תוצאות החיפוש שלכם
נמצאו 124 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- איך לצלם זיקוקים ביום העצמאות - 8 טיפים זריזים לשדרוג התמונות שלכם
הפעם, מאמר קצר ולעניין עם כמה פוטו טיפים קלילים וחשובים לצילום זיקוקים יום העצמאות מגיע! יחד איתו מגיע גם מופע הזיקוקים המרהיב שמעטר מדי שנה את שמי הארץ בשובלים ארוכים של אורות עוצמתיים במגוון צבעים יפהפיים ותצורות מיוחדות. החוויה לצפות בזיקוקים ולצהול על כל קול נפץ שמרעיד את השמיים היא מדהימה ללא ספק. להצליח לצלם אותם? זאת כבר חוויה מסוג אחר. עוצמתית, מאתגרת, מספקת אף יותר. מה שנקרא "רק צלמים יבינו". לאור המאורע המיוחד, הכנתי מדריך קצרצר המחדד כמה מהטיפים החשובים ביותר לצילום זיקוקים, מוקדש לכל מי שמתכוון לצאת היום ולהנות מהחוויה הויזואלית האדירה הזו. שתדעו. צילום זיקוקים אינו מסובך יתר על המידה ואם תעקבו אחר הטיפים הכתובים כאן, מבטיח לכם שתצאו מהסשן עם תוצאה שתהיו גאים בה. אם יש לכם שאלות - מוזמנים לכתוב לי בתגובות לפוסט. שיהיה לכם בהצלחה! פוטו טיפ מס' 1 - הכנה מקדימה עשו מחקר מקדים לחיפוש לוקיישן מעניין בקרבת מקום מגוריכם. להשראה, חפשו תמונות בגוגל מהשנים הקודמות או שאלו חברים מהאזור איפה כדאי לצלם. נסו לברר בעירייה או הרשות המקומית איפה צפויים להתקיים הזיקוקים. נסו לדמיין מראש את הפריים הרצוי כדי לתכנן אותו מראש. פוטו טיפ מס' 2 - מחקר בלוקיישן הגיעו מוקדם כדי לסרוק את הלוקיישן הרצוי. חפשו עוגנים בפריים, כגון מבנים או עצים מעניינים. אל תסתפקו בפריים הבנאלי מהנקודה הראשונה אליה הגעתם. סרקו את השטח למציאת זווית צילום מעניינת. נסו להעריך מראש אם המקום יהיה המוני. יתכן וכדאי לשנות מיקום כדי שאנשים לא יפריעו לקומפוזיציה. לחלופין, תחשבו על דרך יצירתית לשלב אותם בצורה אסתטית בפריים. טיפ בונוס: גם אם תגיעו למסקנה שהלוקיישן אינו מוצלח ותתאכזבו מבחירת המיקום הראשוני - יהיה לכם מספיק זמן לחפש נקודות עניין אחרות בסביבה. פוטו טיפ מס' 3 - חצובה אחרי שתמצאו את הספוט המעניין ביותר, העמידו את המצלמה על חצובה ודייקו את הקומפוזיציה. שימו לב מה אתם כוללים בפריים ומה עדיף להוציא החוצה. הקפידו על יישור התמונה. נסו להעריך את מיקום הזיקוקים ומה יהיה שיא גובהם. כללו מספיק חלל מהצדדים ומעל הזיקוקים על מנת שלא לחתוך אותם ולהעניק תחושה חנוקה לצופה. בצילום על חצובה, חשוב לבטל את מנגנון הייצוב בעדשה (או במצלמה, לבעלי מצלמות המירורלס ). הוא עלול לפגוע בפוקוס של התמונה. חשוב לא פחות לזכור להחזיר אותו אחרי זה. פוטו טיפ מס' 4 - שלט או טיימר צלמו עם שלט, חוטי או אלחוטי. אם אין ברשותכם שלט - אפשר להשתמש באפליקציה שמתחברת למצלמה דרך WiFi או לצלם עם טיימר, עם השהייה של 2 או 5 שניות. בצורה כזו תוכלו להימנע מלחיצה על כפתור המחשף שעל המצלמה ומהרעדה מיותרת של המצלמה שתפגע בפוקוס. פוטו טיפ מס' 5 - פוקוס במידה וקיים אובייקט משמעותי בפריים שלכם המתפקד כעוגן - התפקסו עליו. אם אין אובייקט כזה ותבחרו להדגיש את הזיקוקים עצמם, התפקסו על אובייקט כלשהו במרחק גדול יחסית אליו להערכתכם יגיעו הזיקוקים. אם אתם מתקשים להתפקס, חפשו אזורים קונטרסטיים בסצינה, עם מעברים חדים בין אור לצל והתפקסו עליהם. חשוב (!) אחרי שתחשבו את הפוקוס בצורה אוטומטית, בטלו את הפיקוס האוטומטי ועברו לעבוד עם פוקוס ידני. מטרת המעבר לפוקוס הידני אינה שתתחילו לחפש מיקוד ידנית דה פקטו אלא כדי לשמור על מרחק פוקוס הרצוי מבלי שתצטרכו לחפש פוקוס אוטומטי בכל פריים. פוטו טיפ מס' 6 - הגדרות משולש החשיפה לטעמי, הדרך הנכונה והנוחה ביותר להגדיר את הצמצם, התריס וה-איזו היא בצילום במוד ידני (M). נקודת פתיחה טובה ל-ISO תהיה בין 100 ל-400 כדי לשמור על איכות התמונה טוב ורעש מינימלי. על מנת להרוויח עומק שדה רחב יחסית ולחסום חלק מהאור המגיע מהזיקוקים, הצמצם יכול לנוע בין F/8 עד F/11. מהירות התריס היא הצלע השלישית במשולש והיא צפויה להיות בין 2 ל-10 שניות. אין מתכון אחד בטוח להצלחה וההגדרות המדויקות תלויות מאד בסצינה המצולמת, אופי תנועתם של הזיקוקים, האפקט הרצוי ועוד. בחנו את התוצאות, האור והאפקט האומנותי שאתם מקבלים ושנו את הפרמטרים בהתאם. לדוגמא, אם תרצו לקבל שובלי אור ארוכים יותר - האריכו את זמן החשיפה (= הקטינו את מהירות התריס). שימו לב שבמקרה הזה יותר אור יכנס למצלמה ואתם עלולים "לשרוף" את הפריים. תצטרכו להוריד ISO או לסגור צמצם כדי לגשר על הפער. שחקו עם הפרמטרים, התנסו איתם, עד שתקבלו תוצאה שאתם אוהבים. פוטו טיפ מס' 7 - מוד Bulb אם אתם יודעים איך, עבדו עם מוד bulb כך שפתיחת התריס וסגירתו תתבצע בצורה ידנית למשך זמן שאתם מודדים בעצמכם. איך בדיוק תעבדו עם זה? "חושו" את העתיד ולמדו את התנהגות הזיקוקים. נסו להעריך מתי הזיקוק מתפוצץ ותתחילו את הצילום ע"י לחיצה על כפתור המחשף בשלט ופתיחת התריס הראשון. קצת אחרי ההפוגה (מדדו כ-5-10 שניות אחרי פתיחת התריס הראשון) תעצרו את החשיפה, סגרו את התריס השני וסיימו את הצילום. בדקו את התוצאות ושחקו גם עם התזמון של תחילת הצילום וגם עם משך החשיפה לקבלת תוצאות מרשימות ומדויקות. פוטו טיפ מס' 8 - Stay Calm and Shoot Raw צילום זיקוקים מייצר תמונות בעלות טווח דינמי רחב ומנעד צבעים עשיר ומגוון. צילום ב-raw ילכוד עבורכם יותר פרטים באזורים הקיצוניים של הטווח הדינמי (המוארים ביותר לצד החשוכים ביותר) ויאפשר לכם יותר גמישות בעריכה מאשר קבצי Jpeg. ככה תוכלו לשלוט בצורה מדויקת יותר בצבעים וה-White Balance. פוטו טיפ בונוס כנסו ל קבוצת הפייסבוק שלנו ושתפו את צילומי הזיקוקים המרהיבים שלכם. ספרו לחברים על הניסיון שלכם בצילום זיקוקים, בקשו מהם משוב על היצירות שלכם, ספרו מה עבד לכם ומה למדתם מהחוויה. נשמח לדעת שהמאמר הזה עזר לכם לקבל תמונות זיקוקים מרשימות ושלמדתם כאן משהו חדש. אהבתם את הטיפים? שתפו אותם עם חברים צלמים, אל תשאירו הכל רק לעצמכם :) חג שמח! שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- סטופ בצילום - מאמר מס' 1: מהו סטופ ואיך מחשבים אותו
