תוצאות החיפוש שלכם

" וואו, איזה נוף! איזו תמונה! אצלנו בארץ אין דברים כאלה! ... אומר התייר הישראלי הממוצע בהגעתו ליעד קסום כלשהו אי שם ברחבי העולם הגדול. יש משהו בדבריו של אותו התייר, הרי קשה להתחרות בנופיה המרהיבים של טוסקנה או צפון יוון, הקסם ברחובותיה של פראג או בודפשט, או הנוף האורבני המהפנט של מוסקבה. שלא לדבר על מקומות אקזוטיים ורחוקים יותר כמו וייטנאם, ניו זילנד או קוסטה ריקה. הקרמלין של איזמאילובו במוסקבה. איפה יש טירות כאלה בארץ? שקיעה מעל מטאורה, צפון יוון טוקאן קוסטה-ריקני טיפוסי השאלה היא "האם יש בכלל מקום להשוות בין הדברים?" לטעמי התשובה היא מאד פשוטה - אין. אחד זה תפוח. השני זה אבוקדו. ישנו אלמנט קל של זלזול באמירות האלה, מעין גישה אנושית טיפוסית שכזו ש"אצלנו לא משהו" או "הדשא של השכן ירוק יותר". הרי רובנו חוטאים בזה ויודעים כמה זה קל לקחת כמובן מאליו את מה שקרוב וזמין ונמצא ממש מתחת לאף ברמה היום יומית. העולם שלנו מופלא וקסום, מלא במראות נדירים ונקודות עניין מהפנטות. כמות המקומות המהממים לטייל ולצלם בהם היא אינסופית, גם בארץ וגם מחוצה לה. עצם העיסוק בהשוואה בין המדינות והאזורים השונים הוא מוטעה. שבעת עמודי החוכמה, וודאי רם, ירדן. מבלי להכנס לדיון פוליטי, בהשתלשלות אירועים אחרת בהיבט ההיסטורי והאנתרופולוגי, האזור כולו היה יכול להיות "משלנו" אז ישראל ישראלי היקר, אם בכל זאת אתה חייב לעשות את ההשוואה בין חו"ל לישראל, הכנתי לך כאן כמה הפתעות ויזואליות נעימות מאד לעין וללב. אז תמשיך לגלגל למטה ותראה עד כמה המדינה שלנו יפה ומעניינת וכולי תקווה שהתמונות שתראה יגרמו לך להגיד "וואו, איזו יופי! רק אצלנו בארץ יש דברים כאלה". מילה על קורונה וירוס הקורונה האכזר טרף לנו את הקלפים וסגר את השאלטר על מסעות צילום בחו"ל בתקופה הקרובה. מסעות לחו"ל?? לעזאזל, היו תקופות במשבר הזה שאפילו הגינה בכניסה לבית נראתה רחוקה כמו החלום האיסלנדי הרטוב וכל מה שעשינו זה לחפש דרכים יצירתיות לסתום את הרעב הצילומי שלנו בתנאיים ביתיים. "שמן, מים וסבון נכנסים לקערה..." - התחלה של בדיחה רעה או ניסיון לצלם משהו מיוחד? בשיא תקופת הקורונה והסגר המלא, כולנו חיפשנו דרכים יצירתיות לצלם בבית מבלי לאבד את השפיות. לא בטוח אם הצלחנו... אבל היי, יצא מאמר שמסביר את הטכניקה מכל הסיפור הזה, אז אני לא מתלונן! זה נכון שחלומות התנפצו ותכניות לא יצאו לפועל, אבל זאת המציאות כרגע ואיתה אנחנו חיים. אם יש משהו שלמדתי בחיי זה שעל כל דלת שנסגרת יש לפחות דלת אחת שנפתחת ומייצרת הזדמנות חדשה. עוצר היציאות לחו"ל נראה כמו אחת מהן - ההזדמנות להתאהב מחדש במה שמונח לנו מתחת לאף - המדינה שלנו, הלחם והחמאה, ארץ ישראל ונופיה המרהיבים. החלטתי שבתקופה הקרובה אשקיע את הזמן במחקר של לוקיישנים חדשים בהם רציתי לבקר כבר מזמן לצד חיפוש אחר זוויות צילום מעניינות וזמנים לא שגרתיים במקומות מוכרים. חלק מהתמונות שתראו כאן נוצרו ממש לאחרונה, בעידן הקורונה, חלק צולמו כבר מזמן. אהיה מאושר מאד אם המאמר הזה ידליק אצלכם איזה ניצוץ ויגרום לכם לצאת החוצה ולטייל בארצנו המדהימה. לצלם באחד הלוקיישנים האלה יכול להיות אדיר כמו גם לחפש נקודות עניין חדשות משלכם. מה שלא יהיה, חוויה אדירה מובטחת! בואו נתחיל! תל אביב או דובאי? צילומי נוף אורבני בשעה הכחולה, אחד הז'אנרים האהובים עליי. אין כמו תל אביב, העיר ללא הפסקה של ישראל כדי להפוך את הצילומים שלנו לחוויה של ממש למאמר על צילום אורבני בשעה הכחולה רוחמה או טוסקנה? העץ הבודד בבתרונות רוחמה. אין יום בשנה שהוא לא יצטלם נהדר, במיוחד בזריחה אפילו יש לנו סדנא בבתרונות רוחמה, שמתקיימת בחודשי החורף. מוזמנים להצטרף. רוחמה או וייטנאם? רגע לפני שזורעים את החיטה, האדמה החרושה נצבעת בצבעים משגעים ומקבלת מרקמים שנראים כמו ציור יפו או דוברובניק? יפו בשעה הכחולה, כחצי שעה לפני הזריחה. צולם משובר הגלים ממש מול הנמל. לרוב, האסוציאציה שעולה עם המחשבה על יפו היא צילום בשקיעה. אבל כשחושבים מחוץ לקופסא ושוברים את המוסכמות, דברים נהדרים עלולים לקרות ירושלים או הוותיקן? רק לי זה מזכיר את הסצינה ממשחקי הכס, Shame, Shame, Shame?... תודה לקורונה על הפריים הזה! צולם בכנסיית הקבר שבירושלים. בלי מעורבותה של פוטושופ, הקורונה ניקתה את הרחבה מתיירים ומבקרים וייצרה פריים שלא היה אפשר לקבל בשום מצב אחר בא לכם לטייל איתנו בירושלים? מוזמנים להכנס לקישור הזה עזריאלי או גיזה? ראיה אבסטרקטית תמיד מייצרת הזדמנויות צילום נפלאות מחוץ לקופסא. תל אביב או ניו יורק? מבט לעבר תל אביב המתעוררת משובר הגלים שבנמל יפו השפלה או דרום איטליה? יש כאלה שבוחרים את דרך הישר. לוקיישן עם פריימינג מטריף ליד מושב שריגים. פלמחים או אירלנד? החופים הים תיכוניים שלנו מלאים בפנינות צילומיות נהדרות ירושלים או רומא? השילוב של ישן וחדש תמיד נראה נהדר בירושלים. צולם מהרחבה הצמודה לשער יפו. ים המלח או איסלנד? תצורות המלח, הבולענים, הזריחות... ללא ספק אחד משבעת פלאי תבל. צולם במהלך שייט צילום בזריחה בים המלח (כן כן, יש סירות בים המלח!) רוצים ללמוד איך לצלם HDR? כנסו למאמר הזה! עמק איילון או טוסקנה? עמק איילון והתצפיות השונות ביער המגינים מלאים במרקמי נוף מהממים פוטוגניים במיוחד טיול צילום "לה פרובאנס בישראל" בשפלת יהודה ועמק איילון הגולן או הרי האלפים? אפילו במדינה מדברית וחמה כמו שלנו ניתן למצוא מראות אלפיניים נהדרים, כמובן בתקופת החורף בו החרמון מלא בשלג עמק יזרעאל או שוויץ? נופים מרהיבים שאפשר לראות רק בטיסה בכדור פורח מעל שמי עמק יזרעאל והרי הגלבוע מצפה רמון או נבאדה? מעלה העצמאות שבירידה ממצפה רמון למכתש. אין מילים לתאר את היופי הזה. על תהליך הצילום של התמונה הזו כתבתי מאמר, מוזמנים לקרוא כאן. תמנע או אוסטרליה? הפטריה בתמנע - ספוט נפלא לצילומי כוכבים נדירים הערבה או הסהרה? הדיונות בחולות כסוי - מראה שקשה להאמין שצולם בארץ "מחנה אימונים בתמנע" - אחת החוויות המטריפות שלנו, בה אנחנו מגיעים גם ללוקיישן הנפלא הזה! אגמון החולה או פטגוניה? אגמון החולה בחורף, אחד היעדים המבוקשים בעולם כולו לצילום ציפורים. שלישיית עגורים במעוף באגמון החולה כתבתי מאמר מושקע על צילום ציפורים באגמון החולה. מוזמנים לקרוא ולשתף אותי אם הוא עזר לכם זריחה באגמון החולה - חוויה של פעם בחיים, כל פעם מחדש - אחת הסדנאות המבוקשות שלנו. עין כרם או דרום צרפת? עין כרם, השכונה הירושלמית הפסטורלית. רק תבואו לשם בזריחה ויהיה בסדר. בוקר ערפילי בעין כרם חווארי מצדה או נמיביה? מחזות נדירים של חווארי מצדה לאור ירח מלא איך נשמע לכם לילה שלם במצדה לאור ירח מלא, מרתק ומלא בלמידה? נו מה, גם לזה הכנו סדנא מגניבה אש. בן שמן או קוסטה ריקה? צולם במקלט הקופים הישראלי בבן שמן, עמותה ללא מטרות רווח שמצילה את החיות מהתעללות, סחר לא חוקי וניסויים. הרבה מעבר לצילום. מוזמנים גם אתם! הגלבוע או קפדוקיה? טיסה על כדור פורח מעל שמי הגלבוע - חוויה של פעם בחיים מכתש רמון או קניה? מישהו שאל אותי מה זה כלל המסגרת בצילום הגולן או ניו זילנד? צילום חשיפות ארוכות בבניאס נס ציונה או הולנד? תקופת האביב הישראלי הקסום מצטלמת נפלאה במיוחד בשעות השקיעה, בהן האור צובע את הפרחים בצורה עדינה ורכה כל כך ירושלים או הותיקן? מאחל לו להיות האפיפיור יום אחד. מה דעתכם על הסיור שלנו לעבר השווקים והתרבויות בירושלים העתיקה? תל אביב או לוס אנג'לס? צילום בסגנון Fine Art הפך להיות אהוב במיוחד לאחרונה ואין כמו הרידינג כדי ליצור תמונה גרפית מדויקת ים המלח או גרינלנד? זריחה בפטריות ים המלח - קלאסיקה ישראלית הקניון האדום בערבה הישראלית או ביוטה האמריקאית? "וורטורמה" - פנורמה אנכית, שצולמה כלפי מעלה בקניון האדום בהרי אילת תמנע או וואדי רם? הקשתות של תמנע - מומלץ להגיע לפני הזריחה כדי להתמקם בספוט המדויק הזה ולהמתין לרגע האמת מוזמנים גם אתם! לסיום קצרה היריעה מלהכיל את כל הלוקיישנים המדהימים שיש לנו בארץ ואין ספק שהמאמר הזה יכול היה להיות גם פי 10 או 100 יותר ארוך. מקווה מאד שמר ישראל ישראלי הגיע עד לכאן ושהצלחתי לשכנע אותו שעם כל היופי שיש בחו"ל, גם הארץ שלנו מהממת וכל מה שנדרש זה מעט רצון ופתיחות כדי למצוא את המקומות המיוחדים והנפלאים לצילום. למדתי שתמיד כדאי לעזוב ולהשאיר טעם של עוד וזה מה שאעשה הפעם. שלכם, ויקטור קישורים רלוונטיים: קהילת פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | האתר האישי שלי | עמוד הפייסבוק הרשמי | עמוד האינסטגרם הרשמי | סדנאות צילום בקהילת פוטוטיפס תגיות: #חוויות_אישיות #בלוג_צילום #טיפים_בצילום

הקדמה אין עוררין על עוצמת החוויה האדירה שאנשים עוברים באגמון החולה בתקופת החורף. במהלכו נופשות באגמון עשרות אלפי ציפורים ורואות בו מקום מעולה לנוח במהלך נדידת החורף שלהם. תופעת הטבע המרהיבה הזו מושכת אלפי מבקרים שמגיעים לאזור מדי שנה ומנצלים את ההזדמנות לצפות במספר בלתי נתפס של ציפורים המתעופפות לכל עבר ולשמוע את ציוצם מחריש האוזניים ממרחק כל כך קצר. לא פלא שהאגמון נחשב לגן עדן לצלמי טבע ואף מופיע ברשימה מכובדת למדי של עשרת המקומות המומלצים בעולם לצילום ציפורים. המוני עגורים פותחים את עיניהם לקראת יום חדש. Nikon D750 | 92mm | F/8 1/400 sec ISO 320 מעבר להתרגשות מהחוויה עצמה, מה שהופך את האגמון לכה פופולרי בקרב צלמים הוא הקלות היחסית בה ניתן לצלם תמונות ציפורים מרהיבות והמספר האסטרונומי של הזדמנויות לצילום "הרגע המכריע". הרי אם תשוו זאת לצילום ציפורים "קלאסי" תראו שהצלמים נאלצים להשתמש בשיטות הסוואה מיוחדות ולהמתין זמן רב להזדמנות לתפוס את אותו הרגע המכריע. ראו ערך "אלן מקפידיאן", הצלם הסקוטי שחיכה 6 שנים וצילם 720000 תמונות רק כדי לתפוס תמונה נדירה של שלדג המשתקף במי אגם צלולים. אמנם הצילום באגמון הוא קל יותר ואין צורך לחכות 6 שנים על מנת ללכוד רגע יפה, עדיין נדרשת מידת מיומנות ושליטה בטכניקה צילומית מאתגרת בכדי לקבל תוצאות שעושות טוב לעין ולנשמה. ריב משפחתי או דיון מתורבת? Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1000 sec ISO 320 בכתבה זו ריכזתי את הטיפים וההמלצות שמצאתי שעובדים עבורי, רלוונטיים לצילום ציפורים בכלל וצילום באגמון החולה בפרט. אין זה סיכום הכולל את כל הנושאים הרלוונטיים לצילום ציפורים ואני בטוח שיהיו צלמים שמשתמשים בטכניקות נוספות. לטעמי, זה היופי באומנות הצילום, שכל אחד מוצא את הגישה ושיטות עבודה משלו. הכי חשוב שנלמד מכמה שיותר אנשים, ובסופו של דבר נקבל את התמונה המושלמת עבורנו ועבור האנשים שחשובים לנו. חילקתי את הכתבה למספר תתי נושאים: הערות כלליות לגבי צילום באגמון ציוד מומלץ האתגרים העיקריים כללי קומפוזיציה מומלצים שיטות עבודה ודגשים טכניקות מעניינות מקווה שתהנו. כמה הערות וטיפים כלליים החוויה באגמון תהיה מדהימה ללא שום קשר לצילום, יכול לחתום על זה. אבל אם הצילום באגמון הוא הסיבה העיקרית לשמה אתם שם - כדאי להגיע מוכנים ולעשות כמה התאמות. אחד הדברים המומלצים ביותר באגמון הוא צילום בזריחה במהלכה רואים (ובעיקר שומעים) את כל העגורים מתעוררים לעוד יום עבודה של העמדות ובניית פוזות מחמיאות לתיירים הרבים. בעיניי, זאת חווייה עוד יותר ייחודית מאשר ביקור סטנדרטי עם המשפחה בשעות היום. מנהלי האתר מודעים לכך ומוציאים עגלות ייעודיות לצלמים בשעות הזריחה. החסרון? צריך להגיע (ממש) מוקדם - 5 וחצי בבוקר. היתרון העצום? החוויה עצמה, כאמור, מדהימה. במיוחד שאתם זוכים להיכנס ממש לתוך השטח של האגמון, הכי קרוב לעגורים שרק אפשר, ללא הפרעות מצד מטיילים אחרים ועם אנשים ששותפים לאותה התשוקה לצילום והטירוף שגורם להם לקום ב4 לפנות בוקר. באמת שאין מה להוסיף. אוירה רגועה באגמון Nikon D750 | 340mm | F/6 1/200 sec ISO 2500 תישנו טוב בלילה הקודם, מחקרים מראים שהגורם המשפיע ביותר על הפוקוס בתמונות זה המיקוד