תוצאות החיפוש שלכם

​מויקיפדיה אמנות מופשטת (או אומנות אבסטרקטית) היא אמנות בה אין אובייקטים או פיגורות מזוהות. אמנות זו מתרכזת בביטוי של ערכים אמנותיים כגון צבע, צורה, מרקם, קומפוזיציה וכדומה. ביטוי זה הוא הפשטה וצמצום של "שפת האמנות" לצורותיה הבסיסיות. אישי בשנים האחרונות, התברכתי להיחשף (ולהתמכר) למספר ז'אנרים צילומיים מופלאים ומיוחדים. צילום מינימליסטי, צילום Fine Art, צילום אבסטרקטי וסגנונות צילום נוספים דומים. הם עוסקים באומנות ויזואלית שמבטאת את מה שעינינו רואות במציאות אך בצורה שונה מהרגיל, בדרך שבורחת מהמובן מאליו. יש בין הז'אנרים האלה הרבה מן המשותף. חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, מיקוד ברעיון אחד מדויק, דגש על הגרפיקה וצורות גיאומטריות. לצד הדמיות, יש לא מעט דגשים הייחודיים לכל אחד מהם. כמו תמיד, אני אוהב להיות פרקטי בהנחיה שלי ולדבר בגובה העיניים - תכלס, מה עליכם לעשות עם כל ההגדרות המופשטות האלה? במאמר הזה התמקדתי בכמה נושאים הרלוונטיים לצילום אבסטרקטי מופשט וכללתי שבעה פוטו טיפים אשר יעזרו לכם לקבל תמונות מיוחדות ומגוונות. בואו נתחיל! פוטו טיפ מס' 1 - צילום הפרטים הקטנים טיפ קלישאתי למדי אך כל כל מתבקש בסגנון צילום כזה - בדיוק הסיבה להתחיל ממנו. בואו נלך הפוך לרגע מתי בפעם האחרונה ראיתם תמונה אבסטרקטית אמיתית שרואים בה את הסצינה במלואה, עם כל הרבדים השונים שמרכיבים אותה? בניין. עצים העוטפים אותו. קרקע. שמיים. כנראה שמעולם. אבסטרקט טהור תמיד מתמקד בפרטים הקטנים של הסצינה המצולמת. הרי בצמד המילים עצמו: "צילום מופשט" יש רמז עבה למדי לגישה שמקדשת את הפשטות. אז מהו הטיפ? הוציאו מהפריים אלמנטים מורכבים וצורות מסובכות שמעמיסות על העין. במקרה זה, עדשת טלה בסגנון 70-200 תהיה מצוינת לכך. עשו זום אין והתמקדו באלמנטים הקטנים ביותר בסצינה שלפניכם. חפשו את הפשוט. הקטן. הפרטי. פוטו טיפ מס' 2 - הוצאת אלמנטים מוכרים ומובנים מהפריים המשך ישיר לטיפ הקודם צילום מופשט מדבר על אומנות ויזואלית שהוצאה מהקשרה. אם כך, כדאי שהצופה לא לגמרי יבין מה מצולם בתמונה, לפחות לא מיד. דמיינו לרגע את התחושה שתרצו ליצור אצל אדם מן השורה בזמן שהוא גולל לתומו במרחבי האינסטוש והפייסוש. האגודל בולם לרגע את הגלילה. העין מתבייתת והראיה מתחדדת. המוח חושב "מה זה הדבר הזה?" העין ממשיכה לטייל: ימינה - שמאלה - מעלה - מטה. המוח בוחן והלב מתמלא בסקרנות. אחרי כמה שניות של תהיה, נשמעת אנחת הרווחה: "אההה... הבנתי מה זה. יפה!... מקורי! מתוחכם!" הבנתם את הרעיון? הוציאו מהפריים את כל מה שמרמז לצופה מהו האובייקט המצולם. שמיים, עצים, אנשים, שלטים וכד'. השאירו רק את המקבץ הקטן ביותר האפשרי של הפרטים בהם התמקדתם מהטיפ הראשון. פוטו טיפ מס' 3 - מיקוד בצורות גיאומטריות הבסיסיות ביותר חזרו למקורות. היזכרו בשיעורי הגיאומטריה הראשונים בבית הספר. התמקדו באבני היסוד והצורות הבסיסיות ביותר של הסצינה. ישרים, עקומות, משולשים, עיגולים, ריבועים ומלבנים. הכול הולך, הכול חוקי. מצאו את הצורה המעניינת ביותר בסצינה והתמקדו רק בה (זוכרים את הטיפ של הפרטים הקטנים?). אם זיהיתם תבנית מחזורית בגיאומטריה - הדגישו אותה. הוציאו מהתמונה את כל מה ש"שובר" את הדפוס ו/או הצורה הגיאומטרית. לחלופין, ניתן דווקא להכניס אלמנט קטן שישבור את המחזוריות ויכניס טוויסט לעלילה. פוטו טיפ מס' 4 - זוויות צילום לא שגרתיות אבל תמיד אומרים את זה! תחשבו מחוץ לקופסא! היו יצירתיים! חפשו זוויות צילום לא שגרתיות! אבל תכלס, מה עושים עם הטיפ הזה??? הנה התשובה. תחשבו על הדרך ה"רגילה" בה אתם מצלמים. אתם עומדים, מחזיקים את המצלמה בגובה של מטר וחצי עד שניים (לא בטוח מהו טווח הגבהים של קוראי הבלוג). מחפשים דברים שנמצאים במרחק מה מולכם. מצלמים לרוחב או לאורך, בצורה מפולסת. מסובבים את הראש ימינה שמאלה. מעלים קצת למעלה. C'est Tout. ועכשיו - צאו מאזור הנוחות ועשו כל דבר רק לא הדברים הרגילים. שכבו על הקרקע. זאת דרך מצוינת לגלות אובייקטים חדשים וגם להעצים אותם. העיפו מבט ב 90 מעלות כלפי מעלה, במיוחד אם אתם קרובים למבנים גבוהים. התקרבו לאובייקט המצולם וייצרו תחושה "מעוותת" שתשלה את עין הצופה ותקר אותו לסצינה. סובבו את המצלמה ב 45 יחסית לאופק. אפשר לסובב בכל זווית אחרת, העיקר לייצר קומפוזיציה מעניינת ולברוח מהמובן מאליו. הרי גם ככה מצלמים אבסטרקט והצופה לא יודע מה צריך להיות ישר ומה לא. הבנתם את הראש? פוטו טיפ מס' 5 - השתמשו במהירות תריס נמוכה לא כל צילום חייב להיות חד וברור, בטח בגישה אבסטרקטית. נסו "לצייר באור" בעזרת מהירות תריס נמוכה יחסית תוך כדי תנועה עם הגוף. תופתעו איזה ציורים נפלאים תייצרו! התמקדו באזורים בעלי מרקמים מחוספסים ותצורות בולטות. הורידו את מהירות התריס (1/60 עד 1/20 תעשה את העבודה ברוב המקרים). נועו עם הגוף תוך כדי הצילום כדי "למרוח" את הסצינה בכיוון התנועה. עדיף לייצר תנועות חלקות ויציבות כדי לקבל מריחות נעימות לעין. חשוב להדגיש שצילום כזה יכול להיות מהנה ויצירתי מאד, רק שימו לב שלא להגזים איתו. שימרו על הקונטקסט הכללי של האובייקט המצולם כך שהצופה עדיין יבין "בגדול" במה מדובר. התמקדו ביצירת אומנות מרשימה ומיוחדת ולא קשקושים סתמיים. אם בא לכם לבצע תרגיל מעניין - צלמו שתי תמונות דומות, אחת "רגילה", יציבה ומפוקסת והשניה "מרוחה". השוו בין התוצאות, בחנו אותן ותחליטו מה אתם אוהבים יותר. פוטו טיפ מס' 6 - שמרו על איזון "אבל זאת האומנות שלי" בטח כבר שמעתם את המשפט הזה כשצלמים בתחילת הדרך ניסו להסביר לכם למה האופק עקום בתמונה. איזון בין האובייקטים השונים בפריים הוא אחד הגורמים החשובים ביצירת אסתטיקה ויזואלית. כשאני אומר "איזון" אני לאו דווקא מתכוון לאופק מאוזן בתמונת שקיעה בפלמחים, הרי אמרנו, שלרוב בצילום אבסטרקטי מומלץ שלא לכלול שמיים בכלל ואופק בפרט. האיזון יבוא לידי ביטוי בצורה אחרת. איך הפריים מחולק למקטעים? היכן ממוקמים האובייקטים השונים? האם ישנה סימטריה אורכית או רוחבית? אולי דווקא "מרכז הכובד" של התמונה (המקום אליו העין נמשכת) נוטה לאחד הצדדים? האם אותו מרכז הכובד קרוב מדי לקצה הפריים ומייצר תחושה של חוסר נוחות אצל הצופה? האם האובייקט הראשי חתוך קרוב מדי לקצה ונוצרת תחושה של "קיטוע"? הסבר מדויק וברור לגבי איזון באומנות הוא תמיד מאתגר וכדאי לסמוך על האינטואיציה שתחליט עבורנו האם הפריים מאוזן או לא. טיפ שיכול לעזור - קחו "צעד אחד אחורה" והביטו בפריים בצורה מעט מעורפלת, כפי שהייתם מסתכלים על הדרך כשאתם נוהגים "על אוטומט" במהלך נסיעה ארוכה בכביש מהיר. האם הפריים מרגיש לכם שלם? מאוזן? נינוח? נעים לעין? אתם בכיוון. אם אתם חשים חוסר נוחות - בחנו את הפריים, תקנו את מה שצריך לתקן והמשיכו לצלם עד שתגיעו לתחושה השלמה. פוטו טיפ מס' 7 - היו הצופים בתמונות של עצמכם טיפ שרלוונטי לכל תחום וסגנון צילום. באבסטרקט אני מרגיש שהוא חשוב אף יותר. נסו לשים את עצמכם במקומו של הצופה ודמיינו מה הוא רואה בפריים. כמו בדוגמא עם ה"טייס האוטומטי", גם כאן צריך לפתח מעט דמיון ולהסתכל על התמונה בצורה מופשטת. מה התחושות שנוצרות לכם כצופים ביצירה של עצמכם? האם התמונה מסקרנת אתכם? האם אתם רואים משהו מיוחד שלא ראיתם מעולם? האם אתם מבינים את הסיפור של המקום דרך עיניו של הצלם (שזה אתם, כמובן)? גם אם זה נשמע מעט ,"פלצני" ולא ברור ואפילו בא לכם לצעוק עליי "על מה אתה מדבר???" נסו בכל הכוח להפעיל את הדמיון שלכם ולהיכנס לעיניו ואל ליבו של אדם אחר. האמינו לי, מניסיון, נקודת מבט זו תעזור לכם ליצור תמונות יפות ומרשימות יותר. לסיכום כמו שהשם של הסרט "שבעת המופלאים" מרמז - אומרים ש-7 זה המספר המושלם לכמות הטיפים שאפשר לתת בשיעור אחד בנושא מסוים. אעצור כאן כדי להשאיר לכם טעם של עוד. אין ספק שצילום אבסטרקטי הוא עולם ומלואו ונדרשים הרבה מעבר ל-7 טיפים במאמר אחד כדי לדבר על כל הנושאים הרלוונטיים. שמח על כך שיש חיים שלמים לפנינו - ללמוד, להתמקצע ולכתוב עוד מאמרים עם מיליוני טיפים ולמידות חשובות. שלכם. ויקטור.

האם כבר קראתם את המאמר הראשון על צילום HDR? צילום HDR - טווח דינמי רחב - מה זה? טיפים לצילום נכון והמלצות שימושיות המאמר הראשון מפרט את כל מה שצריך לדעת על הטכניקה בצורה כוללת ומקיפה בכל מה שקשור לצילום עצמו. הדגש במאמר הזה - הטכניקה של חיבור התמונות על שולחן העבודה והיצירה של התוצר הסופי. ברוב המקרים אני עובד בתוכנת לייטרום שיודעת לחבר תמונות HDR בצורה נהדרת. משער שגם אתם, קוראי הבלוג היקרים עובדים בעיקר עם התוכנה הזו ולכן אתמקד בה במאמר הזה. בטוח שגם תוכנות אחרות יודעות לבצע את התהליך בצורה דומה. תזכורת ממש קצרה על HDR צילום HDR משמעו צילום מספר תמונות בחשיפות שונות וחיבורן לתמונה אחת בה כל הפרטים נראים לעין, גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. הטכניקה הזו שימושית בעיקר במצבים בהם הסצינה שלפנינו בעלת קונטרסטיות גבוהה במיוחד, עם אזורים מוארים מאד לצד אזורים חשוכים מאד, כך שהמצלמה שלנו לא מצליחה ללכוד את הפרטים בכולם. בסופו של יום הצילום נגיע לשולחן העריכה עם מספר תמונות בחשיפה שונה (לרוב, בין 3 ל-5). איך מחברים אותן? בואו נצלול! לא רק תמונות נוף נקיות. אפשר לשלב גם אנשים בטכניקת HDR חיבור תמונות HDR בלייטרום בשבעה שלבים פשוטים חיבור תמונות HDR - כמה מסובך זה נשמע בתיאוריה, ככה פשוט זה בפרקטיקה. שלב 1 - (אי) עריכת התמונות מפתיע, אבל עדיף שלא לערוך את התמונות לפני החיבור ל HDR ולהשאיר את כל הסרגלים במצב הדיפולטיבי שלהם. למה? א. במהלך החיבור עצמו, לייטרום יבצע תיקוני עריכה אוטומטיים שידרסו את העריכה שלכם. זאת אופציה לבחירתכם ואני אישית ממליץ להשתמש בה (על זה, בהמשך). ב. בכל מקרה תצטרכו לבצע תיקוני עריכה על התוצר הסופי, אז עדיף לחסוך את הזמן בתחילת התהליך. ג. אל תחששו לפגיעה באיכות - איכות התמונה של התוצר הסופי תשאר זהה לקובץ המקורי (שצולם ב Raw אני מקווה), שכן לייטרום תיצור קובץ מסוג DNG שהוא מעין הגרסא של אדובי לקובץ Raw. עדיף שלא לערוך את התמונות לפני החיבור ולהשאיר את כל הסרגלים במצב הדיפולטיבי שלב 2 - בחירת רצף התמונות מצביעים על אחת התמונות ברצועת התמונות בלייטרום, לוחצים על Ctrl ובוחרים את כל יתר התמונות ברצף ה-HDR (לחלופין, לוחצים על Shift ובוחרים את התמונה האחרונה ברצף). בחירת התמונות ע"י Ctrl ולחיצה על כל תמונה או לחיצה על Shift ואז בחירת התמונה האחרונה ברצף שלב 3 - פתיחת תפריט ה-HDR לוחצים על הכפתור הימני בעכבר, בוחרים את האופציה Photo Merge ואז HDR. אחרי הלחיצה, יפתח תפריט מיוחד לחיבור התמונות עם מספר אופציות לבחירה. כפתור ימני על העכבר ואז מציאת התפריט Photo Merge -> HDR לחלופין, ניתן להשתמש בקיצור Ctrl + H שיפתח את אותו התפריט. למאמר עם כל הקיצורים השימושיים שאני אישית משתמש בתוכנת לייטרום שלב 4 - בחירת אופציות לחיבור התמונות (1) בוחרים יישור אוטומטי - Auto Align שיסדר ויישר את סדרת התמונות כך שיתלכדו בצורה מיטבית האחת עם השניה. בין אם הצילום בוצע מהיד (עם הבדלים קטנטנים בקומפוזיציה) ובין אם על חצובה, אין סיבה שלא לבחור את האופציה הזו. (2) בוחרים עריכה אוטומטית - Auto Settings. למרות שאני צפוי לערוך את התוצר הסופי לאחר החיבור, אני אוהב לתת ללייטרום לערוך את התמונות בצורה אוטומטית כדי לשפר את נקודת הפתיחה של שלב העריכה. חלון ההגדרות של חיבור HDR (3) מידת סילוק רוחות רפאים (אין לי דרך טובה יותר בעברית לתאר את Deghost Amount). הכוונה ב"רוחות רפאים" היא לפריימים בהם ישנה תנועה גדולה יחסית של אובייקטים (אנשים שזזים, עלים מתנפנפים ברוח וכדומה). אם לא נעשה דבר, האלגוריתם המחבר יקח את האובייקטים שבתנועה מכל התמונות כך שיופיעו לנו "רוחות רפאים" באזורי החיבור. במקרים אלו, ניתן להגדיר את גודל האזורים בהם קיימת תנועה בפריים ולהקל על האלגוריתם כך שהוא ידע לקחת את האובייקט רק מאחת מהתמונות. בפריים סטטי, ניתן לבחור Low. בפריים עם אובייקט בתנועה משמעותית, ניתן לבחור High. לרוב, אני בוחר Medium ונשאר מבסוט מהתוצאות. האופציה Show Deghost Overlay מסמנת לנו בצבע אדום מהו אזור בו האלגוריתם מבצע את החיפוש של התנועה. (4) יצירת אסופת תמונות - Create Stack. אם תבחרו באופציה זו, אחרי שלב החיבור לייטרום יאגד את כל התמונות ברצף (כולל התוצאה הסופית) למקבץ אחד. אני מוצא את זה נוח מאד ומשתמש בזה תמיד. בסוף, לוחצים על Merge ונתונים ללייטרום לעבוד. פסק זמן קצר - כי רצינו לספר לכם על משהו חדש בפוטוטיפס - שיעורים פרטיים בצילום! יש לכם נושא ספציפי שתרצו לדייק? הלו"ז שלכם עמוס ואין לכם את הפניות להגיע לקורס או סדנאות? בא לכם להתקדם בקצב האישי שלכם? שיעור פרטי הוא האפשרות שלכם לקבל מקסימום תוצאה במינימום זמן! שלב 5 - ממתינים לאלגוריתם לסיים את החיבור וסיימנו! בשלב זה, כל מה שנותר לנו לעשות זה לחכות כמה שניות עד שהאלגוריתם יחבר את כל החשיפות ו-Voila, קיבלתם את הצילום הנפלא שלכם. הקובץ הוא קובץ DNG (גרסת אדובי לקבצי Raw) ששומר את כל הפרטים והאיכויות של קבצי ה-Raw המקוריים. שימו לב - כפי שאמרתי מקודם, לייטרום בחרה בצורה אוטומטית לשנות מספר סרגלים בעריכה למיטב הבנתה האומנותית. התוצאה הסופית, עם טוויסט קטן - מורן וגיא המקסימים שבדיוק התארסו שלב 6 - שלב העריכה אחרי סיום יצירת התמונה המחוברת וה"עריכה" האוטומטית של לייטרום זהו הזמן לערוך את התוצר הסופי. עריכה בלייטרום היא עולם ומלואו, לא סתם ישנם קורסים שלמים המיועדים ללמד את הנושא. כאן רק אכתוב כמה נקודות בסיסיות ביותר - שחקו עם הבהירויות השונות, התאימו את ה-White Balance, הגוונים והסטורציה של הצבעים שיתאימו ל-לוק שאתם אוהבים, תחדדו וכו'. שלב 7 - ייצוא התמונה הסופית שלב היצוא מתבצע בצורה זהה לייצוא של כל תמונה אחרת בלייטרום. בעזרת לחיצה על הכפתור הימני על התמונה ובחירה ב Export או ע"י השימוש בקיצור Ctrl + Shift + E. למאמר על תהליך הייצוא המלא לסיום זהו המאמר השני שסוגר את הנושא של צילום HDR ונוגע בצד הטכני של חיבור התמונות בתוכנת לייטרום. אם נהניתם ואהבתם גם את המאמר הראשון המדבר על הצילום עצמו בטכניקת HDR וגם את המאמר הזה, אשמח מאד אם תשתפו אותו עם חברים, צלמים חובבים ומקצועיים. תמיד כאן לכל שאלה ובקשה. שלכם, ויקטור.