כמה פעמים שמעתם צלם זורק לאויר "יצא לי חשוך מדי - אוסיף סטופ אחד לחשיפה" וחשבתם שהוא מדבר סינית שוטפת? ומה עם "מנגנון הייצוב בעדשה שווה ערך ל-4 סטופים"? קוריאנית ספרותית? "פילטר ND של חמישה סטופים"... קוד מורס במיטבו?? אם לפחות פעם אחת - המאמר הזה בשבילכם! זהו המאמר הראשון בסדרה של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום, בו אני מציג את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו. המאמר השני מסביר את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת במצלמה כאשר היא שולטת באחד הפרמטרים של החשיפה. המאמר השלישי והאחרון בסדרה כולל שימושים נוספים במושג "סטופ" בהקשרים שונים בעולם הצילום. האם כבר הצטרפתם ל קהילת הצילום שלנו בפייסבוק ? מהו ה"סטופ" בצילום המושג "סטופ" מבלבל לא מעט צלמים, שלא בצדק לטעמי. משמעותו פשוטה למדי - הכפלה של החשיפה, או חצייתה, יחסית למצב מסוים. למשל, אם תמונה שצילמתם חשוכה מדי, ותרצו לקבל בדיוק פי 2 יותר חשיפה, תגידו: "אני רוצה להוסיף סטופ אחד לחשיפה". מצד שני, אם התמונה מוארת מדי ותרצו לקבל רק חצי מהחשיפה, תאמרו: "צריך להקטין בסטופ אחד את החשיפה". תשנו את אחת ההגדרות במצלמה בהיבט של משולש החשיפה (תריס, צמצם ו/או ISO) בהתאם. סטופ = להכפיל (או לחלק) את החשיפה פי-2 מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע. תמונה חשופה נכון (למעלה) ותמונה בתת חשיפה של סטופ אחד (למטה) ומה אם ארצה להוסיף שני סטופים לתמונה? כאן העסק קצת מסתבך, וזה בדיוק מה שמבלבל את רוב הצלמים. אבל אל תחששו, תמשיכו לקרוא ואני בטוח שתקלטו את הקונספט. הכוונה ב"שני סטופים" היא שנרצה להגדיל את החשיפה פעמיים פי שניים, כלומר נתחיל ממצב מסוים, נכפיל את החשיפה פי 2, ואז עוד פעם פי 2 - סה"כ פי 4 יותר אור. עליה של שלושה סטופים? נכפיל את החשיפה (x2) שלוש פעמים, כלומר 2 כפול 2 כפול 2, שזה פי 8 יותר חשיפה. אותו הדבר בדיוק בצד השני, כשנרצה להקטין את החשיפה. הורדה של שני סטופים משמעותה הקטנת החשיפה פי 4 מהמצב ההתחלתי. הורדה של 4 סטופים משמעותה הקטנת החשיפה פי 16. הנוסחה (יש גיקים בקהל?) למי שמתמטיקה זורמת לו בוריד, הנוסחה היא פשוטה למדי: אם X הוא מספר הסטופים שנרצה להוסיף (או להוריד), אז החשיפה שלנו תגדל (או תקטן) פי 2 בחזקת X, כלומר: כפי שראיתם בדוגמא למעלה, כשרצינו להעלות שלושה סטופים, קיבלנו פי (2 בחזקת 3) יותר חשיפה, כלומר פי 8. ה"סטופ" ומהירות התריס זמן החשיפה (או מהירות התריס אם תרצו) קובע חד משמעית את כמות האור הנכנסת, בהנתן צמצם ו-ISO מסוימים. אם נכפיל פי 2 את זמן החשיפה (= נקטין פי 2 את המהירות) - נקבל פי 2 יותר אור בתמונה, כלומר נוסיף סטופ אחד. אם נקטין את זמן החשיפה פי 4, נקבל פי 4 פחות אור, כלומר נוריד שני סטופים מהחשיפה. דוגמאות להמחשה אם צילמנו תמונה במהירות תריס של 1/200 ונרצה להוסיף סטופ אחד (להכפיל את כמות האור), נצטרך לצלם במהירות של 1/100. אם צילמנו תמונה ב 1/50 והיא יצאה שרופה, ונרצה להוריד שלושה סטופים, נצטרך לצלם במהירות של 1/400 (ירידה של סטופ אחד מ-1/50 היא 1/100, סטופ נוסף מביא אותנו ל-1/200 והסטופ השלישי ל-1/400). טבלת Cheat Sheet ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך מהירות התריס משפיעה על החשיפה ואיך זה מתקשר להוספת סטופים לתמונה. ה"סטופ" וה-ISO בדומה למהירות התריס, לרגישות החיישן או ה-ISO קשר ישיר לחשיפה - אם נכפיל את ה-ISO במספר מסוים נקבל הכפלה באותו המספר בדיוק בחשיפה, כמובן, בתנאי ששאר הפרמטרים נותרו זהים. דוגמאות להמחשה על מנת להכפיל את החשיפה בתמונה שצולמה ב-ISO 400, כלומר להוסיף סטופ אחד, נצטרך לעבור ל-ISO 800. אם נרצה לקבל פי 4 פחות חשיפה באותה התמונה (להוריד שני סטופים) נקבע את ה-ISO על 100 (סטופ אחד מ-400 ל-200, וסטופ נוסף מ-200 ל-100). טבלת Cheat Sheet ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך רגישות החיישן (ISO) משפיעה על החשיפה. ה"סטופ" והצמצם קוטר הצמצם, או יותר מדויק, שטחו קובע את כמות האור הנכנסת לתוך המצלמה. אם נגדיל את שטח הצמצם פי 2, בהנתן ששאר הפרמטרים נשארים זהים, נקבל פי שתיים יותר חשיפה, כלומר נוסיף סטופ אחד. אם נגדיל את שטחו פי 4, נקבל פי 4 יותר חשיפה, שווה ערך לשני סטופים. איך זה קשור למספרי ה-F הידועים? שוב, מעט מתמטיקה. שטח מעגל מחושב כ-PI חלקי 4, כפול הקוטר בריבוע, דהיינו לפי הנוסחה, ע"מ להגדיל את שטח הצמצם פי 4 נצטרך להגדיל את הקוטר פי 2 ואילו להגדלת השטח פי 2, נצטרך להגדיל את הקוטר פי (בערך) 1.4 . המספרים מאחורי ה-F-Number מייצגים בדיוק את הקשר הזה. לא אכנס כאן לפרטי פרטים בנוגע למספרי ה-F (על כך יכתב מאמר יעודי בהמשך...) אבל כן אתן דוגמא ממחישה, שלחלוטין תספיק לקלוט את הקטע. דוגמא להמחשה אם צילמנו תמונה בצמצם "ביניים", F/8 והתמונה יצאה חשוכה מדי נרצה לפתוח את הצמצם. ע"מ להוסיף סטופ אחד לחשיפה, נצטרך להגדיל את קוטר הצמצם פי (בערך) 1.4, ולצלם ב- F/5.6. להוספת סטופ נוסף נצטרך לפתוח את הצמצם ל-F/4. סטופ נוסף? נקבל F/2.8. טבלת Cheat Sheet ניתן להיעזר בטבלה הזו כדי להבין איך גודל הצמצם משפיע על החשיפה. פוטו טיפ חם מהתנור - תרגיל כמו כל דבר בצילום, על מנת להפנים באמת נושא כלשהו אין ברירה אלא לתרגל אותו במציאות. לקפוץ למים. ללכלך את הידיים. קשה באימונים, קל במלחמה. טוב... נסחפתי. התרגיל (1) תעברו למוד צילום ידני במצלמה (M ברוב המצלמות של ימינו). (2) תחפשו את ההגדרה של כל אחת משלושת צלעות משולש החשיפה, כך שתתקבל תמונה חשופה היטב. אם אתם מצלמים בשעות הערב בבית מואר היטב, נקודת פתיחה טובה תהיה צמצם F/5.6, מהירות תריס 1/50 ו-ISO 1600. (3) תשנו את אחד הפרמטרים במשולש החשיפה כך שכל פעם תוסיפו (או תורידו) בדיוק סטופ אחד, בהתאם לטבלאות שלמעלה (למשל, תפתחו את הצמצם ל-F/4). (4) תבחנו את התוצאה ו"תחושו" את משמעות המושג סטופ ותבחנו את ההבדל בתאורה בין פריים לפריים. (5) תחזרו לנקודת הפתיחה ותבצעו את התרגיל שוב, תוך שינוי שאר הפרמטרים במשולש החשיפה. שימו לב - בתרגיל הזה הדגש היחיד הוא על החשיפה, אין שום צורך להקפיד על פוקוס, עומק שדה, וכו' (אם כי, כמובן תמיד מומלץ לצלם משהו יפה). סיכום ביניים עד עכשיו התרכזנו בהיבט הטכני יותר של מושג ה"סטופ" ואיך הפרמטרים השונים במשולש החשיפה משפיעים עליו. במאמרים ה שני וה שלישי במיני סדרה הזו של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום אפרט מדוע השימוש במושג כה פופולרי בקרב צלמים ואתן מספר דוגמאות לשימושים פרקטיים בהם נהוג להשתמש בו. עד אז, תמשיכו לקרוא ולהתעניין, לשאול שאלות ולעולם לא להגיד "סטופ" לעוד צילומים נפלאים. שלכם, ויקטור כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- סטופ בצילום - מאמר מס' 2: שימושים מקובלים - סיבוב הגלגלת
זהו המאמר השני בסדרה של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום. במאמר הראשון הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו. בקצרה, סטופ אחד שווה ערך להכפלה או חלוקה של החשיפה פי 2. ניתן להוסיף או להוריד מספר סטופים לתמונה בהתאם לראיה האומנותית שלנו על ידי שינוי של אחד הפרמטרים במשולש החשיפה. המאמר השני (זה שאתם קוראים ממש עכשיו) מסביר את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת במצלמה כאשר היא שולטת באחד הפרמטרים של החשיפה. המאמר השלישי מתאר שימושים פרקטיים נוספים למושג בקרב צלמות וצלמים. תהנו! ה"סטופ", למה צריך אותו? הרעיון המרכזי מאחורי המושג "סטופ" הוא לתת אינדיקציה להשוואה בין שני מצבי חשיפה שונים. אין לו משמעות אמיתית בפני עצמו. לדוגמא, לעולם לא תמצאו את עצמכם אומרים "אני רוצה תמונה של ארבעה וחצי סטופים", שכן לאמירה זו אין שום משמעות. אתם כן תגידו "צריך להוסיף שני סטופים כדי לקבל חשיפה נכונה" כי זאת השוואה בין המצב הנוכחי בו צילמתם בחשיפה חסר לבין המצב הרצוי. מעבר לכך, השימוש במושג הוא חלק מהז'רגון המקצועי של ציבור הצלמים והוא נוח ליצירת שיח ענייני וברור כשעולה דיון הקשור לחשיפה ואור. במאמר