תוצאות החיפוש שלכם

שלט הכניסה לעיר צפת | צילום: אריק דנינו פוסט אורח מאת אריק דנינו הזריחה מול הרי הגליל כשויקטור סיפר לי על סדנת הצילום בצפת, עוד לפני שידעתי מה הפרטים, חשבתי לעצמי: ״נשמע מעניין!״ כשהבנתי שצריך להיפגש בנקודת איסוף ב-2 בלילה, אמרתי לעצמי: ״למה אתה עושה את זה לעצמך? ועוד ביום שישי?? לך לישון אריק!״ אבל לויקטור קשה לסרב. כשרואים את רמת האיכפתיות שלו מכל חבר בקהילת פוטוטיפס, כאילו הוא בן משפחה, אוטומטית אתה רק רוצה לעזור לו ולהיות שם לצידו. אז ארזתי את הציוד, שמתי את הציניות בצד והגעתי למיניבוס, יחד עם עוד 11 משתתפים באנרגיות מדליקות. הגענו ב-5:30 בבוקר לקראת צילומי זריחה להר יבנית, השוכן לצד קבר פפא ובניו, על יד בסיס צה״לי קטן. התחלנו מתדריך צילומי קצר לקראת כל מה שאנחנו צפויים לראות במהלך היום ובינתיים חיכינו למשיח על הסוס הלבן. זה נשמע שאני צוחק, אבל המשיח בהחלט הגיע, רק ללא הסוס. היה זה אייל בנימין קרוצ׳י, בכבודו ובעצמו, המדריך הגיאוגרפי שלנו שהתגלה בהמשך הטיול כאגדה של ממש. הוא הגיע עם לבוש לבן, מיוחד וקדוש שגרם לנו לחשוב לרגע שהגענו לדובאי ולא לצפת (בכל זאת, ישנו כל הנסיעה וזה הרגיש כמו מסע ארוך למדי) עם אנרגיות שאפשר לקבל כנראה רק מכוח עליון בשעה כזו של היום. בזמן שחיכינו לזריחה, צילמנו את אייל מניח תפילין בבית הכנסת הנמצא בתוך מערה הסמוכה. אייל בנימין קרוצ׳י, הנחת תפילין בבית כנסת מערה | צילום: אריק דנינו משם הלכנו רגלית לתצפית מדהימה (מדהימה גם בחושך) לצלם את הזריחה בשעה הכחולה וגם לאחריה. קור מקפיא, כזה שאפילו לשמש לא התחשק לצאת החוצה. אבל מה לעשות, הגענו לכבודה עד צפת, אז היא לא תצא? יצאה כמו גדולה! כיאה לנו, קבוצה שמוכנה לקרב, הוצאנו את התותחים הכבדים שלנו מוכנים לטווח את הנוף עם מגוון העדשות שלנו, כיוונו למטרה והתחלנו לירות. למרות שהמלחמה האמיתית הייתה בכלל בין קנון לניקון. הקרב לא הוכרע אבל נדמה לי שמהבחינה הצילומית, כולנו פגענו בול במטרה. לפתע, כמו ברגע של קדושה אמיתית וטהורה, ראינו את אייל מגיח מבית הכנסת החוצה וחולף על פנינו להמשך תפילת השחרית, הפעם אל מול הנוף המדהים והזריחה המבצבצת. עצרנו לרגע מהקרב, נעמדנו דום והתבוננו ברגע המיוחד הזה שגם לתמונה יהיה קשה לתאר (אפילו שהיא שווה 1000 מילים). ואז… למרות התדהמה מהרגע הקסום, לקחנו אויר לריאות וחזרנו למטרה שלשמה הגענו - לצלם תמונות מרהיבות ומרגשות. אייל בנימין קרוצ׳י, על רקע הזריחה בצפת | צילום: עופר רוזנר אייל בנימין קרוצ׳י, על רקע הזריחה בצפת | צילום: יוסי רון מעט אחרי הזריחה בהר יבנית | צילום: ויקטור זיסלין הבוקר בצפת לאחר מכן נסענו לעיר עצמה, צפת הקסומה, לאכול ארוחת בוקר. בימים רגילים, במיוחד בשישי, העיר עמוסה ותוססת. כיאה לתקופה האחרונה - הקורונה נתנה אותותיה וקיבלנו עיר כמעט ריקה מאנשים שמצטלמת באופן מעט קודר, אך מיוחד לא פחות מהרגיל. סמטאות צפת הריקות | צילום: ויקטור זיסלין לעיר עוד נחזור אחרי כן, אל דאגה. ההפתעות שבדרך - מופע אופנועים אייל רצה לקחת אותנו למקום מיוחד באחד היערות הצמודים לצפת - וכשאייל רוצה להרשים, הוא יעשה הכל עבור המטיילים שלו, כך שאין סיכוי שהיינו יכולים לסרב להצעתו המפתה. מה שלא ידענו באותה נקודת זמן זה שאנחנו הולכים לזכות באחת החוויות המיוחדות של הטיול ולקבל משהו שבכלל לא ציפינו לו - מופע אופנוענים ספונטני, אקרובטי ואינטנסיבי למדי. לשמחתנו, מהר מאד הבנו שיש למופע הזה פוטנציאל צילומי נדיר והחלטנו להישאר במקום לעוד קצת זמן, כדי לקבל את התמונות המוצלחות ביותר שאפשר לקבל, למרות הקריאות של אייל "חייבים להמשיך, חייבים להמשיך". התוצאות בהחלט היו שוות את השינוי הקל בתוכנית. מופע אופנועים ספונטני | צילום: ויקטור זיסלין אבל יום ארוך לפנינו ויש לנו הרבה מה להספיק, אז נאלצנו להשאיר את האופנוענים מאחור והתקדמנו לעבר היעד הבא שלנו - יער ביריה הקסום. יער ביריה - השוויץ הקטנה של הגליל הגענו ליעד הבא שלנו - יער ביריה, שנראה כאילו לקוח מגלויה שוויצרית מרשימה. כאן התחלנו בהליכה קצרה לעבר מורדות ההר לעוד תצפית מהממת על הרי הגליל. בתחילת המסלול עצרנו ליד הריסות עתיקות של בית הכנסת נבוריה שהיו מרשימות למדי. אייל הפתיע אותנו כששלף את השופר העתיק שלנו מהתיק ותקע בו לעיניי החברים שהיו בתדהמה גדולה מהמתרחש. כמו בכל נקודה אחרת, זה לא הסתיים רק בתקיעת השופר אלא גם במגוון סיפורים ותיאורים היסטוריים לפנתיאון. אייל בנימין קרוצ'י תוקע בשופר בעתיקות בית הכנסת נבוריה | צילום: ויקטור זיסלין בדרך, ראינו ירוק מדהים וזרחני, כזה שקשה להאמין שהוא מציאותי. אתם יודעים, כמו הכנאפה שצובעים בצבע מאכל כתום מוגזם בשביל למשוך את הקונים. ההבדל הוא שכאן הירוק היה אמיתי לגמרי. לרגע חזרתי אחורה בזמן לקוסטה ריקה, טיול אחר שעשיתי עם פוטוטיפס, וזה הציף אותי בזכרונות נעימים וחמים. ירוק זרחני בהרי צפת | צילום: אריק דנינו שוויצריה הקטנה בצפת | צילום: אבי טלמור אפרופו חמים ונעים, הקור המקפיא כבר עזב אותנו בשלב זה ולאט לאט הורדנו את המעילים והשכבות העליונות. לאחר שהפשלנו את השרוולים ושלפנו שוב את התותחים הכבדים ועדשות הטלה, צילמנו תמונות נוף מרהיבות שמשלבות אלמנטים אנושיים ומעצימים על רקע הרים יפהפיים, ממש כמו בחו״ל. תקיעה בשופר על רקע הרי צפת | צילום: אריק דנינו גם כאן אייל שלף את השופר ושדרג עבורנו את הנוף על רקע השמיים הקודרים | צילום: ויקטור זיסלין צהריים בצפת והסמטאות הציוריות לאחר הביקור ביער ביריה, נסענו לאכול ארוחת צהריים, תוך כדי טיול בסמטאות צפת והאזנה לאמן מקומי מקסים שניגן לנו בגיטרה תוך כדי הארוחה. מיוחד כבר אמרתי? זמר מקומי מנעים את ארוחת הצהריים, סמטאות צפת | צילום: עופר רוזנר הסמטאות של צפת מיוחדות וקדושות, כאלו שכמעט ולא רואים בארץ. בזמני קורונה הן אפילו עוד יותר מיוחדות, והריקנות שלהן מוסיפה אפקט חזק של רוגע ושלווה. זה נתן לנו הזדמנות לצלם תמונות "נקיות" יותר ולעיתים אף לכלול האחד את השני בפריים. סמטאות צפת | צילום: עופר רוזנר בית טיפוסי בסמטאות צפת | צילום: אבי טלמור מיכל, זוגתו של ויקטור חוקרת את האמפי הקטן במרכזה של צפת | צילום: ויקטור זיסלין החוויה המיוחדת שלנו בצפת המשיכה עם עוד מספר לוקיישנים מעניינים - מקווה עתיק וקסום שהתגלה רק לפני כמה שנים ובית כנסת פוטוגני במיוחד בעל הקירות הכחולים - בית הכנסת אבוהב. שמענו את הסיפורים המרתקים של המקום מאייל הבלתי נדלה וכמובן שצילמנו כמה תמונות מרשימות. שרידים מתקופת פעילותו של המקווה | צילום: אריק דנינו מראה פנימי מתוך בית כנסת | צילום: עופר רוזנר תצורות אבן עתיקות במקווה | צילום: ויקטור זיסלין האנשים של צפת אמנם הקורונה השפיעה על האוירה בעיר הריקה, אך עדיין נתקלנו מדי פעם בכמה אנשים מעניינים, תושבי האזור. תושב צפת בדרך למטלות הבית של יום שישי | צילום: ויקטור זיסלין באחד מהמקרים פתאום שמענו קריאה: "חברים, להוציא מצלמות ולצלם פורטרטים". זה היה ויקטור שהחדיר בנו מוטיבציה שלא לוותר על צילום דמויות פוטוגניות, למרות מיעוט האנשים. כך זכינו לצלם כמה עלמות חן שעברו לידנו ברגעים אלו. כמובן שבהמשך שלחנו להן את התמונות וזכינו לקבל פידבקים מעולים, גם על התמונות וגם על החוויה שהן עברו עם חבורת צלמים "משוגעים" קלות. פורטרט צפתי | צילום: עופר רוזנר לסיום זהו, מתקרבים לסוף הטיול שלנו וכמו שהטיול היה בדרך לשקיעתו, כך גם השמש. כדי לספק את הגראנד פינאלה למסע המיוחד הזה, עלינו לאחת הנקודות הגבוהות בעיר - מצודת צפת בעלת התצפית המרהיבה. השמש החלה בשקיעתה, לצערנו מבעד לשכבות של עננות כבדה, כך שכמעט ולא ראינו אותה. אבל אם להסתכל על חצי הכוס המלא, כן נחשפנו לטקסטורות ושכבות הרים מיוחדות, שקיבלו צבע כתמתם ויפה, שהשתלבו נהדר עם הערפילים והרבדים השונים בנוף. השכבות של צפת | צילום: אריק דנינו סיום מושלם לטיול. אחרי כל הקדושה שקיבלנו במשך היום, חזרנו לבתים וחגגנו את ערב שישי בחיק המשפחה, מלאים בחוויות וצילומים נפלאים של צפת והגליל. למדתי לא מעט, חוויתי ונהניתי בחיק חבריי בפוטוטיפס. לחיי עוד חוויות וטיולים שכאלה! מילה על אריק אריק דנינו הוא צלם טבע, נופים וחוויות, עורך סרטי וידאו ואפקטים מיוחדים, חבר ותיק בקהילת פוטוטיפס. אוהב לצלם תמונות מרהיבות עם הרחפן וגם עם מצלמת ה-DSLR שלו. מוזמנים לעקוב אחר הפרופיל האישי שלו וגם אחר פרופיל האינסטגרם .