של הצלמים. מספיק שבטעות תעבדו עם פוקוס ידני רק כי לא שמתם לב שהאצבע החליקה על הכפתור כדי להרוס את כל הסשן. תבואו לבושים היטב, שיהיה לכם חמים ונעים ולא ירעדו לכם הידיים מהקור, אתם יודעים, פוקוס בתמונות. תבואו עם כרטיסי זכרון ריקים, אתם הולכים לצלם כמה מאות ואף אלפי תמונות. תבואו עם בטריות מלאות, כולל גיבוי. אין דבר מבאס יותר מאשר בטריה ריקה בדיוק כשאתם בשיא החוויה ומרגישים כאילו כל פריים הולך ישירות לעמוד הראשי של הנאשיונל ג'יאוגרפיק. תעברו על הציוד שלכם יום קודם, תראו שלא חסר דבר, תוודאו שאתם יודעים להפעיל אותו כראוי ושאתם מכירים איך להשתמש בהגדרות השונות שמתאימות לצילום ציפורים (על זה בהמשך). ציוד מומלץ המלצה שלי: הציוד שיש לכם כרגע. פשוט, לא? השאלה הנפוצה ביותר שמתעוררת בקרב חובבי הצילום שרוצים לצלם באגמון היא איזה ציוד מומלץ. "יש לי רק עדשת 17-50, אין לי מה לעשות באגמון". "האם ה-70-200 שלי תספיק, לא צריך עדשת טלה ממש רצינית?". "האם מצלמת קרופ מתאימה?". אענה בציטוט קלישאתי משהו של אנסל אדאמס: "המרכיב הכי חשוב במצלמה הוא ה-20 ס"מ שמאחוריה" או במילים אחרות - "זה לא המצלמה, זה הצלם". עוד קלישאה? המצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש עליכם באותו הרגע. אז נכון, צלמי טבע מקצועיים משתמשים בציוד מתקדם ויקר מאד ואביזרי עזר שבהרבה מקרים עושים את ההבדל בין תמונה מדהימה לתמונה שהיא "וואו, בחיים לא ראיתי כזה דבר". וגם נכון, מצלמת ניקון D850 עם כמעט 50 מגה פיקסלים בשילוב עם עדשת 500 מ"מ f/4 יבואו ממש בטוב בצילום ציפורים. אבל רק (והדגש על רק) אם אתם יודעים מה אתם עושים. צבעי הזריחה משגעים באגמון החולה. Nikon D750 | 200mm | F/4 1/800 sec ISO 1250 בין אם אתם צלמים בתחילת הדרך, או צלמים מנוסים יותר, הציוד שכבר יש לכם ואתם מכירים היטב ישרת אתכם נאמנה בביקור באגמון, בטח אם זאת רק הפעם הראשונה שלכם. יש לכם רק עדשה רחבה (למשל, 17-50 מ"מ על מצלמת קרופ) או עדשת פריים (למשל, 50 מ"מ)? תצלמו רחב, תצלמו את הנוף שמסביב, תלכו על טכניקת ה"למלא את הפריים" (ועל זה בהמשך). תמיד תלמדו להפוך את ה"חסרון" ליתרון ולקבל תמונות ייחודיות. הטלה הכי ארוכה שלכם היא 70-200? אחלה. הטווח המקסימלי יספיק לכם לתפוס תמונות מרהיבות, בייחוד באגמון בו הציפורים מתעופפות די קרוב לעגלות. תוסיפו לזה קרופ נכון במהלך עיבוד התמונה ותקבלו פריים מנצח. יש לכם מצלמה ישנה יחסית שקצב הצילום הכי מהיר שלה הוא 3 פריימים לשניה? זה בסדר. יתכן ותפספסו כמה פריימים, אבל עדיין תקבלו מספיק תמונות יפות. המצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש עליכם באותו הרגע תלמדו את הטכניקות השונות שאתאר בהמשך, ותתרכזו בלהפיק את ה-הכי טוב עם הציוד הנוכחי שלכם, ורק אחרי שתרגישו שהגיע הזמן להשתדרג, תשדרגו. אפשר גם להשכיר ציוד בביקור הבא באגמון. ככה תהיו צלמים טובים ומנוסים יותר ותדעו להפיק מהציוד שיש לכם את המיטב. המלצה כללית אומנם, אבל רלוונטית גם בצילום ציפורים. ציוד נוסף שיכול לעזור -> פנס ראש להליכה לעגלות ו/או אם צריך לחפש משהו בתיק על העגלה בתחילת הסיור -> מונופוד או חצובה קטנה, בייחוד לבעלי העדשות הכבדות: יכול להקל על שרירי הידיים, ולעזור לצלם בצורה יציבה יותר. יתכן והשימוש בהן לא יהיה הכי נוח, כי המקום בעגלה מוגבל וישנם סיורים בהם העגלות מלאות בצלמים עד כמעט אפס מקום. לשיקולכם. האתגרים בצילום ציפורים אחד האתגרים הגדולים ביותר בהם נתקלים צלמי טבע וחיות בר היא המרחק הרב בין המצולמים לבין הצלם. אם מצלמים אריות בספארי בקניה הרצון להתרחק הוא דווקא של הצלם, מסיבות ברורות למדי. בצילום ציפורים, הן אלו החוששות מהענק הזה שמתקרב אליהן עם איזה גוש חצי מתכתי חצי פלסטיקי בידיו. במקרה הזה ניתן להשתמש בשיטות הסוואה מיוחדות ולהתכסות בבדים בצבע ירוק/חאקי, או אפילו לצלם ישירות מהחלון של הרכב, שלמרבה האירוניה מפחיד את הציפורים פחות מאשר דמות אנושית שחודרת למרחב שלה. זה כמובן במידה וניתן להגיע איתו קרוב מספיק ללוקיישן. לרוב, במקרים אלו נדרשות עדשות טלה ארוכות מוקד (400 ממ ומעלה) על מנת שהציפור תלכד על גבי החיישן בגודל סביר. בנוסף, יתכנו מצבים בהם נדרש להמתין זמן רב לקבלת הפריים יפה, בייחוד בלוקיישנים בהם אין הרבה ציפורים, הרי גם ככה הציפורים אינן ממושמעות ואינן עוצרות את התזזיתיות שלהם לבקשתנו. לשמחתנו, המצב באגמון החולה פועל לטובתנו והציפורים הרבות המתעופפות אל על ולכל עבר נמצאות ממש קרוב אלינו, כך שעדשות טלה ארוכות אינן הכרחיות וההמתנה בין הפריימים המוצלחים היא קצרה. סיבוב דאעווין. Nikon D750 | 200mm | F/11 1/60sec ISO 125 עוד המאפיין בולט בצילום ציפורים הוא גורם ההפתעה, משהו שדווקא כן מאפיין את הצילומים באגמון. ההתרחשויות סביבכם הן פתאומיות והכל זז ומשתנה מהר מאד. הציפור שנדלקתם עליה ועפה ממש קרוב תיעלם בעוד חצי שניה, ציפור אחרת פתאום תכנס לכם לפריים או שבדיוק הרקע ישתנה במהרה מהר חשוך לשמיים בהירים. אין זמן לקחת רגע לחשוב, לבנות את קומפוזיציה ברוגע, להעמיד את המצולמים. חייבים להיות עם היד על הדופק ולדעת להגיב מהר לשינויים. איך מתמודדים? - טיפ מס' 1 - מתכוננים קודם כל - מתכוננים. התייחסו ליום הצילומים הזה כחוויה מיוחדת שדורשת הכנה מוקדמת. קראו את הכתבה הזו ועוד כתבות בנושא צילום ציפורים, למדו והפנימו את הטכניקות השונות, הכירו את ההגדרות הרלוונטיות במצלמה ודעו להפעיל אותן בעיניים עצומות לכשידרש. מבטיח לכם שהתוצאות יהיו בהתאם. איך מתמודדים? - טיפ מס' 2 - מתרכזים בטכניקה אחת כל פעם הגדירו לכם פרקי זמן של כרבע שעה בהם אתם מתרכזים בטכניקת צילום אחת בלבד. למשל, סילואט עם עדשה רחבה (על זה בהמשך). חשבו רגע מה אתם צריכים לעשות עם המצלמה מה הן ההגדרות המתאימות וצלמו. אל תחשבו על טכניקה אחרת, אל תחליפו לעדשה אחרת. תהיו מרוכזים בטכניקה ופשוט צלמו עד שתרגישו כי הגעתם למעין מיצוי, או שקיבלתם את הפריימים הרצויים. רק אז תחליפו טכניקה ו/או עדשה לרבע השעה הבאים, וחוזר חלילה. שיעורים פרטיים בצילום - חווית לימוד אישית ואינטימית - בקצב שלכם ובהתאמה אישית, בנושא שתרצו ללמוד ולחזק כללי האצבע בקומפוזיציה כנראה שלא אחדש כאן הרבה, גם לא לצלמים ממש מתחילים. עם זאת, לדעתי כדאי להתרענן קצת על כללי האצבע הרלוונטיים ביותר לצילום באגמון, אותם אכתוב בצורה תמציתית. כלל השלישים הכלל הראשון שמלמדים בכל קורס יסודות הצילום וגם ככל הנראה הכי שכיח בצילום מאז ומעולם. הרעיון המרכזי הוא לחלק את הפריים לתשעה מלבנים שנוצרים ע"י 4 קווים ולמקם עליהם את האובייקטים המרכזיים בפריים או את הקווים המנחים. למשל בתמונה הזו, הקווים האופקיים מגדירים את גבולות הגזרה של העגורים בפריים מלמעלה ומלמטה לאילו העץ ("האובייקט") נמצא על הקו האנכי הימני. כלל הסימטריה כלל קלאסי לסיטואציות בהן מזהים מקום שבו שני צדדים של אותה הסצינה (ימין ושמאל או עליון ותחתון, או שניהם) נראים דומה. כך ניתן להדגיש את הדמיות בתמונה ע"י מיקום קוו הסימטריה במרכז הפריים, כמו בתמונה הזו בה הנוף משתקף באגמון. השתקפות סימטרית באגמון. Nikon D750 | 70mm | F/8 1/400 sec ISO 500 כלל הולכת העין כלל פופולרי נוסף הוא כלל הולכת העין או הקווים המתכנסים. בתמונה שבדוגמא רואים נקודה אחת מאד ברורה שכל הקווים בפריים הולכים ומתנקזים אליה. ניתן לראות את התופעה הזו המון בטבע - נהרות, שבילים, כבישים. אגב, הוכלת העין לא חייבת להיות רק על קווים ישרים, אפשר לחפש צורות נוספות כמו האות S, זיגזגים למיניהם, כל עוד ישנה תחושה שמוליכה את עין המתבונן אל עבר האופק או העתיד. נוף טיפוסי באגמון. Nikon D750 | 70mm | F/8 1/160 sec ISO 500 כלל העומק הרבה פעמים אנחנו מקבלים תמונות "שטוחות" שמרגישות דו מימדיות. הדרך להתמודד עם התופעה ולהעשיר את התמונה כך שתקבל תחושה יותר תלת ממדית היא ע"י הכנסה של עצם או אובייקט כלשהו בקדמת הפריים, גם אם הוא קטן ולכאורה חסר משמעות, כמו פס הצמחייה שבתמונה. לעיתים צריך להתכופף או לזוז קלות כדי לשנות את הקומפוזיציה, אבל התוצאה הסופית שווה את זה. שלווה באגמון. Nikon D750 | 200mm | F/11 1/500 sec ISO 500 כלל המספרים האי זוגיים ההיסטוריה של האומנות בכלל והצילום בפרט מלמדים כי מספר אי זוגי של עצמים בתמונה בדרך כלל יהיה נעים יותר לעין מאשר מספר זוגי. התופעה לא לגמרי ברורה ברמה הפסיכולוגית, אבל ניתן לנסות להסביר אותה ע"י העובדה שצורת משולש יותר יציבה בטבע מאשר מרובע או קו ובתת המודע שלנו אנחנו אוהבים דברים יציבים. שני עצמים מייצרים מעין "מלחמה" עבור עין המתבונן - על מה להסתכל, במה להתמקד. שלושה עצמים לעומת זאת מייצרים משהו שלם ורגוע יותר. שלישיית עגורים בזריחה. Nikon D750 | 200mm | F/9 1/4000 sec ISO 400 כלל החלל והרווח לפעמים ניתן להעצים את התחושה של המתבונן מהתמונה ע"י יצירת חלל גדול בתמונה, שעל פניו אין בו פרטים או עצמים מעניינים, Negative Space בז'רגון המקצועי בלעז. דווקא היעדר הפרטים הוא זה שמייצר את תחושת העוצמה של הפריים. במקרה זה השתדלו להשאיר את הספייס בכיוון אליו פונים העצמים המצולמים כמו בתמונה הזו. לעבר הזריחה. Nikon D750 | 200mm | F/7.1 1/3200 sec ISO 250 כלל ה"למלא את הפריים" בניגוד מוחלט לכלל הקודם, ניתן לייצר דרמה ועוצמה לתמונה ע"י מילוי התמונה עד אפס מקום ע"י העצמים השונים. במקרה הזה העין של המתבונן לא תוכל "לנוח" בתוך הפריים אלא תהיה מאותגרת ותנוע בתוכו, כך שההנאה תגיע דווקא מהחספוס ויחסי הגומלין העוצמתיים בין העצמים הרבים בפריים. למלא את הפריים! Nikon D750 | 200mm | F/4 1/320 sec ISO 640 שיטות עבודה ודגשים צילום במוד ידני גם לצלמים מתחילים וגם למי שכבר חווה דבר או שניים בצילום ומרגיש נינוח עם צורת העבודה, מאד ממליץ לצלם במוד ידני (Manual) של המצלמה על מנת לאפשר שליטה מלאה בשלושת הצלעות במשולש החשיפה: צמצם, תריס ואיזו. יועדים מה ההבדל בין משולש החשיפה לברז בירה? אם לא, מוזמנים לקרוא את המאמר הבא! משולש החשיפה הוא נושא עצום שראוי לכתבה יעודית, ולכן לא אכנס לפירוט יתר בנושא הזה כאן (מוזמנים לקרוא את סדרת המאמרים שכתבתי בנושא: #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה). כן אומר שבצורה זו נוכל לשלוט ב-100% בפרמטרים שחשובים עבורנו - עומק השדה בו אנחנו מעוניינים (צמצם), האם נרצה להקפיא את הרגע או למרוח את הפריים (צמצם) וה-ISO בהתאם כך שהחשיפה תהיה נכונה. יתכן וכל מה שכתבתי כאן נשמע כמו הודית עבורכם (למה תמיד אומרים סינית?) ואז עדיף שתעבדו בשיטה שתהיה נוחה עבורכם - במוד אוטומטי מלא או המודים החצי אוטומטיים של המצלמה (עדיפות צמצם/עדיפות תריס). גם במקרה הזה המצלמה תדע לחשב נכון את הגדרותיה בחלק גדול מהפריימים. בהמשך אפרט את הטכניקות השונות בצילום באגמון וההגדרות המומלצות לצילום אם תחליטו לצלם במוד ידני. ערפילים תמיד מייצרים אוירה מיוחדת , בטח במקום יפה כמו אגמון החולה פוקוס מתמשך עם אסופת נקודות מיקוד ברוב המצלמות ישנן הרבה אפשרויות לעשות מיקוד אוטומטי. הדרך הכי פשוטה היא האוטומטית לחלוטין - בה אנו מאפשרים למצלמה לקבל את כל ההחלטות עבורנו, כולל בחירת נקודת הפוקוס עצמה. המצלמה מחפשת את העצם הקרוב ביותר אלינו (שזה בד"כ האובייקט שאנו מצלמים), מחשבת את הפוקוס על הנקודה שנמצאת על האובייקט הזה ובהישמע הביפ המיוחל אנחנו לוחצים על הכפתור עד הסוף ומצלמים. נשמע חלומי, אך אישית, מאד לא ממליץ להשתמש בשיטה זו, שכן המצלמה תפספס בהרבה צילומים, או כלל לא תאפשר לנו לצלם את הפריים בו אנחנו מעוניינים (למשל, אם נרצה שדווקא האובייקט שבקדמת התמונה יהיה מטושטש והרקע בפוקוס). השיטה המומלצת יותר, שמאפשרת לנו שליטה מלאה על הפוקוס, היא בחירת נקודת מיקוד ידנית (בד"כ הנקודה המרכזית בעינית) כאשר הפוקוס עצמו מבוצע אוטומטית ע"י המצלמה (Single Shot בניקון או One Shot בקנון). במידה והאובייקט שנרצה