​ "השמש שרופה לגמרי" אמר לי תלמיד שקדן במיוחד באחת הסדנאות בחוף פלמחים. "אבל אני אוהב את המרקמים הירוקים שעל הסלעים, הם מחוספסים כאלה והתאורה עליהם יפה". אופטימי שכזה, בחר להתמקד בחצי הכוס המלאה. אבל איך אפשר לצלם כך שאראה גם את השמש, גם את העננים וגם את הסלעים? מזדהים עם הסיטואציה? יאללה, קופצים למים. חוף Beal Ban בזריחה, אירלנד מה זה טווח דינמי? עצרו רגע הכל והתבוננו סביבכם. שימו לב לאזור הכי בהיר של הסצינה ואז הסיתו את המבט לאזור הכי חשוך. הטווח הדינמי הוא היחס בעוצמת האור בין האזור הכי בהיר לאזור הכי חשוך. פשוט, לא? בסצינות קונטרסטיות, עם הבדלים משמעותיים בעוצמת האור בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח דינמי גדול. למשל, תמונת שקיעה או זריחה טיפוסית. בסיטואציות בהן התאורה אחידה בלי הבדלים משמעותיים בין האזורים הבהירים לחשוכים הטווח הדינמי קטן. "פטריות בים המלח" האזור הקרוב לשמש מואר מאד ואילו הקרקע חשוכה מה שמייצר טווח דינמי רחב למדי "זרימות בנחל כזיב" טווח דינמי קטן יחסית שנוצר בעקבות תאורה עדינה ואחידה באזור מוצל מה זה צילום HDR ומתי משתמשים בו? בקצרה, צילום HDR משמעו צילום מספר תמונות בחשיפות שונות וחיבורן לתמונה אחת בה כל הפרטים נראים לעין, גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. ועכשיו אפרט טיפה יותר לעומק. החיישנים של המצלמות המודרניות יודעים ללכוד סצינות בעלות טווחים דינמיים רחבים למדי, בסדר גודל של 12 עד 14 סטופים. עם זאת, במקרים מסוימים, הטווח הדינמי של הסצינה שלפנינו כל כך רחב, שאין למצלמות שלנו יכולת לתפוס את כל הפרטים בכל האזורים. מה זה סטופ בצילום? קראו את סדרת המאמרים שכתבתי על המושג סטופ מהי משמעות המושג סטופ בצילום ואיך מחשבים אותו שימושים מקובלים במושג סטופ בצילום - סיבוב הגלגלת סטופ בצילום - מאמר מס' 3: שימושים מקובלים והסברים כך נוצר מצב קיצוני בו, למשל, הקרקע חשוף היטב, ואילו השמיים שרופים לגמרי או לחלופין, השמיים מוארים היטב, אך הקרקע חשוך לחלוטין עד כדי איבוד מוחלט של פרטים ומרקמים. "הקשתות של תמנע" חשיפה נכונה של האזור הצמוד לשמש גורמת לחשיפת חסר משמעותית בצלליות, עד כדי איבוד פרטים מוחלט "הקשתות של תמנע" לעומת זאת, חשיפה נכונה של הקרקע והאזורים המוצללים, גורמת לחשיפת יתר משמעותית בשמיים מה עושים? צילום HDR, שזה ראשי תיבות של High Dynamic Range. זוהי טכניקת צילום בה אנחנו "דוחסים" את הטווח הדינמי הרחב (מדי) של הסצינה המצולמת לטווח דינמי קטן יותר, כך שיהיה ניתן לראות את הפרטים בכל האזורים, גם המוארים וגם החשוכים. בסיס הטכניקה הוא צילום מספר תמונות בחשיפה שונה (חומרי הגלם) ולאחר מכן ביצוע חיבור שלהן ליצירת תמונה אחת בתוכנה יעודית (למשל, לייטרום, כפי שכתבתי במאמר ההמשך למאמר הזה). "הקשתות של תמנע" התוצאה הסופית, לאחר חיבור של שלוש תמונות שצולמו בחשיפות שונות. החיבור בוצע בלייטרום בעזרת אלגוריתם אוטומטי. האלגוריתם לקח את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים הושלמו מהתמונה עם החשיפה ה"אמצעית". רוצים ללמוד איך לחבר תמונות HDR בלייטרום? כל הפרטים במאמר הבא צילום מספר תמונות בחשיפה שונה עקרונית, ההבדל בחשיפה בין התמונות יכול להגיע מכל אחת משלושת הפרמטרים של משולש החשיפה - צמצם, תריס ו- ISO. בפועל, הבדל בצמצם יגרום לשינויים בעומק השדה והפוקוס ואילו ה-ISO ישפיע על האיכות של התמונות כך שהחיבור שלהן יהיה בעייתי. לפיכך, הדבר הנכון הוא לשנות את מהירות התריס. על כך, בהמשך המאמר. במהלך החיבור התוכנה לוקחת את האזורים הבהירים מהתמונה החשוכה ביותר ואת האזורים החשוכים מהתמונה הבהירה ביותר. יתר הפרטים נלקחים מאזורי הביניים מכל התמונות, בהתאם למה שהאלגוריתם מחליט. התוצאה היא פריים בו כל הפרטים מכל האזורים נראים היטב לעין. מפל סער בזריחה, הגולן שילוב של טכניקת החשיפה הארוכה (עם פילטר ND) וצילום HDR כמה דגשים חשובים בצילום HDR עוד לפני שמצלמים, רצוי לחשוב מראש על כמה דגשים שחשוב להקפיד עליהם על מנת להקל על האלגוריתם המחבר את התמונות. דגש מס' 0 - לא חייבים HDR לפני הכל, תזכרו שהטכניקה של צילום HDR אינה המטרה אלא רק הכלי שעוזר להתמודד עם האתגר של טווח דינמי רחב מדי. תשתמשו בטכניקה הזו אך ורק אם באמת צריך אותה - כשפריים יחיד לא יכול להכיל את כל הפרטים בסצינה. אם החלטתם שחייבים HDR אז... (המשיכו לקרוא) דגש מס' 1 - שמירה על קומפוזיציה זהה הקומפוזיציה צריכה להיות כמה שיותר דומה בכל התמונות. נסו להימנע משינויים מהותיים בסצינה שיקשו על החיבור. עמדו יציב או צלמו על חצובה, צלמו ברצף בקצב מהיר, אל תזיזו את המצלמה או תשנו את הזום, אל תשנו הגדרות (פרט למהירות התריס כמובן). דגש מס' 2 - תאורה קבועה האופי של התאורה, הצבעים, הכיוונים והעוצמות חייבים להיות גם הם אחידים עד כמה שניתן. במהלך זריחות ושקיעות, השמש נוטה לשנות את מיקומה יחסית מהר וגם במקרה הזה כדאי לצלם את סדרת התמונות ברצף, בלי עיכובים מיותרים. דגש מס' 3 - שמירה על הצמצם וה-ISO עומק השדה (צמצם) ומרחק הפוקוס, כמו גם איכות התמונה (ה-ISO) חייבים גם הם להישאר זהים במהלך הרצף. ההגדרה היחידה שאמורה להשתנות היא זו של מהירות התריס. אל דאגה, בהמשך המאמר אני כותב איך לעשות זאת בצורה נוחה, בלי לשנות שום דבר בעצמי. דגש מס' 4 - ווידאו שכל הפרטים נלכדו לאחר צילום סדרת התמונות, חשוב לוודא כי הפרטים בכל האזורים נלכדו היטב. וודאו כי התמונה החשוכה לכדה היטב את האזורים הבהירים ואילו התמונה הבהירה ביותר לכדה את הפרטים באזורים הכהים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולבחון את התוצאות. "אל על" דגש מס' 5 - צלמו ב-Raw כמו תמיד, צלמו ב-Raw כדי לשמר כמה שיותר פרטים בתמונה, הרי זאת כל המטרה של צילום HDR. דגש מס' 6 - הימנעו מקיצורי דרך הזהרו מהשימוש במוד HDR המובנה של המצלמה. זה אמנם נוח, כי זה מייצר קובץ מוגמר ישר במצלמה, אך זהו קובץ Jpeg שעבר דחיסה בתוך המצלמה ואפשרויות שליטה שלכם בעריכה יהיו מוגבלות. דגש מס' 7 - יציבות ופוקוס בצילום מהיד, ההבדלים במהירות התריס בין התמונות עלולים להשפיע על התמונה מעבר לחשיפה נטו - הם עלולים להכניס מריחות לתמונה, במיוחד התמונה הבהירה ביותר ברצף שצולמה עם מהירות תריס האיטית ביותר. חשוב להקפיד שמהירות התריס בתמונה הבהירה תהיה מהירה מספיק (לפי הכלל של אחד חלקי אורך המוקד, למי שמכיר). מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי על פעולת התריס במצלמה זריחה בעמק יזרעאל ממבט ציפור (או כדור פורח) מהירות הכדור איטית יחסית, כך שניתן להשתמש בטכניקת HDR כדי לראות פרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים מה עושים? צילום HDR קלאסי - צילום מהיד במוד Bracketing ברוב המקרים, זו השיטה העדיפה עליי מפני שהיא נוחה מאד לביצוע והצילום מתבצע מהיד ללא אביזרים מיוחדים. שיטת העבודה 1. מזהים סיטואציה עם טווח דינמי רחב מאד בה נדרש לצלם HDR. 2. מצלמים תמונת יחוס עם אובייקט שממש לא קשור לסצינה הצילומית, למשל, היד שלכם. כשתחזרו הביתה עם מאות תמונות מהטיול, התמונה הזו תסמן לכם את תחילת הרצף, במקום שתשברו את הראש "הכל נראה אותו הדבר! מתי לעזאזל התחלתי את הרצף??". תודו לי אחר כך. תמונה ליחוס בלבד - האצבעות שלי מסמנות את תחילת הרצף. לא משהו שתדפיסו על קיר ביתכם אבל בהחלט משהו שימושי בשיטת העבודה שלכם. 3. מגדירים במצלמה צילום Bracketing או אם אדייק Auto Exposure Bracketing, בקיצור AEB. טיפ בונוס: חפשו בגוגל איך להגדיר צילום במוד כזה לפי דגם המצלמה שלכם. למשל: how to define AEB in Nikon Z7ii. הגדרת Auto Exposure Bracketing במצלמת קנון 4. מגדירים את הפרמטרים של ה Bracketing. ברוב המצלמות תוכלו לשלוט על שני פרמטרים - מספר הצילומים והפרשי החשיפה בין צילום לצילום. 5. מספר צילומים - ניתן להגדיר רצפים של 2, 3, 5, 7 ואף 9 תמונות בחשיפות שונות. לטעמי, צילום של 3 תמונות, כפי שנהוג בגישה הקלאסית, או 5 לכל היותר מספיקות ברוב הסיטואציות. 6. הפרש החשיפה בין כל תמונה - ניתן להגדיר קפיצות קטנות של 1/3 הסטופ או 2/3, קפיצות בינוניות של סטופ או שניים וקפיצות גבוהות של 3 סטופים ומעלה. בהנתן ואתם מצלמים 3 או 5 תמונות, קפיצה של סטופ אחד או שניים תספיק. 8. מגדירים צילום מהיר במצלמה (Drive Mode Continuous). אתם הולכים לצלם מהיד, וכפי שכתבתי קודם, חשוב לצלם את התמונות כמה שיותר צמוד האחת לשנייה. 9. בשלב הזה מגיעים לצילום עצמו. לוקחים את המצלמה, בונים את הקומפוזיציה, מתפקסים ומצלמים ברצף את מספר התמונות שהגדרתם ב-AEB. הקפידו להיות יציבים, לקחת אויר רגע לפני הצילום, היו ממוקדים בצילום. ממש כמו ירי צלפים. כשתבחנו את התמונות, תראו את אותה התמונה בחשיפות שונות. אם בחרתם לצלם שלוש תמונות - אחת תהיה חשוכה, אחת באמצע ואחת בהירה. 10. אזכיר לכם נקודה חשובה - וודאו כי התמונה הבהירה ביותר כוללת את כל האזורים החשוכים והתמונה החשוכה ביותר כוללת את האזורים הבהירים. זריחה מעל הבולענים בים המלח איך מצלמים תמונות HDR על חצובה כשהחשיפות קצרות, ניתן להשתמש באותה הטכניקה בדיוק כמו בצילום מהיד. במקרה הזה הקומפוזיציה תהיה זהה בין כל התמונות מה שיעשה את העבודה עוד יותר קלה לאלגוריתם המחבר. בצילום חשיפות ארוכות (בלילה או ביום עם פילטר ND) נרצה להימנע מלחיצה קבועה על כפתור המחשף למשך כל סדרת התמונות כדי שלא להסתכן בלהרעיד את המצלמה ולקבל תמונות מרוחות. לכן, נצטרך לעשות שתי התאמות קטנות לטכניקת AEB. הראשונה היא הפוקוס. בצילום על חצובה מומלץ לחשב את הפוקוס בצורה אוטומטית ואז לעבור לפוקוס ידני כדי שהמצלמה תשמור על מרחק הפוקוס בין התמונות ולא נצטרף להתפקס מחדש בין כל פריים. ההבדל השני הוא שנצטרך להתחיל את הצילום בצורה ידנית בכל פריים, כאמור, כדי לא להחזיק את האצבע על כפתור המחשף במהלך החשיפה ולסכן את הפוקוס. נקודה למחשבה בחשיפות ארוכות לא תמיד שיטת HDR תעבוד בשילוב עם חשיפות ארוכות, במיוחד במקרים בהם נצלם מריחות של תנועה רנדומלית כלשהי (למשל, מפלים וכו'). במקרים אלו, שיטת HDR אמנם תלכוד את כל הפרטים בסצינה בהיבט החשיפה. הבעיה היא שהסצינה עצמה תשתנה משמעותית בין כל תמונה ותמונה כך שהתוכנה שתחבר את הפריימים עלולה ליצור עיוותים מוזרים במרקמי המריחה, עם מגוון תצורות היברידיות הלקוחות מהתמונות השונות. שקיעה בפלמחים. בסצינות של תנועה רנדומלית משמעותית שימוש בטכניקת HDR עלול להיות בעייתי ומומלץ לשקול לוותר עליה ישנן דרכים לטפל גם בסוגיה זו. למשל, לפתוח את התמונות כ-Layers בפוטושופ ולחבר אותן ידנית, במקום לעבוד עם התוכנה האוטומטית. זה כבר סיפור אחר ולא אתעמק בשיטה זו במאמר. בנוסף, אפשר לקבל החלטה מקצועית ומחושבת שלא לצלם בטכניקת HDR ו"לשלם את המחיר" של אזור קטן שרוף או חשוך מדי. חיבור תמונות HDR המאמר הזה מתמקד בטכניקה הצילומית ואיך עושים זאת בשטח. מוזמנים לקרוא את המאמר הבא בסדרה זו, שכולל הסבר מפורט ומעמיק איך לחבר את התמונות בתוכנת לייטרום. מילים אחרונות צילום HDR פותח עבורנו עולם חדש ומופלא בצילום נופים, במיוחד בסיטואציות בהן פריים אחד אינו מספיק כדי לתפוס את הפרטים בכל הסצינה בהיבט החשיפה. בעקבות שאלות חוזרות על הטכניקה בקבוצה שלנו ובסדנאות השונות חשבתי שראוי לכתוב מאמר על הנושא שיעזור לכם לצלם תמונות נוף מרהיבות גם בתנאיי תאורה קיצוניים. מקווה שמה שקראתם עד עכשיו עושה את העבודה. עצוב שגם המאמר הזה מגיע לסיומו, אבל משמחת הידיעה שהוא ממש לא האחרון. אמשיך לכתוב עבורכם תוכן מעמיק ואיכותי על מגוון נושאים בעולם הצילום, אומנותיים, טכניים ואישיים. עד אז, שתהיה לכם אחלה למידה. שלכם, ויקטור. השמיים הם הגבול, אם רק תרצו להגיע הכי גבוה שאפשר... קישורים נוספים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

​ הבטחות מקיימים במאמר הקודם על חלומות והגשמה כתבתי כמה מחשבות שיש לי בנושא הכל כך חשוב הזה - חלומות והגשמה. נתתי את ה - "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג בתור דוגמא בולטת לאדם דגול עם חלום, אחד שלא רק מדבר אלא מתכנן, מגשים והולך עם זה עד הסוף. העלתי תהייה על האם בכלל נכון לקרוא לזה "חלום", כי עצם ההגדרה עלולה להטעות ולהשאיר אותו בגדר פנטזיה שלעולם לא תתגשם. הצעתי שכדאי לקרוא לזה "מטרה" או "יעד" ולהצמיד לזה תכנית מבוססת, עם משימות לביצוע ולו"ז כדי שהוא אשכרה יתממש. אחד הנושאים שהכי רציתי להדגיש במאמר (ובכנות, מה שהכי התלהבתי ממנו) היה "הרשימה", הרצאה מרתקת ומעוררת השראה של יובל אברמוביץ שהייתי בה לא מזמן. בהרצאה מציע יובל קונספט מגניב, הגיוני ומשוגע בעת ובעונה אחת, שנראה לי כמו הדבר שבאמת צפוי להגדיל את הסיכויים להצלחה. הקונספט הוא - "לצעוק את החלומות" - לבנות רשימה של חלומות ולהצהיר עליה בפני כל העולם. מגניב ופשוט אבל לבטח סופר מאתגר. נדרש הרבה אומץ כדי לעשות את זה כי כמו שהסיכויים להצלחה גדלים כך גם הכישלון יהיה מהדהד יותר, במידה ויגיע. התחברתי למסר ולקונספט והחלטתי ללכת עליו. אני מאמין שהצעקה של החלומות תגביר עוד יותר את המחויבות שלי לתהליך והסיכויים להצלחה יגדלו. על הדרך, כבונוס, מקווה שאמצא אנשים טובים שירצו לתמוך ולעזור ואף שותפים שיצטרפו למהלך ויעזרו לי להגשים ולהתקדם. רגע האמת - החלומות שלי - החמישיה הפותחת מפחיד, מאתגר, חושפני - להתחייב ככה בפני הציבור. כבר לא אוכל לעגל פינות. לא אוכל להחזיר למגירה. אבל אם באמת רוצים להגשים משהו, לדעתי זאת דרך מצוינת להעלות את הסיכויים להצלחה. יובל הציע לפרסם רשימה של עשרה חלומות ל-400 הימים הקרובים. וכך אני אעשה. כאן אתחיל מהחמישה הראשונים ואת היתר אמשיך במאמר הבא. יולי 2021. בואו נראה מה יקרה עד סוף אוגוסט 2022. יאללה, קופצים למים! חלום מס' 1 - לכתוב ספר לימוד צילום נשמע יומרני? אולי. אבל אם אנשים כמו דונלד טראמפ יכולים לכתוב ספרים, לתת למישהו השראה וללמד - אז נראה שגם אני יכול. הגיע הזמן לרכז את אינספור השיעורים והלמידות שלמדתי בעצמי ולימדתי אחרים בפלטפורמה אחת שתעזור לכל המידע הזה להיות זמין ונגיש לכמה שיותר חברים, גם בקהילה שלנו וגם מחוצה לה. איך יראה הספר? מה הוא יכלול? מה יהיה מיוחד בו? כל הדברים האלה ועוד רבים אחרים - אצטרך לעבוד קשה לבנות את הקונספט ולדייק אותו תוך כדי תנועה. מה שבטוח, זה שארצה שזה יהיה ספר בעל ערך אמיתי ואיכותי, שבאמת יעזור לאנשים להתפתח. כתבתי במאמר הקודם (וגם כאן) שהחלום לבדו אינו מספיק וחשוב לנתב את הדרך אליו בעזרת משימות פרקטיות ומדידות. אז הנה כמה נקודות שרשמתי לעצמי בדרך אל החלום, לטווח הקצר והארוך. מהם הצעדים שאני מכוון לבצע? הקציתי זמן ביומן, נקי מהפרעות, בו אשב עם עצמי בנחת וברוגע לגבש סופית מה יהיה הקונספט של הספר. אקבע זמנים קבועים ביומן לתקופה הקרובה אשכרה לעבוד על הספר. אתחיל מבניית ראשי הפרקים המרכזיים ואז המשניים. לאחר מכן, אתחיל לרכז את התכנים שכבר קיימים בכל מיני מקומות במחשב וברשת. השלב הבא יהיה למלא את התוכן לפרקים בהם הוא חסר. מאמין שבעקבות התהליך הזה יצאו עוד כמה מאמרים נקודתיים בבלוג הזה, שזה כבר בגדר בונוס. לאחר בניית השלד והתכנים, אתפנה לעיצוב הספר, סביר להניח עם איש מקצוע שיעזור לי לדייק גם את הנראות שלו, שחשובה לא פחות מאשר התוכן. במקביל, אפנה להתיעצות למספר אנשים שעשו זאת בעבר ויצרו ספר, כמו יובל אברמוביץ עם ספרו "הרשימה" או עדן ביבס, חבר יקר שכתב ספר מהמם עם הלמידות שלו מתקופת הקורונה, ועוד. אבנה תכנית איך לממן את כל התהליך - אין ספק שהתהליך הזה דורש הרבה זמן השקעה וכמובן תקציבים. לבסוף, יגיע השלב של ההדפסה. כבר יצרתי קשר עם בית דפוס שנראה מתאים לתהליך. חלום מס' 2 - להוביל מסע צילום בכל אחת מששת היבשות אחחח הקורונה, למה כתיבת החלום הזה צריכה להתחיל דווקא ממך? שניה לפני תחילת המשבר העולמי עם התפשטות המגפה הנוראית הזו, הובלתי שני מסעות צילום ליעדים מרתקים ואני יכול כבר עכשיו להגיד בגאווה ששליש מהחלום הזה הושג. הטיול הראשון היה