעולם האימון והספורט, כאן אנחנו מפתחים את שרירי ההתבוננות, היצירתיות והכישורים הצילומיים . כיוון שזה רעיון קצת אחר ממה שרובנו מכירים, אני מרשה לעצמי לשתף אתכם כאן במחשבות שמאחורי התוכנית . להסביר, לפרוט את הדברים לפרקטיקה, ולפשט את הקונספט – כך שתוכלו להבין אם זה מדבר אליכם ומתאים לכם, כי יתכן מאד שהתוכנית הזו היא בדיוק מה שחיפשתם. ההשראה לתוכנית: מבריאות הגוף – לבריאות היצירה מאז שאני זוכר את עצמי, אני מרבה לחשוב על המשמעות של הבריאות הגופנית והנפשית וההשפעה שלה על חיי היום יום. תמיד הייתה לי ההבנה שהגוף והנפש הם הבסיס להכל - והם דורשים תחזוקה שוטפת כדי שנהיה מסוגלים להתמודד עם כל מה שהחיים מביאים לנו. ראיתי עד כמה עולם הכושר והתזונה התפתח: אנשים מבינים שלא מספיק ללמוד על אורח חיים בריא (ולהנהן עם הראש 😉). צריך לתרגל אותו . להכניס תנועה לגוף, להזין את עצמך נכון, ובעיקר – לשמור על רצף קבוע . ואז עלתה בי השאלה: למה שבצילום זה יהיה אחרת? צילום הוא הרבה יותר מתחביב. הוא דרך לבטא את עצמך, לראות עולם, לפגוש אנשים מעוררי השראה, לזכור ולנצור את רגעי האושר הקטנים והגדולים של החיים. אבל בניגוד לחדר כושר שיש לו לו"ז, מאמן ושגרה – צלמים חובבים לרוב נשארים בלי מסגרת קבועה ומסודרת. והתוצאה? חלקנו פעילים לזמן מסוים במסגרת מסוימת. חלקנו יוזמים ומשקיעים אנרגיה כדי לארגן פעילויות צילום מעניינות. וחלקנו נשארים בבית והמצלמה בתיק. הידע נשכח, הכשרון נשחק, ההשראה דועכת. ולפעמים, דווקא אחרי קורס או סדנה, שבהם לומדים ונהנים – נוצר ריק מסוים בלי המשכיות. וזה בדיוק המקום שבו נולד הרעיון ל "חדר כושר לצילום"  – מסגרת לימודית שיטתית, תומכת, מקצועית, חכמה – שמחזירה כל פעם את התשוקה לחיים שלכם ומאמנת את שרירי הצילום באופן קבוע. צילום מסורתי ממרתון צילום בתל אפק ולמה זה חשוב? כי אחרי מאות שיחות עם צלמים, בכל הרמות והגילאים, אנחנו שומעים שוב ושוב אמירות דומות זחוזרות על עצמן. "אין לי עם מי לצאת לצלם" "הייתי בכמה קורסים, אבל מאז לא ממש עשיתי עם זה משהו מעבר" "חסר לי פידבק אמיתי על התמונות, לא רק לייקים בפייסבוק" "בא לי שתהיה מסגרת לצאת לצלם בה ולתרגל" "כבר כמה חודשים שאין לי מוזה לצאת לצלם" אז יצרנו פתרון מקצועי, פשוט ונגיש – בדיוק לכל מי שמזדהה עם אחת האמירות הללו. חשבתי וחשבתי, והגעתי למסקנה שיש 7 סיבות עיקריות שמאפיינות את הפעילות בחדר כושר שיהפכו אתכם לצלמים טובים ושלמים יותר ולמה חדר כושר לצילום היא התוכנית שיכולה להתאים כמו כפפה ליד לחובבי צילום רציניים. יתכן וזה ישמע מעט שיווקי, אבל אני באמת מאמין בכל אחת מהסיבות הללו, בעיקר כי אני רואה שזה אשכרה עובד בשטח, וכל מי שכבר מנוי בתוכנית מציין את הסיבות האלה בשיעורים שמתקיימים במסגרת התוכנית. תקראו. תראו אם גם אתם מתחברים לקונספט 💪 9 סיבות למה חדר כושר לצילום ישדרג אתכם כצלמים – ואת חוויית היצירה בכלל סיבה מס' 1 - כי צילום הוא לא רק כישרון מולד – זה שריר שאפשר לאמן כישרון הוא מתנה, איזשהו חוש שישי שיש לאנשים שרואים מציאות עמוקה יותר מהרגיל. כישרון זה דבר נפלא, אבל התמדה היא זו שתביא את השינוי האמיתי ותפתח את הכשרון שלכם בצילום . לא משנה אם אתם מצלמים שנים או רק התחלתם – כישרון לא מתפתח בלי אימון. כשאתם מתרגלים צילום שבוע אחר שבוע – בדיוק כמו חזרות על תרגיל בפילאטיס – העין מתחדדת, היד מדויקת יותר על הטכניקה, הלב מתרגש יותר והצילומים - יפים יותר. עצם שינוי התפיסה וההפנמה של הרעיון החדש, שכשרון, יצירתיות וראיה צילומית הם שריר שאפשר לאמן - מייצר את ההזדמנות לקדם את עצמכם בעולם הצילום. בחדר כושר לצילום, אנחנו מייצרים תכנים על בסיס קבוע, כשכל חודש מתמקד בנושא מעניין חדש. למשל, חודש יולי 2025 יהיה בסימן "צילום נוף אורבני". חודש אוגוסט - "צילום טבע דומם" (Still Life). ספטמבר - "יצירת סדרה צילומית". דמיינו את עצמכם הולכים למקום מסודר, מקצועי וכיפי שבו אתם מתאמנים על הרגלי חיים בריאים ואיכותיים שממש משדרגים ומעשירים את חיי הום יום. ועכשיו דמיינו בדיוק את זה, רק בעולם הצילום. מרתון צילום בפארק הירקון סיבה מס' 2 - כי שגרה יוצרת תנועה ועניין רבים מאיתנו אומרים "אני אצא לצלם כשיהיה לי זמן", או "כשיבוא לי רעיון". לפעמים זה באמת קורה, במהלך הסופ"ש או אפילו באמצע השבוע. אבל רק לפעמים. בפועל, אנחנו יודעים – אם זה לא ביומן, זה לא קורה. בחדר כושר לצילום, בכל שבוע תקבלו משימה או אתגר צילום שבנוי כמו סט אימון – כזו שיגרום לכם לצאת לצלם ולהשתפר. כמו כן, בכל שבוע תקבלו שאלון שבא לבחון את הידע שלכם בנושא החודשי ולהסב את תשומת ליבכם לנקודות שכדאי לכם לשפר. בכל חודש מתקיימות 2-3 הרצאות של מיטב הצלמים בישראל, שנותנות את ההשראה לאתגרים ולמשימות. מרתון הצילום החודשי, פעילות מדליקה שמתקיימת בלוקיישנים שונים ברחבי הארץ, בהתאם לנושא החודשי, הוא הזדמנות מצוינת לצלם יחד עם כל מנויי התוכנית ולשאוב השראה לא רק מהמנטורים אלא גם האחד מהשני. כדי לסגור את המעגל, אנחנו מקיימים שיעורי משוב חודשיים לתוצרים של המשתתפים. בשורה התחתונה - יש כאן תוכנית מושקעת עם מיקוד מרכזי בצרכים של הצלמים, כשמטרתה זה להפוך את העיסוק בצילום למהנה ומשמעותי יותר בחיי השגרה. סיבה מס' 3 - כי הקהילה והשיתופיות מייצרים מחויבות ונותנים כוח כמשתתפים בתוכנית – אתם לא לבד. אתם חלק מקבוצה של צלמים בדיוק כמוכם: חובבי צילום עם תשוקה, סקרנים, אוהבי צילום ויצירה. משתפים תוצרים, מפרגנים, מגיבים, לומדים זה מזה ולא רק מהמנטורים בתוכנית. זו לא קבוצה פייסבוקית רועשת מלאה הסחות דעת – אלא סביבה שקטה, תומכת, מדויקת למטרות הצילומיות של המשתתפים, שבה מרגישים שייכים. ומעבר לתחושות האישיות הללו - יש בזה גם אלמנט פרקטי שמחזק את הלמידה - העובדה שעוד עשרות משתתפים קיבלו את אותה המשימה מניעה את הסקרנות - איך כל אחד מפרש אותה? איך הוא יצלם? מה אפשר ללמוד ממנו? זה מעשיר, זה מעורר השראה, ובעיקר מייצר סביבה תומכת שמניעה אותך קדימה. סיבה מס' 4 - כי כל חודש יש נושא חדש ומעניין הנושאים שנלמדים, המשימות, ההרצאות והמרתונים שתפגשו בתוכנית לא נבחרו באקראי – הן חלק מתוכנית שנתית שנבנתה ע"י צוות המורים של פוטוטיפס. הרי מטרת התוכנית היא לא רק ליצור התמדה אלא בסופו של דבר ליצור צלמות וצלמים שלמים יותר. צלמים שאומנות היא לא מילה גסה עבורם. צלמים שהיצירתיות הפכה לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים. צלמים שמיומנויות טכניות הם כלי למימוש רעיונות צילומיים מעניינים ולא המטרה. היו חודשים מרתקים בעבר, עם נושאים מעמיקים כמו "חודש מינימליזם", "חודש שפה צילומית אישית" או "חודש טבע ופריחה". לצד זה, התוכנית בעתיד כוללת נושאים כמו "צילום פיין ארט", "צילום עיתונאי" ו"צילום נוף ימי". כל חודש, כל נושא, כל הרצאה ומשימה היא אימון אמיתי – חכם, מרתק ומהנה. . משהו שיגרום לכם לצלם יותר טוב – לא כי קיבלתם ציונים, אלא כי פתאום הבנתם איך עושים את זה אחרת . חוויות ממרתון צילום סיבה מס' 5 - כי סוף סוף תקבלו פידבק אישי, אמיתי, מקצועי – בלי שיפוטיות חלק מהותי מהתוכנית היא הדגש על המשובים ליצירות של המשתתפים. בכל חודש מתקיימת סדרה של מפגשי משוב בזום, בקבוצות קטנות ומדויקות, בהם המשתתפים מקבלים משוב מקצועי מאחד המנטורים בתוכנית. מהפידבקים הרבים שאנחנו מקבלים מהמשתתפים, זה אחד היתרונות הבולטים של התוכנית - לקבל מענה לשאלות ופידבק לתמונות על בסיס קבוע. מעבר לכך, קיים פורום מנויים שבו המשתתפים משתפים את היצירות, מתיעצים, עוזרים האחד לשני. התחושה של ללמוד ביחד, בצורה נעימה ומכבדת לפעמים, משפט אחד נכון בזמן הנכון – משנה את כל הדרך שבה אתם מצלמים. ומספר הפעמים שהמשתתפים העידו על "נפילות אסימונים" בנוגע לנושאים השונים שהם לומדים בתוכנית הולך וגדל מיום ליום. סיבה מס' 6 - כי הכל מוקלט וזמין בספריית VOD עשירה כל ההרצאות והשיעורים מוקלטים ותוך יום יומיים עולים למערכת האתר בצורה מסודרת, לספריית VOD נוחה לצפיה. כמו נטפליקס לצלמים. לאורך השנים, עוד מהזמנים של תוכנית המנויים הישנה שלנו, צברנו אוסף של הרצאות ושיעורי צילום של מיטב הצלמים בישראל (אנשים נהדרים כמו עמוס נחום, גלעד בנארי, נדב בגים, אלון מאיר, לימור צדוק, אמיר בילו, אודי מוצני, עופר רוזנר ועוד). זה מייצר גמישות ונותן את האפשרות להעמיק את הלמידה, מעבר לתוכנית עצמה. ניתן לחזור לשיעורים שפיספסתם, לחזור להרצאה ודייק שוב מסר מסוים שלא היה ברור בלייב וכמובן לצפות גם בהרצאות מלפני שנה ושנתיים, גם אם רק הצטרפתם לתוכנית. אנחנו מאמינים בלתת את כל האפשרויות ללמוד ולהתקדם בצילום, והספריה הזו היא אחד הנכסים המשמעותיים עבורנו, והיא נגישה בצורה מלאה לכל המנויים. רגע לפני העליה לשידור באחת ההרצאות בתוכנית צילום מסך. ספריית VOD עשירה בהרצאות ושיעורי צילום של מיטב הצלמים בישראל סיבה מס' 7 - כי אי אפשר ללמוד משהו ולעשות שינוי בזמן מוגבל התוכנית כוללת מספר מסלולים אפשריים כדי לתת לכל אחד את ההזדמנות להצטרף לתוכנית לפי העצימות שמתאימה לו אישית. יש לנו מנוי חודשי – למי שרוצה לנסות בלי יותר מדי מחויבות. יש מסלול חצי-שנתי – שמייצר מסגרת יציבה יותר ויש את המסלול השנתי – למסע עמוק, עם תוצאות אמיתיות בטווח הארוך. האמת? אני אישית ממליץ על המסלול החצי-שנתי או השנתי. למה? כי בדיוק כמו בחדר כושר – חודש זה נחמד, אבל לא בטוח שבחודש אחד או שניים ניתן לייצר שינוי אמיתי, ולדעתי צריך לתת לתוכנית לעשות את שלה ולהשקיע בעצמכם לטווח הארוך. אנחנו כל כך מאמינים בזה – שאנחנו מאפשרים לכל נרשם במסלול חצי-שנתי או שנתי לבטל בתוך 30 יום ולקבל החזר מלא. בלי טריקים. בלי שיחות וחפירות. .