אישי אני עדיין זוכר את הסתיו הקודם, אי שם ב-2019. עברה עליי תקופה מעניינת מאד מלאה באתגרים ופעילות בלתי פוסקת במגוון תחומים - עבודה מרתקת כמהנדס בהיי טק, צילומי חתונות והופעות ואיך לא - פעילות ענפה ב קהילת הצילום האהובה פוטוטיפס (אתם כבר כאן, קוראים את הבלוג, אז אתם לבטח מכירים אותה). עם כל האושר שהתקופה ההיא הביאה, העומס הגדול שהתלווה אליה ותחושת המתח המתמדת היו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו והמחשבה על פסק זמן קצר מכל העשייה הייתה מתבקשת. רציתי לעצור לרגע את כל העיסוקים היום יומיים ולעשות משהו שונה. איזושהי פעילות שתאפשר קצת נחת ורוגע לנשמה, תמלא את המצברים ועדיין תשלב את האהבה שלי לצילום. רצה הגורל והקפיץ לי פרסום על פסטיבל צילום מגניב שהולך להתרחש אי שם בדרום הארץ, מלא בהרצאות וסדנאות מעניינות. זה לא נגמר שם, ואותו הגורל זימן את תאריכי הפסטיבל בדיוק על הסופ"ש עליו נפל יום ההולדת שלי. איני באמת מאמין בגורל, אבל אני כן מאמין שהזדמנויות שכאלה אסור לפספס. מיכל זוגתי הנפלאה קפצה על ההזדמנות יחד איתי (פרגון לא מובן מאליו להקדיש סופ"ש שלם לצילום) זרקנו כמה ג'ינסים וחולצות לטרולי, אספתי את כל ציוד הצילום שלי, ויאללה דרומה! כמה הייתם נוסעים כאן? באותו רגע לא ידעתי כלל למה לצפות אבל עכשיו אני יודע חד משמעית שזאת הייתה אחת החוויות היותר משמעותיות מאז ועד היום (כן כן, אפילו עם כל המסעות לחו"ל שהיו מאז והפעילות הרבה בארץ...). החלטתי לכתוב על כך כמה מילים ולפרגן למארגני הפסטיבל שעשו עבודה פשוט נפלאה. כהרגלי, כדי להיות ענייני ומדויק אדבר כאן על חמשת הסיבות מדוע כדאי להשתתף בפסטיבל פלאנט ערבה בשנים הבאות. הנוף המדברי של הערבה פשוט מהפנט, במיוחד בשעת הזריחה. מה אנסל אדאמס היה אומר על זה? גילוי נאות - אני בהחלט משוחד. בפסטיבל ההוא ב-2019 השתתפתי בעילום שם, כמשתתף מן המניין. בפסטיבל הקרוב בנובמבר 2020 יהיה לי תפקיד בצוות ההדרכה בפסטיבל, לצד כמה מהצלמים המובילים בישראל שמהווים השראה גדולה עבורי כאנשים וכצלמים - גאווה וכבוד גדולים עבורי. בפסטיבל אדריך מספר סדנאות מגניבות ביותר ואני כבר סופר את הימים עד שהכל יתחיל. קישור לקבוצת הפסטיבל בפייסבוק סיבה מס' 1 - ניתוק מהחיים עצמם חיי היום יום של רובנו נראים כמו רכבת הרים בלתי פוסקת, מלאים בשגרה של טירוף, עשייה מרובה וריצה אחר מטרות ויעדים. תקופה הקורונה המשוגעת רק הוסיפה שמן למדורה הזו והפכה את החיים שלנו לעוד יותר מאתגרים. כמה ששגרה כזו יכולה להיות מהנה ומספקת, מדי פעם הגוף (ובעיקר הנשמה) זקוקים לכמה רגעים של מנוחה ושלווה כדי למלא את המצברים לקראת ההמשך המאתגר. הערבה היא ה-מקום לקחת בו את פסק הזמן הכה חיוני הזה ולהנות מהאוירה הרגועה והמעצימה שהשממה המדברית משרה. מיכל נהנית מהנוף המדברי של פארק תמנע המהמם סיבה מס' 2 - ארבעה ימים רצופים של צילום ישירות לוריד כמה פעמים יצאתם לצלם השבוע? ומה עם החודש האחרון? אני משער שמה שלא תענו כאן, זה כנראה נמוך מדי עבורכם ולבטח הייתם רוצים להיות שם בחוץ ולהקליק על המחשף הנחשק הרבה יותר, ללא קשר אם אתם צלמים חובבים או עובדים בצילום כמקצוע. ארבעת ימי הפסטיבל הבנויים על טהרת הצילום יתנו מענה מושלם לרצון הזה ויספקו לכם תוכן צילומי (ולימודי) מגוון מאד. פלמינגואים בארוחת הערב, שניה לפני רדת החשיכה סיבה מס' 3 - חשיפה לתחומי צילום חדשים וחיזוק הידע הקיים בהמשך ישיר לנקודה הקודמת, הפסטיבל הוא הזדמנות נהדרת להפתח לכיוונים מעניינים חדשים שלאו דווקא נמצאים בליבת העשייה היום יומית. מתי בפעם האחרונה עצרתם רגע להתבונן בזבוב ולהבין איך הוא באמת נראה? צילום מאקרו מאפשר בדיוק את זה. מתוך סדנת צילום מאקרו עם ליאור קסטנברג למשל עבורי צילום מאקרו זה משהו שכמעט ולא נתקלתי בו במהלך קריירת הצילום שלי וזאת הייתה חוויה נהדרת לצלם כמה שוטים של צמחים ופרוקי רגליים ממש מקרוב. כמובן, חיזוק הידע שכבר קיים זאת גם סיבה מצוינת להגיע לפסטיבל ולחוות צילומי טבע, נופים וציפורים. בצילום מאקרו מגלים עולם שלם שלא נחשפים אליו ביום יום. מתוך סדנת צילום מאקרו עם ליאור קסטנברג בריכות הפלמינגאוים הוא מקום נהדר לתרגל טכניקות צילום צילום מעניינות מיכל זכתה לסשן מדברי מהמם בסדנת "מודלים בטבע" עם הצלמת הבריטית לין מרגוליס מיכל זכתה לסשן מדברי מהמם בסדנת "מודלים בטבע" עם הצלמת הבריטית לין מרגוליס סיבה מס' 4 - מפגש עם חברים וצלמים חדשים " הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד " אומר השיר, ולא סתם. תמיד כיף לצאת לצלם ולעבור חוויות מרגשות המתלוות לצילום בטבע. זה כיף כפליים לעשות זאת ביחד. הרי כולנו מגיעים לפסטיבל מתוך אהבה אדירה לצילום אז למה לא לחלוק את האהבה הזו עם עוד אנשים נפלאים? לקראת השקיעה הפלמינגאוים נצבעים בצבעים חמימים נפלאים תחשבו על זה רגע - ניתנה לכם הזדמנות להתנתק לארבעה ימים ולדבר רק על צילום, לקבל פידבקים, לתת עצות צילומיות, להחשף לשיטות עבודה של אחרים ועוד ועוד ועוד. הבנתם את הנקודה :) יותר מכך, זאת הזדמנות מעולה ליצור קשרים חבריים להמשך הדרך ולהמשיך לטפח את הסביבה האנושית הקרובה אליכם שכל כך חיונית כדי להמשיך לצמוח בתחום המאתגר הזה. קפיצה למים העמוקים סיבה מס' 5 - חשיפה לשיטות לימוד והנחיה מגוונות "מכל מלמדיי השכלתי". הלימוד לא נעצר אף פעם ועבורי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות הן כצלם והן כמדריך ומנחה. אני מאד נהנה לשמוע מורים אחרים מלמדים ותמיד שואב מהם השראה ולומד משהו חדש שאוכל ליישם גם בסדנאות שלי כמו מבנה ההדרכה, שיטת תרגול מעניינת, גישה מרעננת לליבם של התלמידים ועוד. מריחות ליליות. מתוך סדנת חשיפות ארוכות עם חן טופיקיאן אני מאמין שללמד אחרים הופך אותנו למומחי ידע בכל תחום בו נרצה להתמקצע וגם אם אין לכם שאיפות להיות מדריכים או להקים בית ספר לצילום, התבוננות על הנושא דרך המשקפיים של המורה יכולה לעזור לכם להיות צלמים טובים יותר ואין כמו "ללכלך את הידיים" ולחוות את הלימוד מהמנחים והצלמים המובילים בארץ. השתקפות מושלמת בבריכות הפלמינגואים השלוות לסיכום ארבעת הימים בפסטיבל ערבה היו מאד מיוחדים עבורי ואני מאושר ממני שאני חוזר לשם שוב, הפעם כחלק מצוות הפסטיבל על תקן מנחה. צעד קטן לפלמינגו, קליק אדיר לצלם זאת ההזדמנות לאחל לכל החברים המארגנים של הפסטיבל המון בהצלחה בפסטיבל הקרוב וכמובן גם בהמשך הדרך, בתקווה שזה יהפוך להיות אירוע גדול ומרשים אף יותר עבור צלמים ישראלים ובינלאומיים כאחד. מזמין אתכם להצטרף אליי ל קהילת הצילום פוטו טיפס בפייסבוק , קהילה חמה ואינטימית של אנשים נהדרים וצלמים מוכשרים, שבוחרים לחוות את החוויות הצילומיות האדירות האלה ביחד. שלכם, ויקטור. השמש שוטפת את הפטריה של תמנע בצהרי היום קישורים רלוונטיים: קבוצת הפסטיבל פלאנט ערבה בפייסבוק | עמוד ההרשמה לפסטיבל - נובמבר 2020 | קהילת פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | האתר האישי שלי | עמוד הפייסבוק הרשמי | עמוד האינסטגרם הרשמי תגיות: #חוויות_אישיות #בלוג_צילום