לבאקו ונופי הקווקז של אזרבייג'ן - אסיה. השני היה ממש רגע לפני שסגרו לנו את השאלטר, במסע צילום טבע מרתק לקוסטה ריקה - אמריקה הצפונית (למדייקים שביניכם - זאת השייכות הגיאוגרפית של מדינת מרכז אמריקה הנפלאה הזו). המשך הגשמת החלום נראה מעט מעורפל ולא לגמרי תלוי בי או בעשייה של פוטוטיפס. לצערנו, ההתנהגות העקשנית של הוירוס שפשוט לא רוצה לעזוב אותנו מקשה מאד לקבל החלטות ולקדם נושאים לטווח הארוך. אבל מה שכן תלוי בי לגמרי אעשה. בימינו אני ממשיך לחקור לעומק מגוון לוקיישנים לטיולי צילום פוטנציאליים, כאלה שכבר ביקרתי בהם וגם מקומות חדשים. אל דאגה, הם מפוזרים על גבי הגלובוס, לא סתם כתבתי "כל ששת היבשות". אני נמצא בקשר כמעט יומיומי עם מספר גורמים, שותפים להפקות טיולים לחו"ל. יחד אנחנו בונים את התוכניות השונות וחושבים על האסטרטגיות לממש את החלומות שלנו. חלק מהתכניות יצאו לפועל בקרוב, חלק ימתינו לתקופה שאחרי זעם הקורונה. מה שלא יהיה, אהיה מוכן ברגע האמת. חלום מס' 3 - לפתח מועדון צילום מצליח מתוך "מי אנחנו" באתר שלנו: ​פוטו טיפס נוסדה על מנת להוות סביבה חמה ותומכת לאנשים נהדרים שחולקים את האהבה לעולם המופלא של הצילום. אני משוחד, אז תגידו אתם איך אתם מרגישים בפוטוטיפס. בכנות, אומר לכם ש"סביבה תומכת" זה אחלה ואין ספק שהקהילה כפי שהיא היום עובדת נהדר ובהחלט מהווה בית לאלפי צלמות וצלמים ישראלים. השאיפות שלי הן להפוך את זה להרבה מעבר לכך. מועדון צילום נראה כמו הכיוון הנכון כדי לממש את השאיפה הזו. מועדון עם פעילויות צילום תכופות, אינטנסיביות ומאתגרות, הרצאות וטיפים, עם תהליכי לימוד מעמיקים ובלעדיים, משובים איכותיים וכו' (שלא נחשוף כאן את כל התכניות המלאות). אז מה השלבים הבאים לביצוע? החלום הזה כבר עכשיו נמצא בשלבי בשלות מתקדמים. כל מה שנותר זה ללטש את התוכנית והקונספט, לפרסם ופשוט לצאת לדרך. בקרוב אצלכם. חלום מס' 4 - לפתח ערוץ יוטיוב מוצלח להדרכת צילום והשראה ערוץ יוטיוב הוא חלומו הרטוב של כל יוצר תוכן בכל תחום שרק תחשבו עליו. אבל, שלא תבינו אותי לא נכון. אין לי שום כוונה להיות הג'ארד פולין או פיטר מקינן הבא. גם אין שאיפות לזנוח את כל העשייה בפוטוטיפס ומחוצה לה ולהפוך להיות יוטיובר בפול טיים. אז למה בכל זאת ערוץ יוטיוב? א. כי זה Cool. ב. כי כך אוכל להנגיש את התכנים האהובים עליכם בצורה יעילה, נוחה ומסודרת. דמיינו סדרה של סרטונים קצרים וקולעים העוברים מ-א' עד ת' על שיטות העבודה המומלצות עם פילטר ND. או הדרכה קצרה על איך לעבוד עם מברשת בלייטרום. שלוש דקות על טיפים מוצלחים בקומפוזיציה. נראה לי שהבנתם את הקטע. יותר מכך, יוטיוב היא אחת הפלטפורמות המובילות לחיפוש תכנים ובצורה זו אוכל לחשוף את פוטוטיפס לקהל יעד חדש ורלוונטי. ערוץ יוטיוב חדש כבר קיים לפוטוטיפס. האתגר הוא להתחיל למלא אותו בתוכן ובעיקר - להתמיד בעשייה. כי יוטיובר שלא מפרסם, הוא יוטיובר מת. בקרוב, על המסכים שלכם. הצעדים למימוש קביעת לו"ז חודשי (כזה שאוכל לעמוד בו) והכנה של מערכי שיעורים קצרים. קביעת לו"ז חודשי לצילום השיעורים, העריכה שלהם והבאתם לרמת גימור ראויה לפרסום. בהמשך - שילוב של מדריכים נוספים בהדרכות בערוץ. בטווח הארוך - התמדה התמדה התמדה. חלום מס' 5 - לפתח את דור העתיד בפוטוטיפס - ילדים ובני נוער לשמחתי הרבה, אני רואה לא מעט הורים שעוסקים בצילום יחד עם ילדיהם. יוצאים לשטח, מצלמים, מלמדים, חווים את העולם המופלא של הצילום כמשפחה. לראות את זה עושה לי טוב בלב והייתי רוצה לחזק את התחום הזה בפוטוטיפס. כרגע הקונספט עדיין לא סגור ומלוטש, אבל הרעיון הכללי קיים. אולי זה יהיה בשיתוף המשפחה, אולי הילדים לבדם יגיעו לסדנאות וקורסים, אולי שניהם. מה שבטוח זה שפוטוטיפס צריכה לפתח גם את דור העתיד. מה התכנון? להקצות זמן לפתח ולדייק את הרעיון עד למצב שהוא מוכן לשיגור. למצוא אנשי מפתח שיעזרו לקדם ואף להוביל את התחום בפוטוטיפס. לעוף על זה, כי העתיד לא יחכה עד כאן להיום אשמח מאד מאד לשמוע את דעתכם. על הקונספט של "לצעוק את החלומות" ועל החלומות עצמם. אם יש לכם רעיון שלדעתכם יעזור - אל תהססו לכתוב לי או להגיב כאן למטה. בהזדמנות זו - רוצה להגיד תודה ענקית לכל קוראי הבלוג והחברים בקהילה המדהימה שלנו. התמיכה שלכם, הדחיפה קדימה, הלמידות שאני זוכה להן בזכותכם - כל כך לא מובן מאליו. שלכם, ויקטור. קישורים נוספים פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

יש לי חלום "I Have A Dream" אמר בשעתו מרטין לותר קינג באחד הנאומים המשפיעים של המאה הקודמת. לאותו חלום של מרטין היו השלכות מרחיקות לכת, בטח ברמה האישית, אבל בעיקר ברמת ההיסטוריה האנושית והתרבותית. החלום והפעילות הרבה שהתלוותה אליו נגד גזענות ולמען זכויות אדם ללא ספק הביאו לשינוי משמעותי בדפוסי החשיבה והלך הרוח בחברה האמריקאית והעולמית ותוצאותיהם מורגשים אפילו עד היום. מחלום למציאות מה לעשות, לא כולנו בעלי שם משפחה "קינג". לא כולנו אנשי חזון שיכולים (או רוצים) להתבונן קדימה ולנבא את מה שעתיד לבוא ואף ליצור מציאות חדשה בכוחות עצמנו. לא לכולנו יש את העוצמות וכוחות העל הנדרשים כדי ללכת עד הסוף עם החלומות הכי פרועים שלנו. ועדיין. לכולנו יש חלום, לפחות אחד. אם לא תרצו לקרוא לזה חלום, אז אולי מטרה, פנטזיה, רצון להגשים אספקט מסוים בחייכם. זה יכול להיות יעד קטן אחד ופשוט לביצוע. למשל, לצאת לסשן צילום בלוקיישן מגניב או ללמוד טכניקת צילום שהתלהבתם ממנה. אלו יכולים להיות גם חלומות משמעותיים יותר כמו להגיע לאנטרקטיקה ולצלם את הפינגווינים או לפתוח עסק עצמאי ומצליח לצילום. מי מכם שיש לו פנטזיות מרחיקת לכת שלעיתים נראות כבלתי ניתנות להשגה - גם אלו הן חלק מהרצונות הלגיטימיים של כל אדם עם לב גדול ושאיפות. הסיבה שציינתי את החלום של מרטין היא כדי לתת דוגמא בולטת לאיך אדם דגול לוקח חלום שהוא מאמין בו בלב שלם ולא רק מדבר עליו בקול רם אלא בעיקר מיישם את כל הצעדים הנדרשים להגשמתו. אנשים כמוהו מאפשרים לנו לראות מה אפשר להשיג בעולם הזה בעזרת ראיה צלולה, אמונה והתמדה. אלו הן הדמויות שנותנות לנו את ההשראה "ללכת על זה" בחלומות האישיים שלנו ואת המצפן שיעזור לנו לנתב את דרכנו להישג הרצוי. הכוונה שלי במאמר הזה היא לתת לכם נקודת מבט מהפרספקטיבה שלי לעניין הגשמת החלומות. בתקווה רבה שמשהו בפרספקטיבה הזו ידגדג לכם ויצור אצלכם את הסקרנות והרצון להתעמק בנושא. אם זה יגרום לשינוי מחשבתי כלשהו, נהדר. אם זה יניע אתכם לפעולה ממשית ובסופו של דבר להצלחה - עשיתי את שלי. נמשיך. האם "חלום" היא המילה הנכונה? תגידו סמנטיקה. תגידו "פוטייטו / פוטאטו". תגידו שזוהי רק נקודת מבט. איך שלא תסתכלו על זה, למילים יש משמעות. הפרשנות המקובלת של מילה מסוימת בקרב הציבור הרחב יכולה להשפיע מאד על הדרך בה אנו חושבים עליה. בעיניי, המילה "חלום" היא אופיום להמונים. סוג של סם ממכר שכולם "צורכים" ומדברים עליו אבל לא בטוח עד כמה הוא מועיל ומוביל להישגים. כיף וקל לדבר על הגשמת חלומות ועל כל הפנטזיות שבא לנו עליהן - טיולים לחו"ל, לימודים מתקדמים, חזרה לתחביב מוזנח, מימוש רעיונות מהפכניים שנותרו במגירה, להיות מאושרים ומעושרים יותר... "יש לי חלום לכתוב ספר ילדים", אמר לי פעם מכר בשנות ה 40 לחייו במהלך שיחת חולין מזדמנת. "אז מה מונע ממך להגשים אותו?" שאלתי. "אין לי זמן", הוא ענה. "ומה אתה עושה כדי לפנות לך את הזמן לכתוב את הספר?" - המשכתי. "המממ, לא יודע, זה קשה ועכשיו זה לא אפשרי, אין לי זמן וגם כי [...........], אבל אולי בעוד כמה שנים". חלום - Out, יעד עם תכנית - In חלום לבדו הוא בגדר אגדה שאנשים אוהבים לדבר עליה במושגי "יום אחד". חלום עם תכנית - זה כבר סיפור אחר. סיפור בו החלום שלכם הופך להיות ליעד, עם צעדים ומשימות איך להגיע אליו. תארו לכם שאותו מכר היה אומר לי - "יש לי חלום לכתוב ספר ילדים. כתבתי מסמך עם תכנית משוערת לפרויקט הזה, עם לו"ז, רשימת אנשי קשר שהכרחיים לתהליך יצירת הספר, עלויות צפויות. פיניתי לי ערב אחד בשבוע כדי להתחיל לכתוב את הספר וכבר פניתי לכמה הוצאות לאור כדי שיעזרו לי בתהליך." מבינים את ההבדל? לצעוק את החלומות - בהשראת יובל אברמוביץ' לפני מספר שבועות זכיתי לשמוע את ההרצאה של יובל אברמוביץ' - "הרשימה". הרצאה מרתקת ומעוררת השראה, שנתנה לי המון חומר למחשבה לעתיד הקרוב והרחוק. בהרצאה, מספר יובל את סיפור חייו, שהיו מלאים בתהפוכות, אתגרים והרפתקאות. החל מהתקופה בה הוא היה ילד מרותק לכיסא גלגלים אחרי תאונה קשה ועד לעצם היום הזה, בו הוא אדם בריא וחזק, בעל אנרגיות מטורפות, סופר, עיתונאי, מרצה, יזם ומה לא. מעניין ככל שיהיה, הסיפור לכשעצמו אינו מהות מההרצאה. מה שכן עשה את האימפקט הגדול הוא הדרך בה יובל ניתב את חייו והגשים חלומות רבים כל כך. מהי "הרשימה"? הרשימה היא מחברת בה יובל רשם את אוסף החלומות שבא לו להגשים. להיות שחקן בתיאטרון, לראיין את ברוס וויליס, לכתוב ספר, להקים עסק מצליח ועוד. אלו רק חלק קטן מהשורות באותה רשימה שהמשיכה והתרחבה ככל שהשנים חלפו. "מה הביג דיל?" יגיד ישראל ישראלי. "גם אני יכול לרשום את כל החלומות שלי. הנה, אני רוצה להיות אסטרונאוט. רשמתי. מה עכשיו?". אז זהו, לא מספיק לרשום "אני רוצה להיות [......]". בהרצאתו, יובל מספר שידע לכתוב את החלומות הגדולים והמטורפים שלו בשילוב עם חיבור חזק למציאות. הוא התייחס אליהם לא כאל "חלומות באוויר" אלא כאוסף של יעדים שהוא פשוט חייב להשיג, כולל תכנית איך לממש אותם. גם אם לא הייתה זו תכנית מסודרת ומפורטת מראש וגם אם היא "נרשמה" במחשבותיו בלבד, ידע יובל לקחת כל חלום ולפרק אותו לתתי פעולות ומשימות לביצוע תוך כדי תנועה. חשוב מכל, וזהו בעיניי המסר המרכזי מההרצאה - הוא דיבר על חלומותיו עם אנשים. חברים, מכרים, משפחה, זרים. בצורה משעשעת שכזו, הוא קרא לזה "לצעוק את החלומות" - כדי שכמה שיותר אנשים ישמעו אותם. חשיפה מייצרת מחויבות בזכות אותן ה"צעקות" והשיתוף של החלומות עם הציבור הרחב, תחושת המחויבות הייתה חזקה יותר והדרך להגשמה בטוחה יותר. אין מה לעשות, כשאנחנו שומרים הכל לעצמנו, יותר קל לנו לעגל פינות, לוותר, לסגת. כי אף אחד לא יודע. אף אחד לא ישפוט אותנו. חוץ מעצמנו. כשמדברים על החלומות שלנו עם עוד אנשים, חברים ומשפחה, הדרך קדימה נראית דווקא הקלה וההגיונית יותר, כי למי יש כוח להתחיל להמציא את כל התירוצים לוויתורים ולחולשות שלנו? דבר נוסף נפלא שקרה לו בעקבות שיתוף החלומות - אנשים רבים וטובים נחשפו אליהם והחליטו שהם רוצים לעזור. נראה שהדרך הכנה והאותנטית שבה יובל שיתף אותם פתחה כמה וכמה לבבות ורתמה אותם לתהליך. מישהו שהכיר מישהו חיבר אותו לדמות מפתח שאחרת הייתה בלתי ניתנת להשגה. מישהו אחר הציע רעיון חדש ומעניין שבא בעקבות החשיפה. רבים אף הצטרפו למהלך והחליטו לצעוק גם הם את החלומות שלהם, מה שהפך את יובל לדמות מיוחדת ומובילה, שאנשים, אני ביניהם, שואבים ממנו השראה. (חייב להגיד שכל הנכתב כאן הוא האינטרפרטציה האישית שלי של ההרצאה של יובל. אין לי שום כוונה לספר את סיפור חייו או להעביר את המסר במקומו. עבורי ההרצאה היוותה מקור להשראה והתחברה בתזמון מושלם למחשבות האישיות ולנקודת המבט שלי בכל הנוגע לצמיחה והגשמת חלומות). לצעוק את החלומות שלי! אומר לכם בכנות ומהלב - יש לי המון חלומות. תכניות שבא לי לממש. יעדים אישיים לכבוש. חלקם קורמים עור וגידים בימים אלו ממש וחלקם הם פנטזיות הזויות שנראות רחוקות יותר מאשר שביל החלב שצילמתי ממש השבוע. דבר אחד מעולם לא עשיתי - זה לכתוב את החלומות והיעדים שלי בצורה מסודרת ובכלל לחשוף אותם כך לאחרים. וזה בדיוק מה שאעשה. החלטתי, בהשראתו של יובל, שאני הולך לצעוק את החלומות שלי ולהוציא אותם לאור לעיני כולם. יהיה זה סוג של חוזה לא רשמי ביני לבין העולם, שצפוי לחייב אותי לתהליך העשייה וההגשמה. אז, במאמר הבא אני מתכוון לכתוב כמה מהחלומות והיעדים המובילים שלי לתקופה הקרובה, עם תכנית וצעדים כמה שיותר ברורים להגשמתם. אתם, קוראים יקרים, תהיו העדים להצהרות שלי ובבוא העת גם השופטים העתידיים שיתנו את גזר הדין לגבי מידת ההצלחה בכל מה שהצבתי לעצמי. לסיכום - מילה אישית ממני תקראו לזה חלומות, פנטזיות, יעדים, מטרות... זה לא משנה. רק אל תשאירו אותם ברמת האמירה הלא מחייבת לאוויר הפתוח או למגירה. הפכו אותם לתכנית מסודרת בעזרתה תגיעו ליעד הנכסף. הגדירו מהם הצעדים הנדרשים, מהו הלו"ז המשוער, מי הם האנשים שתרצו לצרף לתהליך, איך תתמודדו עם הקשיים שבדרך וכד'. אנחנו כאן לעזור לכם בכל מה שתצטרכו. בא לכם "לצעוק את החלומות שלכם", ממש כמו יובל? - שתפו אותם איתנו! כתבו את החלומות שלכם כאן בתגובות, שלחו לנו הודעה או שתפו אותם כפוסט בקבוצת הפייסבוק שלנו. לכו תדעו, אולי נצליח לעזור לכם? אולי עצם השיתוף יחייב אתכם להתחיל לפעול? "יש לי חלום" אמר בשעתו מרטין לותר קינג. בואו נצהיר ביחד על החלומות שלנו ונעשה הכל כדי להגשים אותם. שלכם, באהבה. ויקטור. פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

​ברוכים הבאים לאפליקציה החדשה שלנו קישור להתקנת האפליקציה איך מתקינים אותה? הפרטים כאן, צעד אחר צעד מתרגשים לספר לכם על המוצר החדש מבית פוטוטיפס! אפליקציית מובייל רשמית, בלעדית לחברי הקהילה שלנו, בשיתוף עם וויקס. מה יהיה באפליקציה? גולת הכותרת - פורום פוטוטיפס בפורום תמצאו בשלב זה שלוש קטגוריות שנועדו לשרת אתכם, חברי הקהילה היקרים, ולתת לכם מקום נגיש, נוח וממוקד לכמה מהנושאים הכי נדרשים בעיסוק היומיומי שלכם בצילום - (1) משובים, שאלות ותשובות, יעוץ ועוד (2) הצעות למפגשי צילום ספונטניים בין חברים (3) חיבור בין חברים שמחפשים למכור או לקנות ציוד יד 2. כל התכנים שלנו מותאמים למובייל באפליקציה תמצאו את כל המאמרים בבלוג הצילום שלנו וכן את ההרצאות והשידורים החיים מונגשים בצורה נוחה ומושלמת למובייל. לו"ז פעילויות זמין בנגיעת כפתור כל ההרצאות והלייבים שלנו, לו"ז הפעילויות בתקופה הקרובה ועוד. איך מתקינים את האפליקציה? כל הצעדים התקינו את האפליקציה לחצו על הקישור הבא להתקנת האפליקציה. אם אתם על המחשב האישי שלכם או הלפטופ, יפתח לכם העמוד הבא בו תצטרכו להזין את מספר הטלפון הנייד שלכם. לאחר השליחה, תקבלו סמס לטלפון עם הקישור להתקנת האפליקציה שלנו. אם אתם עובדים עם הסמארטפון, תועברו ישר לחנות האפליקציות המותקנת לכם בטלפון (של גוגל או של אפל). האפליקציה שתצטרכו להתקין היא Spaces של השותפים שלנו בוויקס. המתינו להתקנת האפליקציה, שתיקח כמה עשרות שניות. כשהלחצן Open יהיה זמין עבורכם, סימן שהאפליקציה מותקנת. פתחו את האפליקציה לאחר פתיחת האפליקציה של וויקס, ש"מארחת" את האפליקציה שלנו, תגיעו לחלון שיבקש מכם להצטרף לאפליקציה היעודית של פוטוטיפס. לחצו על Join. בצעו רישום לאפליקציה לאחר הכניסה לאפליקציה של פוטוטיפס, יהיה עליכם להזדהות במערכת שלנו. ניתן לעשות זאת עם מייל וסיסמא משלכם. לחלופין, ניתן להרשם עם חשבון הגוגל או הפייסבוק שלכם, בלחיצה על הכפתור המתאים. תזכרו שיהיה זה חשבון משתמש האישי שלכם בכל מה שתבחרו לעשות באפליקציה (לכתוב פוסטים בפורום, להגיב וכו') והוא ישמש אתכם גם בגלישה באתר הרגיל במחשב. הערה - במידה ואתם כבר חברים באתר הראשי שלנו, תוכלו להכנס לאפליקציה עם אותו החשבון. רישום עם גוגל או פייסבוק לאחר לחיצה על אחת האופציות, יפתח חלון של גוגל או של פייסבוק, שיבקש מכם לאשר את הכניסה. לחצו על האישור, כדי לאפשר שימוש בפרופיל הגוגל או הפייסבוק שלכם בתור הפרופיל גם באתר שלנו. במידה ונרשמתם כך, תוכלו לפסוח על השלב הבא ולעבור ישר לשלב השימוש באפליקציה. רישום עם המייל במידה ובחרתם להירשם עם המייל שלכם ולא עם חשבון הגוגל או הפייסבוק, תוכלו להזין את המייל במערכת. בשלב הבא תתבקשו להזין את הסיסמא שלכם, שתשמש אתכם בכל כניסה הבאה שלכם לאפליקציה או לאתר. הקפידו להזין סיסמא שתזכרו ושתהיה נוחה לשימוש בפעמים הבאות. במידה ואתם כבר רשומים לאתר שלנו, תצטרכו להזין את הסיסמא שכבר הגדרתם בעבר עבור הפרופיל שלכם. אם לא תזכרו אותה ותקבלו הודעת שגיאה - לא נורא. תמיד ניתן ללחוץ על Forgot My Password ולעקוב אחר ההוראות לשחזור הסיסמא. שימוש באפליקציה - התקינו קיצור דרך ישיר ברוכים הבאים לאפליקציה! אתם בפנים! הדבר הראשון שתעשו עכשיו, לפני בחינת התכנים - הגדירו קיצור דרך לאפליקציה שלנו. לחצו על שלוש הנקודות בחלק הימני העליון של המסך ואז תבחרו באופציה Add To Home Screen. גררו את הכפתור של האפליקציה למקום נוח על המסך שלכם. ככה תוכלו תמיד להגיע בקלות ובלחיצת כפתור לכל התכנים שלנו שמעניינים אתכם. סיימנו! עכשיו בחנו את האפליקציה, תלמדו ותהנו מוזמנים לגלוש במרחבי האפליקציה ולבחון את האפשרויות השונות. כנסו לפורום והשאירו שם הודעה באחת הקטגוריות הרלוונטיות עבורכם. כנסו לטאב המאמרים וחפשו את הנושאים המעניינים אתכם. כמו תמיד, נודה לכם מאד אם תזמינו חברים נוספים להנות מהאפליקציה והתכנים שלנו. בהצלחה! קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