פשוט כדי לאפשר לכם לנסות. אשתף בצורה הכי גלויה שיש - שאני מאמין שהבטחון הזה ייצר את השלווה הנדרשת לתת לתוכנית לעבוד באמת, בלי הלחץ של בחינה מתמדת של "מה יוצא לי מזה, כי השקעתי בזה כסף". סיבה מס' 8 - אונליין ובשטח - גמישות מירבית ושילוב מושלם בין נוחות לפרקטיקה בימים המטורפים בהם אנחנו חיים, הזמן הוא המשאב היקר ביותר לכולנו. בין אם אתם עובדים בתקפיד משמעותי שדורש השקעת זמן רב ואנרגיה, עצמאיים שעובדים מסביב לשעון או פנסיונרים שמנהלים שגרה עשירה בפעילויות (עם הנכדים ובלעדיהם), אנחנו מבינים שגמישות, נוחות וזמינות יכולים להיות הגורמים המכריעים בהצלחת התוכנית ולא רק התוכן עצמו. חדר כושר לצילום משלב בצורה נהדרת בין הרצאות ושיעורים אונליין (לרוב, בשעות הערב הזמינות לרוב האנשים) לבין פעילות מעשית פרונטלית במרתון הצילום החודשי ובעוד פעילויות שאנחנו מארגים מדי פעם. את הזומים אפשר לראות מהבית, מבית קפה, תוך כדי ביקור אצל המשפחה ואפילו מחו"ל. אם פיספסתם חלק או את כל ההרצאה - לא קרה כלום. כפי שכבר נאמר, כל ההרצאות מוקלטות וזמינות לצפיה חוזרת בזמן נוח. את האתגרים והתרגילים שניתנים במסגרת התוכנית המשתתפים מבצעים בזמנים נוחים ובלוקיישנים בקרבת הבית, כל אחד בהתאם לזמינות שלו. המרתונים מתקיימים באזורים שונים ברחבי הארץ, מהצפון ועד לדרום (עם נטיה קלה לקיים חלק ניכר מהפעילויות באזור המרכז). בצורה כזו המתאמנים לא רק מגלים מקומות חדשים בכל פעם אלא גם מקבלים גמישות מירבית במרחקי הנסיעה לאורך השנה. סיבה מס' 9 - המדריכים בתוכנית אין הנחתום מעיד על עיסתו, אז לא אדבר כאן על עצמי. אבל כן אדבר ואפרגן מכל הלב למי שלוקח חלק משמעותי בניהול התוכנית לצידי, והוא אחד מהמנחים הפדגוגיים המובילים בארצנו בצילום - גלעד בן שץ, הבעלים של בית הספר לצילום אור וצל. התרומה האדירה שלו לתכנים, להדרכות וההרצאות מוסיפה המון ערך לתוכנית ומעשירה אותה. וזה לא רק שנינו. יש מנחים וצלמים נוספים שמצטרפים לצוות ומעבירים הדרכות בנושאים שהם מתמחים בהם כמו אודי מוצני, גלעד בנארי, אמיר בילו ועוד. זה מייצר את ההזדמנות ללמוד ולשאוב השראה ממורים מעולים נוספים ולהיפתח לגישות שונות בצילום, כאשר המסגרת ושיטת הלימוד נשארת קונסיסטנטית. סיבת בונוס - הכי פשוט - כי זה מחזק את האהבה לצילום אולי הסיבה הכי חשובה מכל. כי אנחנו יודעים איך זה להרגיש שהצילום הופך לעוד "תחביב שלא הספקתי" או "חלום שלא הגשמתי". אבל כאן – כשיש שגרה רגוע, תהליך למידה מובנה ומקצועי, קהילה, תוכן איכותי – משהו נדלק בלב. אתם מתחילים לראות אחרת. לשים לב לפרטים. לדייק את הקומפוזיציות. לצלם ולחשוב לא רק על תוצאה – אלא גם על התהליך והחוויה. פתאום, המצלמה כבר לא מפחידה. היא לא מעלה אבק. היא מלווה אתכם, כמו חבר לחיים. מה המשתתפים אמרו על מרתון הצילום של פוטוטיפס במילה אחת ומה המתאמנים אומרים? זה סגנון ההודעות שאנחנו מקבלים כל הזמן, בוואצאפ, אחרי מפגשי אונליין, אחרי מרתונים... וזה גורם לכל הצוות לסיפוק רב מהעשייה. לדעת שאנחנו באמת מצליחים לגעת, לשנות, להשפיע ולגרום לאנשים להתאהב בעולם הצילום - זאת מהות העשייה שלנו. והגענו לסיכום חדר כושר לצילום זה לא עוד קורס. לא סדנה. לא מדריך ביוטיוב. זו דרך חדשה לחוות צילום ולהשתפר. במקום ללמוד משהו ואז לשכוח – אתם מצלמים, מתרגלים, מצליחים וגם טועים, מקבלים משוב, משתפרים. במקום להתקדם לבד – אתם מתקדמים יחד, לצד משוגעים על צילום בדיוק כמוכם. במקום לצלם "כשיש זמן" – אתם יוצרים זמן כדי לצלם. מוזמנים להירשם לתוכנית שאני מאמין בלב שלם שתשנה לכם את הדרך בה אתם חווים צילום. ההרשמה פתוחה עכשיו בקישור הבא – לחצו כאן להצטרפות לתוכנית חדר כושר לצילום ואל תשכחו – יש לכם 30 יום לנסות, להרגיש, להתאהב – או להתחרט, בלי התחייבות. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

הקדמה: הקסם של החורף בצילום חשיפות ארוכות החורף מביא עמו קסם ייחודי לצילומי הנוף, במיוחד עבור חובבי ז'אנר החשיפות הארוכות. בחודשי החורף התנאים הסביבתיים הופכים למעניינים במיוחד עבור צלמי נוף רבים – שמיים עמוסים בעננים, זרימות של נחלים ותנועה עוצמתית של הגלים בים. גיאומטריות משונות בנמל תל אביב יתרון נוסף של צילום בחורף הוא האור המיוחד שמאפיין את התקופה. בניגוד לאור הקשה של הקיץ, האור החורפי רך יותר ומעניין יותר לעין ולעדשה, הן בזכות העננות הרבה שמתפקדת על תקן מרכך ענק בשמיים שמפזר את האור בצורה אחידה והן בזכות זווית השמש הנמוכה והצלליות הארוכות שהיא מייצרת. האור האחיד הופך את צילום החשיפות הארוכות לנגיש וזמין יותר עם פחות סיכון ל"שריפת" אזורים מוארים מדי בפריים. בשנים האחרונות זכיתי לצלם בכמה וכמה לוקיישנים מעניינים ומרהיבים בארץ ובעולם, למדתי וחקרתי את נושא החשיפות הארוכות, מה נכון לעשות ואיך כדאי לצלם אותן לצד הטעויות שעשיתי מהן למדתי ממה כדאי להימנע. לאור תקופת החורף שמזמנת לנו שפע צילומי מרהיב ועשיר, ולכבוד "חודש צילום חורפי" בחדר כושר לצילום שלנו, החלטתי לכתוב את המאמר הזה כי כמו תמיד, אני שמח לחלוק מהידע והניסיון שלי עם כמה שיותר צלמות וצלמים, כדי לעזור להם לקבל תוצאות מרהיבות וללמוד את התחום המרתק הזה ביתר קלות. עב"מים בנמל תל אביב בינינו, השד של לצלם על חצובה עם פילטר הוא לא נורא כל כך. כל מה שצריך זה חשק ליצור משהו מעניין ושונה מהרגיל לצד כמה דגשים טכניים שכדאי ללמוד וליישם. בואו נצלול! למה דווקא חשיפות ארוכות? כמו תמיד, לפני שמדברים על ה"איך" בואו נדבר על ה"למה". כי כשה"למה" חזק ומגיע מבפנים, ל"איך" תמיד יש נטיה להסתדר. פילוסופיה לחיים :) חשיפות ארוכות הן אחת הטכניקות המרתקות בעולם הצילום בכלל ובצילום נוף בפרט. הן מאפשרות לנו "לצייר" עם מכחולי האור והזמן ובמקום לתפוס רגע בודד, הן נותנות לנו את היכולת ללכוד את התנועה, את השינויים, ואת מה שקורה סביבנו לאורך שניות ארוכות – ולעיתים אף דקות שלמות. מה שמייחד חשיפות ארוכות במיוחד הוא היכולת להפוך את הבלתי נראה לנראה ולהציג לצופה את מה שהעין האנושית לא יכולה לראות. העננים בשמיים הופכים לזרמים ארוכים ומלאי תנועה, המים בנחלים ובים נראים כמו משי קטיפתי והתפיסה החזותית שלנו של המציאות המחוספסת והרועשת הופכת למיצג אסטתי נקי ומוקפד של שקט, זרימה, תנועתיות והרמוניה. גשר קארל שבפראג, בשעה הכחולה חשיפות ארוכות מזמינות אותנו להאט, לחשוב היטב על הפריים הרצוי ולתכנן אותו בקפידה. הן דורשות סבלנות, יצירתיות ותשומת לב לפרטים, ולעיתים אף מאתגרות אבל התוצאה – תמונות שנראות כמו חלום – שווה כל רגע של השקעה. במיוחד בחורף, עם העננות הדרמטית והאור הרך, החשיפות הארוכות מביאות את הקסם של העונה ישירות לתוך הפריים. העוגן בצילום חשיפות ארוכות ממש עוד רגע נגיע ל"איך" ולשלבי הצילום והטכניקה, אבל הרשו לי לדבר כאן על עוד נקודה חשובה, שלעיתים מתפספסת. צילום חשיפה ארוכה למען צילום חשיפה ארוכה אף פעם לא הביא לתוצאות מרשימות, גם אם הפריים צולם נכון ברמה הטכנית. מריחת תנועה לשם מריחת תנועה היא לא דרך טובה לממש את החזון הויזואלי שלכם בצילום חורף, ובכלל. כדי להציג תנועה מרשימה בפריים בודד חייבים לתת לצופה את "הצד השני" של התנועה - אלמנט סטטי בולט ומרשים, שיוסיף את הקונטרסטיות החשובה כל כך לסיפור הצילומי. שמיים מתפוצצים בנמל תל אביב גונדולות רוקדות בונציה בדיוק כפי שהאור לבדו לא מספיק ואין לו משמעות ללא החושך והצלליות, כך גם התנועה לבדה לא תספיק כדי לייצר פריים יפה ללא העוגן הסטטי וה"קפוא" בזמן. זכרו שהאובייקט המרכזי בתמונה הוא כמו דמות ראשית בסרט – הסיפור שלו הוא הסיפור המוביל ביצירה, הוא מה שמושך את עין הצופה ומהווה את העוגן בכל פריים. כשאתם מתכננים את הפריים הבא שלכם, מעבר לתכנון מזג האויר ומצב העננים, חשבו גם על לוקיישן מתאים. חפשו מבנה מרשים ועוצמתי, כמו גשר, קתדרלה, פסל גדול או גורד שחקים. תוכלו גם לחפש מבנים יותר מוכרים ואיקוניים, כמו מגדל אייפל בפריז או גשר קארל בפראג. אובייקט כזה לא רק מעגן את הפריים אלא גם יוצר חיבור רגשי וחווייתי עם הצופה. השילוב בין האובייקט המרכזי החד והברור לבין התנועה הדרמטית בשמיים או במים יוצר תמונה מרשימה עם ניגודיות חזקה בין יציבות לתנועה ובין הסטטיות לדינמיקה. ההוכחה שכדור הארץ מסתובב? מבט אל על במידטאון, תל אביב בחירת מזג אוויר לצילומי חורף וחשיפות ארוכות מזג האוויר הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחת צילומי חורף, במיוחד כשמדובר בחשיפות ארוכות. כדי ליצור תמונות דרמטיות ומלאות חיים, מומלץ לבחור ימים שבהם השמיים מציעים עננות מעניינת – לא אחידה ומשעממת, וגם לא דלילה מדי, אלא כזו שמלאה במרקמים ותנועה. עננים מפוזרים ובעלי טקסטורות ברורות שמאפשרים הצצה חלקית לשמיים כחולים או שכבות עננים בגבהים שונים יוצרים אפקטים מרהיבים במיוחד בצילום עם חשיפה ארוכה. הימנעו מימים שבהם השמיים הם שטוחים ואפרוריים לגמרי בהם אין כלל טקסטורות בשמיים וכן מימים נטולי עננים. במקום זאת, חפשו ימים עם כיסוי עננים של 50%-90%, שמבטיחים עננים נעים ודינמיים בשמיים – מושלם למריחות דרמטיות בפריים. העץ הבודד גרסת מדגסקר לתכנון נכון של הסשן, השתמשו באפליקציות כמו: אפליקציית Windy:  מציגה תחזיות מפורטות של כיסוי עננים, מהירות הרוח ומצב האור. אפליקציית Clear Outside:  אפליקציה המיועדת לצלמים ומציעה מידע על כיסוי עננים לפי שעות, כולל תנאי תאורה. האתר AccuWeather:  מספק תחזיות מדויקות ומידע על שינויים צפויים במזג האוויר. עם הכלים הללו, תוכלו לבחור את היום המושלם לצאת לצילומים ולתפוס את הקסם החורפי בשיאו. האתגר המרכזי בצילום חשיפות ארוכות במיוחד ניחשתם נכון - האור! ואם אחדד - "יותר מדי אור". כשמצלמים זרימה של מפלים או תנועה של גלים בים, אפשר לקבל אפקטי מריחה מאד יפים ומרשימים גם בחשיפה של מספר שניות. במצבים מסוימים בצילומים כאלה, לעיתים אנחנו מעוניינים דווקא לקצר את