"אני אוהב את זה טבעי" לא מעט צלמים בתחילת הדרך אומרים את המשפט הקלישאתי "אני אוהב את זה טבעי" ומוותרים על העריכה של התמונות שלהם. יתכן ומה שהם מתכוונים אליו זה "אני לא אוהבת עריכה מוגזמת ולא מציאותית" או "אני לא אוהב שעושים מניפולציות עם התמונות" וגם "להוסיף עצמים בפוטושופ זה הכי קל, האתגר האמיתי הוא לקבל את התוצר מהמצלמה". איך שלא תגידו את זה, הגישה הזו היא לגיטימית לחלוטין, ואני בעצמי מזדהה איתה מאד. האמת הכואבת היא, לדעתי, שלרוב האמירה הזו נאמרת עקב חשש או חוסר רצון להכנס לעולם העריכה ונפלאותיו. בואו נדבר רגע על האם אנחנו יכולים להגיד את המילים "טבעי" ו"צילום" באותו המשפט. יכולים, כי העובדה היא שכתבתי אותם ביחד (כן, אני אוהב להתחכם), אבל הבנתם את הכוונה... מה זה "טבעי"? טבעי זה מה שהעיניים שלנו רואות במציאות. ופה זה נגמר. תמונה דיגיטלית בהגדרה אינה טבעית. תמונה היא אוסף של פיקסלים על גבי מסך המחשב שלנו, או אוסף של נקודות צבע על גבי תמונה שתלויה לנו על הקיר. המצלמה היא אוסף של חיישנים, מחשב ואלגוריתמים שיודעים להמיר את האור שמגיע אליהם לאות חשמלי, שמתורגם בסופו של דבר לתמונה. המצלמה היא רק כלי שמספק לנו את חומר הגלם. טכני לחלוטין, וממש לא "טבעי". פורטרט "טבעי". התמונה צולמה בחנות אופניים תל אביבית טיפוסית, מלאה בלדים ותאורה כחולה חזקה. זה מה שהמצלמה ראתה בסיטואציה הזו. המצולמת יפהיפיה, אך התמונה כתמונה לא קבילה בעיניי לחלוטין כתוצר סופי. הצבעים בה מוגזמים ואינם מחמיאים, והכתמים האדומים עוד יותר הורסים אותה. רוצים לראות את התוצר הסופי שקיבלתי אחרי עריכה מושקעת? תמשיכו לקרוא :) רגע, אז קיים בכל דבר כזה "צילום טבעי"? מה שהופך את כל תהליך הצילום מ"טכני" ל"טבעי" זה אנחנו, הצלמים. בואו נפשט את התהליך ונחלק אותו לשני שלבים - הצילום והעריכה. הצילום הכל מתחיל בתהליך הצילום שבעזרתו אנחנו מייצרים את חומר הגלם שלנו. כבעלי הוויז'ן הצילומי אנחנו בוחנים את הסצינה שמולנו, את האור הזמין והאופי שלו, בונים את הקומפוזיציה, מכוונים את כל הפרמטרים ומצלמים. הרעיון הוא שרצוי לקבל את חומר הגלם הטוב ביותר ישירות מהמצלמה כך שהעריכה תהיה כמה שיותר עדינה. ברוב המקרים זה אכן יהיה המצב, כשהמציאות תהיה נדיבה בתנאיי תאורה טובים בשילוב עם מימוש נכון לטכניקה הרצויה מצידנו. לעיתים זה לא יהיה כך, עקב המציאות הקשוחה או מימוש לא מדויק של הטכניקה. העריכה בעיניי, תהליך העריכה הוא חלק בלתי נפרד מאומנות הצילום. בתהליך העריכה אנחנו לוקחים את חומר הגלם שקיבלנו בשלב הצילום ומייצרים ממנו את התוצר הסופי, "מבשלים" אותו אם תרצו. שלב העריכה הוא הדרך שלנו להוסיף "תבלין" לתמונה שיהפוך אותה לטעימה במיוחד. העריכה המונוכרומטית בשחור לבן עם גוון צהבהב-ירקרק הפכה את התמונה להרבה יותר מעניינת. במקרה הזה כפי שראיתם למעלה, חומר הגלם היה רחוק מהוויז'ן הצילומי, ונדרשה עבודת עריכה מאומצת כדי לקבל את התוצר הסופי האם אתם כבר חברים ב קהילת הפייסבוק שלנו - פוטו טיפס ? האם עברתם על כל השיעורים ב קורס לייטרום אונליין שלנו, בלעדי לחברי קהילת פוטוטיפס? "לפני ואחרי" - דוגמאות לפניכם עוד מספר דוגמאות לתמונות שהיו חסרות חיים וככל הנראה היו נגנזות אילולא ההשקעה בתהליך העריכה. אם גם אתם אומרים "אני אוהב את זה טבעי" ולא עורכים את התמונות, הביטו בתמונות האלה ותגידו בעצמכם מה אתם אוהבים יותר. גם באלפיים מילים לא הייתי יכול לתאר את מה שההבדלים בין התמונות האלה ימחישו. תמונה של זוג עגורים באגמון החולה. התנאיים במקום היו קשים מאד לצילום - ערפל כבד, תאורה חלשה ואחידה מאד בעלת טווח דינמי קטן, ללא צבעים וללא "עניין" רב. בעריכה החלטתי ליצור אוירה חמימה ונעימה של זריחה מלאה בצבע. חושבים שהצלחתי? תמונה של גולש שצולמה בשעת הדמדומים, בתאורה מוגבלת, אחידה וחסרת צבע. בעריכה רציתי ליצור תחושה מעט נוסטלגית ולהדגיש את הצבעים האינהרנטיים של הים - הכחול והתכלת. כל קיצורי המקלדת השימושיים בתוכנת לייטרום ב מאמר מרוכז אחד בבלוג שלנו הופעה מקסימה של שי פורטוגלי בבית היוצר בתל אביב. הופעות הם תחום צילום מאתגר במיוחד עקב התאורה הבעייתית והמוגבלת שמתחלפת בכל שניה, צבעים חזקים ולא מחמיאים של הפרוז'קטורים שמשתלטים על התמונה, התזוזות הרבות של המופיעים וכו'. במקרים אלו עריכה דיגיטלית הכרחית ביותר, שכן, אין אפשרות ברוב המקרים לקבל תוצר הולם בלעדיה. נוודי המדבר בוואדי רם, ירדן חוף פלמחים היפהיפה, לעולם לא ימאס לצלם בו לסיום מקווה שהפוסט הזה מחדיר בכם אקסטרא מוטיבציה להתישב מול המחשב ולעבד את התמונות שלכם. הזהרו, כי התהליך הזה ממכר ואתם עלולים למצוא את עצמכם יושבים שעות על גבי שעות אל תוך הלילה ומזיזים את הסרגלים השונים ב-Photoshop או Lightroom עד לקבלת התמונה המושלמת. אין ספק שהתהליך הזה יגרום לכם להנות הרבה יותר מהעיסוק בצילום ויהפוך אתכם לצלמים טובים יותר. שיהיה לכם בהצלחה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | פרטים על קורס לייטרום אונליין לחברי פוטו טיפס | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין תגיות: #לייטרום #קורס_לייטרום #עריכה

מה כל כך מיוחד בצילום כזה בעיניי? השילוב הנהדר בין צבעי השמיים הכחולים לצבעים העירוניים החמימים הופך את הנוף האורבני לנוצץ ומרשים יותר ומציג לצופה נקודת מבט מיוחדת על העיר. מבט לעבר הדנובה מתצפית מרהיבה על גשר השלשלאות בבודפשט מהי ה"שעה הכחולה"? זהו הזמן מעט אחרי השקיעה או מעט לפני הזריחה בו קרני השמש שנמצאת מאחורי האופק צובעות את השמיים באור כחול מהמם. מרכז היידר אלייב. מבנה מיוחד במינו בבאקו, בירת אזרבייג'ן טירת בודה במלוא תפארתה מעט אחרי השקיעה, בודפשט המושג מאד פופולרי בקרב צלמי הנוף הטבעי או האורבני ובהתאם לאמירה "תמונה שווה לאלף מילים" אין כמו הפריימים האלה כדי להמחיש את הסיבה לכך. השם מעט מטעה, שכן פרק הזמן הזה נמשך בד"כ פחות משעה (תלוי באזור על פני כדור הארץ והעונה) אבל תסכימו שהמושג "שלושים ושבע דקות כחולות" נשמע הרבה פחות סקסי. עקב מגבלת הזמן הזו כדאי להיות מוכנים מראש כדי לצלם את הפריים המושלם בזמן המושלם. הטיפ במקרה הזה פחות טכני אלא יותר תכנוני גשר קרל והמצודה בפראג הקסומה הפוטו טיפים שלי לצילום אורבני בשעה הכחולה 1. כשאתם יוצאים לטיול בארץ או בעולם ומכירים מבנה מיוחד שמואר בערב או תצפית מרהיבה על העיר, תכננו את הזמן שלכם כך שתגיעו לפחות שעה לפני השקיעה ללוקיישן המבוקש. 2. סיירו במקום, חפשו את הספוט המדויק לקומפוזיציה המוצלחת והנקיה ביותר, וודאו כי שום גוף זר לא יסתיר לכם את המבנה המדובר או הנוף המואר כמו עצים, מעקים או פחים. כנסיית בלד באגם בלד בסלובניה. לוקיישן מדהים לצילומים בזעה הכחולה, דווקא בזריחה, במהלכה השמיים המאחורי הכניסה מעט זוהרים יותר מאשר בשקיעה תצפית על העיר ושלושת מגדלי האש, באקו אזרבייג'ן 3. הקפידו לצלם כמה פריימים לפני שעת הש' כדי לראות שהפריים שבניתם מוצא חן בעיניכם וגם כדי לקבל גיוון בצבעים והצילומים. 4. צלמו גם בשעת הזהב ובזמני ה"ביניים" בין השקיעה / זריחה לבין השעה הכחולה. חפשו תזמונים בהם חלק מהשמיים צבוע באדום/צהוב מהשקיעה/זריחה וחלק צבוע כחול. בשלב זה התאורה העירונית משתלבת נהדר בפלטת הצבעים המגוונת וזה הזמן המושלם לקבל פריימים מדהימים. 5. המשיכו לצלם גם מעט מאוחר יותר, בשעת הדמדומים הכבדים (בשקיעה) או כשהשמש כבר עלתה לשמיים כדי לקבל צבעים ותחושה מעט שונה מהשעה הכחולה. מגדלי עזריאלי והאיילון. כי גם תל אביב שלנו מהממת בשעה הכחולה. 6. מפעם לפעם תחליפו קומפוזיציה / זווית צילום ע"מ לקבל צילומים מגוונים ומעניינים. 7. את כל הצילומים מומלץ לעשות על חצובה כדי להקל על הידיים ולשמר את הקומפוזיציה בין כל פריים. 8. במידה וקיימים אובייקטים שנמצאים בתנועה בפריים (עננים, רכבים, אנשים וכו') כדאי לשלב גם צילום בחשיפה ארוכה. בשעת השקיעה/זריחה יתכן ותצטרכו להשתמש בפילטר ND כדי לחסום חלק מהאור ולקבל חשיפה נכונה גם במהירות תריס איטית. ניתן לצלם גם Time Lapse (שזה כבר נושא למאמר אחר). מעט אחרי השקיעה, לונדון לקריאת מאמרים נוספים בתחום: צילום אורבני בחשיפה ארוכה בלילה צילום לילה בחשיפה ארוכה של בניין הפרלמנט ההונגרי אפקט מיוחד בצילום לילה - Zoom Burst מקווה שהפוסט הקצר הזה יעזור לכם לקבל צילומים מרשימים בטיול האורבני הבא שלכם. שיהיה לכם המשך יום מקסים! ויקטור. קישורים רלוונטיים: טיול צילום לבאקו אזרבייג'ן | סדנת צילומי לילה בתל אביב | סדנת צילום לילה בירושלים | מאמר על צילום אורבני בלילה | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