הזה אתן מספר דוגמאות למצבים בהם השימוש במושג "סטופ" מתבקש ויכול לתרום לכם להבין סיטואציה מסוימת הקשורה לתהליך הצילום והחשיפה. סטופ = להכפיל (או לחלק) את החשיפה פי-2 סיבוב הגלגלת במצלמה לקביעת החשיפה ברוב המצלמות של היום שינוי של אחד משלושת הפרמטרים במשולש החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO) מתבצע ע"י סיבוב גלגלת יעודית. מה שלא כולם יודעים זה שמהלך אחד של סיבוב הגלגלת (נקרא לזה "קליק") שווה ערך לשליש סטופ, עבור הפרמטר שבו הגלגלת שולטת באותו הרגע (צמצם, תריס או ISO). בצורה זו, שלושה קליקים שווי ערך לשינוי חשיפה של סטופ אחד בדיוק. כמה דוגמאות מהירות התריס במצב בו הגלגלת שולטת במהירות התריס, ומהירות התריס היא 1/100 , סיבוב של קליק אחד ימינה (הכיוון של מהירות גבוהה יותר, כלומר כמות אור קטנה יותר) תביא אותנו למהירות של 1/125, שווה ערך לשליש סטופ. סיבוב נוסף - 1/160, ועוד אחד 1/200, שזה כבר סטופ אחד שלם. (מהירות תריס כפולה פי 2 מנקודת הפתיחה). איזו עובד ממש כמו מהירות התריס. אם נתחיל מ-ISO 800, סיבוב הגלגלת שמאלה (הקטנה של שליש סטופ) יביא אותנו ל-640, עוד אחד ל-500 ואחד נוסף ל-400. צמצם נתחיל מ- F/8 ונפתח את הצמצם. קליק שמאלה ואנחנו ב-F/7.1 (שליש סטופ יותר חשיפה). עוד קליק, F/6.3, ואחד אחרון, F/5.6. עוד שלושה קליקים שמאלה (הוספת סטופ אחד לחשיפה) ונגיע ל-F/4. ולמה זה כל כך נוח? מי שאוהב לצלם במוד Manual, וזאת לחלוטין ההמלצה האישית שלי, ניתן לספור את הקליקים שהוספנו או הורדנו באחד מהפרמטרים כדי לפצות בדיוק באותו מספר הקליקים בפרמטרים האחרים. לדוגמא, צילמנו תמונה ב F/8, מהירות תריס 1/100 ו- ISO 800. החשיפה מעולה, אבל עומק השדה גבוה מדי, ונרצה לפתוח את הצמצם ל-F/4 כדי להקטין אותו. זה מתבטא בעליה של שני סטופים בחשיפה, כלומר שישה קליקים שמאלה. שינוי זה בלבד מעלה את החשיפה ונדרש מאיתנו לפצות על העליה ב-2 סטופים בחשיפה ולהוריד אותם באמצעות אחד הפרמטרים האחרים. כאן יש לנו שתי אפשרויות. (1) להגדיל את מהירות התריס ל- 1/400 או לחלופין (2) להקטין את ה-ISO ל-200 או שילוב של שניהם. כל אחת מהדרכים לגיטימית, עם היתרונות והחסרונות שלה. הערה בחלק מהמצלמות ההגדרה הדיפולטיבית לקליק אחד היא חצי סטופ, כלומר, נדרשים שני קליקים כדי להעלות / להוריד סטופ אחד. ניתן לשנות את ההגדרה הדיפולטיבית של שליש סטופ לחצי סטופ בקלות באחד מתפריטי המצלמה כך שידרשו שני קליקים להעלות / להוריד סטופ אחד. נוסף, יתכן וכיוון הגלגלות יהיה הפוך, וגם את זה ניתן לשנות בהגדרות המצלמה. מה שחשוב, זה לתפוס את הקונספט, שניתן לספור את הקליקים שהוסיפו לחשיפה (או הורידו) ולפצות בעזרת אחד הפרמטרים האחרים. ברוב המצלמות ניתן לשנות את ההגדרה של שליש סטופ לחצי סטופ באחד התפריטים האם אתם כבר חברים ב קהילת הצילום שלנו בפייסבוק ? "סטופ" וסיבוב הגלגלת במודים החצי אוטומטיים גם במקרה של צילום באחד משני המודים החצי אוטומטיים - עדיפות תריס (Tv בקנון או S בניקון וסוני) או עדיפות צמצם ( Av בקנון או A בניקון וסוני) סיבוב הגלגלת בקליק אחד ישנה את הפרמטר הנבחר (צמצם או מהירות התריס) בשליש סטופ. להבדיל מהמוד הידני, המצלמה היא זו שתבצע את הפיצוי הנדרש לחשיפה בצורה אוטומטית בעזרת שינוי הפרמטר השני, בהנתן והתאורה ושיטת מדידת האור לא השתנו. לדוגמא, נניח שתמונה מסוימת צולמה במוד עדיפות צמצם ב-F/5.6 ומהירות 1/100. אם נסובב שני קליקים שמאלה (כלומר תוספת של שני שליש הסטופ) נקבל F/4.5. אם נצלם את אותה התמונה עם הצמצם החדש ובאותה שיטת מדידת אור, האלגוריתם צפוי לחשב מהירות תריס גבוהה יותר - 1/160, שתכניס פחות אור, שוות ערך לשני שליש הסטופ, כך שבסופו של דבר נקבל בדיוק את אותה החשיפה. סטופ ופיצוי חשיפה בפסקה הקודמת הזכרתי את המודים החצי אוטומטיים, בהם המצלמה מחשבת עבורנו את הפרמטר בו אנחנו לא שולטים. ישנם מקרים בהם לא נהיה מרוצים מהתוצאה של האלגוריתם כי התמונה יצאה בהירה (או חשוכה) מדי. במקרה הזה נרצה "לתקן" את האלגוריתם, או יותר נכון להכווין אותו ולבצע פיצוי חשיפה, חיובי או שלילי. לחיצה על כפתור פיצוי החשיפה בשילוב עם סיבוב הגלגלת באחד מהמודים החצי אוטומטיים ינחה את האלגוריתם לבצע תיקון לפרמטר אותו הוא מחשב כדי להגביר או להחליש את החשיפה סיבוב הגלגלת תוך כדי לחיצה על כפתור יעודי לפיצוי חשיפה יתן לנו את השינוי הרצוי. גם במקרה הזה קליק אחד בסיבוב שווה ערך לשליש סטופ. כדאי לשים לב לסגרל החשיפה המופיע על המסך וגם בתוך העינית, סרגל ה-EV (כלומר Exposure Value). ללא פיצוי החשיפה, הסימון המראה את החשיפה יעמוד על ה-0. אם נרצה להעלות את החשיפה, נסובב את הגלגלת והסימון ינוע ימינה. בהקטנת החשיפה הסימון ינוע שמאלה. סרגל החשיפה המראה חשיפת יתר של סטופ אחד סיכום ביניים לקריאת המאמר הראשון בו הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו. לקריאת המאמר השלישי בו אציג שימושים נוספים למושג "סטופ" בצילום (יתפרסם בקרוב). בינתיים, אל תעצרו לרגע, ותמשיכו לצלם! בא לכם להצטרף לאחת הסדנאות הקרובות שלנו? כל הפרטים כאן . שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- סטופ בצילום - מאמר מס' 3: שימושים מקובלים והסברים
זהו המאמר השלישי בסדרה של #שלושה_מאמרים_על_סטופ_בצילום. במאמר הראשון הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו. בקצרה, סטופ אחד שווה ערך להכפלה או חלוקה של החשיפה פי 2. ניתן להוסיף או להוריד מספר סטופים לתמונה בהתאם לראיה האומנותית שלנו על ידי שינוי של אחד הפרמטרים במשולש החשיפה. קיראו את המאמר הראשון בסדרה להסבר מפורט יותר. המאמר השני מסביר את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת במצלמה כאשר היא שולטת באחד הפרמטרים של החשיפה. המאמר השלישי (זה שאתם קוראים ממש עכשיו) מתאר שימושים פרקטיים נוספים למושג בקרב צלמים. תהנו! "סטופ" בפלאשים ישנם סוגי פלאשים רבים הנבדלים במותג, גודל וכמובן העוצמה, הפרמטר הרלוונטי לדיון הזה. העוצמה של כל פלאש נקבעת ביחס לעצמו, כאשר סימון של 1/1 אומר שהעוצמה היא מקסימלית לאותו הפלאש, והיא הולכת וקטנה ככל שהשבר קטן יותר. לפיכך, סימון 1/2 אומר שהפלאש יבזיק במחצית מעוצמתו המקסימלית, כלומר בדיוק סטופ אחד פחות. 1/4? עוד סטופ פחות. 1/32? חמישה סטופים מתחת למקסימום. ברוב הפלאשים הסטנדרטיים (Speedlight) העוצמה הנמוכה ביותר היא 1/128 מהעוצמה המלאה, כלומר 7 סטופים מתחת למקסימום. "סטופ" ופילטר ND פילטר ND (קיצור של Neutral Density) חוסם את האור בצורה אחידה על כל התמונה, מעין משקפי שמש על העדשה. השימוש בפילטר זה נרחב בקרב צלמי טבע ונוף אורבני ומטרתו לאפשר זמן חשיפה ארוך יחסית גם באור יום, שכן ברוב הסיטואציות במהלך היום לא נוכל לצלם במהירות תריס נמוכה והתמונה "תשרף". בעזרת הפילטר ניתן לקבל מריחת רכבים, זרם מים מרוח וכדומה. שקיעה בחוף פלמחים. ע"מ לקבל את מריחות הגלים בפריים נדרש להשתמש בפילטר ND ע"מ לקבל זמן חשיפה ארוך במיוחד. בדומה לפלאש, עוצמתו של הפילטר נמדדת בסטופים. פילטרים החוסמים