זמני החשיפה ולצלם למשך כמה עשיריות השניה בלבד (למשל, 0.5 השניה). זה בכדי לשמור על הטקסטורות של הזרימה וללכוד את המרקמים השונים שנוצרים בעקבות תנועת המים. כדי לצלם חשיפות ארוכות במיוחד ולקבל אפקטים של מריחה משמעותיים, במיוחד בעננים אשר תנועת הרבה יותר איטית בתוך הפריים מאשר המים - אנחנו צריכים לחשוף את החיישן למשך זמן ארוך במיוחד, עשרות שניות ולעיתים אף דקות שלמות. בשני המקרים לרוב נצטרך לעבוד עם אביזר נוסף בשם פילטר ND שתפקידו להחשיך את הפריים ולאפשר לנו לצלם בחשיפות ארוכות גם באור יום או בשעות הדמדומים. אחרת, הפריים "ישרף" ויהיה בהיר מדי ואף לבן לחלוטין. צילום חשיפות ארוכות מאד לוקח את האתגר הזה לקיצון ומחייב אותנו לעבוד עם פילטרים חזקים במיוחד, של 10 סטופים ויותר. לקריאת סדרת שני המאמרים על צילום עם פילטר ND - התחילו כאן . ישנן חברות שמייצרות פילטרים חזקים במיוחד, של 15 סטופים. דרך נוספת היא לחבר לעדשה מספר פילטרים האחד על השני, למשל פילטר ND64 (של 6 סטופים) ובנוסף עם פילטר ND1000 (של 10 סטופים) וביחד לקבל החשכה של 16 סטופים, שתהיה מושלמת לצילום של 2-5 דקות גם באור יום. שלבי הצילום 1. מציאת הקומפוזיציה לפני שמתחילים, חפשו את הספוט המדויק בו כדאי לכם לעמוד ולצלם במחינת הקומפוזיציה. שווה להשקיע כמה דקות בלוקיישן כדי למצוא את הזווית הכי מעניינת, כזו שמובילה את הצופה לתוך התמונה, מחמיאה לאובייקט הראשי וכוללת את האיזון המושלם בין האובייקטים הסטטיים לבין האובייקטים שנמצאים בתנועה. היעזרו בטלפון החכם כדי לסרוק את האזור ולמצוא את הקומפוזיציה המתאימה ביותר. נסו זוויות שונות, פרופורציות בין השמיים לקרקע, ושחקו עם שילובי האובייקטים בפריים. רק לאחר שאתם מרוצים מהנקודה שמצאתם, עברו לעבוד עם המצלמה. יפו בזווית ייחודית, דווקא בזריחה 2. העמדת המצלמה על חצובה מקמו את המצלמה על חצובה יציבה, במקום נוח ובטוח ככל הניתן, במיוחד אם אתם מצלמים באזור מחליק או ברוח חורפית חזקה. ודאו שהחצובה ממוקמת על משטח יציב וללא תזוזות אפשריות, וודאו כי כל החיבורים סגורים ואף לחצו עם הידיים על החצובה והמצלמה כדי לוודא שהכל יציב וסגור. 3. דיוק הקומפוזיציה ברגע שהמצלמה על החצובה, הקדישו זמן לדיוק הקומפוזיציה. הכוונה היא לקחת את מה שמצאתם בשלב הראשון ולהביא את זה לרמת דיוק גבוהה יותר . ישרו את האופק בעזרת קווי רשת במצלמה וכן ישרו את הפריים בהתאם לקווים גיאומטריים בולטים בסצינה. בדקו את הקצוות של הפריים, והימנעו מפריטים לא רצויים כמו ענפים חודרים או פנסים. שחקו עם הזום כדי לקבל החלטה מה נכנס לפריים ומה לא, ואילו אובייקטים אתם רוצים להדגיש ואילו להעלים מהפריים. הבנין הרוקד בפראג 4. הגדרות מצלמה בשלב זה, התחילו לעבוד על ההגדרות הטכניות של הצילום צמצם:  בחרו בערך בין f/8 ל-f/16 לחדות ועומק שדה מירבי, שלרוב מאפיין צילומי נוף טבעי או אורבני. האסא (ISO):  שמרו על ISO נמוך (100-200) להפחתת רעש ואיכות תמונה מירבית. מהירות תריס - עדיין לא בשלב הזה :) עבדו עם שלט רחוק או טיימר:  למניעת רעידות בזמן החשיפה. בחלק מהמצלמות ניתן לעבוד עם אפליקציה יעודית ולצלם דרך הסמארטפוון. ביטול מייצב : המייצב תפקידו להתמודד עם רעידות הידיים כשמצלמים מהיד בחשיפה מעט איטית. במצלמות DSLR המייצב נמצא בעדשה ואילו ברוב מצלמות חסרות המראה המייצב הוא במצלמה עצמה. בצילום על חצובה המצלמה יציבה ואין בו צורך. מעבר לכך, הצורה בה הוא עובד עלולה לגרום לטשטוש ואיבוד פוקוס בפריים וכדאי לכבות אותו. מצב נעילת מראה- Mirror Lockup (רק במצלמות DSLR):  כבו את המנגנון בתפריט המצלמה כדי להפחית רעידות שנגרמות מתנועת המראה (אם אתם לא בטוחים, חפשו בגוגל איך עושים זאת במצלמה שלכם). פסטורליה בדולומיטים 5. פוקוס מדויק אם רוצים פוקוס מיטבי על כל הפריים, השתמשו במרחק ההיפרפוקאלי. זהו מרחק שאם תתפקסו עליו כל מה שאחוריו ועד אינסוף וכן כל מה מלפניו ועד אמצע הדרך למצלמה יהיה בפוקוס. ניתן לחשב אותו לפי המצלמה והעדשה שלכם בעזרת אפליקציות כמו Hyperfocal Pro או לחפש המלצות בגוגל. לחלופין, אם האובייקט המרכזי הוא הדגש, בצעו את חישוב הפוקוס עליו. בשלב זה מומלץ לעבור לפוקוס ידני (במצלמה או בעדשה). הסיבה לכך היא כדי לקבע את הפוקוס כדי שתוכלו לצלם חופשי גם אחרי שתלבישו את הפילטר. אל דאגה, זה שעברתם לפוקוס ידני לא אומר שהוא זז, הוא ישאר בדיוק איפה שמצאתם אותו רגע לפני. רק הקפידו שלא להזיז בטעות את טבעת הפוקוס, לשנות את הצמצם או לשחק עם הזום - שלושת האלמנטים שעלולים לשנות את הפוקוס. שני הרים מעשנים. כנסיית סנט ג'והאן בדולומיטים 6. צילום ללא פילטר צלמו חשיפה רגילה ללא פילטר ND כדי לבדוק את החשיפה ואת מהירות התריס המתאימה. זהו שלב קריטי לתכנון החשיפה הארוכה. זכרו מה הייתה מהירות התריס בשלב זה שמייצרת חשיפה מאוזנת ומתאימה לאור הזמין בסצינה. היעזרו בהיסטוגרמה כדי לוודא שהחשיפה טובה ואין לכם אזורים שרופים או חשוכים מדי. לקריאת מאמר על היסטוגרמה, לחצו כאן . 7. חיבור הפילטר וחישוב זמן החשיפה חברו את פילטר ה-ND וחישבו את זמן החשיפה המתאים. החישוב פשוט מאד גם למי שאינו מסתדר בקלות עם חישובים ומתמטיקה. כל מה שצריך לעשות זה לקחת את המספר הרשום על הפילטר לצד האותיות ND ולהכפיל אותו בזמן החשיפה שיצא לכם ללא הפילטר. לדוגמה, עם פילטר ND1000 (10 סטופים), אם מהירות התריס שלכם ללא פילטר היא 1/100 שניות, זמן החשיפה המתאים עם הפילטר יהיה כ-10 שניות (1/100 × 1000). ניתן כמובן להשתמש באפליקציות או טבלאות לחישוב קל. מבט לעבר העיר פיראן, סלובניה בצילום חשיפות ארוכות "קלות", של שניות בודדות אני תמיד ממליץ שלא להסתבך עם חישובים ופשוט לפעול לפי ניסוי וטעיה. לצלם למשל למשך 2 שניות, ולהגדיל את זמן החשיפה אם יצא חשוך מדי או להקטין אותו אם יצא מואר מדי. בחשיפות ארוכות במיוחד זה יהיה מעט בעייתי, כי לעיתים החשיפות מגיעות לדקות שלמות. זה יהיה מצער מאד להמתין 3 דקות לביצוע החשיפה רק כדי לגלות ששרפתם את הפריים כי הפילטר לא היה חזק מספיק. לכן מאד הייתי ממליץ להבין את החישוב הפשוט הזה ולהשתמש בו. מילה על חשיפות ארוכות במיוחד והקשר לפילטר ND צילום חשיפות ארוכות במיוחד, כזה שמורח את העננים בצורה משמעותית, הרבה פעמים נדרש זמן חשיפה ארוך, של 60 שניות, 120 שניות ואף יותר מכך. כדי לאפשר צילום שכזה, נדרש פילטר חזק במיוחד, לרוב אף יותר חזק מאשר ND1000. לחלק מהחברות יש פילטרים מאד עוצמתיים של 15 או 16 סטופים. לרוב אלו פילטרים של מערכות מתקדמות ויקרות, ואלא אם אתם צלמי נוף מקצועיים, ככל הנראה פילטר כזה יהיה יותר ממה שאתם צריכים. אז מה עושים? משתמשים בכמה פילטרים ביחד, כלומר ממקמים אותם האחד אחרי השני (בהברגה או בעזרת התקן מיוחד, תלוי איזו מערכת פילטרים יש לכם). בצורה כזו, למשל, ניתן לחבר פילטר ND32 (שווה ערך ל-5 סטופים) עם פילטר ND1000 (כאמור, 10 סטופים). התוצאה של החיבור היא פילטר ND32000 (מכפלה של 32 ו-1000) בעוצמה של 15 סטופים. אם נעשה גם במקרה הזה את התרגיל עם חישוב החשיפה האקוויוולנטית - נקבל זמן חשיפה של 320 שניות (1/100 × 32000), שזה כבר הרבה יותר משמעותי מ-10 שניות, ויאפשר לכם לקבל חשיפות ארוכות במיוחד ולמרוח את העננים. ביצוע הצילום אחרי שעברתם את כל השלבים הקודמים, בניתם קומפוזיציה יפה והגדרתם את כל הגדרות הצילום - הגיע הזמן לחשוף את החיישן לאור ולמרוח את התנועה, כלומר - לצלם! טיפ בונוס - לפעמים בשלב הזה, כשאתם מוכנים לצילום, המצלמה פשוט לא מצלמת, לא משנה מה אתם עושים. מה הבעיה? ככל הנראה שכחתם לעבור לפוקוס ידני בשלב החמישי, והמצלמה מתקשה להתפקס עם הפילטר ND החזק. הורידו את הפילטר, התפקסו מחדש, העבירו את המצלמה או העדשה לפוקוס ידני, הלבישו את הפילטר וצלמו בחופשיות. 8. בחינת התוצאה בדקו את התמונה שצילמתם: האם התמונה עושה לכם את זה? האם האובייקט הסטטי והאלמנטים הדינמיים מתחברים ומייצרים סיפור צילומי מרהיב? האם האפקט של מריחת העננים מרשים ומעניין? האם האובייקט המרכזי חד וממוקד? בחנו את התוצאות, עשו משוב עצמי ובמידה ואתם מזהים נושאים שכדאי לתקן - שנו את הפרמטרים, החליפו פילטר, שחקו עם הקומפוזיציה וצאו לסיבוב נוסף. בצעו את כל מה שצריך כדי לקבל פריים מרהיב וייחודי. מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע טיפים לעיבוד תמונה אמנם זהו לא שיעור מעמיק בעריכה (לא סתם יש לנו קורס שלם בתוכנת לייטרום, מוקלט וזמין לכם 24/7 ) אבל עיבוד התמונה הוא שלב הבישול של המנה הויזואלית, שבו הקסם של החשיפות הארוכות מתעורר לחיים, ולכן חשוב להזכיר אותו כאן. להלן כמה טיפים בסיסיים שכדאי לשים אליהם לב בשלב העריכה. איזון צבעים:  אם הפילטר גרם להטיות צבע, השתמשו בסרגלים של האיזון הלבן (White Balance) כדי ליצור צבעים מדויקים וטבעיים יותר. חיזוק הדרמה:  שפרו את הניגודיות בין העננים לאובייקט המרכזי בעזרת כלים כמו Contrast או ה-Clarity. חידוד:  תנו תשומת לב לפרטים באובייקט המרכזי כדי להבטיח שהצופה מתמקד במה שחשוב ועבדו עם כלי ה-Sharpening בפאנל Detail בלייטרום. מסיכות יעודיות:  במידה ויש אזורי עניין שתרצו לתת להם דגש מיוחד (להאיר או להחשיך, לחדד, "לחמם" או "לקרר" וכו') תוכלו ליצור מסיכות מותאמות לאזורים הללו ולתת להם אקסטרא חיים בצורה סלקטיבית. השתמשו במסיכות מדורגות (Linear Gradient) כדי להוציא יותר פרטים מהשמיים, מסיכות רדיאליות (Radial Gradient) להדגיש אזורים ספציפיים כמו המבנה הראשי או מסיכות שתצרו עם המברשת (Brush) כדי להבליט אלמנטים בעלי גיאוטריה ייחודית. הסרת אלמנטים : צילומי חורף עם חשיפות ארוכות מאופיינות באסטתיקה ודיוק וכדאי מאד שהפריים יהיה נקי ככל האפשר מהפרעות קטנות כמו כתמים על חיישן המצלמה בשמיים, אובייקטים מיותרים שגונבים את הפוקוס וכד'. השתמשו