הנה לכם טיפ קטן שיכול לשדרג משמעותית את צילומי הנוף שלכם. שלבו אובייקט אנושי קטן בפריים ברוב המקרים "האנשה" של נוף טבעי או אורבני מרשים ורחב אופקים תקפיץ את הצילום בכמה רמות. "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה". צלם מטפס לנקודת תצפית גבוהה, ואדי רם, ירדן ומדוע? גורם אנושי קטן מכניס פרופורציה לנוף ומייצר הבנה אצל הצופה עד כמה הסצינה עצומה ומרשימה. זה יכול להיות אדם, בית, רכב או אפילו חיה. הרעיון הוא לכלול אובייקט מוכר שיתן לצופה נקודת יחוס לגבי עוצמתה של הסצינה המצולמת. בצילום כזה כדאי שמצד אחד האובייקט יהיה קטן יחסית ולכאורה לא משמעותי אך מצד שני יבלוט מעל פני השטח כך שהצופה יבין מיד במה מדובר. מראה סטייל "מקס הזועם", ואדי רם, ירדן שימו לב שהשילוב האנושי צריך לבוא בטוב טעם. דמות אחת או כמה דמויות שנראות טוב ביחד, מייצרות קונטקסט אחיד ומשתלבות היטב עם הנוף יעבדו נהדר. קבוצה של 50 תיירים סיניים פזורים בפריים פחות. האנשה חייתית בפארק הלאומי ג'וזייגו, סין זוג מטיילים בדרך לכבוש את הפסגה, חבל סוואנטי, גאורגיה עכשיו שנחשפתם לסוד, כל פעם שחבריכם יתפעלו מצילומי הנוף המשודרגים שלכם, הפנו אותם לטיפ הזה כדי שגם הם ילמדו ויצליחו לקבל צילומי נוף מהממים. שיהיה לכולנו בהצלחה! שלכם, ויקטור. סלפי בזריחה בבולענים של ים המלח שלנו קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור תגיות: #צילום_נופים #טיולי_צילום #טיפים_בצילום

שלום פוטו טיפסים יקרים ולכל קוראי בלוג הצילום שלנו! הנה לכם אפקט מגניב שאפשר לקבל בצילום בחשיפה ארוכה בלילה הרעיון הוא ליצור צילום של מבנה או נוף אורבני מוארים היטב כך שמצד אחד נזהה את המבנה וקווי המתאר שלו ומצד שני נמרח אותו בצורה מעניינת ואבסטרקטית. הבסיס לפריים כזה הוא פשוט - תוך כדי החשיפה הארוכה (על חצובה כמובן) עושים זום אין עם העדשה (בצורה ידנית - כלומר מסובבים את הגלגלת) ו"מורחים" את שובלי האור בצורה כזו שהם "מתנקזים" לעבר מרכז הפריים. מגוון האפשרויות הוא רחב מאד. ניתן לעשות זום אין רציף מתחילת החשיפה ועד סופה. ניתן לעשות אותו בפולסים ולעצור כל פעם לפרק זמן קצר. אפשר גם לעשות זום אין פעם אחת בדיוק ממש באמצע החשיפה. שיטה זו מאפשרת לפתוח את הראש וליצור פריימים יצירתיים במיוחד. לקריאת מאמרים נוספים בתחום: צילום אורבני בחשיפה ארוכה בלילה צילום לילה בחשיפה ארוכה של בניין הפרלמנט ההונגרי צילום אורבני בשעה הכחולה בצילום הראשון בפוסט הזה החשיפה הייתה 20 שניות. התחלתי את הצילום מהזווית הכי רחבה של העדשה, בערך כל שלוש שניות עשיתי זום אין קטן ונשארתי על אותו הזום למשך כשלוש שניות, וחוזר חלילה. בסופו של דבר היו כאן 5 עצירות למשך כ 3-4 שניות כל אחת שמתבטאות בחמשת ההקפאות של השלט המואר. שימו לב, כמה שזה אפקט מיוחד וכיף לשחק איתו הקונספט עדיין בגדר גימיק נחמד. כטבעם של כל הגימיקים, עדיף שלא לעשות בו שימוש יתר. בהצלחה! 💪 קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה בתל אביב | סדנת צילום לילה בירושלים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #צילום_לילה #חשיפה_ארוכה #רעיונות_לצילום #צילום_יצירתי

מבקרים בבודפשט בזמן הקרוב? מקווה מאד בשבילכם שכן, כי זאת עיר מרהיבה, פוטוגנית בטירוף, מלאה בפינות צילומיות נפלאות, גלויות ונסתרות, ויעד מומלץ ביותר לביקור של מספר ימים לפחות. על בודפשט וכל הלוקיישנים המומלצים שבה אכתוב בפוסט נפרד. בפוסט הקצר הזה אתמקד בטכניקה והאופן שבו צילמתי את התמונה הזו של הפרלמנט ההונגרי בלילה. בניית הפרלמנט ההונגרי. ניקון D750, טמרון 24-70 G2, צמצם F/16, רגישות ISO100 תריס 20שנ'. בקצרה בניין הפרלמנט ההונגרי נחשב לגדול ביותר בהונגריה כולה, אבל הגודל שלו מתגמד מול היופי המהפנט שלו. הבניין פוטוגני בטירוף, ומומלץ להקדיש לו זמן מספק ולצלם אותו ממגוון זוויות, מיקומים וזמנים שונים במהלך היום. כאן אתמקד בטכניקה קלאסית לצילום נוף אורבני בלילה ופשוטה יחסית לביצוע אך כזו שתמיד מפיקה עבורנו תוצאות נפלאות ומרשימות, כאלה שאנחנו יכולים להציג לעולם בגאווה רבה ועם ראש מורם. הרעיון הוא לצלם את הפריים בחשיפה ארוכה כשהמצלמה על חצובה, כך שהאובייקטים הסטטיים בפריים יהיו בפוקוס והאובייקטים שבתנועה ימרחו. במקרה הזה האובייקטים הסטטיים הם בניין הפרלמנט וגדת הדנובה והאובייקטים הדינמיים הם המים של הנהר שזרימתם נמרחת בפריים והעננים שנמרחו קלות גם כן. אותה הטכניקה מתאימה גם למריחת פנסי רכבים החולפים על פנינו ומייצרים שובלי אורות ואפקטי מריחה מעניינים, גם כן אפקט קלאסי בצילומים אורבניים בלילה. כמובן, אל תגבילו את הטכניקה לצילומי בניין הפרלמנט ההונגרי בלבד :) לונדון, פריז, רומא, פראג, ברוז', ירושלים... בכל מקום עם בניינים יפים ואובייקטים בתנועה (כאמור, מים, רכבים, אנשים) ניתן ליישם את הטכניקה ולקבל תמונות לפנתיאון. הטיילת שמול הפרלמנט טיפ מס' 1 - מחקר מקדים הטכניקה המדוברת לצילום בלילה חשובה, אבל היא רק כלי למימוש החזון שלכם, והיא לבדה לא תספיק כדי ליצור את הפריים היפה ביותר. מהו הלוקיישן המדויק ביותר לצילום? מתי כדאי להגיע? האם ישנם אילוצים כלשהם שכדאי שאתייחס אליהם? אז מה עושים? חוקרים, קוראים מאמרים על המקום, מחפשים המלצות של צלמים שביקרו באזור לפניכם, אולי אף יוצרים קשר עם צלם מקומי שימקד אתכם בחיפוש שלכם... " אבל רגע " יגידו חלק מהצלמים, " אבל אז יוצא שאני מעתיק מאחרים ולא באמת נותן ליצירתיות שלי להתבטא ". סורי, אבל אני לא מתחבר. מבחינתי תכנון וידע מוקדם על המקום יכולים רק להועיל לי ולמקד אותי למה שאני רוצה לקבל. וגם, אין שום בעיה לשאוב השראה מצלמים אחרים. לא להעתיק. לא לשחזר. כן לחשוב אחרת. כן לצאת מהקופסא. ההשראה היא נקודת פתיחה בלבד שממנה כבר מתחילה הייצירתיות שלכם. מה גיליתי במחקר המקדים שלי לפריים הזה? חידדתי את שעת השקיעה ותחילתה של השעה הכחולה גיליתי שאורות הבניין נדלקים רק כרבע שעה אחרי השקיעה גיליתי שיש נגישות לנקודה המאד ספציפית ממש מול הפרלמנט ליצירת סימטריה מושלמת גיליתי שרוב הזמן עוגנת סירת תיירים מזדמנת בנקודה הזו והופכת את הפריים הזה לבלתי אפשרי, וכדאי להגיע למקום במספר הזדמנויות, ולקווה שהסירה לא שם האם זה עזר לי? חד משמעית! טיפ מס' 2 - לוקיישן מובן מאליו, אבל בכל זאת. מציאת הספוט המושלם חיונית להצלחת הפריים והקומפוזיציה חייבת להיות מושכת, עם יחסי גומלין מאוזנים בין האובייקטים השונים בפריים וללא עצמים או גורמים זרים שעלולים לגנוב את הפוקוס של הצופה. בעקבות המחקר המקדים, הרעיון היה מאד ברור. לעמוד על הגדה המערבית של הדנובה, ממש מול הפרלמנט, וליצור תמונה סימטרית לחלוטין, עם השתקפות הבניין בתוך מי הנהר. מודה, שלמרות המחקר, מציאת הספוט המושלם (ממש על הסנטימטר) לקחה קצת זמן אבל מבט מדויק עם עדשת טלה לעבר הצריחים שעל הבניין והמרחקים המדויקים בינם לבין החלונות השונים בהחלט עשה את העבודה. אגב מחקר מקדים. הערב הראשון מתוך החמישה שהיו לי בבודפשט היה היחיד בו לא עגנה סירה ממש על הספוט. מזל שלא ויתרנו על הצילומים, למרות העייפות. סיור לוקיישן מעולה לא רק לחיפוש המיקום המדויק לפריים הרצוי אלא גם לעוד הזדמנויות צילום נהדרות טיפ מס' 3 - תזמון (בדגש על תאורה) "צילום לילה" לא אומר שכל עוד נצלם בלילה כשהכל חשוך והאובייקט הרצוי מואר נקבל את התוצר המושלם. התמונה הזו צולמה, שלא במקרה, פרק זמן קטן אחרי השקיעה, במהלך "השעה הכחולה" בז'רגון המקצועי. בחירת התזמון הזה הייתה על מנת לייצר צבעי שמיים בגוון כחלחל שיתן "קונטרה" לצבעים החמים של בניין הפרלמנט. טיפ מס' 