פרולוג (כן, יש מילה כזו, זאת לא רק התפלצפות ספרותית). לאחרונה יצא לי לקבל הרבה פניות עם בקשות להסברים איך מצלמים בהופעות חיות. איזה ISO לשים? עם איזו עדשה לעבוד? איך להתפקס בתנאי תאורה מוגבלים?... אז החלטתי לכתוב את המאמר הזה, שמרכז את הטיפים וההמלצות שלי לצילום הופעות, הרבה מעבר לסוגיית הצמצם וסוג העדשה. כל אלו מכם שאוהבים את שני העולמות המרתקים האלה, מוזיקה וצילום – המאמר הזה עבורכם. אורית "טיטי" שחף מלהקת היהודים Nikon D750, Nikkor 70-200 F/4 @ F/4, 70mm 1/320sec, ISO1250 חשוב לי להבהיר שבכתבה אני מתייחס לשיטות עבודה וטכניקות שונות שמצאתי שעובדות היטב עבורי על מנת לקבל את התוצאה בה אני מעוניין. אין זה אומר שזאת הדרך היחידה. כל צלם והסגנון האומנותי שלו, שיטות העבודה והטכניקות הייחודיות שלו. עם זאת, הכתבה הזו יכולה להוות נקודות פתיחה טובה לצלמים מתחילים, ממנה תוכלו לפתח את הסגנון הייחודי והרגלים משלכם. כמובן, גם הצלמים הממולחים מבינכם עלולים לחדש משהו או לבסס עוד יותר את מה שאתם כבר יודעים. כדי לעשות קצת סדר בבלאגן, הכתבה מחולקת למספר מקטעים, כל אחד מדבר על היבט אחר בצילום הופעות: מבוא הציוד הטכניקות השונות ההיבט האומנותי ההיבט האנושי עריכת התמונות אז בואו נתחיל... מבוא לטעמי, אחד האתגרים הגדולים ביותר בצילום הופעות הינו האור, או יותר נכון, היעדר האור. גם במועדונים הרציניים והגדולים יותר בסקייל הישראלי (סטייל רידינג, בארבי, וכו'), בעלי מערכות תאורה מאובזרות ומתוחכמת, האור אינו מספק (בטח לא בהשוואה לצילום טבע באור יום, למשל) ונדרשת מיומנות רבה לעבוד נכון עם התאורה הקיימת. בנוסף לכמות האור הקטנה יחסית, התאורה בהופעות מתחלפת בקצב מסחרר, גם בעוצמה, גם בצבע וגם בכיוון. נוסיף למשוואה גם את העובדה שלא לכולנו יש את המזל והיכולת לצלם במקומות כאלה, וחלקנו מתחילים את קריירת צילום ההופעות בפאבים קטנים וחשוכים, כך שהאתגר רק גדל. אחד האתגרים הגדולים בצילום הופעות הוא היעדר האור Nikon D750, Nikkor 70-200F/4 @ F/4, 70mm 1/320sec, ISO1250 כמובן, האתגר לא מסתיים כאן. איך ליצור פריים אומנותי שהאמן באמת יאהב ואף ישתמש בו לפרסום או פוסטר? איך הקהל נכנס לתמונה (ליטרלי, ולא רק...)? איך אנחנו מתמודדים עם מגבלות הציוד שברשותנו? ומה אם הבטיחו לי תשלום סמלי, ובפועל אמרו שאשלם על הבירה שלי בעצמי? ומה לגבי זכויות יוצרים על התמונות? ואיך אני משיג אישור כניסה לצלם הופעה של הפו פייטרז??? אפשר לשאול כאן עוד אינסוף שאלות שממחישות את מגוון האתגרים בהם צריך לעמוד צלם הופעות ממולח. הסוגיות האחרונות שהעליתי (זכויות יוצרים, אישורים, וכו'), אינן קשורות לצילום עצמו, ולכן לא אדבר עליהן בכתבה זו. הן לקוחות מהעולם של הגדולים ביותר, ולפני שמגיעים אליו, כדאי מאד שנכיר טוב טוב את האתגרים הבסיסיים יותר. במאמר זה אני מניח הנחה סבירה בעולם שלנו, שאתם כבר בהופעה, מרצון טוב שלכם ושל המצולמים, וכל סוגיה שאינה קשורה לצילום עצמו לא רלוונטית בשלב זה. ועכשיו... עכשיו באמת מתחילים :) הציוד הנדרש מצלמה אומרים שהמצלמה הכי טובה היא המצלמה שיש לכם באותו הרגע. אז עם כל הכבוד לאמירה הזו, כנראה שאם יש לכם רק סמארטפון בכיס, תוכלו לצלם כמה תמונות נחמדות, אך לא תצאו עם תמונות אפיות מהמופע, גם לא עם אייפון החדש ביותר. אישית, אני יותר מתחבר למשפט האומר שהדבר הכי חשוב במצלמה זה הבן אדם העומד מאחוריה, אתם, הצלמים. נכון, מצלמות חדשות יותר ו/או בעלות חיישן גדול יותר יתמודדו טוב יותר עם ISO גבוה הנדרש בהופעות (אפרט על כך בהמשך). אבל, אם אתם יודעים מה אתם עושים, כל מצלמת DSLR או מירורלס תעשה את העבודה ותספק תמונות נהדרות. תמיד אפשר להשקיע יותר, אבל זה כבר עניין של תקציב, אליו אני לא נכנס. מוקי בהופעה בפסטיבל הBOOM BOX צילום: ליהי מרקוביץ התחילו לצלם עם המצלמה שיש לכם כיום. למדו, השתפרו. הבינו מה המגבלות של הציוד שלכם, הכירו מהו הרעש הדיגיטלי הנסבל מבחינתכם (ובעיקר, הבלתי נסבל), הגיעו למצב של מיצוי יכולות המצלמה שיש לכם ורק אז חשבו על לכוון גבוה יותר. אתם כבר שם? מעולה! מגוון המצלמות המתאימות לצילום הופעות הולך וגדל בימינו ככל שהטכנולוגיות של החיישנים מתקדמות וביצועי ה-ISO נהיים טובים יותר. לא אמליץ כאן על דגמים ספציפיים, שכן, זאת אינה מהות המאמר. אעיד רק על המצלמה הישנה שלי, הניקון D750 שבעיניי היא אחת ההצלחות המדהימות של העשור האחרון, עבור ניקון בפרט ועולם הצילום בכלל. וכמובן, גם הרכישה האחרונה, הניקון Z7ii המפלצתית שמביאה תוצאות פשוט נהדרות. זה הצלם ולא המצלמה. כל מצלמה ברמת מתחילים ומעלה תעשה את העבודה אם אתם יודעים מה אתם עושים. Nikon D750, Nikkor 70-200 F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1600 עדשות כל עדשה עם מפתח צמצם כמה שיותר גבוה (מספרי f נמוכים) יכולה להתאים לצילום הופעות. ה"לחם והחמאה" של עולם צילום ההופעות הוא שתי עדשות קלאסיות: 24-70 ו-70-200, שתיהן עם מפתח צמצם מקסימלי של f/2.8 (או המקבילות שלהן בחיישן קרופ). הן מאפשרות הרבה גמישות בכל הנוגע לזום, ומפתח הצמצם שלהם מספיק גדול כדי לאפשר להרבה אור להיכנס לעדשה. עדשות prime (אורך מוקד קבוע) גם כן מומלצות, בגלל האופטיקה המעולה שלהן (לרוב, איכותית יותר מעדשות הזום) ומפתח הצמצם הרחב. ממליץ בחום על 50mm f/1.8 שהיא בחירה מעולה, והמחיר שלה נמוך יחסית, גם בניקון וגם בקנון. אגב, היא תתאים גם למצלמת קרופ, רק שתצטרכו לעמוד קצת יותר רחוק ע"מ לתפוס את אותו הפריים (אורך המוקד האפקטיבי הוא כ-75ממ). המגבלה של העדשות האלה היא... ניחשתם נכון! אורך המוקד הקבוע. תצטרכו לעשות "זום עם הרגליים". מה שחשוב שתזכרו, כמו שכתבתי על המצלמה, תתחילו עם סט העדשות שיש לכם, ואם וכאשר תראו שהעדשה היא זו שמגבילה אתכם, תתקדמו למוצרים איכותיים יותר. החבילה הקלאסית, מעולה לצילום הופעות. עדשות 24-70 ו- 70-200. פלאש לא נשתמשים בפלאש בהופעות חיות. נקודה. הסיבה העיקרית לכך היא שהפלאש מייצר תאורה לבנה אחידה, שמתנגשת עם התאורה הטבעית של המקום והורסת את הוייב האמיתי מההופעה. מעבר לכך, הבזקי הפלאש מפריעים הן למופיעים והן לקהל, ואתם לא רוצים להיות "הצלם המעצבן הזה". סיבה נוספת נגד שימוש בפלאש – עשן בהופעות. הפלאש יאיר את העשן שממש קרוב אליכם, ולא את האובייקטים הרצויים, וזה אף פעם לא נראה טוב. ניתן להשתמש בפלאש לפני ואחרי ההופעה, לתמונות של קהל המעריצים, מינגלינג, מאחורי הקלעים, וכו'. חצובה למרות שלכאורה מדובר ב"צילום לילה" בתאורה מוגבלת בהופעה זזים המון, גם המופיעים, גם הקהל וגם הצלמים ע"מ לתפוס את הרגעים המיוחדים, שמתחלפים ממש מהר. לפיכך, החצובה אינה נדרשת, ועלולה אף להגביל אתכם, כמובן, אלא אם יש לכם איזשהו אפקט מריחה מיוחד בראש. ציוד נוסף תיק צילום נוח, כזה ששומר על הציוד ומאפשר שליפה מהירה של עדשה נוספת והחלפה נוחה עם העדשה הנוכחית יכול להיות מאד מועיל. גם פאוצ' יעודי לעדשה נוספת יכול להתאים. רצועה נוחה וחזקה - אחרי כמה הופעות, אתם תרגישו שרצועת הקיט שבאה עם המצלמה לאט לאט ובנחישות שוברת לכם את הצוואר, ואולי גם את הגב. תרכשו רצועה נוחה ואיכותית. אחת ההוצאות היותר מומלצות שלי. כרטיס זכרון – תבואו להופעה עם כרטיס זכרון ריק וגדול מספיק. בתחילת הדרך של כל צלם הופעות, האצבע על ההדק קלה מאד וחלק מההופעה מסתיימות עם יותר מ-2000 תמונות, ואם תצלמו ב-raw... אקיצר - הבנתם. צריך הרבה מקום בכרטיס. דבר נוסף, תעבדו עם כרטיס זכרון מהיר כדי שהתמונות מהמצלמה ישמרו מהר יותר ותוכלו "לירות" הרבה תמונות ברצף. בד"כ כרטיסים אלו גם יותר חזקים ורובאסטיים. בטריה – אחחח כמה פעמים נגמרה לי הבטריה בדיוק שניה לפני הרגע הכי מהפנט בהופעה... האמת? פעם אחת בלבד, אבל פעם אחת יותר מדי שלא אשכח לעולם. תבואו עם בטריות ספייר, כולן טעונות. זה נכתב בדם של אלקטרונים גוססים. יש רגעים שפשוט אסור לפספס. חשוב שהציוד שלכם יהיה מוכן לכל התרחשות - בטריה מלאה, כרטיסים זכרון מהירים ועוד. צילום: ליהי מרקוביץ טכניקות הצילום משולש החשיפה - צילום במוד ידני כל סגנון צילום והטכניקה המתאימה לקביעת החשיפה. מחפשים עומק שדה? אפשר לצלם במוד עדיפות צמצם (A ברוב המצלמות או Av בקנון). רוצים לקבל אפקט הקפאה או מריחה? תצלמו במוד עדיפות תריס (S ברוב המצלמה, או Tv בקנון). ה-ISO היא הצלע המשלימה שעוזרת לקבל חשיפה נכונה בתמונה במידת הצורך. רוצים לדעת מה המשותף בין משולש החשיפה לברז בירה? כנסו למאמר הזה ותדעו. אישית, ממליץ תמיד לצלם במוד ידני, בו שלושת הצלעות של משולש החשיפה נקבעות על ידכם. זה יגרום לכם להבין טוב יותר איך האור ומשולש החשיפה עובדים ובמובן הרחב, יהפוך אתכם לצלמים טובים יותר. בהופעות שימוש במוד ידני מומלץ אף יותר מאשר בתחומי צילום אחרים. התאורה בהופעות מתחלפת מאד מהר, מה שעלול לבלבל ולשגע את מד האור המובנה של המצלמה. זה יגרום לטעויות רבות של המצלמה ויוביל לחשיפה לא נכונה בחלק גדול מהתמונות. ולכן, השימוש במוד A או S הוא בעייתי. כמו כן, במצב מסוים המצלמה עלולה לחשב מהירות תריס נמוכה מדי, ותקבלו תמונה מרוחה, שלא בכוונת תחילה. במוד הידני יש לכם שליטה מלאה על המהירות, הצמצם והרגישות (איזו) לשיפור הדיוק בקבלת הפריים הרצוי. צילום במוד ידני ישפר את הדיוק שלכם בקבלת חשיפה נכונה ויהפוך אתכם לצלמים טובים יותר נינט טייב בהופעה חיה Nikon D750, Tamron 70-200 F/2.8 @ F/2.8, 200mm 1/160sec, ISO1000 צמצם תבדו עם הצמצם כמעט הכי פתוח שיש לעדשה שלכם (מספר F הכי נמוך, למשל F/4). בתנאיי תאורה קשים, תרצו שכמה שיותר אור יכנס לעדשה. למה "כמעט הכי פתוח" ולא, למשל, F/2.8? כדי שעומק השדה לא יהיה רדוד מדי ותפספסו אובייקטים מעניינים שיצאו מהפוקוס. צמצם פתוח יכניס יותר אור לתוך המצלמה ויהפוך את עומק השדה לרדוד Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ F/4, 30mm 1/250sec, ISO1250 מהירות תריס תלויה מאד באופי ההופעה. בהופעות רוק אנרגטיות מומלץ לצלם לרוב ב-1/320 או 1/250 כדי להקפיא את הרגע ולמנוע מריחות תנועה לא רצויות. מה שלא יהיה, תשתדלו שלא לרדת מתחת ל-1/160 בהופעות כאלו, בטח אם מצלמים באורך מוקד גבוה יחסית (זום גדול). אחרת, מעבר לתזזיתיות המתמדת של הנגנים, רעידות הידיים שלכם עלולות להוסיף טשטוש לתמונות. בהופעות רגועות, בישיבה, אפשר לרדת גם ל-1/125. תחליטו לפי הסיטואציה ובהתאם לניסיון שצברתם. מהירות התריס תקבע לפי אופי ההופעה. בהופעה רגועה יותר ניתן לרדת למהירות תריס איטית יחסית. Nikon D750, Tamron 70-200 F/2.8 @ F/3.2, 135mm 1/160sec, ISO2000 רגישות (ISO) בעיניי, זהו הפרמטר העיקרי אותו אני משנה במהלך ההופעה ע"מ לחשוף נכון את התמונה, הרבה יותר מאשר את הצמצם והתריס. הצמצם? אמרנו – פתוח. מהירות התריס – לא משתנה כמעט, בהתאם לאופי ההופעה. ISO הוא הצלע השלישית במשולש החשיפה, בלעדיו צילום בכלל וצילום הופעות בפרט היה בלתי אפשרי. כתבתי, שגם בהופעות הכי גדולות ומושקעות, כמות האור מוגבלת, וכדי לחשוף נכון את התמונה – צריך איזו גבוה. כמה גבוה? תחליטו בהתאם למתרחש. בסיטואציה בה הבמה ממש מוארת – גם איזו 400-800 עלול להספיק. אבל לרוב, אני עובד עם איזו בין 1000 ל-3000. בסיטואציות מסוימות, אפילו 5000 ויותר. תזכרו - תמונה מגורענת עדיפה על תמונה שאינה חדה בגלל מהירות תריס נמוכה מדי. בנוסף, ישנן דרכים יעילות להתמודד עם הרעש בעיבוד תמונה שאחרי הצילומים. אז גם אם אתם עם מצלמת קרופ, אל תפחדו להעלות את האיזו. כך תלמדו איך המצלמה שלכם פועלת, מהו רעש סביר לדעתכם ובאיזה איזו הוא מתקבל. תמונה מגורענת עדיפה על תמונה שאינה חדה Nikon D750, Tamron 15-30mm F/2.8 @ F/2.8, 15mm 1/320sec, ISO2500 תת חשיפה לטעמי, עדיף לצלם מעט בתת חשיפה מאשר לשרוף פיקסלים. כך תוכלו להנות מעבודה עם איזו מעט נמוך יותר ולקבל פחות רעש בתמונות המקוריות. הרי תוכלו "לשחזר" את החשיפה הנכונה בעזרת הבהרת התמונה ו/או הצלליות בעיבוד בפוסט. כמו כן, תמונה מעט חשוכה תשדר מיסתוריות, ותעביר את האוירה שהייתה בהופעה מההופעה בצורה טובה יותר. אברהם טל ברגע לפנתיאון. צילום: ליהי מרקוביץ פוקוס לרוב אני עובד עם פוקוס אוטומטי, עם נקודת פוקוס בודדת. כך אני שולט בצורה המדויקת ביותר על מי ועל מה אני מתפקס. חפשו עצם קונטרסטי או אזור עם מעבר חד בין אור לצל כדי לעזור למנגנון הפוקוס של המצלמה. זכרו, פוקוס הוא עניין של מרחק ממישור הפוקוס אליכם. הוא לא פונקציה של האזור בפריים עליה התפקסתם. למשל – אם פני הסולן חשוכים, אל תחפשו את הפוקוס על העין שלו, כי לא תצליחו אלא על השיער או קווי המתאר החיצוניים של גופו כי ככל הנראה הם יהיו מוארים ע"י התאורה האחורית. אפשר גם לחפש פוקוס על הנעליים שלו, שכן מרחק הפוקוס בינם למצלמה יהיה שווה למרחק הפוקוס בין הפנים שלו למצלמה. אם פני הסולן חשוכות, מומלץ להתפקס על השיער או קווי מתאר גופו הנמצאים באותו מרחק פוקוס מהצלם Nikon D750, Tamron 24-70mm F/2.8 @ F/2.8, 30mm 1/250sec, ISO1250 שיטת פוקוס כאמור, בהופעה יש המון תזוזה של המצולמים. לרוב, נעבוד בשיטת פוקוס single בה המצלמה מחפשת את הפוקוס על אובייקט סטטי, וברגע שהפוקוס התקבע, המצלמה לא ממשיכה לחפש אותו יותר. ישנה שיטה נוספת, continuous בה המצלמה כל הזמן מחפשת פוקוס, מה שעוזר בצילום של אובייקטים נעים. לא ארחיב יתר על המידה על השיטה השניה כי היא דורשת מעט יותר ניסיון ומיומנות, אבל מי שמכיר, ניתן להיעזר בה גם בהופעות. פוקוס ידני יכול מאד לשפר את התמונות בהופעה, והזריזות בה אתם מצלמים, אבל נדרש המון ניסיון כדי לקבל את הפוקוס הרצוי בכל תמונה. בשלב זה, אלא אם אתם מאד מיומנים, ממליץ שלא לעבוד עם פוקוס ידני. החלפת עדשות לעיתים נרצה ליצור קומפוזיציות שונות ו/או לתפוס קלוזאפים מעניינים ונצטרך להחליף את העדשה (למשל מ24-70 ל70-200). אם יש לכם שני גופים, פשוט תהיו עם שתי העדשות על שניהם, ותוכלו להחליף ביניהם בשבריר שניה. לרובנו אין את הפריוילגיה הזו, ולכן ממליץ על שיטת העבודה הבאה. תהיו עם עדשה אחת ואת השניה תשמרו במקום בטוח מאחורי הקלעים (או בפאוצ' יעודי עליכם). תצלמו איתה 5-10 דקות. תתמקדו ביתרונות של אורך המוקד שלה. ורק אז תחליפו. למשל, התחלתם עם עדשה רחבה? תצלמו את כל הלהקה ביחד, הקהל, או אחד הנגנים בתקריב. אחרי שמיציתם, תחליפו לעדשת טלה במקום בטוח, לא בתוך הקהל, או מקום בו אתם עלולים להפיל אותה או שיכנס אליה לכלוך. עם העדשה הזו תצלמו את התמונות הרלוונטיות עבורה (למשל, מרחוק, מאחורי הקהל, תקריב על פני הסולן, או הידיים של הגיטריסט) ואז תחליפו בחזרה. וחוזר חלילה. לקפוץ על ההזדמנות הראשונה לצלם הופעה חיה! צילום: ליהי מרקוביץ ההיבט האומנותי תזוזה מתמדת בהופעות ישנן המון התרחשויות מעניינות, ומומלץ לתפוס אותן מכמה שיותר זוויות מיוחדות. אל תישארו במקום אחד ליותר מ-2 דקות. תזוזו! תעמדו צמוד לבמה לתמונות תקריב. תעמדו בצד כדי לתפוס את הבסיסט בפוקוס והזמר מטושטש. תעברו לצד השני. תלכו מאחורי הקהל, לתפוס שוטים של