בכלים המתקדמים שזמינים לכם בלייטרום כדי להסיר אלמנטים זרים (בין היתר, כלים מבוססי AI שעושים עבודה נהדרת). אותם הפנסים, אוירה אחרת. נמל תל אביב לסיכום: להוסיף דרמה חורפית לפריים ולחיים דמיינו את עצמכם עומדים מול נוף חורפי – גשר מרהיב, קתדרלה עתיקה, או רחוב שקט עם שלוליות המשקפות את השמיים. העננים נעים באיטיות, רוח קלילה מלטפת את הפנים שלכם, ואתם מתכוננים להנציח את הרגע עם חשיפה ארוכה שתהפוך את המציאות לסיפור ויזואלי בלתי נשכח. דמיינתם? עכשיו הפכו את הדמיון הזה למציאות וצאו לצלם :) חודש דצמבר הוא הזמן המושלם לצאת לצילומים כאלה או לפחות ללמוד איך עושים זאת נכון ולהתכונן לצילומי חורף דרמטיים גם בחודשים שאחרי. לא סתם בתוכנית הדגל שלנו, חדר כושר לצילום , אנו מציינים את חודש דצמבר כחודש צילום חורפי – הזמן שבו הטבע והעיר לובשים גוונים רכים ומסתוריים, והשמיים מספקים את הקנבס המושלם למשחקי חשיפות ארוכות. צילום חשיפות ארוכות הוא לא רק טכניקה, אלא חוויה. יצירת סיפור ויזואלי ייחודי שאי אפשר לראות בעין. הוא מלמד אותנו סבלנות, התבוננות ותכנון מהם לצד היכולת לראות את העולם בקצב אחר. אז בין אם אתם כבר שולטים באמנות הזו ובין אם אתם רק מתחילים – זה הזמן לצאת החוצה, לאתגר את עצמכם וללכוד רגעים קסומים שלא יחזרו. כל מה שנותר לי זה לאחל לכם הצלחה גדולה בצילום יצירת האומנות החורפית הבאה שלכם. מוזמנים להגיב בתחתית המאמר עם המחשבות שלכם על הנושא וכן לשתף אותו עם חברות וחברים צלמים. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

מתי בפעם האחרונה יצאתם לצלם במרחב העירוני והיה לכם משעמם? מהמר על כך שזה מעולם לא קרה! צילום אורבני הוא בור ללא תחתית בכל מה שקשור לעושר ויזואלי והזדמנויות הצילום המגוונות שהוא מזמן. זהו ז'אנר שמאפשר לצלמים ליצור אינספור דרכים להציג את ההתרחשויות השונות ולכל אחת מהן לחבר פרשנות ייחודית אחרת של הסיפור שהם באים להציג לצופים. זה יכול להיות צילום רחוב שמציג את חיי היומיום, צילום דוקומנטרי שמציג את הסיפורים הייחודיים של העיר, צילום ארכיטקטורה שמדגיש את המבנים המרשימים או אפילו שילוב של כולם יחד. צילום אורבני יכול להיות רחב זווית ומלא בעוצמה ופרטים, והוא גם יכול להתבונן פנימה אל תוך הפרטים הקטנים והאינטימיים של הסצינה בעזרת צילום צר זווית. הוא יכול לדבר על המרקם האנושי והחברתי של העיר, להציג דמויות מעניינות שמאפיינות אותה ולספר את הסיפור שלהן. הוא יכול גם לגעת באלמנטים הסטטיים שלה - הבניינים, הכבישים והצדדים הדוממים של הרחוב. "משולש החשיפה של עזריאלי" "הנורה". בניין המדונה השחורה בפראג היופי בצילום האבסטרקטי טמון ביכולת לראות את העיר מנקודת מבט חדשה ולא שגרתית. זהו תהליך של התבוננות פנימה – התמקדות בקווים, במרקמים, בצבעים – ובחינה מרעננת של הפרטים הקטנים שמרכיבים את המרחב האורבני. כשהעין מתעכבת על הצורות הבסיסיות ביותר שמרכיבות את הפאזל השלם, כשהיא בוחנת לעומק את הטקסטורות והמרקמים הפשוטים ומתמקדת במשחקי הצללים בין הבניינים, נוצר חיבור בלתי שגרתי בין הצלם לעיר, לעיתים עמוק יותר מהרגיל. עבורי, זהו חיפוש אחר דינמיקה חדשה, שקטה ונקיה ברמת האסתטיות שלה בתוך שגרת היום-יום העמוסה. לפעמים דווקא שם, באינטימיות של הפרטים הקטנים, מסתתרות התמונות היפות והעוצמתיות ביותר. מתחם מידטאון בתל אביב מהווה מגרש משחקים נפלא לצילום אורבני יפהיפה המאמר הזה נולד מתוך רצון לשתף אתכם באוסף החוויות הצילומיות האישיות שלי ברחבי הגלובוס בכלל ותל אביב בפרט. אז אם גם אתם מרגישים שסגנון הצילום הגיאומטרי והמופשט קורץ לכם - אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר ושבעת הטיפים שבו, וכמובן לצאת לשטח ולהתנסות בהם בעצמכם. לי הטיפים עוזרים כל פעם מחדש. פוטו טיפ מס' 1 - הקפידו על קצוות פריים נקיים בעיניי, ניקיון מסגרת התמונה חשוב בכל ז'אנר צילום, ובמיוחד בצילום אורבני וגיאומטרי שאמור להציג לצופה אסתטיקה חזותית מוקפדת במיוחד. לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי משקיע זמן ארוך יחסית לבנות ולדייק את הפריים ולא מצלם מיד אחרי בניית הקומפוזיציה, ולו רק מהסיבה הזו. אני סורק את המסגרת של התמונה, מוודא שקצוות הפריים נקיות מהפרעות ואלמנטים בולטים, מסדר שוב ושוב את הזווית עד לקבלת מסגרת נקיה, כך שהעין ממוקדת אך ורק באובייקט או הטקסטורה אותה אני רוצה לצלם. אלמנטים ש"מגיחים" לשוליים, כמו ענפי עץ, תמרורים או מבנים שלא קשורים למבנה המצולם, יכולים להסיח את הדעת מהקוים ומהצורות המרכזיות ולהוריד מהערך האומנותי של התמונה. הדיוק הזה נותן לצופה את ההרגשה שהפריים תוכנן עם הרבה מחשבה, ולא נלקח במקרה "על הדרך". מרכז היידר אלייב בבאקו, בירת אזרבייג'ן פוטו טיפ מס' 2 - השתמשו בקווים גיאומטריים בצורות בסיסיות אם יש משהו שאני תמיד מחפש בעיר – זהו הקווים והצורות הגיאומטריות הכי בסיסיות. המיקוד בצורות הפשוטות אולי נשמע כמו טיפ בנאלי למדי אבל תאמינו לי שהרבה צלמים מפספסים את נקודת המבט הקלאסית הזו ולעיתים מחפשים דווקא את הסרבול ומכבידים על הפריים. קווים ישרים, מעוקלים, אלכסוניים או שבורים, משולשים ומעגלים, מלבנים ומחומשים – כל אחד מהם מהווה מבחינתי כלי חזותי רב-עוצמה שמפשט את הפריים עבור הצופה ועוזר לו להתבונן בו בצורה נינוחה יותר. הקווים והצורות הללו מדגישים את האופן בו העולם התלת מימדי שלנו בנוי - לגובה, לרוחב ולעומק. קווים וצורות בבניין ToHa המרשים, בקרבת המתחם של עזריאלי בתל אביב "אל על" - מבט לעבר גורדי השחקים של מתחם מידטאון פוטו טיפ מס' 3 - חקרו טקסטורות ומרקמים המרקמים והטקסטורות העירוניות הם, מבחינתי, הרבה מעבר לרקע או אוירה של המקום – הם יכולים להיות הלב הפועם של הצילום העירוני. יש משהו מיוחד בעמידה מול מערך חלונות חזרתי המשקף את אור השמש, פאנלים מתכתיים של מבנה מודרני או שילובי אריחים ישנים על קירות, ובחיפוש אחר היופי האסתטי שמסתתר בכל קו, חריץ או שכבה של צבע. לא פעם אני מוצא את עצמי מתבונן ולומד את התצורות שמשתלבות יחד – הנוצץ והמואר מול הכהה, החד והברור מול הקהה, המרובע מול המעוגל. כל אחד מהם חושף טקסטורה ייחודית, מאתגר אותי לחפש את ה"שונה" והיצירתי ומעורר תהיה על התכנון של המבנה והמחשבות שהיו לארכיטקט כשהוא יצר את היצירה שלו. מהספסלים היותר מעניינים במתחם מידטאון בתל אביב הטקסטורות האלה לא רק מוסיפות עומק חזותי לתמונה, אלא הן מעוררות תחושה ממשית, כאילו אפשר ממש "לגעת" בתמונה ולחוש את החספוס דרך המסך. כל פריים הופך למסע בזמן – מאריחים דהויים שמרמזים על שנות קיומם ועד פאנלים חדשים ומלוטשים שמשאירים תחושה של חידוש ורעננות. גם אפקטים זמניים כמו גשם על חלונות או השתקפות של עננים מוסיפים משמעות לא צפויה לתמונה. אור, צל והחלונות של עזריאלי פוטו טיפ מס' 4 - חפשו השתקפויות השתקפויות הן דרך נוספת להביא משהו מרענן ויצירתי בצילומים האורבניים. משטחים של חלונות, שלוליות לאחר הגשם, אפילו מכונית חונה – כל אחד מהם יכול לשמש כמראה שמתפרשת על גבי הפריים ומכפילה את המציאות. המדרגות הנעות ברכבת הקלה של תל אביב הקפידו שלא לצלם השתקפות רק לשם צילום ההשקפות. עשו זאת בצורה חכמה ועם מחשבה על הערך המוסף של ההשתקפות לתוצר הסופי. האם ההשתקפות מגלה משהו חדש שמוסיף "פלפל" לסיפור הצילומי? האם היא מכפילה את הסצינה והופכת אותה ליותר עשירה? האם היא גורמת לצופה לעצור ולהעמיק בפריים כדי להבין טוב יותר מה מצולם שם? השתקפות עננים באחד מהמגדלים במתחם מידטאון בתל אביב שלולית קטנה שקל מאד לפספס יכולה לעשות פלאים לצילומים שלכם הכפיל של עזריאלי פוטו טיפ מס' 5 - הקפידו ליישר את הפריים (או השתמשו באלכסונים) כשמדובר בצילום אבסטרקט וגיאומטרי, יש חשיבות עליונה לדיוק ויישור הפריים. בתמונות שבהן הקווים משחקים תפקיד מרכזי, כל זווית מעט עקומה עלולה לפגוע בתחושה המדויקת והנקייה שמנסה להציג הצילום. לכן, חשוב לבדוק היטב את הקומפוזיציה בזמן הצילום, ולוודא שכל הקווים הראשיים – בין אם מדובר בקו של בניין, מדרכה או חלון – ישרים ונכנסים לפריים בצורה מדויקת. ככל הניתן, עדיף להתרחק מהמבנה ולעבוד עם עדשת טלה מקרבת, כדי לסדר וליישר את הפרספקטיבה. בנוסף, בחלק מהמצלמות ישנה אפשרות להפעיל קווי רשת על המסך, מה שעוזר למקם את האלמנטים בצורה מאוזנת ומסודרת. מבט לעבר יציאה מאחת התחנות ברכבת הקלה של תל אביב מבט מלמעלה על אותן המדרגות, הפעם בזווית, בשילוב עם חשיפה איטית במורחת את המדרגות עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה שלנו כאן היא לשבור מוסכמות ולחשוב יצירתי. בצילום מופשט, אין לצופה עוגן ברור של מה צריך להיות ישר ומה לא. לכן ניתן "להטעות" את הצופה ולסובב את הפריים בכוונת תחילה, למשל ב-30 או 45 מעלות כך שהקווים יהיו אלכסוניים ויצרו תחושה יותר דינמית. בין אם החלטתם ללכת על יישור או על אלכסונים, לעיתים תצלמו מבנים גבוהים מלמטה, ולא תהיה לכם שום דרך ליישר את הפרספקטיבה והקווים המובילים ב-100%. אם אחרי הצילום אתם שמים לב שהפריים יצא עקום או שנוצרה הטיה, לייטרום מציעה פתרון פשוט ויעיל: כלי ה-Transform. תחת המודול Develop, תוכלו לבחור את אופציית Auto שתנסה ליישר את הקווים העיקריים בתמונה בצורה אוטומטית. אם אתם מחפשים דיוק רב יותר, ניתן להשתמש באופציות כמו Vertical ו- Horizontal או לשלוט בסרגלי ההטיות הידניות באופן מותאם אישית. תהליך זה לא רק משפר את אסתטיקת הצילום אלא גם מדגיש את תחושת הסדר והגיאומטריה שמאפיינים צילומים אורבניים ואבסטרקטיים. מוזמנים לצפות בסרטון יוטיוב הבא שמסביר איך ליישר פרספקטיבה בצילום אורבני. החלונות של עזריאלי - גרסת היישור החלונות של עזריאלי - גרסת הטרפזים פוטו טיפ מס' 6 - חישבו בשחור-לבן לצבע יש תפקיד מרכזי בחיינו, והוא נותן לנו