4 - הטכניקה העמידו את המצלמה על חצובה יציבה. בהיעדר חצובה, מיצאו אובייקט יציב להעמיד עליו את המצלמה (אבן, גדר, תיק...) בנו את הקומפוזיציה הרצויה. במקרה הזה, רציתי תמונה עם סימטריה מושלמת ומיושרת, עם מספיק מקום למי הנהר בקדמת הפריים ליצירת השתקפות ומספיק מקום בחלק העליון כדי לכלול את השמיים והעננים. אלו מכם עם מצלמות DSLR, עבדו במוד Live View לנוחות העבודה, המוד הרגיל של מצלמות חסרות המראה. תבטלו את מנגנון ייצוב התמונה שעל העדשה שלכם (אם יש), הוא עלול לפגוע בפוקוס האובייקטים הסטטיים. אל תשכחו להחזיר אותו בתום הצילומים. תקבעו את פרמטרי החשיפה בהתאם לוויז'ן הצילומי שלכם. במקרה הזה, ISO 100 למינימום רעש, צמצם סגור לעומק שדה רחב וחסימת אור משמעותית (F/16), זמן חשיפה של 20 שניות ליצירת המריחות (עלול להשתנות בין 10 ל-30 בהתאם לתאורה החיצונית). מיצאו את נקודת הפוקוס הרצויה. במקרה הזה התפקסתי על הבניין, ולאו דווקא על המרחק ההיפרפוקאלי, כפי שנהוג בצילום נוף עם עומק שדה רחב. הבניין הוא האובייקט החשוב ביותר כאן, ואין צורך שהמים שבקדמת הפריים יהיו מפוקסים, הרי גם ככה הם נמרחים בחשיפה הארוכה. חכו לרגע הנכון ללכידת הפריים. במקרה הזה, רגע נטול הסירות הרבות ששטו על הנהר, ליצירת פריים נקי וסטרילי. עבדו עם שלט (חוטי או אלחוטי) או הגדירו טיימר עם השהייה של 2 או 5 שניות כדי למנוע את רעידות המצלמה הנובעות מעצם הנגיעה בכפתור המחשף. צלמו מספר פריימים ברצף, ע"מ לייצר מרקמים שונים למריחת זרימת המים והשמיים ולאפשר בחירה של המרקם הפוטוגני ביותר. משחקי רבדים בבודפשט. אובייקט מעניין בקדמת הפריים יכול תמיד להוסיף עניין וגיוון לתמונות. טיפ מס' 5 - עריכה כמו תיבול מוצלח למנה נהדרת, עריכה דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום ומאפשרת לנו לשפר עוד יותר את הניראות של הפריים ולהנגיש אותו בצורתו המיטבית לקהל הצופים. אני עורך את תמונותיי בתוכנת Lightroom של אדובי, אבל הכלים המדוברים קיימים בכל תוכנת עריכה שתבחרו. טיפים לעריכה, בקטנה שחקו עם הבהירות הכללית (סרגל Exposure בלייטרום) לקבלת פריים מואר היטב המציג את האובייקט המרכזי במלוא הדרו (הבניין במקרה הזה). שימו לב, שלב זה אינו מהווה תחליף לקבלת חשיפה נכונה עוד בזמן הצילום, אלא רק תיקון במידת הצורך. הגבירו מעט את הקונטרסטיות של התמונה להגדלת הדרמה (בלייטרום חפשו את סרגל ה-Contrast, ו/או הסרגלים השונים של Highlights, Shadows וכו' ו/או פאנל ה-Tone Curve). חדדו את התמונה (למשל בעזרת סרגל ה-Clarity או ה-Texture שנוסף ללייטרום בגרסה האחרונה). במידת הצורך, שחקו עם האיזון הלבן (White Balance) לקבלת צבעים נכונים וטבעיים. ניתן להוסיף אפקטי צבעים עדינים על כל התמונה כדי לסגנן אותה. למשל, ניתן להוסיף מעט צבע סגול לפריים ליצירת תחושה "חלומית" או להוסיף מעט צהוב כדי "לחמם" אותו. למתקדמים, ניתן להוסיף אפקטי צבע סלקטיביים בעזרת פאנל Split Toning. למשל, אני אוהב עריכה בסגנון Teal & Orange בה אני מוסיף מעט כתום לאזורים הבהירים ותכלת לאזורים הכהים, כפי שעשיתי כאן. במידת הצורך, ניתן לשחק עם ההגדרות באזורים ספציפיים בתמונה עם פילרטים הדרגתיים (Gradual Filter) ו/או רדיאליים (Radial Filters) ו/או מברשת יעודית (Adjustment Brush). במידת הצורך, כדאי להסיר אובייקטים זרים מהפריים. אתם לא רואים זאת, אבל בתמונה הזו היה עגורן ענק ומכוער מאחורי אחד הצריחים שהועלם בעזרת כלי ה-Spot Healing בלייטרום. עריכה מיוחדת תמיד אפשר לשנות את אופי התמונה לחלוטין בעזרת עריכה מיוחדת, כמו עריכה מונוכרומטית או עריכה בשחור ולבן. לסיכום מקווה שהפוסט הזה חשף בפניכם טכניקה חדשה ומגניבה שתתווסף לארסנל הכלים שלכם. יתכן וכבר ידעתם הכל, והפוסט רק חידד לכם נקודות שלא הייתם בטוחים לגביהן. הכי חשוב מבחינתי - אם הוא גרם לכם לקבל תמונות לילה אורבניות מוצלחות יותר, עשיתי את שלי. אשמח מאד לשמוע את דעתכם על הפוסט ועל הרעיונות שלכם לעוד טכניקות מעניינות שהייתם רוצים שאכתוב עליהן. מזמין אתכם להצטרף אליי ל קהילת הצילום פוטו טיפס בפייסבוק , קהילה חמה ואינטימית של אנשים נהדרים וצלמים מוכשרים, שבוחרים לחוות את החוויות הצילומיות האדירות האלה ביחד. שלכם, ויקטור. בוא לבקר ולעקוב אחריי ב פייסבוק וב אינסטגרם . קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה ומריחות תנועה בתל אביב | קהילת לימוד צילום פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס

​ הבטחות מקיימים ב מאמר הקודם על חלומות והגשמה כתבתי כמה מחשבות שיש לי בנושא הכל כך חשוב הזה - חלומות והגשמה. נתתי את ה - "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג בתור דוגמא בולטת לאדם דגול עם חלום, אחד שלא רק מדבר אלא מתכנן, מגשים והולך עם זה עד הסוף. העלתי תהייה על האם בכלל נכון לקרוא לזה "חלום", כי עצם ההגדרה עלולה להטעות ולהשאיר אותו בגדר פנטזיה שלעולם לא תתגשם. הצעתי שכדאי לקרוא לזה "מטרה" או "יעד" ולהצמיד לזה תכנית מבוססת, עם משימות לביצוע ולו"ז כדי שהוא אשכרה יתממש. אחד הנושאים שהכי רציתי להדגיש במאמר (ובכנות, מה שהכי התלהבתי ממנו) היה "הרשימה", הרצאה מרתקת ומעוררת השראה של יובל אברמוביץ שהייתי בה לא מזמן. בהרצאה מציע יובל קונספט מגניב, הגיוני ומשוגע בעת ובעונה אחת, שנראה לי כמו הדבר שבאמת צפוי להגדיל את הסיכויים להצלחה. הקונספט הוא - "לצעוק את החלומות" - לבנות רשימה של חלומות ולהצהיר עליה בפני כל העולם. מגניב ופשוט אבל לבטח סופר מאתגר. נדרש הרבה אומץ כדי לעשות את זה כי כמו שהסיכויים להצלחה גדלים כך גם הכישלון יהיה מהדהד יותר, במידה ויגיע. התחברתי למסר ולקונספט והחלטתי ללכת עליו. אני מאמין שהצעקה של החלומות תגביר עוד יותר את המחויבות שלי לתהליך והסיכויים להצלחה יגדלו. על הדרך, כבונוס, מקווה שאמצא אנשים טובים שירצו לתמוך ולעזור ואף שותפים שיצטרפו למהלך ויעזרו לי להגשים ולהתקדם. רגע האמת - החלומות שלי - החמישיה הפותחת מפחיד, מאתגר, חושפני - להתחייב ככה בפני הציבור. כבר לא אוכל לעגל פינות. לא אוכל להחזיר למגירה. אבל אם באמת רוצים להגשים משהו, לדעתי זאת דרך מצוינת להעלות את הסיכויים להצלחה. יובל הציע לפרסם רשימה של עשרה חלומות ל-400 הימים הקרובים. וכך אני אעשה. כאן אתחיל מהחמישה הראשונים ואת היתר אמשיך במאמר הבא. יולי 2021. בואו נראה מה יקרה עד סוף אוגוסט 2022. יאללה, קופצים למים! חלום מס' 1 - לכתוב ספר לימוד צילום נשמע יומרני? אולי. אבל אם אנשים כמו דונלד טראמפ יכולים לכתוב ספרים, לתת למישהו השראה וללמד - אז נראה שגם אני יכול. הגיע הזמן לרכז את אינספור השיעורים והלמידות שלמדתי בעצמי ולימדתי אחרים בפלטפורמה אחת שתעזור לכל המידע הזה להיות זמין ונגיש לכמה שיותר חברים, גם בקהילה שלנו וגם מחוצה לה. איך יראה הספר? מה הוא יכלול? מה יהיה מיוחד בו? כל הדברים האלה ועוד רבים אחרים - אצטרך לעבוד קשה לבנות את הקונספט ולדייק אותו תוך כדי תנועה. מה שבטוח, זה שארצה שזה יהיה ספר בעל ערך אמיתי ואיכותי, שבאמת יעזור לאנשים להתפתח. כתבתי במאמר הקודם (וגם כאן) שהחלום לבדו אינו מספיק וחשוב לנתב את הדרך אליו בעזרת משימות פרקטיות ומדידות. אז הנה כמה נקודות שרשמתי לעצמי בדרך אל החלום, לטווח הקצר והארוך. מהם הצעדים שאני מכוון לבצע? הקציתי זמן ביומן, נקי מהפרעות, בו אשב עם עצמי בנחת וברוגע לגבש סופית מה יהיה הקונספט של הספר. אקבע זמנים קבועים ביומן לתקופה הקרובה אשכרה לעבוד על הספר. אתחיל מבניית ראשי הפרקים המרכזיים ואז המשניים. לאחר מכן, אתחיל לרכז את התכנים שכבר קיימים בכל מיני מקומות במחשב וברשת. השלב הבא יהיה למלא את התוכן לפרקים בהם הוא חסר. מאמין שבעקבות התהליך הזה יצאו עוד כמה מאמרים נקודתיים בבלוג