שיהיה בפוקוס לא נמצא במרכז התמונה, נתפקס עליו קודם כל עם הנקודה המרכזית ואז נזיז את המצלמה לקבלת הפריים הרצוי, תוך כדי שאנחנו ממשיכים להחזיק את הפוקוס (ע"י חצי לחיצה על המחשף, או האגודל במידה ואתם עובדים עם back button focus, נהוג לקרוא לשיטה זו recomposition). בצילום ספורט וחיות בר שיטת ה-Single Shot פחות יעילה, שכן קשה מאד להצביע בדיוק מתקבל על הדעת על העצמים הנעים במהירות רבה. כמו כן, לא נרצה ללחוץ על הכפתור כמה פעמים בשניה ולחפש את הפוקוס מחדש אחרי שהאובייקט התקרב או התרחק מאיתנו. לצורך כך קיימת שיטת המיקוד המתמשך (AI-Servo בקנון או AF-Continuous בניקון). בשיטה זו המצלמה ממשיכה לחשב בעצמה את הפוקוס בצורה רציפה עד ללחיצה המלאה ולכידת התמונה, כך שלא נצטרך להתאמץ לחפש את הפוקוס בעצמנו. עוד דבר שיקל לנו על החיים הוא שימוש במספר נקודות פוקוס ("אסופת נקודות") ולא נקודה אחת במרכז העינית, למשל, 21 נקודות, או מה שאפשרי במצלמה שלכם. במקרה זה תעקבו אחרי האובייקט פחות או יותר במרכז אסופת הנקודות ובשילוב עם הפוקוס העוקב המצלמה כבר תעשה את שלה ותחשב את הפוקוס בצורה רציפה על אחת מהנקודות שבאסופה. מנגנון זה הוא לא נטול טעויות מצד המצלמה, אבל לבטח יותר יעיל מאשר לעשות זאת בצורה ידנית. עגור מורח את הזמן באגמון Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 צילום מהיר תגדירו את המצלמה על הצילום רציף הכי מהיר שהיא מאפשרת (מוד צילום continuous). במצלמות הבסיסיות והישנות יותר הקצב יכול להיות 3fps במצלמות המקצועיות ויעודיות לצילום מהיר הקצב מגיע ל10fps ואף יותר. יציבות היציבות שלנו, הצלמים, היא עוד אספקט שיכול לתרום לקבלת תוצר יפה ובעיקר חד יותר. בזמן הצילום תעמדו כמה שיותר יציב על שתי הרגליים (לטעמי עמידה עדיפה על ישיבה), תחזיקו היטב את המצלמה עם כמה שיותר נקודות אחיזה (יד שמאל על העדשה, ימין על הגוף, לחי צמודה לעינית). אם יש אפשרות להישען על עצם יציב, תעשו זאת. חשוב שהגוף יהיה נינוח ורפוי. שרירים מתוחים נוטים לרעוד. עוד טיפ קטן - בזמן הצילום תעצרו את הנשימה. זה עושה פלאים ליציבות הגוף וגם גורם לכם להתרכז יותר בצילום עצמו. טכניקות מומלצות טכניקה #1 - סילואט בקצרה, סילואט הוא צילום בו האובייקט מוחשך (כמעט) לחלוטין ואילו הרקע מאחוריו נראה במלוא תפארתו, מואר יפה ובעל צבעים מעניינים. בצילומים כאלה נהוג להדגיש את קווי הגוף החיצוניים כדי שנוכל לזהות את האובייקט, למרות היותו מוחשך. ע"מ לקבל סילואט יפה ננסה לחשוף בצורה נכונה דווקא את הרקע (השמיים או העננים) ולא האובייקט כפי שאנו נוהגים בדרך כלל. שישיית עגורים. Nikon D750 | 200mm | F/4 1/640 sec ISO 400 מבחינת הפוקוס הדגש הוא על האובייקט, כך שעומק השדה יכול להיות רדוד יחסית. לכן, נפתח את הצמצם לערכים באזור ה f/4 עד f/5.6, מה שיעזור גם בהכנסת יותר אור לתוך העדשה ויאפשר לנו לעבוד ב-ISO נמוך יותר. מהירות התריס צריכה להיות מספיק גבוהה כדי לתפוס את העצם חד, אך לא יתר על המידה, גם כי אנחנו לא מחפשים את כל הפרטים הכי מדויקים באובייקט וגם כדי (שוב) לאפשר ISO נמוך יותר. משהו בין 1/320 עד 1/500 יעבוד היטב. ואם כבר ISO, נקבע אותו כך שהרקע יהיה מעט בתת חשיפה. זה יעשה טוב לתמונה וגם יקטין מעט את הרעש הדיגיטלי. בשעות הזריחה המוקדמות עדיין יחסית חשוך באגמון ולכן נצטרך להקפיץ את ה-ISO לערכים של מעל 2000. בזריחה עצמה ואחריה האזור כבר יותר מואר, ואפשר להוריד את הISO לאזור ה-500 או נמוך מכך. טכניקה #2 - הקפאת התנועה איזה כיף זה להתבונן בתמונות בהן כל הציפור חדה כמו תער, ורואים בה כל פרט ופרט, החל מהנוצה עד לעישון של העין. ע"מ ליצור תמונה כזו, צריך לתת דגש למהירות התריס, שצריכה להיות מאד גבוהה כדי שהציפור המהירה תישאר "קפואה" בתוך הפריים. 1/1000 נחשב איטי בקרב צלמי ציפורים, אך מספיק ברוב המקרים כדי לתפוס ציפור איטית יחסית כמו העגור. 1/2000 עד 1/4000 ואתם מכוסים. צמצם? הכי פתוח כדי להכניס כמה שיותר אור ולהקטין את עומק השדה. ISO? בהתאם לשעה וכמות האור בסביבה - 2000 ואף יותר בתחילת הזריחה עם מספרים הולכים ויורדים וככל שהזריחה תתקדם. במלוא העוצמה Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1250 sec ISO 250 טכניקה #3 - פאנינג (Panning) כולנו מכירים את תמונות האופניים המפוקסות ושדרות רוטשילד מרוח ברקע או האופנועים הדוהרים בין הגבהות של הרי ירושלים בזמן שהכביש והיער הסמוך נמרחים בכיוון התנועה של האופנוען. ע"מ לקבל את המריחה הרצויה של הרקע נדרש לצלם במהירות תריס מעט איטית ולסובב את הגוף תוך כדי הצילום בהתאם למהירות וכיוון התנועה של האובייקט. מריחות יפות שמדגישות בצורה טובה את התנועה מתקבלות בעזרת זמן חשיפה ארוך יחסית. עם זאת, זמן חשיפה ארוך מדי עלול לגרום לטשטוש האובייקט, גם אם הצלם מאד מנוסה בטכניקת הפאנינג. המיומנות היא למצוא את ערך הביניים עבור מהירות התריס כדי לקבל את האובייקט מפוקס ואילו הרקע מרוח בו זמנית. מהו אותו זמן החשיפה האופטימלי? אין תשובה אחת ברורה. תנועת האופניים ברוטשילד היא יחסית איטית, ולכן מהירות תריס בין 1/30 עד 1/60 יכולים להספיק. הציפורים באגמון עפות מעט מהר יותר, ולכן מהירות תריס של 1/80 עד 1/125 תעשה את העבודה. עגור מורח את הזמן באגמון Nikon D750 | 200mm | F/14 1/80 sec ISO 100 חשוב להדגיש כי ככל שמהירות התריס איטית יותר כך נקבל מריחה ארוכה ויפה יותר של הרקע, אך מצד שני, נדרשת מיומנות גבוהה יותר כדי לקבל את האובייקט בפוקוס. לכן, התנוחה שלכם בצילום פאנינג מאד חשובה. כפי שכבר כתבתי, תעמדו יציב אך תהיו מספיק גמישים כדי שהתנועה שלכם תהיה חלקה, תחזיקו את המצלמה בצורה יציבה, אל תסובבו את המצלמה רק עם הידיים אלא תסובבו את כל החלק העליון של הגוף מהמותן, תשתמשו בשיטת הפוקוס העוקב. תקדישו מספיק זמן לטכניקה זו, שכן, הרבה מהתמונות שתקבלו לא יהיו משביעות רצון, אבל בסוף סבלנות בתרגול הטכניקה תשתלם. שאר הפרמטרים? עומק השדה פחות רלוונטי כאן, הרי אנחנו גם ככה מורחים את הרקע, כך שניתן לסגור את הצמצם, לאזור ה-f/8. זה יעזור גם בהיבט של חסימת חלק מאור הרב שנכנס עקב מהירות תריס הנמוכה.ISO? כמו תמיד, בהתאם לתנאי התאורה. הכי נמוך ע"מ לאפשר חשיפה נכונה של הפריים. טכניקה מס' 4 - היי קי (High Key) היי קי ("מפתח גבוה" בעברית, לא נשמע מי יודע מה) היא טכניקה מיוחדת בה חלק ניכר מהתמונה "שרוף", כלומר, לבן לגמרי ואילו העצמים המרכזיים מאד כהים, קצת דומה לתמונת סילואט. טכניקה זו אינה שגרתית, שכן ברוב המקרים נרצה לקבל פריים שחשוף נכון עם עומק צבע ובהירות עשירים שכולל גם אזורים בהירים לצד אזורים כהים. שימוש בטכניקה הזו מייצר תחושה קצת סוריאליסטית ומשרה אוירה של שלווה ורוגע. כדאי לציין כי השימוש בהיי קי לאו דווקא מכוון לצילום בשחור לבן כפי שנראה בתמונה, אך בהרבה מקרים זה האפקט שעובד הכי טוב. באגמון ניתן למצוא מספר סיטואציות בהן הטכניקה הזו רלוונטית. לרוב יהיו אלו סיטואציות רגועות בהן הציפורים שטות באיטיות או אף נחות ללא כל תזוזה בתוך האגם. בהתאם לכך, לא נחפש מהירות תריס גבוהה ל"הקפאת" הפריים ונוכל להסתפק במהירות ביניים, העיקר שהפריים יהיה בפוקוס. הצמצם פתוח ע"מ להכניס כמה שיותר אור לעדשה וה-ISO בהתאם - ע"מ לקבל את חשיפת היתר. כמובן שאפשר יהיה "להוסיף" את שריפת הפיקסלים (להגדיל את הבהירות) בשלב העיבוד. נוף פסטורלי באגמון, בטכניקת היי קי. Nikon D750 | 86mm | F/4 1/320 sec ISO 1600 מה היצ'קוק היה אומר? Nikon D750 | 200mm | F/4 1/1000 sec ISO 200 כמה מילות סיכום צילום חיות בר בכלל וציפורים בפרט הן נישות ייחודיות בעולם הצילום של ימנו עם אתגרים ייחודיים הן בהיבט האומנותי והן בהיבט הטכני. בעיניי, הסיפוק העצום מצילום של תמונה מוצלחת הולך ומתעצם ככל שהקושי והאתגר העומדים בפנינו עולים בדרך להשיג את התוצר הסופי. עם זאת, צילום ציפורים אינו נחלתם הבלעדית של צלמי טבע מקצועיים עם ציוד מהטופ ועדשות בעלות של חמש ספרות (בדולרים כמובן). יעידו על כך כל הצלמים המקצועיים יותר ומקצועיים פחות, שמבקרים מדי שנה באגמון החולה ובעוד מקומות יפים ומיוחדים ברחבי הארץ ומקבלים תמונות מהממות שלא היו מביישות אף מגזין טבע בארץ או בחו"ל. איני מתיימר להיות האוטוריטה ומומחה בצילום ציפורים, אך אני שמח לחלוק מן הידע שצברתי שעזר לי לצלם תמונות יפות שאני באמת אוהב ונהנה לראות. לא כללתי בכתבה הרבה נושאים אחרים שרלוונטיים לנושא והתרכזתי במה יכול לעזור במהלך אותה זריחה קרירה (אך אדירה) באגמון. למשל, נושא שפסחתי מעליו הוא תהליך העריכה המתרחש אחרי שחוזרים לבית הנעים והחמים, תהליך שיכול לשפר פלאים את התוצר הסופי. זה נושא לכתבה נפרדת, או הייתי אומר, סדרת כתבות. בסופו של דבר, ככל שנלמד ונתנסה בכמה שיותר סגנונות צילום כך נהפוך לצלמים שלמים יותר ונצליח לעמוד באתגרים שאנו מציבים לעצמנו. איך הרצל אמר? "אם נרצה…" תודה ענקית לכם חברים, לכל מי שכותב לי איך המאמרים עוזרים לכם להיות צלמים טובים יותר, זה מרגש אותי מאד ונותן לי את הדלק להמשיך ולהשקיע בכל מאמר ובכל טיפ. שיהיה ביקור נעים באגמון! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו| עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | סדנת צילום ציפורים מעשית באגמון החולה

פוסט אורח מאת מנואל כהנא כמה מילים להקדמה לפני שנים רבות, כאשר אחי קנה את מצלמת ה-DSLR הראשונה שבה השתמשתי (אי שם בשנת 2005), הוא שאל אותי "למה צריך עינית אופטית, כאשר בכל מצלמה קומפקטית יש מסך ועינית שמציגים את התמונה ישירות מהמסך?". לא ידעתי את זה אז, אבל היו לא מעט סיבות שבאותה התקופה העיניות האלקטרוניות לא היו בשימוש נרחב עקב הבעיות הרבות מהן הן סבלו, שלא היו קיימות בעיניות האופטיות. החיישנים שהיו פעילים לאורך זמן כדי להעביר את התמונה לעינית באופן רציף היו מתחממים מאד, מה שהיה גורם לרעש משמעותי בתמונה. התצוגה החיה הופיעה עם עיכוב מרגיז ומהירות התגובה של המצלמה היתה רחוקה מלהיות מרשימה. בנוסף, שיטת הפוקוס שבה השתמשו במצלמות ללא מראה היתה איטית יחסית. מסתבר שהשאלה התמימה של אחי עניינה גם את המהנדסים של פנסוניק ואולימפוס, להם היה רעיון כיצד להתמודד עם הבעיות וליצור מוצר שנותן פייט ל-DSLR. קיצור תולדות המצלמה ללא מראה היו זמנים בעבר הרחוק בהם כבר היו מצלמות פילם ללא מראה קופצת. לדוגמה, כל המצלמות הקומפקטיות וכל מצלמות ה-rangefinder, אולם רובן לא איפשרו תצוגה דרך העדשה. טכנית, ה-MILC (או Mirrorless Interchangeable Lens Camera) הראשונה היתה Epson RD-1, שהיתה מצלמת rangefinder דיגיטלית, אולם לא היתה לה תצוגה חיה או פוקוס אוטומטי ולכן לא ניתן להגדיר אותה כמצלמה ללא מראה "אמיתית". כאמור, בשנת 2008 המהנדסים של פנסוניק ואולימפוס מצאו פשרה שאיפשרה בניית מצלמה עם תצוגה דיגיטלית דרך עדשה שניתן להחליף: הם השתמשו בפורמט הקטן יחסית של מצלמות ארבעה שלישים (four thirds) של אולימפוס ושילבו אותו עם טכנולוגית הוידאו של פנסוניק. התוצאה היתה ה-G1 של פנסוניק, שהשתמשה בפורמט micro four thirds שהוא דומה מאד לפורמט ה-four thirds, אולם עם מרחק קצר יותר בין החיישן לאלמנט האחורי של העדשה. מצלמה זו למעשה ביססה את התבנית לכל המצלמות ללא מראה עד היום. ב-2012 פוג'יפילם הכריזה על מצלמת X-Pro, שהיתה המצלמה הראשונה שהעניקה למשתמש את כל הטוב מכל העולמות: עינית rangefinder אופטית, שבלחיצת כפתור הופכת לעינית דיגיטלית. בשנת 2013 סוני התחילה למכור את מצלמת ה-A7, מצלמת ה-MILC הראשונה עם חיישן בגודל מלא, שגרמה לשינוי דרמטי בעולם הצילום. סוני הפכה לאחר כמה שנים ליצרנית המצלמות השניה בגודלה אחרי קנון, כאשר היא נטלה את ההובלה במכירות מצלמות עם חיישן בגודל מלא. באיחור קל, בשנת 2018, שנים אחרי המתחרות, גם ניקון וקנון נכנסו לשוק והכריזו על פלטפורמות של מצלמות ללא מראה עם חיישן בגדול מלא (לשתי החברות היו כבר מצלמות ללא מראה עם חיישנים קטנים יותר) בדומה לסוני. במקביל, לייקה, פנסוניק וסיגמה הקימו את L Mount Alliance, שמפתחת מצלמות ועדשות שתואמות למצלמות ללא מראה של שלושת החברות. כיום, השאיפה של כל היצרנים היא להגיע למצלמות שאינן נופלות מ-DSLR מקצועיות. בשנים האחרונות הופיע מספר דגמים שמתקרבים לכך בצעדי ענק - סוני הביא לעולם את הסדרה A9 ו-A7R, קנון ייצרו את R5 ו-R6 הנהדרות וגם ניקון הצטרפה לחגיגה והשיקה את סדרות ה- Z6-II ו-Z7-II שלהם. פנסוניק ממשיכה באותו הכיוון בו היא הולכת כבר שנים בניסיון המוצלח למדי לטשטש את הגבול בין מצלמות סטילס למצלמות וידאו עם סדרות ה-GH ו-S. פוג'י גם כן בשלה והיא ממשיכה לייצר את מצלמות חיישן הקרופ שלהן שמעניקות חווית מתשתמש נפלאה של מצלמות פילם, תוך כדי שימוש במיטב הטכנולוגיה המודרנית. עבור פלח השוק העליון קיימות גם מצלמות ללא מראה עם חיישן בפורמט בינוני מתוצרת האסלבלד ופוג'יפילם ומצלמות rangefinder דיגיטליות של לייקה. מה ההבדל בין DSLR לבין MILC? בשתי סוגי המצלמות יש עדשה שמתחלפת, חיישן דיגיטלי, מסך, מעבד וכרטיס זיכרון – אולם בכך פחות או יותר מסתיים הדמיון. מצלמות ללא מראה, כשמן כן הן: אין להן את המראה שמעבירה את התמונה לעינית האופטית. העינית היא למעשה מסך קטן, בטכנולוגית LCD או OLED. בנוסף, בזכות העובדה שהחיישן חשוף, הפוקוס, מדידת האור וחישוב איזון הלובן מתבצעים ישירות עליו, בניגוד לחיישן נפרד במצלמות DSLR. המידע מועבר ישירות לעינית האלקטרונית ומוצג בזמן אמיתי למשתמש. יש לציין שכיום רוב מצלמות ה-DSLR מאפשרות פונציונליות דומה כאשר מצלמים מהמסך (Live View). סוני שיווקה את סדרת מצלמות ה-SLT, שהן למעשה פתרון ביניים: מראה שקופה-למחצה וקבועה, שמעבירה חלק מהאור לחיישן הפוקוס וחלק לעינית אלקטרונית. אולם זהו פתרון בעייתי ונראה שסוני זנחה אותו (הדגם האחרון בסדרה שווק ב-2016). הרעיון יושם בעבר גם בכמה מצלמות פילם של קנון. מה היתרונות של MILC על פני DSLR? כאמור, העינית הדיגיטלית (EVF או Electronic Viewfinder), מאפשרת תצוגה בזמן אמת של כמעט כל פרמטרי הצילום: חשיפה, איזון צבע, עומק שדה, בנוסף לנקודות פוקוס והיסטוגרמה, מה שמאפשר דיוק בזמן הצילום בשטח. הפוקוס מתבצע על החיישן, מה שמבטל את הצורך בכיול של המצלמה ומשפר גם את הדיוק משמעותית. אם מדברים על פוקוס, במרבית המצלמות ללא מראה קיימות אפשרויות פוקוס מתוחכמות כמו פוקוס שעוקב אחרי פנים, עיניים ובעלי חיים קיימות במרבית המצלמות. בעיית מהירות הפוקוס נפתרה ברובה, בזכות שימוש בטכנולוגיות מגוונות וחדשניות. התצוגה הדיגיטלית גם מאפשר עזרי פוקוס ידניים כמו focus peaking וזום דיגיטלי, שמקלים מאד על השימוש בעדשות ידניות. מבנה התושבת של מצלמות MILC מאפשר גמישות גדולה יותר בתכנון האופטי, מה שמאפשר לייצר עדשות איכותיות מאד ואף לתאם ולעבוד עם עדשות ידניות בקלות. גם עדשות עם פוקוס אוטומטי בעייתי או עם עומק שדה רדוד נהנות מהדיוק של מערכת הפוקוס. בנוסף, מצלמות ללא מראה גורמות כיום למהפכה בתחום יצירת הוידאו האיכותי, כאשר הן מאפשרות איכות כמעט-קולנועית במחירים נמוכים בהרבה. לדוגמה, רשת ה-BBC השתמשה כבר לפני כמה שנים במצלמות Sony A7S בצילום מספר סדרות טבע יוקרתיות ובמצלמות Panasonic GH4 בצילומים של Top Gear. אבל יש גם חסרונות מצלמות ללא מראה ידועות בזמן הסוללה המצומצם שהן מאפשרות. העובדה שיש חיישן שמזרים וידאו בזמן אמת לעינית או למסך גורמת לצריכת מוגברת של אנרגיה מהסוללה. כתוצאה מכך, עשויה להיות ירידה מסוימת באיכות התמונה, גם בגלל התחממות החיישן וגם בגלל מיקום חיישני פוקוס על חיישן התמונה. לרוב, אותה הירידה באיכות תופיע רק בתנאים קיצוניים. צלמים מתלוננים גם על העינית האלקטרונית: מאחר ומדובר בוידאו דיגיטלי ומעובד שמוצג לצלם, הוא לעולם לא יהיה חד ב-100% וללא עיכוב כמו בעינית אופטית (OVF או Optical Viewfinder) שמעבירות את המציאות לעינו של הצלם במהירות האור ובלי מתווכים בדרך. גם הצבעים והחשיפה המוצגים בזמן אמת, לעיתים לא תואמים לגמרי את המציאות והתוצאה הסופית. עם זאת, חייבים לציין שעקב החשיבות של הנושא הזה עבור הצלמים, כל היצרניות משקיעות את מירב המאמצים לתקן את העוול והשיפור של השנים האחרונות בהיבט הזה הוא דרמטי. אם מדברים על פוקוס, הוא עדיין לא זריז כמו במצלמות DSLR מקצועיות ברוב המצלמות. ישנם גם חסרונות פחות מדוברים, כמו העובדה שהחיישן החשוף נוטה לצבור אבק במהירות רבה יותר מאשר ה-DSLR, במיוחד כאשר מחליפים עדשות בשטח. בנוסף, חשוב להזכיר את העובדה שבניגוד לתפיסה הקיימת, מצלמות ללא מראה הן לא בהכרח קטנות יותר מ-DSLR. גם אם קיימים הבדלים קטנים בגודל הם מתבטלים כמעט לגמרי כאשר מרכיבים עדשה איכותית על המצלמה, שתהיה כבדה לא פחות ממקבילתה במצלמות עם מראות. אז האם כדאי לי לצבוע את ה-DSLR בכחול, לזרוק לים ולקנות מצלמה ללא מראה במקומה? ההשקעה בפלטפורמת הצילום היא גדולה ולטווח ארוך. אם מדובר בהשקעה חדשה לחלוטין, אז כן: אני חושב שהיתרונות של מצלמות ללא מראה גוברים על החסרונות. ניתן גם לעבור מ-DSLR ל-MILC מאותה חברה עם ביטחון די גבוה שיהיה ניתן להתאים את העדשות. קנון למשל הגדילה לעשות, ופיתחה לא פחות מ-4 מתאמים שונים שמאפשרים פונקציונליות מלאה כאשר רוצים לחבר עדשות DSRL קיימות (תושבת EF או EFS) למצלמות ללא מראה עם חיישן בגודל מלא (RF). המתאם של ניקון מאפשר שימוש במרבית העדשות המודרניות של החברה ולאחרונה סוני התחילה למכור מתאם מלא עבור עדשות של מצלמות Alpha. קיימים גם מתאמי צד שלישי המאפשרים חיבור עדשות DSLR של חברות שונות למצלמות ללא מראה, כמו המתאם של Metabones שמאפשר חיבור עדשות קנון EF למצלמות של סוני עם שמירה על תכונות הפוקוס האוטומטי והייצוב. קיימים גם מתאמים "טיפשים" (ללא שליטה אלקטרונית) של חברות כמו Fotodiox המאפשרים לחבר עדשות ידניות של לייקה וצייס למצלמות ללא מראה. עבור הצלמים שבידם DSLR שהם מרוצים ממנה, בעיקר אלו שמצלמים הרבה על חצובה עם צפיה במסך בזמן אמת (Live View), לא הייתי ממהר. מרבית מצלמות ה-DSLR מעניקות לא מעט מחווית השימוש של מצלמות ללא מראה: פוקוס על החיישן ותצוגת מידע בזמן אמת על המסך. אולי זה לא באותה הנוחות והיעילות של מצלמות עם עינית אלקטרונית שתוכננו מראש לעבוד כך אבל בכל זאת, יתכן שזה פתרון מספק עד שמחירי הציוד ללא מראה ירדו והטכנולוגיה תבשיל לחלוטין. מחיר הוא עוד פרמטר חשוב במשוואה - מצלמות ללא מראה והעדשות המתאימות יקרות יחסית ותהיה זו השקעה גדולה למדי עבור מי שרק נכנס לעולם הצילום או מחליף ציוד ישן שלא מתאים למערכת החדשה. מגוון העדשות ומצלמות ה-DSLR הוא עצום מבחינת האיכות וטווח המחירים והשוק הזה עדיין חיי וקיים (יחד עם שוק יד שניה התוסס למדי). זה יאפשר כניסה לעולם הצילום עם השקעה נמוכה בהרבה מאשר עם הציוד המקביל של מצלמות ללא מראה. עוד נקודה מעניינת שחשבתי עליה - אפשר להגיד שהעובדה שהשיפורים הטכנולוגיים שמצלמות MILC מעניקות, כמו למשל תצוגה של התוצאה הסופית בזמן אמת, עשויה לגרום לכך שמתחילים יתאמצו פחות בלימוד תאורית הצילום, תופעה שעלולה ברמה בעתיד. ואולם, כבר אין ספק שמצלמות ללא מראה הן הכיוון אליו מתקדמת תעשיית הצילום ההולכת ומצטמצמת: סוני, פנסוניק, פוג'י וניקון מייצרות אך ורק מצלמות ללא מראה. קנון כבר הכריזה על הפסקה (כנראה לתמיד) של פיתוח עדשות למצלמות DSLR ונראה שגם ניקון תצטרף אליה, כך שמרבית המאמץ יעבור לפיתוח מצלמות ללא מראה ועדשות עבורן. בכל מקרה כדאי לחקור את הנושא לפני קבלת ההחלטה וכרגיל בפוטוטיפס, יהיו הרבה אנשים שיהיו מוכנים לתת עצה ולסייע בהחלטה. לסיכום מצלמות ללא מראה היא כבר לא טכנולוגיה חדשה, אולם היא עדיין מבשילה בקצב מהיר מאד. למצלמות אלו יש יתרונות רבים על מצלמות DSLR, אולם גם כמה חסרונות שצריך להכיר בהם לפני שמקבלים החלטה על רכישה. בסבירות די גבוהה ניתן להגיד שזהו הכיוון שאליו התעשייה מתקדמת. מצלמות המירורלס מעניקות תצוגה סופית מדויקת למדי בזמן אמת עם אפשרויות רבות שלא קיימות אפילו במצלמות ה-DSLR המקצועיות. אני משוכנע שמי שעובר לצילום במצלמה ללא מראה, כבר לא יחזור ל-DSLR. קצת עליי, למי שלא מכיר נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים. מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם קישורים רלוונטיים: עמוד האינסטגרם של מנואל כהנא | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

(סיפור מלמד וחוויה אישית מאת ליהי מרקוביץ') הפעם זה לא הולך להיות מאמר עם נתוני צילום, צמצמים והמון מידע טכני (טוב אולי קצת..) כמו בשאר המאמרים המעולים של החברים כאן. היום אדבר אתכם על המסע שלי בצילום בחצי השנה האחרונה, על שינוי כיוון, כיצד אפשר לצאת ממשבר ביצירה וטיפים לפיתוח אישי. לקינוח - איך הגעתי לסט הצילומים הטוב ביותר שלי (כרגע, ולדעתי האישית כמובן). להמציא את עצמי כל פעם מחדש עולם צילום ההופעות, שבו אני מתמחה כ5 שנים, הוא עולם מדהים, כיפי, מספק ובהחלט תמיד נחמד לגעת ב"אבק הכוכבים". לא פשוט בכלל להתנהל בעולם הזה. יש בו המון אגו והרבה מאוד כוכבים גדולים בצילום ולעיתים רבות קשה לעמוד בקצב. העולם הזה משתנה מרגע לרגע ויש המון היצע של צלמים ומעט ביקוש (בכל זאת ישראל היא מדינה קטנה). חייבת להדגיש כי העולם הזה עדיין קרוב לליבי ואני תמיד שמחה לצלם הופעה, אך הרגשתי שאני חייבת "להמציא את עצמי מחדש" כדי להישאר רלוונטית, אפילו טעמתי קצת מעולם הווידאו, רכשתי ציוד מתאים, עברתי קורס הכשרה ולמדתי עצמאית, התנסיתי בכמה הופעות בתור צלמת וידאו והבנתי שאישית, לי זה לא מתאים. (מתוך וידאו שצילמתי עבור להקת Full Trunk) אחרי שסחבתי על עצמי את התחושות לגבי העובדה שאני מצלמת רק הופעות ולא למדתי כמעט תחומים אחרים, הגיעה הקורונה ויחד איתה האיסור על קיום הופעות חיות. הסגר הגיע כמו מעין "סטירת התעוררות" עבורי, והבנתי שאני חייבת להתקדם! בבידוד הראשון שלי (תתפלאו, היו כמה), חשבתי וחשבתי מה לצלם ולא מצאתי כלום, הרי אני מצלמת בדרך כלל רק הופעות וצילומי רחוב - שני דברים שלא אפשריים לצילום בכלל באותו זמן. התחיל טרנד של צילום טיפות, תחילה לא רציתי לצלם, אמרתי לעצמי אין לי את הציוד המתאים וכמעט אפס ידע בשימוש בפלאש. כמו שאתם מצפים כמובן, בסוף נכנעתי וצילמתי גם :) לאחר תקופה של ניסיונות (והצלחות) בצילומים ביתיים, במקביל להצטרפותי לצוות ניהול הקהילה, המצלמה שלי שוב החלה להעלות אבק. בזמן הזה העיסוק בצילום עבורי הפך בעיקר לצפיה מהצד - החל מלראות ולהתפעל מצילומים הנפלאים שלכם בקהילה ועד לשיחות וואצאפ וטלפון כדי לעזור לחברים בנושאי צילום שונים. באחת השיחות קולגה שלי גרמה לי לניצוץ קטן שעשה לי חשק לחזור לצלם - שהוא כמובן (כחובבת קניות מושבעת) עדשה חדשה! זו הייתה הפעם הראשונה שרכשתי עדשה מקצועית באמת, ללא התפשרות - וזו הSIGMA art 50mm f1.4 (מי שחיכה שאדבר על ציוד ונושאים טכניים - זה הרגע שלכם חברים!). התאהבתי בה לחלוטין! אבל שוב, סגר ובידוד, מה מצלמים? האופציות לצילום הן קטנות מאוד ונאלצתי לצאת לחצר הבית ולצלם צמחים ואובייקטים נוספים שמצאתי, רחוק מאד מהתחום הצילום שלי, רק כדי להרגיש את העדשה החדשה, אחרי שכמה שבועות זנחתי את המצלמה שהעלתה אבק. הצילומים כאן למעלה נחמדים בעיניי, אבל איך אומרים? זה לא זה! צילומי הסטודיו הראשונים שלי התפנית הגדולה קרתה רק לפני כחודש - צילומי הסטודיו הראשונים שלי! משהו שאני מדברת עליו חצי בצחוק חצי ברצינות עם כל הסובבים אותי כבר די הרבה זמן אך הוא התעכב ונדחה כל פעם עקב חוסר ביטחון עצמי וביכולות שלי. הציוד שכב אצלי בפינת הדירה כ3 חודשים עד שחברת קהילה שלנו, אביה, פנתה אליי שנעשה כמה צילומי סטודיו על מנת לקדם פרויקט אישי שלה בעקבות חשיפה ברשתות החברתיות על תאונה שעברה כשהייתה ילדה. רצה הגורל ובזמן הזה בדיוק השתתפתי בסדנת צילום סטודיו אצל