רובד נוסף בתפיסה המרחבית וההבנה של מה העין שלנו רואה. כך גם בצילום, לצבע יש משמעות עבור הצופה ולרוב הוא נותן ערך מוסף משמעותי לסיפור המצולם. עם זאת, לעיתים, הצבע "גונב" יותר מדי מהפוקוס ודווקא פוגם באיכות החזותית של היצירה. למשל, כשהוא חזק מדי, או ההיפך, כמעט ולא נוכח בסצינה. לפעמים הצבע הוא זה שתופס את העין ונמצא בחוסר תיאום מול האוירה והאופי של המקום שהצלם מנסה להציג. לפעמים, אני בוחר להוציא את הצבעים מהתמונה להמיר את הצילום לשחור-לבן כדי לתת יותר ביטוי לאלמנטים הבסיסיים של הצילום כמו קומפוזיציה והאור. הקווים, הצללים והמרקמים כולם מקבלים עוצמה משלהם כשהם משתחררים מהצבעים ומדברים בשפה נקייה ומינימליסטית. מונומנט לזכר "הקדושים המעונים" בפארק העילי בבאקו, בירת אזרבייג'ן נמל תל אביב מיקוד באור ובטקסטורות לעיתים הרבה יותר מרשים כשהפריים נקי מצבע פוטו טיפ מס' 7 - תנועה מכוונת של המצלמה (ICM) טכניקת ה-ICM (Intentional Camera Movement) היא אחת החביבות עליי בצילום אבסטרקטי. זהו למעשה ריקוד עדין בין המצלמה לבין הנוף העירוני שמייצר תחושה ציורית של תנועה בפריים שעל פניו אמור להיות סטטי, חד וברור. זוהי ההמחשה המושלמת של המשמעות המוכרת של המילה Photography - ציור באור. בלי להיכנס לעומק התיאוריה, הבסיס לטכניקת ICM הוא שילוב של מהירות תריס מעט איטית (למשל, 1/20 השניה) עם תנועה מכוונת של המצלמה. לדוגמה, כשאני מוצא בניין עם חלונות שחוזרים על עצמם או קירות בעלי ריבוי של קווים בולטים, תנועה קלה למעלה ולמטה או בכל כיוון אחר בזמן החשיפה המעט ארוכה מעניקה לפריים תחושת תנועה ומריחה אומנותית. בזכות הטכניקה הזו המרקמים השונים הופכים לרכים ואווריריים ונוצרת מעין אשליה מסקרנת של משהו ברור מצד אחד אך מופשט מצד שני. השפיץ של עזריאלי בתנועה - בטכניקת ICM דרך נוספת להציג את עזריאלי בתנועה סצינה פשוטה למדי ברכבת הקלה בתל אביב מקבלת חזות אחרת לגמרי כשמתחילים לצייר באורות והצבעים של התחנה סיכום בעולם האורבני, כל צעד מביא איתו פרספקטיבה חדשה וזווית מרעננת שתמיד כיף לגלות. אני מזמין אתכם להתנסות ולחוות את ז'אנר הצילום המיוחד הזה ולנצל את הזדמנויות הצילום הרבות שהוא מייצר. לא פחות חשוב - תהנו מהדרך ומהלמידה. נסו דברים חדשים, עשו טעויות, למדו מהן, שחקו עם הקווים, התקרבו אל המרקמים או התרחקו מהם, צלמו רחב וגם התמקדו בפרטים הקטנים. הניחו לעצמכם להתבונן על העיר בדרך שבה מעולם לא דמיינתם. דרך הצורות הבסיסיות ביותר, דרך הקווים הישרים ודרך העקומות. אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר כאן למטה בתגובות. מה למדתם ממנו? מה הוא חידש לכם? מה כבר ידעתם? אם תרצו להעמיק יותר וללמוד את התחום איתנו - יש לנו מגוון סדנאות שמתקיימות באופן תדיר, חלקן עוסקות בצילום האבסטרקטי בסביבה אורבנית - בתל אביב, בירושלים ובעוד ערים יפות ומיוחדות של ארצנו. בקישור הבא תוכלו לראות את כל הסדנאות הקרובות אז רק תבחרו את הנושא שהכי קוסם לכם והירשמו. שיהיה לכם בהצלחה, שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

בפברואר האחרון הגשמתי חלום שהיה בראשי ובליבי כבר כמה שנים! יחד עם אודי מוצני, חבר יקר וצלם יצירתי ומעורר השראה במיוחד, הובלנו קבוצה של 11 משתתפים מוכשרים למסע צילום בלתי נשכח בונציה, כשמסכות הקרנבל הצבעוניות והנוצצות מילאו את העיר הקסומה. ונציה תמיד מרהיבה, אך בתקופת הקרנבל היא הופכת לחגיגה אמיתית לעין וללב ויש לה ניחוח אחר לחלוטין - מרגש יותר, ססגוני יותר, Memorable יותר. במקום לדבר ולספר לכם במילים על ונציה וכמה היא מרהיבה, פשוט צפו בסרטון הסיכום של הטיול שלנו – מבטיח שתתאהבו ממבט ראשון! הסרטון ממחיש את החוויה הייחודית שהייתה לנו שם, משלב רגעים קסומים של נופים אורבניים מרהיבים, רגעים ספונטניים של אושר צרוף, ואת האנרגיה הבלתי נגמרת של קבוצה חדורת תשוקה לצילום. אם אתם חובבי צילום, הקרנבל בוונציה הוא הזדמנות פז שלא ניתן לפספס - אחד הפסטיבלים המרהיבים בעולם שמשמר את הרוח העתיקה שכה מאפיינת את העיר. במאמר הזה ריכזתי עבורכם 9 לוקיישנים והמלצות לצילום מרהיב בונציה, מעין סיור וירטואלי בעיר במהלכו תוכלו ללכוד את הקסם של העיר האיטלקית המופלאה הזו במהלך חגיגות הקרנבל. 1. כיכר סן מרקו והסביבה (Piazza San Marco) אין מקום טוב יותר להתחיל את המסע שלכם בונציה מאשר כיכר סן מרקו – הלב הפועם של העיר. מבני הענק, הפסיפסים המוזהבים של הבזיליקה, והכיכר הרחבה שמלאה באנרגיה, כל אלה הופכים את המקום ללוקיישן מושלם לצילום עוצר נשימה. עם אורות השחר והצללים הארוכים של הבוקר המוקדם, כל פינה בכיכר היא יצירת אמנות בפני עצמה. כיכר סן מרקו המרהיבה בצילום פנורמי מיוחד המורכב מ-11 תמונות אודי מוצני או פרדי מרקורי? בזמן שכל התיירים ישנים, צלמים יוצאים החוצה להפיק צילומים של פעם בחיים כשהשמש נמוכה, אפשר להשתמש בצלליות שהיא מייצרת בתור אלמנט חזותי עוצמתי ולהתמקד רק בפרטים הקטנים פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לכלול את כל האלמנטים של האדריכלות המדהימה. השתמשו גם בעדשת טלה ללכידת הפרטים הקטנים והאינטימיים של הכיכר הגיעו בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מהמון התיירים ולצלם את הכיכר כשהיא כמעט ריקה. נסו לשלב תחפושות קרנבל על רקע הארכיטקטורה המרהיבה ליצירת פריים דרמטי ועשיר בפרטים. השתמשו בקשתות לצידי הכיכר כדי לייצר קווי הולכה מרשימות סביב הדמויות ספוט מרהיב בקרבת הכיכר סן מרקו, שכל כך מאפיין את ונציה גונדולות בכל מקום, גם צמוד לכיכר הראשית בתעלות הקטנות והציוריות החתול מונציה הולכת עין מושלמת של הקשתות המעטרות את הכיכר האור המחמיא של הבוקר - הזדמנות ליצור תמונות נקיות ומעניינות של הדמויות המחופשות 2. תצפית מהמגדל בכיכר סן מרקו (Campanile di San Marco) תצפית מהמגדל בכיכר סן מרקו מציעה מבט בלתי נשכח על ונציה מלמעלה. גגות העיר בצבעי אדום-חום, הסמטאות הצרות שמתפתלות כמו פאזל, והכחול העמוק של התעלות – הכל מתאחד לתמונה מהפנטת אחת. מהמגדל, כל העיר נראית כמו גלויה חיה ונושמת. שקיעה מעל ונציה נופים שאפשר לצלם רק מלמעלה פוטו טיפס צלמו בעדשה טלה כדי ליצור קומפוזיציות הדוקות של גגות העיר, האנשים שבכיכר ושל התעלות מהגובה. חכו לשעות הזהב או השקיעה, כשאור השמש נוגע בגגות ומוסיף להם גוון זהוב וחם שמחמיא לקסם הוונציאני. כיכר סן מרקו ממבט על - בדרך אחרת שכבות וחיתוכים מעניינים מהתצפית של המגדל 3. גשר ריאלטו (Ponte di Rialto) גשר ריאלטו בשעה הכחולה גשר ריאלטו הוא אחד מהסמלים הבלתי מעורערים של ונציה. עם מבנהו המרשים, הוא לא רק גשר שמחבר בין שני חלקי העיר המרכזיים, אלא גם מהווה נקודת תצפית מופלאה על התעלה הגדולה והסירות שעוברות תחתיו. אם תתפסו את הרגע הנכון, תצליחו לשלב בין השתקפות המים לנוף הפסטורלי. פוטו טיפס צלמו בשעת הכחולה (אחרי השקיעה או לפני הזריחה) כדי לשלב את אורות העיר עם השמיים הכחולים. שחקו עם השתקפויות במים, במיוחד כשהתעלות שקטות יותר בשעות הערב. נסו לתפוס את הסירות הנעות תחת הגשר בתמונות עם חשיפה ארוכה ליצירת תחושת תנועה רכה. גם לגשר זה הגיעו מוקדם לפני שכל התיירים ממלאים את גדות התעלה והכשר זווית אחרת על הגשר המרהיב משחקי חשיפה במהלך השקיעה מהגשר 4. גשר אקדמיה (Ponte dell'Accademia) גשר האקדמיה מרהיב ביופיו אך עדיין מעט פחות מתויר, והוא מציע תצפיות פתוחות ומרהיבות על תעלת גראנד קאנאל. משם, תוכלו ללכוד את החן הוונציאני הטיפוסי – התעלות השלוות, הבתים האיטלקיים העתיקים, קתדרלת סנטה מריה דל סלוט והאווירה המיוחדת של העיר. זהו מקום שמושך אליו את הרגועים והסקרנים יותר, המחפשים תצפית שלווה יותר. זריחת השמש מעל גשר אקדמיה סילואט של Basilica Santa Maria della Salute נקודת מבט פחות שגרתית על הגשר פוטו טיפס השתמשו בחצובה לצילומים של התעלות עם חשיפה ארוכה, ואף שלבו פילטר ND לתוך הצילומים במידת הצורך. רק שימו לב - הגשר מעט מתנדנד במיוחד כשעוברים עליו מספר תיירים באותו הזמן וולעיתים הפריים יוצא מהפוקוס. מומלץ להגיע בזריחה כשהאור רך יותר והעיר עדיין רדומה – זהו רגע אינטימי שבו העיר שייכת לכם בלבד. 5. ללכת לאיבוד בסמטאות העיר ונציה היא עיר של הפתעות – כל סמטה מובילה לגילוי חדש. צאו לשוטטות בעיר בלי יעד מוגדר והרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בתוך הסמטאות הקסומות. שם תגלו דלתות עץ כבדות, חלונות עתיקים עם פרחים, גשרים קטנים והשתקפויות מדהימות על המים. בתקופת הפסטיבל זאת הזדמנות נהדרת לצלם את הדמויות המחופשות בשקט וברוגע, ללא ההמולה שמאפיינת את הכיכרות המרכזיים. זו ונציה האותנטית, הרחוקה מההמון וההמולה התיירותית. האנשים שפוגשים כשיוצאים מתוך הרחובות הראשיים האיש והכובע בת הים הקטנה האור והצל תמיד מסתתרים בין הסמטאות, התעלות והגשרים הקטנים פוטו טיפס חפשו את משחקי האור והצל שנוצרים בסמטאות הצרות, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות וצהרי היום. עדשה רחבה תעזור לכם ללכוד את המורכבות של הסמטאות והבתים העתיקים. אל תחששו להתקרב, לשחק עם פרטים קטנים ולצלם את המרקם האורבני המרתק. זוהי ההזדמנות ליצור את הסיפורים הכי אותנטיים ויחודיים בעיר המיוחדת הזו. ונציה הטיפוסית 6. שקיעה בטיילת הראשית הטיילת הראשית לאורך הלגונה מציעה את אחד המקומות המרשימים ביותר לצפות בשקיעה על ונציה. כאשר השמש מתחילה לשקוע, היא צובעת את המים בגוונים חמים של זהב וכתום. הסירות ששטות בנחת מוסיפות לאווירה הפסטורלית, ויחד עם קולות העיר ברקע, זו חוויה שלא ניתן לתאר במילים. הטיילת נגישה ונוחה להתניידות ובדיוק בגלל זה מאד עמוסה. עם זאת, עם מספיק תושיה ורצון ניתן למצוא נקודות תצפית יפות ונקיות בין המזחים הרבים ותחנות האוטובוס הימי. גונדולייר על