סטופ אחד (חצי ממכמות האור), שניים (רבע מכמות האור) או שלושה (שמינית מכמות האור) נחשבים חלש יחסית. פילטרים אלו יאפשרו הורדה קטנה יחסית של מהירות התריס, מה שמתאים למריחות קלות בלבד. פילטרים של 8 עד 10 סטופים (פי 1024 פחות אור(!)) נחשבים לחזקים ומאפשרים חשיפה של מספר שניות גם בצהרי היום. מערכת פילטרים של חברת Kase אשר קיבלתי לביקורת. המטרה של פילטר כזה הוא להחשיך את הפריים ולאפשר צילום בחשיפה ארוכה. העוצמה של ההחשכה נמדדת בסטופים כתבתי מיני סדרה של שני מאמרים על פילטר ND. מוזמנים! מאמר מספר 1 - מהו פילטר ND מאמר מספר 2 - טכניקות ושיטות עבודה עם פילטר ND "סטופ" בעריכה דיגיטלית אחד הסרגלים השימושיים ביותר בתוכנת לייטרום (וכל תוכנת עריכה אחרת) הוא סרגל ה-Exposure, בעזרתו ניתן לשנות ו/או לתקן את החשיפה של הפריים. כפי שאתם כבר יכולים לנחש, גם כאן השנתות של הסרגל מייצגות את מספר הסטופים יחסית למצב ההתחלתי (המסומן ע"י 0). הזזת הסרגל ימינה ממצבו ההתחלתי (0) מבהירה את הפריים והזזתו שמאלה מחשיכה אותו. טיפ שיעזור לכם להיות צלמים טובים יותר לאחר תיקון החשיפה בלייטרום במספר הסטופים הנדרשים תתבוננו בנתונים הגולמיים של התמונה ותחשבו מה הייתם יכולים לשנות כדי לקבל את אותה החשיפה עוד בשלב הצילום. האם לשנות את מפתח הצמצם? איך אותו השינוי ישפיע על עומק השדה? אולי עדיף דווקא לשנות את מהירות התריס או ה-ISO? עצם המחשבה על הנושא יעזור לכם לקבוע את החשיפה הנכונה בצילומים הבאים, ובמובן הרחב, תהפוך אתכם לצלמים טובים יותר. "סטופ" ומייצב התמונה שבעדשה ברוב העדשות של היום, בטח בעדשות הזום, קיים מנגנון ייצוב תמונה אשר נלחם בגבורה ברעידות הקטנות הנובעות מתנועות הגוף והידיים הטבעיות שלנו כאשר אנחנו מחזיקים את המצלמה ביד. המנגנון מודד את הרעידות הקטנות ומזיז את אחד הרכיבים הפנימיים בעדשה בכיוון הנגדי ומייצב את התמונה. עדיין לא הומצא מדד חד משמעי לפיו ניתן למדוד את איכותו של מנגנון הייצוב, ורוב היצרנים משתמשים ב"סטופים" כרפרנס יחסית לעדשה ללא מייצב. רובנו מכירים את כלל האצבע שאומר שכדי לקבל תמונה חדה בצילום מהיד, נדרש לצלם אותה לפחות במהירות תריס השווה לאחד חלקי אורך המוקד (כלל זה נכון עבור מצלמת פול פריים, במצלמת קרופ יש להכפיל את היחס הזה פי 1.5). לדוגמא, אם נצלם באורך מוקד של 100ממ, מהירות התריס צריכה להיות לפחות 1/100 בפול פריים או 1/160 בקרופ. כשהיצרן או מעבדת מחקר כלשהי מבצעים בדיקות קפדניות וטוענים שבעדשה מסוימת מנגנון הייצוב שווה ערך ל-3 סטופים, זה אומר שניתן לשבור את כלל האצבע הזה, ובפועל לצלם במהירות תריס הקטנה ב 3 סטופים מהנאמר, ועדיין לקבל תמונה חדה. בדוגמא שלמעלה, ניתן יהיה לצלם במהירות תריס של 1/13 באורך מוקד של 100ממ. כפי שאפשר לנחש, זהו יתרון עצום לעדשות עם מייצב, למשל בצילום בשעות הדמדומים או הזריחה המוקדמת בהן התאורה מוגבלת. מטבע הדברים, צריך לקחת נתון זה בערבון מוגבל שכן חדות בתמונה תלויה בעוד מגוון גורמים, כגון יציבות אישית של כל צלמת וצלם, היציבות של הקרקע (או אי היציבות של אוניה, למשל), תנועת האובייקט המצולם וכו'. סטופ וטווח דינמי הטווח הדינמי זהו היחס בבהירות בין האזור הבהיר ביותר לאזור החשוך ביותר בסצינה מסוימת. תמונה עם טווח דינמי רחב, עם אזורים בהירים לצד אזורים חשוכים מאד נוח לדבר על הטווח הדינמי במושגים של סטופים, שכן הוא משווה בין שני מצבי ייחוס - האזור הבהיר ביותר והאזור החשוך ביותר. אם בסצינה מסוימת האזור המואר ביותר בהיר רק פי 2 מהאזור החשוך ביותר, הטווח הדינמי של אותה הסצינה הוא סטופ אחד. אם נתבונן בסצינה עשירה בתאורה מגוונת (למשל, נוך שטוף שמש, עם שמיים בהירים מאד מצד אחד ואזורים מוצללים וחשוכים מהצד השני), הטווח הדינמי שלה יהיה רחב מאד, למשל 10 סטופים, שווה ערך ליחס בהירות של בערך 1000 בין האזור הבהיר לחשוך (זוכרים את הנוסחה? 2 בחזקת 10 זה 1024). כדי להבין את המושג לעומק, צריך להפריד בין שלושה רבדים בהם הוא רלוונטי - המציאותי, המדוד והתצוגתי. המציאות המציאות מכתיבה לנו את הטווח הדינמי שלה אך כמובן שאין למציאות הזו שום משמעות לכשעצמה, אלא רק בהנתן מכשיר או כלי כלשהו שיודע למדוד את התאורה. לדוגמא, העין האנושית או המצלמה שלנו הם מכשירים למדידת אור ושניהם יודעים לפענח בצורה מסוימת את האור המגיע מהמציאות. שניהם מוגבלים ע"י הטווח הדינמי שלהם במשימת זיהוי הפרטים באזורים הבהירים ובאזורים החשוכים של הסצינה. תאורה רכה לרוב מייצרת טווח דינמי קטן יותר המדידה המוח האנושי מפותח מאד ויודע לשנות את ה"פרמטרים" של העין בצורה אוטומטית ובלתי נשלטת (למשל, לפתוח או לסגור את האישון, שהוא המקבילה האנושית לצמצם). בצורה זו העין האנושית יודעת למדוד טווח דינמי עצום של 22-24 סטופים. אם נהיה הוגנים לרגע ונרצה להשוות את העין שלנו למצלמות דיגיטליות, נצטרך לבחון את העין כאשר האישון קבוע, בדיוק כפי שהצמצם במצלמה אינו משתנה במהלך הצילום הבודד. בבחינה זו נקבל טווח דינמי של כ14 סטופים. רוב המצלמות הדיגיטליות של ימינו מסוגלות להתקרב ליכולת זו של העין, ומצליחות לזהות ולמדוד פרטים בסצינות בעלות טווח דינמי של 13 ואף 14 סטופים. בסצינות בעלות טווח דינמי רחב במיוחד (כמו אותו הנוף המדובר עם אזורים מוארים ומוצללים יחדיו), גם המצלמות המתקדמות ביותר עלולות להתקשות. ישנן מגוון טכניקות אשר עוזרות לנו לקבל טווח דינמי רחב במיוחד (למשל, HDR), אבל זהו נושא למאמר שלם לכשעצמו, שבתקווה יכתב בהמשך. התצוגה אין זה מספיק שהמצלמה שלנו תלכוד את כל הפרטים בקצוות הטווח הדינמי - נדרש גם כלי תצוגה מתאים שידע להציג את כל אותם הפרטים. ה"כלי" הזה יכול להיות מסך המצלמה, הטלפון או המחשב, אלבום דיגיטלי או הגדלה מודפסת של תמונה אהובה. לכל אלו ישנן מגבלות בטווח הדינמי אותו הן מסוגלות להציג ומטבע הדברים הם אלו המהווים את צוואר הבקבוק מבחינת התוצר הסופי שאנחנו רואים. לא מעט מסכים יודעים להציג 9 סטופים בלבד בטווח הדינמי, כך שהרבה פרטים שהמצלמה כן הצליחה ללכוד "הולכים לאיבוד" בתצוגה. הבשורה המשמחת היא שלרוב, הסטנדרט הוא כ 10 סטופים. עדיין נמוך מיכולת הפענוח של המצלמות, אך עדיין מספיק טוב כדי שנהנה מתוצאות תהליך הצילום. אז לפני שזורקים את המצלמה לפח ומחליפים לדגם החדש ביותר, תבדקו את המסך שלכם, יתכן ותופתעו לגלות פרטים מעניינים ונסתרים באזורים בתמונה שמזמן ויתרתם עליהם. טווח דינמי רחב למדי אך בעל שתי עוצמות מרכזיות בלבד לקריאת המאמר הראשון בו הצגתי את משמעות המושג "סטופ" וכיצד מחשבים אותו. לקריאת המאמר השני בו הצגתי את הקשר בין "סטופ" לסיבוב הגלגלת של המצלמה. בואו נעשה סטופ ונסכם זהו חברים להיום, בטוח שלא תעצרו רק במושג סטופ ותמשיכו לחקור, ללמוד ולהנות מכל החוויות שעולם הצילום העשיר מאפשר לנו. כמו תמיד, אני כאן לשאלות, בקשות וסתם שיחות על החיים עצמם. בא לכם להצטרף לאחת הסדנאות הקרובות של פוטוטיפס? כל הפרטים כאן . שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום | כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- צילום טבע דומם (סטיל לייף): מדריך מעשי לצילום טבע דומם מהבית