אסף סופרין, מדריך בקהילה והבנתי שאין לי עוד תירוצים. לא יכולתי לסרב להצעה ויצאנו לדרך! הצילומים לא היו מושלמים, לא שלטתי לגמרי בציוד שלי (סליחה לאביה שקיבלה פלאש לראש), אך שתינו הרגשנו מאוד בנוח אחת עם השנייה, פתוחות להצעות אחת של השנייה ובעיקר עם המון סבלנות. כמו שאני תמיד אומרת - הצילומים לא מושלמים ותמיד יש מקום לשיפור, אבל שתינו יצאנו מאוד מרוצות מהתוצרים הסופיים. אמרתי שלא אדבר על הציוד במאמר הזה אבל אני חושבת שזה מחייב רק כדי להבהיר כאן נקודה חשובה שתעזור להרצה צלמים בתחילת הדרך ואני מקווה שתזכרו את המסר הזה. מסר חשוב לכל צלם בתחילת הדרך ממש אין צורך להיות הצלם הגדול ביותר או בעל הציוד הטוב ביותר. הכל עניין של הביטחון האישי, הרצון לקפוץ למים ולקחת את ההזדמנות לבצע את הרעיון שיש לכם בראש. הסטודיו הביתי שלי נמצא בסלון הבית ובפועל אני עובדת עם מתקן רקעים נייד, אותו אני פותחת כל פעם לצילומים. ממש לא סטודיו קבוע. כרגע יש לי רקע יחיד בצבע אפור ואני מצלמת עם פלאש אחד בלבד. כל אלו לא באים מחוסר בתקציב (שגם זה בהחלט בסדר), אלא מתוך המחשבה שאין צורך "לקפוץ למים העמוקים" מבחינת הציוד לפני שהבנת שאתה אוהב את התחום ורוצה להתפתח בו. התוצאות מראות שזה לגמרי אפשרי להסתפק בציוד מינימלי וכרגע איני מתכוונת לקנות פלאשים וציוד נוסף. התמונה צולמה עם מצלמה D7200 של ניקון, עדשת Sigma Art 50mm f1.4. נתוני צילום: F5, 1/125 וISO 100. בהמשך, על מנת לצבור ניסיון נוסף ולבנות את הביטחון עוד יותר לפני שאני מציעה את עצמי לשוק המקצועי, ביצעתי סשן צילומים לבן זוגי, טבח במקצועו והתוצאה לפניכם. סיבה נוספת והאמתית יותר לצילומים הללו היא הרצון לפתח את תחושת הנינוחות הנדרשת כדי להוביל צילומים מהסוג הזה. בצילום סטודיו עם מודלים, אנשי מקצוע ולעיתים גם אנשים שעומדים מול המצלמה בפעם הראשונה בחייהם - התקשורת עם המצולמים היא המפתח להצלחה. בניגוד לצילום הופעות אני כצלמת ובעלת החזון היא זו שצריכה לנהל את העניינים, להכווין בביטחון את המודל או המודליסטית מה צריך לעשות, כיצד לעמוד וכדומה. הסשן האהוב עליי וכעת, לסט האהוב עליי ביותר, בכל סוגי הצילום שעשיתי עד כה הוא הסט עם יובי חייבי, המתופף של להקת מופע הארנבות של דוקטור קספר. גילוי נאות- יובי הוא המורה שלי לתופים בשלוש השנים האחרונות ויש לנו חיבור מיוחד מעבר ללמידה רגילה. ברגע שהתחלתי לדבר על הסטודיו ידעתי שאצלם אותו. יש לו תדמית מאוד ספציפית שמשדרת משהו מגניב וייחודי רק לו. ידעתי שהמשהו המיוחד הזה בחיבור בינינו יתבטא גם בצילום וירגיש נוח לשנינו, למרות שהוא אינו דוגמן בבסיסו. הרעיונות והסטים זרמו בתחליפי הודעות כמו משחק פינג פונג סוער וכבר בקליק הראשון ידענו שזה זה. לסיכום לא הגעתי לכאן כדי לאכול לכם את הראש ובטח שלא להשוויץ בצילומים שלי (בשביל זה יש פייסבוק לא?) אלא כדי לתת לכם כמה טיפים ליציאה ממשבר ביצירה ומעבר לעשייה אקטיבית: אתם מרגישים שאתם תקועים ואין לכם רעיונות לצילום? צאו החוצה, צלמו כל מה שאתם רואים, התנסו בתחומים חדשים, תשאלו שאלות, תצפו בסרטונים/הרצאות ותשאבו השראה מאחרים. אין לכם מה להפסיד - רובנו כבר לא מצלמים במצלמות פילם ואפשר תמיד לצלם, מקסימום מוחקים. תמציאו את עצמכם מחדש - במיוחד בתקופת הקורונה ולא רק בצילום, תמיד טוב שיש עוד תחום לעסוק בו, לכו תדעו אולי תתאהבו בעולם חדש לגמרי. הצלם הטוב ביותר הוא לא בעל הציוד הטוב ביותר - אתם לא חייבים את הציוד היקר ביותר והמשוכלל ביותר כדי להוציא תוצאות טובות, רוב הצילום הוא בידיכם והכל באמת אפשרי (ראו דוג' התמונה כאן למטה צולמה במצלמה D3200). תתחילו בקטן - צלמו את המשפחה או את האנשים הקרובים לכם, כדי שתרגישו בנוח יותר בצילומים הבאים עם מודלים שאינכם מכירים. תעופו - כבר הבנתם שזה תחום שאתם אוהבים וטובים בו? תתמקצעו בו יותר, תלמדו, ותראו את הביטחון הזה החוצה.. מי שמולכם ירגיש את זה וירגיש איתכם גם יותר בנוח! הטיפ הכי חשוב - תמיד יש מה לצלם ! תודה שקראתם! :) קצת עליי, למי שלא מכיר ​ היי חברים! שמי ליהי מרקוביץ', צלמת כשמונה שנים. מתמחה בצילומי הופעות חיות, מוזיקאים, צילומי מאחורי הקלעים של מופעים ופסטיבלים, צילומי תדמית ומסתבר גם צילום טיפות בתנאיי בית :) ​ מעבר לעיסוקיי כצלמת, מתמחית ביצירה וניהול של תוכן דיגיטלי במדיות השונות ומקדמת את תחום היזמות הצעירה בישראל. לפני מספר חודשים הצטרפתי לצוות הניהול של הקהילה ומאז אני פועלת בשיא המרץ ובשמחה רבה כדי לקדם את הקהילה בכל תחום אפשרי, כפי שויקטור תמיד אומר, על הבמה וגם מאחורי הקלעים. אשמח להיות בקשר. ליהי. האתר הרשמי | עמוד הפייסבוק הרשמי | אינסטגרם קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

מאמר נוסף - כל הקיצורים השימושיים בתוכנת לייטרום אם אתם משתמשים הרבה בלייטרום, מוזמנים לקרוא גם את המאמר הזה, שכולל את כל קיצורי המקלדת בהם אני משתמש, שעוזרים לי לעבוד בצורה יעילה ולחסוך המון זמן עריכה. השאלה המרכזית שנצטרך לשאול את עצמנו השאלה "איך לקבל את האיכות המקסימלית?" אינה השאלה הנכונה כשאתם מחפשים אחר הגדרות הייצוא הטובות ביותר לתמונות שלכם. בכל סיטואציה ישנם אילוצים מסוימים שמחייבים אותנו להשתמש בהגדרות שונות, מה שנקרא, כל מקרה לגופו. לעומת זאת, "איך לייצא קבצים קטנים שאוכל לשלוח במייל?", "אני הולך להדפיס את התמונה בגדול, מה עליי לבחור בהגדרות?" או "מהי הרזולוציה המומלצת להעלות תמונות לפייסבוק" הן שאלות מצוינות כי הן פוגעות בול בעניין המרכזי בייצוא תמונות - מה יהיה השימוש בתמונה? איך היא תוצג לצופה? מאיזה מרחק הוא יתבונן בה? זה עניין ממש חשוב, אז אחזור על השאלה המרכזית שהתשובה עליה תבהיר לכם מהם פרמטרי הייצוא המומלצים: מה יהיה השימוש בתמונה? להדפסה גדולה בסלון נדרשת רזולוציה מקסימלית ואיכות אופטימלית. בקצה השני, לתמונת Thumbnail קטנה, למשל לתמונת פרופיל בג'ימייל, נדרשת רזולוציה ממש קטנה ואיכות בינונית תספיק לחלוטין. לא סתם איינשטיין אמר שהכל יחסי בעולם הזה. מאחורי הקלעים של תהליך הייצוא - על קצה המזלג רגע לפני שנכנס להגדרות ומספרים, בואו נבין מה מתרחש בפועל בתהליך הייצוא. תהליך הייצוא בלייטרום, בדומה לתוכנות עריכה אחרות כמו פוטושופ או Luminar, מפעיל מספר אלגוריתמים מתמטיים מתוחכמים אשר ממירים את המידע שבקובץ המקור (אותו קובץ Raw שכולם מדברים עליו) ומייצרים ממנו קבצים שימושיים לצרכים השונים שלנו (לרוב Jpeg ובמידת הצורך גם סוגי קבצים נוספים כגון png או tiff). נהוג לקרוא לתהליך זה "דחיסה" כי האלגוריתם דוחס את הנתונים המלאים שבקובץ המקורי כך שהקובץ הסופי יהיה קטן יותר ויכלול פחות מידע. "אבל למה לנו לוותר על מידע בקובץ המקור?" ישאל ההוא שיודע לשאול. סיבה ראשונה - העין האנושית לא תמיד יודעת להבחין בכל המידע הזמין לנו בקובץ המקורי. הסיבה השניה - יתכן מאד שהמכשיר שמציג את התמונה לא באמת מסוגל להראות את אותם הפרטים. למשל, רובנו עובדים עם מסכי Full HD בעלי הרזולוציה 1920X1080 פיקסלים. במקרה הזה, לא נבחין בשום הבדל בין תמונה בגודל 6000x4000 פיקסלים לבין תמונה בגודל 3000x2000. כמובן, אם נעשה Zoom In רצחני עד לרמת הפיקסלים הבודדים, נבחין בהבדל, אבל לכל שימוש "רגיל" של צפיה בתמונה המלאה, זה לא רלוונטי. רואים את ההבדל בין רזולוציה של 4000 פיקסלים לבין 2048 בצד הארוך של התמונה? עוד דוגמא לכך היא איבוד פרטים בצבע או בחשיפה. העין שלנו עלולה שלא להבדיל בין גווני צבע קרובים מאד ובפועל כדאי לנו להציג אותם כגוון אחד בודד על גבי המסך. לפיכך, ניתן לומר שיהיה זה מיותר לכלול את כל המידע העודף והלא שימושי הזה, הרי בלאו הכי לא נראה אותו בקובץ הסופי. זה בדיוק מה שאותם האלגוריתמים עושים - מעלימים או מסננים את המידע הלא רלוונטי ומשאירים את מה שבאמת חשוב. הם מקטינים את הרזולוציה, ממצעים את החשיפה או גווני הצבע באזורים מסוימים וכו'. כמה לדחוס? דחיסה מינימלית תיצור קובץ באיכות מקסימלית שכולל מידע מאד מפורט על האובייקטים השונים אך הוא יהיה גדול יותר ויתפוס הרבה מקום על ההארד דיסק. לעומת זאת, דחיסה משמעותית תיצור קובץ באיכות נמוכה יותר בגודל קטן יותר. מי קובע מהו המידע הלא רלוונטי ומהו כן? האם לדחוס הרבה או קצת? התשובה היא פשוטה. אנחנו, הצלמים, יכולים לקבוע את מידת הדחיסה בעזרת הגדרות היצוא הספציפיות המתאימות לשימושים השונים, כגון הדפסה או שימוש אינטרנטי. את הבחירות נעשה בהסתמך על הידיעה שלנו של מה מתאים לכל שימוש ועל זה בדיוק מדבר המאמר הזה. ועכשיו הגענו לתכלס - הכפתורים, ה"מה לעשות" ו-"איך לעשות". בחירת התמונות לייצוא בחירת התמונות שנרצה לייצא תתבצע מתוך רצועת התמונות שבתחתית המסך, במודול Develop או Library. ניתן לבחור תמונה אחת על ידי לחיצה עליה עם הכפתור השמאלי של העכבר. בדומה ל-Windows לחיצה על Ctrl במקלדת ועל תמונות נוספות עם העכבר תוסיף אותן לבחירה. בנוסף, לחיצה על Shift ואז לחיצה עם העכבר על אחת התמונות האחרות בסט תוסיף את כל התמונות לרשימה, החל מהתמונה הראשונה ועד חתמונה האחרונה עליה הצבענו. תהליך ייצוא התמונות (Export) לאחר שבחרנו את התמונות הרצויות, לחיצה על התמונה עם הכפתור הימני בעכבר ובחירה ב-Export, תפתח את תפריט הייצוא. לחלופין, ניתן ללכת ל- File בתפריט העליון ואז לבחור ב-Export. שתי הדרכים לא מאד נוחות לטעמי מכיוון שהן גוזלות לא מעט זמן. הדרך המומלצת היא לעבוד עם קיצורי מקלדת, כפי שאני ממליץ בחום במאמר הזה. הקיצור הרלוונטי לפתיחת תפריט הייצוא הוא Ctrl + Shift + E. מיד לאחר הלחיצה על Export (או השימוש בקיצור המקלדת הנ"ל) יופיע לנו התפריט בו נוכל לשלוט בהגדרות הייצוא. בחירת תיקיית היעד (Export Location) ישנן מספר אפשרויות להגדיר את המיקום במחשב בו תרצו לשמור את התמונות הסופיות שלכם. האופציה המועדפת עליי ברוב המקרים במסגרת ה-Workflow שלי אני שומר את התמונות הנבחרות מכל סשן לפי ההגדרות המתאימות לפייסבוק (על זה בהמשך) באותה התיקיה כמו תמונות המקור, בתת תיקיה בעלת השם Selected For FB או משהו דומה. לכן, המצב הדיפולטיבי אצלי הוא בחירה ב-Export To Same Folder as original photo (שמירה באותה התיקיה כמו תמונות המקור) עם V ליד Put in Subfolder. במידה ואני מייצא תמונות המיועדות להדפסה או כל שימוש אחר, כל מה שאני עושה זה משנה את השם של תת התיקיה (למשל, Selected For Print). אפשרויות נוספות אופציה נוספת בה אני משתמש לעיתים רחוקות היא שמירה בתיקיה שאני בוחר בצורה ידנית (תפתחו את האפשרויות ותראו אותה שם). זה רלוונטי למקרים בהם אני מאגד תמונות למטרה מסוימת בתיקיה יעודית, למשל, כל התמונות של צילום אורבני בלילה כדי להעלות אותן למאמר בנושא צילום אורבני בלילה בבלוג. אפשרויות נוספות בהן איני משתמש עקב חוסר נוחות היא שמירה על ה Desktop (סתם מייצר בלאגן) ובעוד תיקיות מובנות במחשב. הגדרת השם לקובץ הסופי גם בתפריט זה ישנן מספר אפשרויות. למשל, לשמור את השם של הקובץ המקורי (משהו כמו NIKON7663) עם מספרים עוקבים וכדומה. איני משתמש בכל האופציות הנ"ל ומצאתי לעצמי שיטה משלי שמשרתת אותי כבר שנים. המלצת השף לשם הקובץ - Preset אישי לייצוא תמונות בעיניי, חשוב ששם הקובץ יהיה נוח ושימושי, שיכלול את המידע הרלוונטי בצורה מסודרת. כדאי שהשם יכלול תאריך ושעה בנוסף לכמה מילים על הסשן. בנוסף, מומלץ שהשם יהיה כזה שהקבצים יסתדרו בצורה כרונולוגית בתוך התיקיה. דבר אחרון, העדפתי האישית היא לתת שמות באנגלית. זה נראה נקי יותר בעיניי וגם בחלק מהתוכנות או האפליקציות שלא תומכות בעברית, נקבל ג'יבריש. הנוסחה המנצחת לשם הקובץ כדי שכל מה שתיארתי יקרה, להלן הנוסחה שלי לשם הקובץ. ניתן לבנות אותה בקלות בעזרת Preset ליצירת שמות בתוכנה. (Year)(Month)(Day) - Custom Text- (Hour)(Minutes)(Seconds) כאשר Custom Text מאפשר לי לרשום משהו מהותי על הסשן, למשל Trip To Dubai. כלומר, הקובץ הסופי נראה כך למה זה טוב? כי כשהשנה נמצאת בקדמה, אחריה החודש ואז התאריך - נקבל סדר כרונולוגי ונוח בתוך התיקיה. כי מיד רואים באיזה טיול / סשן זה צולם. כי מיד רואים את שעת הצילום שמרמזת על התאורה והמקום בו היינו, בלי לפתוח את התמונה. יאללה, עכשיו לתכלס! הגדרות! גיבוי תמונות בענן - אם בא לכם להיות בראש שקט ואתם מחפשים פתרון נוח, יעיל ובטוח לגבות את כל התמונות והקבצים שלכם, יצרנו קשר עם חברת Backblaze האמריקאית שמספקת שירותי גיבוי אוטומטיים. אחרי שנים שאני עובד איתם אישית כלקוח מרוצה, שמח שעכשיו אוכל להמליץ על השירות שלהם באופן מקצועי. מוזמנים לנסות את תוכנת הגיבוי שלהם, בניסיון ל-15 ימים ללא עלות. הגדרות ייצוא להדפסה ביצירת קובץ להדפסה נרצה לשמר את האיכות והרזולוציה המקסימלית ולהתאים את הקובץ להדפסה. במקרה הזה נקבל קבצים גדולים למדי, הקרובים בגודלם לקבצי ה-Raw המקוריים. חשוב לזכור שלרוב נדפיס תמונות בודדות בלבד, כך שגם אם הן תופסות הרבה מקום בהארד דיסק, זה ממש לא נורא. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. זהו קובץ המיוצר בעזרת שיטת הדחיסה היעילה והפופולרית ביותר כבר מספר עשורים. יתר סוגי הפורמטים פחות שימושיים עבור הקבצים הסופיים, ואלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת, אין סיבה לשנות זאת. הערה חשובה: מומלץ להתיעץ עם בית הדפוס בנוגע לסוג הקובץ ואיכות הייצוא, כדי להפיק את התוצר הכי יפה ומרשים שאפשר. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. נושא מרחבי צבע הוא עולם ומלואו, ולא ארחיב עליו כאן. מה שחשוב שתדעו שזהו מרחב הצבע השכיח ביותר בעולם הדיגיטלי שמתאים לרוב המוחלט של השימושים שקיימים כיום (אינטרנט, הדפסות וכו'). גם במקרה זה, לא מומלץ לשנות את ההגדרה הזו, אלא אם קיבלתם הוראה ספציפית שאומרת אחרת. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 100%. זהו בדיוק המקום להגיד ללייטרום עד כמה אני רוצה לשמר את כל הפרטים הקטנים ביותר שנמצאים בחומר הגלם. במקרה של הדפסה - אני רוצה את הדחיסה המינימלית והאיכות המקסימלית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) במקרה של הדפסה, במיוחד אם היא גדולה יחסית, נרצה שהקובץ יהיה בעל הרזולוציה המקסימלית האפשרית, כלומר, עם כל הפיקסלים שהיו בקובץ המקורי. לפיכך, נשאיר את האופציה Resize to Fit שמקטינה את גודל הקובץ כבויה. חשוב להבהיר כאן נקודה לגבי הרזולוציה המלאה. למשל, המצלמה שלי, ניקון D750, בעלת 24 מגה פיקסלים. זה אומר שקבצי ה-Raw שלה הם ברזולוציה של 6000X4000 פיקסלים. לפיכך, גם התמונה לאחר ייצוא תהיה באותה הרזולוציה. כמובן, אם עשיתם קרופ כלשהו בתמונה, הרזולוציה המלאה כבר לא זמינה עבורכם ולייטרום ישמור את התמונה לפי הפיקסלים שהשארתם לאחר הקרופ. את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-300ppi. ראשי התיבות של ppi הן pixels per inch. על קצה המזלג, זהו האומדן לצפיפות בו המדפסות מציירות את נקודות הצבע על נייר ההדפסה. ככל שהצפיפות גדולה יותר (כלומר, יותר פיקסלים לכל אינצ') ככה התמונה תראה חדה יותר ולא נאבד פרטים. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) מראש אבהיר שזהו אינו החידוד שאנחנו עושים בשלב העריכה בעזרת סרגלים היעודיים לכך. כאן מדובר בתהליך המתרחש בשלב הסופי של הייצוא שעושה Fine Tuning לחדות והפעולה שלו מאד עדינה וכמעט ולא נראית לעין. ניתן להדליק את האופציה Sharpen For ולבחור את סוג הנייר עליו אתם צפויים להדפיס: Matte Paper או Glossy Paper, בהתאם להנחיות של בית הדפוס שלכם. בשני המקרים אני מגדיר תמיד חידוד Standard, מקום טוב באמצע בין High ל-Low כדי לא ליצור תופעות מוגזמות מדי. אם אתם מתלבטים ולא יודעים מה לעשות כאן, עדיף לבחור באופציה הדיפולטיבית, Sharpen For Screen. בד"כ זה יהיה מספיק טוב גם להדפסה. הגדרות ייצוא לפייסבוק תמונות המיועדות לפייסבוק (ולאינטרנט בכלל) צריכות להיות קטנות יותר מאשר התמונות להדפסה. הסיבה לכך חבויה בחוויה של הצופה בתמונות שלנו בכל מקום בארץ או בעולם. מצד אחד נרצה להציג את התמונה באיכות טובה מספיק כך שהצופה יהנה ממנה כראוי. מצד שני, נרצה שהקובץ שלנו "יעלה" בצורה חלקה ומהירה ולכן הוא צריך להיות קטן. האופטימום נמצא אי שם באמצע. ההמלצות של צוקי פייסבוק מגדיר בצורה חד משמעית את גודל הקובץ המומלץ - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. למה? לא בטוח שיש בידי את התשובה, תצטרכו לשאול את המפתחים שלהם לגבי זה. מה שאני כן יודע, זה שבמידה וזאת הרזולוציה של הקובץ שאנחנו מעלים, פייסבוק לא יעשו שום פעולת דחיסה ויעלה אותו איך שהוא. טעות נפוצה בהקשר הזה היא להעלות קבצים ברזולוציה מקסימלית (כמו בהדפסה) עם מחשבה שזה ישפר את איכות התמונה עבור הצופים. אז זהו, שלא. במקרה הזה פייסבוק יעשו את הדחיסה בעצמם וככל הנראה פחות טוב מאשר לייטרום או פוטושופ, כך שבצורה אירונית שכזו, האיכות של התמונה בסופו של דבר תפגע. בואו נראה איך מגדירים זאת בתפריטים השונים בחלונית הייצוא. הגדרות File Settings פורמט התמונה (Image Format) המומלץ - Jpeg.. כמו בהדפסה. מרחב הצבע (Color Space) המומלץ - sRGB. איכות התמונה (Quality) המומלצת - 85%. כאן, להבדיל מה-100% עבור הדפסה, אין צורך לעבוד עם האיכות הטובה ביותר. על המסך, ההבדלים באיכות בין 85% ל-100% זניחים למדי, אבל ההשפעה על גודל הקובץ היא יחסית משמעותית. הגדרות גודל התמונה (Image Sizing) כאן נלך על ההצעה של הפייסבוק - 2048 פיקסלים בצד הארוך של התמונה. נדליק את האופציה Resize to Fit ונגדיר את המספר 2048pixels בצד הארוך (Long Edge). את דחיסת הפיקסלים (שמופיע כאן כ-Resolution) נגדיר ל-72ppi. זהו מספר סטנדרטי ומומלץ לשימוש ברשת האינטרנט. הגדרות החידוד הסופי (Output Sharpening) כאן נבחר Sharpen For Screen ובכמות החידוד (Amount) נשים Standard. הגדרות ייצוא לאינטרנט ההגדרה "ייצוא לאינטרנט" היא מאד רחבה. בגדול, מדובר בכל שימוש אונליין שהוא לא פייסבוק - מייל, העלאה לאתר אישי, שליחה בוואצאפ וכו'. זה כבר הופך להיות טיפה יותר טריקי, כי אין באמת הגדרה או המלצה מדויקת לגבי גודל הקובץ ואיכותו. הקו המנחה המרכזי דומה למה שראינו בפייסבוק - קובץ איכותי מספיק אך גם קטן מספיק. את ההגדרות ל-File Settings ניתן להשאיר ממש כמו לפייסבוק, כולל איכות (Quality) של 85%. בגודל הקובץ (Image Sizing) ניתן לבחור בין 1000 ל-1400 פיקסלים בצד הארוך (Long Edge) כדי להקטין את גודל הקובץ עוד יותר. חידוד הייצוא נשאר זהה לפייסבוק, כלומר For Screen ו- Standard. הגדרות ייצוא לאינסטגרם עכשיו זה כבר באמת מסובך. ישנן הגדרות רבות לגבי הרזולוציה המומלצת לאינסטגרם, כאשר ההבדלים המרכזיים בין ההמלצות קשורים ליחס רוחב / גובה של כל תמונה (פריים לרוחב? מרובע? לאורך?). העוגן שלנו כאן הוא ההמלצה הרשמית של אינסטגרם - 1080 פיקסלים בצד של הרוחב. לפיכך, נבחר באופציה Width & Height ונגדיר בה 1080 פיקסלים ברוחב (Width). מספר הפיקסלים בגובה הפריים יסתדרו בהתאם ליחס בין רוחב לגובה של התמונה. כל יתר הדברים (File Settings או Output Sharpening) נותרים זהים כמו מקודם. גילוי נאות - אינטרנט שמינטרנט הזמן שלי יקר לי מאד ואני רוצה לנהל אותו בצורה הכי יעילה שאני רק יכול. בהתאם לפילוסופיה הזו, אני לא עושה ייצוא מיוחד ושונה לכל שימוש אפשרי - אלא תמיד משתמש באותן הגדרות היצוא כמו לפייסבוק. בעיניי, לייצא את אותה התמונה מספר פעמים (למשל, לפייסבוק, לאתר, לאינסטגרם ול-Pinterest), לתת לה כל פעם שם אחר, לשמור אותן בתיקיות נפרדות וכו' - כאב ראש אחד גדול שגוזל לא מעט זמן שאני מעדיף למנוע. אעדיף להשקיע את הזמן שלי בצורה חכמה יותר. נכון, אני כנראה מפספס קצת ומפרסם תמונות ברזולוציה שאינה 100% אופטימלית בכל פלטפורמה אפשרית. אבל זהו מחיר שאני מוכן לשלם תמורת הזמן היקר שאני מרוויח. "אם זה מספיק טוב לפייסבוק, זה מספיק טוב להכל" מידע על התמונה (MetaData) ה-Metadata כולל בתוכו מידע מגוון ופרטים על התמונה, כגון נתוני צילום, סוג מצלמה ועדשה איתם התמונה צולמה, נתוני זכויות יוצרים שהגדרתם מראש ועוד. ביכולתנו לבחור האם לשמור את המידע הזה בקובץ הסופי, לשמור את חלקו או לא לשמור אותו כלל. זה אומר שכל אדם שיש ברשותו את הקובץ יוכל לראות את הנתונים אותם תבחרו לשמור. יש אסכולות שמרניות שאומרות שכדאי לשמור את כל הנתונים קרוב לצלחת ולא לפרסם אותם. במקרה הזה ניתן לפרסם למשל רק את נתוני זכויות היוצרים כדי להגן על התמונה מפני גניבה (זה לא באמת מגן עליה כי ניתן לשנות את הנתונים בקלות בעזרת תוכנה פשוטה, אבל זה עדיין עדיף). אישית, איני חושש שאנשים ידעו איזו מצלמה יש לי ומהו הצמצם שהגדרתי בתמונה מסוימת. לכן, אני שומר את כל ה-Metadata יחד עם הקובץ. בעיניי אם רוצים ללמוד ממני, סימן שעשיתי משהו טוב בחיי. מה גם, כדי לראות את הנתונים, אותו צופה צריך את הקובץ עצמו. כשאני מעלה את התמונה לפייסבוק, למשל, המידע הזה "נגרס" ואין אפשרות לראות אותו גם אם עושים Download לקובץ. ולסיום הנושא הזה, הרבה פעמים זה עוזר לי לבדוק את נתוני הצילום במבט חטוף לנתונים, מבלי לפתוח את לייטרום כלל. חותמת על התמונה עוד נושא חשוב אליו צריך להתיחס בזמן הייצוא והוא החותמת האישית על התמונה. זהו מאמר טכני באופיו ולא אכנס לדיון הפילוסופי האם בכלל לצרף את החותמת ואיך לעשות זאת אלא רק אדבר על איך להגדיר אותה. הכנה מראש כדי שתהיה לנו את האופציה להוסיף חותמת לתמונה בשלב הייצוא, אנחנו צריכים להגדיר אותה מראש ולשמור אותה במאגר הנתונים של לייטרום. כדי לעשות זאת, נסגור את תפריט הייצוא לבינתיים, נלך לתפריט הראשי, נבחר ב-Edit ואז נלחץ על Edit Watermarks. בשלב הזה יפתח לנו תפריט הגדרת החותמות בו נוכל להוסיף כיתוב, לבחור איפה למקם אותו, באיזו גודל וכו'. בנוסף, יש אפשרות להגדיר חותמת מעוצבת בעזרת קובץ חיצוני שעוצב מראש באחת מתוכנות העיצוב הקיימות בשוק (Photoshop, Indesign). תמונה כזו מומלץ לשמור כקובץ png השומר על השקיפות של האזורים הריקים. אחרי שסיימתם להגדיר את החותמת, בין אם זה טקסט או בעזרת תמונה חיצונית, תוכלו לשמור אותה בשם המועדף עליכם. ניתן לשמור מספר חותמות בהתאם לצרכים שלכם. למשל, לי יש את החותמת האישית שלי, לתמונות שאני מפרסם כצלם וגם חותמת פוטוטיפס לתמונות שרלוונטיות לפעילויות הקהילה. עכשיו - אתם מוכנים להוסיף את החותמת בשלב הייצוא. חזרנו לתפריט הייצוא בתפריט הייצוא תבחרו את החותמת ששמרתם מבעוד מועד והחותמת תופיע על התוצר הסופי. למשל, בתמונה הזו הגדרתי חותמת עם השם של האתר שלנו, phototips.co.il. שיעורי צילום פרטיים - ללמוד צילום בצורה מדויקת, בזמן הנוח לכם, נטו בנושאים שמעניינים אתכם תפריט ה-Post Processing השם של התפריט נשמע מפוצץ ומבטיח מאד, אבל כל כוונתם של מהנדסי אדובי הייתה - "מה תרצה שאעשה לתמונה אחרי הייצוא". האם לפתוח את ה-Explorer במקום אליו היא נשמרה? אולי לפתוח אותה בפוטושופ (למה שארצה לפתוח את התמונה אחרי הייצוא בפוטושופ?...)? לטעמי, אפשרות טיפה מיותרת, ואני שומר אותה ככזו, כלומר - Do Nothing. עצוב, אבל הגענו לסיום כמו כל דבר טוב בחיים, גם במאמר הזה חייב להסתיים. מקווה מאד שהוא עשה לכם סדר בבלאגן וענה על אחת השאלות הנפוצות בקרב הצלמים שעורכים את התמונות שלהם בלייטרום. אם אתמצת את הגדרות הייצוא - אני מפריד בין שני שימושים מרכזיים שיש לי בתמונות שלי - הדפסה - הגדלות, לעצמי וללקוחות, הדפסת אלבומי חתונה וכו'. שימוש ברשת - פייסבוק, אתר, אימייל וכו'. עבור הדפסה אני שומר את הקובץ ברזולוציה המלאה ובאיכות המלאה. עבור פייסבוק ושות', אני שומר אותו עם איכות 85% וברזולוציה של 2048 פיקסלים בצד הארוך. מעכשיו, כל פעם שמישהו ישאל אתכם "מהן הגדרות הייצוא שאתם ממליצים בלייטרום?" - פשוט תשלחו להם את המאמר הזה. רק בשמחות! ויקטור.