כל הלהקה עם הקהל בקדמת הפריים. תחפשו אם יש מדרגות לאזור כלשהו מעל הבמה, אפשר למצוא שם זוויות מעניינות ביותר. חשוב לומר שלאן שלא תלכו, תחשבו על הפריים שלכם ועל סיבה מקצועית לחפש ספוט חדש. אל תטיילו באולם רק למען התזוזה עצמה. תרצו לכם רשימה של צילומים "בטוחים" ותכוונו אליהם את המיקומים שלכם בהופעה. תהיו בתזוזה מתמדת והכניסו הרבה גיוון לתמונות שלכם המובן מאליו תנסו לברוח ממנו כמה שיותר. זה ברור שצריך לצלם את הגיטריסט בזמן הסולו. אבל אולי דווקא הגרופית שמולו עושה תנועה הרבה יותר מעניינת? זה ברור שצריך לצלם את הלהקה בסיום של כל שיר, כי כנראה התאורן "ישים ווליום" על עוצמת האור (נדבר על זה עוד בהמשך). אבל אולי דווקא הקהל שמוחא כפיים בהיסטריה הוא מוקד העניין? זה ברור שהסולן הוא מרכז ההופעה ברוב הלהקות. אבל אולי דווקא המתופף הוא דמות הרבה יותר מגניבה ותזזיתית, ודווקא הוא עושה מלא פעלולים ושיגועים? תחפשו את השונה. מצאתם משהו מעניין? צלמו אותו מהר ואז תסתובבו ב-180 מעלות, אולי יש שם משהו עוד יותר מרתק? תמיד תנסו להמנע מהמובן מאליו ולחפש זוויות או התרחשויות מעניינות יותר Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1600 הרגע המכריע בהופעות יש תזוזה מתמדת של הלהקה, והקהל, במיוחד בהופעות אקסטרה אנרגטיות. מבין התזוזות האלה ישנם אינסוף רגעים קטנים של אושר עם תפיסת רגע מושלמת. תבחרו את הפריים, ותמתינו לתפיסת הרגע. מעבר מטורף של המתופף. קפיצה של הגיטריסט. הבעה מגניבה של הקלידן, מישהו בקהל שמושיט יד לעבר הזמרת. תזכרו שלא מדובר כאן ב"במקרה תפסתי את הפריים המשוגע הזה". הרגעים האדירים האלה קורים הרבה במהלך ההופעה, וניתן להכין את עצמכם לקראתם. תאזינו לקצב של השיר, תמתינו למעברים מעניינים או פזמונים עוצמתיים, תכינו את ההגדרות במצלמה והקומפוזיציה ופשוט תמתינו לרגע המכריע. מבטיח לכם שהוא יגיע. תכינו את עצמכם לרגע המכריע, הגדירו את מה שצריך המצלמה, תכינו את הקומפוזיציה, ופשוט חכו לרגע הנכון ללחוץ על הקליק Nikon D750, Tamron 70-200mm F/2.8 @ F/2.8, 100mm 1/320sec, ISO2000 תאורה כבר הזכרנו שהתאורה בעייתית בהופעות? תנצלו כל רגע בו יש לכם תאורה טובה. תמתינו לסיום מרשים של שיר, הרבה פעמים התאורן יגביר את התאורה. אם יש פרוז'קטור על אחד הנגנים, תתמקדו בו. אם יש תאורה כבדה על הבמה אבל הגיטריסט חשוך, אפשר לצלם סילואט. תאורה אחורית היא עוד אפקט מעניין שיכול להפוך את הצילומים שלכם לאקסטרא מיוחדים. תמצאו פנס שנמצא מאחורי אחד הנגנים ותמתינו לרגע בו הנגן יעמוד ממש ביניכם לבין הפנס וצלמו. התאורה האחורית תייצר מעין הילה סביב הנגן, ותדגיש את קווי המתאר החיצוניים שלו בצורה מעניינת ביותר. גל דה פז ברגע מכונן. תמתינו לתזמון המושלם בו התאורה עובדת לטובתכם Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 135mm 1/320sec, ISO1600 עשן אין עשן בלי אש, ואין הופעה בלי עשן. עשן תמיד נראה נהדר בלייב, ועושה אוירה מסתורית ומגניבה עבור הצופים. העניין הוא שבניגוד למציאות, עבורנו הצלמים, העשן לא רק שאינו מצטלם יפה, אלא עושה נזק של ממש לתמונות, הופך אותן לשטוחות לחלוטין וממסך פרטים רבים מהסצינה. מה עושים? אומרים Challenge Accepted ומנצלים את העשן לטובתנו, ליצירת אפקטים מיוחדים. חפשו את הפנס שמאיר לתוכו וצלמו את הדמות שלכם יחד עם עלומת האור הערפילית. תזהו הפוגות של מכונת העשן כדי ללכוד את המצולמים בתוך חלל ללא עשן. אם יש אפשרות, תיגשו אל מאחורי הבמה וצלמו את הלהקה דרך העשן כשהקהל ברקע. אין עשן בלי אש? Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 155mm 1/250sec, ISO1250 פרטים תתמקדו בפרטים הקטנים של המופע, לעיתים דווקא הם יספרו את הסיפור החזק והמרגש יותר שלה. צלמו את הנעליים של הזמר. צלמו רק את היד של הגיטריסט או הקלידן. צלמו רק את המצילה של המתופף בזמן המכה. תיצרו אימאג' שבו דווקא החוסר של האובייקט השלם מייצר תחושה מלאה וחזקה יותר. פרטים אינטימיים Nikon D750, Tamron 70-200mm F/2.8 @ F/3.2 130mm 1/200sec, ISO1600 מרווח וחלל ועכשיו תעשו בדיוק את ההיפך מהטיפ הקודם. צלמו רחב, תצלמו "גדול", תצלמו "מרשים". תנסו לכלול את האובייקט במלואו בפריים ותנו מקום גם לחללים גדולים וריקים. צלמו תמונה רחבה של הקהל. צלמו את האמן עם פנס מרוחק וחלל ריק ביניהם. צלמו את כל הבמה עם כל המופיעים. כך תוכלו להדגיש את גודל המועדון, וליצור עבור האמן תמונות אפיות ומרשימות. תמונה רחבה ומרשימה תיצור סיפור מיוחד עבור האמן Nikon D750, Tamron 24-70mm F/2.8 @ F/4 24mm 1/200sec, ISO2500 ההיבט האנושי הלהקה תמיד תזכרו - הדבר החשוב ביותר בסיפור של ערב המופע הוא הלהקה, חבריה והמוזיקה שלה. הכרות עם חבריה, גם אם קצרה, תהפוך אותם לשותפים שלכם ותגרום להם לרצות לעזור לכם במהלך המופע. אם יש אפשרות, דברו איתם לפני המופע (או לפחות עם מוביל הלהקה), הבינו את הוייב שלהם, תאמו ציפיות של מה חשוב להם בצילומים. נסו להגיע לחדר האומנים ולהריץ איתם איזה שוט או שניים, הכל כדי לייצר אוירה נעימה ורצון לשיתוף פעולה. מיותר לציין שהכרות עם המוזיקה שלהם הכרחית והיא תכין אתכם להופעה, לקצב שלה, תתן לכם רעיונות מראש לאיך יראו התמונות וכמובן, תשדרג את יכולת הניבוי שלכם של הרגעים המשמעותיים בהופעה. גשו לבקסטייג', תסתחבקו עם הלהקה, ואפילו תצלמו תמונה אפית שלהם מתכוננים לעליה לבמה תאורן אם יש תאורן בהופעה – הוא החבר הכי טוב שלכם. דברו איתו לפני, תשתו בירה, תבקשו ממנו לעזור לכם. בד"כ הם חבר'ה טובים ובשילוב עם גישה חיובית, הם יענו לבקשותיכם. תאורה על הקהל בסיום שיר. ספוט על המתופף במהלך סולו. עד כמה שאפשר - שישתמש כמה שפחות באור אדום (שלצערנו, תאורנים מאד אוהבים). אפילו במהלך ההופעה עצמה, תנו לו סימן להאיר על אובייקט כלשהו. אם מצאתם חן בעיניו בשיחה מקודם – הוא יזרום. בעלי המקום אם ישנה אפשרות כזו, דברו עם בעלי המקום, ובעצם עם כל אדם המעורב בהפקת האירוע. תהיו אדיבים, תספרו על עצמכם ומה אתם הולכים לצלם. אם יש לכם בקשות מיוחדות – תבקשו בנימוס. בכל אירוע, ובהופעות בפרט, דברים עלולים להשתבש, והאנשים האלה הם אלו שיתמודדו עם מה שיקרה או לא יקרה. אם באתם להם בטוב – הם יעזרו גם לכם. יותר מזה, כמו בכל דבר בחיים, ההתנהלות שלכם היא המפתח לשיתופי פעולה עתידיים ועבודות שיגיעו לידיכם. תהיו סבבה, יזכרו אתכם לטובה. לא תהיו סבבה? חבל... קהל אנחנו, הצלמים צריכים להיות שקופים, ולא להפריע לאנשים להנות מהמופע. תהיו זהירים ואדיבים עם האנשים ובטח לא אלימים. גם אם אתם רואים את המיקום המושלם לשוט של חייכם, אבל עומד לפניכם מעריץ – תוותרו. אל תתפסו מקום של מישהו אחר רק כדי לצלם תמונה שיש לכם בראש. אנשים יותר חשובים מצילום. עם זאת, ניתן מפעם לפעם לבקש מהאנשים לזוז, בתפיחה קלה על הכתף, עם חיוך גדול. אנשים שבאים להופעות מעריכים אומנות, והם יעריכו אתכם כצלמים ואמנים. הם יזוזו בכיף במידת האפשר ויתנו לכם לעבור, הרי אחרי הכל הם הולכים לראות את עצמם באלבום התמונות מהמופע. תשלום אם אתם כבר זמן מה בתחום והתחלתם לקבל תשלום עבור העבודה שלכם – שאפו! נקודה אחת מאד חשובה בעיניי בהקשר זה. אל תתעסקו בענייני תשלום במהלך או סמוך להופעה. גם אם הצד המזמין מכוון לשם. תגידו בנימוס שתעדיפו לפתור סוגיות כאלה אחרי ההופעה. ההתעסקות בכסף עלולה להכניס אלמנט לא נעים, במיוחד אם משהו לא מסתדר, וחבל שזה ישפיע על הצילום עצמו והמוטיבציה שלכם לעשות את ההכי טוב שלכם. אם אתם עוד לא שם, ועוד לא מקבלים תמלוגים על העבודה, אל דאגה, זה יבוא. איך? תתייחסו לכל הופעה כאילו הזמינו אתכם לצלם תמורת 5000 ₪. תהיו מקצועיים ומחויבים, תשקיעו עד הסוף. הימנעו מללכת הביתה מוקדם "כי זה בחינם". אל תוותרו על עריכה. זה ישתלם לכם בעתיד. צילום: ליהי מרקוביץ עריכת התמונות צילום ב-Raw תצלמו ב-Raw. נקודה. ואם להרחיב... העיבוד שאחרי (פוסט) עובד הרבה יותר טוב כאשר עובדים על התמונה הגולמית (raw) ולא על התמונה שעברה עיבוד אוטומטי ע"י המצלמה (jpeg). זה נכון על אחת כמה וכמה בצילום אירועים והופעות, בהן התמונות מאופיינות ברעש דיגיטלי רב, חוסר אחידות בחשיפות, עיוותי צבע, וכו'. צילום ב-Raw יתן לכם הרבה יותר גמישות בעריכת התמונות בפוסט Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 135mm 1/320sec, ISO1600 עבורי, רק הגדולה של raw באפשרויות לשנות את האיזון הלבן (white balance) מספיקה כדי לא לצלם יותר jpeg לעולם. כמובן, היתרונות עוד רבים, ואין ספק שזה ישפר משמעותית את התוצר הסופי. אתאר את זה הכי פשוט: זה כמו להכין בצק מקמח ושמרים איכותיים, לפזר אותו על תבנית, לשים מעל רוטב עגבניות עשיר וטעים שהרגע הכנתם, מעל לפזר בצל טרי, זיתים (למי שאוהב, כי אני לא...), אולי תירס, המון מוצרלה טריה, לשים את כל זה בתנור לכך וכך זמן ובסוף לאכול פיצה ביתית נהדרת. או לחמם פיצה של מעדנות במיקרו. עיוותי צבע הצבע האדום מאד בולט בהופעות, שכן הוא נראה יפה על הבמה ותאורנים רבים מאמצים אותו כצבע הראשי שלהם. אבל גם הירוק והכחול והצהוב דומיננטיים בסיטואציות מסוימות. לצערנו, לא תמיד מה שנראה טוב בלייב נראה גם טוב בתמונות. שלא תבינו אותי לא נכון. בהרבה מהתמונות שלי ושל צלמי הופעות בכירים תמצאו את שלל הצבעים הללו, שכן, הצלם בא לתאר את האווירה האמיתית שהייתה בהופעה, שכללה בין היתר את הצבעים הנ"ל. הבעיה היא שהחיישן לעיתים מפספס את התאורה האמיתית שהייתה בהופעה, כך שהצבעים יוצאים חזקים מדי או לא נכונים בתמונה. לא אכנס לטכניקות השונות בתיקוני צבע בתוכנות העריכה השונות (זהו נושא שלם שראוי לכתבה לכשעצמו). אבל, אני כן אסב את תשומת ליבכם לנושא כדי שתלכו ליוטיוב ולשלל המדריכים הקיימים כיום ברשת כדי ללמוד לטפל נכון בעיוותי צבע בתמונות דיגיטליות בכלל, והופעות בפרט. שחור ולבן גלגל ההצלה של כל צלם הופעות. הרבה מהבעיות שהזכרתי מקודם נעלמות בשחור לבן. הרעש בולט פחות לעין, לא רואים את עיוותי הצבע, פוקוס לא מושלם נסלח הרבה יותר בש.ל. וכו'. חשוב לזכור שהשיקול במעבר לשחור לבן הוא בראש ובראשונה אומנותי. המטרה של תמונה בש.ל. היא לעורר תחושות אחרות לגמרי אצל הצופה מאשר תמונה צבעונית. הרעיון הוא לתת דגש למרקמים השונים, למעברים בין אור לצל. התמונה הופכת להיות timeless. כאילו נלקחה מצילומי הופעה של הביטלס משנות ה-60. אבל ש.ל. גם יכול להיות מלכודת. לא כל תמונה נראית epic בש.ל. לא תמיד כל הבעיות נעלמות. מה גם, שזהו אפקט מיוחד, שאתם לא מעוניינים לעשות בו שימוש מיותר. תבחרו בקפידה אילו תמונות להפוך לש.ל. בין אם בגלל עיוותים ורעש, ובין אם בגלל האוירה שהתמונה משדרת. תזכרו, שלמרות שאנחנו עובדים עם ערוץ צבע אחד בלבד (greyscale), גם בשחור לבן יש מגוון בחירות לסרגלים השונים בתוכנות העריכה, וגם זו מיומנות שיש ללמוד ולהתנסות בה. תמונה בשחור לבן יכולה ליצור אוירה מיוחדת, חסרת זמן, ואפילו להציל תמונה בה הצבעים המקוריים מוגזמים או לא נכונים Nikon D750, Nikkor 70-200mm F/4 @ F/4, 100mm 1/250sec, ISO1250 עשן כבר אמרנו שעשן בעייתי לצלמי ההופעות? אז חזרנו מהמופע, מבסוטים על עצמנו, ואז מגלים שבחצי מהתמונות עם העשן, לא הצלחנו לעמוד ולהצליח באתגר. הכל ערפילי. הכל חסר חיים. מה עושים? לשמחתנו, יש כלי שימושי ביותר בתוכנת לייטרום, ששמו Dehaze. ניחשתם נכון! מטרתו היא להעלים (לפחות חלקית) את העשן מהתמונה, וברוב המקרים הוא יעשה זאת נהדר. הזהרו שלא להגזים עם האפקט - עדיין עדיף להשאיר חלק מהעשן בפריים, על חשבון ירידה משמעותית באיכות התמונה. בתוכנות אחרות, ניתן להגביר את הקונטרסטיות של התמונה, שתעשה עבודה דומה בהעלמת העשן. לסיכום זהו. אלו הן שלושים האגורות שלי בצילום הופעות. כל מה שנאמר כאן זה רק על קצה המזלג של צילום הופעות ויש עוד המון מה ללמוד בתחום. כמובן, בלי תרגול המאמר הזה לא שווה את ה-url שהוא כתוב עליו. תודה רבה לליהי מרקוביץ על שיתוף התמונות הנפלאות שלה במאמר. אם תרצו להעמיק את הידע בצילום הופעות וללמוד בצורה הכי מעשית שאפשר, מזמין אתכם להצטרף למאסטר קלאס המיוחד של פוטוטיפס לצילום הופעות חיות. יש לכם שאלות או בקשות? הגיבו כאן למטה ואשתדל לענות לכולם במהרה. שיהיה לכם יום רוק'נ'רול!!! קישורים רלוונטיים: מאסטר קלאס בצילום הופעות חיות | פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

צילום רחוב ותרבויות הוא אחד הז'אנרים הפופולריים בצילום המודרני. זה נגיש וזמין, כי כולנו נמצאים בשלב זה או אחר של המציאות בסביבה אורבנית. זה כיף, כי יש אינספור התרחשויות מעניינות ומפתיעות וכל סשן יראה אחרת מקודמו. זה מאתגר, כי נדרש ידע ותכנון לקבלת הפריים המנצח לצד קלילות וזריזות בביצוע ובמחשבה. במאמר הזה החלטתי לשתף איתכם כמה מהטיפים הבולטים בצילום רחוב ותרבויות, טיפים שאני עצמי מיישם כל פעם שאני יוצא לשטח. זה ממש לא הכל, אבל צריך להשאיר מקום לעוד מאמרים בהמשך, לא? אז בלי חפירות יתר - בואו נתחיל! ​פוטו טיפ מס' 1 - כבדו את המקום והאנשים "ואהבת לרעך כמוך" הרבה לפני שאנחנו צלמים ואמנים - אנחנו אנשים. לכולנו יש את הדרך בה אנחנו אוהבים שהסביבה והחברים שלנו ינהגו בנו - במפגשים חברתיים, במרחבים הפתוחים, בעבודה, בבית. דמיינו רגע את עצמכם במשרד שלכם או בפיקניק בפארק עם המשפחה. עכשיו דמיינו חבורה של משוגעים עם מצלמות שנעמדת מולכם ומתחילה לצלם בלי בושה. לא נעים, הא? סדנת צילום ברחובות תל אביב. כבדו את המצולמים, דברו איתם, חייכו אליהם - זה כל כך ישתלם לכם. לא משנה לאן תגיעו ומי תפגשו בדרך, שוק הומה בצפון הודו, כפר באתיופיה או העיר העתיקה בירושלים - תמיד תנהגו בכבוד ובנועם כלפי הסביבה. חייכו, דברו עם האנשים, הפגינו מקצועיות. הראו לסביבה שאתם מהסוג הזה של אורחים שמכבדים את בעלי המקום. זה הדבר הנכון והמוסרי לעשות מבחינה אנושית וללא ספק זה ישפר את הסיכויים שלכם לקבל פריים מנצח. טיפ מובן מאליו, אך כל כך לא מובן מאליו. הנזיר האתיופי בקרבת כנסיית הקבר בירושלים. לרוב, אינו אוהב שמצלמים אותו ומסמן עם היד והראש "לא לא לא, לא מצלם". שיחה נעימה, פתיחות, חיוך - יעשו את העבודה סיפור אמיתי. הגענו לסדנת צילום מגניבה בעכו, יחד עם הצלם גלעד בן שץ. רק נכנסנו לשוק ומיד כל הצלמים שלפו את המצלמות והתחילו "להרביץ". מוכר הדגים לא אהב את הסיפור בלשון המעטה והחליט לגרש אותנו בצורה מאד נחושה. גלעד שהיה רחוק מאיתנו באותו הרגע מיד זיהה את הסוגיה ורץ לעברנו לסדר את הבלאגן. כמה מילים, חיוכים והסבר קצר ש"אנחנו בקורס צילום ולא ממס הכנסה" עשו את העבודה. הבחור התישב בנחת, הדליק את הנרגילה ונתן לקבוצה לצלם בנחת. פוטו טיפ מס' 2 - למדו את הסביבה לפני שמצלמים המשך ישיר לטיפ הקודם. לא פעם אני רואה צלמים מגיעים ללוקיישן מרתק וישר מרימים מצלמה ומתחילים לירות. רגע! עצרו! מה עם סקירה של הלוקיישן? מה עם לימוד והבנה של האופי שלו? מה עם התבוננות באנשים ויצירת החיבור איתם? ברגע ההגעה למקום, דחו את הסיפוקים והשאירו את המצלמה בתיק. הסתובבו בין ההתרחשויות השונות, בחנו את הסביבה, שימו לב לאור, לאנשים. חשבו על הוויז'ן שלכם ותזקקו לעצמכם כמה נושאים שבא לכם להתמקד בהם. חפשו מקומות לעמוד בהם שיהיו נוחים לצילום מצד אחד ומעניינים מצד שני. אחת הפינות המוכרות בעכו העתיקה, ה"מקדש" לקופצים האמיצים מחומות העיר ישר לתוך המים העמוקים. אם הגעתם בפעם הראשונה לעיר, כדאי לעשות סיבוב ולחפש את הספוטים הכי מרשימים לצילום. אחרי כמה דקות שוטטות, כמה חיוכים שתפזרו ומילים לבביות שתזרקו למקומיים, כבר לא תהיו "הגרינגו המעצבן הזה שבא לדחוף את המצלמה לכל מקום" אלא "צלם התרבויות המקצועי הזה וסחבק שבא לי לשתף איתו פעולה". בשוק "טאזה בזאר" בבאקו, אזרבייג'ן אלו שני האלמנטים האנושיים הכי מהותיים בצילום תרבויות, וכדי להצליח חייבים להתחיל מהם. מכאן - נמשיך לאלמנטים היותר צילומיים. פוטו טיפ מס' 3 - התמקדו ביצירת סיפור "אני אוהב לצלם הכל, מצלם את מה שיש" אמר לי פעם צלם חובב חביב באחת הסדנאות. זה אולי נחמד להיות במוד תיעוד. לירות, לצלם, לחזור הביתה עם 1000 תמונות ולקוות שיש כמה פריימים "וואללה, יצא לי לא רע". הרבה יותר נכון בעיניי ליצור "יש מאין" את הסיפור הצילומי, לחשוב עליו מראש ולממש אותו בשטח. למשל, "בא לי לצלם נזירה בתוך אלומת אור עוצמתית". או "הפעם, אספר את הסיפור של המקום דרך הפרטים הקטנים". דמות בסמטא ירושלמית, בדרך קצת אחרת, בעיניי - יצירתית יותר. אפילו כתבתי מאמר שלם על הסשן הזה בה תיארתי את המחשבה שלי מאחורי סדרת התמונות הזו והדרך לקבל אותן. עוד תמונה ירושלמית, אבל הסיפור אחר לגמרי. בתקופת הסגרים של הקורונה, רחובות העיר השתתקו לחלוטין. לא תיירים, לא רוכלים, רק חתולים. אחרי בניית הוויז'ן, תראו בבהירות רבה יותר את הכלים הנדרשים כדי לממש אותו. איפה לעמוד, איזה אור לחפש, איזה עדשות והגדרות מתאימות וכו'. פוטו טיפ מס' 4 - ביחרו בעדשה אחת רציתם לצלם פורטרטים סביבתיים עם הרבה פרטים? עדשה רחבה סטייל 24-70 מ"מ, 35 מ"מ prime או אפילו עדשות אקסטרא רחבות זה מה שתצטרכו. בא לכם להתמקד בפרטים? 