רקע הקתדרלה Basilica Santa Maria della Salute פוטו טיפס חפשו את השקיעה בשעת הזהב ותפסו את האור החם שמרכך את קווי המתאר של העיר. השתמשו בעדשה עם זום כדי להתמקד בפרטים הקטנים – הסירות, התעלות, והשמש השוקעת על פני המים. צלמו צלליות וסילואטים של הגונדולות והמבנים השונים שמעטרים את הנוף. גונדולות גונדולות גונדולות הצלליות של Basilica Santa Maria della Salute 7. האי בוראנו (Burano) בוראנו הוא גן עדן לצלמים – אי קטן ומקסים שבו כל בית צבוע בצבעים חזקים ומלאי חיים, מה שהופך אותו לסטודיו אורבני מושלם לצילומים. כדי להגיע לאי תצטרכו לשוט באוטובוס הימי של ונציה, המכונה "וואפורטו" (Vaporetto), מה שנותן המון ערך מוסף לחוויה הייחודית גם כך בטיול בונציה. המסע עצמו מציע נופים יפיפיים של הלגונה, עם הזדמנויות צילום מינימליסטיות וטכניקות שונות כמו High Key או Low Key. כשאתם מתקרבים לבוראנו, תראו את הבתים הצבעוניים מבצבצים באופק, ומיד תרגישו את ההזמנה שלהם לתפוס את המצלמה ולהתחיל להקליק. הצבעונית והציוריות של האי בוראנו כל כך מרשימות שקוף שזה הפוך הרחובות והתעלות הצרות של האי, עם הסירות הקטנות שעוגנות ליד הבתים, יוצרים סצנות מדהימות שמשתלבות בהרמוניה עם הצבעים והאור. זה מקום שבו כל פינה היא גלויה, מלאה באווירה אופטימית וחיות. פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לתפוס את הרחובות הצבעוניים ואת הסירות לצד התעלות. שלבו גם עדשות טלה לצילום הפרטים הקטנים של האי הצבעוני חפשו זוויות שמשלבות צבעים מנוגדים בין הבתים ליצירת פריימים עוצמתיים ודינמיים. האי מושלם לצילום בכל שעות היום, אפילו בצהריים בו השמש החזקה מדגישה את הקונטרסטיות והצבעוניות של האי. מתבקש מאד לשלב השתקפויות של האובייקטים השונים בנוף האורבני. שחקו עם הזוויות, הפכו את הפריים, הרגישו בנוח להשתולל עם היצירתיות שלכם. הצבעונית והציוריות של האי בוראנו כל כך מרשימות צורות חייזריות במהלך השייט לבוראנו 8. צילום דמויות מחופשות בזריחה בטיילת בכל פינה בוונציה במהלך הקרנבל תמצאו דמויות מחופשות בתלבושות מהממות, אבל הזריחה בטיילת הראשית היא המקום שבו הקסם מתגלה באמת. עם רקע של השמש העולה והמים המנצנצים, התחפושות זורחות בצבעים חזקים ומלאי חיים, והתחושה היא של מסע בזמן לתקופה אחרת לגמרי. בזמני הזריחה הטיילת מתאפיינת באוירה צילומית ייחודית ומרגישה כמו סט צילומים אחד ענק. גם הדמויות וגם הצלמים מבינים את הקסם של השעה הזו, ויודעים ששווה להתאמץ ולקום מוקדם בבוקר. כולם מגיעים לשם עם מטרה אחת וברורה - לצלם פורטרטים מטריפים של פעם בחיים ויש תחושה של אחווה ואחדות בין שני הצדדים. מה שנקרא: "זר לא יבין זאת". השילוב של השעה הכחולה עם שימוש בפלאש שמבהיר את הדמות מייצר הזדמנויות צילום מעבר לרגיל כשהשמש עולה, ניתן לצלם דמויות מרתקות גם באור טבעי פוטו טיפס - צלמו מוקדם בבוקר כשהאור עדיין רך והדמויות עומדות בנחת ללא הפרעות מהמוני תיירים. - השתמשו בעדשת פורטרט כדי להתמקד בפרטים הקטנים של התלבושות המסוגננות. תמיד חשוב ליצור מסגור מעניין ורקע שמוסיף לסיפור הצילומי אותה הדמות, זווית אחרת לגמרי אור השמש הזורחת מייצר אוירה אגדית ונעימה לעין הכל עניין של זווית 9. זריחה ב-Punta della Dogana אחת הנקודות השקטות והיפות ביותר לצפייה בזריחה וצילומים היא Punta della Dogana, במרחק הליכה של כ-30 דקות מכיכר סן מרקו. כאשר השמש עולה, היא מאירה את המים, המבנים העתיקים והכנסיות במרחק, ויוצרת סצנה רומנטית ומרהיבה ביופייה. מעניין שלמרות שהמקום יפהיפה, הוא מאד לא מתויר ורק צלמים ואינסטגרמרים בודדים מגיעים אליו - יתרון עצום לנו הצלמים ולכל מי שרוצה להנות מהשקט וגם לצלם תמונות מרשימות ללא "מלחמה" על מיקום עם צלמים נוספים ותיירים עם טלפונים. חשיפה ארוכה עם פילטר ND מייצרת אפשרות לקבל אסטטיקה וציוריות בנוף אורבני פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לכלול את כל התעלה, המים והשמיים הוורודים יחד עם הנוף האורבני בפריים אחד מושלם. חפשו את הגונדולות שעוגנות לצד התעלה ושלבו אותן בפריים העשיר. חפשו גם את הפרטים הקטנים בנוף בעזרת חיתוכים פחות שגרתיים וקומפוזיציה יצירתית. סילואט על כנסיית Church of San Giorgio Maggiore מבט נוסף לעבר הכנסיה המרהיבה ולסיכום הסיור הוירטואלי ונציה היא יותר מעיר יפה – היא חוויה צילומית עוצרת נשימה שמציעה חוויה קסומה מתמשכת בכל פינה. כל רחוב, גשר ותעלה טומנים בחובם סיפורים הממתינים להתגלות דרך עדשת המצלמה שלכם. הקרנבל רק מעצים את החוויה, והופך את ונציה למגרש משחקים בלתי נגמר עבור כל צלם שרוצה לתפוס את היופי, הצבע והקסם שיש לעיר הזו להציע. זריחה מרהיבה בטיילת של ונציה הטיול הקרוב שלנו בפברואר הקרוב הוא ההזדמנות שלכם לחוות את ונציה במלוא הדרה – יחד עם קבוצה של צלמים נלהבים ובליווי של צוות מקצועי ומלא תשוקה. זה לא רק מסע של תמונות – זה מסע של גילוי, השראה ואהבה לצילום. הצטרפו אלינו, תנו לעצמכם את המתנה של ונציה, והבטיחו לעצמכם חוויה שלא תשכחו לעולם. שלכם, ויקטור. אם יש לכם קצת זמן - צפו בהקלטת המפגש שעשיתי עם אודי מוצני עם הזכרונות והסיפורים מאחורי הקלעים של הקרנבל בונציה כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

בין אם נרשמתם למועדון החודשי, אם אתם חברים באחד ממועדוני הצילום האקסקלוסיביים שלנו או שסתם בא לכם לקבל את הפרטים על המנוי - המאמר הקצר הזה בול עבורכם! שאלות נפוצות מה זה מועדון "לומדים צילום קבוע"? איפה רואים את הרשימה של כל ההרצאות הקרובות? איפה רואים את ספריית VOD עם ההקלטות של הרצאות עבר? אני לא מצליח/ה לראות את ספריית ה-VOD או את הסרטונים שבה, מה עליי לעשות? איך מקבלים את ההנחה על השיעורים הפרטיים בצילום? מה זה - מועדון "לומדים צילום קבוע"? המועדון כולל הרצאות מעוררות השראה ושיעורי צילום מקצועיים במגוון נושאים של מיטב הצלמים והמדריכים שיש בארצנו. לצד ההרצאות, יתקיימו גם שיעורי משוב מקצועיים במהלכם תוכלו לקבל פידבק על היצירות שלכם וללמוד איך ניתן לשפר את התמונות ולשדרג את כישורי הצילום שלכם. חדש במועדון - אופציה לשני מסלולים נוספים בשילוב סדנאות! (מסלול הכולל עשר סדנאות או מסלול Unlimited!) בשנים האחרונות זיהינו צורך משמעותי בקרב ציבור הצלמים החובבים והמקצועיים בידע ותוכן בעל ערך לימודי ומעורר השראה. זאת בדיוק הסיבה שיצרנו את המועדון ועבדנו עליו חודשים אינטנסיביים כדי לתת מענה לצרכים שמגיעים אלינו מהשטח והרצונות והבקשות שלכם. מטרת המועדון היא להנגיש את התכנים הלימודיים הרבים שכלולים בו בצורה יעילה, נוחה ושימושית וכן, לייצר דרך חדשה לפיתוח מתמיד של הכשרון הצילומי שלכם. שמחים מאד שהוא יוצא לדרך ובטוחים שהוא יתן לכם את האקסטרא - מייל בתהליך הצמיחה שלכם בעולם הצילום. שימו לב - כל ההרצאות והשיעורים יוקלטו ויהיו זמינים עבורכם בספריית VOD יעודית, כל עוד תשארו חברים במועדון. מוזמנים לבחור את המסלול המתאים לכם בקישור הבא. איפה רואים את הרשימה של כל ההרצאות הקרובות? בקישור הבא ניתן לראות את לו"ז ההרצאות שכלולות במנוי שלכם. תוכלו להרשם לכל הרצאה בנפרד, ואז ישלח אליכם לינק אישי להתחברות לזום ישירות למייל, מיד לאחר ביצוע ההרשמה. אנא וודאו כי אתם מחוברים למערכת האתר עם המייל איתו נרשמתם למנוי, על מנת להרשם להרצאות בצורה חלקה ונוחה. הערה: תוכלו לראות את כל ההרצאות אליהם נרשמתם ב תפריט האישי שלכם באתר שלנו, תחת טאב "האירועים שלי". קישור לכל ההרצאות הקרובות איפה רואים את ספריית VOD עם ההקלטות של כל הרצאות העבר? בקישור הבא ניתן לראות את ספריית ה-VOD שבה נמצאות כל ההקלטות של כל ההרצאות והשיעורים שבמנויי שלך. שימו לב #1 - לרוב, ההקלטה תעלה לאתר שלנו עד 72 שעות לאחר קיום ההרצאה בשידור חי שימו לב #2 - עליכם להיות מחוברים לאזור האישי שלכם באתר שלנו. שימו לב #3 - אם אתם לא מצליחים לראות את הספריה או את ההרצאות, אנא לחצו כאן . קישור לספריית VOD עם כל ההקלטות אני לא מצליח/ה לראות את ספריית VOD או את הסרטונים שבה, מה עליי לעשות? הסיבה בגללה אתם לא רואים את הספריה היא ככל הנראה כי אינכם מחוברים לאזור האישי שלכם באתר שלנו. על מנת לאפשר גישה לספריה, המערכת שלנו צריכה לזהות אתכם, שכן היא זמינה אך ורק למנויים. מה עליכם לעשות כדי לראות את הספריה? צעד מס' 1 - גשו ל אתר שלנו וחפשו את הכפתור "כניסה לאזור האישי" בחלקו העליון של העמוד (או במובייל). צעד מס' 2 - כנסו לאזור האישי באתר בעזרת המייל והסיסמא איתם נרשמתם למנוי. אם שכחתם את הסיסמא, לחצו על "שכחתי סיסמא" ובצעו את תהליך איפוס הסיסמא צעד אחר צעד. ניתן להכנס גם עם חשבון הפייסבוק או הגוגל, רק וודאו כי החשבונות הנ"ל מוגדרים לפי המייל איתו נרשמתם למנוי, אחרת המערכת לא תזהה אתכם. צעד מס' 3 - כנסו לספריית ההרצאות VOD ב קישור הבא . אחרי שהמערכת זיהתה אתכם מהשלב הקודם, התכנים בספריה יהיו זמינים עבורכם. ההרצאות מסודרות בצורה כרונולוגית לפי השנים. מוזמנים לעבור על כל ההרצאות שהתקיימו במסגרת המנוי וללמוד מהן. אם עדיין לא הצלחתם להיכנס ולראות את התכנים, אנא צרו קשר בוואצאפ שלנו: 0546905733. איך מקבלים את ההנחה על השיעורים הפרטיים בצילום? השיעורים הפרטיים נועדו ליצור סביבת לימוד אישית ואינטימית כך שכל תלמיד יקבל את מלוא היחס של אחד המדריכים הבכירים שלנו. השיעורים מוקדפים וענייניים, ניתנים בנושא והקצב האישי של כל תלמיד המשלבים תרגול מעשי בשטח לצד שיעורים תיאורטיים, פרונטליים או אונליין. ניתן ללמוד מגוון נושאים בעולם הצילום - תיאוריה, קומפוזיציה, חשיפה, רגש, לייטרום ועוד. החברים במועדון השנתי בלבד זוכים להנחה של 10% על השיעורים הפרטיים. לקבלת ההנחה, אנא צרו קשר בוואצאפ שלנו 054-6905733. לסיכום בשם כל הצוות של פוטו טיפס, מתרגשים עבורכם מכל התוכן שאתם צפויים לקבל כאן ורוצים לאחל לכם לימוד פורה והצלחה אדירה בכל דרך בה תבחרו להגשים את עצמכם ואת האהבה שלכם לעולם הצילום. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