מה משותף לבטטה, כוס קפה ומפת שולחן מהבית של סבתא? כולם יכולים להפוך ליצירת אמנות צילומית אם תתנו להם את הבמה הנכונה - זו הפואנטה של צילום "טבע דומם (Still Life). לקראת חודש אוגוסט ב"חדר כושר לצילום" - במהלכו נעמיק בנושא צילום "סטיל לייף", במאמר זה נתייחס לנושא צילום "טבע דומם" כחלק לימודי וחשוב בחייו של צלם. ויקיפדיה מגדירה צילום טבע דומם כך: "טבע דומם" (באנגלית Still life) הוא סוגה באמנות פלסטית, בעיקר בציור, העושה שימוש בתיאור אובייקטים שונים - טבעיים או מעשי ידי אדם - כגון צמחים ופרחים, פירות, פריטי מזון, כלי בית וכדומה. סוגה זו מעניקה לאמן אפשרויות מגוונות בסידור האובייקטים, תוך התייחסות למבנה הקומפוזיציה. במאה ה-20 החלה להופיע סוגה זו במדיות אחרות כגון צילום ווידאו ארט. או במילים יותר פשוטות: צילום טבע דומם, או בלעז סטיל לייף, הוא היכולת להפוך חפצים יומיומיים להרבה יותר מזה - לאומנות. כיום צילום טבע דומם קצת נדחק לשוליים של סגנונות הצילום המוכרים כיוון שהוא עוסק בעיקר בנושאי צילום אישיים ו/או ההדרה של אור וקומפוזיציה. אלו נושאים שפחות ניתקל בהם כתמונות במגזינים או אתרי אינטרנט שונים. עם זאת, בהיסטוריה של הצילום נושא הטבע הדומם היה מרכזי הרבה יותר כיוון שזה התכתב באופן מפורש עם ציורי הטבע הדומם שהיו מקובלים באותה תקופה, כחלק מהניסיון להתחקות אחר הציירים הגדולים ובכך לסלול את הדרך להכרת הצילום כאומנות לגיטימית. למה כדאי להתנסות בסגנון צילום סטיל לייף? • זה הפתרון המושלם ל: "אין לי מה לצלם" / "אין לי זמן לצלם" . • זו מעבדה מושלמת ללמידה של אור, קומפוזיציה וסבלנות. • כאן הדמיון שלכם עובד שעות נוספות, פורש כנפיים ומפליג למחוזות רחוקים. • סגנון צילום אישי מאוד - דרך מעולה לפתח שפה צילומית אישית. • אתם לוקחים על עצמכם את מלוא האחריות משלב החשיבה ועד הביצוע. צילום טוב לא יקרה "בטעות", הוא מתוכנן בקפידה ע"י הצלם. עקרונות, טכניקה וטיפים בצילום טבע דומם הבית הוא הסטודיו שלכם כאמור צילום טבע דומם עוסק בצילום חפצים/פרטים שונים ומגוונים. אז מה לבחור? לכולנו יש בבית או בחצר אינסוף אובייקטים מעניינים לצילום. הבחירה באובייקט הצילום יכולה לנוע בין אובייקט הקרוב אלי רגשית (תכשיט, מכתב, חפץ ששייך לקרוב אהוב), לאובייקט "מעניין לצילום" מכל סיבה שהיא (פרח עם צורה מיוחדת, פריטי אספנות ווינטאג'), ועד אובייקטים מפתיעים שחשבנו שהם חסרי חשיבות וכעת מקבלים משמעות חדשה (קפה של הבוקר, גזר ששלפנו מהערוגה הביתית). הבחירה איננה משנה, מה שחשוב הוא להרגיש "חיבור" לאובייקט ולהבין שבצילום טבע דומם יש לנו את היכולת "להכניס חיים" בכל אובייקט שנבחר. צילום טבע דומם נהוג לצלם בחלל סגור המאפשר שליטה מלאה באור. תמצאו בקלות כי הבית שלכם יכול להוות סביבת צילום מצוינת לסוג צילום זה. אז "אין לי מה לצלם" / "אין לי זמן לצאת לצלם" כבר לא מהווים תירוץ עבורנו - זה עד כדי כך פשוט. האור חומר הגלם של כל צילום, בכל ז'אנר. בנושא האור בצילום טבע דומה נגלה כי חלון ביתי פשוט הוא כל מה שאנחנו צריכים. איך לעבוד עם תאורת חלון: מומלץ להעמיד את סט הצילום קרוב לחלון ולהחשיך עד כמה שניתן את הבית ע"י כיבוי אורות וסגירת תריסים בחלונות הסמוכים למקום הצילום. ככל שהבית יהיה חשוך יותר כך השפעת תאורת החלון תהיה ברורה ומודגשת יותר. מומלץ לעבוד כך שהחלון נמצא ב-90 מעלות ביחס לסט הצילום (תאורת צד) - להדגשת תלת ממד ע"י מעברים של אור וצל. לא להתקבע: אין להתייחס לאור חלון כ"דברי אלוהים חיים", כלומר, "זה מה יש". ניתן וכדאי לעצב את האור: ככלל, אור חלון מייצר תאורה קונטרסטית ודרמטית. זה יכול להיות מצוין, אך ניתן בקלות לרכך את האור ע"י וילון לבן או הצמדה של נייר פרגמנט/נייר אפייה לחלון. גם גודל החלון הנבחר הוא קריטי: חלון גדול = אור רך / חלון קטן = אור קשה. לריכוך צללים תמיד ניתן להשתמש ברפלקטור/מחזיר אור (כל משטח לבן) בצד הנגדי לחלון. דוגמאות לרפלקטורים שאפשר לאלתר בבית: מגבת לבנה, קלקר, קרטון עטוף נייר אפיה. לאחר תרגול והבנת תאורת החלון לעומק, תוכלו להתנסות גם עם הוספת תאורות מלאכותיות (פנסים, פלאשים) ואפילו להתנסות בצילום טבע דומם עם טוויסט של צביעה באור - אבל זה נושא בפני עצמו. קומפוזיציה נחלק את ההתייחסות לקומפוזיציה לכמה אלמנטים שחשוב לקחת בחשבון: סט הצילום בטבע דומם בד"כ יהיה יחסית קטן לפיכך יש לחשוב על 2 דברים חשובים: 1. משטח הצילום עליו מונח האובייקט. 2. רקע הצילום. ניתן בקלות קצת להתבלבל בין המשטח והרקע זאת בהתאם לזווית וגובה הצילום. לדוגמה: בזווית צילום עילית של 90° (ממש מעל האובייקט) או בזווית צילום של 45° - המשטח הוא גם הרקע. בזווית צילום נמוכה יותר אנחנו רואים פתאום את הקיר מאחור - שם בדיוק צריך לחשוב על רקע מעניין/מתאים. רעיונות למשטחי צילום ורקעים: המפה הישנה של סבתא, בד מעניין שקנינו בחו"ל ומעולם לא השתמשנו בו, משטח העץ שזרוק בגינה ועוד. הרקע/משטח הצילום חשוב, הוא צריך לשרת ולעבוד עם הנושא והוא מרכיב מרכזי בקומפוזיציה. סידור הנושא על משטח העבודה ביחס לזווית הראיה של המצלמה זו תכלית עבודת הקומפוזיציה: סידור וארגון כלל האלמנטים הנמצאים בתמונה לכדי הרמוניה בצילום. זה דורש דיוק והקפדה תוך תנועה מתמדת של הצלם בין עינית המצלמה לסט הצילום. כאן אין מקום "לזייף" – כדי לייצר צילום איכותי זה חייב להיות מושלם. ייתכן שזה ידרוש כמה וכמה ניסיונות אבל לבסוף רגע אחד זה קורה... הכל מתחבר, הכל נראה הגיוני, יש משמעות לכל נגיעה ותזוזה קטנה שביצענו. האור מלטף בשלמות את אובייקט הצילום וקליק – בראנו מציאות חדשה. אנחנו מביטים סביב, מאושרים מכל פיסת לכלוך ובלגאן שיצרנו בסט. צילום טבע דומם כדאי מאוד לבצע בעזרת חצובה. הרבה יותר קל לדייק את הקומפוזיציה שמסגרת התמונה איננה זזה ממקומה. לסיכום - דגשים ונקודות חשובות בצילום טבע דומם: • בחרו אובייקט צילום שמעניין אתכם. • למדו לחקור את האור. • השתמשו בחצובה. • חשבו על משטח ורקע לצילום. • תופתעו לגלות שלעיתים הצילום לוקח הרבה יותר זמן ממה שחשבתם. • לצילום/ציור טבע דומם היסטוריה מפוארת - לא מזיק לדעת ולהכיר. • תרגול וצילום סטיל לייף הוא אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד ולשכלל את הקומפוזיציה שלנו. • זו דרך נפלאה לפיתוח סגנון צילום אישי. • את הטאצ' האחרון לצילום נשאיר לתכנת העריכה. זה על קצה המזלג עולם הצילום של "טבע דומם". אני מקווה שעשיתי לכם קצת חשק להתנסות או להתעמק יותר בז'אנר הצילום המופלא הזה. תודה שקראתם, גלעד גלעד בן שץ - אמן וצלם ותיק, מייסד ובעלים של בית הספר "אור וצל-בית ללימודי צילום", מנהל פדגוגי ושותף קבוע בצוות "חדר כושר לצילום". כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- מאי הוא חודש הצילום הבינלאומי - 6 רעיונות למה אפשר לעשות במהלך החודש