הזה, שזה כבר בגדר בונוס. לאחר בניית השלד והתכנים, אתפנה לעיצוב הספר, סביר להניח עם איש מקצוע שיעזור לי לדייק גם את הנראות שלו, שחשובה לא פחות מאשר התוכן. במקביל, אפנה להתיעצות למספר אנשים שעשו זאת בעבר ויצרו ספר, כמו יובל אברמוביץ עם ספרו "הרשימה" או עדן ביבס, חבר יקר שכתב ספר מהמם עם הלמידות שלו מתקופת הקורונה, ועוד. אבנה תכנית איך לממן את כל התהליך - אין ספק שהתהליך הזה דורש הרבה זמן השקעה וכמובן תקציבים. לבסוף, יגיע השלב של ההדפסה. כבר יצרתי קשר עם בית דפוס שנראה מתאים לתהליך. חלום מס' 2 - להוביל מסע צילום בכל אחת מששת היבשות אחחח הקורונה, למה כתיבת החלום הזה צריכה להתחיל דווקא ממך? שניה לפני תחילת המשבר העולמי עם התפשטות המגפה הנוראית הזו, הובלתי שני מסעות צילום ליעדים מרתקים ואני יכול כבר עכשיו להגיד בגאווה ששליש מהחלום הזה הושג. הטיול הראשון היה לבאקו ונופי הקווקז של אזרבייג'ן - אסיה. השני היה ממש רגע לפני שסגרו לנו את השאלטר, במסע צילום טבע מרתק לקוסטה ריקה - אמריקה הצפונית (למדייקים שביניכם - זאת השייכות הגיאוגרפית של מדינת מרכז אמריקה הנפלאה הזו). המשך הגשמת החלום נראה מעט מעורפל ולא לגמרי תלוי בי או בעשייה של פוטוטיפס. לצערנו, ההתנהגות העקשנית של הוירוס שפשוט לא רוצה לעזוב אותנו מקשה מאד לקבל החלטות ולקדם נושאים לטווח הארוך. אבל מה שכן תלוי בי לגמרי אעשה. בימינו אני ממשיך לחקור לעומק מגוון לוקיישנים לטיולי צילום פוטנציאליים, כאלה שכבר ביקרתי בהם וגם מקומות חדשים. אל דאגה, הם מפוזרים על גבי הגלובוס, לא סתם כתבתי "כל ששת היבשות". אני נמצא בקשר כמעט יומיומי עם מספר גורמים, שותפים להפקות טיולים לחו"ל. יחד אנחנו בונים את התוכניות השונות וחושבים על האסטרטגיות לממש את החלומות שלנו. חלק מהתכניות יצאו לפועל בקרוב, חלק ימתינו לתקופה שאחרי זעם הקורונה. מה שלא יהיה, אהיה מוכן ברגע האמת. חלום מס' 3 - לפתח מועדון צילום מצליח מתוך "מי אנחנו" באתר שלנו: ​פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. אני משוחד, אז תגידו אתם איך אתם מרגישים בפוטוטיפס. בכנות, אומר לכם ש"סביבה תומכת" זה אחלה ואין ספק שהקהילה כפי שהיא היום עובדת נהדר ובהחלט מהווה בית לאלפי צלמות וצלמים ישראלים. השאיפות שלי הן להפוך את זה להרבה מעבר לכך. מועדון צילום נראה כמו הכיוון הנכון כדי לממש את השאיפה הזו. מועדון עם פעילויות צילום תכופות, אינטנסיביות ומאתגרות, הרצאות וטיפים, עם תהליכי לימוד מעמיקים ובלעדיים, משובים איכותיים וכו' (שלא נחשוף כאן את כל התכניות המלאות). אז מה השלבים הבאים לביצוע? החלום הזה כבר עכשיו נמצא בשלבי בשלות מתקדמים. כל מה שנותר זה ללטש את התוכנית והקונספט, לפרסם ופשוט לצאת לדרך. בקרוב אצלכם. חלום מס' 4 - לפתח ערוץ יוטיוב מוצלח להדרכת צילום והשראה ערוץ יוטיוב הוא חלומו הרטוב של כל יוצר תוכן בכל תחום שרק תחשבו עליו. אבל, שלא תבינו אותי לא נכון. אין לי שום כוונה להיות הג'ארד פולין או פיטר מקינן הבא. גם אין שאיפות לזנוח את כל העשייה בפוטוטיפס ומחוצה לה ולהפוך להיות יוטיובר בפול טיים. אז למה בכל זאת ערוץ יוטיוב? א. כי זה Cool. ב. כי כך אוכל להנגיש את התכנים האהובים עליכם בצורה יעילה, נוחה ומסודרת. דמיינו סדרה של סרטונים קצרים וקולעים העוברים מ-א' עד ת' על שיטות העבודה המומלצות עם פילטר ND. או הדרכה קצרה על איך לעבוד עם מברשת בלייטרום. שלוש דקות על טיפים מוצלחים בקומפוזיציה. נראה לי שהבנתם את הקטע. יותר מכך, יוטיוב היא אחת הפלטפורמות המובילות לחיפוש תכנים ובצורה זו אוכל לחשוף את פוטוטיפס לקהל יעד חדש ורלוונטי. ערוץ יוטיוב חדש כבר קיים לפוטוטיפס. האתגר הוא להתחיל למלא אותו בתוכן ובעיקר - להתמיד בעשייה. כי יוטיובר שלא מפרסם, הוא יוטיובר מת. בקרוב, על המסכים שלכם. הצעדים למימוש קביעת לו"ז חודשי (כזה שאוכל לעמוד בו) והכנה של מערכי שיעורים קצרים. קביעת לו"ז חודשי לצילום השיעורים, העריכה שלהם והבאתם לרמת גימור ראויה לפרסום. בהמשך - שילוב של מדריכים נוספים בהדרכות בערוץ. בטווח הארוך - התמדה התמדה התמדה. חלום מס' 5 - לפתח את דור העתיד בפוטוטיפס - ילדים ובני נוער לשמחתי הרבה, אני רואה לא מעט הורים שעוסקים בצילום יחד עם ילדיהם. יוצאים לשטח, מצלמים, מלמדים, חווים את העולם המופלא של הצילום כמשפחה. לראות את זה עושה לי טוב בלב והייתי רוצה לחזק את התחום הזה בפוטוטיפס. כרגע הקונספט עדיין לא סגור ומלוטש, אבל הרעיון הכללי קיים. אולי זה יהיה בשיתוף המשפחה, אולי הילדים לבדם יגיעו לסדנאות וקורסים, אולי שניהם. מה שבטוח זה שפוטוטיפס צריכה לפתח גם את דור העתיד. מה התכנון? להקצות זמן לפתח ולדייק את הרעיון עד למצב שהוא מוכן לשיגור. למצוא אנשי מפתח שיעזרו לקדם ואף להוביל את התחום בפוטוטיפס. לעוף על זה, כי העתיד לא יחכה עד כאן להיום אשמח מאד מאד לשמוע את דעתכם. על הקונספט של "לצעוק את החלומות" ועל החלומות עצמם. אם יש לכם רעיון שלדעתכם יעזור - אל תהססו לכתוב לי או להגיב כאן למטה. בהזדמנות זו - רוצה להגיד תודה ענקית לכל קוראי הבלוג והחברים בקהילה המדהימה שלנו. התמיכה שלכם, הדחיפה קדימה, הלמידות שאני זוכה להן בזכותכם - כל כך לא מובן מאליו. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד? קישורים נוספים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

​ "השמש שרופה לגמרי" אמר לי תלמיד שקדן במיוחד באחת הסדנאות בחוף פלמחים. "אבל אני אוהב את המרקמים הירוקים שעל הסלעים, הם מחוספסים כאלה והתאורה עליהם יפה". אופטימי שכזה, בחר להתמקד בחצי הכוס המלאה. אבל איך אפשר לצלם כך שאראה גם את השמש, גם את העננים וגם את הסלעים? מזדהים עם הסיטואציה? יאללה, קופצים למים. חוף Beal Ban בזריחה, אירלנד מה זה טווח דינמי? עצרו רגע הכל והתבוננו סביבכם. שימו לב לאזור הכי בהיר של הסצינה ואז הסיתו את המבט לאזור הכי חשוך. הטווח הדינמי הוא היחס בעוצמת האור בין האזור הכי בהיר לאזור הכי חשוך. פשוט, לא? בסצינות קונטרסטיות, עם הבדלים משמעותיים בעוצמת האור בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח דינמי גדול. למשל, תמונת שקיעה או זריחה טיפוסית. בסיטואציות בהן התאורה אחידה בלי הבדלים משמעותיים בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח הדינמי קטן. "פטריות בים המלח" האזור הקרוב לשמש מואר מאד ואילו הקרקע חשוכה מה שמייצר טווח דינמי רחב למדי "זרימות בנחל כזיב" טווח דינמי קטן יחסית שנוצר בעקבות תאורה עדינה ואחידה באזור מוצל מה זה צילום HDR ומתי משתמשים בו? בקצרה , צילום HDR משמעו צילום מספר תמונות בחשיפות שונות וחיבורן לתמונה אחת בה כל הפרטים נראים לעין, גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. ועכשיו אפרט טיפה יותר לעומק. החיישנים של המצלמות המודרניות יודעים ללכוד סצינות בעלות טווחים דינמיים רחבים למדי, בסדר גודל של 12 עד 14 סטופים. עם זאת, במקרים מסוימים, הטווח הדינמי של הסצינה שלפנינו כל כך רחב, שאין למצלמות שלנו יכולת לתפוס את כל הפרטים בכל האזורים. מה זה סטופ בצילום? קראו את סדרת המאמרים שכתבתי על המושג סטופ מהי משמעות המושג סטופ בצילום ואיך מחשבים אותו שימושים מקובלים במושג סטופ בצילום - סיבוב הגלגלת סטופ בצילום - מאמר מס' 3: שימושים מקובלים והסברים כך נוצר מצב קיצוני בו, למשל, הקרקע חשוף היטב, ואילו השמיים שרופים לגמרי או לחלופין, השמיים מוארים היטב, אך הקרקע חשוך לחלוטין עד כדי איבוד מוחלט של פרטים ומרקמים. "הקשתות של תמנע" חשיפה נכונה של האזור הצמוד לשמש גורמת לחשיפת חסר משמעותית בצלליות, עד כדי איבוד פרטים מוחלט "הקשתות של תמנע" לעומת זאת, חשיפה נכונה של הקרקע והאזורים המוצללים, גורמת לחשיפת יתר משמעותית בשמיים מה עושים? צילום HDR, שזה