חדשות מרגשות לחברי קהילת פוטוטיפס! אנחנו צומחים! קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו קצת על קהילת פוטוטיפס שלום לכם, אנחנו פוטו טיפס, קהילה של צלמות וצלמים חובבים ומקצועיים שאוהבים לחוות חוויות של פעם בחיים כל פעם מחדש. קלישאתי, אבל כל כך נכון. פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. ​ הדגש בקהילה הוא על צמיחה מתמדת ולימוד הצילום בצורה מעמיקה, מוקפדת ונגישה. מי שכבר חווה את הפעילויות שלנו יודע שלצד העשייה והאתגרים, האוירה בקהילה שיתופית, מעצימה ומלאה בהשראה. ​ בין הפעילויות שלנו תראו סדנאות צילום מקצועיות בנושאים מגוונים, טיולי צילום בארץ ובעולם לצד מפגשי צילום ויציאות שטח חופשיות ופתוחות לקהל הרחב. בנוסף, מתקיימת פעילות אונליין ענפה בקבוצת הפייסבוק הפרטית של פוטו טיפס, הכוללת אתגרים, טיפים והרצאות בשידור חי, הדרכות מצולמות ועוד ועוד ועוד. מוזמנים להצטרף לאלפי הצלמים שכבר נכנסו למשפחת פוטו טיפס. ​ בקישור הבא תמצאו את כל האירועים הקרובים שלנו - סדנאות, מפגשים, מסעות ועוד. נשמח לראותכם כבר במפגש הבא! מה זה המהלך הזה ומיהו "צוות משובים"? אנחנו שמים דגש מיוחד על איכות גבוהה של התכנים בקהילה והיא בעלת חשיבות עליונה מבחינתנו. אנחנו מאמינים שרק כך כל החברים יוכלו באמת ללמוד ולהתקדם. לפיכך, אנחנו מתחילים תהליך חדש ומשדרגים עוד יותר את התכנים בקהילה בעזרת צוות צלמים מנוסה ואכפתי. חברי צוות המשובים יהיו כאן כדי לעזור, לענות על שאלות, לתמוך בחברי הקהילה, לתת משובים, ליצור תוכן מעניין ומלמד ולקדם את הקהילה לעבר עתיד טוב יותר! כחברים בקהילה, מה עלינו לעשות עכשיו? את מה שכבר עשיתם עד היום - פשוט תמשיכו להיות פעילים בקבוצה ובפעילויות שלנו, תפרסמו תמונות, תכתבו סיפורים, תשאלו שאלות, תתרמו גם אתם ותשתפו מהידע שלכם, תהנו מהתהליך החדש הזה והכי חשוב - תמשיכו ללמוד ולהתקדם. קבלו אותם במחיאות כפיים - צוות המשובים שלנו אשר שמואלביץ פנסיונר של מערכת הביטחון, כיום צלם ביחידת התיעוד המבצעי של דוברות משטרת ישראל, בוגר הטכניון - מדור לימודי חוץ במגמת צילום טכני. ניקוניסט ותיק ומאושר. אינסטגרם איריס צמח - Iris Zemach - צלמת ותיקה בעלת ראיה צילומית נדירה וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. עם המצלמה לוקחת את המציאות קצת אחרת. אינסטגרם אתר רשמי אסף סופרין - Assaf Sofrin - נהנה מכל סוגי הצילום, אבל אוהב במיוחד פורטרטים, גם בסטודיו וגם מחוצה לו. התשוקה הגדולה שלו היא לשתף את הידע שלו בצילום, בסדנאות, הרצאות ומפגשי צילום. בנוסף לעיסוקו בצילומי תדמית, אסף מהנדס בהכשרתו ומנהל פיתוח עסקי בחברה בתחום הרפואי. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי שלמה גלמן - Shlomo Gelman - אוהב לצלם רכבים, רחוב ולתפוס אנשים ברגעים הספונטניים והאמיתיים שלהם. מצפה לתרום ולהעביר את הידע שלו לחברי הקהילה. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי רובי יהב - Roby Yahav - צלם סטילס מעל ל-35 שנה, מתמחה בצילום דוקומנטרי, נוף ותנועה. אינסטגרם נעם אופק - Noam Ofek - מדריך צניחה, מאמן כדורסל וצלם. מצלם תדמית, לייף סטייל וחוויות, מתמחה בצילום רחוב ותפיסת הרגע. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי גיא אבישר - Guy Avisar - הצעיר בחבורה (בן 13 בלבד), מהצלמים המבטיחים בארצנו. מתמחה בצילום מאקרו אך לא מפסיק לחקור תחומי צילום נוספים ומיוחדים. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי ליהי מרקוביץ' - Lihi Markovich - מנהלת אלופה בקהילה, אחראית על התוכן והמדיה, צלמת הופעות, חוויות, אופנה וסטודיו. אינסטגרם עמוד פייסבוק רשמי אתר רשמי מנואל כהנא - Manuel Kahana - צלם ועורך מוסיקה חובב, יצרן של בדיחות ציניות. בזמני החופשי עובד כבודק תוכנה. מנהל את קבוצת הבת שלנו צלמים פגומים! אינסטגרם עופר רוזנר - Ofer Rosner - מנסה לגעת ברגע, ביופי ובתחושות ולהביא את הזווית הייחודית שלו לכל צילום. מצלם אנשים, ריקוד, רחוב ומידי פעם גם נופים. אוהב סטודיו אבל חי בכיף גם עם האור הטבעי. מנהל בקהילת פוטוטיפס. אינסטגרם אתר רשמי עמית ליבר - Amit Liber - צלם ותיק ומנוסה, המתמחה בצילום תת ימי וחוויות ייחודיות לצד העולם האהוב עליו - צילום הופעות חיות. אינסטגרם עמוד פייסבוק לצילום תת ימי עמוד פייסבוק לצילום הופעות לסיום כולנו תקווה שהקהילה תמשיך להפיק תכנים מלמדים ומועילים לכל חבריה ואני יודע כמה הצוות מצפה ומתרגש לקראת תחילת הפעילות המיוחדת הזו. בשמי ובשם כל חברי הקהילה, רוצה להגיד תודה ענקית לכל חבר בצוות שנרתם למשימה. פעילותכם והשקעתכם ללא ספק יעזרו לשדרג את הקהילה פלאים! שלכם, ויקטור. ב - ה - צ - ל - ח - ה !!!! קישורים רלוונטיים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

מסדרת המיני-מאמרים "פוטוטיפס בהפתעה" חפשו את ההאשטג #פוטוטיפס_בהפתעה בקבוצת הפייסבוק שלנו מה זה היי קי (High Key) זוהי טכניקת צילום מיוחדת בה אזורים נרחבים בתמונה בהירים מאד ואף "שרופים" לחלוטין (כלומר לבנים לגמרי ולא כוללים כל פרט או מרקם) ורק קווי המתאר הבולטים של האובייקט המרכזי (או מספר אובייקטים) מופיעים בפריים ונראים לעין. בצד השני של הסקלה עומדת לה טכניקת ה-לו קי (Low Key) בה רוב הפריים חשוך ואילו האובייקט המרכזי מואר. שתי הטכניקות מיועדות לשבור את המוסכמה של הגישה הקלאסית בה החשיפה של הפריים צריכה להיות מאוזנת כך שכל הפרטים נראים היטב לעין גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. עגורים באגמון החולה. רעיון נהדר להבליט את הציפורים והצמחייה בעזרת פריים קונטרסטי בשילוב טכניקת היי קי. צילום: ויקטור זיסלין בעיניי, בעזרת היי קי ניתן להציג נקודת מבט מיוחדת על האובייקט, להציג אותו בצורה "חלומית" מעניינת ולהבליט אותו עבור הצופה בצורה מפתיעה. הטכניקה האומנותית הזו מוסיפה גיוון לצילומים שלנו כשאנחנו מחפשים רעיונות לחשיבה מחוץ לקופסא. שני מרכיבים חשובים בצילום היי קי אובייקט ברור וחשוך יחסית זאת יכולה להיות דמות אנושית או חיה, מבנה, עץ או כל אובייקט בעל קווי מתאר חיצוניים בולטים ומעניינים. רקע בהיר ואחיד חשוב שהאובייקט החשוך יהיה ברובו על רקע בהיר ויחסית אחיד. זה יכול להיות קיר לבן, משטח חול, שמיים, מי ים או אגם ועוד. "נאום לאומה" צילום של אחד מבעלי הבית במקלט הקופים הישראלי, עמותה ללא מטרות רווח אשר מצילה את הקופים מניסויים וסחר בלתי חוקיים ודואגת לשמור עליהם ללא פגע. צילום: ויקטור זיסלין העץ הבודד בגולן כדאי לשים לב לסצינות קונטרסטיות בהן האובייקט הראשי חשוך, בולט על רקע בהיר במיוחד. צילום: ויקטור זיסלין צילום בחשיפת יתר מכוונת - צילום במוד ידני (Manual) מי מכם שמצלם במוד צילום M (שליטה ידנית בכל פרמטרי משולש החשיפה) זה הכי קל. "טועים" בכוונה ומכניסים יותר אור למצלמה מאשר בצילום רגיל. חשיפת היתר צריכה להיות בסביבות ה-2 עד 4 סטופים, בהתאם לסיטואציה. כדאי לבחון את התמונה וההיסטוגרמה שלה מיד לאחר הצילום ולוודא שלא קיבלתם פריים "שרוף" מדי כדי שלא תאבדו פרטים מעניינים שכן רציתם לשמר. למי שלא מכיר, הכנו סדרת מאמרים על המושג "סטופ" בצילום מאמר מס' 1 - מהו סטופ מאמר מס' 2 - שימושים מקובלים מאמר מס' 3 - שימושים מקובלים והסברים נוספים ההיסטוגרמה של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן הצמצם מתחילים מהצמצם ומגדירים אותו בהתאם לעומק השדה הרצוי. במידת הצורך, אפשר לפתוח אותו טיפה ולוותר מעט על עומק השדה ולהרוויח יותר אור שנכנס למצלמה. מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על הצמצם התריס משתמשים במהירות תריס איטית יותר מצילום סטנדרטי, אך מספיק מהירה כדי שלא למרוח את האובייקט בעקבות רעידות הידיים והתנועה של האובייקט עצמו. השתמשו בכלל האצבע מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו על התריס ה-ISO בשלב האחרון מגדירים את ה ISO כך שתיווצר תמונה שברובה "שרופה", ככל הנראה יותר מ-100. כאמור, תבחנו את ההיסטוגרמה מיד לאחר הצילום, ואם יש צורך לתקן את אחד הפרמטרים, עדיף לעשות זאת בזמן אמת ולא "לתקן" בעריכה. מוזמנים לקרוא את המאמר המפתיע שלנו על ה-ISO מי שמצלם באחד המודים החצי אוטומטיים (A או S (בקנון Tv)) - תצטרכו להגדיר פיצוי חשיפה חיובי, של 2-4 סטופים בצורה דומה לצילום במוד ידני. מי שמצלם על אוטומט - תעברו כבר ל-M! עריכה אחרי שהכנתם את חומר הגלם בזמן הצילום, מגיעים לשולחן הבישולים ועורכים את התמונה. אני משתמש בתוכנת לייטרום אבל העקרונות לעריכת צילום High Key זהה בין כל התוכנות בקיימות בשוק. ניתן להעלות את הקונטרסטיות הכללית של הפריים להגברת האפקט. בנוסף, אפשר "לעזור" לטכניקת ה-היי קי בעזרת הכפתורים של הטונים השונים בתמונה - להבהיר את האזורים הבהירים ולהחשיך את האזורים החשוכים. הסרגלים של פאנל הטונים בלייטרום, של התמונה הקודמת של העץ הבודד בגולן נקודות למחשבה בהמלך העריכה ניתן לעבוד עם מברשת מקומית על מנת לטפל באזורים ספציפיים בתמונה, למשל, אם העלאת הקונטרסטיות העלימה לגמרי פרטים מעניינים באזורים החשוכים (כגון פרטים וחספוסים על הגוף של האובייקט) כדאי לצבוע אותם עם המברשת ולהבהיר כדי לשחזר אותם עבור הצופים. עוד נקודה למחשבה - היי קי עובד מצוין עם עריכה בשחור לבן או מונוכרום, מוזמנים לנסות בעצמכם. הערה חשובה - מה שלא תעשו - אל תגזימו עם הסרגלים השונים, כדי לא ליצור אפקט מוגזם ולא מקצועי. הכרכרה מפטרה למרות שרוב הרקע בהיר, רציתי לשמר את הצלליות בפריים כדי להעשיר את תוכנו ולהעניק תחושה אמיתית יותר לצופה. עברתי על הצלליות עם המברשת ומעט החשכתי אותן צילום: ויקטור זיסלין "היצ'קוק" עוד הזדמנות צילומית נהדרת שאפשרית באגמון החולה המופלא צילום: ויקטור זיסלין לסיכום הפעם, בלי סיכומים מרגשים קורעי לב. פשוט אמליץ לכם בחום, להתנסות בעצמכם בטכניקה המעניינת הזו, לחוות את הצילומים בידיים וברגליים, לעשות טעויות, להפיק מהן מסקנות וללמוד. בהצלחה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום | המאמר על הצמצם | המאמר על התריס

מאמר מיוחד עם הסיפורים מאחורי הקלעים של כמה תמונות נבחרות שצולמו על ידי חברי קהילת פוטוטיפס בתקופת הקורונה קורונה הכל כבר נאמר על וירוס הקורונה הנוראי שהשתלט על חיינו בשנה האחרונה. זה הגיע כרעם ביום בהיר אי שם בתחילת 2020 ולא עזב אותנו עד היום. חלומות התנפצו, תכניות נדחו, פרויקטים הוקפאו. שלא נדבר על הפגיעות המשמעותיות יותר והחשובות באמת - בבריאות שלנו (הפיזית וגם הנפשית), פרנסה, חופש ועוד. זה פגע בכולם, בלי שום הבדלי דת, גזע, מין, מקצוע, מצב בחיים, מידת נעליים ועוד. אולי רק הגיל שיחק איזשהו תפקיד בבחירותיו של הוירוס הזדוני במי לפגוע. לצערנו הוא החליט לפגוע יותר דווקא באימהות והסבים שלנו, שכל כך ראוים לבריאות איתנה ואריכות ימים. גם הצלמים נפגעו קשות מהתקופה הקשוחה. אין אירועים, אין הפקות, אפילו הטבע נסגר לנו לסירוגין בעקבות כל הסגרים והגבלות התנועה שאיפיינו את השנה האחרונה. אנחנו בפוטוטיפס עשינו כל מה שאפשר כדי להפוך את החוויה של התקופה הזו לכמה שיותר חיובית לציבור הצלמים חברי הקהילה. הוספנו הדרכות בלייב עם טיפים במגוון תחומי הצילום, הרצאות אונליין של מיטב הצלמים (וגם השקענו כמה גרושים במניה של חברת Zoom) ואפילו יצאנו לכמה סדנאות מקצועיות כשזה התאפשר. "הצילום שלי בתקופת הקורונה" זהו מיני-פרויקט שהחלטנו לקדם עבורכם, חברי הקהילה היקרים, שמטרתו לתת לכם מקום ראוי להציג את היצירות הנבחרות שלכם שצולמו בתקופת הקורונה. תמונה אחת, ראיון אחד, סיפור אחד. זה מה שביקשנו מכם ואנחנו מאד שמחים ששיתפתם פעולה בצורה נפלאה. כאן תראו 11 סיפורים של אחד עשר צלמות וצלמים נפלאים, חברי קהילה ותיקים לצד חברים חדשים, צלמים מקצועיים לצד חובבים בתחילת הדרך. תודה רבה לכל מי ששיתף וסיפר את הסיפור הצילומי שלו. שלכם, ויקטור, מנכ"ל פוטו טיפס. עופר אידלוביצ'י ביום שראיתי שיש מפגש צילום של פוטוטיפס בזריחה ביפו, לא היססתי פעמיים, אמרתי לזוגתי "אני קם מוקדם, ב4 בבוקר לצילומי זריחה". אמרה לי: "תהנה, רק אל תשכח סוללות וכרטיסי זיכרון כן?" למחרת ביום שישי באמצע אוגוסט, לקחתי את כל הציוד, תיאמתי טרמפ עם הדס המדהימה, שלא יהיה משעמם בנסיעה. התארגנו, טיפסנו על סולם (תודה לפרץ חבר הקבוצה שעזר ותמך). פרסתי חצובה, מוזיקת מטאל אוריינטלית באוזניים ולפניכם התוצאה: שילוב HDR בעריכה, מורכב מ-5 תמונות ברמות חשיפה שונות. מוזמנים לאינסטגרם שלי https://www.instagram.com/ofer.studio.egoz/ וגם תבקרו באתר https://www.studioegoz.net/ מונה פרוים צילום עצמי 2020 פרוייקורונה את הפרוייקט הזה רציתי לעשות כבר המון זמן. מעין צילום פורטרט עצמי מנקודת מבט אחרת, לא בתמונה הסטנדרטית של מצולם מול המצלמה אבל שעדיין יגיד "זו אני". דחיינות: אם יש משהו אחד שהקורונה סידרה לנו זה המון זמן בבית לפרוייקטים אישיים. אבל התירוצים לא איחרו להגיע- יש טבע לצלם, אנשים אחרים לצלם, כל דבר אחר לצלם. אז אמרתי לעצמי שאולי מחר אני אעבוד על זה. או מחרתיים. או מתישהו... ביקורת: כמו רבים מאיתנו, גם אני נוטה לביקורת עצמית מוגברת. לעמוד למול המצלמה וליצור קומפוזיציות שאני הנושא שלהן זה בערך הדבר הכי קשה עבורי. הרבה יותר נוח לי מאחורי המצלמה. סוף שהוא גם התחלה חדשה? דצמבר הביא איתו עוד סגר (בלונדון איפה שאנחנו גרים) ויחד עם העובדה שבן הזוג טס לביקור משפחתי בארץ, נשארתי ממש לבד. בזמן הזה ידעתי שאני אתאכזב מעצמי מאוד (ביקורת עצמית כבר אמרנו) אם אני לא אגיע לפרוייקט הזה, עכשיו, לפני שאנחנו סוגרים את הדלת על 2020. סוף דבר: אז העמדתי חצובה, כיוונתי פוקוס, שיחקתי עם התאורה הטבעית בבית ו... זה מה שיצא. וביקורת יש לי בשפע. אולי על זה שיכולתי יותר. או אחרת. או שונה. אבל הפעם אני מעיזה להגיד שאני גם קצת מרוצה. מוזמנים לבקר אותי באתר שלי: https://monamourpic.com/ ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/monamour_photographer/ מילה מהעורך - תוצאה נפלאה של פרויקט מרתק. בהחלט מומלץ לביצוע בבית בתקופת הסגר שי דוידור בהפסקה בין הסגרים קיבלתי מאחי הצעיר עדכון שהוא הולך להמריא מנתב״ג לארה״ב כדי להעביר מטוס שיוצר בתעשיה האוירית. יצאתי באמצע יום העבודה עם המצלמה לאיזור אור יהודה כדי לתפוס אותו ממריא. למזלי, הוא עבר לי מעל הראש בזווית מושלמת - גופו הסתיר את השמש בדיוק בזמן כך שיצאה לי צללית יפה של המטוס. הבוהק של