הידעתם? בשנת 1826 צולמה התמונה הראשונה אי פעם, והיא צולמה לא ע"י צלם אלא על ידי המדען והממציא הצרפתי Joseph Nicéphore Niépce. התמונה צולמה בטכניקת ההליוגרפיה - שיטה שג'וזף חקר באותה התקופה. תהליך נמשך כשמונה שעות כאשר הצילום מתבצע באמצעות תמיסת ביטומן (זפת) ולוח זכוכית או מתכת שבמהלך החשיפה לאור יוצרים את הצילום. איך? הביטומן שנחשף למקור האור מתקשה ונצמד ללוח המתכת או הזכוכית. בצורה זו ניתן היה לזהות אזורים בהירים וצלליות. נוף מהחלון בלה-גרס - הצילום הראשון שנשמר עד היום. שמאל - המקור. ימין - שחזור צבעוני. תודות לויקיפדיה: By Jonnychiwa - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=88887615 כיום, לאחר כמעט 200 שנה, עם ציוד וטכנולוגיות שהשתנו מקצה לקצה, הצילום משמש את האנושות לתיעוד אירועים חשובים ומשמעותיים ברמה היום יומית. הוא יוצר עבורנו זיכרונות מחוויות וטיולים, מחיי היום יום וגם מהרגעים האינטימיים והפרטיים שלנו. יותר מכל - הצילום הוא תחום אומנתי עשיר ומגוון כל כך שכל אחד יכול למצוא את עצמו שוקע לתוך עולם התוכן המרתק הזה, גם הצלמים המקצועיים וגם החובבים שמצלמים עם סמארטפון בלבד. בשנת 1987 החליט הקונגרס בגיבוי איגוד הצלמים האמריקאי שלצילום ישנו תפקיד תרבותי משמעותי בחיי הקהילה המודרנית ונכון לציין זאת גם ברמה הרשמית. כך נולד הרעיון שחודש מאי יחשב לחודש הצילום. אז איך כדאי לך לחגוג את חודש הצילום? קבלו שישה רעיונות מאיתנו! 1) לכו לתערוכת צילום - במוזיאונים בארץ ובעולם מוצגות תערוכות צילום בנושאים שונים ומגוונים, גשו לאחת מהתערוכות, צפו בצילומים המיוחדים, שאבו השערה מהצלמים והצלמות המוכשרים שמציגים שם, יישמו את הרעיונות וצאו לצלם לאחר התערוכה. חיפוש קצר בגוגל יביא אתכם לתערוכה בתחום שאתם אוהבים. 2) צאו לסשן צילום ספונטני עם חברים - קבעו עם מספר חברים שאוהבים לצלם בדיוק כמוכם, צאו לשדה יפה, יער, אזור עירוני מגניב או כל רעיון שעולה במוחכם. צלמו אחד את השנייה, צלמו את הנוף, האנשים השונים, וכל מה שעושה לכם טוב! סשן שלם שהוא רק הנאה וכיף, בלי מחוייבות, עבודה או שכר. 3) פתחו אלבום ישן - זוכרים את האלבומים עם התמונות המודפסות? קחו אחד כזה וצפו בצילומים הישנים שלכם עם המשפחה והחברים, וכן כן - תהיו נוסטלגיים, כיף להיזכר והתמונות יעלו זכרונות נפלאים! 4) הצטרפו לסדנת צילום - כולנו רוצים לשפר את יכולות הצילום, אבל איכשהו מתעצלים וממשיכים בשגרה הרגילה שלנו ולא מפנים מספיק זמן כדי להתפתח. בחרו בתחום בו תרצו להתנסות, ללמוד דברים חדשים או לחזק ידע שכבר קיים והירשמו לסדנא מקצועית שתעזור לכם להגשים את החלום. אפשר גם להירשם לקורס מעמיק או להצטרף לטיול צילום חוויתי לחו"ל כדי להקפיץ את חווית הצילום עוד כמה רמות קדימה. אמנם אנחנו משוחדים, אבל אתם מוזמנים להצטרף אלינו ל סדנאות צילום מגניבות או ל טיולי צילום היסטריים בחו"ל! 5) קחו קורס אונליין - כיום ניתן למצוא ברשת קורסים בכל נושא אפשרי, בישול, קידוד במחשב וגם, כמובן, בצילום! קורס אונליין לא יצריך מכם זמן רב, תוכלו לצפות בו בדרך לעבודה או ללימודים, בזמנים הפנויים שלכם, מהמחשב, מהטלוויזיה ואפילו מהסמארטפון שלכם. שלבו את הקורסים המקוונים יחד עם יציאה לשטח ויישום המידע שרכשתם דרך הסרטונים כדי לקבל את ההתקדמות הטובה ביותר. לקורסי האונליין (חופשיים לרשומים לאתר) של פוטוטיפס לחצו כאן. 6) השקיעו זמן בלימוד צילום עצמאי - בהמשך ישיר לטיפ הקודם, ישנם תכנים רבים ברשת שהינם חופשיים לגמרי וניתן להשתמש בהם כדי ללמוד ולהתקדם. כל מה שנדרש זה הרבה סקרנות ומעט משמעת עצמית כדי להתמיד בתהליך. תוכלו לחפש מאמרים בנושאים שמעניינים אתכם או לראות סרטוני הדרכה ביוטיוב. מומלץ לשאול חברים על צורת הלמידה שלהם ויוצרי התוכן אחריהם הם עוקבים במדיות השונות. גם לנו יש בלוג צילום עשיר בידע ו ערוץ יוטיוב בו אנחנו מפרסמים סרטוני הדרכה במגוון נושאים. מוזמנים להhרשם. באופן אישי צילום בשבילי הוא קהילה, חיבור לאנשים שלא הייתי מתחברת אליהם אחרת, רק בגלל שהם מחזיקים מצלמה ביד או רק כי באו להצטלם אצלי בסטודיו. צרו את החיבורים האלו ותראו איך אתם הופכים להיות מאושרים יותר ברגע. ליהי. אם עדיין לא הצטרפתם לקהילה שלנו בפייסבוק - זה הזמן שלכם! בקהילה אנו נותנים ומקבלים משוב על הצילומים של החברים בקהילה (גם שלנו), משתתפים באתגר צילומי שבועי, מתנדבים בקהילה ומשתתפים בפעילויות אונליין ובמפגשים חופשיים לחברי הקהילה! מחכה לראות אתכם שם :) כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- מועדון הכוכבים של פוטוטיפס יוצא לדרך!
מדוע "מועדון כוכבים"? בשלוש וחצי שנות הפעילות שלנו, מאות (ואף אלפי) צלמות וצלמים עברו תחת קורת הגג שלנו בסדנאות והטיולים השונים אותם הפקנו והובלנו. כבר זמן רב שאנחנו רוצים לתת משהו בחזרה לחברי פוטוטיפס היקרים - על האכפתיות והפרגון שאתם מפגינים כלפינו, על התרומה שלכם לצמיחה של הקהילה ובעיקר על ההתמדה שלכם בעשייה הצילומית איתנו, החלטנו להקים את מועדון הכוכבים כדי ליצור מערכת יחסים ארוכת טווח ומושקעת עוד יותר ממה שהיא הייתה עד היום עם חברי הקהילה. במסגרת המועדון תוכלו לצבור כוכבים על כל הרשמה לאחת הפעילויות שלנו, על הרשמה לשיעורי המשוב שמתקיימים אחרי הסדנאות ואפילו לקבל בוסט של כוכבים בחודש יום ההולדת. בעזרת הכוכבים תוכלו לממש הטבות בלעדיות והנחות על הפעילויות שלנו בהמשך הדרך. רוצים לדעת איך? המשיכו לקרוא! איך צוברים את הכוכבים? הרשמה לכל פעילות (טיול, סדנא או מסע לחו"ל) מזכים בכוכבים, כך גם הרשמה לשיעור משוב והטבת יום הולדת! הרשמה למועדון הכוכבים באתר שלנו (חד פעמי) תזכה אתכם ב100 כוכבים הרשמה לסדנה, הרצאה, טיול או כל פעילות אחרת תזכה בכוכב אחד עבור כל שקל שישולם (לדוגמא, לאחר תשלום של 350 ש"ח תצברו 350 כוכבים). הרשמה לשיעור משוב לאחר כל סדנא תזכה אתכם ב-50 כוכבים בחודש יום ההולדת תוכלו לקבל בונוס של 400 כוכבים זכייה באתגר השבועי המתקיים בקבוצת הפייסבוק שלנו תזכה אתכם ב1000 כוכבים (בשבועות בהם הפרס הוא מטעם פוטוטיפס). איך מממשים את הטבת הכוכבים? צבירה של 750 כוכבים תזכה אתכם בקוד קופון איש ע"ס 100 ש"ח לשימוש בכל סדנא ו/או פעילות שלנו. כל השלבים למימוש ההטבה 1. נכנסים ל עמוד הכוכבים באזור האישי שלכם ובודקים מהו מאזן הכוכבים שצברתם נכון להיום. אם אתם עדיין לא חברים במועדון, יפתח עבורכם חלון דרכו תוכלו להירשם בקלות. 2. לוחצים על הכפתור "למימוש הכוכבים שלי" 3. לוחצים על Redeem למימוש ההטבה ואז על Copy להעתקת קוד הקופון 4. הגענו לשלב ההרשמה לאחת הסדנאות! נכנסים ל עמוד הסדנאות באתר שלנו בוחרים את הסדנא שמצאה חן בעיניכם, בוחרים את מספר הכרטיסים שתרצו לרכוש ובשלב הזנת הפרטים האישיים, מדביקים את קוד הקופון. פשוט לא? זהו, ההטבה אצלכם! מוזמנים להיכנס ל אתר שלנו ולעקוב אחר הפעילויות השונות, ליהנות מ בלוג הצילום העשיר שלנו ולבחון את האופציה לטוס איתנו לחו"ל . תודה לכם על המחויבות שלכם לעשייה הצילומית המופלאה ועל זה שאתם איתנו! חשוב שתדעו שההרשמה למועדון הכוכבים והחברות בו כפופה ל תקנון וכרוכה בהסכמה לתוכנו. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- ביטוח לצלמים וציוד צילום - איזו הגנה ביטוחית צריך לקחת בחשבון?