ראשי תיבות של High Dynamic Range. זוהי טכניקת צילום בה אנחנו "דוחסים" את הטווח הדינמי הרחב (מדי) של הסצינה המצולמת לטווח דינמי קטן יותר, כך שיהיה ניתן לראות את הפרטים בכל האזורים, גם המוארים וגם החשוכים. בסיס הטכניקה הוא צילום מספר תמונות בחשיפה שונה (חומרי הגלם) ולאחר מכן ביצוע חיבור שלהן ליצירת תמונה אחת בתוכנה יעודית (למשל, לייטרום, כפי שכתבתי במאמר ההמשך למאמר הזה). "הקשתות של תמנע" התוצאה הסופית, לאחר חיבור של שלוש תמונות שצולמו בחשיפות שונות. החיבור בוצע בלייטרום בעזרת אלגוריתם אוטומטי. האלגוריתם לקח את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים הושלמו מהתמונה עם החשיפה ה"אמצעית". רוצים ללמוד איך לחבר תמונות HDR בלייטרום? כל הפרטים במאמר הבא צילום מספר תמונות בחשיפה שונה עקרונית, ההבדל בחשיפה בין התמונות יכול להגיע מכל אחת משלושת הפרמטרים של משולש החשיפה - צמצם, תריס ו- ISO. בפועל, הבדל בצמצם יגרום לשינויים בעומק השדה והפוקוס ואילו ה-ISO ישפיע על האיכות של התמונות כך שהחיבור שלהן יהיה בעייתי. לפיכך, הדבר הנכון הוא לשנות את מהירות התריס. על כך, בהמשך המאמר. במהלך החיבור התוכנה לוקחת את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ביותר ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים נלקחים מאזורי הביניים מכל התמונות, בהתאם למה שהאלגוריתם מחליט. התוצאה היא פריים בו כל הפרטים מכל האזורים נראים היטב לעין. מפל סער בזריחה, הגולן שילוב של טכניקת החשיפה הארוכה (עם פילטר ND) וצילום HDR כמה דגשים חשובים בצילום HDR עוד לפני שמצלמים, רצוי לחשוב מראש על כמה דגשים שחשוב להקפיד עליהם על מנת להקל על האלגוריתם המחבר את התמונות. דגש מס' 0 - לא חייבים HDR לפני הכל, תזכרו שהטכניקה של צילום HDR אינה המטרה אלא רק הכלי שעוזר להתמודד עם האתגר של טווח דינמי רחב מדי. תשתמשו בטכניקה הזו אך ורק אם באמת צריך אותה - כשפריים יחיד לא יכול להכיל את כל הפרטים בסצינה. אם החלטתם שחייבים HDR אז... (המשיכו לקרוא) דגש מס' 1 - שמירה על קומפוזיציה זהה הקומפוזיציה צריכה להיות כמה שיותר דומה בכל התמונות. נסו להימנע משינויים מהותיים בסצינה שיקשו על החיבור. עמדו יציב או צלמו על חצובה, צלמו ברצף בקצב מהיר, אל תזיזו את המצלמה או תשנו את הזום, אל תשנו הגדרות (פרט למהירות התריס כמובן). דגש מס' 2 - תאורה קבועה האופי של התאורה, הצבעים, הכיוונים והעוצמות חייבים להיות גם הם אחידים עד כמה שניתן. במהלך זריחות ושקיעות, השמש נוטה לשנות את מיקומה יחסית מהר וגם במקרה הזה כדאי לצלם את סדרת התמונות ברצף, בלי עיכובים מיותרים. דגש מס' 3 - שמירה על הצמצם וה-ISO עומק השדה (צמצם) ומרחק הפוקוס, כמו גם איכות התמונה (ה-ISO) חייבים גם הם להישאר זהים במהלך הרצף. ההגדרה היחידה שאמורה להשתנות היא זו של מהירות התריס. אל דאגה, בהמשך המאמר אני כותב איך לעשות זאת בצורה נוחה, בלי לשנות שום דבר בעצמי. דגש מס' 4 - ווידאו שכל הפרטים נלכדו לאחר צילום סדרת התמונות, חשוב לוודא כי הפרטים בכל האזורים נלכדו היטב. וודאו כי התמונה החשוכה לכדה היטב את האזורים הבהירים ואילו התמונה הבהירה ביותר לכדה את הפרטים באזורים הכהים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולבחון את התוצאות. "אל על" דגש מס' 5 - צלמו ב-Raw כמו תמיד, צלמו ב-Raw כדי לשמר כמה שיותר פרטים בתמונה, הרי זאת כל המטרה של צילום HDR. דגש מס' 6 - הימנעו מקיצורי דרך הזהרו מהשימוש במוד HDR המובנה של המצלמה. זה אמנם נוח, כי זה מייצר קובץ מוגמר ישר במצלמה, אך זהו קובץ Jpeg שעבר דחיסה בתוך המצלמה ואפשרויות שליטה שלכם בעריכה יהיו מוגבלות. דגש מס' 7 - יציבות ופוקוס בצילום מהיד, ההבדלים במהירות התריס בין התמונות עלולים להשפיע על התמונה מעבר לחשיפה נטו - הם עלולים להכניס מריחות לתמונה, במיוחד התמונה הבהירה ביותר ברצף שצולמה עם מהירות תריס האיטית ביותר. חשוב להקפיד שמהירות התריס בתמונה הבהירה תהיה מהירה מספיק (לפי הכלל של אחד חלקי אורך המוקד, למי שמכיר). מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי על פעולת התריס במצלמה זריחה בעמק יזרעאל ממבט ציפור (או כדור פורח) מהירות הכדור איטית יחסית, כך שניתן להשתמש בטכניקת HDR כדי לראות פרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים מה עושים? צילום HDR קלאסי - צילום מהיד במוד Bracketing ברוב המקרים, זו השיטה העדיפה עליי מפני שהיא נוחה מאד לביצוע והצילום מתבצע מהיד ללא אביזרים מיוחדים. שיטת העבודה 1. מזהים סיטואציה עם טווח דינמי רחב מאד בה נדרש לצלם HDR. 2. מצלמים תמונת יחוס עם אובייקט שממש לא קשור לסצינה הצילומית, למשל, היד שלכם. כשתחזרו הביתה עם מאות תמונות מהטיול, התמונה הזו תסמן לכם את תחילת הרצף, במקום שתשברו את הראש "הכל נראה אותו הדבר! מתי לעזאזל התחלתי את הרצף??". תודו לי אחר כך. תמונה ליחוס בלבד - האצבעות שלי מסמנות את תחילת הרצף. לא משהו שתדפיסו על קיר ביתכם אבל בהחלט משהו שימושי בשיטת העבודה שלכם. 3. מגדירים במצלמה צילום Bracketing או אם אדייק Auto Exposure Bracketing, בקיצור AEB. טיפ בונוס: חפשו בגוגל איך להגדיר צילום במוד כזה לפי דגם המצלמה שלכם. למשל: how to define AEB in Nikon Z7ii. הגדרת Auto Exposure Bracketing במצלמת קנון 4. מגדירים את הפרמטרים של ה Bracketing. ברוב המצלמות תוכלו לשלוט על שני פרמטרים - מספר הצילומים והפרשי החשיפה בין צילום לצילום. 5. מספר צילומים - ניתן להגדיר רצפים של 2, 3, 5, 7 ואף 9 תמונות בחשיפות שונות. לטעמי, צילום של 3 תמונות, כפי שנהוג בגישה הקלאסית, או 5 לכל היותר מספיקות ברוב הסיטואציות. 6. הפרש החשיפה בין כל תמונה - ניתן להגדיר קפיצות קטנות של 1/3 הסטופ או 2/3, קפיצות בינוניות של סטופ או שניים וקפיצות גבוהות של 3 סטופים ומעלה. בהנתן ואתם מצלמים 3 או 5 תמונות, קפיצה של סטופ אחד או שניים תספיק. 8. מגדירים צילום מהיר במצלמה (Drive Mode Continuous). אתם הולכים לצלם מהיד, וכפי שכתבתי קודם, חשוב לצלם את התמונות כמה שיותר צמוד האחת לשנייה. 9. בשלב הזה מגיעים לצילום עצמו. לוקחים את המצלמה, בונים את הקומפוזיציה, מתפקסים ומצלמים ברצף את מספר התמונות שהגדרתם ב-AEB. הקפידו להיות יציבים, לקחת אויר רגע לפני הצילום, היו ממוקדים בצילום. ממש כמו ירי צלפים. כשתבחנו את התמונות, תראו את אותה התמונה בחשיפות שונות. אם בחרתם לצלם שלוש תמונות - אחת תהיה חשוכה, אחת באמצע ואחת בהירה. 10. אזכיר לכם נקודה חשובה - וודאו כי התמונה הבהירה ביותר כוללת את כל האזורים החשוכים והתמונה החשוכה ביותר כוללת את האזורים הבהירים. זריחה מעל הבולענים בים המלח איך מצלמים תמונות HDR על חצובה כשהחשיפות קצרות, ניתן להשתמש באותה הטכניקה בדיוק כמו בצילום מהיד. במקרה הזה הקומפוזיציה תהיה זהה בין כל התמונות מה שיעשה את העבודה עוד יותר קלה לאלגוריתם המחבר. בצילום חשיפות ארוכות (בלילה או ביום עם פילטר ND) נרצה להימנע מלחיצה קבועה על כפתור המחשף למשך כל סדרת התמונות כדי שלא להסתכן בלהרעיד את המצלמה ולקבל תמונות מרוחות. לכן, נצטרך לעשות שתי התאמות קטנות לטכניקת AEB. הראשונה היא הפוקוס. בצילום על חצובה מומלץ לחשב את הפוקוס בצורה אוטומטית ואז לעבור לפוקוס ידני כדי שהמצלמה תשמור על מרחק הפוקוס בין התמונות ולא נצטרף להתפקס מחדש בין כל פריים. ההבדל השני הוא שנצטרך להתחיל את הצילום בצורה ידנית בכל פריים, כאמור, כדי לא להחזיק את האצבע על כפתור המחשף במהלך החשיפה ולסכן את הפוקוס. נקודה למחשבה בחשיפות ארוכות לא תמיד שיטת HDR תעבוד בשילוב עם חשיפות ארוכות, במיוחד במקרים בהם נצלם מריחות של תנועה רנדומלית כלשהי (למשל, מפלים וכו'). במקרים אלו, שיטת HDR אמנם תלכוד את