​מויקיפדיה אמנות מופשטת (או אומנות אבסטרקטית ) היא אמנות בה אין אובייקטים או פיגורות מזוהות. אמנות זו מתרכזת בביטוי של ערכים אמנותיים כגון צבע, צורה, מרקם, קומפוזיציה וכדומה. ביטוי זה הוא הפשטה וצמצום של "שפת האמנות" לצורותיה הבסיסיות. אישי בשנים האחרונות, התברכתי להיחשף (ולהתמכר) למספר ז'אנרים צילומיים מופלאים ומיוחדים. צילום מינימליסטי, צילום Fine Art, צילום אבסטרקטי וסגנונות צילום נוספים דומים. המנורות בנמל תל אביב. אובייקטים מושלמים לצילומי Fine Art מגוונים הם עוסקים באומנות ויזואלית שמבטאת את מה שעינינו רואות במציאות אך בצורה שונה מהרגיל, בדרך שבורחת מהמובן מאליו. יש בין הז'אנרים האלה הרבה מן המשותף. חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, מיקוד ברעיון אחד מדויק, דגש על הגרפיקה וצורות גיאומטריות. לצד הדמיות, יש לא מעט דגשים הייחודיים לכל אחד מהם. כמו תמיד, אני אוהב להיות פרקטי בהנחיה שלי ולדבר בגובה העיניים - תכלס, מה עליכם לעשות עם כל ההגדרות המופשטות האלה? במאמר הזה התמקדתי בכמה נושאים הרלוונטיים לצילום אבסטרקטי מופשט וכללתי שבעה פוטו טיפים אשר יעזרו לכם לקבל תמונות מיוחדות ומגוונות. בואו נתחיל! פוטו טיפ מס' 1 - צילום הפרטים הקטנים טיפ קלישאתי למדי אך כל כל מתבקש בסגנון צילום כזה - בדיוק הסיבה להתחיל ממנו. בואו נלך הפוך לרגע מתי בפעם האחרונה ראיתם תמונה אבסטרקטית אמיתית שרואים בה את הסצינה במלואה, עם כל הרבדים השונים שמרכיבים אותה? בניין. עצים העוטפים אותו. קרקע. שמיים. כנראה שמעולם. אבסטרקט טהור תמיד מתמקד בפרטים הקטנים של הסצינה המצולמת. הרי בצמד המילים עצמו: "צילום מופשט" יש רמז עבה למדי לגישה שמקדשת את הפשטות. אז מהו הטיפ? הוציאו מהפריים אלמנטים מורכבים וצורות מסובכות שמעמיסות על העין. במקרה זה, עדשת טלה בסגנון 70-200 תהיה מצוינת לכך. עשו זום אין והתמקדו באלמנטים הקטנים ביותר בסצינה שלפניכם. חפשו את הפשוט. הקטן. הפרטי. עין תחת עין! מרכז היידר אלייב בבאקו, בירת אזבייג'ן. אחד המבנים המדהימים שאדם יצר בעולם. גן עדן לצלמי האבסטרקט האורבני. פוטו טיפ מס' 2 - הוצאת אלמנטים מוכרים ומובנים מהפריים המשך ישיר לטיפ הקודם צילום מופשט מדבר על אומנות ויזואלית שהוצאה מהקשרה. אם כך, כדאי שהצופה לא לגמרי יבין מה מצולם בתמונה, לפחות לא מיד. דמיינו לרגע את התחושה שתרצו ליצור אצל אדם מן השורה בזמן שהוא גולל לתומו במרחבי האינסטוש והפייסוש. האגודל בולם לרגע את הגלילה. העין מתבייתת והראיה מתחדדת. המוח חושב "מה זה הדבר הזה?" העין ממשיכה לטייל: ימינה - שמאלה - מעלה - מטה. המוח בוחן והלב מתמלא בסקרנות. אחרי כמה שניות של תהיה, נשמעת אנחת הרווחה: "אההה... הבנתי מה זה. יפה!... מקורי! מתוחכם!" הבנתם את הרעיון? הוציאו מהפריים את כל מה שמרמז לצופה מהו האובייקט המצולם . שמיים, עצים, אנשים, שלטים וכד'. השאירו רק את המקבץ הקטן ביותר האפשרי של הפרטים בהם התמקדתם מהטיפ הראשון. גם אם אתם מזהים את חלונות מגדלי עזריאלי. עדיין לוקח כמה שניות להבין מה מצולם כאן. היעדר אובייקטים מוכרים עוזרים לתחושה הזו. פוטו טיפ מס' 3 - מיקוד בצורות גיאומטריות הבסיסיות ביותר חזרו למקורות. היזכרו בשיעורי הגיאומטריה הראשונים בבית הספר. התמקדו באבני היסוד והצורות הבסיסיות ביותר של הסצינה. ישרים, עקומות, משולשים, עיגולים, ריבועים ומלבנים. הכול הולך, הכול חוקי. מצאו את הצורה המעניינת ביותר בסצינה והתמקדו רק בה (זוכרים את הטיפ של הפרטים הקטנים?). אם זיהיתם תבנית מחזורית בגיאומטריה - הדגישו אותה. משולש החשיפה? מגדלי עזריאלי הם אחד מהמוקדים המובילים בארץ לצילום גיאומטריות אבסטרקטיות. הוציאו מהתמונה את כל מה ש"שובר" את הדפוס ו/או הצורה הגיאומטרית. לחלופין, ניתן דווקא להכניס אלמנט קטן שישבור את המחזוריות ויכניס טוויסט לעלילה. פוטו טיפ מס' 4 - זוויות צילום לא שגרתיות אבל תמיד אומרים את זה! תחשבו מחוץ לקופסא! היו יצירתיים! חפשו זוויות צילום לא שגרתיות! אבל תכלס, מה עושים עם הטיפ הזה??? הנה התשובה. תחשבו על הדרך ה"רגילה" בה אתם מצלמים. אתם עומדים, מחזיקים את המצלמה בגובה של מטר וחצי עד שניים (לא בטוח מהו טווח הגבהים של קוראי הבלוג). מחפשים דברים שנמצאים במרחק מה מולכם. מצלמים לרוחב או לאורך, בצורה מפולסת. מסובבים את הראש ימינה שמאלה. מעלים קצת למעלה. C'est Tout. ועכשיו - צאו מאזור הנוחות ועשו כל דבר רק לא הדברים הרגילים . שכבו על הקרקע. זאת דרך מצוינת לגלות אובייקטים חדשים וגם להעצים אותם. העיפו מבט ב 90 מעלות כלפי מעלה, במיוחד אם אתם קרובים למבנים גבוהים. התקרבו לאובייקט המצולם וייצרו תחושה "מעוותת" שתשלה את עין הצופה ותקר אותו לסצינה. מבט חטוף כלפי השמיים. חלון ענק שמייצר את ההשתקפות. היפוך התמונה בעריכה. רוצים עוד טוויסט? צולם עם סמארטפון. מרכז היידר אלייב בבאקו, אזרבייג'ן. קרבה לדופן המבנה מייצרת תחושה מעט מעוותת המקרבת את הצופה לסצינה גם מבלי שהוא היה שם. סובבו את המצלמה ב 45 יחסית לאופק. אפשר לסובב בכל זווית אחרת, העיקר לייצר קומפוזיציה מעניינת ולברוח מהמובן מאליו. הרי גם ככה מצלמים אבסטרקט והצופה לא יודע מה צריך להיות ישר ומה לא. הבנתם את הראש? שילוב של צילום מרקמים מחזוריים קטנים יחד עם סיבוב קל של המצלמה מייצר תמונה מעניינת יותר מה"סטנדרט" פוטו טיפ מס' 5 - השתמשו במהירות תריס נמוכה לא כל צילום חייב להיות חד וברור, בטח בגישה אבסטרקטית. נסו "לצייר באור" בעזרת מהירות תריס נמוכה יחסית תוך כדי תנועה עם הגוף. תופתעו איזה ציורים נפלאים תייצרו! התמקדו באזורים בעלי מרקמים מחוספסים ותצורות בולטות. הורידו את מהירות התריס (1/60 עד 1/20 תעשה את העבודה ברוב המקרים). נועו עם הגוף תוך כדי הצילום כדי "למרוח" את הסצינה בכיוון התנועה. עדיף לייצר תנועות חלקות ויציבות כדי לקבל מריחות נעימות לעין. חשוב להדגיש שצילום כזה יכול להיות מהנה ויצירתי מאד, רק שימו לב שלא להגזים איתו. שימרו על הקונטקסט הכללי של האובייקט המצולם כך שהצופה עדיין יבין "בגדול" במה מדובר. התמקדו ביצירת אומנות מרשימה ומיוחדת ולא קשקושים סתמיים. אם בא לכם לבצע תרגיל מעניין - צלמו שתי תמונות דומות, אחת "רגילה", יציבה ומפוקסת והשניה "מרוחה". השוו בין התוצאות, בחנו אותן ותחליטו מה אתם אוהבים יותר. הגשר בנמל תל אביב. צילום בחשיפה ארוכה על חצובה, בו הגשר מפוקס ויציב והמים של הירקון מרוחים. אותו הגשר, מצולם מהיד במהירות תריס איטית יחסית (1/60), תוך כדי סבוב גוף מהיר ימינה. גלי הים בזרימה נהדרים לצילום בחשיפה מעט ארוכה פוטו טיפ מס' 6 - שמרו על איזון "אבל זאת האומנות שלי" בטח כבר שמעתם את המשפט הזה כשצלמים בתחילת הדרך ניסו להסביר לכם למה האופק עקום בתמונה. איזון בין האובייקטים השונים בפריים הוא אחד הגורמים החשובים ביצירת אסתטיקה ויזואלית. כשאני אומר "איזון" אני לאו דווקא מתכוון לאופק מאוזן בתמונת שקיעה בפלמחים, הרי אמרנו, שלרוב בצילום אבסטרקטי מומלץ שלא לכלול שמיים בכלל ואופק בפרט. האיזון יבוא לידי ביטוי בצורה אחרת. איך הפריים מחולק למקטעים? היכן ממוקמים האובייקטים השונים? האם ישנה סימטריה אורכית או רוחבית? אולי דווקא "מרכז הכובד" של התמונה (המקום אליו העין נמשכת) נוטה לאחד הצדדים? האם אותו מרכז הכובד קרוב מדי לקצה הפריים ומייצר תחושה של חוסר נוחות אצל הצופה? האם האובייקט הראשי חתוך קרוב מדי לקצה ונוצרת תחושה של "קיטוע"? מגדלי האש, באקו, אזרבייג'ן. איזון נוצר כשני הצדדים של אותו המטבע דומים הסבר מדויק וברור לגבי איזון באומנות הוא תמיד מאתגר וכדאי לסמוך על האינטואיציה שתחליט עבורנו האם הפריים מאוזן או לא. טיפ שיכול לעזור - קחו "צעד אחד אחורה" והביטו בפריים בצורה מעט מעורפלת, כפי שהייתם מסתכלים על הדרך כשאתם נוהגים "על אוטומט" במהלך נסיעה ארוכה בכביש מהיר. האם הפריים מרגיש לכם שלם? מאוזן? נינוח? נעים לעין? אתם בכיוון. אם אתם חשים חוסר נוחות - בחנו את הפריים, תקנו את מה שצריך לתקן והמשיכו לצלם עד שתגיעו לתחושה השלמה. כנסיית סנט ויטוס בפראג. סימטריה מייצרת איזון בפריים. פוטו טיפ מס' 7 - היו הצופים בתמונות של עצמכם טיפ שרלוונטי לכל תחום וסגנון צילום. באבסטרקט אני מרגיש שהוא חשוב אף יותר. נסו לשים את עצמכם במקומו של הצופה ודמיינו מה הוא רואה בפריים. כמו בדוגמא עם ה"טייס האוטומטי", גם כאן צריך לפתח מעט דמיון ולהסתכל על התמונה בצורה מופשטת. מה התחושות שנוצרות לכם כצופים ביצירה של עצמכם? האם התמונה מסקרנת אתכם? האם אתם רואים משהו מיוחד שלא ראיתם מעולם? האם אתם מבינים את הסיפור של המקום דרך עיניו של הצלם (שזה אתם, כמובן)? גם אם זה נשמע מעט ,"פלצני" ולא ברור ואפילו בא לכם לצעוק עליי "על מה אתה מדבר???" נסו בכל הכוח להפעיל את הדמיון שלכם ולהיכנס לעיניו ואל ליבו של אדם אחר. האמינו לי, מניסיון, נקודת מבט זו תעזור לכם ליצור תמונות יפות ומרשימות יותר. הבניין של מדונה השחורה בפראג. ספוט נפלא לצילום אבסטרקטי מפתיע. מה אתם קוראים כאן? זום אין על אחד המבנים במתחם מידטאון בתל אביב לסיכום כמו שהשם של הסרט "שבעת המופלאים" מרמז - אומרים ש-7 זה המספר המושלם לכמות הטיפים שאפשר לתת בשיעור אחד בנושא מסוים. אעצור כאן כדי להשאיר לכם טעם של עוד. אין ספק שצילום אבסטרקטי הוא עולם ומלואו ונדרשים הרבה מעבר ל-7 טיפים במאמר אחד כדי לדבר על כל הנושאים הרלוונטיים. שמח על כך שיש חיים שלמים לפנינו - ללמוד, להתמקצע ולכתוב עוד מאמרים עם מיליוני טיפים ולמידות חשובות. שלכם. ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?