קדימון רק צלמים בנשמתם יכולים להבין עד כמה ציוד הצילום יקר לליבנו ועד כמה מבאס זה להגיע למצבים בהם הציוד נגנב או ניזוק. רוב הצלמים כיום עוסקים בצילום כתחביב. לעיתים, חלקם אף גובים תשלום על חלק מהפעילויות (מי כפרנסה נוספת ומי רק למען הסדר הטוב, "כדי לא לעבוד בחינם"). בין אם אתם צלמים חובבים ובין אם מקצועיים וגובים תשלום על העבודה שלכם, בדיוק בשבילכם כתבתי כמה נקודות חשובות ודגשים שיעזרו להחליט איך הכי נכון להגן על הציוד באמצעות ביטוח. ביטוח לצלמים חובבים ניתן לכלול הגנה ביטוחית בסיסית על ציוד הצילום כחלק מתכולת הבית באמצעות פוליסת דירה תקנית, המכסה גם את הרכוש שלנו מפני אש / גניבה / פריצה וכדומה. ניתן לשפר את הכיסוי בפוליסה זו בעזרת הרחבת "כל הסיכונים" כך שיכוסו גם נזקים שייגרמו מחוץ לדירה או נזקים במקרים שאינם כלולים בביטוח הבסיסי. חשוב מאד לזכור שהשם השיווקי "כל הסיכונים" אינו נותן מענה מלא לכל צרה שהיא. הכיסוי מורחב בגבולות ישראל בלבד והוא מוגבל בחריגי הנספח. כדאי מאד לקרוא את כל האותיות, הקטנות והגדולות בפוליסה ולהבין מה בדיוק היא כוללת ובעיקר - מה היא לא. קופצים לחופשה בחו"ל ? רוב חברות הביטוח מאפשרות לרכוש הרחבה זמנית של פוליסת הדירה, בעת נסיעה עם הציוד לחו"ל וחשוב לדאוג להרחבה זו מול רשימת הציוד שאנו לוקחים איתנו לפני כל נסיעה. טיפים ודגשים חשובים לצלמים החובבים רכשתם ציוד? שדרגתם את המצלמה? ניתן לעדכן את הביטוח גם באמצע תקופת הביטוח כך שיגן עליכם בדיוק כמו שצריך. זה לא יהיה נכון לחכות לתאריך חידוש הביטוח או לביקור הסוקר מטעם החברה אחת למספר שנים. יש לעדכן את הכיסוי הביטוחי ע"י שליחת חשבונית הרכישה למשרד הסוכן שלכם. חשוב להוריד מרשימת הציוד המבוטח פריטים שמכרתם או מסרתם. חבל לשלם סתם על ביטוח לציוד שאינו קיים. גם ציוד שקיבלת במתנה או בהשאלה ניתן וחשוב לבטח לפי ערכו הריאלי. מומלץ לתאם ביקור סוקר מטעם חברת הביטוח אחת ל-4 שנים לפחות, ולהקפיד לקבל טיוטא של הדוח כדי לוודא שסכומי הביטוח הכתובים בו נכונים. ביטוח לצלמים מקצועיים עוסקים בצילום בשכר? רכשתם ציוד צילום על חשבון העסק? מתנדבים בפעילויות צילום ואירועים? הפסקה הבאה נכתבה לאלה שעבורם הצילום הוא עבודה משנית או פעילות משמעותית מעבר לעבודה השוטפת. לא ניתן לבטח בפוליסת הדירה את הציוד אשר משמש אתכם לעבודה בתחום הצילום או שנרכש על חשבון העסק ולכן נדרשת פוליסה ייחודית. בנוסף, אם חלילה תגרמו נזק למישהו אחר (צד שלישי בשפה המקצועית) בזמן פעילות צילום בשכר, אתם חשופים לתביעה וביטוח הדירה לא ייתן לכך מענה. ישנן מספר הגנות ביטוח אפשריות, המיועדות לעוסקים בצילום קצת מעבר לרמת הצלם החובב. הגנות לרכוש: כיסוי אש ופריצה – הכיסוי הבסיסי ביותר שמקביל לכיסוי הקיים בפרק הרכוש של ביטוח הדירה. הגנת "כל הסיכונים" לציוד צילום – הרחבה ייחודית המאפשרת הגנה מפני אבדן או שבר או נזק של הציוד כשהוא מחוץ לבית/עסק המבוטח. כיסוי זה נועד לאפשר עבודה בראש שקט גם כשאנו לוקחים איתנו ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים. הכיסוי נרכש כהרחבה לפעילות ברחבי מדינת ישראל. הרחבת "כל הסיכונים" לחו"ל – הרחבה זמנית המבטיחה מענה ביטוחי הולם לציוד שלנו בזמן טיול משפחתי או עבודת צילום בחו"ל. חשוב לציין שהשם המסחרי "כל הסיכונים" מרחיב את הכיסויים המבוטחים באופן משמעותי אך מוגבל לתנאי פוליסת הביטוח וחריגיה. סחורה בהעברה – רוב הצלמים אינם מודעים לכך שבזמן תאונת דרכים הנזק לציוד הצילום שברכב פשוט אינו מבוטח. בדיוק לשם כך דאגנו להרחבה ייחודית המבטיחה פיצוי כספי במקרה של נזק לציוד מבוטח בזמן תאונה. הגנות מפני תביעות נזיקין : ביטוח צד שלישי לצלמים – הגנה לצלם מפני תביעות על נזקי גוף או פגיעה ברכוש במהלך עבודת צילום, מצילומי אירועים דרך הפקות צילום וכו'. גבול האחריות הגביה שבפוליסה מבטיח לכם הגנה טובה מפני תביעות עתידיות הגנת אחריות מקצועית לצלמים – הרחבה ייחודית המבטיחה הגנה כלכלית במקרה של רשלנות בשוגג ותביעה בגין אי עמידה בציפיות האיכות של הלקוח. טיפים ודגשים חשובים לצלמים המקצועיים פוליסת העסק לצלם היא הוצאה מוכרת וחשוב להעבירה לרואה החשבון. גם אם משתמשים בציוד שכור – חשוב לבטחו בערך ריאלי. כל עוד בחזקתכם אתם אחראים עליו. גובה גבול האחריות בפרק צד ג' קובע את הסכום המקסימלי אליו מתחייבת חברת הביטוח במקרה תביעה. כל סכום שייתבע מעבר לכך יהיה באחריותכם הבלעדית ולכן חשוב לוודא שגובה הכיסוי תואם את הצורך. דאגו להזמנת עבודה מול כל לקוח – כמה משפטים שיגדירו את תכולת העבודה ואת רף ההתחייבות שלכם על מנת למנוע אי הבנות ובעיקר לשמש רשת בטחון במקרה של חילוקי דעות עסקיים או אומנותיים. דאגו לשמור את זכויות היוצרים לתמונות בבעלותכם – זה לא קשור לביטוח אלא לעמדה אישית שלי. ביטוח לבעלי סטודיו עם עובדים בעלי סטודיו לצילום ? יש לכם עובדים ? במיוחד עבורכם קיימות פוליסות עסק בתעריף אטרקטיבי וכיסויים מורחבים (חבות מעבידים / כיסוי לעבודה בחו"ל / הרחבת צד ג' לקבלני משנה / ועוד) שיתנו לכם בטחון ויאפשרו עבודה בראש שקט. הכותב הוא זיו ברק, הבעלים של סוכנות ביטוח "ברק פלוס" המתמחה במתן כיסויים מיוחדים בתחום הצילום. כצלם, זיו עוסק בצילום הופעות, צילום התנדבותי למען הקהילה והדרכה והנחיה לצלמים חובבים ובמקצועיים. לכל שאלה, מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ בכל נושא ביטוח וחסכון - https://barak-ins.co.il/ כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- טיול צילום לקוסטה ריקה - זכרונות מתוקים ממרץ 2020 - רגע לפני עידן הקורונה - מאת אריק דנינו
בעולם התחילו לדבר על קורונה - ואני נסעתי לצלם את קוסטה ריקה זוהי כותרת המאמר שפרסם אריק דנינו, חבר יקר במדור "נזכרים בטיולים" של ynet לפני כשנתיים. אריק, איש נעים הליכות וצלם בחסד שאני אישית מאד אוהב, היה אחד המטיילים שיצא איתנו לטיול צילום לקוסטה ריקה במרץ 2020, רגע אחד לפני שהעולם עצר מלכת. עד היום, יותר משנתיים אחרי אותו הטיול, הוא זכור לי כאחת החוויות החזקות והעוצמתיות של אותה התקופה. אולי דווקא בזכות העובדה שהוא היה "הטיול האחרון לפני האפוקליפסה ששמה קורונה". אולי דווקא כי חזרנו לארץ כנגד כל הסיכויים, בדיליי של יומיים, אחרי שרובן המוחלט של הטיסות בעולם בוטלו ואיכשהו הצלחנו לחזור עם הלשון בחוץ אחרי שני קונקשנים מוזרים ובלתי הגיוניים במדריד ובלונדון. את החוויות האישיות שלי אשאיר לרגע בצד ואתן לחוויות של אריק לדבר בעד עצמן. מהמאמר ההוא ב-ynet למדתי שאריק הוא לא רק אדם נחמד וצלם מוכשר אלא גם כותב נהדר, בצורה מעניינת ומרגשת. אין לי ספק שלמאמר שאריק כתב עבור ynet יש מקום של כבוד גם בבלוג שלנו. איך אומרים בלעז - Without Further Ado - בואו נצלול יש לתוך המאמר של אריק. תהנו! לחצו על התמונה הבאה ועברו למאמר המקורי של אריק דנינו שפורסם ב-ynet. ניתן גם ללחוץ על הקישור הבא . הר העש ארנל בזריחה. צילום: אריק דנינו אם אתם לא מצליחים לראות את המאמר, מוזמנים ללחוץ על הכפתור הבא: כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?