70-200 תהיה מושלמת עבורכם. ואם ב-prime עסקינן, אפשר גם 85 מ"מ קבועה. סיטואציה טיפוסית ברחובות באקו, בירת אזרבייג'ן. חבורה של צעירים חסרי מנוח בהתלהבות יתרה סביב משחק השש בש שלהם. פורטרט סביבתי הכולל הרבה פרטים שמספרים את הסיפור השלם. עדשת 15-30 מ"מ. לעיתים, הפרטים הקטנים מספרים סיפור אף יותר חזק מהפריים המלא. צולם בתקריב עם עדשת 70-200 מ"מ. כל האפשרויות פתוחות בפניכם, אבל עדיף להתמקד. על הדרך תרוויחו עוד אלמנט חשוב בצילום רחוב ותרבויות - קלילות. צלם מקצועי במקרה הזה הוא * לא * מי שהולך עם שני גופים, מגוון עדשות, תיק צילום וחצובה. מצלמה אחת, עדשה אחת. זה כל מה שצריך. מה גם, ככה אתם לא מאיימים על הסביבה והאנשים יחששו פחות כשתצלמו אותם. צפת הקסומה בצהרי היום. הגעתי עם עדשת 70-200 בלבד כדי להתמקד בצילומי תקריב "הדוקים" המתמקדים בסיפור אחד עוצמתי. פוטו טיפ מס' 5 - התאימו את התאורה לסיפור האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים וחושב שהוא יהיה האיכותי ביותר שאפשר. הרבה צלמים מדברים על אור רך כאור הטוב ביותר, כי (אני מצטט) "סמוך עליי, זה הכי טוב". הם גם ממליצים להימנע מאור קשה. האמנם? אין חיה כזו - "האור הטוב ביותר" . יש "אור שמתאים לסיטואציה והרעיון הצילומי". אור קשה וחזק יצור הרבה צלליות לצד אזורים שטופי אור, מה שיוסיף לתחושה הדרמטית לתמונות. ניתן לשלב אותו בסיפורים בעלי אופי עוצמתי יותר שיוסיפו מתח לצופה. סצינות עם מרקמים ותבניות גם כן משתלבות נהדר עם אור קשה. זוכרים, דיברנו על אלומות אור חזקות בתוך סמטאות? קלאסי להשתמש כאן באור קשה. אלומת אור חזקה במיוחד, בכניסה לכנסיית הקבר בירושלים תאורה חזקה המגיעה מאחור מוסיפה המון דרמה לפריים מצד שני יש את האור הרך, שמתאים יותר לסיפורים עדינים ורגועים. למשל, פורטרטים בעלי אופי אישי מצטלמים מעולה בתאורה רכה. גם תמונה של סמטא אבודה יכולה להעניק תחושת רוגע לצופה, בניגוד למתח שמגיע עם התאורה הקשה. תמונה צפתית טיפוסית, שמציגה את הרוך של סמטאות העיר הקסומה פורטרט אישי של ירקן בשוק של באקו. רוצים לנחש במה הוא סוחר? נזיר בכנסיה האתיופית בעיר העתיקה של ירושלים. האור הרך מייצר תחושה רגוע במיוחד. יותר אישי מזה אי אפשר. ואם נסכם את הנקודה - תחשבו מהו האופי של הסיפור שתרצו לספר, והתאימו את האור אליו. ותצלמו אך ורק באור רך כי "סמכו עליי, זה הכי טוב". טוב נו, לא באמת. To Meow Or Not To Meow? That Is The Question. יש לי משהו עם חתולים, הא? סמטאות עכו העתיקה פוטו טיפ מס' 6 - סבלנות צילומית מניח שכבר שמעתם אותי אומר את המושג הזה. "איזה פוקס היה לך!" - אמר ישראל ישראלי, הצלם הדגול בעל המצלמה עם הכי הרבה פיקסלים בעולם. "איך היא תופסת תמיד את הרגעים המיוחדים האלה? בחיים לא יצא לי ככה! צריך הרבה מזל!" - התרעמה שלומית שלומיאלי על הפריים המוצלח של חברתה. מזדהים? אז לא פוקס, לא מזל ולא נעליים. סבלנות צילומית נדיר שהצלם נמצא בדיוק ברגע הנכון, בהתרחשות הנכונה, בהבנה הנכונה של הסצינה ובהגדרות הנכונות, שולף את המצלמה ופשוט מצלם פריים מועמד לפוליצר. זה קורה, אבל לעיתים מאד רחוקות. תמונות הרחוב המוצלחות ביותר נוצרות לרוב מתוך הרבה ציפיה, הכנה וסבלנות. הרבה אנשים עברו כאן בסמטא. תיירים בלבוש צבעוני. רוכלים בשוק עם עגלות. צלמים. אבל המתנה של חצי שעה בסצינה הזו והציפיה לפריים המנצח השתלמה בסופו של דבר. בהתאם לטיפים הקודמים, למדו את הסיטואציה, חשבו על הסיפור שתרצו לספר, התמקמו בסצינה, הכינו את עצמכם מבחינת הקומפוזיציה, החשיפה וההגדרות וכו'. ועכשיו, התעזרו בסבלנות. אתם במארב. צילום פאנינג ברוטשילד. הרבה המתנה, סבלנות ומספר ניסיונות רב הביאו לפריים הבא. שילוב התנועה בשני הכיוונים משדרג משמעותית את הפריים. למאמר מלא בבלוג שלנו על צילום פאנינג חכו לדמות המתאימה שתעבור בדיוק איפה שרציתם, המתינו לתנוחה המרשימה ביותר שלה, למבט הכי עוצמתי... וגם אם אין התרחשות שהיא לטעמכם, המתינו עוד. 5 דקות. 10 דקות. אם זה מספיק שווה את זה, אפילו שעה. בסוף זה יקרה . ילדה מקסימה עם גיטרה בסמטאות צפת לסיכום כבדו את המקום אליו הגעתם. למדו את הסביבה לפני שמצלמים. התמקדו ביצירת הסיפור. ביחרו בעדשה אחת. התאימו את התאורה לסיפור. תנו לסבלנות הצילומים להוביל אתכם לעבר ההצלחה. כמה פשוט, ככה נכון. מבטיח שהפעולות האלה יעלו את רמת התוצרים שלכם פלאים! נתראה במאמר הבא. שיהיה לכם אחלה! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין | סדנת צילום תרבויות בירושלים

"האם הצלם הולך יחף?" שאלה שאני שואל את עצמי הרבה. הקדמה "היו יצירתיים". "חשבו מחוץ לקופסא". "חפשו את הזווית הייחודית והאומנותית שלכם". כמה מהאמירות השכיחות שתשמעו אותי אומר לעיתים קרובות בסדנאות והטיולים שאני מנחה. רצים קדימה לעבר הסמטאות הירושלמיות הנה עוד מסר חשוב שיעזור לכם לקבל תמונות לפנתיאון. "לפני שאתם יוצאים לשטח, תחשבו על וויז'ן צילומי מסוים או מסר שתרצו להעביר לצופה, תחשבו איך לממש אותו ובאילו כלים ואז צאו לשטח לצלם את החזון. תתמקדו אך ורק בו ואף תוותרו על פריימים אחרים שלא מותאמים לחזון. ככה תהיו ממוקדים יותר ואני מבטיח שתזכו בתוצאות הרבה יותר מרשימות ומדויקות". "רגע רגע רגע" אני חושב לעצמי, "המסרים האלה חשובים לאין שיעור, הרבה יותר מאשר ללמד לצלם בצמצם כזה או אחר". ואז מגיעה השאלה המהותית באמת. "בעודי מלמד ומשתף את המסרים החשובים, האם אני מיישם את התורה של עצמי? האם אני באמת עומד מאחורי כל מה שאני אומר? האם הצלם שבי הולך יחף?" כל פעם שהתהיות הללו מציפות אותי, וזה קורה לא מעט, אני מחליט לקחת פסק זמן קצר מהעשייה היום יומית ולהתבונן פנימה. יכול להודות בפניכם שזהו תהליך לא פשוט שכל פעם גורם לי לפקפק בעצמי ובעשייה שלי. אבל, אני גם שמח לגלות כל פעם מחדש שהתהליך הזה חיוני כדי לצמוח וחשבון הנפש המאתגר הזה תמיד מניב פירות טעימים במיוחד. גם הפעם, אחרי סיור נוסף שהדרכתי בעיר העתיקה של ירושלים, יעד תרבותי מטריף וססגוני, החלטתי לאתגר את עצמי בניסיון ליצור משהו שונה מכל דבר אחר שאי פעם עשיתי. לא עוד תמונה של כומר מזוקן בתוך סמטה חשוכה. לא עוד סילואט מוקפד על רקע סמטה בהירה. משהו שונה. תמונת סילואט טיפוסית באחת הסמטאות המוכרות בירושלים העתיקה. אוהב מאד את התמונה, אבל בסשן הזה רציתי לאתגר את עצמי וליצור משהו שונה. תמשיכו לקרוא. חיפוש אחר הרעיון לאחרונה מצאתי את עצמי מתעניין בסגנון ה- Fine Art - גישה בצילום שמקדשת מינימליזם, מדגישה את הסיפור המרכזי בעזרת הרבה מרווחים ושטחים מתים (Negative Space), מלאה בתצורות אור מעניינות ואבסטרקטית. עד היום זה התבטא אצלי בצילומים בחשיפה מאד ארוכה, למשל בנמל תל אביב שעשיתי לפני כמה זמן, אחרי עוד מפגש מוצלח של פוטוטיפס. רידינג בנמל תל אביב ביום סגרירי. טכניקת Fine Art שמאד הדליקה אותי לאחרונה. "אבל איך אפשר ליישם את הגישה הזו בסמטאות ירושלים העתיקה?" המוח תקף את הרעיון. "הרי חשיפות ארוכות מדי יעלימו לחלוטין את כל הפרטים!" ואז חשבתי על מהות הצילום - ציור באור דמויות בעיר העתיקה עמדתי שם בכניסה לשוק של הרובע המוסלמי, התבוננתי במתרחש ולמדתי את הסיטואציה. שמתי לב שהסמטאות מלאות במגוון מרקמים מחוספסים - הרצפה הבנויה מאבנים העתיקות, החנויות הצבעוניות, תצורות האורות והצלליות, האנשים. "מה אם פשוט אתחיל לצייר עם המרקמים האלה על גבי החיישן שלי?" ואז - התחלתי לצייר. מחזון למימוש - ציור באור בסמטאות העיר ברגע שהחזון התגבש, הכלים הנדרשים למימושו הפכו לברורים מאד. לפני הכל, החלטתי שאתמקד בעדשה אחת בלבד. רציתי ללכת על צילום סביבתי יותר הכולל מגוון רחב של מידע ופרטים מהרחוב. לא הייתה מועמדת טובה יותר מאשר ה-Nikkor 14-30 F/4 החדשה שלי, שתואמת ל Z Mount של הניקון Z7ii. על מנת ליצור תחושה של ציור אצל הצופה, הבנתי שאני צריך לעשות בדיוק את זה - לצייר. איך מציירים באור? משתמשים באור ותצורות שלו כמכחול ומצלמים במהירות תריס איטית יחסית. דמויות בעיר איטית מספיק כדי ליצור תחושה של מריחה קלה וציור אך גם מהירה מספיק כדי עדיין לשמר את הקונטקסט של המקום. ומכאן - יצאתי לשחק. שלב הצילום התמקדתי באור, באנשים והשילוב ביניהם. סילואטים על רקע סמטה מוארת. אנשים בתוך אלומות אור מעניינות. עוברי אורח בין החנויות הססגוניות של השוק. סילואט אנושי על רקע סמטה מוארת. קצת דומה לצילום הקלאסי, אך גם קצת שונה זה דומה מאד לצילומים ה"קלאסיים" שתמיד יצרתי בעיר הקודש, אבל המימוש שונה. מהירות תריס איטית, תמונות ללא פוקוס ברור, סוג של ציור אימפרסיוניסטי. הצילום התבצע עם המצלמה בתנועה - ימינה - שמאלה, למטה - למעלה. סובבתי אותה, עשיתי זום אין זום אאוט, השתוללתי עם המכחול. כל זה תוך כדי הצילום. ניסיתי לשמור על כיווני תנועה אחידים ולהיות מדויק בתנועות שלי כדי בכל זאת ליצור משהו שהעין האנושית תוכל להכיל. לא סתם להשתגע עם תנועות רנדומליות. הגדרות ניסיתי להמנע כאן מלדבר על הגדרות, כי הרעיון הוא להדגיש את המסר האומנותי. אבל אני יודע שבכל זאת תשאלו, אז רק כמה מילים על הנושא הזה. המפתח עבורי היה מהירות תריס איטית, בין 1/20 עד ל 1/6 השניה. הערך המדויק נמצא בניסוי וטעייה, בהתאם לאופי ומהירות התנועה שלי ושל הסביבה. נזירה באחת הסמטאות המוכרות בעיר העתיקה The Holy Trinity אותה סמטה, יום אחר, וייב אחר, תאורה אחרת, מימוש אחר הצמצם היה סגור למדי כדי לאזן את האור הרב שנכנס למצלמה בעקבות מהירות התריס האיטית. עומק השדה כאן לא היה רלוונטי, הרי כל הפריימים גם ככה ללא פוקוס ברור. עבדתי עם צמצם בין F/8 עד F/18, כתלות בכמות האור בכל סיטואציה. איזו - קל, נמוך ככל האפשר, בין 64 ל 125. הפוקוס חושב על נקודה קונטרסטית שרירותית בסצינה, העיקר שהמצלמה תצלם. שוב, לא הייתה כאן חשיבות לפוקוס בתמונות שכאלה. עוד תוצאות מהמיני פרויקט הזה משתף איתכם עוד כמה מהתוצאות הבולטות שאהבתי במיוחד. אלומות אור עובדות מצוין תמיד, גם בצילום בחשיפות מעט ארוכות יותר מהרגיל זום אין על הדמות תוך כדי החשיפה כל אדם כוכב. שילוב של צמצם סגור עם מקור אור נקודתי גורם לתופעה המדליקה הזו. אפילו כתבתי מאמר על איך לקבל תצורת כוכב בצילומים שלנו אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות. האם אהבתם את התמונות? האם תרצו ליישם טכניקה כזו בעצמכם? האם יש לכם שאלות כלשהן? אני כאן עבורכם, בכל דבר שתצטרכו, תמיד. שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

צילום פורטרטים בסטודיו חלק 3 - דפוסי תאורה בצילום פורטרט מאמר וצילומים מאת בר אלגרנטי במאמרים הקודמים בסדרה דיברנו על תפקידי האורות השונים בצילום פורטרטים (אור ראשי, רים לייט, פיל לייט וכו), על תכונות ואיכויות האור ועל מעצבי התאורה השונים. במאמר זה נסקור את דפוסי התאורה השונים בצילום פורטרטים. כאשר אני אומרת דפוס תאורה אני מתכוונת לצורת הצללים המתקבלת על פני המצולם בעת שאנו מאירים אותו בעזרת האור הראשי שלנו. הערה חשובה: שימו לב שאני מדברת רק על דפוס הצל המתקבל מהאור הראשי. בלי קשר לאורות המשניים – פיל לייט, רים לייט וכו' עליהם דיברנו ואותם אפשר להוסיף בלי קשר לדפוס התאורה המרכזי. המאמר הראשון: צילום פורטרטים בסטודיו - סוגי אורות ומרככי תאורה המאמר השני: צילום פורטרטים בסטודיו - תכונות האור ומעצבי תאורה דפוסי התאורה בצילום פורטרטים 1. תאורת Paramount ידועה גם כButterfly Lighting זהו דפוס תאורה שבו פני המצולם/מת מוארות לחלוטין מלבד צל קטן המזכיר צורת פרפר המתקבל מתחת לאף. מכאן גם קיבל את שמו -באטרפליי. השם פארמונט ניתן לו כיוון שבימי הזוהר של הוליווד כל הכוכבניות של ענקית הסרטים פארמונט צולמו רק כשהן מוארות בדפוס תאורה זה. אפקט נוסף של דפוס תאורה זה הוא שהוא "חוצב" ומדגיש את עצמות הלחיים על ידי העמקת הצללים שמתחתן. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור הראשי בדיוק במרכז ביחס לפני המצולם/מת ומעל גובה העיניים. כמה גבוה? ככל שנעלה את האור יותר גבוה כך הצל שמתחת לאף יתארך, הצל שמתחת לצוואר יתארך ואפקט "חציבת" עצמות הלחיים יהיה מודגש יותר. אבל אחרי גובה מסוים נתחיל לקבל אפקט "גולגולת", עצמות הגבה יעשו צל כבד מתחת לעיניים, נאבד את החזרי האור בעיניים מהאור הראשי (הCatch lights) והמצולם יתחיל להראות כמו ובכן – גולגולת. אז האתגר כאן הוא למצוא את הגובה הנכון שיחמיא למצולם/מת שלנו. פוטו טיפ לדפוס תאורה זה: אתם ודאי שואלים/ות את עצמכם/ן, אם האור ממוקם בדיוק במרכז אז איך אנחנו אמורים לצלם מבלי שהסטנד או אפילו ראש הפלאש עצמו יחסמו לנו את פני המצולם/ת? או, אז גם כאן יש מספר משחקים שאפשר לעשות. אחד הוא למצוא מרכך תאורה לא מאוד גדול – למשל ביוטי דיש, או סופטבוקס מלבני שאנו נסובב לרוחב במקום לאורך. משחק שני הוא להרים את הפלאש גבוה מספיק כדי לצלם מתחתיו או להתכופף טיפה מתחתיו. ולגבי הסטנד, צריך לצלם מאחד הצדדים שלו או הפתרון הכי יעיל ונוח – להביא סטנד עם זרוע בום שתחזיק את הפלאש באוויר מעל פני המצולם/מת ותעניק לכם מרחב נקי מהפרעות לצלם בו. בתמונה ניתן לראות דפוס תאורת באטרפליי עם פיל לייט המגיע מלמטה (כאן השתמשתי ברפלקטור לבן) לריכוך ופתיחת הצללים שאחרת היו מאוד שחורים וקשים מתחת לאף ולצוואר. 2. תאורת לולאה (loop lighting) זהו דפוס תאורה שבו האף יוצר צל לולאתי שנוטה לכיוון אחת מהלחיים. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: לוקחים את האור מהמרכז ומזיזים אותו קצת לאחד הצדדים. ככל שנזיז אותו יותר מהמרכז לכיוון צד אחד כך הצל שנוצר מהאף יהיה אלכסוני וארוך יותר. בתמונה ניתן לראות תאורת לופ בה האור מגיע מהצד הימני ויוצר צל מהאף הנוטה מעט לכיוון הלחי שבצד שמאל. בנוסף יש כאן רים לייט משמאל (הוא לא האור הראשי שלנו, אז לא להתבלבל). 3. תאורת רמברנט תאורה זו קרויה על שם הצייר המפורסם רמברנט מתקופת הבארוק שכן הוא נהג לצייר את דמויותיו כשהן מוארות בדפוס התאורה הזה בהרבה מציוריו. זהו דפוס תאורה בו חצי מהפנים מוארת והחצי השני מוצל מלבד משולש אור קטן שמתקבל על הלחי, מתחת לעין. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: כאשר מזיזים את האור מהמרכז לאחד הצדדים, בסופו של דבר הצל שנוצר מתאורת הלולאה מתחבר עם הצל של הלחי ו"נסגר" כך שהוא משאיר רק משולש אור קטן מתחת לעין. טיפ לדפוס תאורה זה: זהו דפוס תאורה שמאוד מחמיא לגברים ויוצר פורטרט דרמטי ומחוספס. בתמונה ניתן לראות תאורת רמברנט בה האור הראשי מאיר את פני המצולם משמאל ויוצר משולש אור מתחת לעין הימנית. בנוסף בצד ימין יש רים לייט (אז שוב לא להתבלבל ממנו הוא לא האור הראשי שלנו). 