חשיבות החוזה בעולם הצילום צילמתם מישהו, אתם הצלמים והוא הדוגמן. של מי הזכויות על התמונות? שלכם או שלו? מה מותר לו לעשות עם התמונות? מה מותר לכם לעשות עם התמונות? לא ממש ברור נכון? בשביל זה צריך חוזה! מה אומר בכלל חוזה מצולם-צלם? למה צריך את זה בכלל? למי זה מתאים? מה צריך לכלול חוזה כזה? מה ההבדל בין שת"פ לבין חוזה עבודה? כל התשובות במאמר הזה כל הנאמר במאמר זה אינו ייעוץ משפטי ונכתב כהמלצה אישית בלבד, ומשתנה בין צלמים ולקוחות שונים. החוזה שמוצג במאמר זה הוא דוגמה כללית, ניתן לאמץ חלקים ממנו ואף לשנותו, כל מקרה לגופו ובהתאם לצרכים היחודיים שלכם. החוזים המוצגים במאמר נכתבו באדיבות עו"ד דניאל מרקוביץ' . מה זה חוזה צילום? "חוזה הוא ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים." (ויקיפדיה) חוזה צילום הוא חוזה בין הצלם ובין המצולם/מצולמים וכולל בתוכו תנאים לעסקה (גם שת"פ זו עסקה, ארחיב בהמשך), שמטרתם היא הגנה על הצלם ועל המצולם בכל מיני סיטואציות שעלולות לקרות. החוזה אמור ליצור תיאום בציפיות של שני הצדדים ולהבטיח את רווחתם. חשוב להתאים את החוזה לצרכים האישיים שלכם ולשים דגש לדברים שחשובים לכם (לדוגמא: הגנה על זכויות יוצרים, כמות תמונות, תנאי ביטול וכד'). מה החוזה כולל בתוכו? תחילת החוזה יכלול בעיקר פרטים אישיים (שם, ת.ז, ח.פ, כתובת) של הצדדים ותאריך החוזה. בנוסף, יכלול פרטים כללים על העסקה בין הצדדים, למשל: סעיף 1+2 - התחייבות הצלם/צלמת התחייבויות ספציפיות המיועדות לסכם את ההתחחיבות שלכם עבור שני הצדדים. גם לכם כצלמים ישנה התחייבות למצולם, שחשובה כדי להעמיד את כל הדברים על דיוקם וכדי להקנות תחושת ביטחון ללקוח עליכם לכתוב גם את הצד שלכם בעסקה. בחלק זה של החוזה מדובר רק על הצילום עצמו ללא העריכה: כמה שעות תעבדו? מה כוללת העבודה? אתם מצלמים סטילס/וידאו? (אני אישית שמה דגש רחב על עריכות בחוזה ולכן בחרתי לשים אותו בסעיף נפרד) סעיף 3 - התמורה גם לכם מגיע! החלק הזה מדבר על התמורה שלכם מהצילום, בין אם תמורה כספית או לא (שת"פ- ארחיב בהמשך). כמה? מתי? איך יועבר התשלום? הכל יהיה כתוב בחלק זה. אם נתקלתם בסוגיה משפטית ותרצו להתיעץ - מוזמנים לקבוע פגישת יעוץ עם עו"ד דניאל מרקוביץ, בהנחה של 50% לחברי הקהילה שלנו סעיף 4 - ביטולים איזה מבאס זה לקבל הודעה בבוקר הצילומים שהלקוח לא יוכל להגיע? איזה מעצבן זה אם זה ללא סיבה מוצדקת? ועוד יותר מעצבן אם לא תוכלו לעשות דבר בנושא. לכן קבעו מראש עם הלקוח את תנאי הביטול. סעיף 5 - מסירת הצילומים בסעיף זה ישנה התחייבות של שני הצדדים על הפרטים שקשורים לעריכת תמונות ומסירתן: כמות התמונות שימסרו, זמן מסירת התמונות, עריכת התמונות וכדומה. שימו לב שלא כל הסעיפים חייבים להיות בכל חוזה, בהתאם למה שאתם מעדיפים וחשוב לכם. לי אישית חשוב שתמונות לא ערוכות שלי "יצאו החוצה", אחרי הכל, העריכה היא חלק מהאומנות. סעיף 6 - שימוש וזכויות יוצרים חלק זה חשוב לי אישית מחוויות שעברתי, אדגיש כי לא כל הסעיפים חייבים להתקיים ויכולים אף להתקיים סעיפים נוספים, בהתאם לסוג הצילומים, המטרות שלכם ומה שהחלטתם בעל-פה יחד עם הלקוח. לדוג' בסעיפים המוצגים מדובר בצילומי הופעות, אשר נסגר מראש עם הלקוח כי התמונות ישמשו אך ורק לשימוש שוטף ברשתות חברתיות ולא שימוש בפוסטרים ומכירות ישירות, ועל כן תמונות ספציפיות נמכרו בנפרד לשימושים אלו. למי מתאים חוזה צילום? לטעמי, תתחילו לעבוד עם חוזים מסודרים בכל זמן בו החלטתם לקחת את העיסוק שלכם בצילום צעד קדימה על מנת לבסס את העבודה שלכם בתור אנשי מקצוע ולא רק מתוך עשייה לשם הכיף הטהור (למרות שתמיד כיף לצלם, לא?). במידה והמצולם הוא לא ממעגל המשפחה/החברים הקרוב שלכם, גם אם אתם סומכים עליו בעיניים עצומות, רצוי לעשות חוזה. גם אם אתם עדיין לא מקבלים תשלום על צילומים ואתם צלמים בשיתוף פעולה יש לעבוד עם חוזה. מה זה שת"פ? למה צריך חוזה גם במקרה הזה? שיתוף פעולה כשמו כן הוא- שיתוף פעולה בין שני גורמים ולכן גם אתם וגם המצולם צריכים להרוויח משהו מן ה"עסקה". הרווח לא חייב להיות כספי אך תזכרו שבעייני - תוספת של עוד כמה תמונות לתיק העבודות לא תמיד מספיקה כדי לקרוא לזה שיתוף פעולה. המינימום הוא התחייבות לשיתוף התמונות ברשתות החברתיות ותיוגכם על גבי התמונות והפוסטים המצורפים. במידה ויש משתתף נוסף בשת"פ (לדוג' מאפר/ת) אני בדרך כלל מכלילה אותו/אותה כחלק מהחוזה גם כן. נקודה למחשבה - גם אם מדובר בשיתוף פעולה "סטנדרטי" לא מזיק לעשות חוזה כי עצם הצגתו, מעבר לשמירה על זכויותיכם, תראה על הרצינות שלכם כצלמים מקצועיים. דוגמא לתמורה שדרשתי בצילומי שת"פ: התאמת ציפיות לקוח-צלם וגמישות חוזה חשוב מאוד לתאם את החוזה מול הלקוח (כמובן, לא להתפשר על עצמכם). הקנו ללקוח תחושה שאתם לא תוקפים אותו או שאתם לא סומכים עליו אל תבואו ממקום של סדר ומקצועיות. בדרך כלל אני אומרת שזה רק עניין טכני ולא אישי כדי לעדן את העניין. בנוסף, חוזה הוא מסמך המרכז את כל ההבטחות ההדדיות וכל מה שנאמר כאן למעלה אבל דעו לפעמים להתפשר אל מול הלקוח, בדברים שלכם הם אפשריים ומרגישים נכונים. אם למשל לקוח מבקש 35 תמונות במקום 30, או מבטל את הצילומים מסיבה מוצדקת, תהיו גמישים ואנושיים. אולי תוותרו הפעם, ותרוויחו לקוח מרוצה לשנים קדימה :) למה בעצם החוזה חשוב? (זהירות סיפור אישי לפניכם) אנשים (ובלי גזענות אבל ישראלים במיוחד) תמיד יחשבו שמגיע להם הכל, ואם הדברים לא יהיו כתובים על הנייר הרבה מאוד דברים יכולים להשתבש, ואתם עלולים להיפגע. אז איך למדתי שצריך לעבוד עם חוזה? לפני מספר שנים הסכמתי לצלם זמר מסוים בהופעה בתמורה ל2 כרטיסים (זה היה כבר בשלב שאני קיבלתי תשלום עבור הופעות, אך בן זוגי לשעבר מאוד אהב אותו ורציתי לפרגן). בשלב מתן התמונות כתבתי כי התמונות מיועדות אך ורק לשימוש שוטף (פייסבוק, אינסטגרם, פוסט "תודה על ההופעה" וכדומה) ולא ניתן לעשות שימוש בתמונות לפרסום ישיר. פה הייתה הטעות - רק כתבתי את זה ולא החתמתי את הלקוח מראש. לאחר מספר חודשים, ממש במקרה, ראיתי את התמונה שלי, שנערכה מחדש ועוצבה לפוסטר, מופצת ברשתות החברתיות בקידום ממומן- ללא שם, הלוגו שלי נחתך ואפילו לא תויגתי בפוסט (אלו כבר עניינים חוקיים ללא קשר לחוזה). באותו הרגע, בהתייעצות עורך הדין שלי (תודה אבא!) שלחתי הודעה כי במידה וירצו להמשיך להשתמש בתמונה עליהם לקנות אותה, במידה ולא ירצו לשלם עליהם למחוק את התמונה. בתגובה קיבלתי הודעות זועמות מצד המנהלת שלו, ששני כרטיסים זה תשלום הולם (זה היה זמר לא מוכר ואפשר להתווכח אם זה תשלום הולם או לא, אבל זה כבר סיפור אחר). היא אמרה שאינה מתכוונת לשלם שקל על התמונה ושהיא לא שווה את זה (אם היא לא שווה אז למה השתמשתם בה לפרסום?) והחלה להכפיש את שמי. המשכתי את ההתכתבות בשפה יותר "עורכת דינית" כדי להפחיד אותם מעט. כתוצאה מכך, הם הבינו את טעותם והציעו תשלום של מאות שקלים בודדים, מבחינתי זו לא הייתה פשרה ודרשתי להוריד את התמונה ומאז לא יצרתי קשר עם אותה המנהלת. הייתי יכולה להמנע מהמקרה הזה אם מראש הכל היה כתוב וחתום על ידי שני הצדדים. בעיות בגלל חוסר בחוזה יכולות להיות גם פחות קיצוניות מזה וסתם לגרום לאי נעימות בין הצדדים. לפני מספר חודשים צילמתי זמרת שכבר צלמתי בעבר לפני מספר שנים, הנחתי שהכל בנינו ברור ומוסכם בע"פ, ואחרי ההופעה שלחתי לה רק תמונות ערוכות. בתגובה היא התעצבנה, ובצדק כי לא קיבלה את התמונות הלא-ערוכות, הרי לא היה כתוב בשום מקום שהיא לא תקבל ו"הצלמים האחרים תמיד מביאים". לא מאשימה אותה כלל, כי גם אם זאת לא דרך הפעולה שלי, במידה וזה לא כתוב הלקוחה צודקת. לאחר וויכוח סיכמנו בנינו כי אשלח לה לבחירה והיא לא תשתף אותן לא ערוכות. המקרה גרר מעט אי נעימויות שבמקרה הצלחנו לפתור ברמה האישית בינינו. באותה מידה, זה יכל היה גם להסתיים אחרת והייתי מאבדת לקוחה מדהימה וחבל. גם במקרה זה חוזה פשוט ותיאום ציפיות בין הצלמת ללקוחה היו יכולים למנוע את אי הנעימות. זכויות יוצרים ושימוש בעורך דין יש לזכור כי ישנן זכויות יוצרים בסיסיות המגיעות לכם גם ללא חוזה ובמידה והן הופרו - עמדו על שלכם. עדיין ניתן לתבוע גם ללא חוזה על דברים מסוימים. לחוזה הראשוני נעזרתי בעורך דין ולאחר מכן שיניתי בהתאם לצילומים הספציפיים. קצת עליי, למי שלא מכיר ​ היי חברים! שמי ליהי מרקוביץ', צלמת כתשע שנים. מתמחה בצילומי הופעות חיות, מוזיקאים, צילומי מאחורי הקלעים של מופעים ופסטיבלים, צילומי תדמית וסטודיו. ​ מעבר לעיסוקיי כצלמת, אני מהווה חלק מצוות הניהול של הקהילה. מתמחית ביצירה וניהול של תוכן דיגיטלי במדיות השונות ומקדמת את תחום היזמות הצעירה בישראל. אשמח להיות בקשר. ליהי. האתר הרשמי | אינסטגרם | עמוד הפייסבוק הרשמי מוזמנים להצטרף לקהילת הצילום שלנו בפייסבוק - בה מתקיימים מגוון רחב של פעילויות, הרצאות, שיתופי ידע ועוד