- מה הקשר בין פיצה לצילום ב-Raw וצילום ב-Jpeg
צילום ב-Jpeg זה כמו פיצה תעשייתית קפואה מה? על מה אתה מדבר? השתגעת? מה הקשר בין המאפה האיטלקי הפופולרי, ההוא עם הבצק, רוטב העגבניות והמוצרלה לבין צילום? אז זהו, שבעייני - יש קשר בין פיצה לצילום ואם תהיו סבלניים מספיק ותקראו את המאמר הזה - תדעו על מה אני מדבר. על פיצה, צילום ב-Jpeg וצילום ב-Raw - תקציר הרעיון לצלם ב-Jpeg זה כמו לקנות פיצה תעשייתית קפואה, להכניס אותה למיקרו, לחמם ולאכול. לצלם ב-Raw זה כמו להכין את הפיצה By The Book (מה שנקרא "מ-א' עד ת'" בעברית) - להשתמש בכל מצרכי הבסיס הנדרשים (קמח, עגבניות, מוצרלה, תוספות מרעננות וכו') ולאפות אותה בתנור. טעים יותר. איכותי יותר. עם הרבה יותר יכולת לשלוט בתוצאה בכל שלב של ההכנה. מממ... לא בא לכם לקחת ביס מהקובץ Raw הזה? על צילום Jpeg מול צילום Raw - באריכות " מה ההבדל בין צילום ב-Raw לבין צילום ב-Jpeg?" שאלה עתיקה כמו הצילום הדיגיטלי עצמו, שהתשובה עליה בעלת חשיבות רבה בתהליך יצירת חומרי הגלם הטובים והאיכותיים ביותר. הרבה כבר נכתב ודובר על השאלה הזו, כשהשיח תמיד הולך בכיוון הטכני של שתי שיטות שמירת הקבצים הללו. הדיון נוטה להפוך למסובך למדי וכדי לנהל אותו ברמה הראויה נדרשת הבנה די מעמיקה בכל רזי הטכנולוגיה הדיגיטלית והדרך בה קבצי התמונות נשמרים בכל אחת מהשיטות. בנוסף, התשובה לשאלה "מה יותר טוב" אינה חד משמעית וצריכה לקחת בחשבון פרמטרים ואילוצים נוספים שלאו דווקא קשורים ישירות לצד הטכני, כמו נוחות עבודה וזריזות בקבלה התוצאה הסופית וכד'. מי שמכיר אותי וחווה את שיטות הלימוד שלי, יודע שבתחילת כל שיעור אני אוהב לפשט את ההסברים ולדבר על הדברים ברמת הקונספטואלית, שהרבה יותר קלה לעיכול. רק אחרי זה אני נכנס לפרטים הקטנים יותר, בטח אלו שכן חשובים להבנת החומר הנלמד. מי שמכיר אותי עוד יותר טוב, יודע שאני אוהב לחבר בין עולם הצילום לעולם הבישול ולתת אנלוגיות בין שני עולמות התוכן האלה שמפשטות מאד את ההבנה של נושאים רבים בעולם הצילום, מסובכים ככל שיהיו. לאורך השנים למדתי מהתלמידים שלי שעולם הבישול יותר קרוב לליבם ומרגיש יותר אינטואיטיבי. למשל, האנלוגיה שמשווה בין משולש החשיפה לתהליך מזיגת בירה, כפי שכתבתי במאמר הזה . גם במקרה הזה, אתיחס לנושא הצילום ב-Jpeg מול צילום ב-Raw לאו דווקא מהמקום של ההגדרות וההבדלים הטכניים אלא יותר מהמקום הקונספטואלי, בעזרת אנלוגיה קלילה וכיפית לעולם הבישול. מה זה בכלל "צילום ב Raw או Jpeg"? לפני הכל, בואו נבין למה בכלל מתכוונים כשאומרים "צילום ב-Jpeg או צילום ב-Raw". במילים פשוטות - מדובר בשתי שיטות לשמירת התמונות והמידע הדיגיטלי שנצרב על גבי החיישן בזמן הצילום. את שיטת השמירה ניתן להגדיר בהגדרות בתוך המצלמה. צילום כוכבים, לדוגמא, מצריך עבודה עם חומרי גלם הטובים ביותר האפשריים. צילום ב-Raw במקרה זה הוא לא רק המלצה אלא בגדר חובה. צילום ב-Raw שומר את קבצי התמונות כך שהמידע נשמר בצורתו הגולמית - בעזרת מיליוני ביטים (0 או 1) אשר מתארים את החשיפה והצבע של כל פיקסל בתמונה הדיגיטלית (כאמור, מבלי להכנס לפרטים המדויקים). לעומת זאת, צילום ב-Jpeg אומר שהקובץ הנשמר אינו כולל את המידע הגולמי של הסצינה המצולמת אלא עובר תהליך של עיבוד בסיסי ודחיסה בתוך המצלמה תוך כדי הצילום. על קבצי Raw, קמח ומוצרלה קבצי Raw, כאמור, מורכבים מהמידע הגולמי על התמונה - עוצמת החשיפה של כל פיקסל ופיקסל, הצבעים, האיזון הלבן ועוד. ישנם מאפיינים טכניים רבים לקבצי Raw, שלא אדבר אליהם כאן, כי כפי שהבטחתי, כאן אדבר על המהות שלהם ולא על הפרטים. קבצים מסוג זה אינם זמינים לשימוש מיידי ונדרשת מעורבות של תוכנת עריכה (למשל, לייטרום) כדי להמיר אותם לפורמט שימושי, כגון Jpeg או Png. באנלוגיה לאוכל, צילום ב- Raw שווה ערך להכנת המאכל האהוב עליכם מחומרי הגלם הבסיסיים, כאלה שקונים בשוק או בסופר. פיצה, למשל, היא דוגמא מצוינת לכך. אפשר להגיש את זה לאורחים? אי אפשר להגיש אותה לאורחים בצורתה הגולמית - קמח, עגבניות, מוצרלה. חייבים להכין את הבצק ולרדד אותו על התבנית, לקצוץ את העגבניות ולהכין את הרוטב, לפזר את המוצרלה מעל, להוסיף תוספות. רק אחרי אפיה הפיצה תהיה מוכנה להגשה. בדומה לתהליך בישול זה, קובץ Raw אינו זמין להנגשה לצופים כפי שהוא והוא חייב לעבור את שלב העריכה (הבישול) - תיקוני צבע, חשיפה, חידוד וכד'. שלב ה"אפיה" הוא הייצוא של הקובץ במהלכו הוא עובר תהליך של דחיסה והמרה לסוג קובץ שמיש, Jpeg ברוב המקרים. שמאל: הקובץ המקורי ללא עריכה. ימין: הקובץ אחרי עריכה. אילולא הייתי מצלם את הסיטואציה ב-Raw לא הייתי לי האפשרות להפיק תוצאה איכותית כפי שקיבלתי על קבצי Jpeg ופיצה תעשייתית קפואה צילום ב- Jpeg מייצר קבצים שעוברים את תהליך ההמרה לפורמט השימושי כבר במצלמה. בפועל, תהליך יצירת הקבצים במצלמה מתחלק לשני שלבים מרכזיים. כשלב הביניים, המצלמה מייצרת קובץ Raw "זמני" בדיוק כפי שכתבתי בחלק הקודם. מיד לאחר מכן, הקובץ עובר לשלב השני - עריכה, המרה ודחיסה לפורמט Jpeg בתוך המצלמה. זהו הקובץ שנשמר בסופו של דבר ואילו קובץ ה-Raw ה"זמני" נמחק. אנחנו כמשתמשים, לא באמת רואים את החלוקה בין שני השלבים הללו ומבחינתנו הכל קורה מידית בזמן הצילום. קבצי Jpeg אלו אינם מחייבים טיפול, עריכה או המרה נוספים והם זמינים לשימוש מיידי במחשב, באינטרנט וכד'. ממבט ראשון, נשמע שעדיף לנו לצלם ב Jpeg כדי לחסוך את תהליך ההמרה והעיבוד במחשב. בפועל, אם נחשוב על זה לעומק, המשמעות היא שאנחנו נותנים למצלמה להחליט עבורנו מה יהיה טיב ההמרה והדחיסה, איזו עריכה התמונה תעבור וכו'. צילום שקיעה מהפנטת בחשיפה ארוכה על הגשר סנט אנג'לו ברומא. הפרטים, הצבעים, הדיוק לא היו נראים אותו הדבר בצילום jpeg. מי שעוסק בצילום מנקודת מבט אומנותית ומתוך כוונה ליצור את התוצר האיכותי ביותר תהליך זה פחות מומלץ. אם נחזור לאנלוגיה של הפיצה, לצלם בפורמט Jpeg שווה ערך לרכישת פיצה תעשייתית קפואה. אפשר לשים אותה במיקרוגל או לאפות בתנור. אפשר אפילו להוסיף לה כמה תוספות טעימות. אם אתם ממש רעבים וכל מה שמעניין אתכם זה להפיג את תחושת הרעב - פיצה כזו בהחלט תעשה את העבודה. השאלה המרכזית היא - האם המטרה שלכם היא נטו לשבוע או שתרצו להפיק כאן חוויה קולינרית מעבר ל-למלא את הבטן? האם תרצו גם להנות מהתהליך ולאכול מנה הרבה יותר טעימה ואיכותית? שלא תבינו אותי לא נכון. ישנם מקרים בהם הפיצה הקפואה היא Good Enough ובהחלט תספק את הסחורה. בדיוק כפי שקובץ Jpeg יכול לשמש אתכם נהדר, למשל, אם אתם צלמי עיתונות וצריכים לספק את התוצאה מיד לאחר הצילום כך שאין לכם יכולת או זמן לערוך. בנוסף, כמו בכל דבר אחר בחיים הנמצא בשליטתנו, הכנת פיצה ממוצרי הבסיס דורשת מיומנות מסוימת. כדי לקבל את המנה האיכותית עליה דיברתי כדאי מאד שתדעו איך לעבוד עם בצק שמרים, איך לבשל רוטב טעים, איך לפזר את התוספות והמוצרלה, באיזו טמפרטורה לחמם וכו. באותה הצורה, צילום ב Raw דורש מעורבות של תוכנת עריכה, שגם היא דורשת ידע בעריכה, הכרות עם התוכנה וניסיון כדי ליצור תמונה יפה ואיכותית. הפעם - זריחה תל אביבית. כמות הפרטים והדרמה בתמונה כזו, לצד עומק צבע עשיר מחייבת צילום ב-Raw כדי לקבל תוצר ברמה גבוהה לסיכום אכתוב כאן שוב את מה שכתבתי בפתיחת האנלוגיה. לצלם ב-Jpeg זה כמו לקנות פיצה תעשייתית קפואה, להכניס אותה למיקרו ולאכול. לצלם ב-Raw זה כמו להכין את הפיצה By The Book - מכל מצרכי הבסיס הנדרשים. טעים יותר. איכותי יותר. עם יכולת לשלוט בכל שלב של ההכנה והאפיה. גם האופציה הראשונה, "פיצת ה-Jpeg" תעשה את העבודה ותמלא את הבטן שלכם במאפה האיטלקי האהוב. בדרך השניה, "פיצת ה-Raw" - תאכלו פיצה טעימה יותר ומחומרי גלם איכותיים יותר. במבחן התוצאה, בדרך הזו, סביר להניח שתהיו גם מאושרים יותר. Keep Calm. Shoot Raw. לכל שאלה, מוזמנים להגיב כאן או לשלוח הודעה. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?