4. תאורה מפצלת (split lighting) בדפוס תאורה זה חצי מהפנים מוארות והחצי השני מוצל. כיצד ליצור דפוס תאורה זה: ממקמים את האור בזווית של 90 מעלות לפנים של המצולם/ת, כך שיאיר רק צד אחד שלו/ה. בתמונה ניתן לראות תאורה שבה חצי מהפנים מוארות על ידי האור הראשי שלנו (שבמקרה הזה הוא עם ג'ל כחול) ובחצי השני שהיה אמור להיות חשוך הכנסתי אור נוסף עם ג'ל אדום שצובע את הצל שנוצר מהאור הראשי. משוואה סופר פשוטה וסופר חשובה שכדאי לזכור בצילום פורטרטים: "יותר צללים = יותר דרמה" ככל שהפורטרט מלא יותר בצללים כך התוצאה המתקבלת היא דרמטית יותר. תאורת רמברנט היא דרמטית יותר מתאורת לופ ותאורה מפצלת היא דרמטית יותר משתיהן, אך ישנו פרמטר נוסף שקובע את כמות הצללים: Short light VS long light לונג לייט, או אור ארוך מתקבל כאשר הצד המואר של הפנים מופנה כלפי המצלמה. שורט לייט או אור קצר מתקבל כאשר הצד המוצל הוא זה שפונה למצלמה. שורט לייט הוא כאמור לפי כלל היותר צללים = יותר דרמה, יותר דרמטי מטבעו. מצד ימין - לונג לייט, הצד המואר של הפנים מופנה למצלמה. מצד שמאל - שורט לייט, הצד המוצל של הפנים מופנה למצלמה. כדי להחליט איזה דפוס תאורה יעבוד עבורנו (ועבור המצולם/ת) שלנו הכי טוב נרצה לשאול את עצמנו שתי שאלות : 1. מה הקונספט והאווירה הרצויה לצילום? למשל האם מדובר בפורטרט עסקי עבור עו"ד או בצילום ביוטי מואר של מודלית, האם האווירה שאנחנו רוצים ליצור היא מוארת וקלילה או חשוכה ודרמטית או איפשהו בין לבין? 2. איזה דפוס תאורה יחמיא למצולם/ת שלכם/ן? לדוגמא האם יש להם מבנה פנים שדפוס תאורה מסוים יחמיא לו יותר מאחרים? לסיכום איך מתכננים סשן צילומי פורטרט? 1. מחליטים על הקונספט של הצילומים שיכול להיות מוכתב על ידי צרכי הלקוח/ה או על פי הכוונה האומנותית שלכם/ן – זהו הבסיס שכל ההחלטות ה"טכניות" מתקבלות על פיו. 2. בוחרים את הסטינג, מרככי התאורה ודפוס התאורה שיתאימו למטרה שלכם/ן. 3. מתחשבים בנתונים הפיזיים של המצולם/ת ומנסים למצוא את התאורה שהכי תחמיא לו/לה ע"י שימוש מושכל בכל הכלים שעומדים לרשותכם/ן – בחירת עדשה, בחירת תאורה, בחירת מרכך תאורה, בחירת זוויות צילום וכו. 4. מנסים דברים שונים, בוחנים את התוצאה ומשפרים עד לקבלת התוצאה הטובה ביותר. תודה שקראתם/ן 😊 בר. קצת עלי שמי בר אלגרנטי, אני צלמת פורטרטים בעלת סטודיו ביתי בת"א, מתמחה בצילומי פורטרט אומנותיים, צילומי תדמית, הופעות חיות, מאחורי הקלעים ואופנה. מעבר לעיסוקיי כצלמת, מתמחית בניהול עסקים, ייזום פרויקטים וניהול תוכן דיגיטלי ומדיה. לאחרונה הצטרפתי לצוות הניהול של הקהילה ואני פועלת כדי לקדם שיתופי פעולה של פוטוטיפס עם גורמים חיצוניים שיעשירו את התכנים, יספקו לחברי הקהילה כוח קנייה ואפשרויות חדשות. האתר הרשמי | אינסטגרם | פייסבוק קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

​אומרים "פעם שלישית גלידה" קיימת אי בהירות מוחלטת לגבי מקור הביטוי הזה. אחת הסברות אומרת שמקורו בתרגום חופשי (ולא מדויק) של הביטוי באנגלית "Third Time I Scream". ספק אם ביטוי כזה קיים כלל בשפה האנגלית, אבל זה לא ממש מהותי לדיון כאן. מה שכן מהותי הוא שעצם הקיום של הפסטיבל הזה, שהיה מוטל בספק אחרי שני ביטולים רצופים עקב משבר הקורונה, הוא בגדר נס. נס שלגמרי הצדיק את ה"צריחה" ("Scream") העוצמתית שנתתי בכניסה לפארק תמנע, רגע אחרי שטעמתי מה-גלידה המשובחת של יוטבתה, בדרכי אל היעד. השממה של תמנע. לא יותר מ-60 דציבל ועכשיו ברצינות אחרי שתי דחיות שבאו בעקבות הסגרים והקורונה ולמרות אינספור האתגרים שבאו בעקבותיהן, דווקא בניסיון השלישי הפסטיבל קרם עור וגידים. תכלס, היו את כל הסיבות שבעולם שהפסטיבל יתבטל שוב. החשש מעוד סגר, ההנחיות הקפדניות שלא אפשרו התקהלות, המעבר לאמצע השבוע במקום סופ"ש עקב עניינים לוגיסטיים. כמובן, היו עוד עוד המון אתגרים מאחורי הקלעים שלא אכנס אליהם כאן. ובכל זאת, כנגד כל הסיכויים, הוא יצא לדרך בתחילת מרץ. כאן המקום לפרגן בענק ומכל הלב למארגנים והמפיקים של הפסטיבל, החברים בתיירות ערבה. ההתמדה שלהם, רצונם לקיים את הפסטיבל למרות האתגרים ויכולתם להתמודד בצורה יעילה עם כל הקשיים הייתה לא פחות ממעוררת השראה. שאפו! רוצים לשמוע על הפסטיבל הקרוב, Planet ARAVA 4, שיתקיים במרץ 2022? כנסו לקישור הבא: על פארק תמנע והסביבה אין לסת שיכולה להישאר במקום מהמראה המהפנט והעוצמתי של פארק תמנע. גם אם תנסו בכוח להישאר אדישים מול המראות האימתניים של הנופים האלו, שכאילו עשו רילוקיישן הישר ממאדים - לא תצליחו. הדרך לתמנע ארוכה ו(לא) מפותלת עבור צלמים, זהו לוקיישן חלומות, שמומלץ להשקיע בו לפחות כמה ימים. הרים אדומים ולבנים, סלעי ענק, קשתות עצומות, צמחיה מיוחדת, פטריות וברגים שהטבע יצר עבורנו, חיות בר וציפורים, בזריחה, בשקיעה, בלילה וביום. מה לא תמצאו כאן. שקיעה בתמנע שממה אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים? בדרך לעוד סדנא מוצלחת בפסטיבל הפטריה המפורסמת של תמנע כל הלוקיישנים הייחודיים האלו מרוכזים בשטח יחסית קטן, ונגישים באמצעות הרכב או הליכה רגלית ברשת שבילים נוחים למדי. לא סתם חלק גדול מהסדנאות בפסטיבל התקיימו דווקא כאן. הקניון האדום גם קניון האדום היה חלום קטן עבורי ששמח שהגשמתי במהלך הפסטיבל. באחד הבקרים, בהחלטה ספונטנית למדי, יצאנו כמה חברים לטיול צילום עצמאי באזור. חוויה קלילה שהפכה להיות לאחת הכיפיות עבורי בפסטיבל. הקניון האדום - הפתעה נעימה לחובבי הטיולים "אחוות הניקוניסטים" כמה חברים טובים שהצטרפו לסיור עצמאי בקניון האדום: אבי וזארץ, פול בוגופולסקי, רונן רוזנבלט ועופר מולדובן וורטורמה (פנורמה אנכית) המורכבת מ-9 תמונות, שצולמה מתוך הקניון האדום "הר אדם" עופר מתצפת על הקניון האדום האימתני היו עוד מקומות מהממים בהם התקיימו סדנאות בפסטיבל, כמו דיונות סמר ובריכות הפלאמינגו. איני כותב עליהם כי לצערי לא הספקתי להגיע לכולם. על המשתתפים כמו בכל תחום בחיים, הצלחות מקורן בראש ובראשונה באנשים שמייצרים אותן ובמובן הזה הפסטיבל לא היה יוצא דופן. הקלישאה אומרת ש"צריך שניים לטנגו". בעיניי, הפסטיבל הצליח לא רק בזכות המובילים והמארגנים אלא גם בזכות המשתתפים. משתתפי סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן בערבה הדרומית. כנגד כל הסיכויים, הפסטיבל יצא לדרך מטבע הדברים, תרתי משמע, הפסטיבל משך אליו צלמות וצלמים, חובבים ומקצועיים, שהחיבור לטבע והאוויר הפתוח זורם בעורקיהם. היה שם אוסף אדיר ונדיר של חבר'ה שלא נרתעים מקימה מוקדמת הרבה לפני הזריחה, כאלה שיציאה לשטח ונעליים מלוכלכות היא הדבר הסביר והנכון לעשות, אנשים בעלי תשוקה אמיתית לצילום ורצון לחוות את החיים עד הסוף. "סבלנות משתלמת". צילום: דורי דרויש. את דורי פגשתי במהלך סיבוב לקשתות של תמנע. הוא עמד שם מתחת לקשת המרשימה, עם המצלמה על החצובה. כשניגשתי אליו היה זה בשעת הדמדומים. דורי אמר לי שמכוון לצלם שבילי כוכבים. "אבל תצטרך לחכות כאן כמה שעות עד שיחשיך ועד שתקבל מספיק פריימים כדי לקבל שובלים מרשימים" אמרתי לו. "אל תדאג" הוא ענה, "יש לי את הוויז'ן לתמונה הזו כבר מזמן ויש לי מספיק סבלנות כדי להגשים אותו". רק סיפור אחד מיני רבים המתארים את משתתפי הפסטיבל. שמח שזכיתי לדגמן עבורו. היה יפה לראות את הרבגוניות בקרב המשתתפים. צלמים מתחילים לצד ותיקים, חובבי הנוף לצד חובבי פורטרטים, ניקוניסטים לצד קנוניסטים, סוניסטים ופוג'יסטים (וכמובן הסמארטפוניסטים). טווח הגילאים הרחב גם כן בלט לעין, עם צלמים צעירים מאד לצד צלמים צעירים ברוחם אבל עם ותק. כולם מתלהבים ביחד מכל אלומת אור השמש ומכל ציפור מצייצת. כולם מתבוננים, לומדים, מקליקים. כולם מרוכזים ביצירת הזכרונות הצילומיים מהחוויה המיוחדת של אותו הרגע. שמי תמנע בלילה. תמונה שזכתה בפרס הגראנד פרי של הפסטיבל צילום: פול בוגופולסקי זריחה בקשתות תמנע. התמונה הזוכה בקטגוריית צילומי נוף. צילום: אסף סופרין השועלי של ליאורה. מקום שני בקטגוריית צילום בעלי חיים צילום: ליאורה לוין "התמונות הזוכות בפלאנט ערבה ה-3" כתבה במאקו עם עוד תמונות נהדרות של משתתפי הפסטיבל על הסדנאות מארגני הפסטיבל השקיעו מאוד גם השנה ודאגו למלא את הלו"ז בסדנאות מיוחדות של הצלמים המובילים בתחומם בארץ. צילומי נוף, ציפורים, כוכבים, חשיפות ארוכות בלילה עם רקדני אש, צילום סוסים, מאקרו, פורטרטים, פוטותרפיה ועוד. היו גם כמה הרצאות מעניינות באולם סגור למי שרצה לקחת אתנחתא מהעשייה הצילומית באוויר הפתוח. התכניה של פסטיבל "פלאנט ערבה" 3 גיוון הנושאים בסדנאות היה רחב, כך שכל אחד יכול היה למצוא לעצמו את הנישה האהובה עליו. יתרה מכך, נושאי הצילום הרבים איפשרו לצלמים לאתגר את עצמם ולהתנסות בתחומים חדשים, שלאו דווקא נמצאים בלב העשייה היום-יומית שלהם. כבר עכשיו החלה ההרשמה לפסטיבל פלאנט ערבה 4 שיתקיים במהלך מרץ 2022. מילה ממני (ולא, אין לי שום אחוזים בפסטיבל) - כדאי לשריין מקום כבר עכשיו. כל הפרטים כאן בקישור. הסיפור האישי שלי שנה שעברה השתתפתי בפסטיבל כמשתתף מן המניין, ב"אינקוגניטו" מוד. רציתי לנוח מכל העשייה של אותה התקופה, ולהתמקד נטו בצילום ולימוד מחברים מובילים למקצוע. מוזמנים לקרוא במאמר הזה את החוויה האישית שלי מפסטיבל פלאנט ערבה השני. השנה סגרתי מעגל וחזרתי לפסטיבל כחבר בצוות ההדרכה, לצד כמה מהמנטורים המובילים בארץ, חברים וצלמים נפלאים ומוכשרים. היה זה כבוד עצום עבורי לקחת חלק ושמחתי מאד לתרום את חלקי להצלחת הפסטיבל. צילום חשיפות ארוכות (וקצרות) עם רקדני אש. מתוך אחת הסדנאות שהובלתי בפסטיבל. ריקוד ואש: יוגב סעדה בזמנו, כאשר נעניתי לפניה להדריך בפסטיבל, היו לי כמה וכמה חששות, בטח לאור העובדה שאני תמיד שואף לבצע את עבודתי ברמה הגבוהה ביותר ובעיניי אין מקום לעגל פינות. למשל, ההכרות שלי עם השטח לא הייתה מעמיקה מספיק, התכנים של הסדנאות היו צריכות לעבור התאמות לשטח הערבה, בחלק מהסדנאות היו מעורבים עוד אנשים שמעולם לא הכרתי... צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג יש דרך אחת להתמודד עם החששות והאתגרים שאני מאמין בה מאד. חברת נייקי אמרה זאת הכי טוב ואני מיישם את הסלוגן שלהם על בסיס יומי. Just Do It תירוצים שמירוצים - אם רוצים שמשהו יקרה ויצליח, פשוט תעשו אותו. תחשבו מראש מה הפערים, איך להתמודד איתם, ,תכננו את הפעולות שנדרשות לגשר עליהם, ופשוט תפעלו. כך עשיתי. נסעתי יומיים לפני תחילת הפסטיבל לחקור את השטח. דיברתי זמן רב לפני הפסטיבל עם כל האנשים הרלוונטיים ויחד בנינו את התכנית לכל הסדנאות. ביקרתי בכל הלוקיישנים באותן השעות שהסדנאות היו צפויות להתקיים ודייקתי את המסרים שרציתי להעביר למשתתפים. מתוך סשן מקדים לסדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג היו גם בלת"מים במהלך הפסטיבל שנפתרו בצורה זריזה ויעילה בעזרתם האדיבה של מארגני הפסטיבל. על הדרך, זכיתי בזמן איכות משלי, שלא הזדמן לי כבר הרבה זמן. התמקדתי בצילומים האישיים שלי וזכיתי בכמה שעות טובות של נחת בלב ובנשמה. בסופו של דבר העברתי 4 סדנאות שבעיניי היו מעניינות ומוצלחות. שתי סדנאות של חשיפות ארוכות עם רקדני אש, אחת באגם תמנע והשניה בעמודי שלמה, סדנת צילום פורטרטים בנוף מדברי בעמודי שלמה ו-סדנת צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן המקסימה. צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג בנוסף העברתי גם הרצאה אחת, "סוף עריכה - במצלמה תחילה" על החיבור בין עולמות הצילום והעריכה. צילום פורטרטים בעמודי שלמה. מודלית: ג'ניה וורבורג צילום סוסים בתנועה בחוות עין רדיאן, בניהולן של אפרת חן שיפנבאואר ודיאנה זלדינג חשיפות ארוכות עם רקדנית אש בעמודי שלמה אמנית האש: מוריאל אביטל לסיום לסיכום, כל מה שאוכל להגיד זה - תודה ענקית לכל המעורבים בארגון הפסטיבל! מיכאל אליגולשווילי ודויד אזולאי המפיקים, ליטל שמואלי וליזט סבג, נציגות תיירות ערבה, המדריכים, המשתתפים ועוד עשרות אנשים שלקחו חלק, עזרו ותמכו. תודה מיוחדת לכל החברים בקהילת הצילום הנפלאה שלנו, פוטוטיפס, שהפגינו נוכחות מכובדת בפסטיבל ולקחו חלק בפעילויות הרבות. עבורי, המפגש איתם בהחלט שדרג את החוויה. כמובן, החברים הקרובים, המשפחה, ומיכלי האהובה - תודה שאתם שם עבורי, תמיד. שלכם, ויקטור. פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

A snapshot steals life that it cannot return. A long exposure creates a form that never existed. Dieter Appelt חשיפות ארוכות תמיד ריתקו אותי. בעזרתן אפשר לראות את העולם בדרכים שמעולם לא דמיינו שקיימות. מספיק להתבונן בתמונה של מפל מהמם עם שובלים ארוכים של זרימת המים שנמרחים בעדינות על גבי הפריים כדי להבין על מה אני מדבר. טכניקת הצילום הזו במקרים רבים דורשת שימוש בפילטר ND, פילטר מיוחד בעזרתו ניתן לצלם חשיפות ארוכות גם באור יום. זאת בדיוק הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום - להסביר את הקשר בין פילטר ND לבין חשיפות ארוכות ולתאר שלב אחר שלב איך נכון להשתמש בו כדי לקבל תוצרים משמעותיים ומרגשים. חשבתי לנכון לחלק את הנושא לשניים ולכתוב סדרה של שני מאמרים שיתנו לכם את כל המידע הרלוונטי בצורה יעילה ומסודרת. המפל ריו סלסטה בקוסטה ריקה בעל צבע התכלת המהמם Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/14, ISO100, 5sec, Kase ND1000 במאמר הראשון בסדרה סיפרתי לכם על הפילטר עצמו - מה המשמעות שלו, אילו פילטרים קיימים בשוק ומהם הפרמטרים שלהם. במאמר הזה שלפניכם, שמח לשתף אתכם שלב אחרי שלב בתהליך העבודה האישי שלי בצילומי חשיפה ארוכה עם הפילטר המדובר. מהו פילטר ND - תזכורת קלה מהמאמר הקודם פילטר ND, תפקידו לחסום חלק מהאור הנכנס לעדשה כדי לאפשר צילום בחשיפות ארוכות גם בתאורת יום מלאה. למה חשיפות ארוכות? כדי להמחיש תנועה של האובייקטים השונים שנעים בפריים במהלך החשיפה. הוא בנוי מזכוכית כהה המתלבשת על העדשה וחוסם את האור בצורה אחידה על פני כל התמונה. זה מזכיר במידה רבה את פעולת משקפי השמש שכולנו שמים ביום שמשי כדי להגן על העיניים. לפירוט, פשוט תחזרו למאמר הראשון בסדרה הזו. מה אפשר לעשות בעזרת פילטר ND הפילטר מוסיף מגוון אפשרויות לארגז הכלים שלנו ומאפשר יצירת צילומים שלא ניתן להשיג בלעדיו. הקלאסיקה מדברת על צילום חשיפה ארוכה של זרמי מים - בנחל, במפל או אפילו בים. אישית, אני מאד מתחבר לצילום שכזה, גם אם הוא מעט בנאלי - כי זאת ממש לא מילה גסה. החוף בפלמחים כהרגלו מספק פנינות צילומיות מרהיבות Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 Z Mount F/16, ISO64, 6sec, Kase Filter ND64 גם השמיים אינם הגבול ובסיטואציות בהן ישנם עננים דרמטיים ורוח חזקה ניתן להשתמש בפילטר למריחת העננים על מנת לקבל מרקמים כיווניים מרשימים. לונדון לא מחכה לי Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO100, 30sec, Kase ND64 שימוש בפילטרים חזקים (10 סטופים ומעלה) יאפשר לנו צילום בחשיפות ארוכות במיוחד, של דקות שלמות. זה יכול לשמש אותנו ליצירת צילומים גרפיים נקיים בסגנון Fine Art. נמל תל אביב ביום סגרירי במיוחד Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 180sec Kase ND1000 שימוש נוסף יכול להיות בצילום אורבני בו נרצה למרוח קלות תנועת אנשים ו/או רכבים ולהמחיש את תנועתם בצורה לא שגרתית. צילום רחוב בוורשה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 3sec Hoya ND400 שוק מחנה יהודה התוסס ביום שישי סטנדרטי Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/11 ISO100, 3sec Hoya ND400 הערת צד חשובה ומפתיעה - לא תמיד חייבים להשתמש בפילטר. כפי שאמרתי, לפני הכל, תחשבו על הוויז'ן האומנותי שלכם ועל הסצינה שלפניכם. למשל, אם אתם נמצאים ביער חשוך מול מפל עם זרימה חזקה מאד, יתכן וגם זמן חשיפה קצר יחסית (למשל, 1/3 השניה) יעשה את העבודה. במקרה הזה, אין צורך להשתמש בפילטר וניתן להשיג את התוצאה גם בדרך ה"רגילה", בלעדיו. אי שם בבניאס. צילום קלאסי עם פילטר ND Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO100, 1/6sec, No Filter ניתן למצוא עוד מגוון שימושים יצירתיים למדי לפילטר ולחשיפות ארוכות. ההמלצה שלי היא פשוט לחשוב על סצינות עם תנועה משמעותית והרעיונות הייחודיים פשוט יחשפו את עצמם (מבינים מה עשיתי