השמש דרך העדשה גרם לעיניי לדמוע, ואז הבנתי את המשפט של מאיר אריאל ״ זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה״ עוד צילומים בפרופיל הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/shai.davidor/photos_all מנואל כהנא הגיע יום "מרתון הצילום הסגר" השני של פוטוטיפס (ממש לאחרונה, בסגר השלישי). אני בחוץ ולא מצליח לצלם אפילו תמונה אחת מעניינת. לפתע ראיתי את תפרחות שיחי האגבה בירידה אל החוף, שעד אותו יום צילמתי מרחוק ולא שמרתי אף תמונה שלהם. שמתי לב ששלוש מהן קרובות יחסית אחת אל השנייה ומצאתי זווית שבה הן נראות במרחק שווה ביניהן, מה שהקנה לסצנה מראה סוריאליסטי וקצת חייזרי. פרט להמרה לשחור לבן וקצת תוספת ניגודיות, לא היה צורך בשום טיפול בתמונה: פחות זה לעיתים יותר. מוזמנים לאינטגרם שלי: https://www.instagram.com/electronicmonk/ כרמי לוי "קורונה הורגת" בתקופת סגרי הקורונה, כשלא ניתן היה לצאת מהבית, עברתי לצילומים בתוך הבית, בעיקר בתחום ה-Still Life Photography וכן תמונות ברוח התקופה, מעין התמונה הזו. בתמונה זו אני הבמאי, הצלם וגם הדוגמן וכותרתה "קורונה הורגת". מילה מהעורך - לימונדה מהלימונים - עבודת בימוי וצילום נהדרים. ספי אהרון הצילום שלי הוא מהסגר הראשון, כשהכל היה מפחיד מאד ולא ברור. לא פגשנו את הורי שבסיכון וגרים מאה מטר מאיתנו, אפילו יצאנו עם כפפות מהבית מהחשש. התאומים שלי בני ה-9 ואני עשינו הליכה קצרה מסביב לבית וראינו שיש פריחה יפה, הם קטפו פרחי בר והחלטנו להביא לסבתא לכבוד חג הפסח ולשים ליד הדלת. סבתא לא יכלה להתאפק ומצאה דרך יצירתית לחבק נכד שלא ראתה שבועות רבים... לנכד שלום מתחת לשמיכה. מילה מהעורך - סיפור מרגש שמאפיין מאד את תקופת הקורונה. עופר רוזנר מאוד רציתי לצלם אקרובטים... בסוף הסגר הראשון, כשכל עולם התרבות היה סגור ואנשים חיפשו מקורות פרנסה נתקלתי במודעה על הופעת אקרובטיקת בלייב סטרימינג בחצר הבית "קבארונה". מטרת ההופעה הייתה גיוס כספים לאמנים שמצאו עצמם ללא עבודה. פניתי לדניאל שפגשתי בעבר בפסטיבל עכו ושאלתי אם אפשר לבוא לצלם. היא מאוד מאוד שמחה והזמינה אותי - קבענו לחזרה האחרונה כך שאוכל לצלם חופשי ולא להפריע לשידור הלייב עצמו. אספתי את רונן - ונסענו לבית של עדי קסל ויניב טפר ולטרפז שבחצר. מרוב התרגשות לבואנו ואחרי שבועות ארוכים שהחבר'ה לא הופיעו, לא ראו קהל וכמו כולם לא יצאו הבית - החליטו כולם להתלבש ולהתאפר לכבודנו ולהרים מופע מרגש ופשוט מעולה. אנחנו זכינו בחוויה צילומית בלעדית עם הזדמנות לשמח אנשים נהדרים. בהמשך, עדי ויניב הפכו להיות פעילים במחאת וזעקת האומנים ועולם התרבות שנפגע קשות. הצילומים נעשו בשימוש בתאורת המופע ובפלאש נוסף ע"מ להאיר את גובה הטרפז ואת המופע עצמו. קישור לעמוד המופע באתר שלי https://www.visualofer.com/Travel/Festivals-/Kabarona/ והמופע עצמו https://www.facebook.com/adi.kessel/videos/10157859639058183 מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/oferr244/ אורנה טימן סגר ראשון, מצאתי את עצמי בלי אפשרות לצלם בצורה מסחרית. עדיין היתה לי הרגשה שאני פשוט חייבת לצלם משהו. צילמתי הרבה את השקט והריק שהיה באזור שאני גרה בו. בהמשך, במהלך הקיץ, בין הסגרים היתה תערוכת צילום בתל אביב. הנושא ושם התערוכה היה "100 מטר". הציגו בה צלמים מכל רחבי הארץ שצילמו בתקופה הזאת את 100 המטרים שלהם, נאספו 100 עבודות שהוצגו באוויר הפתוח בשדרות רוטשילד, תל אביב. שמחה שהתמונה הזאת שלי השתתפה גם היא בתערוכה. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/ornatimen/ יעל שילה בחרתי בשתי תמונות מאותו מקום - רחבת הכניסה לכנסיית הקבר בירושלים, מהמקומות הקדושים ביותר בעולם לנוצרים. התמונה העליונה צולמה שבועות ספורים לפני הסגר הראשון כשהמוני תיירים באים לכנסייה. השנייה צולמה אחרי ששערי המדינה נסגרו לתיירים והרחבה הפכה להיות ריקה מאדם. אני מדריכת תיירים ומאז חודש מרץ לא עבדתי עם תיירים אפילו לא יום אחד. מילה מהעורך - סיפור קונטרסטי מרתק של המקום, כואב ועצוב אך גם מדהים באותה המידה. כולנו תקווה שבקרוב נחזור להיות תיירים בעולם ותיירים מהעולם יגיעו אלינו. קונסטנטין טרנה זהו פרויקט נחמד שלי שאני מנסה לעשות כבר מזמן. הרעיון הוא לצלם לוקיישן אחד מסוים מזווית דומה במספר הזדמנויות שונות. בגדול מדובר בכביש יפה ומפותל שאני רוצה להדגיש איך הסביבה סביבו משתנה כתוצאה מהעונות השונות של ישראל. אני עדיין לא יודע איך אני רוצה להציג את זה, כסדרת תמונות או כטיים לאפס. בינתיים, תהנו מהתמונות. מוזמנים לבקר אותי באינסטגרם https://www.instagram.com/leopold.photoart/ רווית גרמן דילר היי, אז כולנו סגורים בבתים ובמרחב הקרוב ולא ממש יודעים מה לעשות עם זה. כאדם שרגיל לטייל ברחבי המדינה ובחו"ל כל הצטרפות לסדנה מטעם פוטוטיפס מרחיבה לי את הלב והאופקים. מצרפת צילום מסדנת צילום אמנותי שנערכה בנחל כזיב שנתנה לי אוויר לנשימה לעוד תקופה של סגר. מוזמנים לאינסטגרם שלי: https://www.instagram.com/xravit/ האם אתם כבר חברים בקבוצת הפייסבוק שלנו? קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

כשהעולם עצר מלכת הקורונה הגיחה לעולמנו ממש לפני שנה, בתחילת מרץ 2020. בתקופה ההיא היינו שאננים למדי וחשבנו שזה הולך להיות סוג של אבולה. בקטנה. רחוק מאיתנו. למתחילים. משהו שלא ישפיע יתר על המידה על חיינו, לא יותר מאשר שלט מזדמן בשדה התעופה הלאומי של מדינת X-לנד שאומר "הזהרו מקורונה ותשטפו ידיים". אז את הידיים שטפנו אבל זה בטח לא עזר לנו למנוע את הסיוט שהגיע מעט אחרי זה - משבר כלל עולמי ששיתק את חיינו לחלוטין, במידה מסוימת, עד היום. ואז הגיע הסגר הראשון שוק טוטאלי. אחרית הימים. פיניטו לה קומדיה. מה זה בכלל סגר ואיפה המילה הזו נוצרה? מה עושים איתו? באמת אסור לצאת מהבית? מה זה, מלחמת העולם השלישית? כבוד השוק במקומו מונח, אבל שמח להגיד שהאופי האנושי הסתגלן עזר לנו להבין מהר מאד את הסיטואציה ולעשות התאמות. פתאום כולם התחילו לחשוב במוד "איך הופכים משבר להזדמנות". פתאום, כולם למדו בזום. פתאום, כולם ערכו תמונות ישנות. פתאום כולם הפכו לצלמי סטודיו ביתי או צלמי טבע לנשיונל ג'יאוגרפיק בגינה הציבורית מתחת לבית. וכך פעלתי גם אני. הבוקר הפרטי שלה ה-מיני פרויקט הזה נוצר בעקבות המחשבות על הרוטינה היום יומית שעברנו באותה התקופה. לא עוד שגרה יומית מגוונת וחוויות מלאות בשינויים וריגושים כפי שהיינו רגילים מאז ומעולם. לא עוד עבודה - צילומים - סדנאות - חברים - עריכות - טיולים - צפון - דרום - מזרח - מערב ... קמים בבוקר, מצחצחים שיניים. מכינים קפה. דואגים לכמה מטלות בית. קוראים ספר להפיג את השעמום. זהו. גילוי נאות. זאת לא באמת הייתה השגרה היומית שלנו ובפועל נשארנו פעילים ותזזיתיים מאד גם בסגר. העבודה נשארה עבודה. הסדנאות התחלפו בזומים בלייב. צילומים הפכו לבניית תשתיות ותוכניות לעתיד. הפרויקט הזה הוא פרי הדמיון שלנו בלבד, על איך הבקרים שלנו היו יכולים להיראות אילולא הקוץ ב... האספקט הצילומי הרעיון היה ליצור סיפור ויזואלי של השגרה היומית ה"משעממת" אך בצורה טיפה פחות סטנדרטית ממה שהמחשבה הראשונית הייתה מייצרת. כמה קווים מנחים שליוו אותי בפרויקט צילום בעדשה רחבה מאד, כדי ליצור פורטרט סביבתי שכולל הרבה פרטים מתוך הרקע ואת האוירה הכללית בבית. צילום מלמטה או בזוויות לא שגרתיות. העיוות של העדשה הרחבה רק הוסיף לאפקט שרציתי לייצר והציג את הצילומים בצורה מעניינת יותר. במקרים בהם המיקום לא איפשר לי להגיע לספוט המדויק בעצמי, העמדתי את המצלמה היכן שהתאפשר והצילום עצמו התבצע עם טיימר. הפיכת סדר החשיבות של האובייקטים בתמונה. כלומר, האובייקט הראשי, זה שצפוי שיהיה בפרונט ובפוקוס, הפך להיות האובייקט המשני, מטושטש ברקע. לחלופין, האובייקט המשני, שלרוב נמצא ברקע, הפך להיות המוביל בכל סצינה. צילום עם התאורה הזמינה בלבד - טבעית מבחוץ או מלאכותית בתוך הבית, אך ללא אביזרים או פלאשים. יאללה, מספיק לכתוב. בואו נקפוץ לתמונות. בהמלצת השיננית כי הכביסה לא תכבס את עצמה נס גדול (וטבעוני) יהיה כאן על קפה ו"בחירתו של הטועם" המדריך לטרמפיסט לסיום הפרויקט לקח בסופו של דבר כמה שעות. חשיבה על הרעיון הצילומי בכל סצינה, חיפוש זוויות מעניינות, דיוק קומפוזיציה, בחינת התוצאות... היו אלה כמה שעות נהדרות של עבודה משותפת עם זוגתי מיכל, שכמו תמיד זרמה על השגעונות שלי בצורה נפלאה. סולידי. כיפי. מרענן. משהו שלא הייתי עושה לעולם אם לא הסגר. לא מאחל לאף אחד עוד סגר. כן מאחל לכם שתמיד תהיו יצירתיים, שתמצאו את השפה הצילומית שלכם ושתמיד תהיו בסביבת שותפים נהדרים לדרך. אשמח לשמוע את דעתכם. אם בא לכם לשתף על הפרויקטים שלכם - מוזמנים באהבה. יום נפלא! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

אלבום פיקאבוק סקירה קצרה + מדריך כיצד להדפיס אלבום בעיצוב אישי דרך האתר של פיקאבוק הקדמה כבר זמן מה שרציתי להכין אלבום מושקע שיסכם את עבודתי לשנת 2020. השת"פ החדש בין פוטוטיפס לחברת פיקאבוק יצר עבורי את ההזדמנות המושלמת לעשות זאת. כחלק מהתנעת השת"פ פיקאבוק פינקו אותנו באלבום מתנה להתרשמות וסקירה. מיד נעניתי למשימה, בחרתי את התמונות הנבחרות מ-2020, עיצבתי את האלבום במערכת ה(כמעט) אוטומטית שלהם (על זה בהמשך) וביצעתי את ההזמנה. האלבום - ההתרשמות האישית שלי לפני כשבוע האלבום הגיע והוא נראה נהדר! הכריכה והעמודים מרגישים עבים ואיכותיים והתמונות נראות מעולה בהדפסה, למרות החששות שהיו לי מהמעבר מ"שולחן העריכה" לדפוס. הגדלת התמונות תמיד מלווה בחשש מפגמים בעריכה ופיקסליזציה, אך באלבום הזה ההדפסה יצאה מעולה ברוב התמונות עם כמה אי דיוקים קטנים בחלק קטן מאד מהתמונות. שני דברים שהבחנתי בהם שסביר מאוד להניח קשורים יותר לעריכה שלי ושלב ההכנה לדפוס מאשר להדפסה של פיקאבוק. עם זאת, כחלק מהסקירה האובייקטיבית - אני מרגישה את הצורך לציין אותם. 1. אזורי ה-היילייטס ב- 2-3 מהתמונות שהיו מראש בהירים מאד וספקולריים (מנצנצים) נראו פחות טוב על הנייר ולכן הייתי מציעה להרגיע מעט את ההיילייטס כשאתם עורכים להדפסה גם אם הם נראים בסדר על המסך. 2. בחלק קטן מהתמונות, הגוון האדום מודגש יותר ממה שהתכוונתי בעיקר באזורי הצללים של גווני העור. גם כאן, כדאי להכיר את "אופי ההדפסה" של פיקאבוק ולהיות זהירים יותר עם הגוונים הכתומים - אדומים. כמו שאמרתי, ככל הנראה שני הדברים האלו קשורים יותר לתנאי העריכה שלי מאשר למכונות ההדפסה של פיקאבוק שעל פי השיחות איתם עובדים עם מכונות מקצועיות מהמדרגה הראשונה, מכונות מכוילות שתמיד יתנו לכם את אותם הצבעים בדיוק בכל הדפסה. אני לא יכולה לומר אותו דבר לגבי הגדרות הצבעוניות של המצלמה, המסך או העריכה שלי שמשתנים תדיר לפי העין. בשורה התחתונה בשורה התחתונה האלבום נראה מרשים ומקצועי וכיף גדול להציג אותו ללקוחות ואורחים שמגיעים להתרשמות. חשוב לציין שזהו אלבום מצוין שמתאים יותר להדפסת צילומים ותמונות מטיולים או אירועים משפחתיים לצד עבודה מקצועית עם לקוחות. ניתן להדפיס אלבומים כאלה גם לחתונה ו/או באירועים חשובים, אך מי שמחפש את רמת ההדפסה המוזיאונית יאלץ לפנות למקומות אחרים. אז אם זה משהו שתמיד רציתם לעשות, במיוחד בתקופת החגים המלאה בטיולים - אני לגמרי ממליצה להכין לעצמכם אלבום מרגש של העבודות שלכם. עיצוב האלבום כל מה שאתם צריכים לדעת על עיצוב אלבום אישי לעבודות הצילום שלכם או לצילומים המשפחתיים שלכם בהמשך המאמר >> שלב ראשון – בחירת התמונות השלב הזה עשוי לקחת מעט זמן ותלוי בכמה אתם מסודרים עם הקבצים שלכם. אני לא, ולכן זה היה השלב שלקח לי הכי הרבה זמן. הכינו לכם תיקייה ובה שימו את כל התמונות שתרצו להכניס לאלבום. שלב שני – ייצוא התמונות מחדש באיכות המתאימה אחרי שהחלטתם אילו תמונות תרצו להדפיס, בחנו מה איכות הקבצים שלכם. האם יש לכם את כל התמונות באיכות גבוהה? או שאתם צריכים לייצא אותן מחדש באיכות להדפסה? איך תדעו אם הקבצים שלכם באיכות טובה להדפסה? פשוט מאוד, המערכת של פיקאבוק תאמר לכם, בכל פעם שאתם מעלים תמונה ובהתאם לגודל הפריסה הרצוי שלה על העמוד המערכת תגיד לכם באחוזים מה איכות התמונה שתתקבל. מוזמנים למאמר המפרט את תהליך הייצוא המומלץ להדפסה ולפייסבוק בתוכנת לייטרום שלב שלישי – בחירת תבנית עיצוב לאלבום זה הזמן להכנס לאתר של פיקאבוק ולהתחיל לעצב את האלבום שלכם >> https://www.picabook.co.il/ בשלב הראשון המערכת תבקש מכם לבחור עיצוב מבין כמה עשרות עיצובים שפיקאבוק יצרו לנוחות המשתמשים. חשוב(!) אם אתם רוצים לעצב את האלבום שלכם מאפס בעיצוב חלק ללא תבנית נושא עברו ללשונית השמאלית – "עיצוב חכם ללא תבנית" ובחרו באופציה האחרונה – ללא רקע. שלב רביעי – בחירת סוג האלבום אחרי שבחרתם את תבנית עיצוב האלבום המערכת תבקש מכם לבחור את סוג האלבום והמימדים שלו, אני בחרתי באלבום פורטרט ובהדפסת יהלום – שהיא ההדפסה הכי איכותית (הדפסה שטוחה על נייר פוטו). שימו לב שלמרות שזה לא מצויין בשום מקום, כל האלבומים הם בעלי כריכה קשה. שלב חמישי – עיצוב האלבום בשלב הבא המערכת תבקש מכם להזין שם לאלבום ותכניס אתכם לתוך תוכנת העיצוב. הדבר הראשון שתרצו לעשות – להעלות את כל התמונות מהתיקיה שהכנתם מבעוד מועד. לאחרי מכן, על מנת להכניס את התמונות לתוך העיצוב, פשוט גוררים את התמונה שאתם רוצים אל תוך המקום המיועד באלבום. כמובן שניתן לשנות את כל הפרמרטים הראשוניים לפי העדפתכם. אם אתם לא יודעים איך לעשות משהו שאתם רוצים לעשות – תמצאו את התשובות למרבית השאלות באזור סרטוני ההדרכה של האתר – אליו ניתן להגיע בלחיצה על האייקון בסרגל הכלים העליון או בלינק הבא: https://www.picabook.co.il/HE-IL/faq-editor.asp#tube יש גם אופציה להכניס טקסט – כאן הרגשתי שמבחר הפונטים באנגלית עשיר יותר לעומת העברית והנושא הזה טעון שיפור. למי שדווקא רוצה טקסט בעברית זה יתרון. אפשר לראות תצוגה מקדימה של עיצוב האלבום - משהו שאני ממליצה בחום לעשות, כי דברים שרואים משם לפעמים לא רואים מכאן. ניתן גם לשתף את העיצוב עם אנשים נוספים כדי לקבל את חוות דעתם לפני ששולחים להדפסה. לאחר מכן יש לכם אופציה לשמור את עיצוב האלבום וכשבאמת סיימתם – ניתן לבצע את ההזמנה ולשלוח את האלבום להדפסה. אם תרצו לקבל את ההנחה של פוטוטיפס להדפסת אלבום בפיקאבוק, מוזמנים לשלוח אלינו מייל ל: contact@phototips.co.il לינק לאתר של פיקאבוק >> https://www.picabook.co.il/ תהנו! :) בר.