כל הפרטים בסצינה בהיבט החשיפה. הבעיה היא שהסצינה עצמה תשתנה משמעותית בין כל תמונה ותמונה כך שהתוכנה שתחבר את הפריימים עלולה ליצור עיוותים מוזרים במרקמי המריחה, עם מגוון תצורות היברידיות הלקוחות מהתמונות השונות. שקיעה בפלמחים. בסצינות של תנועה רנדומלית משמעותית שימוש בטכניקת HDR עלול להיות בעייתי ומומלץ לשקול לוותר עליה ישנן דרכים לטפל גם בסוגיה זו. למשל, לפתוח את התמונות כ-Layers בפוטושופ ולחבר אותן ידנית, במקום לעבוד עם התוכנה האוטומטית. זה כבר סיפור אחר ולא אתעמק בשיטה זו במאמר. בנוסף, אפשר לקבל החלטה מקצועית ומחושבת שלא לצלם בטכניקת HDR ו"לשלם את המחיר" של אזור קטן שרוף או חשוך מדי. חיבור תמונות HDR המאמר הזה מתמקד בטכניקה הצילומית ואיך עושים זאת בשטח. מוזמנים לקרוא את המאמר הבא בסדרה זו, שכולל הסבר מפורט ומעמיק איך לחבר את התמונות בתוכנת לייטרום. מילים אחרונות צילום HDR פותח עבורנו עולם חדש ומופלא בצילום נופים, במיוחד בסיטואציות בהן פריים אחד אינו מספיק כדי לתפוס את הפרטים בכל הסצינה בהיבט החשיפה. בעקבות שאלות חוזרות על הטכניקה בקבוצה שלנו ובסדנאות השונות חשבתי שראוי לכתוב מאמר על הנושא שיעזור לכם לצלם תמונות נוף מרהיבות גם בתנאיי תאורה קיצוניים. מקווה שמה שקראתם עד עכשיו עושה את העבודה. עצוב שגם המאמר הזה מגיע לסיומו, אבל משמחת הידיעה שהוא ממש לא האחרון. אמשיך לכתוב עבורכם תוכן מעמיק ואיכותי על מגוון נושאים בעולם הצילום, אומנותיים, טכניים ואישיים. עד אז, שתהיה לכם אחלה למידה. שלכם, ויקטור. השמיים הם הגבול, אם רק תרצו להגיע הכי גבוה שאפשר... כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד? קישורים נוספים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

האם כבר קראתם את המאמר הראשון על צילום HDR? צילום HDR - טווח דינמי רחב - מה זה? טיפים לצילום נכון והמלצות שימושיות המאמר הראשון מפרט את כל מה שצריך לדעת על הטכניקה בצורה כוללת ומקיפה בכל מה שקשור לצילום עצמו. הדגש במאמר הזה - הטכניקה של חיבור התמונות על שולחן העבודה והיצירה של התוצר הסופי. ברוב המקרים אני עובד בתוכנת לייטרום שיודעת לחבר תמונות HDR בצורה נהדרת. משער שגם אתם, קוראי הבלוג היקרים עובדים בעיקר עם התוכנה הזו ולכן אתמקד בה במאמר הזה. בטוח שגם תוכנות אחרות יודעות לבצע את התהליך בצורה דומה. תזכורת ממש קצרה על HDR צילום HDR משמעו צילום מספר תמונות בחשיפות שונות וחיבורן לתמונה אחת בה כל הפרטים נראים לעין, גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. הטכניקה הזו שימושית בעיקר במצבים בהם הסצינה שלפנינו בעלת קונטרסטיות גבוהה במיוחד, עם אזורים מוארים מאד לצד אזורים חשוכים מאד, כך שהמצלמה שלנו לא מצליחה ללכוד את הפרטים בכולם. בסופו של יום הצילום נגיע לשולחן העריכה עם מספר תמונות בחשיפה שונה (לרוב, בין 3 ל-5). איך מחברים אותן? בואו נצלול! לא רק תמונות נוף נקיות. אפשר לשלב גם אנשים בטכניקת HDR חיבור תמונות HDR בלייטרום בשבעה שלבים פשוטים חיבור תמונות HDR - כמה מסובך זה נשמע בתיאוריה, ככה פשוט זה בפרקטיקה. שלב 1 - ( אי ) עריכת התמונות מפתיע, אבל עדיף שלא לערוך את התמונות לפני החיבור ל HDR ולהשאיר את כל הסרגלים במצב הדיפולטיבי שלהם. למה? א. במהלך החיבור עצמו, לייטרום יבצע תיקוני עריכה אוטומטיים שידרסו את העריכה שלכם. זאת אופציה לבחירתכם ואני אישית ממליץ להשתמש בה (על זה, בהמשך). ב. בכל מקרה תצטרכו לבצע תיקוני עריכה על התוצר הסופי, אז עדיף לחסוך את הזמן בתחילת התהליך. ג. אל תחששו לפגיעה באיכות - איכות התמונה של התוצר הסופי תשאר זהה לקובץ המקורי (שצולם ב Raw אני מקווה), שכן לייטרום תיצור קובץ מסוג DNG שהוא מעין הגרסא של אדובי לקובץ Raw. עדיף שלא לערוך את התמונות לפני החיבור ולהשאיר את כל הסרגלים במצב הדיפולטיבי שלב 2 - בחירת רצף התמונות מצביעים על אחת התמונות ברצועת התמונות בלייטרום, לוחצים על Ctrl ובוחרים את כל יתר התמונות ברצף ה-HDR (לחלופין, לוחצים על Shift ובוחרים את התמונה האחרונה ברצף). בחירת התמונות ע"י Ctrl ולחיצה על כל תמונה או לחיצה על Shift ואז בחירת התמונה האחרונה ברצף שלב 3 - פתיחת תפריט ה-HDR לוחצים על הכפתור הימני בעכבר, בוחרים את האופציה Photo Merge ואז HDR. אחרי הלחיצה, יפתח תפריט מיוחד לחיבור התמונות עם מספר אופציות לבחירה. כפתור ימני על העכבר ואז מציאת התפריט Photo Merge -> HDR לחלופין, ניתן להשתמש בקיצור Ctrl + H שיפתח את אותו התפריט. למאמר עם כל הקיצורים השימושיים שאני אישית משתמש בתוכנת לייטרום שלב 4 - בחירת אופציות לחיבור התמונות (1) בוחרים יישור אוטומטי - Auto Align שיסדר ויישר את סדרת התמונות כך שיתלכדו בצורה מיטבית האחת עם השניה. בין אם הצילום בוצע מהיד (עם הבדלים קטנטנים בקומפוזיציה) ובין אם על חצובה, אין סיבה שלא לבחור את האופציה הזו. (2) בוחרים עריכה אוטומטית - Auto Settings. למרות שאני צפוי לערוך את התוצר הסופי לאחר החיבור, אני אוהב לתת ללייטרום לערוך את התמונות בצורה אוטומטית כדי לשפר את נקודת הפתיחה של שלב העריכה. חלון ההגדרות של חיבור HDR (3) מידת סילוק רוחות רפאים (אין לי דרך טובה יותר בעברית לתאר את Deghost Amount). הכוונה ב"רוחות רפאים" היא לפריימים בהם ישנה תנועה גדולה יחסית של אובייקטים (אנשים שזזים, עלים מתנפנפים ברוח וכדומה). אם לא נעשה דבר, האלגוריתם המחבר יקח את האובייקטים שבתנועה מכל התמונות כך שיופיעו לנו "רוחות רפאים" באזורי החיבור. במקרים אלו, ניתן להגדיר את גודל האזורים בהם קיימת תנועה בפריים ולהקל על האלגוריתם כך שהוא ידע לקחת את האובייקט רק מאחת מהתמונות. בפריים סטטי, ניתן לבחור Low. בפריים עם אובייקט בתנועה משמעותית, ניתן לבחור High. לרוב, אני בוחר Medium ונשאר מבסוט מהתוצאות. האופציה Show Deghost Overlay מסמנת לנו בצבע אדום מהו אזור בו האלגוריתם מבצע את החיפוש של התנועה. (4) יצירת אסופת תמונות - Create Stack. אם תבחרו באופציה זו, אחרי שלב החיבור לייטרום יאגד את כל התמונות ברצף (כולל התוצאה הסופית) למקבץ אחד. אני מוצא את זה נוח מאד ומשתמש בזה תמיד. בסוף, לוחצים על Merge ונתונים ללייטרום לעבוד. שלב 5 - ממתינים לאלגוריתם לסיים את החיבור וסיימנו! בשלב זה, כל מה שנותר לנו לעשות זה לחכות כמה שניות עד שהאלגוריתם יחבר את כל החשיפות ו-Voila, קיבלתם את הצילום הנפלא שלכם. הקובץ הוא קובץ DNG (גרסת אדובי לקבצי Raw) ששומר את כל הפרטים והאיכויות של קבצי ה-Raw המקוריים. שימו לב - כפי שאמרתי מקודם, לייטרום בחרה בצורה אוטומטית לשנות מספר סרגלים בעריכה למיטב הבנתה האומנותית. התוצאה הסופית, עם טוויסט קטן - מורן וגיא המקסימים שבדיוק התארסו שלב 6 - שלב העריכה אחרי סיום יצירת התמונה המחוברת וה"עריכה" האוטומטית של לייטרום זהו הזמן לערוך את התוצר הסופי. עריכה בלייטרום היא עולם ומלואו, לא סתם ישנם קורסים שלמים המיועדים ללמד את הנושא. כאן רק אכתוב כמה נקודות בסיסיות ביותר - שחקו עם הבהירויות השונות, התאימו את ה-White Balance, הגוונים והסטורציה של הצבעים שיתאימו ל-לוק שאתם אוהבים, תחדדו וכו'. שלב 7 - ייצוא התמונה הסופית שלב היצוא מתבצע בצורה זהה לייצוא של כל תמונה אחרת בלייטרום. בעזרת לחיצה על הכפתור הימני על התמונה ובחירה ב Export או ע"י השימוש בקיצור Ctrl + Shift + E. למאמר על תהליך הייצוא המלא לסיום זהו המאמר השני שסוגר את הנושא של צילום HDR ונוגע בצד הטכני של חיבור התמונות בתוכנת לייטרום. אם נהניתם ואהבתם גם את המאמר הראשון המדבר על הצילום עצמו בטכניקת HDR וגם את המאמר הזה, אשמח מאד אם תשתפו אותו עם חברים, צלמים חובבים ומקצועיים. תמיד כאן לכל שאלה ובקשה. שלכם, ויקטור. כל מה ש-🔥 בפוטוטיפס - מעניין אתכם לשמוע עוד?