כאן?). תצאו לשטח ותנסו לקבל צילומים מרשימים ומעניינים. מקסימום, תצליחו. רידינג עטוף בעננים Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/16, ISO64, 180sec Kase ND1000 + ND64 "השקופים" ברכבת הקלה הירושלמית Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/20, ISO100, 13sec, Hoya ND400 צילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND - הטכניקה - שלב אחר שלב חכם סיני אמר פעם ש-10 הוא מספר עוצמתי ומרשים. לא סתם זהו בדיוק מספר הדברות שניתנו בזמנו כציווי אנושי ומוסרי לעם ישראל. קטונתי מלתת לכם מסרים מוסריים לחיים אבל כן שמח לשתף איתכם את עשרת השלבים איתם אני עובד תמיד בצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND. שלב מקדים - לפני שמצלמים - קודם כל הסיפור בכל סגנון צילום בו תתעסקו, תמיד תזכרו שהטכניקה היא לא המטרה אלא רק הכלי למימוש הוויז'ן האומנותי. נסו להימנע (תמיד) מצילום למען הטכניקה, מגניבה ככל שתהיה. תמיד תחשבו על הסיפור שאתם באים לספר ועל המסר לצופה. הסיפור שבאנו לדבר עליו כאן היום הוא סיפור של תנועה בפריים בודד. זו יכולה להיות תנועת רכבים, אנשים, עננים או מים זורמים. המטרה שלנו כצלמים הוא להעביר את התחושה של התנועה לצופים בצורה הנעימה והמעניינת ביותר. שקיעה מהממת מעל גשר קארל, פראג המטרה הייתה ליצור תחושה של המולה וצפיפות על הגשר בדגש על התנועה של האנשים Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/9, ISO100, 3sec Kase ND64 סביבון, סוב סוב סוב הטורבינות בגולן עם תנועת להבים קטנה Nikon Z7ii, Tamron 24-70 F/2.8 G2 F/14, ISO 80, 8sec Kase ND1000 שלב 1 - חיפוש קומפוזיציה מהיד לאחר שהגעתם לסצנה הראויה בעיניכם לצילום בחשיפה ארוכה, התחילו מחיפוש אחר הקומפוזיציה הפוטוגנית ביותר שלה. בשלב הזה, החצובה עדיין סגורה והחיפוש אחר הפריים המושלם מבוצע בצורה חופשית עם הידיים והרגליים. תחליטו אם הצילום הוא לאורך או לרוחב, האם תרצו לצלם פריים מלא בפרטים בעדשה רחבה או מהודק וממוקד יותר עם אורך מוקד גבוה יותר. תמצאו זוויות מעניינות (אולי צילום מלמטה שיעצים את האובייקט המרכזי? אולי כדאי לטפס על איזה בולדר כדי לראות יותר פרטים?). הקפידו לשמור על איזון בין האובייקטים הסטטיים בפריים, שיהיו חדים בצילום הסופי לבין האובייקטים שבתנועה שימרחו. נמל יפו בזריחה. לוקיישן שלרוב מקובל לצלם בו שקיעות. חשיבה בניגוד ל"קלאסיקה", חיפוש מעמיק אחר ספוט יפה ותזמון מדויק של הצילום תמיד יביא לתוצאות מרשימות Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/9, ISO100, 45 sec, Kase Filter ND64 שלב 2 - העמדה על חצובה אחרי שמצאתם את ספוט החלומות, זה הזמן להעמיד את המצלמה על החצובה. וודאו כי החצובה יציבה וכל הרגליים נעולות היטב וממוקמות על משטחים יציבים. במידה ואתם בשטח לא מאוזן, אפשר לקצר את אחת הרגליות ולהציב אותה במקום גבוה יותר כדי שראש החצובה והמצלמה יהיו מאוזנים. פוטו טיפ בונוס: הורידו את הרצועה או כל דבר אחר שעלול לטלטל את המצלמה במהלך הצילום ולטשטש את הפריים. בציפיה לשעת החושך מעל מעלה העצמאות במצפה רמון. מוזמנים לקרוא את המאמר עם התוצרים של הסשן הזה שלב 3 - דיוק הקומפוזיציה המצלמה על החצובה? יציבה? יופי. סדרו את הידיות השונות בחצובה כך שהמצלמה תהיה הכי קרובה לקומפוזיציה אותה מצאתם בשלב הראשון. אם צריך, הורידו או העלו אותה כדי להתאים לזווית הראיה היפה ביותר ואל תשאירו אותה במצבה הדיפולטיבי. הקפידו ליישר את האופק (ברוב המצלמות ניתן להציג פלס פנימי על המסך ולוודא שהוא ישר וירוק). דייקו את החיתוכים של הפריים בקצוות והקפידו לכלול בתוכו את מה שחשוב לכם ולהוציא ממנו את מה שפחות פוטוגני. שלב 4 - כיבוי מנגנון הייצוב פרט טכני חשוב למדי - לכבות את מנגנון הייצוב בעדשה (או במצלמה, מי שמצלם עם מירורלס מהשנים האחרונות). למה זה חשוב? כדי שהפוקוס של העדשה יהיה מיטבי. תפקיד המייצב הוא להילחם ברעידות הידיים שלנו ולמנוע מריחה של התמונה, במיוחד כשמצלמים במהירויות תריס יחסית נמוכות (למשל, צילום בזמן חשיפה של 1/20 עם עדשת 50ממ). המייצב מפעיל חיישן יעודי במצלמה שמודד את תנועות הידיים שלנו ושולח פולסים נגדיים קטנים לאחד האלמנטים בעדשה (או לחיישן במירורלס). כשהמצלמה על חצובה, אין לנו צורך במייצב, אך המנגנון הזה עדיין עובד ומחפש את התנודות הקטנות (הלא קיימות). זה עלול להכניס הפרעות לתמונה ולפגוע בפוקוס. עדשת ניקון עם כפתורים למעבר בין פוקוס אוטומטי לידני וכן, הדלקה וכיבוי המייצב. בצילום על חצובה מומלץ לבטל את המייצב כיבוי המנגנון מבטיח לנו פריים חד ושקט נפשי (כמובן, בהינתן וביצענו את הפוקוס האופטי כראוי ושהחצובה שלנו וקרקע יציבים). פוטו טיפ בונוס: אל תשכחו להדליק אותו חזרה בסיום הסשן. שלב 5 - צילום עם טיימר או שלט גם אם ברשותכם החצובה הכי יציבה בעולם, אין איך להתחמק מהעובדה שלחיצה על כפתור המחשף תרעיד את המצלמה. בעצם יש - לצלם עם טיימר או שלט. שתי האופציות לגיטימיות ופותרות את הסוגיה. טיימר של 2 או 5 שניות ישהה את הצילום מרגע הלחיצה כך שכל רעידה שבאה בעקבות הלחיצה על המחשף תיעלם. צילום עם שלט (חוטי או אלחוטי) יעשה את העבודה גם כן, רק שהצילום יתחיל מרגע הלחיצה על הכפתור. זה יכול להוות יתרון מסוים על פני הטיימר במקרים בהם הדיוק של תחילת הצילום הוא חשוב (למשל, אם אתם מתזמנים את החשיפה בדיוק לפי תחילת תנועתו של האובייקט המרכזי). הגדרת הטיימר בתפריט של מצלמת ניקון. חפשו את המקבילה של ההגדרה הזו במצלמה שלכם שלב 6 - משולש החשיפה - הגדרת ה-ISO נתחיל מהקל. לרוב, בתמונות כאלה נרצה לקבל את איכות התמונה המקסימלית וכמות רעש מינימלית. לפיכך, מומלץ לבחור את ה-ISO הכי נמוך במצלמה שלכם, 100 ברוב המצלמות, 160 בפוג'י או 200 במצלמות ישנות יותר. רוצים לדעת מהו הקשר בין משולש החשיםה לברז בירה? מוזמנים לקרוא את המאמר הבא שלב 7 - משולש החשיפה - הגדרת הצמצם בשלב הזה, אפשר להתחיל לדבר על הצמצם. כדי לקבוע אותו, בראש ובראשונה, צריך לחשוב על עומק השדה הרצוי. עומק השדה הוא נושא מורכב ובפועל הוא תלוי לא רק בצמצם, אלא גם במרחק שלכם מהסצנה, אורך המוקד ומהי מידת הדיוק הרצויה בפוקוס (כי כולנו יודעים שאין פוקוס מושלם, יש פוקוס "מספיק טוב"). לא אכנס כאן לכל השיקולים בבחירת עומק השדה הנכון. כן אומר שבצילום נוף קלאסי מומלץ לשמור על צמצם סגור יחסית, החל מ F/8 עד F/16. כמובן, כל מקרה לגופו ויש סיטואציות בהן כדאי לפתוח את הצמצם מעבר לטווח הזה. מה שחשוב לזכור, זה שהצמצם ישפיע לא רק על עומק השדה אלא גם על כמות האור הנכנסת לתוך החיישן. כתוצאה מכך, זמן החשיפה עליו נדבר בהמשך עלול להשתנות. כתבתי מאמר שלם על הצמצם. מוזמנים לקרוא אותו בקישור הבא שלב 8 - פוקוס הופתעתם? חשבתם שזה הזמן לקבוע את מהירות התריס? אז זהו, שלפני התריס, ואפילו לפני שמלבישים את הפילטר, צריך לדבר על פוקוס. מדוע עכשיו? כי הפילטר חוסם חלק ניכר מהאור והמצלמה עלולה שלא להצליח להיתפקס, במיוחד עם פילטרים חזקים בשעות הדמדומים. בחירת נקודת פוקוס בודדת אלו מכם שנותנים למצלמה לבחור את נקודת הפוקוס בצורה אוטומטית, זה זמן מצוין להתחיל לעבוד עם נקודת פוקוס בודדת בצילום נוף סטטי (Spot AF בקנון או Single Point AF בניקון, ומשהו דומה ביתר היצרנים). אל תתבלבלו, זה עדיין אומר שהפוקוס הוא אוטומטי. רק שהשליטה על בחירת מיקום נקודת הפוקוס היא בידיכם. איפה למקם את נקודת הפוקוס? אני עובד באחת משתי שיטות. שיטה א' - המרחק ההיפרפוקאלי השיטה הראשונה, הקלאסית בצילום נוף - מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי, המילה הזו שתמיד נשמעת מפחידה ומורכבת. שיטה זו מתאימה יותר לסצנות מלאות בפרטים בהן ישנם אובייקטים מעניינים ומרקמים גם בקדמת הפריים וגם ברקע הרחוק. מיקוד על המרחק ההיפרפוקאלי מבטיח שכל מה שנמצא מאחוריו ועד אינסוף וכל מה שנמצא לפניו, עד למחצית המרחק ממנו למצלמה יהיה בפוקוס. הוא תלוי בעיקר בצמצם ואורך המוקד והחישוב שלו די פשוט. למען הנוחות יש אפליקציות נהדרות שידעו לעשות זאת עבורכם. אני אישית עובד עם Photo Pills שהיא נהדרת גם לעוד מגוון רחב של שימושים. מי שאינו רוצה לחשב אותו, ניתן ללכת על כלל האצבע הבא - מיקוד על אזור שנמצא בערך ברבע התחתון של הפריים. הזיזו את נקודת הפוקוס כלפי מטה, בין חמישית לשליש מתחתית הפריים והתפקסו על אזור קונטרסטי. לרוב, זה יעשה את העבודה בצורה טובה. לחפש אזור קונטסטי באזור רבע התחתון של הפריים ולהתפקס עליו. מוזמנים לקרוא את המאמר עם טיפים לצילום נוף ימי איפה למקם את נקודת הפוקוס - שיטה ב' - על אובייקט מרכזי לפי השיטה השניה, הפוקוס מבוצע על האובייקט החשוב בפריים, גם אם הוא נמצא רחוק מאיתנו. שיטת פוקוס זו נחשבת פחות קלאסית והיא מתאימה יותר למקרים בהם ישנו נושא מרכזי ובולט בפריים ואילו כל יתר הסצינה לא כוללת פרטים שחשוב שיהיו בפוקוס, או שבלאו הכי ימרחו עקב המריחה. בתמונה זו התפקסתי על הסלע הענק בחוף פלמחים, כי היה לי חשוב שהוא יהיה בפוקוס מושלם, גם על חשבון איבוד פוקוס קל בקדמת הפריים מעבר לפוקוס ידני במוד פוקוס אוטומטי, המצלמה חייבת לחשב את הפוקוס רגע לפני הצילום, אחרת היא לא תצלם. ישנו סיכוי סביר שהיא לא תצליח להתפקס אחרי שתלבישו עליה את הפילטר מכיוון שהוא לא יאפשר למספיק אור להכנס למצלמה. לפיכך, מומלץ לעבור לפוקוס ידני (Manual Focus) לאחר ביצוע חישוב הפוקוס האוטומטי (AF). כך, הפוקוס ישמר והמצלמה תצלם ללא שום הפרעה ברגע האמת. במידה ושיניתם צמצם, קומפוזיציה או שעשיתם זום אין או אאוט, מומלץ לחזור לבצע את חישוב הפוקוס מחדש. במקרה זה, תצטרכו ככל הנראה להוריד את הפילטר, להתפקס ואז להחזיר אותו שוב. שלב 9 - משולש החשיפה - הגדרת מהירות התריס אחרי ביצוע הפוקוס, זה הזמן להלביש את הפילטר, לקבוע את זמן החשיפה ולצלם. ועכשיו, לשאלת מיליון הדולר. מהי מהירות התריס המומלצת? אין כזו! האם חשיפה של 5 שניות יותר טובה מ 1/2 שניה? ומה עם 150 שניות, זה עדיף מ 15? לא בדיוק השאלות הרלוונטיות. אז מה כן רלוונטי לקביעת מהירות התריס? 1. מה מתרחש בסצינה שלפניכם ואיזו תנועה קיימת בה? 2. איזה סיפור תרצו לספר ומהי התחושה הצפויה אצל הצופה? 3. מהו האור הזמין בסצינה? 4. מהי עוצמת הפילטר שלכם? הטיילת של באקו. חשיפה ארוכה לקבלת מרקם חלק של מי הים הכספי Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/16, ISO100, 183sec, Kase Filter ND1000 התבוננו בסביבה בה החלטתם לצלם, התמקדו באלמנטים שנמצאים בתנועה וחשבו מהי התחושה שתרצו ליצור אצל הצופה. מכאן, ההחלטה על מהירות התריס תהיה קלה יותר. למשל, בואו נבחן סצנה קלאסית של נוף ימי בשקיעה. חשיפה ארוכה מאד תמרח את הגלים והשמיים לחלוטין ותיצור מרקם אחיד ואוירה חלומית ורגועה. באור יום מלא נצטרך להשתמש בפילטר ND חזק במיוחד, למשל של 10 סטופים לפחות או שילוב של מספר פילטרים עוצמתיים. בשעת הדמדומים נוכל להסתפק גם בפילטר חלש יותר. המגדלור של יפו מצד הנמל Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/4.5, ISO100, 51sec, Kase Filter ND1000 + ND64 חשיפה של 5-10 שניות באותה הסצנה תמרח את הגלים אך עדיין תשאיר מספר מרקמים ברורים מה שישמור על המתח של הים הסוער. שובר הגלים ביפו הוא ספוט מפתיע ומרשים לצילומי זריחה על רקע תל אביב המתעוררת Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/16, ISO100, 8sec, Kase Filter ND64 לחלופין, חשיפה של 1/10 השניה (ככל הנראה, ללא פילטר כלל) תיצור שובלי מים מופרדים ומרוחים קלות כך שהצופה יחוש את עוצמת התנועה בצורה אחרת, מחוספסת יותר. סבבה ויקטור, הבנתי את הקונספט, אבל פרקטית, מה אתה ממליץ שאני אעשה? מהירות תריס בתכלס שיטה א' - הפשוטה יותר - ניסוי וטעיה אחרי שמצאתם את הקומפוזיציה, קבעתם את ה-ISO והצמצם, חישבתם את הפוקוס - הלבישו את הפילטר וצלמו עם זמן חשיפה "התחלתי", למשל 2 שניות. בחנו את החשיפה (היעזרו בהיסטוגרמה) ותקנו בהתאם. יצא חשוך? צלמו בזמן חשיפה ארוך יותר. יצא מואר מדי? קצרו את זמן החשיפה. עם הזמן וצבירת ניסיון תדעו לקלוע טוב יותר לזמן החשיפה הנכון בכל סיטואציה. שיטה ב' - עם כמה חישובים פשוטים לפני הלבשת הפילטר, צלמו פריים ניסיון עם מהירות תריס קצרה, כזו שמיועדת רק לבחון את החשיפה, לא כדי לקבל את התוצר הסופי. לאחר שקיבלתם את החשיפה הנכונה בצורה זו, הלבישו את הפילטר וחישבו את זמן החשיפה האקוויוולנטי, בהתאם לעצמה של הפילטר. החישוב הוא ממש פשוט. הכפילו את המספר שלצד המילה ND (למשל, 32 או 400) במהירות התריס. למשל, נניח מצב בו ללא הפילטר, החשיפה הנכונה התקבלה בזמן חשיפה של 1/200 השניה. אם הפילטר שלכם הוא בעוצמה של 5 סטופים (ND32) זמן החשיפה האקוויוולנטי יהיה 32/200 שזה בערך 1/6 השניה. פילטר ND400 (בערך 8.6 סטופים) יביא אתכם לזמן חשיפה של 2 שניות (400/200). מה שלא תבחרו, עדיין תבחנו את ההיסטוגרמה כדי לוודא שקיבלתם חשיפה נכונה והמצלמה לכדה את הפרטים גם באזורים הבהירים וגם החשוכים. שלב 10 - שינוי האפקט האומנותי כפי שכתבתי בפסקה הקודמת - אין חיה כזו, מהירות תריס מושלמת. יש מהירות תריס שמתאימה לחזון הצילומי שלכם. היא יכולה להיות קצרה או ארוכה. אתם האמנים ואתם תחליטו. אז מה אפשר לעשות כדי לשנות אותו עם סט הכלים שיש ברשותי? החלפת פילטר ND צלמי נוף מקצועיים מחזיקים מספר פילטרים על מנת לאפשר גמישות בזמני החשיפה האפשריים בכל תנאיי תאורה חיצוניים. לרוב, 2 או 3 פילטרים יספיקו. רוצים מריחה קלה? נשתמש בפילטר ND8 (של 3 סטופים). מריחה משמעותית יותר? ND64 או אפילו ND1000 יהיו שימושיים. חשיפה אקסטרא ארוכה? שילוב של שני פילטרים חזקים ישיג לנו הורדה במהירות התריס לדקות שלמות גם באור יום. היער הקסום - הבניאס Nikon D750, Tamron 24-70 F2.8 F/14, ISO100, 2sec, Kase Filter ND64 סגירת או פתיחת צמצם גם אם יש לכם פילטר אחד בלבד, אל חשש. יש לכם אפשרות להכניס יותר או פחות אור למצלמה בעזרת הצמצם. סגירת הצמצם, למשל מ- F/11 ל F/16 משמעותה סטופ אחד פחות בחשיפה. במקרה הזה אפשר להכפיל את זמן החשיפה פי 2 (למשל מ 2 שניות ל 4, שזה כבר די משמעותי). פתיחתו, למשל מ-F/11 ל-F-8 תוביל לעליה בחשיפה של סטופ אחד והאפשרות להקטין את מהירות התריס פי 2 (למשל, מ-2 שניות ל-1) וכך לקבל אפקט שונה ומעניין. נכון, השיטה הזו אינה אופטימלית, כי אנחנו "פוגעים" במידה מסוימת בעומק השדה. עם זאת, הפגיעה הזו קטנה יחסית, והרווח באפקט המריחה השונה שווה את המחיר. עוד נקודה לזכור היא שהפוקוס משתנה מעט כשמשנים את הצמצם, כך שנצטרך לחשב אותו מחדש. זה יחייב אותנו לחזור כמה צעדים אחורה - להסיר את הפילטר, להתפקס, להלביש אותו חזרה ורק אז לצלם. העלאת ISO הכיוון הזה רלוונטי יותר במקרה בו נרצה להקטין את זמן החשיפה ע"י העלאת ערכי ה-ISO ל-200 או 400. במקרה זה איכות התמונה לא תרד משמעותית, אבל ההשפעה של השינוי ב-ISO על זמן החשיפה יכולה להיות יחסית דרמטית. למשל, אם התמונה הראשונה צולמה ב-ISO100 ובזמן חשיפה של 2 שניות, שינוי ה-ISO ל-400 יוביל לירידה בזמן החשיפה ל-0.5 השניה. היתרון הבולט של הטכניקה הזו הוא שלא צריך לשנות את הצמצם ובעקבות כך, את הפוקוס. פשוט מעלים את ה-ISO ומורידים את זמן החשיפה וממשיכים לצלם. לסיום עצוב שסדרת מאמרים זו עליה עבדתי בשבועות האחרונים מסתיימת לה אבל שמח ומאושר שהגעתם לקו הסיום שלה יחד איתי. בעיניי, זה אומר שאתם באמת משקיעים בתהליך הלימוד ושאתם מלאי תשוקה להמשיך ולהתקדם בעולם הצילום. במאמר הזה ניסיתי לקלוע לכמה שיותר נושאים ותהליכי העבודה הרלוונטיים לצילום חשיפות ארוכות עם פילטר ND בהתאם למגוון השאלות שאני מקבל בהודעות שלכם. כמובן, תוכלו לחזור גם למאמר הראשון בסדרה, בו כתבתי על הפילטר עצמו, איך הוא עובד ומהם מאפייניו המרכזיים. כמו תמיד, אשמח מאד לשמוע מכם. האם ואיך המאמר הזה עזר לכם? מה למדתם ממנו והאם יש לכם שאלות כלשהן? מבטיח לענות לכל אחת ואחד מכם. שלכם. ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין